שאלות ותשובות

שלום כבוד הרב מחילה על השאלה כתבנו ספר תורה אצל רב מקובל ומפורסם מאלעד שגבה לנו המון כסף וכעת פורסם בבית דין בצפת וזה גם יצא לתקשורת שסרח מה דין הספר תורה והספרי מוסר שכתב?

זו התוצאה שהולכים אחרי פרסומות וצלצולים, ולא בודקים לעומק. בהחלט בעיה המצריכה עיון.

שלום הרב מדוע בספרי תורה של תימנים יש 51 שורות? והאם ספרדי יכול לכתחילה לעלות לס''ת? תודה רבה

אין כל בעיה לספרדי לעלות בבית הכנסת של התימנים וכן אצל האשכנזים.

לכבוד הרב שליט"א התכוונתי לשאול האם מותר לצרף עשירי למניין או לעלות לתורה אדם ששומר שבת ומצוות מאמין בהשם אבל נכשל בעריות בעבר עם גויה וגם עם יהודיות?

דבר שאינו בפרהסיא לא נוכל למנוע ממנו.

לכבוד הרב שלום רב מישהו השאיר אצלנו בבית הכנסת עבודה תפילין חדשות בארון הספרים.ניסינו לאתר את האדם בהרבה דרכים ללא הואיל. אפשר להשתמש בהם לאחר בדיקה בבית הכנסת?

א, צריך להמתין י"ב חודש, ובנתיים לפרסם הדבר בכל דרך אפשרית. ב, מי יודע מי היה הסופר שכתבם, אדם ירא אלקים באמת? בקי בהלכה? ג, מי ייצר את הבתים? ואם נעשו כהלכה? ד, מכון סת"ם גדול יכול להיות שיכולים לזהות של מי הם.

לכבוד הרב האם מותר לבנות לתפור את היריעות של הספר תורה בהכנסת ספר תורה לידע כללי

עיין שו״ת יביע אומר חלק ט יורה דעה סימן י״ח. שלא התיר.

לכבוד מו״ר, השבת עלה לוי שני על הסדר והזמינו את אותו לוי לעלות גם עליית שישי וקראו בשמו. הגבאי אמר שאין מעלים אותו אדם לאותו ספר פעמיים אלא רק למפטיר ולא העלו את הלוי מה הדין?

מחילה הוא טעה, כי דווקא בשני ספרי תורה אסור האחד לעלות גם בזה וגם בזה, שלא יוציאו לעז על הספר תורה לומר שהיה בו פגם, אבל בספר תורה אחד יכול לעלות פעמיים, ועיין בשו"ת הריב"ש סימן קי"ב, ובלבוש קל"ה, י. ובשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נ. ונודע כי הגאון רבי נתן הכהן אדלר זיע"א רבו של הגאון המופלא החתם סופר זיע"א, נהג כל שבת לעלות לעליית כהן וגם למפטיר כדי להשלים מאה ברכות וכנזכר בשו"ת בארות אברהם או"ח סימן ו. ועיין כל זה במקרא בציון עמוד קכ"ח.

שלום לכבוד הרב בשבת "בעלתך" בית הכנסת היה סגור והבנתי שבשבת "שלח" היה צריך לקרוא את שתי הפרשיות "בעלתך" ו"שלח" ,השליח לא קרא ! האם בשבת "קרח" צריך להשלים ? בהעלתך.

עיין חזון עובדיה שבת ח"ב עמוד של"ב, שיקראו את שתי הפרשיות על הסדר עם עלית כהן של השבת הזאת. והגם ששמעו בשבת שעברה את הקריאה.

בספר עטרת תפארת ס' רי"ב מדבר על השלבים בפתיחת שערי השמים לרחמים. האם השלב הב' בפתיחת ס"ת חייב להיות בהיכל, או שהבקיעה השניה יכולה להיות בתיבה לפני שמגביהים את ס"ת ?

כיוון שאין מוציאים מיד את הספר תורה, אלא שוהים ואומרים בקשות ותחנונים ועוד, יש לפתוח מיד גם את הספר תורה.

לכבוד הרב שלום רב יש לנו ס"ת שעשינו בעבר לע"נ אבא ע"ה. מבקשים בעיר חרדית את הספר לקריאת פרשת זכור בשבת כי אין בנמצא ס"ת ספרדי. האם יש מצווה לתת להם לשבת?

אם אין באותה עיר ספר תורה מהודר.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם בקנית ספרים לבית או לבית הכנסת יוצאים ידי חובת עשית ספר תורה?

כך פסק הרא"ש זיע"א, והביאוהו כל האחרונים להלכה.

לכבוד הרב היקר שליט"א האם צריך להחזיר בעל קורא על דיוק בטעמים באתנח יישר כח ובשורות טובות

המחזיר צריך שיהיה חכם ונבון, לדעת אם השתנתה המשמעות או לא, ואין להחזיר אם לא השתנתה המשמעות כי עובר על הלבנת פנים ברבים. ואם השתנתה המשמעות צריך להחזיר כי אין יוצאים ידי חובה.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א אני לוי השאלה שלי בימים שני וחמישי שאין כהן האם מותר לי לעלות עליית ראשון או עליית שלישי ומה הדין לגבי יום שבת

אסור בהחלט, בשבת קודש מרביעי והלאה כל עליה שתבקש מותר.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א פאר הדור האם אפשר העולה תורה לקרא 3 פוסקים בהתחלת העליה עם בעל הקורא ואחר כך רק לשמוע בלבד כדי לצאת ידי בזוהר שסובר צריך רק קול אחד בקריאת התורה?

התירו רק בדיעבד כגון כשהעולה נחלש ואינו יכול להמשיך, לא לכתחילה.

לכבוד הרב שליט"א שלום רב. בשעת פתיחת ההיכל, מתי נכון להניח את הרימונים על ספר התורה, כשהוא עדין בהיכל או כשמוציאים ומוליכים אותו? תודה רבה

כשמוציאים הספר תורה.

שלום לכבוד הרב האם אפשר לשבת בזמן שפתחו ס"ת ואומרים וזאת התורה"... כאשר עדיין לא הניחו או על התיבה ?

כל עוד והספר תורה לא הונח על התיבה או בארון המיוחד לו, אין לשבת.

לכבוד מורנו שליט"א אחרי שהרב כתב בשבח בריך שמיה התחזקתי בעניין גם בשני וחמישי אבל פעמים שסוגרים את ההיכל ומוליכים ספר תורה לפני שסיימתי האם זה בסדר ונחשב או שרק ההיכל פתוח

מדברי הרב בן איש חי מוכח שזמנה כל עוד קוראים בספר תורה.

לכבוד מורנו הרב שליט"א, שמעתי היום שאמר לי שבזמן צרה לא עלינו מוציאים ספר תורה לבית הקברות ונושעים, וכך כתוב בזוהר. ומדוע לא עושים כך היום?

דע ידידי הצעיר, כי הדבר מסוכן מאוד, כפי שכתבו חכמי הקבלה, ואעתיק לך דברי הגאון הנודע ביהודה שלה היה מקובל, וכתב במהדורא תניינא או"ח סימן קט] "מה שפשוט אצלכם שמצד הזוהר נכון לעשות כן, לא כן הוא. והאמת שאני אין לי עסק בנסתרות והלואי שאוכל לצאת ידי חובתי בתלמוד ופוסקים הנחוצים למעשה והם חיינו ובהם נהגה. אבל כיון שראיתם דברי הזוהר שם הלא מבואר שאם חס ושלום הספר ההוא חסר אות אחת, גורמים רעה גדולה. ואם כן אפוא איה אצלנו ספר תורה שיהיה בדוק בחסירות ויתירות, ועיין בהגה"ה [או"ח קמ"ג, ד]. והא בזוהר שם שבספר תורה ההוא לא היה יתיר רק ו' אחת בקרא ושסעת שסע שתי פרסות, וכמעט שגרמו חורבן גדול. ולכן חלילה לעשות כן, ותוכלו להרבות תפלות בקשות בבכי ושברון לב, ורחמנא לבא בעי ויציל נפשותינו מכל צרות, ויחיש לשוועתנו בקרוב. ובזה שלום".

לכבוד הרב מוצפי שליטא נשארו לי שאריות בדים מהבד שתפרו מהם פרוכת לארון קודש, האם מותר להשתמש בשאריות בד לתפירה לצרכים אחרים ולא לדברי קדושה?

אם כשרכש ם את הבד עשיתם תנאי ש נשאר ילך לעניני חול.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם מותר לנשים לנגוע בספר תורה ?

עם המטפחת כן.

שלום לכבוד הרב שליט"א מועדים לשמחה החזן קרא את המילים האחרונות של קריאת התורה בעל פה תוך כדי שהוא כבר גולל את ספר התורה. האם הציבור לא יצא יד'ח וצריך לשמוע שוב את הקריאה?

צריכים בירור אם ראה קודם לכן את הכתב מהספר תורה, או לא ראה. אך ודאי לא טוב עשה שתוך כדי קריאה התעסק בגלילה.

לכבוד הרב שלום רב מה יותר חשוב לקנות זכות עלית מוסיף לס"ת או פתיחת היכל? תודה רבה, תיזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

פתיחת ההיכל למי שיש ילדים לחנכם בדרך התורה והיראה.

לכבוד הרב יש לנו ספר תורה בבית כנסת אולם כלל לא מוציאים אותו למרות שכשר. האם יש חובה הלכתית של הבית כנסת להוציא את הספר לקריאת הציבור לפחות מידי פעם ?

אם הספר תורה כשר ואין בו חלילה שום פגם, צריכים הגבאים להוציאו על פי תור, בכל שבת על פי רשימת הספרים שברשותם. ומפורש כן בפוסקים.

שלום עליכם כבוד הרב! אצבע של ספר תורה, מה מקומה? האם צריכה להיות צמודה לספר, תלויה, או בתוך הספר, תיזכו לשנים טובות וארוכות

תולים מבחוץ לתיק.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א ס"ת אשכנזי שנשמט אחד הצדדים בשעת הגלילה וכמעט נפל אבל נעצר ע"י רגלו של המגביה (לא ראיתי אבל כך סיפרו לי) האם לצום?

בהלכה מובא בספרי האחרונים, שכיוון שנפל קרוב לארץ צריכים להתענות, אלא שלמעשה כתבו הפוסקים שהיא חומרא וממידת חסידות. וכפי שכתבו בנהר שלום תקס"ו, שדה הארץ ח"ג סימן י"א חאו"ח. גנזי חיים [ט, ל"א] לרבנו חיים פלאגי זיע"א, וכפי שכתב מרן החיד"א זיע"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן י"ב). ע"ש. ועיין מה שכתב בשו"ת יביע אומר [חלק ב' אורח חיים סימן כ"ח]. ועיין בשו"ת יחוה דעת [חלק ד סימן נו] שכתב גבי מה שעשו הפורעים הערבים ימ"ש במערת המכפלה אשר בחברון עם ששת הספרי תורה, "ומכל מקום מי שאינו בריא כל כך, ועל ידי התענית אפשר שיגרם לו ביטול תורה, לא יתענה, והעיקר בזה תשובה ומעשים טובים, כי בוודאי עונותינו הטו אלה, ועל גדולי העיר וסביבותיה לגדור פרצות ישראל עד כמה שידם מגעת, ודילמא כדמבעי למעבד לא עבדי. וכיוצא בזה אמרו במכות [י"א ע"א] שהיה להם לבקש רחמים על אנשי דורם וכו'. ויש לנצל הלויית הספרי תורה לעורר לב ישראל בתשובה ולקרבם אל צור מחצבתם, ולחנך את בניהם ברוח תורתינו הקדושה, בבתי ספר של החרדים לדבר ה' ובישיבות הקדושות, שיתחזקו בתורה ויראת ה' טהורה".

לכבוד הרב אדם קנה עלייה ועלה בשבת לספר תורה ראשון כשהגיעו לספר שני מישהו אחר שקנה את העלייה רצה לכבד את אותו אדם שעלה ספר הראשון וקראו בשמו לעלות לספר. מי יעשה שנדע לפעם הבאה

כיוון שעלה בראשון, אסור להעלותו בשני.

שלום לכבוד מורנו ורבנו, אני מנסה להנהיג בבית הכנסת שלנו שהמגביה יפנה לשמאלו כנגד כיוון השעון, כפי שהרב צפה ואמר קמים לי מתנגדים, אשמח למקור שאוכל להראות להם. תודה רבה

לא יעזור גם אם יבוא אליהו הנביא ויאמר. הסיבה פשוטה כל ההקפות הם היפך כיוון השעון. כי יש להסתובב משמאל לימין כהקפת התיבה!!! ובהוצאת הספר תורה !!!ולא להיפך. ובכל זאת כולנו נמשיך להקיף משמאל לימין היפך כיוון השעון.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם יוכל רבינו להודיענו מה המקור ללחיצת ידו של העולה לתורה, ואם אומרים 'חזק וברוך' מטעם שהתורה מתשת כוחו של אדם

לא נהגנו בלחיצת יד.

בשיבת ציון הרב מציין קשר בין דלתות ביהמק לצירי לידה ומכאן השפעת 'פתיחת ההיכל' על הלידה שאלה האם סגולה זו שייכת רק בארון קודש עם דלתות עם צירים? או שגם בדלתות שנפתחות במסילה

בכל סוגי ארונות הקודש, כי זה משל בלבד.

שלום לכבוד הרב כאשר מוציאים שני ספרי תורה והנחתם על הדוכן מה הנכון להניח את הספר שקוראים בו ראשונה לשמאלנו והספר השני לשמאלו של הספר הראשון כלומר לימיננו או להיפך?

הראשון לצד שמאל והשני לימין. כדי שילך משמאל לימין.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום רב וקיץ בריא. כשמוליכים את הספר תורה (אשכנזי) יש הרבה אנשים שרוצים לנשק ולא מצליחים להגיע מרוב עומס. האם מותר לקרב אליהם את הס"ת בכדי שינשקו ?

כתבו הפוסקים מכיוון שזה משום כבוד הספר תורה מותר להעבירו מעל כולם.

לכבוד הרב שליטא. האם בבית כנסת ספרדי ראוי לכתחילה להעלות לתורה לוי כשאין כהן או עדיף להימנע?

אסור לעשות כן. עיין מקרא בציון בשם מרן היביע אומר ז״ל ועיין תשובה מנומקת באתר העורך, העתקתיו לך. "כשאין כהן בבית הכנסת, עולה במקומו ישראל, והמנהג שעולה הגדול והחכם שבקהל, וגם אם יש לוי לא יעלה במקום כהן, ולא יעלה שני. בתלמוד [מגילה כ"ב, א] "רב בכהני קרא, דהא רב הונא קרי בכהני. בשלמא רב הונא קרי בכהני דהא אפילו רב אמי ורב אסי, דכהני חשיבי דארעא ישראל, מיכף כייפו ליה לרב הונא. אלא רב הא איכא שמואל, דכהנא הוה ודבר עליה, שמואל נמי מיכף הוה כייף ליה לרב, ורב הוא דעבד ליה כבוד. וכי עביד ליה בפניו, שלא בפניו לא עביד ליה". וכן איתא בתלמוד ירושלמי [מסכת ברכות פרק ה, הלכה ד] "אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן, ממצעין את הכהן, אימתי בזמן שכולם שוין, אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם ממצעין את החבר. אמר רבי יהושע בן לוי, מימי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי ישראל לברך לפני". מכאן למדנו כי כשאין כהן בבית הכנסת יש להדר להעלות התלמיד חכם הגדול שבקהל ראשון, וכן היה נזהר מור אבי ז"ל, שפעמים שלא היה כהן בבית הכנסת, היה מכבד את הגאון הרב סלמן חוגי עבודי ז"ל אב בית הדין בירושלים. וכתב מרן בבית יוסף [סימן קל"ה] "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן וכו'. בפרק הניזקין [גיטין נ"ט, ב] ופירש רש"י נתפרדה חבילה נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן, ומורי רבנו יצחק בר יהודה, וכך סידר רב עמרם גאון ז"ל [בסדורו חלק א, סימן צ"ט] אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים. והרא"ש [גיטין פרק ה סימן כ] כתב פירש רש"י שלא יקרא הלוי במקומו כלל ויכול ישראל לקרות לפניו. וריצב"א היה תופס זה הפירוש עיקר. ודוקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם שווים, לוי קודם. ואפילו לקרות במקום כהן, כדאמר רבי יהושע בן לוי במגילה מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ורבי יהושע בן לוי לוי היה כדאמרינן בפרק כל הבשר [חולין ק"ו, ב] דרבי מיאשא בר בריה, לוי הוה, וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו, ובשוין מיירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשווין עד כאן. וכן כתב שם המרדכי [סימן ת"ה] שהוא דעת ר"ת וכתבו הגהות מיימון בפרק י"ב מהלכות תפילה (אות ר) שכן היה נראה לרש"י כרבו הלוי וכתב אטו בית הכנסת שכולה לויים לא יקראו בתורה אבל הרמב"ם [פרק י"ב הלכה י"ט] כתב אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וזהו כפירושא קמא דרש"י ולזה הסכימו תשובות הרמב"ן סימן קפ"ו וכן הסכמת הרשב"א בתשובה [חלק א, סימן רי"ד] וכתב ה"ר דוד אבודרהם [סוף עמוד קכ"ט] שכן נהגו". וכן פסקו הרא"ש [גיטין פרק ה, הלכה כ"א], ובתוספות הרא"ש [גיטין נ"ט, ב], והמרדכי [מגילה רמז תתכ"ח]. וכתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק י"ב, הלכה י"ט] "אין שם כהן עולה ישראל, ולא יעלה אחריו לוי כלל, אין שם לוי כהן שקרא ראשון חוזר וקורא הוא עצמו פעם שנייה במקום לוי, אבל לא יקרא אחריו כהן אחר שמא יאמרו הראשון פסול ולפיכך עולה כהן אחר, וכן לא יקרא לוי אחר לוי, שמא יאמרו אחד משניהם פסול". וכן הוא בלשון ראשון של רש"י ז"ל [גיטין נ"ט, ב]. ורבנו הרב שלמה לוריא ז"ל כתב בים של שלמה [גיטין פרק ה, אות כ"א] "וזה לשון הרמב"ם בפירוש המשנה, דע שזה הדבר מפורסם בכל המקומות, שיהא הכהן קורא בבית הכנסת ראשון, בין שיהא תלמיד [חכם] או עם הארץ, הנה הוא דבר שאין לו שורש בתורה כלל, ולא נזכר זה בתלמוד, ולא היה זאת הכוונה הנרמזת אליה בזאת ההלכה, ואני נפלא הפלא ופלא מערי הגלות, שנוהגין בזה אחר המנהג, היותם בריאין מחולאי המנהגות, ומדעת האחרונים ודרכיהם, ואין אצלם אלא עניינים נאותים ללשון התלמוד, ואיני יודע מאיזה מקום בא להם זה ההפסד, ואמנם צורת הענין לפי מה שבא לנו בקבלה כמו שאגיד, וזה שהכהן קודם ללוי ולישראל, לפי שנאמר [ויקרא כ"א, ח] וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו', ובא בקבלה, בכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, לברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון, וזהו כולו כשאין שם חכם גדול ממנו, כגון שיהיו שם כהנים לוים וישראלים, ויהיו כולם במדרגה אחת בחכמה, ולא יהיו קצתם יותר חכמים מקצתם, אז תחזור הקדמת היחוס, שכהן קודם, ואחריו לוי, ואחריו ישראל, ויתבאר לך זה הלשון בפרק אחרון דהוריות (ה"ח) באמרו בזמן שכולם שוין, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם בכל ענין, מבואר מן התלמוד, שאחד מן החכמים קרא ראשון בשבת בספר תורה, ורב אמי ורב אסי גדולים, ומן הכהנים שהיו בארץ ישראל היו מצויין שם, לפי שהיה זה חכם יותר מהם, וכך אמרו רב קרא בכהני, רצונו לומר קרא ראשון כמו הכהן, לפי שהיה יותר חכם מן הכהן, וזה אין מחלוקת בו, ומן העקרים גם כן, שהכהן כשהוא ראוי שיקרא ראשון, אם התיר לישראל שהוא כמותו, או פחות ממנו, שיעלה ויקרא, הרשות בידו, אבל אסרו חכמים מפני דרכי שלום, שיתחדש מזה המחלוקת, שמא יאמר ישראל אחר מפני מה התיר לזה שיעלה ראשון, ולא התיר לי, אחר שהדבר תלוי בו, לכך אנו אומרים שיקרא הוא בעצמו, לא שיתיר לזולתו, ולזאת הכוונה רמז בזאת ההלכה, באמרו כהן קורא ראשון, וכן ביאר בתלמודא", ובארחות חיים [ח"א, הלכות קריאת ספר תורה אות כ"ט] הביא כמה דיעות בדבר. וזה לשונו "אין שם כהן ישראל עולה ראשון. וכתב הרמב"ם ז"ל שלא יעלה לוי אחריו כלל. ויש אומרים שיעלה, ובלבד שלא יעלה במקום כהן ולא במקום לוי, ויקרא אותו החזן בשמו ומזכיר אע"פי שהוא לוי. והרשב"א כתב בתשובת שאלה [שו"ת הרשב"א חלק א סימן תקמ"ג] דלוי שקרא רביעי אע"פי שהיה ישראל מפסיק ביניהם ואפילו אמר אע"פי שהוא לוי, אין זה מוציאו מידי פגם, דאיכא משום הנכנסים שלא שמעו כן, דאי לאו הכי אפילו לוי אחר לוי יקרא ע"כ. והר"ש ז"ל כתב דלוי קורא בכל מקום שירצה. וכן דעת הרב רבנו פרץ ז"ל שיכול לקרותו ראשון אם ירצה, והביאו ראיה מהירושלמי [מסכת ברכות ה, ד] דאמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני. וכן כתב הרב שמואל בר לוי דוד ז"ל. ושמעתי שהרב רבנו זרחיה הלוי ז"ל היה קורא לפעמים ראשון, כשלא היה שם כהן. והר"ם נשמתו עדן כתב דבמקום שאין שם כהן יש כל דבר לישראל כמו ללוי, ואמרו לפניו זה הירושלמי וענה ואמר איני מאמין שהוא בירושלמי, ואם הוא שם, זה לא היה אלא בשביל שהוא גדול מכולם". וכן כתב בספר כלבו [סימן כ]. וכן הוא בספר תשב"ץ [סימן שי"ב] לרבנו שמשון בן רבי צדוק ז"ל שכתב "שאלתי להר"ם [מרוטנבורג] ז"ל אם חובה ליתן ללוי לברך ברכת המזון במקום שאין כהן. והשיב לי לא, דבמקום שאין כהן יש דין לישראל כמו ללוי לכל דבר. ומה"ר יצחק מדור"א אומר שבירושלמי יש אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברך לפני ישראל. ואומר מהר"ם ז"ל שאינו מאמין שהוא בירושלמי ואם הוא לשם שמא בשביל שהוא גדול". ועיין מה שכתב בזה בשו"ת אבן השוהם [סימן ל"ג]. ועיין במרדכי ז"ל [גיטין רמז תס"ב]. ובשו"ת יביע אומר [חלק ו, אורח חיים סימן כ"ד] שכתב "ודע עוד שעל פי המבואר בפנים, כל שיש צורך בדבר מותר להעלות לוי שלישי, רביעי, ובלבד שיאמר החזן, אף על פי שהוא לוי יעמוד וכן המנהג. והשם יתברך יאיר עיננו באור תורתו אמן".

מורנו נר"ו ארון קודש (כספת) עומד בצד מפני שבנו היכל חדש ומפואר. יש מי שרוצה לרכשו. השאלה מה מותר לעשות בכסף? חשוב לציין שהיו בו ס"ת אשכנזים ללא נרתיק כמו הספרדים.

א, העדיפות שבית הכנסת אחרת תשתמש בו לספרי תורה. ב ,כשאין מי שמבקש, ניתן לפדותו בהסכמת רוב הציבור, והתמורה תשמש לרכישת ספרי קודש.

לכבוד הרב שבוע טוב! בשבת שמוציאים 2 ספרי תורה מהו סדר החזרתם להיכל? ס''ת שיצא ראשון חוזר ראשון או זה שיצא שני חוזר ראשון?

ראשון ראשון, ואחרון אחרון.

אני כהן מתפלל במקום והמעלה לתורה מבקש ממני לצאת בגלל שאומר שיש להם מנהג לעלות לאבל כל השנה שלישי ומי שיש יומלדת ומי שיש לו חיוב אם אני צריך לוותר על עלית כהן וכן יש גם לוי

אינך צריך לצאת. אתה רשאי לוותר. הגבאי מכריז "הגם שיש כאן כהן, יעלה ישראל ראשון". עיין מקרא בציון.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם ישנה מעלה לקנות פרוכת לארון הקודש לע"נ נפטרת והאם ישנה חשיבות שהפרוכת תהייה מבחוץ כי היום רוב בתי הכנסת שמים את הפרכת מבפנים

צריכים להתקין פרוכת לארון הקודש, ואסור לפרוץ גדר של ראשונים כמלאכים, כך היה בבית קדשינו ותפארתינו. ועיין מקורות באתר.

שלום לכבוד הרב הגאון שליט"א האם נכה על כיסא גלגלים יכול לעלות באחת העליות לספר תורה?

רק במצב הכרחי כגון חתונת צאצא, או יום פטירה של אב או אם.

לכבוד הרב היקר, כשיש שמחה במשפחה והם כהנים יכולים לעלות כהן אחר כהן.

אסור בהחלט לעבור על תקנת חכמים אלא יעלו ישראל ביניהם. ועיין מקרא בציון. "כהן אחר כהן לא יעלה משום פגמו של ראשון, שמא יאמרו שהראשון אינו כהן. וכל החשש הוא בספר תורה אחד, ולכן כשאין שם אחריו לוי בבית הכנסת, לא יעלו כהן אחר, אלא הוא חוזר ומברך במקום לוי. בתלמוד [גיטין נ"ט, ב] "אמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון". וכן פסקו הרי"ף ז"ל [מגילה י"ד, ב], והרא"ש ז"ל [גיטין פרק ה, סימן כ], וכתב בשאילתות דרב אחאי [ניצבים, שאילתא קס"א] שאם אין שם לוי, לא יעלה כהן אחר שני אחרי הכהן הראשון במקום לוי, משום פגמו של כהן ראשון, אלא אותו כהן שעלה ראשון יברך פעם שניה ויברך שני במקום לוי. וכן לשונו "ואי ליכא לוי כהן קורא תרי זימני אבל למיקרי כהן אחר כהן לא אם אין שם כהן קרי אדם חשוב ואמ' אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה החבילה וכן לוי אחר לוי לא יקרי". וכתב בבית הבחירה למאירי ז"ל [גיטין נ"ט, ב] "היה שם כהן אבל לא היה שם לוי הרי הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקומו ואינו צריך לישב בנתים שמאחר שחוזר ומברך נכר הוא שקריאה שניה היא אבל כהן אחר לא יקרא במקום לוי שהרי אמרו כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון שיאמרו כהן ראשון פסול היה וקורא אחר תחתיו ואף על פי שהראשון עולה למנין שבעה מכל מקום איכא חשש יוצאין אבל פגם שני אין כאן שאם יבאו לומר עליו שפסול הוא היאך היה קורא במקום לוי והלא כל שאין שם לוי כהן קורא במקום לוי וזה אינו כהן אלא אין כאן פגם אלא לראשון". אולם בחידושי הריטב"א ז"ל [כתובות [כ"ה, ב] כתב "וכבר הארכתי בזה במסכת גיטין בס"ד, ושם כתבתי דעת מורי [הרמב"ן] ז"ל שרשאין לקרוא כהן או לוי בכל מקום שירצו ובלבד שיאמר אף על פי שהוא כהן או אף על פי שהוא לוי ולא חיישינן לנכנסים שלא שמעו את הקריאה דאינהו מישל שיילי ואמרי להו, ולפי זה הא דגרסינן בתוספתא עיר שכולה כהנים כלומר שאין יודעין לקרא בתורה אלא כהנים שקורא הכהן שבעה פעמים יש לומר שזהו לפי מנהגם שלא היו קוראים איש בשמו וכדמוכחא שמעתא, ולפי מנהגנו יכולין לקרוא כהן אחר כהן כשיאמרו לכל אחד אף על פי שהוא כהן, וכן היה עושה ז"ל כשהיו שם שני כהנים חתנים, וכן היה נוהג בעצמו לקרא בתורה שלישי או בשאר מקומות וש"צ קוראו אף על פי שהוא לוי".

לרב שליט"א בריא אולם א. עם איזה אצבע מצביעים בהקמת ס"ת ב. ברכת הלבנה אשכנזים לאחר 3 ימים ספרדים 7 ימים ברכתי אתמול זה הכוונה 7 ימים .מה הם 3 תנאים שלא לברך מזונות בסעודת לחם?

א, באצבע ימין הסמוכה לאגודל. ב, יצאת ידי חובתך. ג, כל הסוגים.

לכבוד הרב שלום רב לאיזה עוד צרכים חוץ מחתן ואזכרות מותר לעלות ישראל במקום כהן בלי שיצא ?

כשיש תלמיד חכם גדול בתורה אורח.

לכבוד מורנו. מחילה היום בפסוק אחרון של השלישי נמצא טעות. האם היו צריכים להוציא ספר תורה אחר?

נא עיין מקרא בציון. הגאון הרב רפאל שלמה לניאדו ז"ל כתב בשו"ת בית דינו של שלמה [אורח חיים סימן ט, אות י"ג] "היכא שכבר קראו מנין העולים שלשה פסוקים לכל אחד בשני וחמישי ושבת במנחה, אליבא דכולי עלמא אין צריך להוציא ספר תורה אחר". וכן כתב גאון עוזנו הרב חיד"א ז"ל בספרו שו"ת חיים שאל [חלק א, סימן ע"ד] "מעשה שנמצא טעות בספר תורה במנחת שבת בקריאת השלישי, אחר שקרא שלשה פסוקים, וכבר השני עולים ראשונים קראו שבעה. ונראה דלא יוציאו ספר תורה אחר, אף כי עדיין לא השלים הפיסקה שנוהגים לקרות וחסרים ב' או ג' פסוקים. והגם דאנן בדידן לא קיימא לן כהוראת הרב כנסת הגדולה בנמצא טעות בשביעי, דרבו כמו רבו החולקים עליו. מכל מקום בנדון דידן כולי עלמא מודו דהעיקר לקרות עשרה פסוקים, ומה איכפת במה שנהגו להוסיף על עשרה פסוקים, וזה פשוט בעיני". ועיין באמת ליעקב להרב יעקב אלגאזי ז"ל [סימן א, אות י] שכתב מכיוון שכיוון שמשה רבנו עליו השלום תיקן לנו הקריאה בהם, כפי שכתב הרמב"ם ז"ל, יש להביא ספר תורה אחר גם כאשר מצאו דיבוק אות לחבירתה או פירוד, והעתיק דברי מהר"י קאשטרו ז"ל [סימן קמ"ג] שלא מצאנו שום חילוק בפוסקים בין קריאה בשבת לקריאה בימי החול, ולכן יש להוציא ספר תורה אחר כאשר נמצאה בו טעות. וכן כתב בשו"ת תעלומות לב [חלק ג, קונטרס הליקוטים אורח חיים ג] "אם נמצאת טעות בספר תורה במנחה אחר שקראו שלשה שלשה פסוקים, והשנים כבר קראו שבעה פסוקים, גם לדידן דקיימא לן דלא כהרב כנסת הגדולה, ובשחרית אם נמצא טעות במשלים, מוציאים ספר תורה אחר, אפילו בפסוק אחרון, מכל מקום במנחה בשבת אין להוציא ספר תורה אחר, כן כתב הגאון הרב חיד"א ז"ל בספרו חיים שאל [חלק א סימן ע"ד אות י"ד]. והן אמנם בספרו לדוד אמת [סימן א, י] כתב שגם במנחה בשבת ובשני וחמישי יוציאו אחר, המדובר הוא כשעדיין לא קראו השלשה עולים כתקנת חז"ל, אך הכא מיירי שקראו כבר. וכתב בשו"ת דבר משה [אורח חיים סימן י"ב] כשנמצא דיבוק אות לחברתה בספר תורה במנחה בשבת, יוציאו ספר תורה אחר, וכפי שכתב בשו"ת הרשב"ץ ז"ל [חלק א סימן קל"א] כי אין חילוק בין מנחה לבין שחרית, ועיין בשו"ת הרא"ש [כלל ג, סימן י"א], ובשו"ת שבות יעקב [חלק א, סימן א], והביאו הרב אשל אברהם [אופנהיים, קמ"ד, ד].

לכבוד הרב שליט"א, ראיתי מקומות שמחזירים הספר תורה סגור ויש מחזירים פתוח, מה נכון לעשות?

בתנאי שלא יעשו מחלוקת חס ושלום. על פי הנזכר בספר שער הכוונות [דמ"ח ע"ד] "מנהג מורי ז"ל שהיה נוהג לנשק הס"ת וללותו לילך אחריו כשמוליכין אותו מן ההיכל אל התיבה לקרות בו ואח"כ היה נשאר שם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין הס"ת ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם ואח"כ היה חוזר למקומו הראשון ויושב שם מיושב עד סיום קריאת הפרשה". ולהלן [דמ"ט ע"א] כתב "והנה הארה זו אינה נשארה כך רק לפי שעה ואח"כ חוזרין ומתעלמין בפנים כמתחילה ולכן תיכף אחר הקריאה סוגרין הספר תור' ומחזירין אותו למקומו תוך ההיכל". ולפי זה כתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו בן איש חי [שנה שניה תולדות אות ט"ז] "ולפי זה נראה מנהג עירנו נכון שסוגרין אותו תיכף אחר הקריאה, ותו אין טעם ראוי לפתיחתו, אחר שעשו בסגירה רמז להתעלמות האורות בפנים". ועיין כל זה בספר מקרא בציון.

מו"ר, בריך שמיה, קל' תיבות כנגד שנות הפרישה של אדה"ר. האם מיירי ללא תיבות "ותיהב לי בנין.."? לפ"ז, האם לומר הבקשה לבנים, והאם משנה אם יש לו כבר בנים? והתיבה אמן לא מהמניין?

אומרים את כל הנוסח ללא דילוג, כי יש לנו לבקש על בני ישראל הצריכים בנים העושים רצונו של מקום. והעיקר שאינך פוחת מק"ל תיבות.

כב' מו"ר עט"ר. נמצצאה טעות בספר תורה בקריאת האחרון בפרשה, האם יש להוציא ספר תורה אחר?

אם נמצאה הטעות כשכבר קראו שבעה עולים בשבת שהוא עיקר המצווה, אך עדיין לא סיימו הפרשה, בכל זאת צריכים להוציא ספר תורה אחר כדי להשלים את קריאת הפרשה היום. הן אמנם בשו"ת מהר"ם מלובלין [סימן פ"ד] כתב שכאשר עלו לספר תורה שבעה עולים לחובת היום וקרא כל אחד מהם שלשה פסוקים לפחות, אין להוציא ספר תורה אחר, כי יצאו ידי חובתם. וכן הסכימו עמו הרב עטרת זקנים [קמ"ג, א] ועוד אחרונים. והגאון הכנסת הגדולה [בהגהות בית יוסף רפ"ב, י] כתב שמכיוון שיצאו ידי חובת קריאת שבעה עולים, הגם שלא השלימו הפרשה לא יוציאו ספר תורה אחר, מכיוון שקריאת הפרשה היא מנהג, ואינה מעיקר ההלכה. וכתב שכך דקדק מדברי שו"ת התשב"ץ [חלק א סימן קל"א] שהובאה בבית יוסף [סימן רפ"ב]. גם הגאון המגן אברהם ז"ל [רפ"ב, ד] העתיק דברי הגאון הבית חדש ז"ל שכתב "ומנהגינו על פי המרדכי שאם עדיין לא קרא שלשה פסוקים, קורא הטעות בעל פה עד שיקרא שלשה פסוקים ומפסיק שם, ואם הוא פחות משלשה פסוקים סמוך לפרשה גומר הפרשה, וכן נהגו גדולי עולם האשכנזים שלפנינו. ופסק השלחן ערוך הוא הוראה חדשה, ולא ידעתי מאין באה הוראה זו". והסתמך המגן אברהם בזה על הרמב"ם "שמתיר לקרות בספר תורה הפסול, אף דלא קיימא לן כוותיה, מכל מקום יש לסמוך עליו בדיעבד שעלתה קריאתו, ואין צריך לברך שנית". וכן כתב הרב פרי מגדים [אשל אברהם קמ"ג, ד], ועיין במחצית השקל [שם ד]. אמנם הגאון החיי אדם ז"ל [חלק א, כלל ל"א] כתב "ואם לאחר שקראו שבעה וכבר בירך באחרונה, ועדיין לא קראו כל הסדרה ומצאו טעות באמצע הסדרה, נראה לי דלכולי עלמא צריך להוציא אחרת, שהרי על כרחך צריך להשלים כל הסידרה, ויקראו בשניה בברכה, ויכולין להוסיף בשאר שבתות". ועיין מקרא בציון עוד.

שלום לכבוד הרב בענין המטפחות עם כיתוב ברכות התורה כדי לכסות את הס”ת ראיתי גם מפרסמים אשר יצר ובורא נפשות בשמות הקודש, בשילוב סוגריים.

עוון נורא הוא וחילול הקודש וזו עבירה מהתורה כפי שפסק אור עיננו הרמב״ם זיע״א שעובר על ״לא תעשון כן להשם אלקיכם״.

בבית הכנסת ראיתי מפה לעולה לתורה ועליה רקום ברכת התורה ויש שם שמות הקודש שבברכות. מה צריכים לעשות?

בעוונותינו הרבים עמי ארצות מייצרים מטפחות רקומות עם ברכת התורה, ועליהם רשומים בשמות הקודש לכיסוי הספר תורה בין עולה לעולה. והרי זה עוון פלילי. כי זה זלזול בשמות הקודש הוי״ה ואדנו״ת וסופם חלילה לימחק. והשימוש בזה אסור בהחלט. וצריכים לגוזזם במקום שלא ישתמשו בהם לעולם. דור ממון.

לכבוד הרב ערב טוב אחד המתפללים נפטר לפני שנתיים לפני שנפטר תרם שני ספרי תורה הילדה שלו יתקשה אלי ובקשה את ספרי התורה מה עלי לעשות

א, בבקשה נא ליזהר בניסוח!!! ב, תרם או הפקיד? אם תרם זה של בית הכנסת בלבד ולא שלה כלל. אם הפקיד או רשם על התיק כפי שיש נוהגים, הופקד, או שכתוב הרשות בידו או ביד באי כוחו לקחתו היכן שירצו, זה שלהם. ג, פרט חשוב הוא אם הניח בנים, הם קובעים והם מחליטים.

לכבוד הרב מתי סמים את הרימונים על הספר התורה הילדים כשהוא מגיע לתיבה או בפךחית ההיכל ?

כשמוציאים אותו מההיכל.

לכבוד הרב שלום רב אם יש ספר תורה שהוא כבר מוכן ושלם גם האותיות האחרונות, האם מותר בשביל סיום הספר לבטל האותיות האחרונות כדי להשלים אותם בסיום?

א, איך יתכן לקחת ספר תורה שלם ולפסול אותו ולמחוק אותיותיו, השם יצילנו מהעונש. ב, לכבוד אנשים ולמען כבוד מדומה נמחק אותיות?

לכבוד הרב שלום רב בבית הכנסת החליטו שכל הכהנים יוצאים ואז עולים 3 ישראליםלתורה האם זה לפי ההלכה .

לא צריכים לצאת. אם יש צורך מעלים ישראלים ואומרים הגם שיש כאן כהנים יעלה ישראל. עיין מקרא בציון.

לכבוד הרב שלום רב האם מותר בשבת שיש ספק של דיבוק בספר תורב, להשתשמש בזכוכית מגדלת (לא חשמלית) על מנת לבדוק האם יש או אין דיבוק? חנוכה שמח ונהורא מעליא

טעות מפורסמת היא, כי דיבוק הוא נושא נפרד שכל אות צריכה להיות מוקפת גויל, דהיינו עצמאית לחלוטין, ויש נושא שני שלפעמים שתי אותיות שכינות יחד ונראים כאות אחרת. לכולם, לא זכוכית המגדלת מחליטה אם האותיות דבוקות, או אם השתנתה צורתן על ידי הדיבוק, אלא מבט והתבוננות רגילה של העין בכתב.