שאלות ותשובות

שלום לכבוד הרב למדנו בבא"ח פרשת כי תשא [ח] שמותר לומר י"ג מידות בבין השמשות, ולענין נפילת אפים כותב [יד] שלא לומר בבין השמשות, ואני שואל את כבודו, מה החילוק בניהם.

לא ידעתי מנין לך זאת? הנני מעתיק לפניך דבריו המפורשים בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא סעיף ח "אסור להזכיר י"ג מדות בלילה, ולכן אותם המתפללים מנחה בסוף היום עם שקיעת החמה, אם בעת שהגיעו לודוי עבר קריאת המגר"ב שהוא בסוף י"ב שעות ממש, לא יאמרו י"ג מדות אלא יאמרו ודוי לבדו".

לכבוד הרב תחנון במנחה של יום לפני המילה אם אומרים? אם זה כמו ערב ראש חודש

יום המילה עצמו חוץ מאבי הבן הסנדק והמוהל הוא בספק. ואתה בא להוסיף עליו. ודווקא לאחר המילה אצל התינוק.

לכבוד הרב שלום רב כבוד הרב בבקשה אם אני נמצא באמצע תחנון, והשליח ציבור הגיע לויעבור וכ..האם להמשיך בתחנון, או לענות לויעבור,,ולחזור אחר כך לתחנון?תודה לכבודו.

תעצור ותאמר ויעבור עם כולם, ואחר כן תסיים הוידוי בלבד.

לכבוד הרב כשהש"ץ יושב בנפילת אפיים מתי צריך לקום ומתי צריך להתחיל לקרוא בקול?

אימתי שירצה.

לכבוד הרב תודה לה' כפרת עוונות אני לא מסוגלת לקפל את האצבעות של יד ימין. האם בוידוי אני צריכה להכות על הלב עם יד ימין שלי שהיא פתוחה או עם יד שמאל (שאותה אני מסוגלת לסגור ב"ה)?

להכות חלש על הלב, באיזה יד שיכולים.

שלום לכבוד הרב יש לנו ברוך ה' שלושה מניינים בבוקר בזמנים שונים לפעימים יש בר מצוה באחד מהם האם כולם יכולים לדלג על תחנון . תשובה מפורטת בבקשה ה' ישמור אותכם כי אתם עושים שלום

א, מעיקר ההלכה גם כשיש בר מצוה בבית הכנסת, אומרים תחנון. ומה שראית מקומות שלא אומרים, מנהג בעלמא הוא, ואיך נוותר על אמירת וידוי שבזה נמחלים לנו עוונותינו וחותם השם יתברך פה השטן מעלינו, וכשלא אומרים אין במה לחתום. ב, אמירת ויעבור וי"ג מדות, אין כמוה לבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות. וממתקת הדינים מעלינו ומעל כל ישראל. בפרט בימים קשים וסוערים אלה שכולנו זקוקים לרחמים מרובים. ג, אמירת לדוד אליך, אין כמוה לפדות נפשינו עם השכינה ממוות ומגלות, מצרות ומגזירות קשות, וכפי שאמרו המפרשים, "באמרך אליך השם נפשי אשא, הרי נפשי בידך עשה בי מה שתרצה". מיד מתגלגלים רחמיו עלינו ומכפר לנו על כל עוונותינו. ד, מה שלא אומרים תחנון כשיש בר מצוה, אין לו מקור בפוסקים ולא בספרי המנהגים, כי בשלמא ברית מילה יש מקור בשלחן ערוך, וכן שבעת ימי חופה, אך בר מצווה לא מוזכר כלל. להוציא סברא אחת שכתבו כיוון שמצטרף עוד יהודי למצוות ולכף זכויות, וגם אם זה מקורי ונכון, מי ערב לנו שהנער הנחמד ישמור המצוות כהוגן? ומה גם שברוב האופנים זה אינו יום הולדתו, אלא יום שבחרו הדודות והאורחים לבוא ולחגוג. אלה הדברים ויש עוד והשומע ישמע, ואני את נפשי הצלתי.

לרב, ראיתי שחכם עבדאללה סומך כתב שבמנחה לאחר יג מידות אומרים פסוקי היטבך במקום נפילת אפים משום שאינם מרוכזים. באיזה אופן ניתן לאמץ זאת? מניין בבית ספר דתי, נוער לא מרוכז?

א, זה היה בבגדד בזמנו שהיו מלחמות קשות וחיים קשים. לא בימינו. ב, אל תרגילו את הנוער לדלג בתפילה שלא יבואו לזלזל בהמשך. יש להראות להם שהתפילה קודש קדשים ולא קוטעים ממנה חלקים חלילה. ג, יש מעלה גדולה באמירת "לדוד אליך", בה מתכפרים כל העוונות ואין שטן מקטרג על התפילה.

שבוע טוב למו"ר שליט"א ולכל בית ישראל. מחר אני סנדק, האם עלי לומר סליחות? ואם כן האם לומר וידוי בסליחות?

כל סדר הסליחות כולל הווידוי עליו לאמרם ככל הציבור, דוגמת מה שכתבו הפוסקים אודות חתן בתענית ציבור, שהוא והקהל אומרים הסליחות השייכות לתענית ציבור, רק את סדר הנפילת אפים של כל יום לא יאמרו.

לכבוד הרב היקר שליט"א, מדוע צריכים כל יום בשחרית ובמנחה, וגם לפני השינה וידוי על כל הפרטים? אם אמרנו בבוקר זה לא מספיק?

ידידי היקר והנכבד, א, המקור לאמירת וידוי בשחרית, במנחה, וקודם השינה, הוא מהזוהר הקדוש, ורבנו האר"י ז"ל הרחיב את הנושא בשער הכוונות. ב, לפי הקבלה, כל יום יש לו סדר ומשבצת פרטית בעולמות, וכן לכל תפילה וזמן יש לה מקום מיוחד. ג, כשחטאנו בעץ הדעת וכולנו היינו עם אדם הראשון, קילקלנו את העולמות, גם בגילגול זה עשינו חטאים שונים, ביודעים ובלא יודעים. ר, כל יום שמגיע דורש את תיקון החטא, וכן בכל תפילה, חוץ מתפילת ערבית, ולכן נתן לנו הבורא בחמלתו עלינו את היכולת היקרה לתקן מה שעיוותנו, על ידי הוידוי. הדברים הללו רחבים מאוד, ולא כאן המקום להאריך בזה. ה, בשבתות ובמועדים הימים יותר מתוקנים, ולכן, אין בהם וידוי. תודה לך.

לכבוד הרב שלום רב, ביום ראשון ערב ט"ו בשבט אומרים תחנון או לא?

תשובה אכתוב לך כמה הקדמות, פסק מרן בשולחן ערוך [אורח חיים קל"א, ו] "נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בר"ח, ולא במנחה שלפניו, ולא בחנוכה, וי"א גם במנחה שלפניו, בפורים, אין נופלים על פניהם". וכתב הגאון פרי חדש ז"ל [קל"א, ו]"לכולהו קאי דכל יום שאין בו נפילת אפים אין נוהגין ליפול במנחה שלפניו וכן בחנוכה". ודעת הרב עולת תמיד [שם] שבט"ו באב וכן בט"ו בשבט אומרים תחנון במנחה שלפניהם, וכתב הרב יעקב מליסא ז"ל בדרך החיים כי אין אומרים. והרב משנה ברורה ז"ל העיר על הרב עולת תמיד שאין המנהג כן, אלא אין אומרים. וכתב הרב פרי מגדים [אשל אברהם ט"ז] שיש כלל כל שלא אומרים תחנון אין אומרים צדקתך. וכתב הרב טיקוצינסקי ז"ל בלוח ארץ ישראל בשם רבני אשכנז כי במנחה שלפניו אומרים, וכן כתב בספר "על תחנון" להגאון רבי אפרים פישל שטיין שליט"א. שהוא דוקא כאשר מחזיקים את הלילה ליום טוב, כמו ראש חודש וחנוכה. אך שאר הימים כט"ו בשבט וט"ו באב לא. וכל שכן פסח שני שהרי הוא משום קרבן ואין מקריבים אלא ביום. ועיין שבלי הלקט [סימן ל]. ועיין ילקוט יוסף [סימן קל"א, הערה ל"ז] "הנה בתחלה יש לחקור מהו הטעם שאין אומרים וידוי במנחה שלפני ליל ראש חודש, האם הוא כדי להודיע לעם שהערב הוא ראש חודש, או שהוא כלל בידינו, דכל יום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים גם במנחה שלפניו, שהוא סמוך ונראה. ונפקא מינה בזה, בערב פסח שני, דאם הטעם הוא כדי להודיע לצבור שבערב הוא יום חג, זה שייך בראש חודש וכדומה, אבל בפסח שני שכולו נקבע לצורך יחידים שלא עשו את הפסח, ולא עבור כלל הצבור, ממילא יש לומר דצריך לומר וידוי במנחה של י"ג באייר. כי אין ענין מיוחד להודיע לצבור שהערב הוא פסח שני. ודי לנו שאין אומרים וידוי בפסח שני עצמו. אבל לפי הכלל דכל שאין אומרים בו וידוי אין אומרים גם במנחה שלפניו, משום שהוא סמוך ונראה, אם כן גם במנחה של י"ג באייר אין לומר וידוי. ומצינו בזה מחלוקת מנהגים, כי בשו"ת ברוך השם (חידושי אורח חיים סימן כב) כתב, דגם במנחה של י"ג באייר אין אומרים תחנון. וכן הוא בלוח דבר יום ביומו היוצא לאור ע"י מו"צ דק"ק מחזיקי הדת בירושלים. ובלוח עזרת תורה כתב, בי"ד באייר יש נוהגין שלא לומר בו תחנון. ולענין מנחה שלפניו, עיין בסידור הרב, הגם שדעתו שבפסח שני אין אומרים תחנון, בכל זאת לענין תחנון במנחה שלפניו כתב שאומרים, כמו בערב ראש השנה וערב יום הכפורים. והו"ד בשו"ת רבבות אפרים חלק ו' (סימן רנח), ושם הביא מה שכתב בכתר שם טוב חלק א' (עמוד עב), שטעם אלו הנוהגים שלא לומר וידוי בערב פסח שני, וערב ל"ג בעומר, וערב ט"ו בשבט וט"ו באב, משום שכלל בידם, שכל זמן שאין נופלין על פניהם אין נפילת אפים במנחה שלפניו. ויתכן לומר שעושים כן כדי להודיע לצבור שמחר חג. וכמה פעמים אירע שהצבור מרוב טירדתם אינם יודעים מתי יהיה פסח שני, או ל"ג בעומר וכו'. ועוד שנפילת אפים רשות. ואמנם מנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מתוודים ונופלים על פניהם בפסח שני, וטעמם דמשום יחידים שעושים פסח שני אין למנוע לומר תחנונים, דהא ט' זמנים שמביאין קרבנות יחידים, ואפילו הכי אומרים תחנונים. [נועם מגדים]. ע"ש. ובספר טעמי המנהגים (סימן תקכח) כתב, דבערב יום טוב אין אומרים תחנון להזכיר שבא יום טוב בלילה. ע"ש. ולענין צדקתך יש שכתבו שדווקא ביום שאין אומרים תחנון מצד קדושת היום, אך כשיש סיבה מצד איזה שמחה וכדומה יש לומר, ובפרט על פי הקבלה שיש ענין עמוק בזה להזכיר זכות משה רבנו יוסף הצדיק ודוד המלך זיע"א. לסיכום מנהג הספרדים הוא כדעת הגאון הפרי חדש לא לומר, ויש נוהגים לומר, ואילו מנהג בני אשכנז לומר במנחה שלפניו.

לכבוד הרב שלום רב ביום שיש חתן/אבי הבן בבית כנסת ולא אומרים תחנון מה אם למנצח ותפילה לדוד אומרים אומרים תחנון לא אומרים?

גם אותם לא אומרים. אבי הבן כשהמילה באותו היום דווקא.

לכבוד הרב שלום רב אם אומרים תחנון במנחה של כ"ד כסלו?

לא אומרים.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א אם אני באמירת תחנון והשליח ציבור אומר כבר קדיש תתקבל הם עלי לענות אמנים או לשתוק ובסיום הקדיש ממשיך את התחנון או להמשיך את התחנון?

אתה עונה בהחלט.

האור"צ והחי"א כ' שיוסיף האדם בתוך הוידוי לפי הא"ב את החטאים שיודע בעצמו שעשה כגון באות ה, הירהרנו וכו'. האם עפ הקבלה שפיר למעביד הכי (וכן להוסיף על הוידוי של ר' ניסים גאון)

הקפידו חכמי הקבלה לא לשנות מאומה ולא לעשות תוספת על הנוסח הקבוע.

לכבוד הרב מוצפי שלום. אדם שנולדה לו בת האם יאמר תחנון באותו היוםהאם אפשר לקרוא לה שם מיד בקריאת התורה הראשונה אפילו למחורת הלידה?

בוודאי שאומרים תחנון. יכול לקרוא שם.

מו"ר שליט"א בתפילת שחרית הגיע חתן באיחור בחזרת הש"ץ והתחיל להתפלל ביחידות איתנו. ולא אמרו וידוי. אמרתי להם שלא נהגו כהוגן היות ולא התפלל עמידה אתנו. מה ההלכה בזה כב' הרב?

בעיקרון כיוון שלא התפלל עמכם, היה צריך לומר תחנון.

לכבוד הרב שלום רב היות שהרב צדיק וישנם עוד צדיקים, למה כבודם אומרים אשמנו בגדנו כמו כלל פשוטי העם?

א, אינני צדיק. ב, כל אדם אומר לפי מדריגתו, כי עון קל אצל אדם פשוט נח!ב לעון כבד אצל תלמיד חכם, כפי שמרו בתלמוד, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון חס ושלום.

לכ מורי ורבי עטרת ראשי, אני מתפלל במנין אשכנזי, והם לא אומרים וידוי, איך אני נוהג? ואם מבקשים שאעלה חזן מה אני עושה?

אתה תעמוד במקום סתר ותאמר הוידוי, ויעבור בניגון קריאת התורה, ולדוד אליך בינך לבין עצמך. אל תעלה חזן, כי תצטרך או לשנות מנהג המקום, או לשנות מנהג אבותיך.

שלום לכבוד הרב מחר אני יהיה חזן בעזרת השם בעליה לתורה של קרובי משפחה שלי וחתן בר מצווה עדין לא חגג 13 רק בעוד 5 ימים 1 האם זה אפשרי שהוא יקרא? 2 האם צריך להגיד תחנון? תודה רבה

אומרים תחנון מלא. ואסור לדלג.

לכבוד הרב. היום יש ברית מילה בבית הכנסת, האם אומרים סליחות, וסליחות לצום גדליה? ובנוסח כתוב וחטאת ולא תמצאינה, וכן דניאל איש חמודות איך קוראים ומבטאים אותם?

כשיש חתן, או אבי הבן, אין אומרים רק את התחנון, אך כל הסליחות של צום גדליה אומרים באופן מלא. ב, תמצינה - קוראים. דנייל - אומרים. ולא מבטאים את האל"ף בשניהם.

שלום לגרב'צ מוצפי הי'והאם היושב ב"לדוד אליך.." ששמע את החזן אומר "ויעבור" צריך לעמודבמס' זבחים האם כהן הדיוט גם היה מניח תפילין של ראשקול מהבטן נחשב כדיבור לענין הפסק

א, יש לעמוד. ב, הניחו תפילין כל שעות היום. ג, כל היסח דעת הפסק.

שלום לכבוד הרב בלדוד האם אני צריך לומר בלחישה ממש או יכול גם לומר בקול נמוך שלא שומעים מה אני אומר.. תודה רבה

נוהגים לאמרו בלחש.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א יורנו הרב בבקשה כיצד לנהוג בתפילת שחרית שאבי הבן נמצא במניין, אך הברית מתקיימת בעיר אחרת , לגבי אמירת תחנון. בברכת בריאות איתנה לרב

יש בזה דיון באחרונים ועיין שבט הלוי, והמיקל יש לו על מה לסמוך.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א השלום והברכה האם בוידוי כשאומרים "ציערנו אב ואם" מדובר על ההורים הביולוגיים או גם על שכינת עוזנו ועל אבינו שבשמיים תודה הרב.

ההורים הבייולוגים, כי אין גבול לעבירה זו, שכמעט אין מי שעומד נגדה. מספיק ביטוי שפה קלה של דחיה או זילזול. השם יצילנו. כל ימינו לעולם מתוודים על זה. נורא נורא ונורא.

לכבוד מרן הרב בן ציון מוצפי שליט"א האם שאנו אומרים תחנון ועושים וידוי על העוונות שלו הם נמחלים לנו באותו רגע,ומה הסיבה שאנו אומרים פעמים ביום שחרית ומנחה.ובק.ש שעל המיטה

תלוי כמה כיוון והתחרט, ב, כי בכל שעה אנחנו מתמלאים בעוונות לא עלינו.

לכבוד הרב היקר שלום רב שאומרים אליך דוד נפשי צריך אפילו לא להשמיע לאוזנו ?

נכון.

שלום לכבוד הרב, מה טעם שאין אומרים בימים אלה אחרי סכות תחנון? ואם מותר להתענות בהם?

עיין בספר סדר היום הנהגת מוצאי יו"ט של סוכות "הימים שאחר החג עד ר"ח חשוון נהגו שלא ליפול על פניהם ואין אומרים י"ג מדות ולא וידוי. והטעם משום שזה החדש הוא זמן רוב שמחתנו ונבחר בו יום סליחתנו ויש בו ד' מועדים ר"ה יום הכיפורים סוכה ושמיני עצרת והוא חודש השביעי, והשביעי לעולם משובח ונשלם בו עבודת בית המקדש בימי שלמה המלך עליו השלום, והוא נקרא ירח האתנים ותחילתו יסורין וסופו שלוה. ומפני אלו הענינים ראוי לשמוח בו ושלא להראות שום צער וצרה ברבים אבל הרשות בידו אם ירצה להתענות ולעשות הטוב בעיניו".

לכבוד הרב שלום רב בזמן הסליחות בימי שני וחמישי האם אומרים כרגיל את כל העניין של נפילת אפיים והקטעים שבניהם, למרות שאומרים אותם גם בשחרית?

אומרים הכל מלא.

לכבוד הרב שלום, בתרחם ציון כתוב, שלדוד אליך, בסליחות, אומרים אותו מיושב. מנהגינו שהחזן אומר אותו מעומד. האם לשנות ?

נכון יותר לשבת.

שלום לכבוד שליט"א, ספרדי שמתפלל עם אשכנזים בשני וחמישי איך ינהג בתחנון?

יאמר כדרכו מהסידור הספרדי.

לכבוד הרב: מחר בבוקר 2 מניינים שחרית, אחד בנץ ואחד בשעה 8, בשעה 8 יש עלייה לתורה לחתן בר מצווה, האם המנניין הראשון של הנץ צריך לומר תחנון

אומר בהחלט.

לכבוד מרן עט"ר נר"ו האם נהגו להגיד לשם יחוד לפני וידוי בשחרית ומנחה או שזה הוא מנהג בית א-ל בלבד והאם הוא ע"פ מרן הרש"ש זיע"אואם אפשר לדעת מנהג ציס"עהרב סלמן מוצפי זיע"א

אנא ממך, עיין ארחות ציון, שם הובאו המקורות לאמירתו בשם הזוהר הקדוש ורבנו האריז״ל, והוא מנהג קדום בכל ארצות המזרח, ותמצא אותו בסידורים קדמונים,בית עובד, סידור ליוורנו, ספרי החיד״א זיע״א ועוד קדמונים.

לכבוד הרב בקשר 231553 "לדוד" בלחש .מה אם אני אכן כן קורא מתוך הסידור. ועוד יש לי כבר "פה כבד" וכמעט לעולם לא מספיק קדושה דסידרא ואני בודאי יכול לקרוא יותר מהר בקול אעפכ בלחש?

תקרא בלחש, וכשהחזן מגיע לקדושה דסידרא תפסיק ותענה קדוש…וברוך…

לכבוד הרב מוצפי שליט"א קשה לי לכוין ב"לדוד אליך" מזה שאני אומר בלחש. האם אני יכול לומר בקול אם על ידי כן בעז"ה יכוין יותר

תתפלל מתוך הסידור.

לכבוד הרב שלום רב האם כשיש סנדק או מוהל או אבי הבן בביהכ בתפילת שחרית האם נכון שהסנדק יצא מביהכ כשאומרים תחנון ובכך כל המתפללים יוכלו לומר תחנון תודה לכבוד הרב

כך נוהגים חסידים ואנשי מעשה.

לכבוד הרב שלום רב אם ביום שיש הכנסת ספר תורה לבת כנסת אם לא אומרים כול היום תחנון כולל תפילת שחרית תודה ורפואה שלמה

אנחנו אומרים.

לכבוד הרב שלום רב האם כאשר עושים סיום מסכת לא אומרים תחנון בתפילה הסמוכה ?

מותר לומר.

שלום לכבוד הרב כאשר שליח ציבור מהיר בתפילתו וכדי להספיק תחנון האם מותר לי בזמן חזרת הש"צ להתחיל תחנון (אנא) כשהש"צ נמצא בשים שלום?

בדיעבד כן.

לכבוד הרב מתפללים מנחה בעבודה בית כנסת קטן וקןרה לפעמים שלאחר התחנון אין לכולם כיסאות לשבת באמירת לדוד אליך נפשי אשא וכו. האם מותר להגיד בעמידה ?

בלית ברירה יאמרו מעומד.

שלום לכבוד הרב 1. היום בקריאת התורה שמו לב שאות ה- ו' לא קטיעה.הוציאו ספר נוסף, האם עשו כהוגן? (נפק"מ להבא).2. סיום מסכת, האם עושים ווידוי ונפילת אפיים או לא? תודה לרב

אסור היה להוציא אחר. ב, חילוקי דיעות.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, שלום רב אב שנולד לו בן האם אומר באופן פרטי(לא ציבור)נפילת אפיים ביום הלידה. שחרית ומנחה. תודה מראש לכבוד הרב ושבוע טוב.

אומר הכל כרגיל.

לכבוד הרב בשחרית לפני הוידוי: "אל ארך אפיים אתה ובעל הרחמים, גדולת רחמיך וחסדיך *תזכור היום לזרע ידידיך כמו ש*הודעת לענו מקדם וכו'" האם אומרים "תזכור היום לזרע ידידיך"?

לא נהגנו לאמרו.

לכבוד הרב בענין של נפילת אפיים שמעתי שאצל משה רבינו היה לו ג" אופנים א בעמידה ב בישיבה ג בניפלה והכל לפי הפסוקים האם יש מדרש ומפרש למה ג" דווקה כשאנו נופלים על פנינו רק בישיבה

לא נהגנו בנפילת אפים משום שיש סכנה בדבר לא עלינו.

לכבוד הרב שלום רב, כשיש חתן בעזרת השם בבית הכנסת ביום תענית י"ז בתמוז, האם אומרים תחנון והסליחות של התענית, כי שמעתי דיעות שונות.

כאשר יש חתן או מילה ביום תענית-ציבור, לא יאמרו הקהל וידוי וסדר נפילת-אפיים, וכמו כן לא יאמרו "והוא רחום יכפר עוון", אבל שאר הסליחות שנתקנו לאומרם באותו היום ואף התוספות שנתקנו בכלל התעניות שאינם חובה, כגון "עזרא הסופר אמר לפניך וכו', דניאל איש חמודות וכו', אשמנו מכל עם וכו', אנשי אמונה אבדו וכו'", כל אלו יאמרו הציבור גם כאשר אחד מבעלי הברית מתפלל עמהם. אמנם החתן, או אבי הבן, המוהל והסנדק, לא יאמרו כלל, לא תחנון ולא סליחות, מפני שיום זה הוא יום-טוב עבורם, ועליהם לשמוח ולא להיות שרויים בעצב על החורבנות. ואין חילוק בהלכה זו בין בני אשכנז לבני ספרד. ועיין בשו"ת הרשב"א החדשות סימן סא שכן מנהג אבותינו ותורה היא. ומרן בבית יוסף ביורה דעה בשם הרשב"א. וכן כתבו בשיירי כנסת הגדולה [קלא, הגב"י כ], ובאליה רבה [אות יג], ובבית דוד [סימן שמז], ובשלמי ציבור [דקנ"ב ע"ד], והגאון החיד"א ז"ל בקשר גודל [יט, כד], ובחסד לאלפים [קלא, טו], ובסידור בית עובד [נפילת אפים אות יב], ובזכור לאברהם [קלא, ו], ובשערי תשובה [אות טו], ובכף החיים סופר [אות צ]. ועיין בחזון עובדיה תעניות עמוד קי"ח,שהביא חבל נביאית מתנבאים כך. בספרנו חודש בציון [עמודים סח-סט] מה שכתבנו בזה בסייעתא דשמיא. ויהי רצון שיהי בסימן טוב ובמזל טוב לכל ישראל אמן.

לכבוד הרב בן ציון מוצפי, רב נכבד, בית הכנסת שהגיע המוהל ולא מתפלל אתנו, אך ישב ללמוד שם, האם אומרים תחנון? כי היה ויכוח בין הנוכחים שם.

נחלקו הפוסקים בדינו, שלדעת המקור חיים [רסה, ד], וספר החיים [שם], אינו פוטר הציבור מאמירת תחנון, ולדעת המהרש"ם בדעת תורה [רסה, ד], ושו"ת חסד לאברהם [או"ח סימן ב], פוטרם מאמירת תחנון. ובאשל אברהם מבוטשאטש [או"ח קלא] כתב, דבאופן זה נכון שיצא מבית-הכנסת.

לכבוד הרב מוצפי! בתפילה לפעמים השליח ציבור ממהר מאוד! ואני לא מספיק איתו את התחנון אז אני עוצר עונה י"ג מידות ואז שאני מגיע לאל מלך ויעבור אני צריך לומר שוב י"ג מידות ביחיד?

אינך צריך לחזור ביחיד, כיוון שכבר אמרת עם הציבור.

שלום לכבוד הרב שמעתי את תשובת הרב לגבי נפילת אפיםאני תמיד אומרת נ.אפים בשחרית ומנחה חוץ מימים שלא אומריםמאז שהתחזקתי כ15 שנה אני מתפללת בנוסח תמני בלדיהאם להפסיק לומר?

ממשיכים לומר, אלא שאין מפילים הפנים על הזרוע.

מתפלל מנחה גדולה בכולל ומשלים מנין למנחה קטנה בבית"כ בשכונה.אינני החזן.האם שוב לומר עם הקהל וידוי ומה לגבי יג' מידות ונפילת אפים?

וידוי ויעבור בלבד תאמר.

לכבוד מורנו ורבינו מאור עיננו כבוד הרב האם מבטלים וידוי ונפילת אפיים בתפילת שחרית בבית כנסת ביום הברית מילה למרות שאין אף אחד מבעלי הברית שנמצאים ?

בהחלט לא, וזה נזק רוחני וגשמי לכל המתפללים, כי הצלחת קבלת התפילה תלויה באמירת וידוי, וסילחוק מידת הדין באמירת ויעבור, והגנה על המתפללים באמירת לדוד אליך.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א לגבי אמרת תחנון ביום ירושלים. הייתי בבית הכנסת בבוקר ולא אמרו ואיני מבין למה ומה ההלכה? תחנון זה אינו דבר פשוט ואנו זקוקים לו כיצד מוותרים על יהלום.

שותקים כדי למנוע מחלוקת, כי לא הכל יודעים ערכו.