לרב, ראיתי שחכם עבדאללה סומך כתב שבמנחה לאחר יג מידות אומרים פסוקי היטבך במקום נפילת אפים משום שאינם מרוכזים. באיזה אופן ניתן לאמץ זאת? מניין בבית ספר דתי, נוער לא מרוכז?
א, זה היה בבגדד בזמנו שהיו מלחמות קשות וחיים קשים. לא בימינו. ב, אל תרגילו את הנוער לדלג בתפילה שלא יבואו לזלזל בהמשך. יש להראות להם שהתפילה קודש קדשים ולא קוטעים ממנה חלקים חלילה. ג, יש מעלה גדולה באמירת "לדוד אליך", בה מתכפרים כל העוונות ואין שטן מקטרג על התפילה.