מה ההגדרה של מורא אביו ואמו? מחילה מכבודו שמעתי שתי עובדות בשלמה המלך כשהיה מגורש ממלכותו, על דברי צער ודברי נחמה. מחילה מראש על הטירחה.
עיין שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ, ג: "עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך". ב"ילקוט שמעוני" על הפסוק במשלי (ט"ו) "טובה ארוחת ירק ואהבה שם": "כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? כנגד שני בני אדם שפגעוהו בשעה שירד ממלכותו והיה מחזר על הפתחים בשביל פרנסה. פגע בו אדם אחד ונשתטח עליו. אמר לו: אדוני המלך אם רצונך השגיח עלי היום. מיד הלך עמו והעלהו לעליה וזבח לו שור והביא לפניו הרבה מטעמים. התחיל משמיע לו דברי מלכותו ואמר לו: זכור אתה שעשית כך וכך כשהיית מלך. כיון שהזכיר לו ימי מלכותו התחיל גועה ובוכה, וכן כל אותה סעודה עד שעמד משם בבכיה. למחר פגע בו אדם אחר, התחיל משתטח לפניו ואמר לו: אדוני המלך, רצונך שתשגיח עלי כל היום. אמר לו: אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה לי חברך. אמר לו: אדוני, איש עני אני, אלא אם תשגיח עלי, מעט ירקות יש לי - אני מניח לפניך. אם רצונך בוא עמי לבית. באותה שעה בא לביתו עמו. כיון שהגיע לביתו, רחץ פניו ידיו ורגליו והביא לפניו מעט ירק. התחיל אותו האיש לנחמו. אמר לו, אדוני, שבועה נשבע הקדוש ברוך הוא לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו: 'נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך'. אלא כך דרכו של הקדוש ברוך הוא, מוכיח וחוזר ומרצה שנאמר (משלי ו): 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה'. אבל הקדוש ברוך הוא עתיד להחזירך למלכותך. כיון ששמע כך שבע... כיון שחזר שלמה למלכותו התנבא בחכמתו על זה: טוב ארוחת ירק שאכלתי אצל העני - משור אבוס שלא האכילני אותו עשיר, אלא הזכירני צערי". הסברת פנים לזולת, אומרים הראשונים, היא גם כאשר בלבך אינך מחבב את פלוני; מעשיו אינם רצויים לך; השקפתו זרה בעיניך - גם אז עליך להסביר לו פנים.