שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 218144

לכבוד מורנו הרב שליט"א, שלום רב. זכינו השבת להתפלל עם כבודו, ודיבר שבח מעלת הריצה לדבר מצווה, והקשר לימי השובבי"ם, אפשר לבקש קצת ציטוטים ומקורות אם יוכשר בעיניו.

תשובה

עיין ביסוד ציון פרק י בענין זה באורך בס"ד. וכאן אכתוב לך בקצירת הא'ומר. א, בתלמוד ברכות ו, ב. "אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. אמר אביי לא אמרן אלא למיפק, אבל למיעל - מצוה למרהט, שנאמר נרדפה לדעת את ה'. אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא, אמינא קא מחליין רבנן שבתא. כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' - אנא נמי רהיטנא". ועיין בהרמב"ם ז"ל הלכות תפילה פרק ח, ספר היראה לרבנו יונה ז"ל דט"ל ועוד.
ב, המצווה לרוץ, היא כוללת ההולך לשיעור תורה, לבית הכנסת לתפלה, לגמול חסד, לבקר חולה, ללות נפטר, לנחם אבלים, לקניות לשבת קודש, לבקר את הוריו, לקבל תלמיד חכם, להסתפר לכבוד שבת, לקנות ספרי קודש, להכנסת ספר תורה, לחפש עני הגון לתת לו צדקה ועוד.
ג, בזוהר הקדוש פקודי רמ"ט, ב. כתב שלמעלה שבעה רקיעים זה למעלה מזה, וברקיע השלישי יש בו ארבעה פתחים, ובפתח הרביעי שם יש מלאך הנקרא "אופן", והוא ממונה על ארבעים מלאכים קצינים, שבידם חיי בני האדם נרשמים ותוצאותיהם, וביד חייליהם יש מגינים חרבות ורמחים, להילחם ולהגן מפני המשטינים והמקטרגים המבקשים להזיק חלילה לישראל, וכל מי שרץ לדבר מצווה כנזכר באות ב' לעיל, הם שומרים עליו מכל נזק, והמקום בו נמצאים נקרא "תא הרצים", ושם "והעיר שושן צהלה ושמחה", אלו ישראל הקדושים, ואם חס ושלום אין כאן מי שירוץ לדבר מצווה, אין חלילה למעלה מי שיעמוד נגדם.

ג, עיין בשלחן ערוך סימן צ, י"ב. שכתב "מצווה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ". וכתבו הפוסקים שאם ממהר לשיעור תורה או לדבר מצווה ירוץ. ומורנו הגאון החיד"א זצ"ל וזיע"א כתב בצפורן שמיר אות ק"מ, שהריצה לכל דבר מצווה מכפרת על כל העוונות, ובפרט עוון עריות.

ד, זכינו ובעיננו ראינו את מרנן ורבנן גדולי הדור הקודם רצים לדבר מצווה, ובפרט בערב שבת קודש, כשהשמחה נסוכה על פניהם, ואור עצום ניכר בהם, כך היה מורנו הגאון רבי עזרא עטיה, מורנו הגאו רבי בן ציון אבא שאול, מורי הקדוש אבי ז"ל עטרת ראשי, רצים לבית הכנסת, לשיעורי תורה, בערב שבת, בקניות לשבת לבקר חולים, ולכל דבר מצווה, איזה שמחה אופפת אותם, אור גדול על פניהם, מאושרים כאדם שהרוויח מטמוניות והון עשיר ורב, הולכים בעצמם לקניות בשווקים בזריזות נפלאה ללא שהיות ועיכובים, ברגליהם ירוצו, ופיהם ממלמל דברי תורה כל רגע ורגע. זכורני שמור אבי זלה"ה היה רץ ביום השישי בצהריים למקווה, ובזריזות הולך לביתו להכין את הנרות, לובש בגדי שבת ברגע אחד, ורץ ממש כשרגלו היתה חולה מתאונה שעבר בבואו לארץ ישראל בכניסה לעיר העתיקה בירושלים, ומגיע לבית הכנסת בשעה 1 בצהריים ויושב ולומד ברציפות עד זמן מנחה.
את מורנו הרב בן ציון אבא שאול ז"ל רץ לישיבה למסור שיעורים, ובדרך משיב לשאלות של העוברים ושבים במהירות הבזק, ופעם אחת לא היתה ארוחת ערב בישיבה, והיו צעירים רבים רעבים, שלף מכיסו מאות לירות ושלח לקנות פיתות חמות מהמאפיה, וגם ירקות מהירקן, וכדורי פלאפל, למאה וארבעים בחורים כן ירבו, בקושי שמונה בחורים הספיקו לבצע את המלאכה, כשהוא מזרז אותם כעלם צעיר, בעצמו פותח כל פיתה במיומנות ומניח בה ירקות וכדורי פלאפל תור שניות אחדות, ומוסר לכל בחור ואומר "קח", ולא משיב לבקשת עזרה מאחרים, ולא נח עד שכולם אכלו ושבעו, עלה לו לאולם הישיבה וישב ללמוד עוד שלש שעות בית יוסף חשן משפט כשהוא מלא סיפוק.

את ראש העטרה רבנו עזרא עטיה רץ למכולת לקנות מצרכים לבית לכבוד שבת קודש ובידיו לוקח בקבוק אמה, לחם וגבינות, ושאר מיני מצרכים, משלם, ומביא לביתו, יוצא והנה השמש קופחת על ראשו, לקח מטריה ופרסה מעל ראשו והולך לישיבה וממלמל את הסוגיא בעל פה, עולה בגרם המדרגות ונכנס לבית המדרש, ופותח את הגמרא ומעיין ישר בתוספות ולפתע פורץ בשחוק וחיוך רחב בנשימה עמוקה כשמצא את הדקדוק שדקדק בתוספות, ושמח עליו שמחה עצומה. וכך החדירו בתוכנו יראת השם ועבודתו הטהורה. זכותם תגן בעדינו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה