שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 245695

אני קיבלתי מתקפה לגבי ההלכה שאין מרבין בקדישים, ובציבור לא מוכן לקבל זאת הם אומרים שאין קשר בין קדיש של השיעור לקדיש של התפילה ועוד שאין איסור לאומרו, מה עלי כגבאי לעשות?

תשובה

מימי עולם רעה חולה זו נמצאת בקרב עמי הארץ, שבמקום ללמוד תורה אומרים קדיש, ומדמים בנפשם שבזה יעלו נשמת המת למקומו למעלה, ולא ידעו כי עיקר עלייתו היא באמצעות לימוד התורה ואין בלתה.
ואעתיק לך מה שכתב הרב ערוך השולחן אורח חיים סימן נה סעיף ג
"יש מהמון בני ישראל שסוברים שמצווה להרבות בקדישים וכמה טועים הם וקורא אני עליהם תשתפכנה אבני קדש וגו' [איכה ד, א] ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רק כפי מה שהרשה אותנו והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בסי' זה דכשם שטוב למעט בברכות כמו כן טוב למעט בקדישים [כנה"ג] ואחד מיוחד מגדולי החסידים צעק מרה על זה [החסיד דבר שמואל בתשו' סי' קפ"ג הובא בבאה"ט סק"א] וז"ל המרבים באמירת הקדישים כו' ומתישים כח קדושת ה' הגדול והנורא וכו' עכ"ל".
וכן הוא בסימן קלג
וכתב בפסקי תשובות אורח חיים סימן נה
"כאשר טוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים. וכוונתו מתפרשת מיד בהמשך דבריו על אלו שאומרים כמה קדישים על פסוקי תנ"ך או משנה וגמרא, אבל קדיש אחד שאומרים בגמר הלימוד או לאחר אמירת פרקי תהילים ענינו גדול ונשגב מאד, וגם יש חיוב לאמרו עפ"י הדין".

ועיין תשובה 22703
כתב מהר"י יוזפא ביוסף אומץ (עמוד שלא), וזה לשונו "ענין הקדישים וברכו וכו' תיקון זה אינו רק לעמי הארץ, אבל לימוד תורה מועיל שבעתיים מכל התפלה וע"י כן מכניסין את המת לג"ע. ואם הבן מחדש חידושי תורה אין ערך להכבוד שזוכה אביו עי"ז בישיבה של מעלה. וכדמוכח במדרש הנעלם רות. ולכן כל אבל על אב או אם ישתדל מאד להרבות בלימוד כל מה שאפשר לו לפי חכמתו. עכ"ל.
וכתב על דבריו אלה בשו"ת יביע אומר חלק ג, יורה דעה סימן כ"ו, "ואם כן מה טוב שהבן בחכמה ילמד תורה לפי ערך חכמתו בתורה ויעשה בזה נ"ר לאמו, ואל ימרה פי אביו אם חושש שלא יאמר קדיש. ויר"ש יוצא ידי שניהם ע"י לימוד וקביעת עתים לתורה. ותלי"ת בכל אתר ואתר קובעים עתים לתורה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, בראשות ת"ח ומורה הוראות בישראל, מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן. וכל החפץ ידו למלאת כרסו בהלכה ואגדה יפנה אליהם כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים. וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה. ובלי לימוד תורה תועלת הקדיש מועטת מאד. וכמ"ש בשו"ת בית רידב"ז בסוף הספר (בצוואה אות א), וז"ל, לאחר איו"ש תזהרו ביום שתאמרו קדיש ללמוד דף גמרא באותו יום. ואם יהיה ח"ו איזה סיבה ותבטלו השיעור הזה תזהרו מאד מאד שלא לומר קדיש באותו יום כלל. כי לא תעשו נ"ר לנשמתי באמרכם קדיש בלי לימוד גמ'. תזהרו בזה. ע"כ. וע"ע בס' יסוד ושרש העבודה (בצוואה שבסוף הס') מה שהפליג עוד בזה. ע"ש.
וכתבו הגאונים רבי עקיבא אייגר והחתם סופר זיע"א כשם שאין שנים אומרים קדושה, כך אין שנים אומרים קדיש.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה