שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 244600

לכבוד מורנו הרב, האם מותר לשמוע קלטות שירים בימינו?

תשובה

א, לצערינו בימינו אלה רוב ככל השירים בדו מליבם אנשים שאין בהם תורה, וכתבו מילים שונות ומשונות. דיבורים מוזרים אשר הגו אנשים ריקים מכל תוכן, חיבורי עמי ארצות, בלי יראת השם, אהבת תורה, חינוך נכון ודביקות בבורא. בעוד שיש ספרי שירים הגדושים תורה וחכמה ויראת השם. מעוררים את הלבבות ליראת השם ולאהבת תורתו.
וכי מה חסר חלילה לשירי רבי יהודה הלוי. רבי שלמה אבן גבירול, רבי אברהם אבן עזרא, רבי ישראל נג'ארה, הענק בקבלה רבנו שלם שבזי זיע"א. והולכים לחצוב בורות נשברים. ואתה שואל מה עושים? ומשיבים לך צעירי הצאן, בימינו אין להחמיר!!!

ב, ותמה אני מאוד על המקילים ומתירים איסור מפורש בתלמוד ובפוסקים, ואילו בימי בין המצרים, או בימי הספירה אוסרים, וכי יש לזה סמך בראשונים לחלק בין ימים אלה, לבין שאר ימות השנה?
אמנם ימי הספירה ובין המצרים הם ימים של צער וחשבון נפש, אך מבחינת שמיעת כלי זמר לא מצינו היתר רק בשמחת חתן וכלה או בשמחה של מצווה ולא בימים רגילים. והתשובה בימינו לא נהגו בכך!!!

ג, ועל כל אלה רוב המנגינות המולחנות הם חיקוי זול של שירי עגבים, דברי ליצנות של פורקי עול, של אלילי הנוער של הגויים הטמאים בזוהמה דליסטרון, של תחנות מצעדי השיכורים והפוחזים, משועממים ובטלנים, ויש בהם חשש גדול של שירי יוונים מאוסים, אשר בעל נפש טהורה ימאס בהם. ושוב אתה שואל נו, מה עושים? והתשובה כבר כולם נוהגים כך!!!

ד, הסכנה המיידית היא בני הנוער הנמשכים אחרי ההבל ושירי הריקנות, כי נתטשטשו הגבולות, הוסרו המחסומים, נמחקו ההבדלים, שבין בני הגבירה לבין בני השפחה, גם פשתה המספחת ללכת לערבי שירה וזמרה, ויד המאכערים ראשי הקבצנים ואנשי משרדי הפירסום, היתה במעל ראשונה. להסית ולהדיח נשים תמימות והורים לילדים, דוב אורב הוא לי וכל מוצ״ש או יומא דפגרא הוא להם לטרף במסווה של התחזקות והתעלות רוחנית "שאין כמותה" ועם נבדל הולך ודל, שולל אחרי ההבל, תחת אשר היינו עם הספר, התורה, הבקיאות בתנ"ך, בים התלמוד, ובמרחבי ההלכה, הפכנו לעם של בידור, טיולים במדברות, ביערות, בנקיקי הסלעים, באגמים ובנחלים, הנה מדבר יהודה, שם המכתש הגדול, וגם המכתש הקטן, ואיתני קלטות הזמרים שכבר 50 שנה הם עדיין חוזרים בתשובה, כי הם יושבים על הגדירות, ונהנים משני העולמות הדמיוניות. והתשובה נהגו כך!!!
עתה נלך למקורות ונציץ שם מה כתוב?

ה, במשנה סוטה מח, א. "משבטלה סנהדרין, בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר: בשיר לא ישתו יין וגומר. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דאמר קרא זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. אמר רב, אודנא דשמעא זמרא תעקר. אמר רבא, זמרא בביתא חורבא בסיפא, שנאמר קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה. מאי כי ארזה ערה? אמר ר' יצחק בית המסובך בארזים עיר הוא? אלא אפילו בית המסובך בארזים מתרועע".
ועוד אמר ר' יוחנן, כל השותה בארבעה מיני זמר, מביא חמש פורעניות לעולם, שנאמר הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם, והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו, מה כתיב אחריו? לכן גלה עמי מבלי דעת, שגורמין גלות לעולם, וכבודו מתי רעב שמביאין רעב לעולם, והמונו צחה צמא שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה, וישח אדם וישפל איש שגורמין שפלות לשונאו של הקדוש ברוך הוא, ואין איש אלא הקדוש ב"ה, שנאמר ה' איש מלחמה, ועיני גבוהים תשפלנה, שגורמין שפלות של ישראל, ומה כתיב אחריו? לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה".

ו, גם המעיין הישר והנבון יראה בשו"ת יחוה דעת חלק א, סימן מ"ה, שלא התיר אלא בכמה תנאים והם, א, בשמחה של מצווה כגון שמחת חתן וכלה, או ברית מילה וכדומה. ב, שיהיו שירים של שבח והלל להשם יתברך, שהם שירי קודש. וכמו שציין שם לדברי המאירי שהיקל בזה וכתב \גיטין ז, א] "כל מיני זמר העשויים לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח השי"ת, אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה, אסור לשומעו ולהשתעשע בו, בין כשנעשה הזמר בכלי שיר, בין בשירה על פה, ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה להשי"ת, כגון פיוטים ומזמורים, מותר, וכו', שלא נאסר אלא כשעושה דרך פריצות, וזהו שאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים, כלומר כמנהג העמים".
ויש ליזהר שלא לשמוע שירי חול שאינם שבח להשם יתברך, וכן שלא בזמן שמחה של מצווה, ובפרט שהרמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ד, אסרם משום החורבן, והמקילים סומכים על המאירי ז"ל שהתיר דווקא באופנים שהזכרנו, ודי בזה.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה