שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 82994

בבית הכנסת שאני מתפלל יש רב הנותן שיעורים , וכשהוא מגיע אנחנו נוהגים לקום לכבודו , ויש הקמים רק כשמגים לתוך ארבע אמות , ויש הקמים כשרואים אותו בפתח , כי טוענים שחייבים לעמוד שם כי כל בית הכנסת נחשב כארבע אמות ?

תשובה

האמת לכאורה שכל מקום המוקף מחיצות וכל שכן שיש לו תקרה , נחשב כארבע אמות , וכמו שאנחנו נוהגים בנטילת ידים שחרית שהרי אסור ללכת יותר מארבע אמות בלי נטילה , ובכל זאת אנחנו לא מקפידים על המרחק מהכיור שהוא יותר מארבע אמות שהוא 2 מטרים , משום שכל הדירה נחשבת לארבע אמות .

בהלכות קימה מפני תלמיד חכם נזכר בשלחן ערוך יורה דעה סימן רמ״ד שלגבי תלמיד חכם או זקן יש לעמוד כשיגיע לארבע אמותיך , ואילו לגבי נשיא הסנהדרין או אב בית דין , והוא הדין הרב הגדול של העיר או האיזור יש לעמוד מיד כשנכנס , וכמובא בגמרא הוריות יג , ב . ולכאורה כל זה מדובר בשטחים פתוחים כמו שהיה בזמן התלמוד , שישבו בשדות ללמות תורה ולהתפלל , אבל במבנים שלנו כל המקום נחשב כארבע אמות כי הוא מוקף מחיצות ?

אלא שאין הדבר כן , כי מרן השלחן ערוך סימן רמ״ד , כתב בפירוש את פרטי החלוקה במעמד הגדולים לגבי בית המדרש דהיינו אלה שבימינו המוקפות מחיצות ולא שטחים פתוחים , וגם בהם החיוב רק תוך ארבע אמות הם 2 מטר בקרבתך הנך חייב לעמוד , חוף מאב בית דין או גדול הדור שיש לעמוד מיד עם הופעתו בכניסה .

ומקור הדברים מצאנו בס״ד בספר מצוות גדול , עשין י״ג . ודברי הר״י בתוספות וכן הרא״ש בקידושין ל״ג , ב . שיש חילוק בין תוך ארבע אמות לחוץ מארבע אמות גם במקום סגור , וכן פסק בשו״ת יביע אומר חלק ד , יורה דעה סימן ט״ז . וכן פסק הכנסת הגדולה בשיירי רמ״ד הגה״ט ד . ועיין עוד בברכי יוסף שם ה , ואמנם הרב בן איש חי כי תצא י״ג הסתפק בזה , אלא שלאחר שיש לנו חבל נביאים שהתירו בזה שהביאם הכנה״ג , כמו הראב״ן , שארית יהודה , ווי העמודים ועוד נסמוך עליהם .
למסקנא גדול הדור או אב בית דין הנכנס נעמוד מניו עם כניסתו , אך תלמיד חכם או זקן די בארבע אמות , ולגבי אביו מפורש בהלכה שעומד הבן כשאביו נכנס ויושב רק כשאביו יושב .

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה