שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 244322

לכבוד הרב בן ציון מוצפי שליט"א
מחר בתפילת שחרית של ראש חודש איזה עליה לתורה המעלה שלה גדולה יותר שלישי כמו שני חמישי ושבת או עליית רביעי גבוהה יותר?
מה עושה יותר נחת לנפטר/ת

תשובה

עיין בספר מקרא בציון. והעתקתי לך התשובה.

יזהר האדם שלא לומר עליה זו נאה וחשובה, וזו אינה נאה. וטוב לחוש גם למי שאומר שלא לומר עליה זו חשובה, אלא יאמר יש בה פסוקים אלו, כגון ויתן לך, המלאך הגואל, שירת הים, ברכת כהנים, כי ביום הזה יכפר, וכן היה נזהר בזה מור אבי ז"ל.
בתלמוד [עירובין ס"ד, א] "אמר רבי אחא בר חנינא מאי דכתיב [משלי כ"ט, א] ורעה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה".
וכתב הגאון המהרש"א ז"ל [חידושי אגדות שם] שאין לומר אפילו רק שמועה זו נאה. וכן כתב בקיצור השל"ה [דנ"ג ע"ד] לגבי מכירת העליות לתורה בבית הכנסת לומר על עשרת הדברות וכיוצא פרשה זו נאה, וציווה הגאון מהר"ר שמואל ז"ל אב"ד דפירדא שלא יכריזו כן, כי משמע שפרשה אחרת חס ושלום אינה נאה.
ורבים תמהו על פירוש רש"י [במדבר ט"ז, א] שכתב "ויקח קרח, פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא". דהיאך כתב יפה נדרשת. והרב שבתי בס משורר ז"ל פירש בשפתי חכמים שם, "ולפי שפירש רש"י בפרשת בראשית ואני לא באתי לפרש רק פשוטו של מקרא ולא על פי המדרש לכך פרש"י כאן פרשה זו יפה נדרשת וכו' שהוא קרוב לפשוטו לכך אפרש אותו על פי המדרש ולא נצטרך לפרשו לפי פשוטו". וכן פירש הרא"ם ז"ל.
גם הגאון הטורי זהב ז"ל בספרו דברי דוד שם כתב "לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהרי ארז"ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה, דאין לומר דדוקא תרווייהו יש איסור לומר, זה אינו דהא 'הלכה זו אינה נאה' לחוד יש איסור, אלא על כרחין דהכי קאמר, כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה, כך אסור לומר הלכה זו נאה, דמתוך זה משמע שהלכות אחרות אינם נאים חס ושלום. ואם כן למה אמר רש"י 'פרשה זו יפה נדרשת'. ויש לפרש דגם כאן יש מיעוט, דבשאר מקומות יש שני דרכים, האחד לפי פשוטו, והשני לפי המדרש. אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד, דהמדרש הוא פשוטו, שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפילו לפי פשוטו, דאין שום פירוש על 'ויקח' מה לקח לפי פשוטו".
והנה כתב בבית הבחירה למאירי ז"ל [עירובין ס"ד, א] "אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות, דרך צחות אמרו רועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה כאלו מאבד הונה של תורה. וענין המשל הוא שהנשים חנן חלוק לבני אדם זו נאה לזה וזו נאה לזה ,וכן השמועות אין ראוי לדחותן אלא להתישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן".
משמע מדבריו כי מה שאסרו הוא אם אומר שמועה זו אינה נאה, אך כשאומר זו נאה שפיר דמי. וכן כתב הרש"ש ז"ל [עירובין שם] "מהרש"א בחידושי אגדות כתב דזו נאה לבד גם כן לא יאמר. והנה מצאנו באמוראי טובא דאמרי כמה מעליא הא שמעתתא ומהן בשבועות [מ"ה, ב] וגם נראה לעניות דעתי דדוקא במקום שאין חולק על דינו, רק שאומר שזה הדין אינו נאות. אבל במקום שחולק עליו, מצאנו בכגון דא שאמרו בלשון ניאוץ, כמו שאמר עולא בתענית [ד, ב] הא דרב חסדא כחומץ לשינים וכו', וכן בקדושין [מ"ה, ב], ובזה נדחה קושיית התוספות מהא דרב נחמן גופיה אמר לקמן לא שנו אלא וכו'".
גם מצינו להגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו עיני כל חי [כתובות פ"ה, א] שהעתיק דברי הרב רמת שמואל שכתב אפילו לומר זו נאה בלבד אסור, והשיב על דבריו כי לא מצינו שאסרו דוקא כשאומר זו אינה נאה. נמצא איפה כי הגאונים המאירי, הרש"ש, ורבנו חיים פלאג'י סוברים כי כל האיסור הוא כשאומר שמועה זו אינה נאה, אך מותר לומר שמועה זו נאה.
ברם מצינו למורנו הגאון רבי יוסף חיים ז"ל בספרו בן יהוידע [עירובין שם] כתב "קשה אם אומר זו נאה, אדרבה משביח, ואמאי נקיט זה בכלל מאבד וכו', ונראה לי בסייעתא דשמייא דזה האומר זו נאה, ודאי לא על כל הלכה והלכה ששומע אומר כן, אלא בוודאי יזדמן כמה הלכות שלא יאמר עליהם כלום, וכיוון שרואים שזה דרכו לומר זו נאה, נמצא לפי זה רוב ההלכות שאין אומר עליהם כלום, הרי זה מבזה אותם, ולכך הפסוק של רועה זונות הוא מדבר באומר זו נאה, לרבותא כי גם זה הוא בכלל מאבד הון". וזה כסברת המהרש"א, קיצור השל"ה וסיעתם. שאין לומר גם שמועה זו נאה.
ועיין באמת ליעקב [משפט קריאת התורה אות ה] ובלדוד אמת ובשו"ת ישכיל עבדי [חלק ב, אורח חיים סימן א], וכף החיים [סופר תצ"ד, כ"א], ובשו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ט"ז]. והוא דווקא בדברי הלכה, אך בחידושי אגדה ומדרשים אפשר לומר שמועה זה נאה או ראיתי דבר נחמד.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה