שאלות ותשובות

לכבוד הרב שלום רב בפטום הקטורת כתוב : אחד עשר סמנים/סממנים..." השאלה מה נכון? סימן או סממן? תודה!

הנוסח הקדום סממנים.

לכבוד הרב מוצפי איך מכונים בשמות הקודש כאשר יש ניקוד (כמו בסידור של הרב בעמוד רחצ) האם צריך לקרוא במחשבה את המילים עם הניקוד כאילו זאת ממש מילה או רק להתסכל על האותיות? תודה

אסור להזכיר את השמות ולא את ניגודי הם. רק מביטים בהם.

לכבוד הרב שלום רב,כאשר מכוונים ר"ת של שם כמו כשאומרים נפשנו חכתה לשם, צריך לכוון את השם כל אות בנפרד או כמילה בפני עצמה? תודה רבה לרב.

כפי שכתוב בדיוק.

לכבוד הרב שלום רב! ברכת ישתבח, ״ברוך חי העולמים״ מדוע יש אומרים שצריך להגיד את המילה חי בצירי ולא בפתח ומה ההבדל בין שניהם? ומה נכון לומר?

מסורת בידינו מאבות אבותינו שאומרי חי [בפתח] העולמים, ומה לנו ולהם. וכתב עטרת ראשינו רבנו הרש"ש זיע"א בספרו נהר שלום דכ"ו ע"ב "בנוסח הקדיש יש לומר מן כל, וכן חי העולמים". וכן בכמה מספרי רבנו האריז"ל זיע"א, וכן כתב בספר אם לבינה [אות טל] לרבנו הגדול המקובל האלהי רבי משה זכות זיע"א.

לכבוד הרב. שמתי לב ששלושת הזמנים הם משורש שם השם: היה, הווה ויהיה. האם יש הסבר לזה? תודה לרב ד' יאריך ימיך בטוב ובנעימים.

רבנו האר"י זיע"א כתב בספרו עץ חיים, כי לכן בחר הקדוש ברוך הוא בשם זה שמשמעותו היה הוה ויהיה.

מי שלא התחיל עם הש"ץ שמו"ע והגיע למחיה המתים ושומע קדושה האם חייב להגיד את כל נוסח הקדושה שאומר שץ אשכנזי או יאמר נוסח שלו ספרדי? בעיקר נ"מ לשבת שאשכנזים מאריכים בפיוט

יודע יאמר נוסח שהאשכנזים אומרים, שהוא נוסח הרמב"ם זיע"א. לא בקי בזה יאמר נוסח שלנו.

לכבוד הרב כיצד מבטאים את האות יוד כשאומרים בלשם יחוד...יוד קא כמו חולם או שורוק תודה לרב

אות יוד ואות קוף מבטאים בינקוד חולם כמנהג הספרדים, וכפי שכתב הגאון הרמ"ע מפאנו זיע"א.

1 מברכים ברכה אחרונה על מעדן? 2 האם מועיל קידוש בשבת בבוקר לבחורה שרגילה להתפלל ועדין לא התפללה? אם לא הספיקה לפני? 3 בחורה צריכה לכוון בברכת מקבץ נדחי עמו על הניצוצות וכו?

א, לא. ב, אחרי תפילת העמידה. ג, לא.

לכבוד הרב שלום רב רציתי בבקשה לדעת מה הטעם בסמיכות של המחזיר שכינתו לציון למודים? מה הסמיכות הזו באה ללמדנו? שהקב"ה ישלח לרב אורך שנים רבות נעימות וטובות בע"ה

עיין בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב, הלכה ד. אמר ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד [תהילים כט י] ה' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם. עבודה להודייה [שם נ כג] זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים. וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום.

שלום לכבוד הרב בכוונה הפשטית של שם הוויה , יש לכוון קודם אדון הכל ואח"כ היה הווה ויהיה או הפוך? תודה

היה הוה ויהיה אדון הכל.

לכבוד מרן הרב,רפואה שלמה וחיים טובים אמן. האם יש עניין לתת רווח בין הדבקים בשאר חלקי התפילה שאינם קריאת שמע ? וכן לגבי לימוד תורה תודה מעומק הלב לרב.

כתב מרן זיע״א בבית יוסף בהלכות קריאת שמע שהוא המנהג וההלכה בכחול חלקי התפלה ובלימוד תורה. ובגמרא דיברו על עמי הארץ שלא היו גורסים רק קריאת שמע. אך הבקיאים ידקדקו גם בלימודם. ובפרט שרבנו האריז״ל הזהיר בזה כי כשקריאות בלימודו בורא עולמות וצריך ליזהר בזה. ועיין בשו״ת מבשרת ציון חלק א.

לכבוד הרב שלום רב האם אבי הרב החכם המקובל זצוקללהה נהג לומר בתפילת שמונה עשרה שובר אויבים ומכניע מינים ?

נכון. כסברת הגאון החיד״א זיע״א.

לכבוד הרב, אני מבטא את האות ח ק וע. האם צריך לבטא אותם חזק? האם גם צריך ללמוד צ', ר'. והאם על ג' ב' ד' ת' דגושה ורפויה. הרב יכול לכתוב מה היתה דעת הרב עובדיה זצ"ל בנושא הדקדוק?

לא להגזים, העיקר להבדיל בין אות לאות.

לכבוד הרב האם נכון להבליע ולא לבטא את האות א בפסוקים כמו "הודו לאדושם כי טוב..." או חשוב לבטא אותה ולהשמיעה תודה

הכלל בדקדוק "משה" מוציא "כלב" מכניס. מהשם יצא הדבר. אשרי העם שהשם אלקיו. הלהשם תגמלו זאת, מבטאים את האות א'. כהשם אלקינו בכל קראינו אליו. להשם הישועה על עמך ברכתך סלה. בטחו בהשם עדי עד. לא מבטאים אלא מבליעים.

ידוע שהפרוש הפשטי של שם אדנות הוא אדון הכל, ושם הוי"ה אדון הכל היה הווה ויהיה ואלוקי"ם - תקיף בעל היכולות ובעל הכוחות כולם. מה הכוונה הפשטית של "צבאות" כמ"ש "השם צבאות שמו"

אות הוא בצבא שלו. ילקוט שמעוני תתקצ"ב. ועיין חגיגה ט"ז, א.

שלום לכבוד הרב, האם חובה להתפלל עם חגורה בצכנס? במידה וכן, אסור לי להתפלל ללא החגורה? תודה לרב

אנחנו בני הספרדים סומכים על הגומי של המכנסיים הפנימיים שמפסיקים.

לכבוד הרב שלום רב האם בתחילת שמונה עשרה כשאומרים השם שפתיי ... צריך לכרועה ? תודה רבה ובשורות טובות

לא, רק בארבע מקומות בתפילת העמידה כורעים.

לכבוד הרב בנפילת אפים אנו אומרים "חטאות נעורי ופשעי אל תזכור וגו", האם אנו מבקשים שהקב"ה ישכח לנו רק חטאות נעורים ולא את פשעי הנעורים, מדוע אין אנו מבקשים גם על פשעי נעורים

פסוק הוא בתהלים. וכוונת דוד המלך עליו השלום לבקש בעדינו כאילו היינו ילדים קטנים שאינם מבינים ואינם קולטים את גודל העוונות ופגמם, כפי שאמרו חז"ל שהשם יתברך אומר למקטרג הם עדיין נערים, בבחינת כי נער ישראל ואוהבו. ולכן כדי שלא לתת לו פתחון פה כוללים את כל העבירות בבחינת חטאות.

שלום מאזינים לשיעור של כבודו, מלפני 7 שנים על תפילת עמידה. הרב מסביר ומדגים גוף ראש, גוף ראש. באומרו ברוך יכרע גופו ואומרות אתה יכרע ראשו.

עיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת בשלח ו. צריך לעשות שתי כריעות ושתי זקיפות בעת שמשתחוה בעמידה. כיצד, כשאומר ברוך יכרע בתיבת ברוך כריעת הגוף בלבד, ובתיבת אתה יכרע את ראשו ג"כ, הרי שתי כריעות וכשאומר ה', יזקוף שם שתי זקיפות, ותחלה יזקוף גופו בלבד ואח"כ יזקוף ראשו ג"כ. רמז לדבר כאשר יחנו כן יסעו. ולכן אמר רב בגמרא, כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם, דנקיט בלשונו הטהור לשון כפול בכריעות וגם בזקיפות, דלא אמר יכרע בברוך וזוקף בשם, וכנז' כל זה בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות.

לכבוד הרב שלום רב ראיתי שכתוב לכווין בברוך שם כבוד מלכותו בק"ש ידוע שזה מקור הברכות אבל מה הכוונה שצריך לכווין אפילו הפשטית ביותר בשם כבוד..משהוא שנצא חובה לכל הדיעות+/-

יתברך שמו וכבודו בכל העולם כולו לנצח נצחים.

שלום מו"ר שליט"א. בקריאת שמע, האם צריך להקפיד לומר ש-מע שין בשבע נע, או כמו שרבים אומרים שמע בשבא נח?

טעות מפורסמת נגד כל כללי הדקדוק והדיבור הישר והמדוייק. יש לומר ש - מע שי'ן בשבא נע. וחבל מאוד לקלקל מצוות עשה מהתורה פעמיים ביום.

ב"ה, לכבוד הרב שליט"א, ביום שישי שאלתי ברדיו את הרב על כיסוי הראש בטלית בכמה מקומות בתפילה, ורציתי אם יוכשר בעיני הרב להשיבני בהרחבה כדי שאוכל לעיין בענין.

בשו"ת תרומת הדשן [סימן י] נשאל גבי כיסוי ראש מקליעת קש ובו נקבים, אם מועיל להתפלל כשהוא לראשו, והביא ראיה מה שאמרו [כתובות ע"ב, א] לגבי גילוי ראש דאשה, יש לה סמך מן התורה דמוזהר עלה, ואפ"ה קאמר התם, דמדאורייתא בקלתה על ראשה שריא, ואפילו ברה"ר, ומחצר לחצר דרך מבוי, ואפי' משום דת יהודית לית לה בה. הא קמן, דאפי' סל, דאינו דומה כלל לכיסוי הבגד, שהרי הוא חלול בכמה מקומות, לפי שאינן קלועין יפה, וכ"ש כובעין של קש, הוא קלוע מרוצף ומהודק היטב, ודומה לכיסוי של בגד וכו', י"ל דודאי איסור גילוי הראש דהתם, איננו אלא משום פריצות דגברי, והיכא דלא שכיחא רבים, כגון בחצר אין קפידא; אבל איסור גילוי ראש דהכא, משום קלות ראש כלפי שמיא, דמדכר שם מקום ב"ה שלא באימה וביראה". וכתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן ח, ב] "מכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש. גם זה מדברי בעל העיטור (שם) ונראה דלאו למימרא שיכסה ראשו כדי שלא יהא בגילוי הראש לגמרי שאין זה מענין מצות ציצית ועוד דהיאך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש אלא היינו לומר שאע"פ שראשו מכוסה דרך צנועים להטיל סודר או טלית על ראשם וכדאיתא בשלהי פרק קמא דקדושין (כט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא ברב המנונא דאדם גדול הוא א"ל לכשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא א"ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א"ל דלא נסיבנא ופירש רש"י דלא פריס סודרא כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשם עכ"ל ופשיטא שלא היו הבחורים הולכים בגילוי ראש ממש אלא ודאי היינו סודר או טלית שפורסין על הראש לצניעות ולפי שכיסוי זה מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמים וכדאיתא בסוף מסכת שבת (קנו: וע"ש) דאמרה ליה אימיה לרב נחמן בר יצחק כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא לכך כתב שיכסה ראשו בטליתו כדי שלא יהא בגילוי ראש מסודר או טלית שדרך ליתן על כסוי התחתון שבראש. ואפשר דהכי קאמר יכסה ראשו בענין שלא יהא בגילוי ראש מטלית של מצוה שצריך שיכסה ראשו בציצית לקיים מצות ציצית מן המובחר". וכתב מרן ז"ל בשולחן ערוך [צ"א, ג] "יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש. ובכנסת הגדולה [הגב"י או"ח צ"א, ב] כתב בשם שו"ת מהרש"ל [סימן ע"ב] "לא הזכיר הטור גילוי הראש כי אם לגבי תפילה, לא לגבי קריאת שמע, אבל מה אעשה שהעם נהגו בו איסור ואין להקל בפניהם וכו', ואם אינו יכול להניח על ראשו דבר כבד יכסה ראשו בבגד פשתן או במשי. ומכל מקום, מי שירצה לברך ברכת הנהנין והוא בלילה שאין לו כובע או כשרוחץ באמבטי, די לו במה שמכסה את ראשו בידיו. ועיין בתרומת הדשן סימן י', שהביאו רבינו ז"ל לפנינו בעמוד ד', דסובר דאסור להתפלל ולברך בגילוי הראש". ובשו"ת הרש"ל ז"ל [סימן עב] חילק בין הנחת ידו על לבו, היינו משום שכן דרך האדם להניח ידו על לבו ואינו נראה בזה כיסוי, לבין להניח ידו על ראשו אין זה דרך האדם לכן שפיר חשיב כיסוי. והמגן אברהם [צ"א, ד) דחה את דבריו וכתב שאין לסמוך עליו בזה. ע"ש. וכן כתבו מרן השלחן ערוך. והחיי אדם (כלל א' אות ט'), הגאון רבי זלמן (אות ד'), באר היטב [ד], בן איש חי [וישלח טז] ועוד. וכתב הגאון היעב"ץ זיע"א במור וקציעה [סימן ח] "ולא הבנתי מה שכתב במגן אברהם [אות ג] דמשמע בקידושין דבחור שלא נשא לא היה מכסה ראשו בטלית. ומי שאינו ת"ח אפילו נשוי לא היה מכסה. עכ"ל. טלית מאן דכר שמה, התם בסודר איירי, וסודר דבר אחד וטלית דבר אחר, שהסודר כיסוי הראש, והטלית כיסוי הגוף, כדאמרינן בהרואה [ברכות ס, ב] כי פריס סודרא ארישיה לימא עוטר, כי מיעטף להתעטף, וגבי כוס דברכת המזון אמרינן [ברכות מט, ב] מר פריס סודרא ומר מיעטף. והכי מוכח בהרבה מקומות, ועיין לקמן סימן ש"א. ופשוט שבשעת תפלה שניהם צריכים, רצוני בין סודר בין טלית, לת"ח ולשאינו ת"ח לנשוי ולבלתי נשוי הכל שוין בזה, רק שלא בשעת התפלה אז היה מנהגם של ת"ח בסודר, ולא שאר העם, אף על פי שלא היו הולכים בגילוי הראש כדברי הרב בית יוסף, כי בלי ספק היה להם כובע על ראשם לכל העם מקצה, רק הסודר שעוטף בו הראש למעלה מן הכובע כדרך שהטלית עשוי לעטיפת הגוף על הבגדים, זה היה מנהג הצנועים בלבד לילך בהם כל היום, והיו מצויינים וניכרין על ידי כך התלמידי חכמים מן השאר. כמ"ש [שבת עז, ב] מאי סודרא סוד ה' ליראיו, כי המון העם העוסקים במלאכה שארית היום לא יתעטפו בהם שכבדים עליהם ומעכבין אותן מלעשות מלאכתן על כן לא היו נושאין אותן כי אם בשעת תפלה. וק"ל. והעיקר הוא שאין חילוק בין נשוי לשאינו נשוי, ות"ח ושאינו, לענין טלית דמצוה דלא סגי בלא"ה, דזימנין דענשי אעשה, ולא מפלגי בין נשוי לפנוי, דשאר אינשי נמי, מאן פטרינהו ממצוה, במי שאין לו טלית קטן, ואף במי שיש לו טלית קטן מכל מקום מצוה היא להתעטף עכ"פ בשעת תפלה כדכתיבנא לקמן בסי' כ"ד. ותו כיון דמצוה היא וצורך תפלה, ליכא נמי לפלוגי כלל, אלא הכל צריכין עטוף לתפלה דשחרית לכל הפחות. וזה פשוט. וכן הוא מנהגן של ישראל תורה. ועיין מה שכתבתי בס"ד בלח"ש מ"ה פ"ח דב"ק. וכן כתב עוד במה שכתב דעל כל פנים לא יכסה ראשו לגמרי וציין עיין סוף סימן כ"ז. איברא לא משמע מידי מהתם, ההיא שלא בשעת התפלה מיירי, ולומר שלא יכסנו בכובעו ובבגדו וסודרו כל היום, כדרך שנוהג בשל יד, קא משמע לן דשל ראש שאני, דאורחייהו בגילוי, ואפ"ה לאו דעת הכל היא ואיתא התם מאן דאמר דלאו מילתא היא. עיין שם בבית יוסף" עד כאן דבריו.

שלום כבוד הרב, אני בן 18 עירקי בתפילה מבטא את כל האותיות בלשון הקודש + צ' ט' ק' ר', וגם מדגיש את האותיות הרפות בגד כפת כולל ת' ד' (חוץ מהאות ר') שנשכחו מהמון העם, אני נוהג בסדר?

זה שאתה בבלי לא אומר להדגיש את האותיות. דקדוק כן, הדגשה לא. אין מרן היה מתפלל והוא נולד בבבל.

כבוד הרב האם שליח ציבור יכול להתפלל תפילת לחש בסידור האריז"ל ובחזרת הש"ץ להתפלל/לקרוא מתוך סידור ספרדי?

ספרדי עליו להתפלל רק בסידור ספרדי, משום אל תטוש תורת אמך. מה גם שהנוסח הספרדי הוא במדוייק לפי רבנו האריז"ל כמפורש בספרו שער הכוונות.

שלום לכבוד הרב האם בעת ניגון נקדישך או כתר , יש לעיתים הפוך בין מלרע למלעיל זמ מעכב?

לא מעכב. אך נכון להגות בדקדוק.

שלום לכבוד הרב שליטא מי שמתחיל בלימוד הסוד האם זה יוהרא להחזיק סידור עם כוונות רק לזכך את העיניים בבקשה ?

גניבת דעת. יוהרא. וכניסה למסלול לא לך. וכבר כתב בחריפות על כך רבנו חיים פלאג׳י זיע״א.

לכבוד הרב שלום רב למדנו שלפי הטור מועיל לומר ברוך שם כבוד וגו למי שטעה ואמר את שם ה' בטעות. האם מועיל לאומרו על פעמים שטעה בעבר גם כן?

מקורו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ו, הלכה א. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בהלכות ברכות פרק ד, הלכה י. "נטל אוכל ובירך עליו ונפל מידו ונשרף או שטפו נהר נוטל אחר וחוזר ומברך עליו אף על פי שהוא מאותו המין וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה ראשונה כדי שלא להוציא שם שמים לבטלה". ומרן השלחן ערוך סימן ר"ו, ו.

לכבוד הרב האם הכוונה בתפילה זה משהו שנעשה במחשבה ?

תפלה היא בדיבור ובכוונה. בפה ובלב. ככתוב בתהלים פרק ע"ח (לו) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ: (לז) וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.

שלום לכבוד הרב האם טוב לאדם לכוון מעצמו בראשי תיבות של ברכות עמידה

בבקשה נכון להתמקד בכוונת פירוש המילים בעמידה לפחות.

מו"ר עט"ר האם יש ניקוד מיוחד לאותיות רפויות, כי כך ראיתי כתוב בשם רבנו האר"י ז"ל?

לצערינו ובשתינו, אלו שלקחו בכוח את השלטון וההובלה בארץ ישראל, גופים המנוערים ממצוות התורה ומהדת בכללה. והם הקימו להם בתחילה את "הועד ללשון העברי". ולימים הסיבו את שמה ל"אקדמיה ללשון" משל הם משכילים ואריסטוקראטים, והם קנו להם בכח הזרוע את השלטון על כל שטחי החיים בארץ הקודש. כולל את לשון הקודש. השיבושים אשר הנהיגו בשפתינו הקדושה רבים הם, ואי אפשר למנותם. אך היום אכתוב לך ידידי הצעיר, על שאלתך החכמה. בכל ספרי הקודש המתייחסים אל השפה העתיקה שלנו אשר ירדה מהר סיני, ובה ברא רבון העולמים את העולמות, כמוזכר בספר יצירה ועוד, וכן בספר עץ חיים לרבנו האר"י ז"ל, תמצא כי אותיות בג"ד כפר"ת, יש בהם ניקוד דגש וניקוד רפה. ניקד הדגש ידוע וברור לכל ילד הלומד תורה, שהוא נקודה בתוך האות. אם ניקוד הרפה נשתכח ברבות השנים. אם מחד גיסא בגלל השליטים כאן, אם מהשפעת הרחוב האירופי שהשתלט מאידך גיסא על שפתינו ודיבורינו, ורוב מסורת אבותינו נמוגה. והרפה הוא נקודה על האות כמו פ' רפויה, וכדומה. [אגב, גם האות ר נשתכחו ההבדלים] ותמצא לך דוגמא מוחשית לצערינו בסידור המכיל בתוכו תרגום התפילה לערבית, לאותם עולים מארצות המזרח שלא למדו ולא ידעו פירוש התפילה. ובכותרת כתוב להם "שרח פ'י אלערבי" . שמשמעותו תרגום לערבית. ספר יצירה פרק ד [ד] שבע כפולות בג"ד כפר"ת חקקן חצבן צרפן וצר בהם כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע אדמות ושבע שבתות לפיכך חבב שביעי תחת כל השמים: [ה] כיצד המליך אות ב' בחיים וקשר לו כתר וצר בו שבתאי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש: [ו] המליך אות ג' וקשר לו כתר וצר בו צדק בעולם יום שני בשנה ועין שמאל בנפש: [ז] המליך אות ד' וקשר לו כתר וצר בו מאדים בעולם ויום ג' בשנה ואוזן ימין בנפש: [ח] המליך אות כ' וקשר לו כתר וצר בו חמה בעולם ויום ד' בשנה ואזן שמאל בנפש: [ט] המליך אות פ' וקשר לו כתר וצר בו נוגה בעולם ויום ה' בשנה ונחיר ימין בנפש: [י] המליך אות ר' וקשר לו כתר וצר בו כוכב בעולם ויום שישי בשנה ונחיר שמאל בנפש: [יא] המליך אות ת' וקשר לו כתר וצר בו לבנה בעולם ויום שבת בשנה ופה בנפש:

לכבוד הרב אבי אשכנזי ונהגתי להתפלל נוסח ספרד, אך אני מאד אוהב את הסידור של הרב. 1. האם זה בסדר להתפלל ממנו? 2. האם אוכל לעלות חזן ולהתפלל ממנו, כולל אמירת קדיש נוסח ע"מ?

א, תתפלל בו כי הוא מיוסד על פי רבנו האריז״ל. ב, חזן בבית כנסת ספרדי כן, בית הכנסת אשכנזי לא.

לכבוד הרב היקר שיחיה. כבודו כתב בספרו 'מבשרת ציון' חלק א' לגבי פיוט 'אדון עולם' בשם ר' חיים פלאג'י זיע"א, שסופי תיבות 'אדון עולם אשר' הם מר"ן. מה המשמעות של מר"ן? תודה רבה.

לא ידעתי מה כוונת דבריו הקדושים. ואולי בא לרמוז כי לעתיד לבא נזכה ללמוד תורה מפי "אדון עולם" הוא אבינו שבשמים ככתוב והיו עיניך רואות את מוריך. וכן כתב גאון ישראל הרא"ש זיע"א דברים כ"ח. "והיה אם שמוע תשמע. אם שמעת בעו"הז, בעו"הב תשמע. כדאמר ר' יונה בשם ר' אבא היתה צריכה תורה לינתן לישראל בעו"הז שהרי כולם עתידין ללמוד תורה מפי הגבורה אלא כשיבוא ללמדם לעו"הב שידעו באיזה פרשה עשויה לפי' אם שמוע בעו"הז תשמע לעו"הב ד"א אם שמוע לקול רבך לסוף תשמיע לאחרים לשמור ולעשות ולא תהיה למד אלא ע"מ לעשות".

הסיבה שלא אומרים.. ביחיד...

בריך שמיה אומרים גם ביחיד, פתיחת אליהו עד סופו אומרים, יהא רעוא מן קודם עתיקא... אומרים, ועיין בשו"ת רב פעלים להגאון המקובל רבנו יוסף חיים זיע"א. שכתב כיוון שהם קבועים ושזורים בפי הכל אין בזה חשש. רק בסליחות כשאין מנין מדלגים על הנוסחאות בארמית שלא לעורר המלאכים עלינו.

לכבוד הרב אם שירים קדוש עדיף לא לאומר עם שם הויה או או קל אם עדיך להגיד בשם או להגיד השם וכו

מה קרה לכם??? שירים אסור??? שירים קדוש??? תפתח את סידור התפלה, אדון עולם..... והוא אלי וחי גואלי... ועם רוחי גויתי אדוני לי.... והשירים, יה רבון עלם... אל מסתתר... אליך אקרא יה אל נורא... אל בשירי זמרה בוחר... ידיד נפש... אנא אל נא רפא נא לה... צור משלו אכלנו... כדבר אדוני... אין קדוש כאדוני... אגדלך אלהי כל נשמה.. שירו לאל גאה גאה... כי אשמרה שבת אל ישמרני, ועוד ועוד... והפיוטים, יה שמע אביוניך... אדוני שמעתי שמעך... אדוני יום לך אערוך... עיין במחזורים לראש השנה ויום הכיפורים. והחגים והמועדים, ועוד עשרות ומאות שירים ופיוטים, כל חכמי הדורות הזכירו אותם, כיוון שהם בלשון תפילה או שבח ותהילה לבורא העולמים. מאות רבות בשנים אמרו אותם מזמן רבינו שלמה אבן גבירול שהיה מגאוני ישראל, ורבי יהודה הלוי, והרב הגדול החכם רבנו אברהם אבן עזרא זיע"א, וכל גדולי ישראל היו אומרים אותם. ואדרבה, אותם האומרים קל, המוני, אדושם, קלי, שקי, צבקות, הרי הם משמיעים חלילה זילזול כלפי שמותיו יתברך והוא רחום יכפר. כל השירים, כל הפיוטים, מזכירים שם השם, כך היה וכך יהיה לדורי דורות עד עולם!!!

לרבנו הצדיק האם כשאני חזן אוכל לומר נפילת אפים בעמידה ואז אפסע עושה שלום בקדיש או שמא בישיבה דוקא. וכשאני בבכנ"ס אשכנזי צריך לפול על היד ולומר כמותם דלא תתגודדו או כמנהגנו

אל תהיה חזן בקהילה אשכנזית כי לנו אין חיוב להתפלל. תנהג בכל מנהגי הספרדים ללא הגבלה כי אין ביננו לבינם משום לא תתגודדו כנזכר בפוסקים.

לכבוד הרב מדוע המהרח"ו בתומר דבורה לא הסמיך את פירושו על מידותיו של ה' בפסוקים שמופיע ב'ויעבור'(אל רחום וחנון וכו') ובחר פסוק של 'מי אל כמוך וכו'?

זה לא מהרח"ו אלא רבנו משה קורדבירו זיע"א [הרמ"ק], כתב זאת על פי תורת הקבלה. כי מי אל כמות הם האורות עצמם.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א רציתי לשאול בבקשה בברכת על המינים בתפילת 18, האם חותמים שובר אויבים ומכניע מינים או שובר אויבים ומכניע זדים? יש כמה גרסאות

דעת הגאון החיד״א זלה״ה וסיעתו לחתום מינים. אך דעת מרן וסיעתו זדים.

לכבוד הרב שלום רב האם ספרדי שהוא נהיה 'משתכנז' ומתפלל ומברך בהברה ובנוסח אשכנז עובר איסור, או שאל תטוש תורת אמך זה רק "ענין" תודה רבה

כל תפלה ותפלה עובר על א, אסור לשנות מפני המחלוקת. ב, איסור לא תתגודדו. ג, אל תטוש תורת אמך, ד, מוציא לעז על אבות אבותיו ועל הראשונים, והוא רחום יכפר.

לכבוד הרב מחילה מראש מהו באמת המנהג לבני ספרד בתפילה עם חליפה וכובע או בלי?

בהחלט חובה, כי עומד לפני המלך. מלכו של עולם. ועיין ארחות ציון.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם צריך להדגיש את האות ה"א במילה וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. עוד מילים בסגנון הזה צריך להדגיש את האות ה"א?

מבטאים נכון בלי דגש.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א חטף קמץ אומרים אותו כמו חולם, האם יש הבדל בהגייה בין חטף פתח וחטף סגול לבין פתח וסגול רגילים?

בימינו כל ההבדלים בנקודות השתבשו, יש יחדי סגולה המדקדקים.

לכבוד הרב שלום רב הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות אדם כמו שכתוב בתהילים. אם ככה, למה צריכים להתפלל בדיבור ולא במחשבה בלבד?

בגלל המלאכים שלא יעכבו חלילה.

לכבוד הרב שלום רב רציתי לדעת מדוע בשירת הים המילה מצולות מנוקדת בחולם, בשונה משאר מקומות תודה

ו' ראשונה קובוץ, ו' שניה חולם.

לכבוד עט"ר החיד"א בקשר גודל והרא"ם בשיח יצחק בעניין כריעות בתפילה. ולזקוף קודם ראש לפני גוף דלא כבא"ח. בשער הכוונות מפורש כבא"ח וכן הרב הביא באורח"צ ח"ב. מה סברת הענקים ?

תשובה פשוטה ביותר, בזמן הגאונים החיד"א, וגם הרא"ם בהיותו עדיין בבגדד, לא היו ספרי רבנו האריז"ל מצויים, ובעיקר שער הכוונות, רק בכתיבת יד, ולכן לא התפרסמו דבריו הברורים. בזמן הרב בן איש חי היו בעיקר ספר שער הכוונות ונמצאו לאור עולם.

שלום לכבוד הרב לכבוד הרב שלום מדוע בברכת אתה חונן אנו מקדמים הקדמה שהשם חונן דעת ואחר כך מבקשים את הבקשה מה שאן כן בשאר הברכות

א, כי היא הראשונה לכל הברכות והבקשות. ב, כדי לנמק את עצם הצורך שלנו להתפלל ולבקש, כי צריך לזה דעת בשונה מבעלי החיים, ולכן מודים לו שהוא חונן ונותן דעת להכיר בכך שיש להודות ולבקש.

לכבוד הרב שלום רב מהו הנוסח המדויק בפתיחת אליהו קום ר שמעון ויתחדשון מילין על.. או יקום. מובא בחידא יקום

מיד יקום רעיא מהימנא.

לכבוד הרב ה 4 מעשים קודם התפלה, מותר לכוון את זה למעשה? קודם כל מעשה כנגד איזה עולם, או שנחשב כונה עמוקה? אורך ימים

מספיק לדעת ואין צורך לכווין, כי הם נעשים ממילא, יש רק סימן מסויים, והוא בברות שאמר אוחזים בשתי הציציות הקדמיות כשעוומדים, ביוצר ממשמשים בתפילה של יד, קודם העמידה בתפילה של ראש.

לכבוד הרב אם מותר להתפלל תפילת לחש עם כובד שמכסה את האוזניים וכנ"ל לגבי כפפות שקר בחוץ? תודה

יתפלל בבית הכנסת ללא כיסויים.

שלום לכבוד מו"ר למדנו שכשגורסים זוהר או כל מאמר חז"ל המצטט פסוק עם ג' תיבות ובעל משמעות ובו שם הוי"ה אז כן מותר לבטאות בשם אדנות. והאם מותר גם כשהפסוק עם ב' תיבות? כגון ה' אחד

בהחלט לא.

לכבוד הרב מוצפי שליט"א הרב אמר לא להזכיר שמות של מלאכים שמסתיימים עם אלף למד בסידורים מוזכר מלאך בשם זבד אחר כך יוד הא ישמרני ויצילני שאומרים בראש חדש האם בסדר

עירבבת כמה פרטים. רבנו האר״י ז״ל כתב בספר שער הפסוקים פרשת שמות כל מלאך ששמו כשם אדם מותר להזכירו.