שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 272524

לכבוד הרב שליט"א, בחדר האוכל בישיבה שעמים מזמנים ופעמים לא, האם הזימון יש בו מעלה על פי הקבלה?

תשובה

מעלת הזימון רבה ועצומה למאוד. כי השטן בא לקטרג בשעת הסעודה, ובאמירת הפסוקים וקיום הזימון מסתלק ואינו מקטרג.
בזוהר הקדוש [בלק קפ"ו, ב ] "פתח ואמר (תהלים לד ב) אברכה את הוי"ה בכל עת וגו', וכי מה חמא דוד לומר אברכה את הוי"ה, אלא חמא דוד דבעי הזמנה, ואמר אברכה, בגין דבשעתא דבר נש יתיב על פתורא, שכינתא קיימא תמן, וסטרא אחרא קיימא תמן, כד אזמין בר נש לברכא לקודשא בריך הוא, שכינתא אתתקנת לגבי עילא לקבלא ברכאן, וסטרא אחרא אתכפייא, ואי לא אזמין בר נש לברכא לקודשא בריך הוא, סטרא אחרא שמע ומכשכשא למהוי ליה חולקא בההיא ברכה.
"ואי תימא בשאר ברכאן אמאי לא אית הזמנה, אלא ההוא מלה דברכה דקא מברכין עלה, איהו הזמנה, תא חזי, דהכי הוא, דהאי דמברך על פרי, ההוא פרי איהו הזמנה ומברכין עליה, ולית ליה חולקא לסטרא אחרא, וקודם דא, דהוה ההוא פרי ברשות דסטרא אחרא, לא מברכין עליה, וכתיב (ויקרא יט כג) לא יאכל, בגין דלא יברכון על ההוא פרי, ולא יתברך סטרא אחרא, כיון דנפק מרשותיה, יאכל, ומברכין עליה, ואיהו הזמנה לברכתא: וכן כל מילין דעלמא דקא מברכין עלייהו, כלהו הזמנה לברכתא, ולית בהו חולקא לסטרא אחרא".
ורבנו האר"י ז"ל הביא מהרח"ו ז"ל דבריו בשער המצות [פרשת עקב] "אמנם אלו הפסוקים צריך לאומרם אחר מים אחרונים קודם ברכת המזון מזמור אלהים יחננו כו' כולו ואח"כ פסוק אברכה את ה' בכל עת כו'. כי הס"א העומדת על השולחן כנ"ל בשם הזוהר הנה הוא נקרא בכל עת בסוד ואל יבא בכל עת אל הקדש וכדי לסלקו משם צריך לומר הב לן ונבריך כמ"ש בינוקא פרשת בלק ולכן אומרים זה הפסוק אברכה את ה' בכל עת כו' תמורת הב לן ונברך ואח"כ פסוק סוף דבר הכל כו' ואח"כ פסוק תהלת ה' ידבר פי וגומר ואח"כ פסוק ואנחנו נברך יה וגומר ואח"כ יאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' ואח"כ יאמר ברכת המזון"
וכן כתב בספר משנת חסידים [מסכת מוצאי שבת, פרק ח, ח] "וקודם הברכה יסיר הסכינים מעל השלחן ולא די לו בכסוי אם הוא משרש קין ויאמר למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו כלו ואח"כ פסוק אברכה את ה' בכל עת ויכוין שכל עת הוא הס"א העומדת על השלחן שהוא מגרשה באמרו או פסוק זה או הב לן ונבריך ואח"כ יאמר פסוק סוף דבר הכל נשמע ופסוק תהלת ה' ידבר פי ופסוק ואנחנו נברך יה"
המקובל רבנו משה זכותא [הרמ"ז] זיע"א פירש "והשני לברך המזון שבמעים ושיעשה העיכול לברר כל חלקי האכילה. ומכל אלו הטעמים מזדמנת שם הקלי' כאמור, ואנו מקדימים לתת לה מתמצית השפע, וזהו במים אחרונים ובכוונה הידועה. אבל רעבה היא ולא מסתפקת בזה שאינו כי אם צמצום המוכרח לקיומה, וצופה היא אם תוכל להאחז בשפע העיקרי ח"ו. ולכן כד אזמין בר נש וכו', שכבר אמרנו שסוד ההזמנה הוא להוריד כח מזווג העולמות אז ס"א אתכפייא, וזה שאנו אומרים (תהלים לד, ב) אברכה את ה' בכל עת, שהס"א נקרא בכל עת כנזכר בפרשת אחרי מות קה), מפני שהיא מזומנת תמיד בלי הזמנה רק בדרך קרי בלבד, ולהבדיל השכינה עת מיוחדת ובהזמנה, וזהו (קהלת י, יז) ושריך בעת יאכלו. וטעם התכפות הס"א בהזמנה, הוא מפני שהכונה בה להעלות מ"ן ולהתעלות למעלה, ובזה מתרפה כח החיצונים שאין כחם לזה, כי אדרבא חפצם לעכב המיין נוקבין העולים:
ואיהי אתתקנת בברכתא לגבי עילא, היא השכינה המבורכת המעלה מ"ן לנגד ד' המוחין העליונים. וסטרא אחרא לאו איהו בכללא, הענין שבעת עליית העולמות רוצה נוגה להדבק ולהתכלל כידוע מעליית העולמות בערב שבת קו), אבל כשיש הזמנה אינה נכללת. ואי לא אזמין וכו', שרוצה להאחז וליהנות ממוח הגבורות, וזהו חולקא בההיא ברכה, שאם תחסר ההזמנה אין יחוד בחו"ג, ואדרבה הגבורות מחולקות מהחסדים, וז"ש חולקא בההיא ברכה. ואי תימא וכו', וכלומר הלא יש בהם ניצוצי הטהרה, וגם בהן נצטרך לקיבול שפע, ואיה אם כן הזמנתם. ומשני ההוא מלה דברכה וכו', ירצה אותו הדבר של אותה הברכה שמברכין עליו זו היא ההזמנה שלו, פי' היחוד והפרטיות של סגנון הברכה המיוחדת שמברכין על אותו דבר, כגון בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה, שהיא המשכת שפע העולמות פרטי ממדה מיוחדת, ואין לקליפות שייכות בפרטיות כי אם דוקא בברכת המזון הזן את העולם, שהיא על כללות כל המזון והחיות של העולמות, ואז הקליפה מתעוררת להנות משם כי גם היא חלק אחד מחלקי העולם".
וכן כתב בספר אליהו רבה ז"ל [קפ"ג, ו] "ויאמר למנצח בנגינות אלוקים יחנינו וגו' ואחר כך אברכה את ה' הפסוק סוף דבר הכל נשמע וגו', ואחר כך תהילות ה' וגו' ואנחנו נברך"..., וכן כתבו הרב חסד לאלפים [קפ"א,ז],
ובספר בן איש חי [א, שלח לך טו] כתב "צריך להזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו בדברי תורה, ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת המזון, והם מזמור אלהים יחננו ויברכנו כולו, וטוב לצייר במחשבתו בצורת המנורה, ואחריו יאמר פסוק אברכה את ה' בכל עת וגו', ויכוין לגרש הסטרא אחרא העומדת על השלחן, ואחריו פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו', ופסוק תהלת ה' ידבר פי וגו', ופסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה, ואחר כך וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה', ויכוין סופי תיבות ז'ה השלח'ן אש'ר נה"ר",

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א