האם מצוות המילה היא של האב או של הבן הנימול, כי הרב אמר שהנשמה בשלימותה כשיהיה גדול באה ביום השמיני לקיים את המצווה?
עיין בשו"ת הר צבי יורה דעה סימן רד "דמצוה זו יש בה שני ענינים, יש מצוה בעצם פעולת המילה אבל זה אינו אלא באב וביום השמיני דוקא, ויש עוד מצוה שיהא נימול, ומצוה זו אינה מתחלת אלא אחרי שהאב ביטל מ"ע שלו ועבר יום השמיני, ואח"ז מעשה המילה אינה אלא הכשר מצוה שמביאו שיהא נימול. וע"ז בנויה סברת הריטב"א דמצות מילה בעיקרא היא של הבן שיהא נימול והתורה הטילה על אחרים להשתדל שיהא נימול, ולכן אף שהתורה פטרה לנשים היינו ממצוה שלהן, אבל מה שהוא להשלים מצוה שהיא של בן, סד"א דלא פטרה אותה התורה. ובדברים הללו מיישב כמעט בחדא מחתא כל הקושיות הנ"ל, בהקדם דלהבדיל בין יום ללילה לענין קיום מצוה לא שייך אלא היכי שעצם הפעולה היא גוף המצוה, אז שייך בה תנאי זה כמו שופר ולולב, משא"כ היכא דהפעולה אינה אלא הכשר לא שייך לומר דעשייתה תלויה בזמן. ולפי"ז אומר דבמילה בזמנה גם עשייתה הוי גוף המצוה ולכן יש בה תנאי דמלין ביום דוקא, אבל שלא בזמנה הפעולה אינה אלא הכשר מצוה ועיקר המצוה היא רק שיהא נימול לכן יכול למול בין ביום ובין בלילה".
שלום לכבוד הרב מאיזה משקל ניתן לערוך ברית מילה לתינוק תודה כבוד הרב
בסימן עליה במשקל מ - 2600.
לכבוד למרן זה די דחוף,בשבת אני עושה ברית מילה לבן שלי ,האם יש אופציה בלי נדר להעביר לרב סכום מסוים לסעודת עניים לכבוד הברית ?ואם כן מה הפרטים של החשבון,תודה תודה תודה
בנק לאומי 10,סניף:911 גאולה ירושלים,מספר חשבון:54600368 בסימן טוב ובמזל טוב.
לרב היקר האם לאירוע ברית לובשים בגדי שבת כמו לחתונה או שזה שונה? תודה רבה
בגדי שבת כפי שכתב הרב מעבר יבק.
שלום לכבוד הרב, בשעה טובה נולד בני הבכור (בניתוח קיסרי חירום) בשעה 19:59 בי"ד תמוז (10/07), האם בעזרת ה', הברית אמורה להתקיים בט"ו או ט"ז לחודש? ה' ייתן לך בריאות איתנה.
ההגדרה ההלכתית שלו היא "נולד בין השמשות". כלומר נולד אחרי שקיעת החמה וקודם צאת הכוכבים, לפיכך יום המילה נדחה למחר, וכמו שפסק השלחן ערוך יורה דעה רס"ב, ד. ורס"ו ח וט. ובשו"ת יביע אומר חלק ח סימן כב. ועיין ברית בציון עמוד ש"א. בבקשה להבא לציין עיר הלידה כי כל הפרש דקה משנה את הזמן.
לכבוד הרב שלום רב. תינוק שנולד ביום שישי בדיוק 12 דקות אחר השקיעה. אימתי יש לעשות ברית? ואם בשבת מותר לדחות ליום ראשון?
ביום השישי, ועיין בשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן קמט. שכתב "הנה איני רוצה להכניס עצמי כעת בבירור השיטות במחלוקת ר"ת והגאונים, וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות [עיין חלק או"ח סי' ק"י - קט"ו], וברור הדבר שרוב הפוסקים פסקו כר"ת, ורוב המחברים הסכימו לפסק המג"א בסי' של"א סק"ב דבנולד קודם רביעית שעה לפני צאת הכוכבים דר"ת מהלינן ליה ביום ו'. וגם לפי מכתבו אין זה שייך לנותנין עליו חומרי המקום, דהכא לגבי המצוה דביום השמיני הוי קולא לשיטת הגאונים שנדחה ליום א' ספק ט' ספק י', ומחמרינן כר"ת לקיים המצוה. וראה גם בתשובות מהר"ם ב"ר ברוך הנדמ"ח ח"ב סי' קנ"א, וקרינן ביה ביום השמיני ימול וכו' לא דחינן להא מצוה בשביל חומרא דמחמרינן ליה מנפשין, ואי עבדינן ליה לילה לענין שלא למולו בשבת נמצא חומרא שישנה בה קולא עיין שם ודו"ק". וחלילה לדחות את הברית, משום שאסור להשאירו ערל, וכתב הרב מגן אברהם ז"ל שבכל יום עיכוב עובר על מצוות עשה מהתורה, ולכן לא דוחים.
לכבוד הרב אחותי עשתה כסא אליהו הנביא תרומה להורים שלי הוא בבית שלהם תקופה. היא רוצה להתפקד בבן זכר ולשבת על הכסא שעשתה ראשונה . יש סגולה לזה זה טוב שהכסא בבית של ההורים שלי?
אדרבה, תשאילי אותו לברית מילה וישתמשו בו למצווה היקרה וכך תזכה להיפקד בבנים זכרים.
מורנו ורבנו שליט"א. האם יש מקור כלשהו, לכמה טבילות צריך אבי הבן לטבול ביום ברית המילה? ימים על ימי מלך תוסיף ונזכה לביאת משיח צדקינו עם מורנו הרב.
זה לא חשוב יותר מטבילה של ערב שבת.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם מותר לשים לתינוק משחת אלחוש "אמלה" לפני ברית מילה בכדי להקל מהצער שלו? ומדוע יש עניין בצער של התינוק?
מותר בהחלט, ואין שום מצווה לצער של התינוק, ואל תאמינו לשמועות נגד דברי חז"ל. כל הפוסקים הסכימו פה אחד, שאין אומרים בזימון בברכת המזון על הסעודה את המילים "שהשמחה במעונו" משום "צערא דינוקא".
שלום לכבוד הרב. יש לי חשש עמום שלאחר ברית המלה של בנינו, לא זוכרים אם והיכן נקברה העורלה. האם זה משפיע על נפשו? מה עושים?(היום הוא בן 28) תודה רבה
יתחתן וישמור את הערלה בברית לקוברה.
מו"ר, הרב כתב בברית ציון להשתדל שלא יהיה דבר קשיח בין התינוק לברכי הסנדק. בימינו נהוג לשים התינוק על כרית / מזרן, זה טוב? ב. האם זה בסדר לבקש מהמוהל והסנדק לטבול קודם הברית?
א, רוב המוהלים מסרבים. ב, תבקש.
שלום לכבוד הרב מוצפי שליט"א כבוד הרב אמר, לדחות ברית ולא לעשות ביום טוב,התינוק נולד בחו"ל ויש שם שני ימים טובים. לדחות ליום שישי? תודה רבה
דעת הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך ז״ל לא לעשותה ביום טוב שני.
לכבוד הרב שלום רב רציתי לשאול האם מוהל יכול להיות גם סנדק.
זה לא טוב, כי יש חשש שהברית לא תתבצע כהוגן ובאופן בטיחותי. גם אין זה הוגן לאדם אחד לקחת כמה מצוות. כי יש לזכות אחרים במצווה.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם מותר שסעודת ברית תהיה גם סעודת שבע ברכות, או שיש בזה משום אין מערבין שמחה בשמחה
מותר, ועיין בשו"ת להורות נתן חלק א סימן ס"ב, שכתב בשם המגן אברהם תקמ"ו, ד. שמותר לעשות סעודת נישואין בחג, כיוון שעיקר השמחה היא תחילת הנישואין, ובשאר הימים אין כל כך שמחה. וכתב שמותר לעשות בגל סעודת מילה. והרב טורי זהב ז"ל כתב שם במילה מותר, כיוון שיש צערא דינוקא, והשמחה נעדרת. ואין לומר "שהשמחה במעונו".
לכבוד הרב העורך שליט"א. אודה לך אם תעתיק לי תשובת הרב בספר מילה בציון על אודות מנהגי אביו לקיים מצוות מילה בבוקר.
בתלמוד [פסחים ד, א] איתא: "כל היום כולו כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצוות, שנאמר [בראשית כב, ג] "וישכם אברהם בבקר". ע"כ. וכן הוא במדרש אגדה [בראשית שם]: "וישכם אברהם בבקר" - שכל מעשה הצדיקים בבקר, ומכאן שהזריזים מקדימין למצוות". ע"כ. ופסק הרמב"ם ז"ל [הלכות מילה פ"רק א ה"לכה ח], וזה לשונו: "אין מלין לעולם אלא ביום אחר עלות השמש, בין ביום השמיני שהוא זמנה, בין שלא בזמנה - שהוא מתשיעי והלאה, שנאמר [ויקרא יב, ג] "ביום השמיני" - ביום ולא בלילה. מל משעלה עמוד השחר, כשר. וכל היום כשר למילה, ואף-על-פי כן מצווהוה להקדים בתחילת היום, שזריזין מקדימין למצות". עכ"ל. וכן כתבו הראשונים והפוסקים כולם. וכן כתב במנהגי מהרי"ל ז"ל [[הלכות מילה אות י, והלכות תשעה באב אות כה], וכן פסק בבית יוסף ובשלחן ערוך [יו"ד דעה סימן רסב, סעיף א], שיש להיזהר להקדים המילה ככל הניתן ביום השמיני, ואין לאחרה מחמת שום סיבה ומצווה. ובאמת לא מצינו בשום מצווה ממצוות שהתורה הזכירה בה ענין זריזות כמו בברית מילה, וממנה לומדים לכל המצוות שזריזין מקדימין, ומוכח שבמצווה זו יש חשיבות יתירה לזריזות בה. וכן כתב בערוך השלחן [רסב, ח], שבשאר המצוות אין כל-כך קפידא אם יאחר מעט הגם שגם בהם מצווה להקדימם, אולם במצוות מילה שהוא חותם ברית קודש ועל-ידה נכנס לקדושת ישראל, יש קפידא גדולה שלא לאחרה. וסמך לזה מצאנו גם בזוהר הקדוש [לך-לך דף פ"ט, ע"א], וזה לשונו: "תא חזי, עד לא אתגזר בר נש לא אתאחיד בשמא דקודשא-בריך-הוא. כיון דאתגזר, עאל בשמיה ואתאחיד ביה [בא וראה, טרם שנימול האדם, לא נדבקנאחז בשמו של הקב"ה. כיון שנימול, נכנס בשמו ונדבק אחז בו]".". ע"כ. כלומר, כל זמן שהתינוק אינו נימול, אין בו שייכות עם ייחוד שם ה'. ומכאן דקדקו המפרשים, שיש להקפיד על הקדמת הברית בשעהרגע הראשונהן של היום השמיני, בכדי שהנימולתינוק יעלה ויתאחד בשם ה' ובקדושה, שמאחר שהגיע זמן המילה אין להמתין עוד ולהשאיר הנולד תינוק בחסרון קדושה אפילו רגע אחד. ובספר שפתי כהן על התורה [פרשת לך-לך, עמוד נד בנדפס מחדש] כתב על כך רמז נורא, שמנין השעות מזמן הלידה עד הגיע היום השמיני הוא מאה שישים ושמונה שעות, ובתוספת השעות של ליל המילה, עולים יחד מאה ושמונים שעות. זו הסיבהה לכך שיצחק אבינו שהיה הנימול הראשון ביום השמיני חי מאה ושמונים שנה בדיוק, כנגד אותם מאה ושמונים שעות שעברו עליו מזמן לידתו עד עת המילה, שאברהם אבינו לא השתהה ביום השמיני אפילו שעה אחת, אלא מיד שהאיר היום ערך בבנו יצחק את ברית המילה. עכ"ד. וכן כתב הגאון החיד"א ז"ל בספר נחל קדומים [תזריע, וביום השמיני] בשם ספר קדמון כתב יד, והביאם הרב זכר דוד [מאמר א פרק ס"ד]. וכן כתב מור אבי ז"ל בדרשתו על ענין המילה, וכתב שהוא גימטריא שמות הוי"ה במילוי [יוד קי ויו קי, יוד קי ואו קי, יוד קא ואו קא] ע"ב ס"ג מ"ה שעולים גימטריא ק"פ. והם ק"פ שעות שעברו מלידתו. ולכן יש למולו מיד בסיום תפילת שחרית. והנה, רבים מסתפקים בהלכה זו של זריזים מקדימים למצוות לענין מצוות מילה, שבכמה מקומות בתלמוד מצינו שישנה מעלה גדולה ונכבדה לעשות את המצוות ברוב עם, משום "ברָב עם הדרת מלך" [משלי יד, כח], ואם-כן אפוא יש לברר מה עדיף לקיים במצוות מילה, האם מעלת "זריזים מקדימים" עדיף, ויערכו את הברית בהשכמה הגם שלא יהיו בה אלא מעט משתתפים, או שיש להמתין ולאחר את הברית ולקיימו במנין שיש בו רוב עם בבית-הכנסת. ומצינו להגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [או"ח חיים סימן א, ז] שעמד על כך, וכתב וזה לשונו: "אין ספק דדבר גדול הוא להזדרז במצוות, וכגון דא מצווה רבה של עשרה ראשונים ראויה היא לבני החבורה, כי ברבים היו, ועבדו להון זרזי'ן לפני בא יום, והרי אמרו במסכת ראש-השנה [דף לב, ב], אמתניתין דקתני השני מתקיע והראשון מקרא את ההלל, מאי שנא שני מתקיע? משום "ברָב עם הדרת מלך" [משלי יד, כח]. אי הכי, הלל נמי נימא שני משום ד"ברָב עם הדרת מלך"? אלא מאי שנא הלל בראשון, משום דזריזין מקדימין למצוות, תקיעה נמי נעביד בראשון, משום זריזין מקדימין למצוות וכו'? אמר רבי יוחנן, בשעת גזירת המלכות שנו. ע"כ. אלמא דאי לאו דמשנתינו בשעת הגזירה, תקיעה נמי עבדינן בראשון, ואתי טעם דמקדימין למצוות ודחי לטעם "ברָב עם הדרת מלך". הראת לדעת, דמתקף תקיפא טעמא דזריזין מקדימין". ע"כ. וחזר ושנה דבריו בספרו מחזיק ברכה [אורח חיים רכט, ז]. וכן הביאו ראיה זו בחתם סופר [ראש-השנה לב, ב], ובשדי חמד [כללים מערכת פ כלל לט]. על-פי-זה, אין לממתינים שיבואו קהל רב להשתתף בברית על מה שיסמוכו, אלא יש להקדים את המילה בהשכמה גם ללא השתתפות קהל רב. וכן דעת רוב הפוסקים, שכל שאין ההידור בגוף המצוה, אין לאחר את המצוה. וכן כתבו בחיי אדם [כלל סח אות ו], ובשו"ת לב חיים [חלק ב סימן קכז]. עוד מצינו לרבנו המאירי ז"ל [בית הבחירה הוריות י, ב], שכתב בחשיבות הזריזות וההקדמה בקיום המצוות, וזה לשונו: "לעולם יהא אדם מסלסל עצמו במידות, ולא יהא פורק עול בענייניהם, אפילו בדברים שאין מצווה או עבירה תלויה בהם, שכל אדם מסלסל עצמו באיזה מידה, מקומו מושכר לו וכו'. וכל שכן כשתבוא דבר מצווה לידו, שיהא מכלל זריזים מקדימים למצוות ולא יתאחר בעשיית מצוה, שאין זה אלא דרך מי שאינו עושה המצוה דרך כוונה מעולה, אלא כמי שעושה אותה דרך פירוק עול ומצוה מלומדה". ע"כ. ועוד כתב [יומא כח, ב]: "כל היום כשר למילה, שנאמר [ויקרא יב, ג] "וביום השמיני" וכו', ומכל מקום ראוי לזריזים להקדים בה בשחרית שלא יראה כמתרשל בה מצד חמלתו על הבן, ולאחוז בדרכי האבות, שנאמר עליהם בכיוצא בה [בראשית כב, ג] "וישכם אברהם בבוקר". ע"כ. ועיין בחידושי חתם סופר [שבת קלד, ב ד"ה וראיתי] שכתב, כי הטעם שמשה רבנו עליו השלום התעצל מלמול את בנו, הוא משום שרצה למול בברזל שיש בזה מצווה מן המובחר, וידע שאם ימול בברזל יצטרך להמתין שלושה ימים מפני הסכנה, ולמול בצור דליכא סכנה לא רצה, משום שאינה מצוה מן המובחר. וכשנסתכן על-ידי המלאך שרצה להמיתו, הבינה ציפורה שעדיף טפי למהר המצוה על-ידי צור, הגם שאינו מן המובחר, מלאחרה ולקיימה מן המובחר בברזל. ע"כ. ובספר חיי אדם [כלל סח, ו] כתב: אין מעבירין על המצוות. רצונו לומר, מצוה שתבוא לידו תחילה יעשנה, ולא יניחנה מפני שרוצה להקדים אחרת וכו', והוא איסור מן התורה, שנאמר [שמות יב, יז] "ושמרתם את המצות", קרינן ביה: שלא תחמץ ותיישן המצוות. וכן שכן שאסור להחמיצה ולעשותה אחר-כך. ע"כ. והנה, מדברי התוספות [שבת קל, א ד"ה רבי אליעזר] משמע, דהזריזות היא אפילו ברגעים אחדים, דכמה שימהר יותר, כך תהיה המצווה מהודרת יותר. שכן כתבו התוספות, שרבי אליעזר התיר להביא את האיזמל בשבת דרך רשות הרבים שהוא מדאורייתא, כדי למהר המצוה, והגם שיכול להביא התינוק עצמו אל מקום הסכין שאיסור טלטולו רק מדרבנן, כיון שהחי נושא את עצמו. ובתוספות הרא"ש [שם קל, ב ד"ה שלא] הוסיף, שכיון שהמצוה תתאחר, נחשב הדבר כמו שאי אפשר לקיים את המצוה בלא לחלל שבת, כיון שיש בזריזות משום חיבוב מצוה. ובשו"ת הרד"ך לרבנו דוד הכהן ז"ל [בית ב חדר ה] כתב, דזריזין מקדימין אינו רק מצווה מן המובחר, אלא חיוב גמור מהתורה. ועל-פי דבריו כתב בגליוני הש"ס [פסחים ד, א], דאם מתעכב מקיום המצוה, הרי זה כמבטל מצוה. וכן דעת הגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל בספר החיים [על המגן אברהם סימן תרד, א]. וכן כתבו החיי אדם [כלל סח אות ו], והשדי חמד [מערכת יוה"כם-הכיפורים סימן א, אות יד]. וכן משמע משו"ת התשב"ץ [חלק ג סימן ח]. ועיין בספר חזון איש [יורה דעה קנג, ה], דבכל רגע שמתעכב ללא סיבה, יתכן שעובר על מצות עשה. אמנם בשו"ת שבות יעקב [חלק א סימן ל] כתב, שהוא מדין הש"ס, ויש לו סמך מן התורה מאברהם אבינו, וכן כתבו בטורי אבן [ר"האש-השנה יד, ב], ובשו"ת בנין שלמה [חלק ב סימן יג], דהוא מדרבנן. ובשדי חמד [כללים, מערכת א, אות שכא] הביא דברי שו"ת מקור חיים לגאון רבי שלמה הכהן מוילנא ז"ל [סימן ג], שכתב שדין זריזין אינו חיוב אלא הנהגה טובה. והעיר על דבריו. אמנם עיין בגליוני הש"ס [שם] שכתב, שהגם שענין הזריזות בקיום המצוות לא נזכר בתורה בדרך ציווי, אלא כסיפור דברים בעלמא מהנהגת אברהם אבינו עליו השלום בזריזותו לקיום מצוות המילה, מכל מקום עצם הזכרת מעשה זה מוכיח על מעלת הקדמת הברית לשעה הראשונה ביום השמיני, ואין לאחרה. וכן פסק בשו"ת יביע אומר [יו"ד ח"ב סימן יח] לאחר שהאריך בדברי הפוסקים בזה, כתב "זאת תורת העולה שאין להשהות מצוות מילה לאחר ה' שעות מן היום, שנראה שמצוות מילה בזויה עליו חס ושלום. וכמו שכתב האור זרוע. ואפילו כוונתו להשהותה לאחר חצות היום בכדי שירבו הנוכחים שם לקיים ברוב עם הדרת מלך, אעפ"כ זריזין מקדימין למצוות עדיף טפי מהא דברב עם הדרת מלך". עכ"ד. על-כן להלכה ולמעשה, אין לאחר בשום פנים את הברית עבור ריבוי המשתתפים, שענין הזריזות לקיום המצוה גובר על מעלת "ברָב עם הדרת מלך". ורק בשעת הדחק, כגון שרוצה שאחד מהגדולים אשר בארץ ישמש כבסנדק ואינו רוצה לבטלו מלימוד התורה, רשאי להמתין עבורו כמה שעות, וזה לעומת זה עשה האלוהים, שעל-ידי ההתחזקות בלימוד התורה ומניעת ביטולה, יהיה הדבר לזכות עבור התינוק שיינצל מהסטרא אחרא, אבל בסתמא אין להמתין אפילו עבור כבוד אנשים חשובים ויראים. ומור אבי זלה"ה היה מקפיד ומחמיר בכך מאוד. ושמענו מפיו פעמים רבות, שאנו רואים בדור האחרון שיש הילדים חסרי בושה ודרך ארץ יותר, וכמעט שאין בהם מידת הבושה, שלא כמו ילדי הדורות הקודמים, והוא מחמת ענין זה, שמאחרים למול ביום השמיני, וידוע שבכל המצוות כולן כאשר הגיע זמן המצווה והאדם אינו מקיימן, נותן בכך כוח לסטרא אחרא, [נהר שלום להרש"ש זיע"א, דל"ה ע"א שעל ידי ספירת העומר בכל לילה מיד, מסלקים אחיזת החי' מהעולמות] וכל שכן במצוות מילה, שכל זמן שהערלה מצויה עדיין על גופו של התינוק, מתגבר כוח הסיטרא-אחרא על הילד, והוא הגורם לחציפות והיעלמות הבושה ולפגם הברית חס-ושלום. והוכיח ממה שכתב רבנו הרש"ש ז"ל בנהר שלום [ד"ף כ ע"ב], שמי שישן בלילה והתעורר לאחר חצות-הלילה, ימהר לומר ברכות-השחר, שכל עיכוב באמירת הברכות גורם להיאחזות החיצוניים בנפש, וברוח, ובנשמה, ובחיה, וביחידה של אותו אדם. ולאחר מכן כל מעשה שעושה באותו יום הם אחוזים עמו ויונקים ממצוותיו, ויש עליו הקפדה על שהיה בכוחו להפרידם ולסלקם ולא עשה כן כאשר התעצל מלומר ברכות-השחר בהגיע זמנם. ע"כ תוכן דבריו. וכתב כן על אודות מנהג חכמי ישיבת המקובלים "בית-אל", שם נהגו לקום ממיטתם קודםלאחר חצות לילה, והשַׁמָשׁ היה מסתובב בין הלומדים עם ספל לנטילת ידיים, ולאחר מכן ברכו ברכות-השחר ואמרו תיקון-חצות, וישבו ללמוד עד אור הבוקר. ואם בברכות-השחר חמור הדבר כל-כך ויש להזדרז בלא עיכוב, כל שכן במצוות חמורות כמצוות מילה. וכן כתב בספר נהר שלום [דף ל"ב ע"ב] לענין קיום מצוות ספירת העומר, שיש להזדרז לספור תיכף בסיום תפילת ערבית, ואם מתעכב גורם להידבקות החיצוניים ויניקתם מהמצוות. וכתב שם "שאם יאחרנה הרי גורם לתת אחיזת החי' בכלי מוח החכמה". ע"כ. ועיין בזה מה שכתבנו בס"ד בספרנו תורה בציון [עמוד טז]. ועיין עוד גבי ברכת הלבנה בספרנו חודש בציון [עמוד שיג]. ואם במצווה שאינה מן התורה בזמן הזה יש להזדרז מאוד, כל שכן שבמצווה חמורה של ברית מילה שהיא מן התורה וכמה סודות וסגולות תלויות בה, שיש להקדים ולהזדרז ככל הניתן בבוקר יום השמיני. ואין הדברינו אמורים באופן שממתינים למוהל שיבוא, או ביום שבת-קודש שממתינים לסיום תפילת שחרית וקריאת-התורה, אלא באלו המעכבים את המילה מראש ושממתינים לאורחים רבים שיבואו וכדומה, זו אינה דרכה של תורה, והמתעכב ידע שגורם בכך נזק ממשי וקשה לבנו. וכתב רבנו מהר"ח פלאג'י עליו השלום בספרו תוכחת חיים [חלק א סוף פרשת לך-לך], וזה לשונו: "גם יש ליזהר לעשות המילה בבוקר, תיכף ומיד בסיום תפילת שחרית אחר יציאתם מבית-הכנסת, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות מילה [פרק א, ח]: "מצווה להקדים בתחילת היום, שזריזין מקדימין למצוות" ע"כ, ויעויין שם. וכתב הרב מעשה רוקח [שם]: וכן מנהג כל ישראל, זולת באיזה מקומות, דכדי להמתין לנשים עד שיתקשטו מוכרחים לאחר מצוות מילה ונישואין ופדיון הבן, וזה גורם איסור גדול לאחר עד אחר חצי היום, ומה יעשו גדולי הדור שאין בידם למחות, והשומע ישמע והחדל יחדל ויזהיר לנשים על הדבר או לא ישמע להן בדבר הזה כלל, אלא ימול מיד אחר יציאתם מבית-הכנסת, ותבוא עליו ברכת טוב מהאל הטוב והמטיב שזיכהו לבן זכר שיחיה בזכות המצווה הזאת".. ע"כ. וכן כתב בספר מכשירי מילה [ב, ג]. ובערוך השלחן [רסב, יח] כתב: ויש לנו לצווח על מנהג זמנינו, שמאחרין המילה מפני שטותים, שלא באו כל הקרואים, וכדומה שטותים כאלה, ויש מקומות שמאחרין עד חצות-היום, והוא עוון פלילי. ע"כ. ועיין בספרנו עטרת ציון [חלק א עמוד קפה]. ועיין בספר לקט יושר [יורה דעה עמוד נב] שכתב, שפעם אחת איחרו הנשים לבוא לבית-הכנסת עם הילד, וכשבאו שלח בעל תרומת הדשן את השמש לומר להם שימתינו במשך אותו הזמן שהיו צריכים להמתין להם, ועמדו שם בנזיפה. ע"כ. וכן כתב בספר המכתם [פסחים ד, א], שנהגו כל ישראל להשכים ולמול בזריזות. וכן כתב רבי יעקב הגוזר בכללי המילה [עמוד נ"ז]: אבותינו נהגו ביום השמיני של המילה שמתפללים בהשכמה, לפי שזריזין מקדימין למצוות. ע"כ. ובכתב סופר [יורה דעה סימן קכב] כתב, שיש להקדים לקיים את ברית המילה מיד אחר תפילת שחרית, ולא יאחרוה מחמת שום דבר בעולם. ע"כ. ועל-פי-זה אין להמתין לשום אדם, ואפילו לרב חשוב לא ימתינו, שאין זה מן הראוי שאליהו מלאך הברית המקדים את בואו לברית, ימתין עבור בן תמותה שיבוא להשתתף בברית. ולענין זמן הברית תיכף לאחר תפילת שחרית, מצינו לרבנו יוסף חיים ז"ל עליו השלום בספרו מלאך הברית [קורח, בוקר ויודע ה'], שכתב טעם למנהג ישראל שנהגו להקדים ולמול בבוקר אחר תפילת שחרית, שהוא כדי להוציאו משם "ערל", ויפה שעה אחת קודם. ועוד כתב [פינחס, לכן אמור], שההקדמה מורה אל אהבתם ושמחתם במצוה, ושעל-ידי-זה נעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ונסתם פה המקטרגים. ע"כ. ובספר זכר דוד [מאמר א פרק ס"ד] כתב, דמלבד הטעם שחביבה מצווה בשעתה, עוד עלינו לדעת כי אליהו מוכן שם להיות מזומן לקיום מצוות מילה, היתכן שאיש אלוהים קדוש ימתין כעבד ישאף צל לרצוננו המתנגד לרצון בוראנו, איה כבוד מלאך האלוהים? וזהו הדרו, שנהדרו בכך שנסייע בעשיית המצוה ושיברך הילד הנימול ויצילהו מכל מחלה. ועוד, דכולי עלמא ידעי כוח טומאת הערלה, וכמה מסוכן הוא הנער מהמקטרגים העומדים עליו שסובבים אותו למונעו מתיקון המילה, ולמה לא יחושו להצילו מיד הקמים עליו לרעה ולהסיר ממנו חולי הנפש דהיינו טומאת הערלה, כמו שאמרו [פסחים צב, א]: "הפורש מן הערלה, כפורש מן הקבר". ואם בר מינן בין דא לדא יקראנו המוות, משום שרצו בשביל הבלים דעלמא לאחֵר המצווה, לכן הביטו וראו ההפסד והשכר ותשקלו אותם, ולא תאמר נמתין כדי שיבוא אצלנו איש פלוני חשוב כי קרוב הוא לנו, או האישה הנכבדת קרובה וכו', יען כבוד שמים קודם לכבוד בשר ודם להבל דמה. ע"כ.
שלום לכבוד הרב. האם להניח תפילין בברית? אני סנדק בע''ה.
בהחלט לא. שתי אותות לא ביחד.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א, מי שיש לו מחר ברית מילה, אומר הלילה תיקון רחל כרגיל?
כתב החסיד רבנו אליעזר פאפו ז"ל בחסד לאלפים [קלא, טז]: "בעלי הברית, שהם אבי הבן, המוהל והסנדק, אין אומרים "תיקון רחל", כי יום-טוב דידהו הוא". ע"כ. ורבנו יוסף חיים ז"לעליו השלום [בן איש חי א'שנה ראשונה וישלח ה] כתב, דהיחיד הנמצא שם יאמרנו בצינעה ובלחש, אבל אבי-הבן עצמו לא יאמר, דיום-טוב שלו הוא. ועיין עוד לרבנו יוסף חיים ז"ל בספרו עוד יוסף חי [וישלח ב] שכתב בבית שבו התינוק, טוב לומר פסוקים שסידר שם במקום תיקון רחל. אולם רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו מועד לכל חי [יא, כד] כתב, שכיוון שאין מילה בלילה, צריך לומר "תיקון-חצות". ורבנו אליהו מאני ז"ל בספר זכרונות אליהו [ת, טז] הביא דבריו, וכתבכתב וזה לשונו: "אמנם ראיתי אנשי מעשה שלא היו לומדים, ובפרט אם הוא סנדק או בעל הברית".. ע"כ. וראה עוד בספר הליכות עולם [ח"לק א עמוד מח] שהביא דבריהם, וכתב: "ולענין מעשה, שב ואל תעשה עדיף". ע"כ. ועל-כן להלכה, בעלי הברית יאמרו "תיקון לאה" בלבד, כמו בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון, אך שאר המשתתפים במעמד הלימוד יאמרו גם "תיקון רחל" אך יאמרוהו בצנעה, ולא יבכו ולא ישבו על הארץ בבכי כבשאר ימים, או שיאמרוהו לאחר שילכו לביתם. ועיין בספרינו ארחות ציון [חלק א עמוד עג], וחודש בציון [עמודים קעב-קעג].
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. האם יש ענין בזה שיש מי שלוקח ברשות משהו מסעודת מילה או חופה לביתו לתת לרעיתו?
כן, כך מצינו לרבנו חיים ויטאל זיע"א שקיבל גלוסקא [עוגיה] בברית מילה, חציה אכל שם, וחציה שם בכיסו להביא לרעיתו.
לכבוד הרב שלום רב בעצת המוהל והרופאים לדחות ברית ב 7 ימים בגלל שהתינוק בלע מים ומקבל אנטיביוטיקה ויום ה 7 נופל ביום חמישי , האם לעשות את הברית או שיש בעיה עם ימים חמישי ושישי ?
מילה שאינה בזמנה אין מלים לא בחמישי ולא בשישי.
לכבוד הרב ראיתי מוהל ששם בפיו של הנימול בד הטבול ביין ולא שמענו את בכיו כל מהלך הברית האם זה נכון תודה לרב
רוב ככל המוהלים עושים כן. ואני העבד נוהג לטבול אצבע ימין ביין, ומניחה בפיו של הנימול והוא מוצץ ומאושר ובסיום מסרב לעזוב את האצבע. וסוגר פיו בחוזקה.
לכבוד הרב שלום רב, ברוך השם נולד לי בן, יש ברית ביום ה' אי"ה בנץ החמה. ביישוב דולב. אם יש דגשים מיוחדים לברית אשמח לשמוע. תודה לרב שאתה פה בשבילנו, שתאריך ימים ושנים בטוב!
רפואה שלימה לנולד וליולדת. בליל המילה יתאספו עשרה אנשים וילמדו כל הסדר מהספר ברית עולם. ישירו וישמחו. אם הבית קטן אפשר בבית הכנסת. ואין הנולד צריך להיות שם. גם תכינו כסא אליהו מכוסה במפה יפה ועליו ספר תנ״ך מיני בשמים ואורות מעליו. ויהיה שם מהיום ועד יום ראשון הבא. ביום המילה תכינו גם כסא אליהו, מקושט ומהודר, תשירו שירים לכבוד המילה ועל ידי כן תגרשו כל המזיקים משם. והסנדק ישב בכסא נפרד צמוד אליו. בסיום המילה תאמרו ״אליהו הנביא זכור לטוב״ ק״ל פעמים.תסעדו ותחלק להם כוסות יין לכבוד המצווה היקרה.ישירו ושמחו ותברכו ברכת המזון בדיצה ובצהלה.
לכבוד הרב שלום רב. הבחנתי השבוע שהרב רמז בברית מילה לאברך שעמד ושתה, לשבת ולשתות, האם זו הלכה?
עיין מסכת דרך ארץ פרק ד, הלכה א "מי שהוא תלמיד חכם, לא יאכל מעומד, ולא ישתה מעומד, ולא יקנח את הקערה, ולא ילקק באצבעותיו, ולא יגהק בפני חבירו, מיעוט שיחה, מיעוט שחוק, מיעוט שינה, מיעוט תענוג, מיעוט הן הן, מיעוט לאו לאו". וכן הביאוהו הרוקח זיע"א [הלכות סעודה סימן שכט] "דרך ארץ בסעודה. לא יאכל אדם מעומד ולא ישתה מעומד ולא ידבר בסעודה ולא יקנח הקערה ולא ילקק אצבעותיו וידע אצל מי מיסב ולא יהא מיסב כלפי מי שגדול הימנו. בא לאכול צנון ובצלי' אוכל ממקום העלין. ולא יאכל דבר ויתלוש בין שיניו ויחזיר בקערה ועל השולחן. בא לשתות ברבים הופך פניו לצד אחד ושותה". וכן הוא בשו"ת מהרי"ל מוצאי שבת סימן ז. ובהגהות הרמ"א על המרדכי ברכות רמז קמ"ה. והרב המופלא מטה משה שבת סימן תק"ט. ובן איש חי א בהר י"א. ועוד.
לכבוד מו"ר שליט"א בענין מש"כ כת"ר (ברית בציון רסב) להשאיר הבגד הפנימי עם דם המילה על הכסא ג' ימים א. הכוונה טיטול?ב. כסא הסנדק?ומה עם כך שלא טוב שדם אדם ישאר בבגד ללא שטיפה?
א, כל בגד או מגבת, או אביזר שעליו יש דם המילה. ב, הבגד אינו על התינוק או המוהל והסנדק, אל לאחר שפושטו מניחו שם למזכרת שלשת ימים.
שלום לכבוד מורנו הרב שליט"א בענין ראית הדם על סכין המילה. חוץ מספר השל"ה הק', ספר המידות, יש עוד בספרי המקובלים/הקדמונים או הפוסקים על מנהג זה? איישר חיליה לאורייתא!
כך היה המנהג בירושלים מימי ילדותי, ועיין ברית בציון, במנהגי הראשונים שהיו שוטפים את בלי המילה שעליהם שיירי הדם, בגיגית מים והזקנים הצדיקים שוטפים את פניהם במים.
לכבוד הרב עט"ר הרב ענה לי ש"פדיון הבן עושים רק מיום שיהיה מושלם במשקלו ובריא עצמאי". הרב ענה גם שנעשה ברית כשיגיע ל3 קילו. האם זה אומר שמיד אחרי ברית נעשה את הפדיון?
א, פדיון אחרי שיהיה בריא ומושלם לחלוטין. ב, ברית מילה שיגיע למשקל 2500 גרם לפחות. ג, אין שום קשר בין הברית לבין הפדיון.
שלום כה"ר, ב"ה נולד לנו בן. אני ממוצא עירקי ונוהג לפי הבא"ח מתי לברך להכניסו בבריתו של א"א, לפני המילה או אחריה? יבורך רבינו בשנים רבות וטובות על כל עמלו למען עם ישראל!
קודם המילה.
לכבוד הרב שלום רב אינקובטור, מיטת חימום ואכילה מזונדה, מיטת חימום ואכילה ללא זונדה. ממתי סופרים לחיוב ברית ופדיון הבן לילד שנולד בשבוע 31? מחילה על הטרחה ותודה רבה לעט״ר
ברית מילה מיום שהרופאים ממליצים למול. פדיון כשיעברו 30 יום מיום שהוא ללא אינקובטור.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א חבר הזמין לסעודת 'שלישי למילה', זו סעודת מצוה שרצוי להשתתף בה? מה המשמעות של הסעודה הזו?
יש מבני אשכנז הנוהגים בזה, אנחנו לא נהגנו.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם תינוק שיצא מהינקובטור ביום השמיני עושה ברית בזמנה.ומה הנימוק לתשובה תודה
מונים לו 8 ימים מיום שיצא מהאינקובטור.
שלום לכבוד הרב ברית מילה שבוצעה על ידי רופא בחו"ל ללא ברכות, האם יש לבצע משהו או שזה תקין כך?
קודם 20 שנה שאלתי את מן ז״ל ופסק שאין לחשוש בזה.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א למה במצוות מילה מברכים שהחיינו אחרי עשיית המצוה משא"כ בשאר המצוות כגון לולב נר חנוכה שמברכים שהחיינו אחר עשיית המצוה?
זה לא אחר קיום המצווה, אלא הוא קודם הפריעה.
לכת"ר נודע לי שנולדתי מהול שלא היה ערלה לחתוך בכלל. רק עשו הטפת דם מה לגביי כל המעלות שהרב כתב פרק ח בעניין קבורת הערלה ?
פטור לחלוטין.
לכבוד הרב עט״ר שלום רב! ב״ה אשתי ילדה בחודש שביעי. הילד כמובן פג, ואי אפשר לעשות לו כרגע ברית מילה. א. מתי מועד הברית? ב. מתי צריך לתת לו שם? ג. מתי אשתי תברך הגומל?
תמתינו עד שיגדל ויהא במשקל נורמלי, והרופאים יחליטו על המילה.
שלום לכבוד הרה"ג שליט"א האם מותר לאישה חילונית (גיסתי) שעוד לא נשואה וגם לא מתכוונת להתחתן להגיש את התינוק לסנדק? אשתי אומרת שהיא תפגע מאוד אם לא. תודה רבה
אין לכם שום מחויבות לתת דווקא לה להגיש את בנכם היקר העתיד להיות גדול בתורה. המנהג הקדוש הוא לכבד את הסבתא או אשה בעלת יראת שמים מופלגת, דגולה, מבוגרת, צדקת סבתא להרבה צאצאים, כדי שהנולד יהיה עשיר בתורה ובצאצאים.
שלום לכבוד הרב האם מוהל ששלחו אליו תינוק לתקן ברית שהמוהל הקודם השאיר דברים שהיה צריך להוריד ואני מתקן אני צריך לברך על המילה?
בלי ברכה.
לכת"ר ברית ב 9 בבית הכנסת. וב 1 בצהריים הסעודה בשרית לא במקום המילה שהרי זה בית כנסת. ייחשב לסעודת מצוה של ברית מילה ? מה הכרעת הרב במה שהביא בספרו עמוד רפה תשובות והנהגות
בהחלט כן.
לרב אור עינינו שלום, לאשה בעיית קרישה נדירה, התינוק צריך בדיקת דם מיוחדת לפני אישור על הברית ותשובה נוכל לקבל ב''ה בחמישי. אם יאשרו מתי לעשות ברית? שנזכה שהרב ישב סנדק
מיד או למחרת.
שלום כבוד הרב, האם לידת ואקום בשבת מלים בשבת או בראשון?
יש דיעות סותרות בזה, אך הוסכם שמלין בשבת.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם אפשר לעשות ברית מילה בבוקר אחרי תפילה ולעשות הסעודה בארוחת צהריים אם בשר וכו" אבל כמה שעות אחר המילה ?
בהחלט כן.
לכבוד מורנו הרב שליט"א, מדוע הרמב"ם ז"ל כתב המל מברך קודם שימול אקב"ו על המילה, ואילו באבי הבן כתב מברך אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ומשמע שמברך אחרי המילה? וזה דעת ר"ת.
יפה אמרת, והיא סברת רבנו תם ז"ל, ומרן הבית יוסף בכסף משנה על הרמב"ם שם כתב כן, שמשמע המוהל מברך קודם המילה, ואבי הבן לאחריה, כיוון שברכה זו "להכניסו" היא ברכת שבח והודאה בעלמא, ולכן אין צריך לאמרה עובר לעשייתן. והרב לחם משנה כתב כיוון שאין אבי הבן עושה המצווה לכך מברך אחר כן, ועיין באבן האזל שם מה שדקדק.
לכבוד הרב מחילה על הבורות, למה בברית מילה מברכים שתי ברכות "אשר קידשנו"? האם זה מכיוון שהמצווה מחולקת ל 2 מצוות? ואם כן איזה מלבד המילה? מחילה ותודה רבה
עיין בדברי רבנו הרמב"ם הלכות מילה פרק ג, הלכה א. "המל מברך קודם שימול אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה, אם מל בן חבירו, ואם מל את בנו מברך וצונו למול את הבן, ואבי הבן מברך ברכה אחרת, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, "ואחר כך מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה יי' כורת הברית, ואבי הבן מברך שהחיינו". נמצא הראשונה מל לשם מצווה, השניה האב מברך במקום הילד על קיומה, השלישית הנאספים משבחים, והחזן מברך בשבילם על הכוס.
לכבוד הרב שלום רב הברית לא תהיה בהפרדה על הסבא כיצד לנהוג מה ניתן לעשות כדי שבכל זאת ישתתף בברית מילה .תודה לרב
יבקשו מהנשים לעמוד בצד אחד.
לכבוד הרב האם הסבא יכול להחזיק את הרך הנולד קודם הברית (אומרים בגלל שהוא עדין לא נימול) האם יש עניין תודה כבוד הרב
מותר.
לכבוד הרב שלום רב, מהו מנהג האשכנזים שמעבירים אל הנימול קודם המילה מאחד לשני?
בזמנו שמעתי מפי מורנו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, כי מנהגים חדשים הגיעו אלינו לאחרונה וכולם של כבוד מדומה הם. ב, היה המנהג בירושלים כנזכר בספרים הקדמונים שהיו עומדים לאורך הדרך גם אנשים חשובים, וגם נשים מבנות המשפחה והיו מעבירים התינוק מיד ליד ומקרבים אותו למקום המילה, דוגמת הכהנים בבית המקדש בעסק הקרבן. ג, אך זאת מצאתי בדברי השל"ה במסכת חולין פרק נר מצוה אות מ"ד. שכתב "ויתפלל [אבי הבן] להשם יתברך תיכף לאחר המילה, שיתן לו השם יתברך להילד נשמה קדושה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ויברך את הילד, וכן יתנהו לאחרים לברך אותו. וכן איתא בתרגום יונתן פרשת ויחי בפסוק [בראשית מח, כ] 'בך יברך ישראל לאמר' וגו', יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא למימר וכו".
לכבוד הרב אחיין שלי אמר לי שאליהו הנביא לא נימצא בברית שיש תערובת נשים וגברים האם זה נכון? האם אין נניין ללכת לשמוע רק תברית שיש? אני אשה
נכון בהחלט, גם השכינה בורחת משם ביללה. ומכנים ההורים הללו כל ימי חייהם, ולבי לךבי על התינוק הנולד, מה יהיה עמו.
לכבוד הרב שלום רב ב"ה עשינו ברית מילה לבני ואת הערלה שמנו בכלי עם חול מיד אחרי הברית. לאחר מכן הכלי עם החול והערלה אבד וכנראה זרקו אותו לפח. האם יש בעיה בדבר? מה ניתן לעשות?
נקבר עם האשפה. להבא יש להניחו בשקים העפר בכיסך. ואחר כך לקבור.
שלום עליכם כבוד הרב! אבל יכול להיות סנדק (בתוך שלושים ובתוך י״ב חודש) הנולד לא ממשפחתו יכול להשתתף בסעודת מצווה של המילה למה במשתה פורים לא יכול תיזכו לשנים טובות וארוכות
סנדק מותר. אסור לך לשבת שם בסעודה כל 12 חודש.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א רציתי לדעת איפה המקור להתעטפות בטלית בברית מילה (לא במקרה שנעשית אחרי תפילת שחרית)
כי בזמנם היו מתעטפים בטלית כל היום, ורק בעבודה פשטו אותה.