ברוך ה' שנים לומד עם רב פעם בשבוע גמרא. שיעור מצומצם 3-4 תלמידים.בזמן האחרון בקושי לומדים 4 שורות גמרא ורוב השיעור סיפורי צדיקים. האם להמשיך? כי זה שיעור הגמרא היחיד שלי.
תתחיל להשתמט שבוע כן שבועיים לא.
שבוע טוב למו"ר שליט"א, כיצד דרך הנכונה ללמוד הלכה, האם צריך להתעכב על כול ב"ח או רק ללמוד ב"י, והאם ללמוד כול ט"ז ומג"א על הסדר, או מספיק משנ"ב שהוא כבר מביא הכל? תודה
בית יוסף, שלחן ערוך מגן אברהם ואם אפשר טורי זהב.
גלכבוד מורנו ורבנו. בהמשל לשאלה על המדרשים אפשר ללמוד בקביעות על שבוע את כל המדרש רבה על הפרשה?
הלכות שבת, בית הכנסת, תפלה, ברכות, כיבוד אב ואם יודע בעל פה???????????????????????????
הרב פעם סיפר שמור אביו ראה את הרב כשהיה קטן קורא מדרש ואמר לו שזה ביטול תורה, וכתבו את זה בשביל אנשים חולים. אז זה אומר שבריא לא יכול ללמוד מדרשים כמו רבה תנחומא וכדומה?
עיון למצוא ביאור לשאלה זה לא ביטול תורה.
למור לגבי מה ששאלתי את הרב בסוגיית תדיר ומקודש, הרב ענה תעיין בב"י וכו, איני יודע איפה הב"י דיבר ע"ז אם הרב יכול לומר לי? עיינתי בס' אחרים לא מצאתי מקום שהב"י דיבר ממש ע"ז. תודה
תתחיל ללמוד עם חברותא.
כשהבא"ח מביא הלכה בסתם ואח"כ מביא "ויש אומרים" (חולקים) האם דעתו מעיקר הדין כסתם ומזכיר שיטת השני שידעו שיש שיטה זו (שלכתחילה יש להחמיר כמותו. או בקולא בדיעבד יכול לסמוך)
דעתו כסברא הראשונה.
לכבוד הרב שליט''א מש''כ הרב במבשרת ציון ללמוד בעיון. אדם שיכול להעמיק ממש עד כמה צריך להעמיק ללמוד עם מפרשים על הגמ'? תודה רבה
עד יום המחרת. והדבר תלוי באופי הסוגיא אם קשה אם לא.
לכבוד הרב אדם שפספס יום אחד חק לישראל ובא להשלים, האם מספיק להשלים פסוקי התורה או גם נביאים וכתובים? תודה
מה שכן אפשר.
שלום לכבוד הרב, בקריאת שמע שעל המיטה מה נכון לנשים להגיד? במקום - "אֵבָר וְאֵבָר וְגִיד וְגִיד מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וְשַׁסַ"ה..." תודה רבה
מה שכתוב בסידור.
לכבוד הרב הרב אמר ללמוד הלכות תפילה בקשר לשאלה ששאלתי על פירושים על התפילה הרב יכול להגיד לי מאיזה סי' עד איזה סי' בשו''ע בבקשה? תודה
מסימן א והלאה, ללמוד בהבנה.
שלום לכבוד הרב בסידור קול ציון לאחר קריאת שמע על המיטה מובא שטוב לומר בעמוד השחר את התפילה שתיקן החידא להינצל מעונש כרת האם הכוונה לתפילה " אתה סתר לי מצר תצרני ... תודה לכבו
התפילה מופיעה בספר קריאי מועד לימוד ליל הושענא רבה, תפלה לאחד הלימוד. גם חפש נא בספר עבודת הקודש שם מופיעה התפילה.
לכבוד הרב יהודי אני מאז ומעולם ופגמתי בבריתי ומצטער אני כל כך וברצוני בעתיד אחרי שאתחזק בעז''ה ואמלא כרסי בש''ס ופוסקים ללמוד קבלה האם זה בסדר כמובן אחרי שאתקן מה שנפגם?
ידידי, תתקן את מעשיך, תתחיל ללמוד תורה בחשק וברצינות, עשה לך רב וקנה לך חבר.
שלום רב אם אפשר ללמוד היום לעילוי נשמתהשם הרשום בשם השולחהיום יום אזכרתוהעברנו תרומה לישיבהתודה רבה.
בעזרת השם יתברך.
לכבוד הרב מוצפי שיחיה שלום התחלתי ללמוד הנדסאי חשמל ורציתי לדעת איך אוכל להצליח בלימודים ולקלוט את החומר טוב בעזרת השם ? על פי דעת תורה כמובן מה עלי לעשות להתפלל ?
חבל וחבל מאוד מאוד, על החיים היקרים שחנן אותנו אבינו שבשמיים, כדי לזכות ללמוד את תורתו הנעימה והיקרה, כדי שזכה יחד כולנו לחיי העולם הבא, ואנחנו מבזבזים את חיינו בהבל וריק, ובשלמא נשים אינן מצוות לעסוק בתורה, אבל האיש כל יום וכל רגע מחייו, חייב לעסוק ולהגות בתורה. חזק ואמץ ותצליח בתורה הקדושה.
שלום וברכה הרב האם יש עצה איך לחלק את הלימוד ? למשל, אדם שלומד הרמב"ם ומשניות, עדיף שילמד כל יום קצת מזה וקצת מזה או ספר אחד יותר זמן תודה רבה
כל יום גמרא ושלחן ערוך.
שלום וברכה הרב האם מותר לקרוא בלילה להכין קריאה בתורה או שנחשב כקורא מקרא בלילה ?
תכין בליל שבת קודש.
מחר יום חמישי איסרו חג, כשאומרים את הסדר בחוק לישראל האם צריך להשלים את ימי שלישי ורביעי שלא קראנו?
משלימים רק את פסוקי התורה שלא אמרנו.
לכבוד הרב איפה המהרח"ו קבור?
אל תחפש בבקשה קברים, תחפש היכן הנשמה שלנו, אין נזכה לחיי עולם הבא, ושם נראה אותם. לכן צריכים ללמוד עוד ועוד תורה.
שלום לכבוד הרב ברצוני מאוד להתחיל ללמוד מסכת ברכות התייעצתי עם רב ואמר לי שאם לא תהיה לי קביעות יומית זה יהיה קשה. אני עובד משמרות ולא בטוח שאוכל להתמיד כל יום. מה לעשות?
תקנה דיסק של המסכת.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א לפעמים כשאני לומד גמרא בבית אישתי יושבת לידי ומאזינה ושואלת אותי על הסוגייה, האם מותר לי לפרט לה את הסוגייה או שאני צריך להתחמק ממנה? זה מסקרן אותה.
עם האשה תלמד אך ורק ספרי הלכה וספרי מוסר.
לכבוד הרב שלום רב מוצפי שליט"א מה ההגדרה של שימושה של תורה? שהיא גדולה יותר מלימודה?
מה שכתבו כן, אין הכוונה שהשימוש הוא במקום הלימוד, אלא שיותר מהלימוד זה השימוש. ועיין מה שכתב אחד מגדולי דורנו הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, שהיה חותם שמו "מנשה הקטן". וכתב בשו"ת משנה הלכות חלק יג סימן רכט "ולא אמנע מלכתוב כאן שזה באמת אחד מהדברים הקשים בדור הזה. שרוב מנהגי ישראל מחמת החורבן הנורא נתרופפו בידי העולם, וכמה מהמנהגים הטובים נשתכחו לגמרי, והמורי הוראות צעירי הצאן הקדושים לא שמשו כל צרכם. מפני חוסר גדולי המורים בדורנו שהצורר היהודים ימ"ש כרתם והעלם על מוקד. והנה ידוע שמי שלומד להיות רופא ואחר שלמד שמנה שנה או כיוצא בו וכבר קבל תעודת רפואות, שהוא תלמיד מצוין ועבר כל הבחינות בהצטיינות. אעפ"כ קודם שיתחיל להיות רופא, צריך לקבל שימוש בבית חולים לכל הפחות שלש שנים, וזולתו לא יהין לגשת למלאכת הרפואה לא בנימוס ולא על פי החוק. והוא חוק בכל מדינה, אלא שיש נפקא מינה בין מדינה ומדינה לכמה שנים צריך שימוש, יש מדינות שדי בשלש שנים, ויש בחמש שנים. אבל בלי שימוש אי אפשר, וזה חוק ולא יעבור. ופשוט הטעם כיון שנוגע לנפשות, הגם שלמד ויודע בטעאריא [בתיאוריה] אבל להיות רופא בפועל [פראקטיקא] צריך שימוש ונסיון, ולכן כל ששימש רופא יותר גדול סומכין עליו יותר כידוע. ומעתה להבדיל אלף אלפי אלפים במורי הוראה שהוא רופא נפש, ובו תלוי החיים והמות ח"ו איסורי כריתות ומיתות ב"ד, מיתה בידי שמים איסור והיתר. הגם שלמד כל התורה כולה, בלי שימוש אין אפשרות להיות מורה הוראה. ולכן אמרו גדולה שימושה יותר מלימודה ועל תלמידי הלל ושמאי אמרו, משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל. ונעשה תורה כשתי תורות. לא אמר שלא למדו כל צרכן, דודאי למדו הרבה והיו גדולי התורה מאד, אלא שלא שמשו כל צרכן. וזה הביא המחלוקות ונעשה תורה כשתי תורות שחסרה להם הקבלה. וכן מצינו בהלל עם בני בתירה (פסחים ס"ו) שהוכיחן מה גרם לכם שאבא מבבל, עצלות שבכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. ולא שלא למדתם אצל שמעיה ואבטליון, שהרי בני בתירה היו גדולי תורה מאד אלא שחסר להם השימוש אצל שני גדולי הדור, ולכן לא ידעו לפסוק ההלכה למעשה ע"ש. ואמרו דמהאי טעמא זכה יהושע להיות ממלא מקום משה רבינו, מפני שהיה נער לא ימוש מתוך אהלו, והיה לו שימוש כל צרכו. וכן מצינו באלישע ששימש את אליהו ז"ל.".
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם זה אותו דבר אם לומדים בבית לבד או שעדיף ללכת ללמוד בכולל וזה עדיין לימוד לבד?
היכן שאתה מתעורר ומבין יותר.
שלום הרב הנני רווק בן 33 כרגע לומד בכולל, ההורים מייעצים להתחיל לעבוד, להיות עובד לומד וככה לצאת לעולם החול, להכיר אנשים ולשנות מזל "קצת פלפל" וככה בע"ה יגיע השידוך כדאי?
לא עוזבים את התורה תלמד בחשק והעולם הגדול יגיע אליך.
לכבוד הרב שלום שיש שבת שקוראים 2 פרשות שבוע מחוברות בחק לישראל עדיף לקרוא את הפסוקים של הפרשה הראשונה ושל השנייה
שנים מקרא ואחד תרגום צריכים לקרוא את שתיהם, בחק לישראל היומי רק את הפרשה הראשונה.
שלום לכבוד הרב בבקשה מכבודו, חשיבות לקריאה תיקוני הזהר כאן בקראקס וונצואלה. תודה, רואים את שעורים של כבודו
לימוד תיקוני הזוהר מטהר את הנפש מכל מיני פגעים וחוליים, שומר את האדם ממזיקים, מרוח רעה, מעין הרע, ממחבל וממזיק, ומדריך את הלומד בדרך ישרה ונכונה. וכל זה רבע שעה ביממה. וללמוד בעיקר הלכות.
שלום לכבוד הרב כשיש פרשות מחוברות כמו השבוע מה קוראים בחק לישראל? תודה ושבוע מבורך
רק פרשה ראשונה.
שלום לכבוד הרב, כתוב בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, אך מה יעשו הבנות?תודה רבה.
ילכו בדרך התורה והמוסר. וילמדו נביאים וכתובים עם פירושים.
לכבוד הרב אני ב"ה יותר קל לי ללמוד לבד ולהבין טוב בלי חברותא, כמה שעות צריך ללמוד עם חברותא ביום כדי לצאת בזה ידי חובה לימוד עם חברותא?
חצי יום עם חברותא וחצי לבד.
שלום כבוד הרב, חברה בעבודה שואלת היכן כתוב שאדם צריך ללמוד תורה כל היום, הרי בתורה כתוב ״בזיעת אפך תאכל לחם״, זה לא אומר שהאדם צריך לצאת לעבוד קשה לפרנסה? תודה.
דברי מרן הרב עובדיה זלה"ה. "המהרש"ל בספר ים של שלמה (בפרק ג דחולין סימן ט) כתב, שאם לא היו התלמידי חכמים מתפרנסים מתרומות הצבור, היתה התורה ח"ו משתכחת מישראל, כי אי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה לדון ולהורות הלכה למעשה לרבים ולהתפרנס ממעשה ידיו. ע"ש. וכן כתבו הש"ך והבית חדש ביורה דעה (סימן רמו סק"כ). גם הגאון מהר"ח בן עטר בספר ראשון לציון (סימן רמו סעיף כא) כתב, שבזמנינו שנתמעטו הלבבות והדעות, הלואי וילמד כל היום ויטיב לדעת את הדינים הנצרכים, ולכן יותר טוב שילמוד כל היום ויטול פרנסתו מאחרים. ע"ש. ובביאור הלכה (סימן קנו) כתב, כתבו הספרים שזהו נאמר לכלל העולם שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה זו להיות עסקם רק בתורה לבדה, אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל עת באופן זה. וזהו שאמרו בברכות (לו ב) הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם. רצונו לומר, דוקא הרבה. וכעין זה כתב הרמב"ם (פרק יג מהלכות שמיטין ויובלות) ולא שבט לוי בלבד וכו'. ובפרט אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו כל צרכיו כדי שיעסוק בתורה, בודאי לא שייך זה ויששכר וזבולון יוכיח. ע"כ. וכן כתב בשו"ת אגרות משה כרך ה (חלק יורה דעה סימן קסז). ע"ש. וכבר הפליגו בשבח המחזיקים בלומדי התורה, וכמו שאמרו במדרש בראשית רבה (פרשה עב סימן ה, ופרשה צט סימן ט), שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ומביא סחורה באניות ומוכרה, ונותן ליששכר כל צרכו כדי שיעסוק בתורה. ולכן משה הקדים ברכת זבולון לברכת יששכר, שנאמר, שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, ועל זבולון נאמר, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
לכבוד הרב שלום רב רוצה בלי נדר ובעזרת ה' להעמיק יותר בלימוד הגמרא, מסכת ב.קמא איזה רב אחד מהראשונים הרב ממליץ ללמוד בעיון (רמב"ן, ריטב"א, רשב"א, ר"ן,שיטה מקובצת וכו')?
הרמב"ן והר"ן לא לוותר.
לכבוד הרב שלום רב אני בישיבה חרדית אשכנזית ורוצה לגרוס תיקוני זוהר, באלול גרסתי ונתעורר בי כעת רצון לחזור עליו. האם לחכות עד אלול (ואז אפשר לתרץ בנקל) או לא לחכות?
תלמד מסכת בעל פה.
שלום לכבוד הרב אני רוצה ללמוד את ספר "מעם לועז".קראתי בהקדמה שאת 2 הכרכים הראשונים כתב ר'יעקב כולי ואת כל השאר זה תלמיד שלו.האם זה משנה?האם זה פחות "אורגינל"?תודה.
תמשיך ללמוד בו.
לכבוד הרב שליטא האם הנשמה עוזבת מיד בכניסת הלילה או רק כשאדם הולך לישון? ואיך אנחנו יכולים להתחיל את התפילה בלי הנשמה שנכנסת רק ב'ברכו'? תודה רבה ראש חודש טוב ומבורך
כשהוא מפסיק ללמוד תורה היא עוזבת.
לכבוד הרב תודה רבה על הכול האם מותר לקרוא תהילים אחרי קריאת שמע שעל המיטה? יוצא לאחרונה שקוראת ב12 בערך ולא נרדמת עד לפנות בוקר
לאשה מותר לקרוא תהלים בכל שעות הלילה.
לעט"ר האהוב שליט"א הייתי בבית מדרש ראיתי חבר לומד בעץ החיים אמרתי לו זה מסוכן אמר לי זה רק על הספירות האם צדקתי שלא כדאי לו ללמוד בזה? אנחנו מעל גיל 40 יודעים קצת הלכות ומדרש
מי שלא סיים חצי מהש״ס ואת כל חלקי השלחן ער7ך אסור לו ללמוד קבלה. ויש שם שבועה בהקדמה והוא לא קיים אותה.
לכבוד הרב שלום האם גריסת משניות מועילה במשהו ואם סיימתי את המשניות בגריסה זה נחשב לי לימוד תורה תודה מ
עיין מבשרת ציון שכתב המגן אברהם זיע״א שיתכן 7ייענש לא עלינו שאינו לומד עם ביאור.
שלום לכבוד הרב. האם זה נכון שמי שעשה עבירה ולומד תורה זה לא נמחק, אבל מצוה יכול להיות?
במסכת סוטה כא, א. "דרש רבי מנחם בר יוסי, כי נר מצוה ותורה אור. עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה". ובספר חסד לאברהם מעין ב, נהר ו. כתב "דע, שיש שבח התעוררות התורה על התעוררות המצוה כמה חלקים, והענין כי התעוררות המצוה ישלוט בו החיצונים והיינו אם יעבור האדם עבירה ישקלו המצוה עם העבירה, והחיצוני המתעורר עם העבירה יעשה סרכה למצוה המעכב עלויה ולא תעלה להתייחד ע"י המצוה, והיינו עבירה מכבה מצוה, דהיינו נר שהיא מלכות הנדלקת בהתלהבות התעוררות המצוה, מתכבת ומתעכבת עלייתה, וכן הנר שבו דהיינו חיותו נפשו ורוחו מתכבים דהיינו מיתתו, והטעם מפני שגרם כיבוי אל הנז', אבל אם היתה התעוררות מצד התורה אין עבירה מכבה אותו ואדרבה העבירה מתבטלת ע"י יסורין וכיוצא, והתעוררות התורה קיים לעולם. וכתב האר"י האלקי זלה"ה כי עסק התורה הוא גדול מן התענית".
לכבוד הרב מוצפי שליט"א בת 24 השידוכים אף פעם לא נפגשתי.יש הצעה,אומרים לי שצריך להגיע לפגישה מאוד מאופרת ושיער פזור כי ככה בחורים רוצים היום.. מהי דעת תורה?
תנסי פעם אחת.
כבוד הרב האם מותר ללמוד חק לישראל אחרי צאת הכוכבים?
רק תורה שבעל פה, לא תורה שבכתב דהיינו תנ"ך.
לכבוד הרב שליט"א האם לימוד המסכתות הקטנות (ציצית ,מזוזה וכו') נחשב לסיום מסכת (לדוגמא לפני סעודה)?
בהחלט לא.
שלום למורנו הרב , התבקשתי מהציבור בו אני מוסר שיעור יומי לשאול את פיכם, מי שנתמך במילגה על ידי נדיב, האם נחסר מתורתו זכות? בזה שמקבל שכר.
שאלה נכבדה זו התעסקתי בה קודם כמה שנים בס"ד, ואצטט לכבודו כמה שורות ממנה. אמנם, הגם שמחזיק התורה מקבל שכר עצום על חלקו בשותפות עם העוסק בתורה, מכל מקום חקרו רבותינו ז"ל בדבר, האם מחמת שכרו של התומך בתורה נגרע משכרו של התלמיד-חכם. ומצאתי למרנא החיד"א ז"ל בספרו הבהיר ראש דוד [קדושים עמוד שלח] שכתב לדון בזה, וזה לשונו: "והנה לכאורה מקום לחקור, גבר חכם דלא מצא לפרנס עצמו, ועל כן הוצרך להשתתף בפריטי העשיר כיששכר וזבולון, ונמצא כי אין לו במה שלומד כי אם החצי, והחציו לנדיב המחזיק בידו. והחכם, הנה אשה לקראתו, באשתו אמרו דפלגא בהדיה [סוטה כא, א. ברכות יז, א. ועיין שם בפירוש ר"י פינטו ועץ יוסף], היכי לדיינו להאי דינא, או האשה לוקחת החצי והעשיר החצי והוא נשאר ריקם. ואם תמצא לומר לא מן השם הוא זה, דעיקר תורה זו החכם בחכמתו יום ולילה טרח ועסק בה, ואיך יתכן דבעל תורה מבחוץ, והעשיר ואשתו יציגו אותו כלי ריק. אם כן ניחזי אנן דהעשיר יש לו חצי תורתו, ולפי זה יהיה לו החצי מחלקו, והוא רביע. ולצד זה החכם והעשיר כל אחד רביע, ואשתו שני רבעים. או כלך לדרך זו, דהעשיר נוטל החצי והחכם ואשתו כל אחד רביע או ביניהם. אבל ראיתי להרב מהר"ש פרימו ז"ל [רמזים פרשת בהר], דבתוך דבריו לדרכו היה מהלך, וכתב מסברתו דהחצי שנוטלת אשת חבר, אין נגרע מחלקו, כי הוא אדעתא דידיה עביד ולא התנו על כך, רק שהקב"ה בחסדו נותן לה חצי מבעלה מאיתו יתברך. מה שאין כן בעשיר שהתנו על כך, אלו דבריו ז"ל". עכ"ל החיד"א. ואחר כך פירש לפי זה דברי המשנה עוקצין [ג, יב] "אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שנאמר [משלי ח, כא] "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא", ופירש דידוע דהם תרי"ג מצוות דאורייתא וז' דרבנן, והרי הם כת"ר מצוות, שני פעמים י"ש, וזהו "לכל צדיק וצדיק" התלמיד חכם והעשיר, שחולקים ביניהם בשווה. "ואוצרותיהם" הן הנשים שנקראות "אוצר", כמו שאמרו בעירובין [יח, ב]. "אמלא" היינו שהשם יתברך ממלא חלקה ממנו יתברך ואין נגרע חלקה כלל. ובספרו מדבר קדמות [מערכת מ, לו] כתב מעין זה "ואף-על-גב דאמרו רבותינו ז"ל דנשי התלמידי חכמים פלגן בהדייהו, ואם כן השתא יהיה הלב מהסס כיצד יהיה דין התלמיד-חכם, החצי לאשתו והחצי למחזיק, והוא יישאר נקי? ויש לצדד צדדים וכו'. אמנם אני בעניי מצאתי במפרשים, שהקב"ה נותן מתנת חינם לאשת תלמיד-חכם, שכר שיעור החצי מתורת התלמיד-חכם, ולא ינוכה מהתלמיד-חכם מאומה, ובזה יעלזו חסידים בכבוד תורה, ירננו על משכבותם". עכ"ל. והן אמת שיש אומרים שנגרע מהתלמיד-חכם גם מחצית השכר שנוטלת אשתו, וכמו שכתב בספר דרשות לרבי שלמה מולכו [בהקדמת המו"ל], שהגאון רבי משה גלאנטי היה מצטער ואומר "אוי ואבוי לתלמידי חכמים שבזמן-הזה הנהנים מעמי הארץ לפרנסתם, שנמצא שבעת שנפטרים מהעולם-הזה מאומה אין בידם, לפי שמחצית שכרם נוטלות נשותיהם, ומחצית הנשאר לוקח המחזיק בידם, ותם לריק כוחם, כי לשליש ולרביע לא שמענו, והלואי שתהא יציאה כביאה". והחיד"א הזכיר מזה בספרו מדבר קדמות [מערכת מ אות לו]. אמנם דעת המפרשים הנזכרים אינה כן. וגדולה מזו מצאנו במפרשים, שהתלמיד-חכם מקבל שכר שלם, ואין נגרע משכרו מאומה גם במה שהחזיק בידו העשיר, כי כן כתב מהר"א פלומבו בספר יד המלך [דרשות וישלח ד"י, ב] בשם מהרימ"ט, שפירש הפסוק [משלי יב, יד]: "מפרי פי איש ישבע טוב, וגמול ידי אדם ישיב לו", דהיינו מה שהחכם לומד בעולם-הזה ופריו מתוק לחיכו, ישבע טוב בעולם-הבא. ומה שגמלו לו בני אדם להחזיק בידו, אין מנכים לו משכרו כלל, אלא גמול בני אדם ישיב לו הקב"ה למחזיק בפני עצמו, דאין מעצור להקב"ה לתת לו שכרו בפני עצמו. וכן כתב רבנו חיים אבן עטר זיע"א באור החיים [שמות ל, יג] "בשקל הקודש", על דרך אומרם ז"ל שקל הקודש כפול היה [בכורות מט, ב], בא להודיע כי מה שיטול מהקודש בעד מחצית כספו, לא יתנכה מחלק הלומד, ונמצא כל אחד אין בידו אלא מחצית שכר, לא כן הוא, כי שקל הקודש כפול היה ונמצא כל אחד בידו שקל שלם, והבן". גם מרן זלה"ה בשו"ת יביע אומר [ח"ז יו"ד סימן יז, ב] האריך בזה, להוכיח שאין נגרע משכר הלומד מאומה, והעתיק לשון בעל ההפלאה בהקדמתו [פתחא זעירא אות מג] שכתב: "יש שחושבים שעל ידי החזקתם בתלמיד-חכם הם קונים ממנו חלק מתורתו כדרך שאר משא ומתן. אולם חלילה מחשוב כן, וכי ימכור תלמיד-חכם אפילו שעה אחת מחיי עולם-הבא, אשר היא יפה מכל חיי עולם-הזה? וכן אמרו חז"ל [יל"ש משלי חצ"ר] על פסוק [משלי ה, ו] "אורח חיים פן תפלס", שלא תהיה נושא ונותן בתורה ובמצוות. אלא העניין הוא שכל אחד מהם מקבל שכרו מושלם. משל למי שמדליק נר מנר, שאין מחסיר לאורו, כן המחזיק בתלמיד חכם נוטל שכרו מאת ה' יתברך, ואינו נוגע חס ושלום בחלקו של התלמיד חכם". עכ"ל. וכן הוא בשו"ת ציץ אליעזר [חלק כ סימן ל"ד]. ומור אבי ז"ל היה מחזק ידי התלמידי חכמים מאוד, ואומר להם כי אין מי שיודע להעריך גודל שכרם העצום שם בעולם העליון, במסירותם ללימוד התורה ובפרט בעיון נכון וקולע, משום שנשמתם זוכה להתענג באור העליון במחיצתו של השם יתברך, ובפרט אם יתעסקו בתורה לשמה, כדי להבין הסוגיא לאמיתה של תורה, וככל שיטרחו עליה, כך זוכים שם להתקרב לאור של מעלה במעלות נוראות ונשגבות, גבוה מאוד מאוד מעלה אחרי מעלה. וידוע הוא בפי כל הסובבים אותו שהיה מעודד את הגבירים והתומכים לעסוק בעצמם בתורה, והם מדמים בנפשם כי יעלו המה במעלות גן עדן העליון, והם אינם משתדלים להגות בתורה בעצמם, והיה אומר להם "אל קארי אחסן מינאכ" היינו אותו ההלך העני ששוכרים אותו לקרוא תהלים ואדרא לעילוי נשמת הנפטר, ונראה מסכן ונאלח, הוא במעלה גדולה ממך. ופירש להם כי לא ידמה בשום אופן הנותן זהב מכיסו, לבין העוסק בתורה בעצמו. גם היה מוכיח ומזרז מאוד את בני הנפטר ונכדיו, כשיש אזכרה להוריהם, שיעסקו המה בעצמם בתורה, ולא יתעסקו בחלוקת מגדנות וקפה ותה ללומדים, אלא ימנו אחרים שיעסקו בזה, והם ישבו ללמוד תורה בעצמם, כי נשמת הנפטר נהנית מאוד כיוצאי חלציו עוסקים בתורה בעצמם, וגדולה מעלתו של הלומד בעצמו עשרת מונים על התומך והמסייע בלימוד התורה הקדושה.
לכבוד הרב שליט"א. האם מי שלומד גמרא או הלכה, עליו לכתחילה לדקדק בקריאתם כהלכה?
בהחלט כן. ועיין בספר מבשרת ציון חלק א סימן י"ח במעלת ביטוי נכון ומדוייק של האותיות בכל רגע ורגע כי הביטוי הנכון מקיים את העולם בכל רגע ורגע, ועיין בחוברת דרשה מראש השנה תש"ד בעיצומה של השואה האיומה, בה זעק רבנו צדקה חוצין זיע"א על שאין מבדילין באותיות בין אות ח לאות כ, ובין א לאות ע, ובין כ לבין אות ק. ואמר שם כי התפילות לא עולות לשמים בעבור קלקול זה רחמנא ליצלן. והטור [ס"א] כתב "ולא בקריאת שמע בלבד, אלא אף בפסוקי דזימרה ובתפלה. כמו ספרו בגוים את כבודו, שבחי ירושלים את, ותקם את, ויראו העם את, וממליכים את. וכתב הרמב"ם ז"ל צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח. וכתב הראב"ד ולא ידעתי בנד הנח מה הפסד יש בו ואם אמר על לבבך בנד בי"ת השניה כדי להטעימה שלא תראה כוי"ו ואם יטעים יו"ד של והיו שלא תראה אל"ף וכן יו"ד של ישראל שלא תראה אל"ף וכיוצא בזה יניד הנח ותבא עליו ברכה כתב הרב רבי יונה שצריך לקרותה בטעמיה כמו שהם בתורה וזהו פירוש דההיא דמקום שנהגו שהיו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים שלא היו קוראים אותה בטעמיה". וכמה הזהיר מרן ז"ל בבית יוסף [אורח חיים סימן ס"א] על כל אלה, בית יוסף שם, ולא בק"ש בלבד אלא אף בפסוקי דזמרה ובתפלה כו'. כן כתב ה"ר יונה בספר היראה (שם): וה"ר דוד קמחי (שם עב:) כתב שבכל עת שיקרא אדם בתורה נביאים וכתובים צריך ליזהר אבל הזהירו בק"ש והוא הדין לכל קריאה ומה שהזהירו בק"ש הוא לשתי עילות האחת מפני שיש באותם הפרשיות יחוד השם וקבלת עול מלכות שמים והאחרת שכל ישראל קוראים אותם פעמים ביום חכמים ועמי הארץ לפיכך היו צריכים להזהיר עליהם מפני עמי הארץ שאינם בקיאים בקריאה עכ"ל: וראה מה שכתב הרב ראשית חכמה שהיה בספרד תלמיד גדול הדור רבנו יוסף טאייטצאק זיע"א בספרו ראשית חכמה שער הקדושה פרק ו ושער היראה פרק ד, לדוגמא, כי באות א בקוץ הי' שלה תלויים 14 מיליון ו - 50 אלף עולמות, צא ולמד מי שמחסר חס ושלום תיבות שלימות כמה עולמות מחריב. ומה ששאלת אם גם כשלומד תורה צריך לדקדק ראה [סנהדרין צ"ט, א] כל האומר תורה כולה מן השמים חוץ "מדקדוק אחד" זהו בכלל כי דבר השם בזה. השם ישמור. ועיין בשו"ת היעבץ [א, פא] שכתב שבצעירותו כשהיה לומד ומגיע לפסוקים שבהם שם השם והיה קורא בכינוי, היה גוער בו אביו החכם צבי זיע"א ומורה לו לחזור ולאומרם כקורא בתורה. וכן היו רבותינו זיע"א וגם מור אבי זלה"ה מורים לנו וחוזרים ומזהירים שלא לשנות אופן הביטוי המדוייק בלימוד תורה, וכן כתב רבנו האר"י ז"ל.
לכבוד מורנו הרב, שמעתי כמה פעמים את הרב בשיעורים מכריז אני לא מקדיש את השיעור, זה לא שלי, זה של השם יתברך, מדוע אסור להקדיש?
הרא"ש עליו השלום בספרו ארחות חיים [סימן קטז] כתב, שתורה לשמה היא "שלא יעמול לריווח". כוונתו בכך היא שלא לעמול בתורה לשם ריווח כלשהו, וזו מעלה גדולה מאוד הקשה להשגה. וכן כתב רבינו משה קורדובירו [הרמ"ק] עליו השלום [תומר דבורה, פרק שביעי אות יא], שיש לאדם ללמוד ללא שום צד של הנאה גשמית, אלא ההנאה כולה תהיה לגבוה, לשם שמים. והגאון החיד"א עליו השלום [אהבה בתענוגים, על משנתנו] הוסיף וכתב, שעל האדם ללמוד ללא שום מטרת רווח והנאה, ואפילו לא לשם מחילת עוונות. אמנם כאשר אדם לומד ממילא נמחלים עוונותיו, אבל מוטב שלא יאמר בפיו כי הוא עושה זאת לשם כך. וכן לא יאמר במפורש שהוא לומד לרפואת פלוני או לעילוי נשמת פלוני. והוסיף וכתב על הלומדים לשם דברים אלו: "ועל זה ידוו כל הדווים". על פי זה, בימינו ישנה חשיבות גדולה ללימוד ללא שיתוף, כלומר, ללא הקדשת הלימוד לזכות מאן דהוא. כמו כן אין זה ראוי שבזמן שיעור תורה יאמרו שהשיעור מוקדש לעילוי נשמת פלוני או לרפואת אלמוני. אלא יש ללמוד אך ורק בשביל לשמח את הקב"ה, וכפי שאומרים ב"לשם יחוד" "לעשות נחת רות ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו". ואחרי השיעור ניתן לומר "מי שברך" וכדומה. גם כאשר האדם קורא תהלים ומכוון להינצל מצרה ומצער, אין זו תורה לשמה. וכן כתב מרן רבנו יוסף קארו עליו השלום בכסף משנה [הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י], שיש ללמוד בלי שיתוף דבר אחר בעולם, וזו היא "תורה לשמה". וכן היה מזהיר ונזהר מור אבי ז"ל בזה מאוד. ויש בזה עוד אריכות דברים.
קשה לי לטבול במקוה, האם זה מונע מלגרוס זוהר או תיקונים באלול או בחק לישראל וכד'ו?
תשתדל לטבול בכל זאת. כדאי להתאמץ.
שלום לכבוד הרב משתדל לקרוא כל יום זוהר עם פירוש האם בחודש אלול לקרוא רק את התיקון ללא פירוש או להמשיך עם פירוש
בכל ימי השנה אל תקרא עם פירוש, כי יש שיבושים לפעמים.