שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 300405

לכבוד הרב שלום רב
נולד בן שהוא הנכד לאחי שנפטר לפני שבועיים , ביום שני י"ד אייר תתקיים ברית וסעודה מצווה באולם שמחות , האם האבלים רשאים להשתתף במסיבת הברית באולם? מוזיקה ?

תשובה

לסעודת ברית מילה לא ילך האבל ומיד לאחר המילה יצא לו לעסקיו.
כתב הרמ"א זלה"ה בהגה [יו"ד שצ"א, ב] "ובחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה, מותר לאחר ל', אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם (טור בשם הראב"ד). אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה, מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה, ומותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו [תרומת הדשן סימן רנ"א]. ויש אוסרין בסעודת ברית מילה (מרדכי). והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי.
וכתב בחידושי הריטב"א זלה"ה [מו"ק כ"ב, ב] "על כל המתים כולם נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום וכו'. ובעלי התוספות ורבינו יצחק ז"ל ורבינו תם בכללם כתבו דנכנס לאכול קאמר אבל כניסה בלחוד מותרת שאין שמחה בלא אכילה ושתייה, ולישנא לא משמע הכי כלל אלא שאין נכנסין כלל, בעוד שעסוקים במזמוטי חתן וכלה ואפילו לשמוע ברכת חתנים ולכניסת החופה שהיא מצוה, אין מצוה זו מוטלת עליו שאין אבילות עם השמחה כלל. וכן פוסק הרמב"ן ז"ל. ולבית המילה התיר רבינו יצחק ליכנס לאחר ז', ואפילו על אביו ועל אמו דסעודת ברית מילה לא חשיבא שמחה, דהא איכא צערא לינוקא. ומהאי טעמא לא אמרינן בה שהשמחה במעונו כדאיתא בפ"ק דכתובות [ח, א. עיין מש"כ רבינו שם] וכיון שהיא סעודה של מצוה מותר, ועל זה אמרו בתוספתא (ירו' ה"ח) דלסעודת מצוה נכנס כגון זאת, וכגון סעודת עיבור החדש דליכא שמחה כולי האי, והרמב"ן ז"ל האריך בענינים אלו בספר תורת האדם".
והביאו דברי הריטב"א ז"ל בשו"ת חיים שאל [ח"א סימן כ"א], ובשו"ת מנחת יצחק [ח"ב סימן מ"ג], ובשו"ת יביע אומר [ח"י יו"ד סימן נ"ו] ועוד. הרי שאפילו שסעודת המילה היא נקראת סעודת מצווה, עם על זה נהגו האבלים להימנע מלהיות בה. וכן ראיתי לכמה מגדולי חכמי הספרדים שנהגו כך.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה