שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 74987

בס"ד שלום הרב
לפעמים אני שולח יותר משאלה אחת ,האם הרב מסכים? וכן ראיתי שיש שואלים גם לרב אחר ושואלים פה באתר את הרב האם זה מותר ?

תשובה

א,לגבי האתר ודאי שאתה צריך להתנהל לפי הכללים באתר, ואם ביקשו לשאול שאלה מספר אחת בלבד אין לשאול שאלה נוספת באותו יום, כי יש בזה איסור גזל שהוא חמור מאוד.

ב,לגבי שאלתך השניה, דע, ששאלה חמורה שאלת, ורבים נכשלים בה, והיא ששואלים כאן שאלה והיא כבר נשאלה על ידם במקום אחר, או יש כאלה שאצלם זו תעסוקה , הובי, סוג של משחק לפנות לאיזה "רב" שהם מחליטים או מעלים בגורל, גם יש המוסיפים עוד חטא והוא שעושים מזה "ספורט", בבחינת יקומו ... וישחקו לפנינו, ויוצרים מעין סימפוזיון וערבוביא של דיעות וגורמים מחלוקות. או "פוגשים" אותו באקראי בשוק ושואלים כפי הנוסח שהם מבקשים, ולשאול עד שימצאו מי שיתיר להם, וחושבים שבזה יצילו עצמם מדינה של גהינם כי יש להם "רב גדול" שילך במקומם לשם.

ג,התורה הקדושה ירדה מהר סיני על ידי משה רבנו עליו השלום, היא הלכותיה, פירושיה, דקדוקיה, איסוריה וכל פרטיה, ואין רשות לשום אחד לשנות משהו ממנה, ואפילו לא קוצו של יו"ד. וכתב רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות סנהדרין י, י"ג עיקרים. "היסוד התשיעי, והוא כי התורה מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו, ועליה אין להוסיף, וממנה אין לגרוע, לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

ד, הלכה מפורשת שנינו במסכת עבודה זרה ז, א. תנו רבנן, הנשאל לחכם וטימא, לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר, לא ישאל לחכם ויתיר. ומצינו בפוסקים כמה טעמים לאיסור זה שהוא חל על השואל שעשה שלא כהוגן, והם : א, אם משום זלזול ופגיעה בחכם הראשון ששאלתי אותו וקיבלתי אותו כמשה מסיני, ועתה אני מזלזל בו ולוקח חכם אחר, ב, אם משום פגיעה בתורה הקדושה, שעושה אותה כשתי תורות ומזלזל בה. ג, אם משום שאחרי שקיבלת עליך שאילת הראשון, עשית אותו כהלכה למשה מסיני, וקיבלת עליך תורה כהלכה, ועתה אינך יכול לשנות, משום שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא. ויש עוד כמה טעמים משנה התלויים בהנ"ל.

ה, דעת המאירי שם, שאם יבקש רשות מהרב הראשון ללכת לשאול חכם נוסף יכול לעשות כן ברשותו , כי רשאי למחול על כבודו, אבל פוסקים אחרים לא מסכימים עם כך, מטעם שנבאר להלן. התוספות שם דיבור המתחיל נשאל לחכם, כתבו שעיקר האיסור הוא על השואל , אבל ודאי החכם ששמע שכבר הראשון אסר, יזהר שלא יתיר כדאמרינן נדה כ,ב. חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר.

ו, איסור נוסף מצאנו שחל גם על הרב הנשאל עצמו, ובנוסף על האיסור הקודם שעל השואל עצמו, והוא במסכת חולין מד, ב. אמרו תניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר. אסר אין חבירו רשאי להתיר.

ז,טעמו של הר"ן על דברי הרי"ף שם הוא משום שעל ידי הפסק ההפוך נראית התורה כשתי תורות חלילה, והוא כנזכר בתוספתא חגיגה פרק ב, ט. משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם, רבו מחלוקות בישראל ונעשית תורה כשתי תורות, וכן הוא בסוטה מז, ב. והקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות. והקדמת הים של שלמה מסכת חולין, וכן דעת רבנו ירוחם נתיב ב, חלק ה, כב,ד.

ח,דעת התוספות במסכת עבודה זרה ז,א. ד"ה הנשאל לחכם, שאם ידונו החכמים זה עם זה מותר להודיע לשני שכך סובר הראשון, כדי שיפגוש אותו ויברר עמו, ובלבד שלא יתיר דבר שכבר אסרהו הראשון, ונמצא שאחרי שאסר לך אין לשאול שני.

ט, דעת הנימוקי יוסף שם שהטעם שאסור הוא מפני שכאשר שאל את הראשון קיבל אותו כסמכות על, של אדם גדול ומורה הוראה כמשה רבנו בדורו, ויעשה ככל אשר יורה אותו , ולכן אסור לו לשאול אחר ולהמרות את פיו. וכן הוא דעת שו"ת התשב"ץ חלק ג, סימן ר"י, וכתב שיש לנדותו כששואל אחר. ועיין ברש"י חולין מד, ב. הטעם הוא שזה חוסר דרך ארץ ששואל גם נוסף.

י, דעת הראב"ד בחידושיו שם שהאיסור הוא מהתורה, מטעם שוייא אנפשיה חתיכה דאיסורא, דהיינו ברגע שהראשון אסר עליך את הדבר, הוא הפך להיות איסור, ואין לך לשנות האיסור בשום פנים. וכן הוא דעת הרשב"א ז"ל בחידושיו שם. והיינו כאשר הוא פסק על פי ההלכה ובשיקול דעתו שדימה אותו לאיסור מפורש, אך לא כשטעה בהלכה עצמה, כמו שנעלם ממנו שלחן ערוך מפורש וכדומה. ועיין עוד בשו"ת מהרי"ק שורש קס"ט. ושו"ת אבקת רוכל סימן רי"ג. ובית יוסף ועוד. ולכן שומר נפשו יזהר מכל אלו האיסורים , ויחליט למי הוא שואל ולא ישאל אחר כלל.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה