שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 274180

לרב הגאון! מה עלינו לעשות בשבת קודש? אנשים ריקים באים ומפטפטים בקולי קולות בחזרת השליח ציבור בקריאה בתורה ובכל הזדמנות.

תשובה

תדפיסו עותקים מתשובה זו ותחלקו בין כל הציבור, וכן תתלו כרזות במקומות בולטים את הדברים בשם אומרם.

שיחת חולין בבית הכנסת חמורה ביותר, ובזוהר הקדוש החמיד מאוד בעונש המדבר בו ונוהג שם מנהג בזיון. ומכל תיבה נברא משחית לא עלינו. ובפוסקים כתבו דברי הנביא ירמיה [ז, י"א] הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם.
כתב בזוהר הקדוש [תרומה קל"א, ב] "ומאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פרודא ווי ליה דגרע מהימנותא, ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל, דאחזי דהא לית (ליה) אלהא ולא אשתכח תמן ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתקונא עלאה דלעילא".[ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שמראה פירוד חס ושלום, אוי לו שגרע באמונה, אוי לו שאין לו חלק באלקי ישראל, דומה כמי שאין כנגדו אלוה, וחלילה אינו נמצא שם, ואינו ירא מפניו, ונוהג בזיון בעולמות העליונים].
וכתב בספר ראשית חכמה [שער הקדושה, פרק ארבעה עשר] "עוד צריך ליזהר שלא לשוח שיחה בטילה בבית הכנסת, וכן כתב רבינו יעקב (טור אורח חיים סימן קנא) בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש, כגון שחוק והתול ושיחה בטלה. ובזוהר (פרשת תרומה) מאן דאשתעי בבי כנישתא ווי ליה דאחזי פירודא ווי ליה דגרע מהימנותא, ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דהא לית אלהא ולא אשתכח תמן ולית ליה חולקא ביה ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתקונא עילאה דלעילא, עד כאן לשונו. ואף על פי שלכאורה מתוך הלשון נראה שאין כל חומרות אלו אמורים אלא בשעת תפלה, כמו שאמר בסמוך דהא בשעתא דישראל מסדרי בבי כנישתא סדורא דשירין ותושבחן וסדורא דצלותא, כדין מתכנשי תלת משריין דמלאכי עילאי. מכל מקום כיון שבית הכנסת מקום קדוש הוא מושב לשכינה שבכל עת אסרו רבותינו ז"ל לחשוב בהם חשבונות אם לא יהיו חשבונות מצוה בודאי שאין לשוח שיחת חולין או שיחה בטלה האסורה אפילו מחוץ לבית הכנסת, כדכתיב (דברים ו, ח) ודברת בם ולא בדברים בטלים, מכאן השח שיחת חולין או שיחה בטלה עובר בעשה. הכלל העולה כי בכל מקום שיש בו קדושה צריך לנהוג בו מורא, כדכתיב (בראשית כח, יז) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים. ובפיקודין של רשב"י עליו השלום (זוהר בשלח ח) אמר, דהא בי כנישתא דלתתא קיימא לקבל בי כנישתא דלעילא. וכאשר ידמה האדם בדעתו ענין זה יירא ויפחד ויתפלל בכוונה, שהרי הבית הכנסת העליון נקרא אש נוגה ואין נשמות הצדיקים נכנסים לתוכו אלא להתפלל לא לשוח דברים בטלים, וכנגדו הבית הכנסת נקראת אש נוגה, כדפי' ברעיא מהימנא (פרשת כי תצא דף רפב) ועל דא קראן לבי כנישתא אש נוגה".
וכתב הגאון הרב חיים פלאג'י זיע"א בספר כף החיים [סימן כח, נ"ו] "שיחת חולין בבית הכנסת, חמיר טפי בשבת מימי החול, וכאילו מחלל את השבת, הנה על זה כמו צער בנפשי, איך גדל כח היצר הרע, ויפק רצונו בשבת יותר ויותר מימי החול, דבחול אינם מדברים כל כך בבית הכנסת בשעת התפילה, דבחפזון יוצאים, ואילו בשבת דחמיר טובא, מרבים העם לשוח שיחת חולין, ה' הטוב יכפר בעדם, ולפי מה שכתב בספר עץ חיים [שער פנימי וחיצון פרק ט"ו], דהתפילות של שבת הן מזון הנפש בפנים, כמו שכתוב [בראשית ב, ז], לרוח חיה ממללא, כאשר יעויין שם, אם כן בין תבין דהטיבו את אשר דיברו, כי עונש המדבר בבית הכנסת בשבת בתוך התפילה, הוא גדול יותר מאד מימי החול, והיינו משום דעושה פגם גדול בבחינת התיקון עצמו של התפילות, אם שח שיחת חולין, וזה יהיה עוד רמז אחר בראשי תיבות שב"ת, ש'תוק ב'תוך ת'פילתך, רוצה לומר שתיקה מדברים אחרים בעוד שהוא מתפלל, ויותר נראה ש'יחה ב'ל ת'מצא, או ש'יחה בטלה ת'אסור והיינו כדי שיהא לזכרון בין עיניך, דלא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, ובפרט בתוך התפילה"
וכתב בספר כלבו [סימן יא] "אמרו ז"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך ופותחין לו שערי גן עדן שנאמר (ישעיה כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי אמונים אלא אמנים, ומאותה שעה זוכין התינוקות לחיי העולם הבא, ואם כן אוי להם למדברים דברים בטלים או שחוק בשעת התפלה ומונעין בניהם מחיי העולם הבא, כי יש לנו לעשות קל וחומר בעצמו מן [מלך בשר ודם, שהיה האדם מבקר בהיכלו, אין היה עומד שם באימה וביראה] כל שכן אנו שעומדין לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כי ראינו בעוננו כמה בתי כנסיות שנחרבו על שנהגו בהם קלות ראש ונהפכו להיות בתי עבודה זרה, ועליהם אמר הנביא (ירמיה ז, יא) המערת פריצים היה הבית הזה, על כן כל אחד ואחד יתן אל לבו להיות ירא וחרד מפני בוראו, ולא ידבר בשעה שהחזן מתפלל שמונה עשרה".
עוד כתב בספר כלבו [סימן סו] "המדבר בבית הכנסת בשעה שמתפללין משיג גבול המקום שהוא נצב בעדתם ויש לו לשבת במורא לפני המלך הקדוש הנכבד והנורא, שב לפניו ביראה ובענוה בלב נשבר התחנן לפניו ואז יהיה קרוב אליך ונמצא לך וישמע תפלתך אך שתתפלל בכונת הלב, ואם דברת דברים בטלים כאלו מתלוצץ ולא נתת יראתו על פניך לכן התפלל בכל מיני כוון והכנעה לפניו ותתודה חטאתך ותברכהו". והם הן דברי הרב הרוקח, וכן כתב רבנו ישראל אלנקוה זצוק"ל הי"ד בספרו מנורת המאור [פרק ג, תשובה עמוד קי"ח].
וכתב בספר ערבי נחל [כי תצא דרוש ה] לרבנו דוד שלמה אייבשיץ ז"ל "מאד מאד צריך לשמור את הפה, ומחמת זה כתב הרב בחוה"ל (ש' הפרישות פ"ה) וז"ל: שצריך האדם להרגיל את עצמו בסגירת פיו, עד שיהיה מורגל כל כך בסגירת פיו שיהיה תנועת לשונו יותר כבד עליו מתנועת כל אבריו. והיינו לרוב החומרא והסכנה שיש בתנועת הלשון יותר מבתנועת כל שאר האברים, שמכל דיבור נברא משחית אחר.
ובכלל זה המדבר בבית הכנסת שהחמיר מאד בזוהר הקדוש (ח"ב קלא א) האי מאן דמשתעי בבי כנישתא כו', וזה ג"כ בורא מכל דיבור ודיבור משחית א' ובמקום קדוש, והוא דמיון מעמיד צלם בהיכל ח"ו, לכן מאוד צריך לפרוש מזה ולעשות גדר שלא ישיח שום שיחה בבית הכנסת, וכשצריך לו מאד לדבר דבר הנה לא רחוק מאתו פתח בית הכנסת ויצא וידבר את דבריו, ומכל שכן כשמדבר שם בתפילין כי השח בתפילין הוא בלאו הכי עון פלילי, מכל שכן בהצטרפות אלו השנים בית הכנסת ותפילין עליו והוא משיח בהם הנה גדול עונו מנשוא. ומכל שכן שעל ידי השיחה לא יתן דעתו לעניית ברוך הוא וברוך שמו ואמן, ועל זה יש עונש גדול רחמנא ליצלן, וידוע בספרים המעשה שאירע להגאון בעל הלבושים בזה כו', לזאת כל העבירות התלוים בדיבור צריך לעשות מאד משמרת למשמרת"..

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א