שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 300352

הקורא בתורה אבל על אביו, האם מותר לו בשבת לעלות ולקרוא בתורה כרגיל?

תשובה

קורא בתורה בשבת קודש, אם לא נמצא מי שיקרא בטעמים כהלכה, יכול לקרוא בתורה.
כתב הרא"ש זיע"א [מסכת מו"ק ג, סימן כ"ח] "ואם קראו את האבל לעלות לקרות בתורה צריך לעלות, ואם נמנע הוי דבר של פרהסיא. ושמעתי שרבנו תם ז"ל היו קוראים אותו בכל שבת שלישי, ואירע בו אבילות ולא קראו החזן ועלה מעצמו. ואמר כיון שהורגל לקרות שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה יאמר שבשביל זה הוא נמנע מלעלות והוי דברים שבפרהסיא". והביא המעשה רבנו ירוחם זלה"ה [תוא"ו נכ"ח רל"ז, א],
וכן הוא בשולחן ערוך [יו"ד ת, א] "ואם קראו את האבל לעלות לתורה צריך לעלות, שאם היה נמנע היה דבר של פרהסיא; ורבינו תם היו קורים אותו בכל פעם שלישי, ואירע בו אבלות ולא קראו החזן, ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרותו שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה אומר שבשביל אבלות הוא נמנע, והוי דברים של פרהסיא".
ולפי זה כתב בשו"ת יביע אומר [ח"ט יו"ד סימן מ"ה] "בהיות שאני משמש בקדש כשליח צבור וקורא בתורה בבית הכנסת בכל שבת פרשת השבוע, ואירע לי אבל, ואמרתי לגבאים של ית הכנסת שיביאו שליח ציבור אחר לקרוא בתורה בשבת שבתוך השבעה, ויבקשו ולא מצאו, לכן עמדתי ואתבונן אם אני רשאי לקרוא בתורה, כיון שאין אבלות בשבת בפרהסיא, וכמו שאמרו בירושלמי [ברכות ב, ו] ברכת ה' היא תעשיר, זוהי שבת, שנאמר ויברך אלקים את יום השבת ויקדש אותו. ולא יוסיף עצב עמה, מכאן שאין אבלות בשבת. כדכתיב כי נעצב המלך על בנו". והביא המעשה ברבנו תם זלה"ה. וכן הוא בשו"ת דבר שמואל [אבוהב סימן ע"ר], והרמ"א זלה"ה בהגה, ושו"ת זרע אמת [ח"ב יו"ד קס"ב], ושו"ת ויקרא אברהם [או"ח סימן ו].
והן הכנה"ג [ת הגה"ט ח] הביא דברי שו"ת הרש"ל [סימן ע"א], שכתב "ולא שמעתי שנוהגים כן בזמנינו, ואפילו לדעת רבנו תם, אבל שנולד לו בן והמנהג במקצת מקומות, שאבי הבן עולה לספר תורה בשבת, אסור לו לעלות לתורה, וכן כתב הטורי זהב [סימן ת], והכנסת הגדולה שם כתב שרבו מהרי"ט הורה כן, ודלא כמורה אחד שהורה להתיר לאבי הבן לעלות מפני שהיה החכם של אותו קהל.
אולם מרן החיד"א זיע"א בברכי יוסף [ת, ה] כתב "מהרש"ל (מובא בדרישה) ומהרימ"ט (מעשה ממנו בכנה"ג שבסמוך) והרב כנה"ג (הטו"ר אות ח) הורו שלא יעלה אבי הבן, אף שהמנהג לעשות שורה ולקרותו, אבי הבן האבל לא יעשה שורה ולא יעלה. אבל הפרי חדש בליקוטי י"ד חלק עליהם, שהביא דברי הטורי זהב [שם א] בשם מהרש"ל, ודחאם, דלדידן הוי פרהסיא. והרב נאמן שמואל סימן ט"ל, ובשו"ת נחלת שבעה (סי' יז), הסכימו להוראת מהרש"ל. ועיין מה שכתבו הרב בית דוד [סימן קפ"ה וסימן קצ"א]. ובשו"ת דבר משה [י"ד סימן ע]". ועיין לדוד אמת [ה, כ"א].
"ובספר לחם הפנים [שע"ה, א] כתב, שאבי הבן יעלה לתורה בשבת, משום שהוא חיוב. ע"ש. ולכאורה היה נראה שמכיון דמרן והפר"ח והרב לחם הפנים סבירא להו להתיר, ואנן קיימא לן הלכה כהמיקל באבל, הכי נקטינן. ומבואר בגמרא [מו"ק כ א] דהאי כללא דהלכה כהמיקל באבל הוא אפילו ביחיד נגד רבים. וע"ע בשו"ת גנת ורדים [חיו"ד כלל ה סי' ה], שכתב, שיש לתפוס מאד צדדי הקולא בעניני אבלות, אפילו נגד כללי הגמ'. ע"ש. ושוב ראיתי בשלחן גבוה (סי' ת סק"ז), שכתב, דלא שבקינן סברת ר"ת ומרן שקבלנו הוראותיו, והפרי חדש, מפני סברת רש"ל, ומה גם דקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל, הילכך מותר לאבי הבן או לבעל ברית בשבת אבלו לעלות ולקרות בתורה. ע"ש. וכן העלה כדברי הפר"ח הגאון מהר"י נבון בשו"ת נחפה בכסף (חיו"ד ס"ס ה]".
וכן נהגתי בשנת תשד"מ בשבת קודש פרשת ויחי, תוך השבעה על פטירת אמי עטרת ראשי זיע"א, לעלות מפטיר, כיוון שחל באותו שבוע יום הפטירה של אדוני אבי זיע"א, והייתי רגיל לעלות מדי שנה, והורו לי רבותי זלה"ה לעלות כמנהג דאין אבילות בשבת ובפרט בפרהסיא.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה