שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 273899

שבוע טוב רבנו
בעלי מקלל בערבית ושם ה מופיע בקללות שלו נכון צריך ללמדו לא לקלל אבל הוא מקלל אם מקלל בערבית יש לזה משמעות?שהי לא מקלל בשפת הקודש
ה ישמרך רבנו אמן

תשובה

לעולם יהא אדם מן המקוללים, ואל יהא מהמקללים. כי המקלל הקללה עליו תבוא, ונשמתו מצד הסט"א בר מינן. ומורה כי נשמתו מצד הטומאה, ושורשה מהערב רב.
בתלמוד [סנהדרין מח, ב] "אמר רב יהודה אמר רב, היינו דאמרי אינשי, תהא לוטא ולא תהא לאטה". ופירש רש"י ז"ל "נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל"..
ובזוהר חדש [רות דל"ג ע"א] כתב "שבעה פתחים יש לגיהנם כנגד ז' שעות שיש לו. ז' מדורות הן זו על זו וכולן מדורות מוזמנים לרשעים לידון שם. גופן כלה בקבר ונשמתן נשרפת והאש אוכלתן: מדור הראשון בור והוא מדור העליון ושם כמה כתות של מלאכי חבלה כעין הבור אשר אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו כך המדור הזה נקרא בור בו כמה כיתות של מלאכי חבלה כעין נחשים השרפים אשר אין להם לחש. ושלשה ממונים שולטים בגיהנם מתחת ידי דומה והם משחית אף חימה וכל האחרים ממונים תחתם. וכל אותם הממונים רצים ושבים ודנין בם נפשותן של רשעים וכל אותם כתות של מלאכי חבלה כולם מרעישים גיהנם ונשמע קולם ברקיע. וקול הרשעים בגיהנם צווחין ואומרים ווי ווי ואין מרחם עליהם.
על כל אלו השלשה ממונים עם שאר כתות של מלאכי חבלה שמרעישים גיהנם אמר קרא עלייהו קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו [ישעי' סו] כנגד ג' משחיתים הללו ששולטים כל ימי השבוע. מזמן תפילת ערבית כל הלילה דנין לאותן אשר היה במחשך מעשיהם וגו' ומהרהרים הרהורים על משכבותם. ועליהם אמר הכתוב [שם כט] והיה במחשך מעשיהם וגו'. הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם וגו' [מיכה ב] וכיון שהתחילו גומרים ביום על כולם אבל התחלת הדין ברשעים בגיהנם משתחשך הלילה ועל זה נקראים לילות כמה דאת אמר מפחד בלילות ואמר רבי אלכסנדראי מפחדה של גיהנם. ולפיכך תקנו בתפלת ערבית כל ימי השבוע והוא רחום יכפר עון על כי מאותה שעה שתחשך דנין את הרשעים בגיהנם ע"י המשחיתים שהם משחית אף וחימה. וכולם נכללים בהאי קרא דוהוא רחום. משחית הדא הוא דכתיב ולא ישחית. אף דכתיב והרבה להשיב אפו. חמה דכתיב ולא יעיר כל חמתו. ולפיכך תקנו לומר והוא רחום בימי החול ולא בשבת שכיון נכנס שבת מסתלק הדין מן העולם והרשעים בגיהנם יש להם מנוחה ומלאכי חבלה אינם שולטין עליהם משעה שקידש היום ועל כן אין אומרים בערב שבת והוא רחום שלא יתעוררו מלאכי חבלה ולפיכך הוא אסור מפני כבודו של מלך וכו'.
והוא הדין שאין לומר שומר עמו ישראל. בהאי מדור דנין לאותן שקוטפין מלוח עלי שיח המפסיקים דברים שנתנו בלוחות עלי שיחה בטילה. ואותם שאינן נוהגין כבוד בתלמידי חכמים. ואין דנין במקום הזה למבזה תלמיד חכם כי דנין אותו בטיט היון. ובמדור הראשון מורידין ודנין המבזה ת"ח בלבו אף על פי שכבדום לפני אחרים. והמקלל חרש וכיוצא בהם. והעובר אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו לדעת ועל אבק לשון הרע וכל אלו וכיוצא בהם נידונין במדור הראשון".
עוד בתלמוד [סנהדרין מ"ח, ב] "אמר רב יהודה אמר רב, כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד, אל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם, זב - מרחבעם, דכתיב והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים וכתיב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. מצורע - מעוזיהו, דכתיב ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת, וכתיב והצרעת זרחה במצחו. מחזיק בפלך - מאסא, דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו, ואמר רב יהודה אמר רב: שאחזו פודגרא. אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן: היכי דמי? אמר ליה: כמחט בבשר החי. מנא ידע? אי בעית אימא מיחש הוה חייש ביה, ואיבעית אימא: מרביה הוה גמיר לה, ואיבעית אימא: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. נופל בחרב - מיאשיהו, דכתיב וירו (המורים) +מסורת הש"ס: היורים+ למלך יאשיהו. ואמר רב יהודה אמר רב: שעשו כל גופו ככברה. וחסר לחם - מיכניה, דכתיב וארחתו ארחת תמיד נתנה – לו".
וכתב הרמב"ם [הלכות סנהדרין פרק כ"ו, א] "כל המקלל אחד מישראל לוקה שנאמר לא תקלל חרש, ולמה נאמר חרש שאפילו זה שהוא אינו שומע ולא נצטער בקללה זו לוקה על קללתו, ויראה לי שהמקלל את הקטן הנכלם לוקה".
ובספר מעבר יבק [שפת אמת פרק י"ג] כתב "המקלל מורה שאין בו נשמה מצד הקדושה, אלא מצד הטומאה ושורשה מהערב רב, כי הנשמה הטהורה היא מקור הברכה, ועל כן גם בינו לבין עצמו אל יקלל שום יהודי ככתוב [קהלת י, כ] גם במדעך מלך אל תקלל ובחדר משכבך אל תקלל עשיר, כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר. ואילו האיש המברך זוכה שנשמתו מצד הקדושה, שם מקור הברכה".

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א