לכבוד מו"ר שליט"א האם יש היתר לחזן לשיר באמצע התפילה ולחזור על אותה המילה כמה פעמים כגון הטוב כי לא כלו רחמיך יאריך הקב"ה ימי מו"ר בבריאות איתנה
עיין בטורי זהב תק"ס, ה. שכתב שחטא גדול הוא והתורה חוגרת עליהם שק עליהם, ואומרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו לצים. וגם יש לחוש משום הפסק בתפלה וכו'. ע"ש. וכתב על זה מרן ז"ל ביביע אומר חלק ו, אורח חיים סימן ז "ושפתים ישק משיב דברים נכוחים". ועיין במה שכתב כיוצא בזה בשו"ת יביע אומר ח"ג סי' טו אות ה. וכן בשו"ת מהר"ם שיק ז"ל אורח חיים סימן ל"א, שדיבר קשות בענין זה שכופלים המילים בשירה, גם עיין בשו"ת יביע אומר הנ"ל שכתב "וכן מצאתי להגאון ר' יוסף ענגיל בשו"ת בן פורת (סי' ז) שכתב, ששליחי צבור של זמנינו בעוה"ר כופלים תיבות להראות יופי נגינתם ונועם קולם, וזה בודאי אסור גמור, שהוא הפסק גמור בתפלה, ועוד שהרי המתפלל צריך לכוין לבו לשמים, ולכל הפחות בברכת אבות צריך כוונה לעיכובא, כמבואר בברכות (לד:), ואלו הש"צ מסירים כוונתם בשאט נפש מענין התפלה, וכל כוונתם ומחשבתם רק ליופי הנגינה, ובעוונותינו הרבים הרבנים שומעים ואינם מוחים". גם עיין בשו"ת פקודת אלעזר (חאו"ח סי' כה) אשתפוך חמימיה על החזנים הנ"ל, ומפיו לפידים יהלוכו נגד העושים כן, וכתב, שאפילו במקום שאין לחוש להפסיק, כגון ביקום פורקן וכיו"ב, הכופל תיבות מאוס הוא, כי מי יהין לדבר בשפת עלגים בכפילת תיבות פעמים רבות לפני מלך בשר ודם, ועאכ"ו לפני ממ"ה הקדוש ברוך הוא, וכ"ש בתפלה עצמה שאינו רשאי להפסיק בכפילת תיבות, דהוי הפסק גמור, ומשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ובעוה"ר בזה"ז היראה נתמעטה והעזות גוברת, והחזנים עושים מה שלבם חפץ ואין משגיחים על דברי חכמים, וכבר צווחתי כככרוכיא /ככרוכיא/ נגד זה ולית דמשגח בי". ודי בזה למבים ומודה על האמת.