מעבירים אלינו תרומות שמקורם מגויים האם מותר לקבל אותם?
יש בזה איסור חילול השם ובפרט שאינו נעשה בצינעא. עיקר האיסור לקבל צדקה מגוי הוא שמקבל מהממשלה, אך מיחיד ובצינעא, יש מקום להתיר. כתב הרמב"ם זיע"א [הלכות מתנות עניים פרק ח ה"ט] "אסור לישראל ליטול צדקה מן העכו"ם בפרהסיא, ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטלה מן העכו"ם בצנעה הרי זה מותר, ומלך או שר מן העכו"ם ששלח ממון לישראל לצדקה אין מחזירין אותו לו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי עכו"ם בסתר כדי שלא ישמע המלך". ועיין בראשון לציון [יו"ד ב] למורנו האור החיים זיע"א שכתב דיותר יש לחוש לצדקה שעושים המלך או השרים דהוה בכללות ויכריע להאריך זמן גאולתם, אבל בצדקה שעושה איזה יחיד יבטל הוא וצדקתו ובשו"ת דברי יציב [חיו"ד סימן קמ"ב] כתב "ובשנות חיים על התורה סוף פרשת מסעי ג"כ כתב לחלק בין מלך שמתכוין שתמשך מלכותו להדיוט שמתכוין שיתכפר חטאו, ודייק כן מלשון הרמב"ם [פ"ח ממתנות עניים ה"ט] שנקט מלך או שר עיין שם. ובשו"ת זרע אמת [ח"ב סימן קי"ב דקל"ב ע"א] הקשה עליו, דזיל בתר טעמא דביבש קצירה דאסור לסייע לגוי לעשות שום דבר טוב, כדי שלא יהיה כביכול הקדוש ברוך הוא מוכרח להאריך אפו, ובזה ודאי לא שנא מלך מהדיוט וכו', ומלשון הרמב"ם פי"ב מרוצח הט"ו אסור להשיא עצה טובה וכו' אלמא לא שנא מלך מהדיוט וכו' עיין שם. ובאמת שהסברא לחלק בזה צריך ביאור טובא, וגם דכיון דשרינן לקבל מיחיד וה"ה לקבל מהרבה יחידים הרי זה דומה ממש למקבל ממלכות. ואולי י"ל דבש"ס ב"ב דף י' ע"ב, נענה ר' יהושע ואמר וכו' וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות העולם עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן, נענה ר"ג ואמר וכו' שאין עושין אלא להתיהר בו, ר"א המודעי אומר וכו' שאין עושין אלא לחרף אותנו בו עיין שם, ולפ"ז לכאורה ליכא למיחש משום ביבש קצירה כיון דחטא הוא להן ואין מקבלין שכר, וכמבואר בש"ס שם כאן בישראל כאן בעכו"ם עיין שם, ובר"ה ד' ע"א תוד"ה בשביל שיחיו בני, [וע"ע ב"י סי' רמ"ז בד"ה כתב סמ"ג, ובדרישה ריש סי' רנ"ד]. אך י"ל דזה דוקא ביחידים שעושים להתיהר או לחרף אותנו, מה שאין כן במלכות דלא שנא ענין יוהרא או חירוף, שהרי אינם נותנים משלהם רק מקופת המלוכה מה שגבו במסים, ועושים כדי שתמשך מלכותן וכדברי ר"י, ואפשר דעצם הדבר שמאמינים בזכות הצדקה נחשב להם לזכות, ושפיר שייך בהו ביבש קצירה שגם מקצת לחלוחית זו תיבש מהם, ואתי שפיר לחלק בין מלכות ליחידים ודו"ק. וכבר הבאנו לעיל חילוק שכתב הגאון הציץ אליעזר [חט"ו סימן ל"ג] בין ממשלה של גויים לבין גוי פרטי, כי במסכת בבא בתרא [י, ב] גבי איפרא הורמיז ששלחה ארבע מאות דינרים לרבי אמי וסירב לקבלם כי זה היה מטעם השלטון, לבין מה מובא במסכת סנהדרין [כ"ו, ב] שאמר רב נחמן על מקבלי צדקה מגוי שיש בזה איסור של חילול השם, שהמדובר בגוי פרטי. וכן מדוקדק מדברי הטור והשלחן ערוך [יו"ד רנ"ד] והרב הלבוש שם. וכן מוכח מדברי הרב בית שערים [או"ח סימן כ"ז] ועוד.