לכבוד מורנו הרב שליט"א, הנה הגיע חכם אחד מעיר אחרת ואמר לציבור שיש לעמוד בקדושה דיוצר בשחרית. ותמהנו על כך, כי שמענו מכבודו שאין לעמוד בה אלא אדרבה אם היה עומד, ישב?
אמת דיברת. כי מפורש בספר שער הכוונות לרבנו האריז"ל שיש לשבת בקדושה זו, וכן מפורש בזוהר הקדוש ועיין ארחות ציון שחרית. אך גדולה מזו מצינו להרמב"ם זיע"א בתשובה שכתב בחריפות נגד שינוי המנהג. שו"ת הרמב"ם א. "וזאת העמידה בקדושת היוצר הוא מנהג בורים בלי ספק, ועמידת החכם בה הוא חטא גמור, לפי שאפילו הדברים אשר תלוי בהם דבר איסור אמרו בו אל ישנה אדם מפני המחלוקת. כל שכן בדבר שאין נתלה בו שום איסור בשום פנים, ועובר בזה משום לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. וטענתו בזה מהיות המלאכים עומדים תמיד אין להם ישיבה, אינה כלום. כי לא נתחייב אנחנו לעשות כמו המלאכים אשר אין להם קפיצין. ומה שעומדים חבריו ותלמידיו לעמידתו, זה דבר מנעוהו חז"ל ממנו באומרם ומנין לזקן שלא יטריח שנאמר זקן ויראת מאלהיך. נוסף על זה שיש בזה יציאה מדרך ארץ, אשר מנעו עליו באומרם לא יעמוד אדם בין היושבים ולא ישב בין העומדים. וראוי תמיד ללכת במנהג המרובים בדבר שאין בו העברה על אסור. וכתב משה".