שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 265899

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, לגבי מה ששאלתי על אבילות בפורים אם נוהגים בתוך שבעה במנהגי אבילות בפרהסיא?

תשובה

כתב הרב המרדכי ז"ל [מגילה רמז תשפה] "נשאל לרבנו גרשם ז"ל מי שאירע לו אבל בפורים אם נוהג אבילות אם לאו והשיב כך דעתי נוטה שנוהג אבילות בפורים שלא מנו חכמים במשנה ימים שאין אבילות נוהג אלא שבת ורגלים ור"ה ויו"כ אבל ר"ח ופורים לא וכ"ת בפורים לא תנהוג אבילות דכתיב ימי משתה ושמחה הא תני רב יוסף שמחה שאסור בהספד משתה שאסור בתענית וכן חנוכה וראש חדש מיהו מצאתי דלאחר שהתפללו בבית האבל בליל פורים בערב לעת קריאת המגילה מותר לילך לבית הכנסת, דאפילו עבודה דקרבן צבור מגילה דוחה. וסיים דלא עדיף משבת". וכן כתבו מהר"ם מרוטנבורג ז"ל ]הלכות שמחות סימן א], שבלי הלקט [סימן ר"ג],

ברם בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות פורים
ומהר"ם הנהיג ברוטנבורק לאבל שינעול מנעליו וילך לב"ה לשמוע מגילה ערבית ושחרית, ובצאתו יחזור לאבילתו. אבל הוא חייב לשלוח מנות לב' או לג' בני אדם כי הוא חייב בכל המצות. וכן העיד עליו בספר פרנס, ולא כא"ח שהעיד על מהר"ם שאמר שלא לנהוג אבילות בפורים וכו', וכן הורה מהר"י סג"ל אך אמר אם יוכל האבל לקבץ אליו עשרה להתפלל לו ולקרא לו המגילה הרי זה משובח".

וכתב הרא"ש ז"ל [מועד קטן פרק ג סימן פה] "והורה רבינו מאיר שלא יתאבל כלל בפורים דיומי משתה ושמחה קבלו עלייהו וחנוכה ופורים אסורין בהספד ובתענית ונהי דבטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו ותנן נמי חנוכה ופורים מענות ומטפחות בזה ובזה אין מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות אבל דברים של צנעא נוהג דלא עדיף משבת ולאחר שהתפללו בבית האבל בליל פורים בערב הורה לו שילך לבית הכנסת בעת קריאת המגילה דאפילו עבודה דקרבן צבור שדוחה שבת קריאת המגילה דוחה אותה"
וכן כתב מטה משה [מגילה סימן אלף יז]
"דברים שבצינעה נוהג דלא עדיף משבת. ולאחר שהתפללו בבית האבל בליל פורים בערב, הורה [מהר"ם] שילך לבית הכנסת בעת קריאת מגילה. משמע דווקא בערב, דעדיין לא נכנס ימי משתה ושמחה קריאת מגילה, אבל בשחרית אינו נוהג אבילות כלל כמו בשבת כנ"ל. ואף על פי שאינו נוהג אבילות בפורים עולה לו למניין ז' ול', ומשלים אבלותו אחר כך". ועיין חכמת אדם [שער השמחה ב] שכתב בשם הרמ"א שאין אבילות נוהגת, והש"ך כתב בשם רוב האחרונים שנוהגת.
ועיין בשו"ת חקרי לב [יורה דעה, שיירי או"ח י"ט], שפסק שאין נוהגת לא בי"ד ולא בט"ו.

והרמב"ם ז"ל [הלכות אבל פי"א, הלכה ג] שבכל מנהגי אבילות. נוהגים בפורים. וכן כתב מרן השלחן ערוך [יורה דעה תרצ"ו, ד] אמנם הרמ"א ז"ל שם חולק ופסק שדווקא דברים שבפרהסיא לא נוהג, אבל דברים שבצינעא נוהג. ועיין בטורי זב שם ב. שהאריך בזה, ומגן אברהם שם י"ב.
אמנם מרן בשלחן ערוך [יורה דעה ת"א, ז] חזר בו ממה שכתב לעיל וכתב "מת לו מת קודם פורים, ופגע בו פורים, אינו מפסיק האבילות. ומכל מקום אין אבלות נוהג בו, לא בי"ד ולא בט"ו, אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות. ואף על פי שאינו מתאבל בהם, עולים לו ממנין השבעה, כמו שבת".
נמצא לסיכום ביום פורים שבעירך, אתה נוהג כמו בשבת קודש, שמותר להחליף הבגדים, לנעול המנעלים וללכת לבית הכנסת, אלא שבשחרית קודם הוצאת ספר תורה, יבא החזן אליך ויאמר הפסוקים "לא יבוא עוד שמשך"... ובשורות טובות.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א