שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 271510

לכבוד הרב מורנו ורבנו שליט"א, בסיום עונת המשמש קנינו כמה קילו פרי, בדקנו היטב מהתולעים, ריסקנו ויבשנו, ועשינו לדר, ושמורים לימי הגשמים כי אמר הרופא שזה בריא לגרון, מה מברכים עליו?

תשובה

כתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן ר"ד] "בתרומת הדשן [סימן כ"ט] כתוב דגודגדניות שמבשלים אותם עד שהם נימוחים לגמרי ומערבים בהם דבש ותבלין אף על גב דמההיא דהומלתא נראה שצריך לברך עליו בורא פרי העץ כי דייקינן בפירוש רש"י [ברכות לח.] בההיא דטרימא בורא פרי העץ שפירש כתוש מעט ואינו מרוסק "משמע דאי הוו מרוסקים טובא מברכים שהכל משום דלאו במילתייהו קיימי", וכל שכן הכא שהם נימוחים לגמרי וגם מעורבים בשמים ודבש דנפקי ממילתייהו וההיא דהומלתא דפירש רש"י בפרק בתרא דיומא (פא:) בשמים כתושים בדבש יש לומר דהטעם משום דאורחייהו בהכי לכתש ולשחוק כל הבשמים משום הכי חשיבי קיימי במילתייהו מה שאין כן בדבר אחר שאין דרכו תדיר להיות מעוך ומרוסק ואף על פי שאין אלו החילוקים ברורים לי מכל מקום לא יעשו אלא ספק בדבר וכל היכא דאיכא ספיקא בברכה ראשונה מברך שהכל עד כאן. ואין דבריו נראין בעיני שאם רש"י פירש דטרימא הם תמרים שכתשן קצת כבר נתבאר בסימן ר"ב (קעט.) דלהרמב"ם [הלכות ברכות פרק ח, הלכה ד] אפילו מיעכן ועשאן עיסה מברך בורא פרי העץ ועוד שכבר נתבאר שמחלוקת רבינו אינו כשהפרי ממשו קיים דבההיא לכולי עלמא פרי עיקר ומברך עליו אלא כשהפירות כתושים ביותר ואפילו הכי סוברים חביריו שמברך על הפרי וביטל הוא דעתו מפני דעתם".
ובשולחן ערוך [רד, יא] פסק "חבושים או גינדא"ש או ורדים ושאר מיני פירות ועשבים שמרקחים בדבש, הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל, אפילו הם כתושים ביותר, הילכך מברך על חבושים וגינדא"ש בורא פרי העץ; ועל של עשבים, בורא פרי האדמה, ועל של ורדים, בורא פרי האדמה".
וכתב הרב מגן אברהם ז"ל [שם כ"ב] "ודוקא שניכר מהותו ותארו אבל אם נפסדה צורתו העצמי מברך שהכל וכמ"ש סי' ר"ב ס"ז בהג"ה (של"ה) ועמ"ש שם דדוק' כשנימוחו לגמרי מברכין שהכל וכן משמע פה בבית יוסף".
והנה כתב הרמב"ם [הלכות ברכות פרק ח, הלכה ד] "דבש תמרים מברכין עליו תחלה שהכל, אבל תמרים שמעכן ביד והוציא גרעינין שלהן ועשאן כמו עיסה מברך עליהן תחלה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש".
אמנם הגאון רבנו יוסף חיים זלה"ה כתב בשו"ת רב פעלים [ח"ב או."ח סימן כ"ח] על אודות התמרים הנידוכין במדוכה עם גרעיני השומשמין, הנקרא בלשון ערבי "מדגוגה" ומנהג אנשי העיר בגדד לברך עליהם שהכל נהיה בדברו, והביא מחלוקת הראשונים בזה, שלדעת הרמב"ם ז"ל ברכתם בורא פרי העץ, וכן פסק מרן בשלחן ערוך [ר"ב, ז], אך לדעת הרב תרומת הדשן [סימן כ"ט] ברכתם שהכל, וכן פסק הרמ"א ז"ל [ר"ב, ז], ואילו דעת הגאון הבית חדש ז"ל יברך ברכת האדמה.
והרב פעלים הביא דברי הרב שיירי כנסת הגדולה [ר"ד, הגהב"י ט], שתמה על דברי מרן שפסק לברך בורא פרי העץ, כיוון דקיימא לן ספק ברכות להקל, וסיים הרב פעלים שהכי קיימא לן בכמה מקומות שאומרים סב"ל ולא כסברת מרן השלחן ערוך. גם הביא דברי הרב מאמר מרדכי [ר"ב, י"ד] שכתב אודות שקדים טחונים ורסק משמש הנקרא לדר ובערבית שמו קמארדין, לדעת מרן הבית יוסף ברכתם העץ, ולדעת הרמ"א וסיעתיה ברכתם שהכל. וכתב רבנו החיד"א זלה"ה בברכי יוסף [ר"ב, ב] בשם זקנו רבנו אברהם אזולאי זיע"א שמברכים עליו שהכל,
והרב מזמור לאסף [דק"ו ע"א] כתב שעל הלדר הנקרא קמרדין לכולי עלמא ברכתם שהכל, וכתב שאינו כן, כי לדעת מרן השלחן ערוך ברכתו העץ. וסיים דבריו הרב פעלים ז"ל כי מנהג אנשי עירו בגדד לברך עליהם שהכל , ואם נמצא בהם חתיכת פרי שלא נתרסקה וניכרת צורתה מברכים עליה העץ.
איך שיהיה הנה כאן בארץ ישראל אנן אתכא דמרן השלחן ערוך סמכינן ומברכים עליהם בורא פרי העץ. ובפרט שהיא ברכה המבוררת.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה