שלום לכבוד הרב הצדיק לשיר שירים של פסוקים כמו עוצו עצה או שובה ה' בלילה זה בעייתי? תודה לרב
דע ידידי, עד שהנך שואל על פסוקים בלילה, בא ואגידה לך כי גם ביום יש שאלה בזה. והיא כי חכמי הדור הקודם היו מתנגדים לשיר שירי פסוקי תורה, משום אזהרת התלמוד "עשאוני בניך ככלי שיר". ואמנם עיקרו נאמר על מי ששר פסוקי שיר השירים. וכמו שאמרו בתלמוד סנהדרין קא, א. "תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו, רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים". ועיין במגן אברהם [תק"ס, י שהביא דברי המהרי"ל שאותן שעומדין במשתאות ומשוררין אודך כי עניתני וכדומה, שלא כדין הם עושין, כי אז התורה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך כמין זמר. אך בבית הכנסת בימים טובים מצוה לזמר. והרב טורי זהב ז"ל שם כתב "כל שכן אלו שעושים מפסוקים דרך שחוק והיתול לפני החתנים, שאסור לעשות כן". ועיין בארחות חיים שהביא דברי הפוסקים להוכיח מדברי הראשונים דדרך שבח והודאה מותר לנגן פסוקים לפני הקדוש ברוך הוא, והתורה חוגרת שק רק כשמשוררין בדרך ליצנות ושחוק, אבל בדרך שבח והודאה עם טעמי הפסוקים שרי. וזכורני קודם כחמישים ושמונה שנים שהגיע הגאון הגדול הרב אליעזר זילבר ז"ל שהיה יו"ר אגודת הרבנים באמריקה לארצינו, והוזמן לבקר בישבה פורת יוסף, והיינו עסוקים במסכת כתובות, והוא נתן לנו שיעור מדהים בפילפוליו בשך שלש שעות תמימות, ובסיימו את השיעור שרנו לכבודו בשירים מפסוקים, והוא היסה אותנו ואמר "אל תשירו פסוקי תנ"ך כלל, כי חשש לדעת האוסרים, ואמר אני אלמד אתכם שיר עם מנגינה שחיברתי על דברי חז"ל, ושר ואנחנו אחריו "מפני מה, ירדה נשמה למטה, ירידי צורך עליה". וחזר ושנה כן. ושיבה מנהגי עדות המזרח שיש להם שירי שבח והלל לנשם יתברך, לחתן, לבר מצוה, למילה, לשבתות, וכן לכל מועד ומועד, גם מור אבי ז"ל היה נזהר נאוד שלא נשיר שום פסוק, אלא שירי קודש כנ"ל שחיברום רבנו שלמה אבן גבירול, רבנו יהודה הלוי, רבי ישראל נג'ארה ועוד זיע"א.