שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שאלה - 302466
לכבוד הרב היקר. מורי ורבי, האם התפילה שאנחנו מתפללים היא לצרכינו האישית או לענינים רוחניים? וכן מצוות מסויימות שיש בהם סגולות. כי אנחנו רואים שני צדדים למטבע?
תשובה
לצערינו ולבשתינו התקיימו בנו דברי הנביאים הקדושים אשר הביא ישעיה [כ"ט, י"ג] וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה:
לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר:
הנביא אומר בתוכחתו בשם אלקי ישראל, לא זו בלבד שמתפללים ומקיימים מצוות לצרכם האישי, אלא עושים אותם בלי כוונה ובלי מחשבה כלל, אלא ב"אוטומט".
וראה נא מה שכתב בספר יראים [בהקדמה]
"גם מחשבותי ושעיפי ישיבוני קשה בראותי כי עניני תורה עמלם בפלפול הקושיות על סוגית התלמוד. והילוכי ושרשי המצות לא ישימו על לבם מה צוה יוצר איככה יקיימו חוקיו ומשפטיו. ותהי יראתם מצות אנשים מלמדה. ויראת הצור לא ישימו לנגדם. והמצוות אשר הונהגו ישמורו. ובאשר לא הונהגו נשכחו מהם".
ודומה לזה כתב השל"ה זיע"א [תולדות אדם בית חכמה תניינא,
"ויחשוב האדם בלבו בבוא מצות עשה לידו, הנה מצד חומרי ותאותי, לא הייתי עושה דבר זה, רק אני עושה כי ככה ציוני השם יתברך. הרי במה שחושב שלא היה עושה דבר זה מצד עצמו, רק עושה בשביל ציווי השם, הנה זה המעשה קדם לו לא תעשה. וזהו 'בכל לבבך' (דברים ו, ה) - בשני יצריך, יצר הרע ויצר טוב (ברכות נד א), רצוני לומר, יחשוב מצד יצר הרע הוא לא תעשה, אמנם אני אעשה, כי אבי שבשמים גזר עלי".
וראה נא מה שכתב הרב מאור ושמש זיע"א [פרשת שמות]
"וזאת היה דרך הקודש לאברהם אבינו ע"ה, שלא רצה לעבוד מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה ללמוד מתרח אביו לעבוד עבודה זרה, רק רצה להשיג המציאות ביגיעתו ושכלו, שמתחלה סבר שהשמש הוא המנהיג, ובראותו שקיעתה ביום ראשון ולמחר עלתה ממזרח כיום אתמול, הבין שמוכרח להיות גַּם לָהּ מושל ומנהיג, וכן ללבנה ולכוכבים ולגלגלים, עד שהשיג ממקור חכמתו מציאות אלהותו יתברך שהוא המנהיג ובורא כל. וכן יצחק אבינו בראותו את אברהם אביו שלא רצה לעשות מצות אנשים מלומדה, גם הוא דָּרַךְ בְּעִקְּבוֹתָיו וחקר גם כן מציאות אלהותו כפי דרכו - דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ עד שהשיג מציאות אלהותו יתברך. וכן יעקב לא רצה ללמוד מאבותיו לעשות כמעשיהם מבלי שהשיג בשכלו. ולכן יש כמה שמות להקב"ה; שכל אחד ואחד כפי עבודתו עבודת הקודש והשגתו יִקְרָא שֵׁם להשי"ת. שאברהם אבינו ע"ה שהיתה בחינת עבודתו במידת אהבה וחסד ולהכיר גדולתו, קראו הגדול. ויצחק שהיתה בחינתו לְעָבְדוֹ ביראה ופחד, קראו הגבור. ויעקב בבחינת עבודתו קראו הנורא. וזה הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שמרמז שכל אחד מהאבות קרא לו שֵׁם כפי השגתו".
נמצא כי צריך לעבוד את הבורא בחכמה ובתבונה בכל כוחות השכל והרצון, ולא לשום מטרה אחרת, רק כדי לעשות רצונו יתברך. והשם יתברך יזכנו לכך.
נושאי השאלה
תפילה וברכות - כללי - שונות
שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה
לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שלוש מאות תשובות אחרונות
תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט
חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א