שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 299873

שלום לכבוד הרב
אני בחור ישיבה. האם מותר לי לקרוע בהלוייה של מרן הרב מאזוז חולצה למרות שאני לא תלמיד מובהק אלא הייתי שומע שיעורים שלו בקביעות וממש אוהב אותו?

תשובה

בתלמוד [מועד קטן כ"ה, א] "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, העומד על המת בשעת יציאת נשמה, הא למה זה דומה, לספר תורה שנשרף שהכל חייבים לקרוע". וכתב רש"י ז"ל [שבת ק"ה, ב] "לספר תורה שנשרף, הרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע, כדאמרינן במועד קטן [כו, א] במגילה ששרף יהויקים, דכתיב לא פחדו ולא קרעו בגדים, אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו, שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות".
ועתה לא נהגו הסובבים שם לקרוע חוץ מהאבלים, מפני שהיו מניחים אותו לבדו והולכים. וכתב בספר כלבו [סימן קי"ד] "עוד כתב הרב כיוון שנטה אדם למות אין רשאין ליפרד ממנו כדי שלא תצא נפשו כשהוא יחידי וימות בעגמת נפש מפני שהנפש משתוממת בשעה שהיא יוצאה מן הגוף ועוד שמא יקשיחו אבריו ויבא לידי גנות כדאמרינן ארבעה צריכין שימור". וכן כתב בארחות חיים [אבל ד].
והם דברי הרב שלחן גבוה [ש"מ, ט"ו] "שאם כן לא ימצא אדם שיעמוד בשעת יציאת נשמה, כדי שלא יקרע בגדיו, ונמצא שהנפטר מת יחידי בעגמת נפש, לכן ראוי להנהיג להקל בזה, כדי שימצאו בני אדם שיעמדו בשעת יציאת נשמה, וכן המנהג פה עיר הקודש ירושלים ת"ו, בחברה של בקור חולים שאין קורעים מטעם זה, ונראה דסמכו העולם על מה שכתב הרב המפה [הרמ"א] ז"ל [ז] דיש אומרים דאין קורעין אלא על תלמיד חכם שהוא רבו וכן נהגו להקל במדינות אלו, אף על גב דדין קריעה על ת"ח פשוט הוא בגמרא ופוסקים, נהגו להקל משום דאין לדבר סוף, שאין לך עיר ומדינה דליכא בה ת"ח, ואם באנו לקרוע על כל חכם וחכם לא נשאר לנו בגד ביום קרה".
וכן כתבו הזכור לאברהם [ח"ג, אות ל"א], יפה ללב [ח"ג ש"מ, ג], נהר מצריים [אות י"ז, ועוד, כפי שהביא הרב חזון עובדיה [אבילות ח"א עמוד רכ"ה]. ועיין שו"ת ציץ אליעזר [ח"ה, ר"ר סימן מ"א].
ומורנו הגאון רבי חיים פלאג'י כתב בספרו שו"ת חיים ביד [סימן קכ"ה, אות ס"ט] "עונג וקורת רוח לנשמה כשעומדים שם בני אדם בצאתה דהיא משתוממת בצאתה כמו שכתב בספר מעבר יבוק ועיין בית עובד. וההולכים לארץ ישראל ומניחים קרוביהם בחוצה לארץ, הוא כמו אחד מנסיונות דנתנסה אברהם אבינו לך לך מארציך וממולדתיך ומבית אביך. דבעת פטירתם לית להו ויוסף ישית ידו על עיניך, וגם שישבו באבלו שם. וגדולה זכיה של רבינו הגדול מרן זקני ז"ל דזכה להיות אצלו בן חכם מור דודי רבי אליעזר הגדול ז"ל בשעת פטירתו, ובימי אבלו וההספד. כי כלפי שמיא וכלפי ארעא אינו דומה למי שנפטר בלתי קרובים שרויים אצלו, למי שנמצא איתו בן חכם דתהלתו בקהל חסידים. דהרחוקים נמי יחממו בהספדו אגב בנו לכבודו ומרבין בשבילו אשריו לו זיע"א".
ומעשה היה בירושלים עיר קדשינו, שתלמיד חכם ידוע הלך לעולמו, ובשעת יציאת נשמה היו שם כמה מאברכי הישיבה פורת יוסף, וקראו שם הפסוקים והמזמורים הכתובים במעבר יבק, ובשעת הפטירה קרעו חולצתם כנהוג, וכשראה אותם מורנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל גער בהם, ואמר לא טוב עשיתם, נגד המנהג שתיקנו גדולי עולם שלא לקרוע, משום שלא יבואו אותם הבאים אחריהם להתרשל מלטפל בגוסס, מחשש קריעת בגדים.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה