שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 253507

כבוד הרב מוצפי שליט"א למי עושים סעודת הודיה?

תשובה

כתב בילקוט ראובני ערך משתה בשם ספר הזוהר בראשית.
עביד אברה' משתה וכל דרא רברבא זימן לההו' סעוד'. ותנינן, בכל סעודה בא השטן ורואה, אם עושין טיבו לעניים ואם עניים בביתא, אתפרש השטן מההוא ביתא, ואי לאו, עאל תמן ומערבב השמחה ועאל למעלה לקטרג. בסעודת אברה', בא גם השטן וקאי על פתחא כעני ולית דאשגח ביה, כי שרה אניקת בנין לכלהו, אברהם משמש לאינון מלכיא, מיד סליק ההוא מקטרג' ומקטרג לעיל', א"ל להקב"ה אתה אמרת אברהם אוהבי, עשה סעודה ולא יהיב למסכני. ותו שרה אמרה דחייכת ביה ולא זז מתמן עד דבלבל סעודתו ופקיד הקב"ה לקרב יצחק לקרבן ומתה שרה ע"י זה כו':
וכתב בספר ספר קב הישר פרק עב בענין יום כניסת הילד לתלמוד תורה. "ולכן נכון הוא להתענות בו ביום שמכניס בנו לתלמוד תורה, ואביו ואמו של התינוק ויתפללו אל אלהים שבשמים שיהיה הוולד מוצלח בתורה וביראה ובמעשים טובים לאריכות ימים, ולעת ערב אחר התענית יעשה סעודה לעניים ויתן צדקה לפי מיסת ידו ואז בוודאי יהיה לב האב בטוח שיראת ה' יהיה על אותו התינוק, ודי באזהרה זו".
וכתב בספר יסוד ושורש העבודה,
'וכבר הודיעונו גודל שכר המאכיל עניי תורה על שלחנו בחגים ובמועדים, וימי חול המועד גם הם בכלל הזה, לשמח לב העניים. ורבים נוהגים לעשות בימי חוה"מ, יום יום סעודה לעניים ולאביונים, אשר זאת השמחה היא היתה לראש על כל השמחות. ואשר סיפק בידו לעשות ככה לא יעבור מהיות חונן דלים, כברכת השם אשר נתן לו וכו', ויהיו באוכלי שלחנו כל ימי חול המועד כמו בעצם ימים טובים, ולהיות שלחנו מלא דשן מלחמה של תורה'.

ועיין במדרש חסרות ויתרות שמואל ב
"לפי שהיה דוד מתענה וצם לפני הקדוש ברוך הוא שיבנה הבית על שמו ואמרו חכמים שהוא היה עושה סעודה בכל יום ויום והיה מאכילה לעניים והוא אינו אוכל רק מערב ועד ערב"
וכתב ספר חמדת ימים חלק יום טוב פרק ה
"וכבר הודענו גודל שכר המאכיל עניי תורה על שולחנו בחגים ובמועדים, וימי חול המועד גם הם בכלל האזהרה ההיא, לשמח לב האומללים בהם. ורבים מהאיתנים נהגו לעשות בימי חול המועד יום יום סעודה לעניים ולאביונים, אשר זאת השמחה היא היתה לראש פינה על כל מיני שמחות, לאשר יש אתו נפש מליאה דעת ויראת השם".

וכתב עוד שם חג הסוכות פרק ג
היא המדה אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן ומובטח הוא שלא יחסרו מזונותיו כל השנה. "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד". וחסיד אחד היה יושב על שולחנו במסיבת אנשים חכמים וידועים ויבא עני והלך חוזר על הפתחים על פת לחם. ותיכף ומיד עמד ממושבו ואחז ביד העני והושיבו במקומו ושש כעל כל הון עמו וישרתהו, ויאמר אנכי היום שש ושמח עמך אשר זיכני השם עמך להאכילך חלק אברהם אבינו בסוכתי. ובלילה ההוא חלם החסיד ההוא שהיה טובע בלב ימים, ובא העני ההוא ונתן לו יד והוציאו ממעמקי מים לרויה. ומיד עמד אותו החסיד וחיבקו ונשקו ויאמר עליו ברוך אתה לה' מי אתה אשר הצלת נפשי ממות, כי כפשע ביני ובין המות אשר טבעתי ביון מצולה "ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני". ויען ויאמר לאיש החסיד ההוא אנכי אברהם אביך כי באתי היום בסוכתך בדמות האיש העני ההוא. אשריך מה טוב חלקך ומה נעים גורלך עם כל הצדיקים. ומובטח אתה כי לא תחול גזירה רעה בביתך, ותמיד תהיה שאנן מפחד רעה. ויקץ החסיד משינתו, ושמח לבו ויגל כבודו אשר זיכהו ה' באלה. ויקבל עליו להיות עושה תמיד כל ימי החג סעודה מיוחדת לעניים כמסת ידו. ויפרוץ האיש לרוב בתורה ובחסידות, ולא חסרו מזונותיו בריווח, גם עד זקנה ושיבה".

ויש אריכות גדולה בענין זה בכל הספרים בשבח המגיע לנותן לחם לרעבים, ודע כי עיקר הסעודה שהיו עושים הן בברית המילה, הן בחופה ועד, היא סעודה לעניים ולאביונים, כי היא עיקר השמחה, ובימינו עשו הטפל עיקר, כי מזמינים את הדודים והדודות הדשנים ורעננים השבעים מכל מאכל אשר ייאכל, ואת העניים מגרשים משם.
ואשרי אותם הדואגים להזמין לשמחתם ומחת בניהם את העניים והאביונים ומאכילים אותם מכל טוב, כי היא עיקר השמחה והשלימות.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה