לכבוד הרב מוצפי שליט"א. נשאלתי מדוע דווקא על אכילת לחם תיקנו ברכת המזון ולא שאר מאכלים גם את הם טעימים ומשביעים?
עיין בהקדמת הרב המקובל הבן איש חי זיע"א שכתב בספרו בן איש חי [א, מסעי אות א] "כל אכילה ושתיה המעולה יותר מצד הבירור הנעשה בה תקנו בה ברכות יותר, לכך אכילת הלחם שהיא מעולה יותר במלאכת הבירור תקנו לפניה שתי ברכות שהם על נטילת ידים והמוציא, ולאחריה חמש ברכות שהם ארבע דבהמ"ז ואחת של הכוס, ואכילה של שבעת המינין כשאוכל מיני מזונות או פירות העץ דחמשה מינין, הואיל ואינה מעולה אכילה זו כאכילת הלחם הגמור לא תקנו בה אלא ברכה אחת באחרונה אך היא מעין שלש ברכות דבהמ"ז, ואכילה של פירות דשאר אילנות או פירות האדמה ובשר ודגים וכיוצא דגריעה מאותה אכילה של שבעה המינים שנשתבחה בהם א"י לא תקנו בהם ברכה מעין שלש אלא ברכה של בורא נפשות רבות. לכן חמשה מיני פירות שהם משבעה המינים שנשתבחה בהם א"י אם אכל מהם כזית שהוא תשעה דרהם מברך לאחריה ברכה מעין שלש שהיא של העץ ועל פרי העץ וכו' וחותם ונודה לך ה' אלהינו על הארץ ועל הפירות בא"י על הארץ ועל הפירות, וחמשה מינים אלו שגדלו בא"י עצמה בין אם אוכלם בא"י בין אם אוכלם בחו"ל חותם ונודה וכו' על הארץ ועל פירותיה בא"י על הארץ ועל פירותיה, ואם אוכל מיני מזונות שגדלו בא"י עצמה חותם על הארץ ועל מחיתה ועל כלכלתה, וכן ה"ה ביין אחר ששתה כשיעור שצריך ברכה מעין שלש על היין של חו"ל יחתום ונודה לך ה' אלהינו על הארץ ועל פרי הגפן בא"י על הארץ ועל פרי הגפן, ועל יין של ארץ ישראל יחתום ונודה וכו' על הארץ ועל פרי גפנה בא"י על הארץ ועל פרי גפנה".