שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 273777

לכבוד הרב מוצפי שליט"א. היום מתחילים 40 יום של עלית משה רבנו עליו השלום למרום, מה כדאי לקבוע ללמוד בימים אלה?

תשובה

כתב גאון עוזינו הרב החיד"א זיע"א בספרו ברכי יוסף [תקפ"א, ו] "יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. הרב טור ברקת. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות והחיבורים, ובחדש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים". והניף שנית ועוד ידו בספריו הנחמדים מזהב ומפז רב.
ולחיבת הקודש אעתיק לך קורא יקר, עוד כמה מדברות קדשו של רבנו יהונתן אייבשיץ זיע"א מה שכתב בספרו יערות דבש בענין זה, [חלק שני, דרוש א] "ולכן עלינו להיות נעורים, ולא להיות ישנים בשינה האיוולת בעוונותינו הרבים, כי אין עיקר הדבר במה שמשכימים להתפלל באשמורת הבוקר וכל היום לא יאכלו ולא ישתו, כי באין תשובה שלימה - שהיא עזיבת חטא ורוח נשברה בחרטה גמורה מוחלטת על העונות העוברים, וגדרים גמורים לבל ישובו לכסלם טוב להם לישן, כי שינת הרשעים נאה וכו', [סנהדרין ע"א ע"ב], וכן התענית היא לריב ומצה וכח לסטרא אחרא, כדכתיב [ישעיה נח, ג] מדוע צמנו ולא ראית, ועל זה יש לאדם העיקר, אלא לשוב בימים האלו, וכאשר יעברו ימים שיש בהן חפץ הללו ויגיעו ימים ומועדים, ימים אלו ימי בכורי ענבים, אז אין זכר לכל המעשים אשר נעשו, אשר היו מטפחים ומענים אשמנו וכו' ויצעקו אל ה' בחזקה, וכבר דברתי זה בדרוש פעמים רבות, אשר טוב מזה מבלי לעשות דבר, כי על ידי כך ניתן ביותר כח לסטרא אחרא ופתחון פה לשטן לקטרג:
ולכן, לו בניי שמעו אלי, יראת ה' אלמדכם, בימים אלו, ימי חשבון, יעשה כל אחד גדרים וגדר של קיימא שלא יעבור, כי הכל תלוי בגדר, וראשון לכל הגדרים הוא לימוד תורה, ובפרט שיעור שעה או חצי שעה, ספרי מוסר בכל יום הוא סם חיים שנותנים הרופאים ליקח ממנו כל יום גרעין או חצי בבוקר ובערב, ואם יאמרו שהוא טוב לחיי זמן, ידעתי כי אין אחד שנמנע מלוקחו אפילו במחיר, אף כי מה שאני אומר הוא טוב לחיי עולם הזה, כי ימנע לאדם לרדוף אחר מותרות ולהתעדן ביותר, וזהו ששומר לאדם בריאותו, והעיקר חיי נצח שמביא לאדם, ולכן מאוד יזהר אדם בו, וספרים כאלה מצוים רבו גם רבו, ואח"כ בלימוד תורה, כאשר אמרתי, כי הוא מבער יצה"ר ומגין, ואח"כ גדרים, מי שעושה חטא בעסקו עם נשים, יעשה גדר מבלי לילך בחבורתם, וכדומה בכל ענינים גדרים, וביותר דבר מועיל אם יראה חבירו עושה כן, יוכיחו ויאמר, אל אחי, לא טוב הדבר נבול תבול ולא תקום למשפט לפני השם. ואם כן אחר כך יכנע בעצמו לומר לחבירי מחיתי, ואיך אעשה אני הרעה כזו, ויתנחם ויתעצב אל לבו ומבלי לעשותו, ושב ורפא לו".
ובספר מטה אפרים [סימן תר"ג, ד] כתב "יֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים בְּיָמִים אֵלּוּ, וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית. כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה מֵאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. וְהַרְבֵּה דִּינֵי תְּשׁוּבָה וְסִדְרֵי תְּשׁוּבָה כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים וְאֵין קֻנְטְרֵס זֶה מְכִילָתוֹ. וְיֵשׁ לִלְמֹד שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה וְסֵפֶר הַיָּשָׁר הַמְּכֻנֶּה לְרַבֵּנוּ תָּם. וְגַם בְּסִפְרֵי מוּסָר שֶׁל הָאַחֲרוֹנִים יַכִּיר כָּל אִישׁ לְעַצְמוֹ מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ וּמַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּתְפָּעֵל מֵחֲמַת זֶה לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִקְבַּע בָּזֶה כָּל לִמּוּדוֹ כִּי אֵין בֶּצַע מֵהַרְבּוֹת הָעִיּוּן בָּזֶה יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי כַּאֲשֶׁר יֻרְגַּל בָּזֶה לֹא יִתְפָּעֵל מִזֶּה כְּלָל. וְדֻגְמָתוֹ בָּרְפוּאוֹת בָּחֳלִי הַגּוּף, כֵּן הוּא בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ. רַק יֵשׁ לִלְמֹד מְעַט בְּכָל יוֹם בְּסֵפֶר מוּסָר עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כִּי בָאוּ אֶל קִרְבּוֹ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם. וְעִקַּר לִמּוּדוֹ יָשִׂים בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא וּפֵרוּשֶׁיהָ, שֶׁיְּהֵא רָגִיל וּמַכִּיר בַּעֲבוֹדָה".

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה