לכבוד הרב שליט"א, בבנין שאנחנו גרים בן שש קומות, והדייר עשה בקומה ראשונה בית הכנסת. האם מותר להשתמש בקומה שמעל בית הכנסת?
עיין בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כו אשר דן בשאלה דומה וסיים. "וגם מרן החיד"א בחיים שאל (סי' נו) צירף סברת הרמ"א הנ"ל להקל. וע"ע בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' ל). וכן בנ"ד יש לנו ספקות להקל. ומכל שכן שביארנו שהעיקר להלכה כדברי הרמב"ם בתשובה שפסק להקל. סוף דבר הכל נשמע שיש להתיר לדור בקומה שמעל לבית הכנסת, ולשכב ולישן שם, בכל השטח שמעל לבהכ"נ, ובלבד שלא ישתמשו בשטח אשר מעל להיכל שיש בו ס"ת, ויכולים להניח שם ארון בגדים וכדומה. ובקומות העליונות מותר להשתמש ללא כל הגבלה גם בשטח שמעל להיכל. והנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק אמן".
שלום הרב, ברצוננו בע"ה לתלות בפתח בית הכנסת ב"נ את הפסוקים שאומרים בכניסה לבית הכנסת, רציתי לשאול אלו פסוקים אומרים האם רק "ואני ברוב חסדך.." או שיש עוד? תודה רבה
תמרור עצור.
לכבוד הרב, עליתי לחזן בבית הכנסת שלנו, פתאום באו אורחים והתחילו לדבר. ממש חרה לי, לאחר שסיימתי את התפילה, ואמרתי לאבי שזה בושה שמדברים וכו'. ואז הבנתי מי דיבר, אמרתי לשון הרע?
מייד כשמעת מדברים, היית עוצר את התפילה עד שיחזור השקט.
שואלת בשם אבא (גבאי בית כנסת) מחר אי"ה תתקיים הכנסת ספר תורה לבית הכנסת, האם יש לומר תחנון בשחרית? תודה
כיוון שייכנס בלילה אחר צאת הכוכבים, בשחרית תאמרו.
לכבוד הרב שליט"א ראשית אאחל כתיבה וחתימה טובה לרב ולכל משפחתו הי"ו. שאלתי אישה- מטעמי נוחות, האם מותר לשבת בבית כנסת רגל על רגל? תודה ושנה טובה ומתוקה, שנת משיח בע"ה
בעקרון אסור. אך כשיש אריכות במכירת העליות לתורה או בפיוטים אם עייפים מותר.
לכבוד הרב שלום רב מישהו השאיר אצלנו בבית הכנסת עבודה תפילין חדשות בארון הספרים.ניסינו לאתר את האדם בהרבה דרכים ללא הואיל. אפשר להשתמש בהם לאחר בדיקה בבית הכנסת?
א, צריך להמתין י"ב חודש, ובנתיים לפרסם הדבר בכל דרך אפשרית. ב, מי יודע מי היה הסופר שכתבם, אדם ירא אלקים באמת? בקי בהלכה? ג, מי ייצר את הבתים? ואם נעשו כהלכה? ד, מכון סת"ם גדול יכול להיות שיכולים לזהות של מי הם.
לכבוד הרב שליט"א. המותר ללכת לבית כנסת עטוף בטלית ומעוטר בתפילין ולעבור ליד פחי אשפה שנמצאים ברחוב? או שעדיף להניח תפילין בבית הכנסת?
מותר, ונוהגים לכסות התפילין של ראש בטלית.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א מה הכפרה למי שהיה מדבר בבית הכנסת?
ידפיס סטיקרים ויתלה במקומות בולטים. המדבר בבית־הכנסת, הוא מסיג גבול הבורא [הרוקח הלכות תשובה סימן כו]. המדבר בבית־הכנסת, השכינה צועקת: "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצירי" [שם]. המדבר בבית־הכנסת, עליו להתענות ארבעים יום, וילקה בצנעה בכל יום [ארחות צדיקים שער התשובה]. המדבר בבית־הכנסת, בורא משחיתים ומזיקים [זוהר הקדוש תרומה, דקל"א ע"ב. ועיין דרך משה, תוכחת מוסר יום כו]. המדבר בבית־הכנסת, מעמיד צלם בהיכל [זוהר שם. ועיין ערבי נחל, כי תצא דרוש ה]. המדבר בבית־הכנסת, אין לו חלק באלהי ישראל [זוהר שם]. המדבר בבית־הכנסת, מקיפים אותו בגהינם בקוצים ארסיים [בעל הטורים דברים כו, יט]. המדבר בבית־הכנסת, השטן מקטרג עליו [החיד"א ז"ל בפתח עיניים ברכות טז, א. וחסד לאלפים סימן קנא]. המדבר בבית־הכנסת, אסור לעמוד בארבע אמותיו [הרב חיי אדם בספרו בית אברהם אות יא]. השותק בבית־הכנסת, יאריך ימים ויזכה לבנים ובני בנים [רד"ק יחזקאל יא, טז]. השותק בבית־הכנסת, יצליח בכל מעשיו, ופרנסתו מובטחת [רבנו חיים פלאג'י בתוכחת חיים פרשת תרומה]. והלואי ורבים יעתיקו המאמרים הללו, ויפרסמו אותם בבתי־הכנסת, ויתברכו בכל הברכות שבתורה מפי הצדיקים שהזכרנו. ועיין מה שכתבנו בזה בסייעתא דשמיא בספרינו יסוד ציון [עמוד קנד], וארחות ציון [ח"ב עמוד רט], ושיבת ציון [ח"ב עמוד יב], ואומר לציון [עמוד רפח]. תזכה למצוות, ותודה רבה לכם.
שלום לכבוד הרב אילו משפטים כדאי לרשום על פרוכת ? איזו רקמה לשים ?
אבינו מלכינו קבל ברחמים וברצון את תפילתינו.
לכבוד הרב היקר, לצערינו בבית הכנסת מדי שבת בשעת קריאת התורה מתכנסים כמה קלי הדעת לפטפט בעניני חול ומשחקים, מותר לי להוכיחם?
עיין תנא דבי אליהו רבה פרשה ג כל היודע להוכיח ומוכיח את הרבים הרי זה עושה קורת רוח לפני מי שאמר והיה העולם, שנ' ולמוכיחים ינעם וגו' (משלי כ"ד כ"ה), עליו תבא ברכת טוב לא נאמר אלא עליהן (שם /משלי כ"ד/) למוכיח ולמקבל. כל המודה ביסורין ושמח בהן נותנין לו חיים בעולם הזה ולעולם הבא שאין להם סוף, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור וגו'
לכבוד הרב מוצפי שליט"א קדושת בית כנסת לקדושת בית מדרש מה גדול יותר? נפקא מינא לשינה אכילה שתיה ודיבור .אם בית כנסת פחות מדוע מחמירים יותר
מחמירים??? זו הלכה מפורשת!!! בתלמוד ובהלכה. בתלמוד מגילה כח א תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש: אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהם, ואין מטיילין בהם, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ואין מספידין בהן הספד של יחיד. אבל קורין בהן, ושונין בהן, ומספידין בהם הספד של רבים". בשלחן ערוך אורח חיים סימן קנ"א, א.
מו"ר שליט"א אשמח לכמה מילים מהרב במחילה מהרב לחיזוק העניין בראיית סרטונים וחדשות בתוך בית הכנסת שהפך לתופעה.
אוי לנו שכך עלתה בימינו. בית הכנסת מקום השראת השכינה, עושים שם דברי חול? הנשמע כדבר הזה מהיות ישראל לעם? והשכינה צועקת מי ביקש זאת מידכם רמוס חצירי. נתנני השם בידי לא אוכל קום, מי שמשתמש באייפון בבית הכנסת אין לו חלק באלקי ישראל. ואעתיק לך קורא נאמן מה שכתב בספר כלבו סימן סו "המדבר בבית הכנסת בשעה שמתפללין משיג גבול המקום שהוא נצב בעדתם ויש לו לשבת במורא לפני המלך הקדוש הנכבד והנורא, שב לפניו ביראה ובענוה בלב נשבר התחנן לפניו ואז יהיה קרוב אליך ונמצא לך וישמע תפלתך אך שתתפלל בכונת הלב, ואם דברת דברים בטלים כאלו מתלוצץ ולא נתת יראתו על פניך לכן התפלל בכל מיני כוון והכנעה לפניו ותתודה חטאתך ותברכהו".
שלום לכבוד הרב "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך..." האם מותר להגיד את זה כל פעם שנכנסים לבית הכנסת או רק בשחרית כשמעוטרים בתפילין ? תודה רבה
אפשר בכל תפלה.
לכבוד הרב שלום רב תופעה שהולכת ומתפשטת בבתי כנסת מנגנים בכלי נגינה בתפילה בבר מצווה.בבקשה שהרב יסביר את החומרה. חלילה לא בא לקטרג אבל זה כואב.מחילה מהרב ותודה.
בספר מעבר יבק שפתי צדק פרק לא כתב כי המתנהג בבית הכנסת בחוסר אימה ויראה מלאך מזלו חלילה נופל. השם יצילנו.
כבוד הרב בבית כנסת התחילו לעשות קידוש בשבת ושותים יין בירה ערק זה נכון? יש מקום להתיר? תודה
עיין ירמיה פרק ז, י"א. הַמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְקֹוָֽק וכתב בספר חסידים סימן רט "אם תראה בית של צדיק או בהכנ"ס חרב או רשעים דרים בו דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן בהמד"ר שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיו לעבד שיהא כרבו כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה' עד שנהגו בו ישראל שנאמר [ירמיה ז' י"א] המערת פריצים היה הבית הזה ואח"כ וארוה כל עוברי דרך לעולם לא יעשו הערלים רעה אלא א"כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה ולא יתבזו ת"ח אא"כ יבזו זה לזה תחילה או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם". וכתב בספר מצוות זמניות הלכות תפלה וצריך להיות יושב בבית הכנסת באימה ויראה. כי אם הסיר מסוה היראה ונהג בקלות ראש ופריצות נוח לו לשבת בביתו, שלא להכעיס את המלך בביתו. כמו שאמר הכתוב המערת פריצים היה הבית הזה וגו' ובאתם ועמדתם לפני.
לכבוד הרב האם לאבל על הורים מותר לאכול סעודה שלישית בבית הכנסת או לאכול עם השכן ביום שישי בערב לאחר התפילה או סעודת שבת בבוקר לאחר התפילה?
א, אסור לאכול בבית הכנסת. גם מי שאינו אבל. ב, מותר לך לאכול עם השכן בביתו סעודות שבת.
אני אבל על אמא אחותי עושה מחר בר מצווה ביומה לבן שלה בליווי גיטרה בבית הכנסת ולאחר מכן סעודת מצווה האם יש להקל בגלל שמדובר בבר מצווה ביומה? אבא שלי אומר שאני אוהב סתם להתקשקש
הרבכתב לכם מדם ליבו. כמה עבירות חמורות יש כאן. א. הכנסת כלי נגינה לבית הכנסת שהיא צלם בהיכל וחילול הקודש, מול הספרי תורה, באופן מבהיל ותגרור תערובת אנשים ונשים וקלות ראש נוראה. ב, תוך י״ב חודש על אם שהיא מהחמורות שבתורה. ואין דורש ואין מבקש. ג, ועל כל אלה חילול שם שמים בבית הכנסת וצער גדול לנשמות המתים למעלה, ובזיון נורא לעיני הצדיקים בגן עדן. ד, לבי לבי על נשמות המתים שלכם כמה צער בושה וחרפה מקבלים על זה. ה, מסכן הנער הזה איך יגדל ליראת השם ואיך יצליח בחייו על כל אלה. ו. כל המשתתף במופע הליצנות הלזה מה נורא ענשו בעולם הזה ובבא. מבהיל מבהיל מבהיל מאוד. והפסוק זועק המערת פריצים היה המקום הזה.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א אוהבת פיוט אדון עולם . לפני תקופה שיניתי מנגינה למנגינה אחרת משמחת שמעתי אסור לשנות 2. בתהלים קיט רשום מספר פעמים אימרתך וכן כדברך האם כוונה לתורה.
א, מה שאמרו אסור הוא בבית הכנסת הקבוע, אך בבית מותר. ב, התורה הקדושה שבעים פנים לה.
לכבוד הרב אני בשנת אבל על אמא ,ואחותי עושה בר מצווה (ביומה) לבן שלה עם גיטרה ופיטן בבית הכנסת. ולאחר מכן סעודת מצווה, שבועיים לפני סיום השנת אבל על אמא, מותר לי ללכת ולהשתתף
כמה עבירות חמורות יש כאן. א. הכנסת כלי נגינה לבית הכנסת שהיא צלם בהיכל וחילול הקודש, מול הספרי תורה, באופן מבהיל ותגרור תערובת אנשים ונשים וקלות ראש נוראה. ב, תוך י״ב חודש על אם שהיא מהחמורות שבתורה. ואין דורש ואין מבקש. ג, ועל כל אלה חילול שם שמים בבית הכנסת וצער גדול לנשמות המתים למעלה, ובזיון נורא לעיני הצדיקים בגן עדן. ד, לבי לבי על נשמות המתים שלכם כמה צער בושה וחרפה מקבלים על זה. ה, מסכן הנער הזה איך יגדל ליראת השם ואיך יצליח בחייו על כל אלה. ו. כל המשתתף במופע הליצנות הלזה מה נורא ענשו בעולם הזה ובבא. מבהיל מבהיל מבהיל מאוד. והפסוק זועק המערת פריצים היה המקום הזה.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א, הרב דיבר בשיעור לגבי קדושת בית הכנסת, ומה לגבי עזרת הנשים,גם שם אסור לדבר? תודה לרב ולעורך על הכל.
כיוון שנשים מתפללות שם, אסור לדבר.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א אצלנו בבית הכנסת הרימונים תמיד על ספרי תורה יש ענין שתוך כדי ההליכה הס''ת להוציא הרימונים מהר ולהחזיר אותם ?בבקשה ?
זה קיים בכל בתי הכנסת. בפתיחת ההיכל מוציאים הרימונים ונותנים לילדים להמתין להוצאת הספר תורה והם יניחום עליו.
שלום לכבוד הרב מוצפי שליט"א אנו שוקלים להוציא את לוח ההנצחה שבו נרות חשמל ליד שמות הנפטרים למחוץ לביה"כ. האם יש חשיבות או עניין לשמר אותו בתוך ביה"כ ולא מחוצה לו?
א, יש מעלה וחשיבות שיהיה נר חשמלי דולק כל השעות הימים והלילות בתוככי בית הכנסת אל מעל היכל הקודש. ב, הגאון הרב שדי חמד כתב שמהנהג שאותו נר יהא עילוי נשמות הנפטרים ונקרא "נר תמיד", דוגמת הנר שהיה לנו בבית המקדש. ג, לוח הנצחה של נשמות הנפטרים יכול להיקבע בכל תחום מתחומי בית הכנסת.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א מה צריך להיות מיקום הרב בבית כנסת, ימין שלנו או של הארון
נהגו ימין הארון. עיין ציץ אליעזר.
לכבוד מו"ה שליט"א האם הרב פלאג'י אסר להכניס בנות מכל גיל לבית הכנסת או שבקטנות מותר?
לא בגלל שהיא בת או בן, אלא בגלל שבגיל רך, הם מטרידים ומפריעים בתפילה בכוונת הלב.
לכבוד הרב, ישנו מנהג בו נשים יקרות מקיימות סעודת אמנים בבית הכנסת מתוך מחשבה מוטעת שמדובר בסעודת מצווה שמותר לאכול בבית הכנסת. האם כבודו יוכל להסביר על חומרת הדבר בבקשה?
כתב בזוהר הקדוש [תרומה קל"א, ב] ואכתוב לך לשונו בלשון הקודש "ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שעושה פירוד בין העולמות, אוי לו שפוגם בשכינה, אוי לו שאין לו חלק באלקי ישראל, שמתנהג כאילו חס ושלום אין לו אלוה ולא נמצא שם, ואינו מפחד ממנו". וכתב בספר חסידים סימן תשפו "במקום אחד היו עשרה והיה אחד מתפלל להם ויש מהם שהיו מדברים בבית הכנסת דברים בטלים ולא רצה להתפלל עד שקבלו עליהם שלא ידברו באותם דברים של קדושה שאין יכולים לומר אלא בעשרה. וכן לא רצה לברך ברכת המזון אלא א"כ שלא ידברו עד שיסיימו ברכת המזון". ורבנו יעקב ז"ל בעל הטורים [דברים כ"ו, י"ט] כתב "ולתתך עליון. רמז לטוטפות של הקדוש ברוך הוא דכתיב בהו (להלן לג כט) אשריך ישראל (ברכות ו א) לתהלה ולשם ולתפארת. כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם הוא לו לתפארת. והיינו דאמרינן (מגילה טו ב) עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שאותה עטרה שמעטרים להקב"ה בתפלתם שו"ט תהלים יט ד"ה יום ליום וגו', שמות רבה כ"א, ד] מחזירה להם, אבל מי ששח שיחת חולין בבית הכנסת מקיפין לו כל גופו בקוצים, לכך שיר השירים לית וכנגדו כקול הסירים [קהלת ז, ו]. ובחסד לאלפים (אות ו') כתב בשם מהר"א מגרמיזא, דאותם אנשים היושבים בעזרת בית כנסת ואין נכנסים לבית הכנסת, ואותם המדברים בבית הכנסת בשעה שהצבור מתפללים, בבירור שיהיו נידונים בצואה רותחת. ובספר דרך משה הביא בשם כתבי האר"י ז"ל, שעל ידי שמדברים בבית הכנסת ובבית המדרש נבראים מזה מלאכי חבלה שממיתים בשעת הדבר ב"מ, ולכן כתב מרן, שמי שמדבר בבית הכנסת ובבית המדרש גדול עוונו מנשוא כמו שנאמר אצל קין. ובשער הכוונות (דף ד') כתב, ראיתי למורי ז"ל שנזהר בתכלית הזהירות מלדבר בבית הכנסת וכו'. וכתב מרן החיד"א בפתח עינים, המדבר שיחת חולין בבית הכנסת טוב לו שלא יבוא כל עיקר, כי הוא חוטא ומחטיא, והשטן מקטרג ואומר היום קצר לו לדבר עד שממתין שעת התפלה, ובכלל זה לומדי התורה המפלפלים בשעת התפלה, ומבלבלים את הקהל בצעקתם, דלא יאות עבדי, אף על פי דתלמוד תורה כנגד כולם, אמרו חכמים ז"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. ועוד, דעמי ארצות יקחו קל וחומר בעצמם לזלזל בדבר זה, ולא יחושו גם הם לשמוע את התפלה מהשליח צבור. וכן כתב הפרי מגדים (אשל אברהם סק"א) שיש לגעור במי ששח שיחת חולין בבית הכנסת, דאף שלצורך פרנסה מותר לדבר שיחת חולין, מכל מקום בבית הכנסת גם זה אסור". ומהר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן כח אות נו) כתב: שיחת חולין בבית הכנסת ביום השבת, חמיר טפי מימות החול, וכאילו מחלל את השבת, וכאשר האריכו בספר דעת חכמה (שער השבת פרק ה'), ובספר שלמי צבור. ובספרו גנזי חיים (קונטרס תשובה מחיים דף קנ) כתב: הרגיל לדבר בבית הכנסת הנה כשבא לעשות תשובה ולהתחרט יקבל עליו שלא יפתח פיו בבית הכנסת אפילו בלשון הקודש, ואפילו לצורך גדול, כדי לתקן עונו יתענה ארבעים יום. ע"כ. ובספרו תוכחת חיים (פרשת תרומה) כתב, שהרד"ק בביאורו ליחזקאל (יא, טז) כתב, שעל ידי שנוהג קדושה בבית הכנסת הקדוש ברוך הוא שומע תפלתו ומצילו מן האויבים, מלבד מה שמצינו כמה תועליות בחיים חיותו לנזהר שלא לדבר בבית הכנסת שיחה בטלה, יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח, ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו, עוד בה כי לאחר מותו תנוח נפשו בקבר לשכון בטח, וגופו ועצמותיו אינם נרקבים, כמו שכתב בראשית חכמה (שער הענוה פרק ג'). ובספרו עיני כל חי (ברכות ח א) כתב עוד: כי קדושת בית הכנסת תוסיף תת כוחה לטהרו ולא לטמאו ח"ו, כאשר חכמים הגידו כח סגולת בית הכנסת להוסיף טהרה וקדושה שנאמר כנחלים נטיו כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', למה נסמכו אהלים לנחלים, לומר לך מה נחלים הללו מעלים לאדם מטומאה לטהרה, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות מעלים לאדם מטומאה לטהרה, ואם הם מוסיפים טהרה לאדם כל שכן שלא יוסיף בתוכה שום טומאה ח"ו, וכאשר ינהג עמהם בקדושתם כך ינהגו עמו, וכאשר עשה כן יעשה לו. וסיים שם: שכך מצא להדיא במדרש שוחר טוב (פרק ד'). ע"ש. ועיין בעדות ביהוסף ח"ב (סי' לא) בחומר איסור הדיבור בביהכ"נ ובפרט בשעת התפלה. ע"ש. ובספר חסידים כתב, שראה לחסיד אחד במותו שפניו היו מוריקות, ואמר לו מפני שהיה מדבר בשעה שהצבור אומרים ויכולו. וכתב השל"ה הקדוש, ראיתי מהחרדים לדבר ה' שמשימין הסידור בפניהם בשעת החזרה, ועיניהם ולבם שם שלא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה. גם בספר ראשית חכמה כתב, צריך ליזהר שלא לדבר בעת שהשליח צבור חוזר תפלת שמונה עשרה וכו', ויהיו אזניו כרויות למה שהש"צ מוציא מפיו. והרב אליה רבה (סימן קכד) כתב בשם ספר ווי העמודים, דמן הראוי שכל קהלה וקהלה יעמידו אנשים שישגיחו בקביעות שהצבור לא ידברו, וכל מי שידבר יענישו אותו ויביישו אותו ברבים, וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד. וכן הביא במשנה ברורה (סימן קכד ס"ק כז) בשם האליה רבה הנ"ל שכתב בשם הכל בו, שאוי להם לאנשים שמשיחים בעת התפלה כי ראינו כמה בתי כנסיות שנחרבו בשביל עון זה, ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה. ע"כ. וע"ש [בשי למורא] שתירץ, דמי שמדבר בבית הכנסת בשעת התפלה, מכניס את הצבור בסכנת נפשות, ולכן הותר לנו לביישו ברבים כדי להציל את הצבור מסכנה זו. אי נמי, דמי שמדבר בבית הכנסת באמצע החזרה, גורם לחילול ה', שהגויים אינם מדברים כך באמצע תפלתם בבית תפלתם, ועל כן לטובתו ולכפרת עוונו התירו לביישו ברבים, כדי לכפר על עון חילול ה' שגרם. ועיין בעדות ביהוסף חלק ב (סימן לא) מה שהאריך בחומר איסור הדיבור בבית הכנסת, ובפרט בשעת התפלה, ועונשו ומשפטו ותשובתו. והביאו הברכי יוסף (סק"ד). ע"ש. וכל שכן השח שיחת חולין באמצע לימודו, שאמרו בגמרא חגיגה (יב ב) א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר, הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם. [וכתב הרוקח בתיקוני התשובה, שהרגיל לדבר דברים של חול בבית הכנסת, אפילו שלא בשעת התפלה, יתענה ארבעים יום וילקה בכל יום, ומכאן ואילך ישב במורא גדול, ויתפלל בכוונה, ולא ידבר בבית הכנסת כלל, והביאו החס"ל (סק"א). ובמק"א כתבנו שהתיקון בדברים אלה, ולבעלי תשובה, הוא על ידי ההתחזקות בלימוד התורה בהתמדה. וראה בשו"ת יביע אומר חלק ו (חלק אורח חיים סימן מד). ע"ש. ובספר החרדים (דף יח א) כתב, להיות בבית המקדש במורא וכובד ראש מאימת השי"ת השוכן בתוכו, ואמרו בתורת כהנים, את מקדשיכם, לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו', ועונש העובר על זה גדול מאד. והחכם השלם רבי משה קורדואירו, והחכם השלם רבי יצחק אשכנזי זצ"ל, פסקו לאסור הדיבור בבית הכנסת לגמרי, רק בדברי תורה ויראת השם. וכבד עונש השח אפילו שלא בשעת תפלה, כי כן לשון הזוהר, מאן דמשתעי בבי כנישתא וכו', מפני אימת השוכן בו יתברך. וכתב סמ"ק, דיש לאדם לדון קל וחומר מהגוים העומדים בבית תפלותיהם כאילמים. וכן כתב הכל בו, וכל שכן בעומד לפני מלך מלכי המלכים. וע"ע בשו"ת הלל אומר (סימן קא) שכתב דברים קשים כנגד אלה המדברים דברים בטלים בבית הכנסת, שהרי החמירו בזה בקריאת התורה אפילו בדברי תורה, והגאון המחבר תיקן במקומו, שאם ידברו דברים בטלים באמצע קריאת הספר תורה, ולא יועילו האזהרות בזה, שיחזירו הספר תורה למקומו באמצע הפרשה. ע"ש. ובספר ראשית חכמה (שער היראה אות מג והלאה) כתב באורך בענין כבוד בית כנסת, שלא ירים קולו בבית הכנסת כדרך המלכים וכו'. ע"ש. ובשער הקדושה (פרק יד) כתב, עוד צריך ליזהר שלא לשיח שיחה בטלה בבית הכנסת, וכן כתב רבינו יעקב (סימן קנא) וכו', וכיון שבית הכנסת הוא מקום מושב לשכינה, בודאי שאין לשיח שם שיחת חולין, או שיחה בטלה האסורה אפילו חוץ מבית הכנסת, כדכתיב, ודברת בם ולא בדברים בטלים. ע"ש. ובספר אור ישר (פרק ט) כתב, שמי שמגביה קולו בבית הכנסת בדברים שאינם מעניני התפלה, נוהג ביזיון בקדושתו יתברך, ומגרש השכינה משם, ועליו השכינה צועקת וקובלת, נתנני ה' בידי לא אוכל קום, ואז נאמר עליה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, כי אין לה דירת מנוחה בעת גלותה כי אם בבית הכנסת שבישראל, אוי לו ואוי לנפשו, ועונשו שגם הוא יהיה בידי אכזרים אשר לא ימצא מנוח ומרגוע לנפשו, לכן בעל נפש יחוש לעצמו ואז תאיר נשמתו באור החיים. ע"כ. ובספר פלא יועץ (מערכת בית הכנסת) כתב, תסמר שערות אנוש ולבבות יכאבו על שנעשה כהיתר לרבים מעמי הארץ, ואין נגרע, ששומעים חומר האיסור, ואף על פי כן אין מניחים מנהגם הרע, ועולם כמנהגו נוהג, אוי להם לבריות מיום הדין ומיום התוכחה, וביותר פשתה המספחת הזאת בימי שמחות וגיל, ובחגים, וכל מי שיש בידו למחות ימחה על כבוד שמו, ויש שאינם רוצים לדבר בבית הכנסת, אבל כשמדברים אליהם אחרים, נראה להם כיוהרא שלא להשיבו דברים בטלים בבית הכנסת, עד שנעשה לו כהיתר, והרי צריך לחוס על נפשו ועל כבוד קונו. זה כלל גדול שלא לעבור שום עבירה ושלא להמנע מקיום שום מצוה מפני הבושה, ועל זה אמרו הוי עז כנמר, ומכלל מורא בית הכנסת שלא יתן שם בקולו עוז, אפילו לקרוא לאדם בשמו, או למחות באחרים, וידבר להם כעומד לפני מלך, וחובת גברא הוא למאמין באמונה שלימה במציאות ה' מלך נורא ואיום בכל מקום, וכל שכן בהיכל קדשו. עכת"ד. ובכף החיים (סימן קנא) כתב, שאף אסיפה של נכבדי העיר, לצורך תיקון עניני העיר, אין ראוי לעשותה בבית הכנסת, כי לא יפלא מלומר שם דברים בטלים וכו'. (ראה להלן). ע"ש. ובמשנה ברורה (שם סק"ב) כתב, דכל שכן שאסור לדבר דברים האסורים בבית הכנסת, כמו לשון הרע וליצנות ורכילות, כי אינו דומה מי שחוטא בינו לבין עצמו, לחוטא בפלטין של מלך, ועוד תגדל הרעה בזה שהוא מכשיל את הרבים, שלבסוף יתחברו ויתלקטו חבורות חבורות לריב איש ברעהו, עד שנעשה כל בית הכנסת כמדורה גדולה, ובעונות הרבים באין מזה כמה פעמים לידי חרפות וגידופים, והלבנת פנים ברבים. וגם פעמים רבות בפני ספר תורה, שזהו גם כן עון חמור, שהרי אפילו המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם, אמרו חז"ל (סנהדרין פרק חלק), שהוא אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא, וכל שכן למבזה את חבירו בפני ספר תורה. וכעין זה כתב בתשובת מהרי"ו (סימן קנב). ע"ש. וראה אריכות דברים בחומר האיסור לדבר דברים בטלים בבית הכנסת, בספר מורא מקדש (עמוד יד והלאה). ע"ש. וכל שכן אלו המדברים דברים בטלים באמצע התפלה, בקריאת התורה, ובחזרת הש"צ, וכבר כתב האליה רבה, בשם הכל בו, כי ראינו כמה בתי כנסיות שנחרבו בשביל עון זה, ע"כ. ורבינו יונה באגרת התשובה (ליום ראשון) כותב, ולא ישעה בדברי חולין בבית כנסת, וכל המספר בעסקיו בבית הכנסת כל זמן שהשליח צבור מתפלל, יש לגעור בו מלחטוא להשי"ת, וכו'. ע"ש. ובספר ראשית חכמה (שם) כתב, עוד צריך ליזהר שלא לדבר בעוד שהשליח צבור חוזר תפלת שמונה עשרה וכו', ויהיו אזניו למה שהשליח צבור מוציא מפיו, וכו'. ע"ש. ועיין בבית יוסף (סימן נו). ובשלחן ערוך התניא (שם סעיף א) כתב, צריך להזהר מאד בעניית הקדיש, והשומע שאינו עונה, הוא בנידוי מ' יום וכו'. ובסעיף ז' שם כתב, פעם אחת מצאו אליהו ז"ל ועמו ד' אלפים גמלים טעונים, אמר ליה מה אלו טעונים, אמר ליה, אף וחמה, לעשות נקמה באף וחימה ממי שמספר בין קדיש לברכו, בין קדושה לקדושה, בין פרק לפרק, בין אמן יהא שמיה רבה ליתברך, וכל המדבר בהן עליו נאמר ולא אותי קראת וכו'. ובספר מטה משה (סימן תיא) הביא בשם מדרש, שחכם אחד נראה בחלום לתלמידו, וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו, ואמר לו מפני מה אירע לך כך, אמר ליה, מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן אומר קדיש. ע"ש. ובספר ווי העמודים (פרק י) כתב, שמן הראוי שבכל קהלה וקהלה מקום אשר דבר המלך מלכו של עולם ודתו מגיע, יעמדו אנשים על זה אשר ישגיחו וכו', וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד, ויתנו במתג ורסן עדיו לבלום את פיהם בבית הכנסת, שלא לדבר דבר של חול ושיחה בטלה. וכן כתב בספר צוואה מחיים, שהזקן והחשוב ביותר שיש בבית הכנסת, ימנו אותו לסבב בבית הכנסת בחזרת העמידה, להשגיח שלא ידברו זה עם זה כלל, ויענו אמן, ויהיה סבלן ומוחה בכבוד וברמז, וכן בעת קריאת התורה, ישב בתיבה וישגיח מארבע פינות הקהלה הקדושה, שלא ידבר שום אדם. ע"כ. ובספר הגן ודרך משה כתב " על כל קיטרוג שהשטן מקטרג, הקדוש ברוך הוא במידת רחמיו משתיקו, כשהשטן אומר ישראל חס ושלום גנבים או גזלנים הם, משיב לו, אומות העולם יותר גנבים וכן הלאה. אבל אם מקטרג ואומר שישראל אין להם יראה ומדברים בבית הכנסת, לזה אין להקדוש ברוך הוא כביכול תירוץ, כי עתה ראינו בעוונותינו הרבים שהאומות עומדים בבית "תיפלתם" באימה וביראה, ומיד חס ושלום יש רשות למשחית לחבל בעולם וזה מגיפות רחמנא ליצלן, והוא נקרא מכת דבר, לשון דיבור. שהמדבר בבית הכנסת בורא מלאכים משחיתים, והמה ממיתים אותו בשעת הדבר בר מינן". לכן אתה ברח לך משם כי סכנה יש להתפלל שם, והשם יתברך ישפות שלום לנו ולכל ישראל, כתיבה וחתימה טובה, היום ערב ראש חודש אלול התשע"ז.
לכבוד הרב במידה ואדם הקים אולם אירועים ובהמשך מאפשר לקיים סדרי לימוד ותפילה לכולל שהקים בהמשך, האם חל על המקום קדושת בית הכנסת?
אם אמר בפיו שהמקום מיועד לבית הכנסת, ומתפללים שם בקביעות, חל עליו קדושה ואין להשתמש שימוש של חול. אך אם מראש עשה תנאי שיתפללו כאן, ואימתי שירצה יחזור המקום לשמש החולין, יכול להשתמש בו למה שירצה.
לכבוד הרב שמעתי מהרב שלהיות יחידי בבית כנסת. האם זה נכון גם לגבי אישה שמנקה את בית הכנסת ונמצאת לבד?
בכלל לא מדוייק, הזכרתי בשיעור על קדושת בית הכנסת. שלא יבא ולא יהיה לא ילך אדם יחידי "בלילה" לבית הכנסת "בשעת המגיפה". כי הם נבראים מדיבורים אסורים בבית הכנסת. אבל ללכת ללמוד תורה, או לדאוג לנקיון וסדר בבית הכנסת, זו מצווה רבה ואין בזה שום בעיה.
שלום לכת"ר, עושים לפני תפילת ערבית בבית הכנסת שיעור לכבוד הארי ז"ל. האם זה בסדר לשים כיבוד על השולחן שיברכו הציבור? בריאות איתנה לכבודו מורנו
בהחלט לא, כי אסור לאכול ולשתות בבית הכנסת. זה לא בית הארחה.
לכבוד הרב האם ישנו חיוב הלכתי למינוי חזן קבוע? האם ישנה בעייה שבאופן יזום וועד בית כנסת מונע מינוי חזן והש"צים הם אקראיים? ובימינו מה הפרטים שצריך להתקיים בש"צ?
בית הכנסת צריך חזן קבוע. כן היה המנהג בכל ההילות בירושלים עד לפי ארבעים שנה, טרם בא השטיבלאך לעולמינו.
לכבוד הרב שלום האם מותר להרוס מבנה רעוע של בית כנסת וישיבה על מנת לבנות שם בית ספר שאינו דתי על דעת שבעוד כמה שנים העיריה תחזיר את המבנה לישיבה
אסור בהחלט.
אני ועוד ירא שמיים מוננו לגבאות בית כנסת ציבור מגוון האם חובה למנות רב קבוע או שהתנהלות ברצון להגדיל תורה ועבודה והתייעצות עם גדולי תורה מספיקה(יש בציבור תלמידי חכמים)
מרחת את דבריך. דע, שבכל בית הכנסת צריך שיהיה תלמיד חכם בקי בהלכה בכל הנושאים. וגם איש חיל היודע לעמוד בפרץ באופן נחוש, נגד מחללי שבת במקום והמתנהגים בפריצות, ושלא יהיו דיבורים בבית הכנסת. אין אחד כזה אסור להתפלל שם.
לכבוד הרב אני גבאי. הציבור (רובם אינם אנשי ספר ואני צריך למצוא פיתרון) מבקש לעשות חלונות ויטראז עם מאפייני 12 השבטים בבית הכנסת. מהם התנאים והגדרים לא לעבור על ההלכה בזה?
במרדכי בעבודה זרה סימן תתמ, ובהגהות אשרי שם פד, ב מדפי הרא”ש מצינו שהובא פולמוס שלם על ביהכנ”ס בקולוניא שציירו על חלונות ביהכנ”ס צורות אריות ונחשים, ונחלקו בדבר זה רבותינו הראשונים, רבי אליקים פסק לאיסור, שאסור לעשות שום צורה שלא להתלמד, וגם כיון שצריך שלא יהיה שום דבר חוצץ בינו לבין הקיר בתפילה, וכן כיון שיהיה נראה המתפלל כמשתחוה לאותם צורות, וע”כ כתב שם לאסור.
לכבוד הרב שלום רב האם מותר ללכת לבית כנסת ביום חול עם נעלי אצבע
זה בוודאי לא ראוי ליכנס לבית השם באופן זה, ובפרט שבמקומות רשמיים וחגיגיים מקפידים שלא לתת כניסה למי שמופיע כך.
שלום לכבוד הרה"ג שליט"א בכניסה לביה"כ מתפללים עמידה האם שנצרך ממש לעבור האם מותר לעבור בארבע אמותיהם או להמתין עד שיסיימו למרות שלא עושים כהוגן
העומדים שם זו מגיפי ידועה לא עלינו, ועוברים על ההלכה, וזה מנהג עמי הארצות השם יצלינו. ועיין בשולחן ערוך [סימן צ, כ] כתב "יכנס שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל. יש מפרשים שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים, שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאוי ישיבת בית הכנסת. ולפי זה אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח, אין בכך כלום. ויש מפרשים שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין, ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום. ויש מפרשים שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס, אלא ישהא שיעור שני פתחים. ונכון לחוש לכל הפירושים". והללו מפריעים לציבור ויש למחות בידם.
לכת"ר עט"ר הובא במשנ"ב בשם האר"י קודם בואו לבית הכנסת לומר פסוק "בבית אלוקים נהלך ברגש" ולהמתין כדי לקיים מורא מקדש האם טוב לנהוג כך?
מחילה גדולה, ידוע כי באשכנז לא היו להם כתבי רבנו האר״י ז״ל המדוייקים, כפי שכתב תלמידו הנאמן המהרח״ו. כי רבנו האריז״ל בשער הכוונות כתב לומר פסוק ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתית אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך״.
לכבוד הרב שלום רב בית כנסת מתחת גן ילדים מותר להתפנות בגן
בתנאי ברור שלא יהיו בקומה למעלה, שירותים חלילה מעל מקום ארון הקודש.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם ישנה מעלה לקנות פרוכת לארון הקודש לע"נ נפטרת והאם ישנה חשיבות שהפרוכת תהייה מבחוץ כי היום רוב בתי הכנסת שמים את הפרכת מבפנים
צריכים להתקין פרוכת לארון הקודש, ואסור לפרוץ גדר של ראשונים כמלאכים, כך היה בבית קדשינו ותפארתינו. ועיין מקורות באתר.
שלום כבוד הרב, האם מותר לכתוב פסוקי תורה על מפת שלחן שבת. או על פרוכת לארון הקודש לעילוי נשמת?
כתב בשו"ת הרמב"ם סימן רסח "התשובה זה המעשה הוא חטא ואינו מותר בשום פנים. ואיסורו לדעתנו משני טעמים. האחד מהם, שאין לכתוב מן התורה פסוקים פסוקים אלא יכתוב שלוש תיבות לבד ולא יותר. ואם צריכים אנו להביא ראיה מפסוק, משנים אנו הכתב ונותנים לו צורה אחרת או כותבים מכל תיבה אות אחת או שתיים, סוף דבר, מקצת התיבה, או כותבים בסירוגין. ואפילו מי שהתיר לכתוב פרשה לתינוק להתלמד בה, לא התיר זאת אלא בגלל הכרח הלימוד, לפי שלא ניתנה תורה להכתב פרשיות פרשיות, וכל שכן פסוק פסוק. ואולי יחשוב מישהו, שאין זה אסור אלא בכותב על הספר בדיו וכדומה, אבל בחורת בעץ או בזהב וכדומה או רוקם בבגד מותר, הרי ידע, שאין חילוק בין כתיבה לחריתה, כמו שנתבאר בגיטין ונתבאר גם כן בזה העניין האיסור מאומרםו אף היא עשת טבלה שלזהב שפרשת סוטה כתובה עליה. וזו היתה חריתה בלוח זהב וממנה היה הכוהן מעתיק וכותב על הספר. והקשה התלמוד על זה המעשה ואמר: שמעת מינה כותבין מגלה לתינוק להתלמד בה. ותירץ זאת הקושיא כמו שנתבאר שם, שבזאת הטבלה היה חרות אלפבית של כל תיבה או היתה כתובה בסירוגין, שלוש תיבות פה ושלוש תיבות רחוקות מהן בשורה שניה, שאינה נקראת עם הראשונה. וראיה לנו מזה, שהחריתה אסורה ככתיבה, והוא הדין ברקימה. ופה במצרים ראינום לוקחים לוחות זהב או כסף וחורתים בהם שיר של פגעים ותולים אותם בצוארי הנערים, ומחינו בידם על זה תכלית המחאה והטעם השני, אשר בגללו אסור זה המעשה, והוא יותר חזק מן הראשון, הוא שמפקיר פסוקי תורה לידי זלזול, לפי שהציצית תשמישי מצוה ואין בה קדושת גוף, ולפיכך מותר ליכנס בטלית מצוייצת לבית הכסא ולדורסה ברגל ולהשתמש בה, כגון לפורשה ולכסות בה, בעת כיסוי הערווה ובעת גילויה, כל זה מותר. ואיך נפקיר פסוקי התורה, שנכתבו בקדושה, שנכתבו מפי הגבורה, לאלו הטינופות והזלזולים? וזה ביזוי תורה בלי ספק, נוסף להיותו ג"כ חידוש וסטיה, שלא היה כמותו בישראל לפי ידיעתנו, וממה שחייבים אתם לדעתו, שזה הכתב ר"ל כתב אשורי, הואיל ובו ניתנה תורה כמו שנתברר, ובו נכתבו לוחות הברית, מגונה להשתמש בו חוץ מאשר בכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל מלהשמר בזה, והיו אגרותיהם וחיבורי חכמותיהם וכתבי חול שלהם בכתב עברי לבד, ולכן תמצא חרות תמיד על שקלי הקודשים דברים של חול בכתב עברי, ולא תמצא כלל אות אחת מזה בכתב אשורי בדבר משאריות ישראל, לא בחריתת מטבע ולא בחריתת אבן, אלא כל זה בכתב עברי. ובגלל זה העניין שינו הספרדיים כתבם ונתנו לאותיות צורות אחרות, עד שנעשה כאלו כתב אחר, כדי שיהיה מותר להשתמש בו בדברי חול".
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. האם יש לברך על בנית בית הכנסת חדש ברכת שהחיינו?
לא מברכים, מרן החיד"א במחזיק ברכה [רכג, א] כתב, "בהיותי בשליחות מצוה נמצאתי בחנוכת בהכ"נ חדש, והרב מרי דאתרא עמד ודרש לכבוד המאורע ובסיום דרשתו בירך שהחיינו בשם ומלכות. ולי נראה שאין לברך שהחיינו בנידון זה, ולא דמי לבנה בית חדש שמברך שהחיינו, שיש לחלק בין זה לבין צבור שבנו בהכ"נ. ושוב שמעתי באומרים שהרב מורנו הרב יצחק אבוהב אב"ד אמשטרדם, כשבנו שם בהכ"נ הגדול הורה לחזן לברך שהחיינו. אבל רב אחד שהיה באותו מעמד חלק על זה. וגם כשבנו בהכ"נ חדש בעיר הסמוכה, וכיבדוהו להיות נוכח בחנוכת בית הכנסת הורה שלא לברך שהחיינו". ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן יח. זיע"א.
לכבוד הרב היקר שליט"א לגבי השאלה לעשות דלת מעין אקורדיון בבית הכנסת לשירותים, בצד שמאל של ההיכל, האם יש מקום להקל בגלל טורח ציבור?
עדיין אתם מתעקשים בדבר, ולא תחוסו על נפשותיכם חס ושלום. הנה עיינו בשו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן י, פסק לאסור. ושם הביא מעשה שהיה בקהיר בשנת תש"ח, פנו אליו ועד הקהילה שהיה בנין בית הכנסת ברחוב היהודים בקהיר, ונחרב קודם שמונה שנים, ובנו שם בית עזרה רפואים לאנשי הקהילה עם שירותים ואמבטיות וגם מקווה טהרה. וקרו שם גזירות קשות, כי ברחוב היהודים הוטלו מטעני חבלה ונהרגו עשרות נפשות יהודים הי"ד. וכמה אנשים יראי שמים ראו בחלום את החכם חזן הקהילה ז"ל, שהיה מלמד תורה שם, והודיע כי לא ינוח ולא ישקוט למעלה עד שיחריבו מה שבנו. השם ירחם. ופסק לאסור לקיים בנינים אלו, מה גם שבמקום ארון הקודש בנו שירותים, השם ירחם.
שבוע טוב כבוד הרב מותר לי לחבק חברה לפני שהשיעור תורה מתחיל או שזה ממש איסור בבית הכנסת? כי היא גרה מאד רחוק, אני רואה אותה רק בשיעור תורה בערב אני מוכרחת לדעת תודה רבה
אסור בהחלט למי ששוהה בבית הכנסת להראות שום אות חיבה כלפי חבירו, וכן האב לבנו, וכדומה. משום מורא מקדש. וצריכים לנהוג שם באימה וביראה. ויש אזהרות חמורות על כך. וכתב הרב בן איש חי ח"א ויקרא י"א. "ואין לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת, דאין ראוי להראות שם אהבה אחרת זולת אהבת המקום. מיהו נשוק ידי ת"ח מותר, כי זה עושה לכבוד התורה ואהבתה. וכן אותם הנוהגים שהעולה לס"ת בירידתו ינשק ידי אביו או רבו ושאר קרובים שחייב בכבודם מן התורה, גם זה הוא בכלל מצוה שעושה כן לכבוד השי"ת שצוה בכבודם, אך ידי קרובים שאין חייב בכבודם מן הדין לא ינשק. וכן משרת אצל בעה"ב בשכירות אם עלה לס"ת לא ינשק ידי בעה"ב היושב שם בבית הכנסת, דאין ראוי להראות כבוד לבשר ודם במקום המקודש הזה כי אם רק כבוד המקום ברוך הוא".
עט"ר אחד מחברי השיעור בשבת העלה שאלה האם יש איסור בשינה בבית הכנסת או בית המדרש, והאם יש שכר למי שנרדם שם והגיע לשיעור. מגישד השיעור אמר שעדיף שיבוא מאשר לא יבוא. מחילה מראש
עיין במסכת סנהדרין דף עא עמוד א אמר רבי זירא, כל הישן בבית המדרש, תורתו נעשית לו קרעים קרעים, שנאמר וקרעים תלביש נומה. וכתב הרמב"ם זיע"א [הלכות תלמוד תורה פרק ד, הלכה ט] אין ישנים בבהמ"ד וכל המתנמנם בבהמ"ד חכמתו נעשית קרעים וכו' ואין משיחין בבהמ"ד אלא בדברי תורה בלבד אפי' מי שנתעטש אין אומרים רפואה וקדושת בהמ"ד חמורה".
לכבוד הרב מועדים לשמחה. האם יש לנקות הבית כנסת מנשורת של ארבעת המינים, או שזה כמו נוי מזבח? תודה רבה
בית הכנסת צריך להיות נקי ומצוחצח פי מאה מהבית הפרטי.
בחסדי ה אני זוכה לעלות לא מעט עליות כהן יחיד אני בלי נדר נותן לרב מעט כסף מבלי להכריז לייד התיבה עבור חשמל בית כנסת האם זה בסדר או שעדיף ליד התיבה שישמעו הולך בדרך הרב
תאמר "ויתן מתנת ידו".
לכבוד הרב שלום וברכה האם ההלכה מתיחסת לגבי בית כנסת שיש מעל ארון הקודש צורות של אריות שאלתי האם יש אפשר לכתחילה להתפלל שם תודה שנה טובה ומתוקה !
עיין בשו"ת אבקת רוכל סימן סג למרן השלחן ערוך שכתב "תשובה ראינו את אשר כתב החכם כה"ר אליהו קפסאלי י"ה על דבר מי שרצה לשים על ההיכל אבן שיש מצוייר בה צורת אריה והפליא החכם הנז' להחמיר ולאסור בטענות וראיות ודרש מאתנו אם כנים דבריו נחזיק בידו ונדרשנו נמצינו לבקשתו כי ראוי לכל אשר נגע ה' בלבו למחות בדבר זה עם היות שלדעת הרמב"ם שאר צורות חוץ מצורת אדם מותרים אפילו בולטים כבר הכריע הר"ן בפרק כל הצלמים דשאר בולטות אסורות משום חשדא וזה על דרך רבינו מאיר אשר הוא ג"כ דרך התוספות ורבי אליקים אסר לצור צורות בעלי חיים כדאי' במרדכי ובהגהות אשירי".
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם מותר לערוך תפילת בר מצווה בבית כנסת עם תופים ?
גדולי הפוסקים יצאו נגד המנהג הפרוץ להשמיע כלי נגינה בבית הכנסת ובאים לידי קלות ראש.
הציע לתרום קידוש בבית הכנסת אחרי התפילה, שאלתי האם יש תועלת בזה אם שם לא אומרים ד"ת בקידוש?
אסור לאכול ולשתות בבית הכנסת, ווהמזלזלים עליהם לפחד מיום הדין לא עלינו.
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום הרב, לפי האשכנזים עומד החזן מימין לארון קודש, לפי הספרדים עומד החזן על הבמה במרכז בית הכנסת, מה המנהג אצלינו התימנים נוסח בלדי ושאמי? םתודה.
באמצע. כמה שידוע לי.