שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 242131

לכבוד מורנו הרב שליט''א. האם זה נכון שיחיד העושה מעשה לא טוב הוא משפיע על הציבור להיחלש בעבודת השם, ואילו אם יעשה מעשה טוב גורם לכלל עם ישראל להתחזק?

תשובה

נכון מאוד. במסכת כלה רבתי פרק ב, הלכה ט"ו איתא, "רבי אליעזר בן דהבאי אומר וכו׳, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו, והחולק על ישיבתו של רבו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, וכל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". וכן הוא במסכת ברכות כ"ז, ב.
יחיד במעשהו משפיע שלילי על העולם.
גם בספרי [פרשת מסעי פיסקא קס] איתא "רבי אומר רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה על האדם בארץ. אין בדין שיהא מי שמטמא את הארץ ומסלק את השכינה, לפני מי שגורם להשרות את השכינה על אדם בארץ". נמצא שחס ושלום בסילוק שכינה מהארץ גורם החלשה ורפיון לכלל ביראת שמים.
וכן מי שעושה מעשה פסול גורם נזק רוחני לכל בני האדם בארץ. כפי שכתב מורנו הרמב"ן בפירושו על התורה [ויקרא כ, ג]. וזה לשונו.
"וזה טעם עם הארץ ירגמוהו באבן [שם ב]. כי לא אמר מות יומת באבן ירגמו אותו כאשר אמר בכולן, אלא הזכיר עם הארץ, לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו, כי לכולם יזיק, כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל. לכך תרגם אונקלוס עמא בית ישראל, כי "הארץ" ירמוז לכל ארץ ישראל, לא לארץ אשר העובד יושב בה. וכענין כי לי הארץ".
ובמסכת יבמות ס"ג, ב. איתא "תנו רבנן, ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?".
ובזוהר [בראשית כ"ג, א] כתב כי התורה ניתנה כדי שיהיה שכר לצדיקים שמתקנים את העולם, ועונש לרשעים המקלקלים אותו. וזה על ידי פוגם בכבוד השכינה הנמצאת על ישראל. וכן בזוהר בראשית רנ"ו, א, כתב כי המדבר בבית הכנסת גורם פגיעה בהשגחה העליונה, ובזיון בכח העליון חס ושלום. וכן הוא בפרשת אמור [צ, א] כהן הנושא אשה הפסולה לו גורם חילול קדושת עם ישראל. וכאלה רבות.
גם בשו"ת הגאונים קדמונים סימן מ"ג, איתא כי הנשבעים לשקר גורמים פורעניות להם ולכל העולם כולו.

יחיד גורם טובה לכלל.
במדרש אגדה [ויקרא פרק טז, כ"ט] "תניא היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם, שנאמר ארפא משובותיכם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו [הושע י"ד ה], מהם לא נאמר אלא ממנו". וכן במדרש בראשית רבתי [עמוד ק"ח] "אם פתחת ידך לעני תפתח השמים להוריד הגשמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב [דברים כ"ח י"ב], נמצא זה מטיב לעצמו ולכל העולם".
וראה נא מה שאמרו בתלמוד [קידושין מ, ב] "רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר וחוטא אחד כו', בשביל חטא יחידי שעשה זה, אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה".

בספר עקידת יצחק [במדבר שער פו] כתב על דברי הספרי שהבאנו לעיל, "רבי אומר רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה בארץ אין בדין שיהא מי שמטמא וכו'. ורש"י ז"ל כתב עוד לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא יארע תקלה זו בישראל ויראה שזו היא דעת הראב"ע שכתב שהוא יכפר בעד ישראל וזו המאורע אירע בימיו. אמנם הרמב"ם ז"ל כתב שהוא ענין נחמה לקרובי הנהרג במה שמת אדם גדול כזה ואל זה סמך הרלב"ג ואפשר גם כן כי לפי שמיתת אדם גדול כזה היא מכפרת על הדור ובחבורתו ירפא לשוגג ההוא". הרי לך שכל התרחשות שהיא בעולם משפיעה על הכלל.

וביאור נחמד מצאתי בספר אמת ליעקב לוברבוים ז"ל במסכת יומא פו, ב.
"כשישראל אחד חוטא נתפסין הכל מטעם ערבות, שהוא מטעם מצות הוכח תוכיח, ואם כן כמו שזה עבר עבירה כמו כן עברו כולם על מצות הוכח תוכיח. וא"כ מה בכך שזה שעבר העבירה עשה תשובה על חטאו, מכל מקום במה נתכפרו כל העולם במה שעברו על מצות הוכח תוכיח, והן מחוייבין לקבל עונשם. ולזה אמר "גדולה תשובה שאפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו בכלל", פירוש על חטא זה בעצמו. והטעם, דאחר התשובה מחשבו הקדוש ברוך הוא כנעקר למפרע, וכאילו לא עשה זה שום חטא כלל. וחטא זה שוב לא ייזכר עוד, וכאילו לא היה נעשה כלל מעולם, ונתכפר לכל העולם. וכענין שאמרו בנדרים, גבי מי שנדר ושמע חבירו ואמר ואני ואני, אם הותר הראשון הותרו כולם [נזיר כ ב], מטעם, דכיוון שנעקר הנדר למפרע מהנודר הותרו כולן שהיו תלוין בו. והכא נמי דכוותיה, שכולן תלוין בעוון החוטא, וכשנתכפר הוא נתכפרו כולן".

ויש לי עוד מקום להאריך בזה, אך עתה לא עט׳ האסף המקנה.

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה