שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 272679

לכבוד הרב היקר, האם שיער השפם מותר בגזיזה במספריים, ואין בו חשש של שערות הזקן?

תשובה

העתקתי לך תשובה שכתביתי בס"ד בעבר לשואל יקר ונכבד, בענין זה.

שאלה - 261290
לכבוד הרב מחילה רצינו לדעת כבודו אמר בשיעור ששערות השפם הם אחד מי"ג תיקוני דיקנא, ומדוע אנחנו רואים שחכמי הספרדים גוזזים את שיער השפם ומניחים ממנו מעט?
תשובה
כתב בספר עמק המלך - שער טז - פרק סא
"וכן כתב מורינו ורבינו רבי חיים ויטאל זלה"ה, שרבנו האר"י זלה"ה, נהג כל ימיו שלא לגלח שערות זקנו כלל לא בתער ולא במספרים, אלא בשערות השפה, מה שמעכב האכילה, ולא יותר, מפני הסוד הזה. וכן הוא אומר באדרא רבה" וכתב עוד [שם פרק סב] "והנה אם השערות של השפה העליונה והתחתונה יאריכו יותר על הפה, יעכבו הדבור חס ושלום, לכן הוא מותר לחתוך שערות השפה, מה שמעכב האכילה, והמבין יבין".
והענין הוא כי בזוהר הקדוש כתב כי יש ממונים על שערות הזקן, ונגדם יש מלאכים ממונים על הבל הפה של התפילה שאדם מוציא מפיו, ואם דברי התפלה פוגעים בשיער השפה, יכולים המלאכים ההם של השפה להפריע ולעכב מהתפילה מלעלות למעלה, וכן כתבו המפרשים שם.

וכבר האי תנא קדישא גדול המקובלים בדורו, רבנו יוסף חיים זיע"א כתב בשו"ת תורה לשמה סימן שצא, שאלה שנשאל אם יש צד חסידות להניח שערות השפה, וכתב "אין בזה שום חומרא וחסידות כלל אלא גם החסידים עושים כן, דבהדיא איתא בכתבי רבינו מהרח"ו זלה"ה כי רבינו הגדול האר"י זצ"ל בעצמו, היה קוצץ משיער השפה מה שהיה מעכב האכילה. ומי לנו גדול ממנו בחסידות ואם היה בזה מידת חסידות לא הוה עביד עובדא בנפשיה. ומה ששאלת מה טעם יש בזה הנה תראה מ"ש באדרא רבא בתיקונא דתריסר דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין ויאן שערי סחור סחור ליה וכו'. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק, ולא בעי מילא אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה וכו'. ובגין כך שערוי שקילין סוחרניה דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי וכו' ע"ש. ועוד עיין שם בתשעה תיקונין דז"א תיקונא שביעאה דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי ויתבין שערין בתיקונא סחור סחור ליה וכו' ע"ש. ולפי זה מובן הטעם מה שהיה רבינו האר"י זצ"ל קוצץ שיער המעכב האכילה, לאו משום פינוק הוא, אלא אדרבא הוה קפיד לקצצו משום מצוה, מפני כי זה המעכב האכילה הנה הוא יורד על פומא, ועל כן יש מצוה וחסידות לפנותו משם, כדי שיהא פומא פנוי וכאשר תראה סוד הפומא באמת למעלה".

וראה גם ראה מה שכתבו הפוסקים על שערות השפה שגולשים ונכנסים לחלל הפה. ועיין במה שכתב הגאון הב"ח אורח חיים סימן תקנא
"הרב [הטור] זכרונו לברכה נמשך לדעתו שכך פסק בדין אבל. אבל להרי"ץ גיאת (שערי שמחה ח"ב עמ' מט) דבאבל תוך שבעה אף למה שמעכב האכילה אסור. וכן פסק בשולחן ערוך ביורה דעה [סימן ש"צ] אם כן הכא נמי אסור אף למה שמעכב האכילה, ואיכא לתמוה דבשולחן ערוך פסק כאן [יג] כהרמב"ן, וביורה דעה פסק כהרי"ץ גיאת".

ובא רעהו וחקרו וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה [הגהב"י שם יג]
"ויראה דסבירא ליה דלדעת הרמב"ן דלאחר ז' ותוך ז' הכל א', מ"ש דינו כדין אבל, פירושו אף תוך ז'. אבל לדעת הרי"ץ בן גיאת ז"ל דיש חילוק בין תוך ז' לאחר ז', מסתיין דנדמה שבוע שחל להיות ט"ב בתוכה לדין אבל תוך ל', ולא לדין אבל תוך שבעה".

וכתב הטור אורח חיים סימן תקנא, "ותספורת של שבת זו [שחל תשעה באב בתוכו] כתב הרמב"ן שדינו כדין אבל אחד ראשו ואחד כל שער שבו ובזקן כל שמעכב האכילה מותר".
ועיין בן איש חי דברים יב. שכתב "תספורת אסור מדינא בשבוע שחל בו ט"ב א' ראשו וא' כל שיער שבו, ויש נוהגין להחמיר מי"ז בתמוז, ובזקן כל שמעכב האכילה מותר" וכן כתבו דרך החיים קכ"ט, ב. ועוד אחרונים. ולכן אנו אין לנו אלא מסורת אבותינו זיע"א, שהיו גוזזים שיער השפם.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה