שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 217852

שלום לכבוד הרב
התפללתי בשבת במניין חצר ולא כיסו את הכתב בין עולה לעולה והתלבטתי אם להעיר כי היו שם גם בני תורה ואולי יש להם על מה לסמוך? והאם לסגור את הס"ת בין העולים זה מועיל?

תשובה

עליך להעיר להם ולגעור בהם כי זו הלכה פסוקה.
העולה לספר תורה יראה מקום הקריאה, ויקח המפה בידו ויכסה הכתב במפה, ויאחז היריעה בשתי ידיו על ידי המפה ויברך, ואחר כך יוריד ידו השמאלית, ויאחז הקלף בידו הימנית על ידי המפה, ובגמר הקריאה יחזור ויכסה הכתב במפה ויאחז בשתי ידיו ויברך.
בברייתא אמרו [מגילה ל"ב, א] "תנו רבנן פותח ורואה גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא. מאי טעמא דרבי מאיר? כדעולא, דאמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן, כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, הכא נמי כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה".
וכתב הרמב"ם [הלכות תפילה פרק י"ב] הלכה ה] "כל אחד ואחד מן הקורין פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, ואח"כ אומר ברכו את השם המבורך, וכל העם עונין ברוך השם המבורך לעולם ועד, וחוזר ומברך ברוך אתה השם אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה השם נותן התורה, וכל העם עונין אמן, ואחר כך קורא עד שישלים לקרות וגולל הספר ומברך ברוך אתה השם אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה השם נותן התורה". וכתבו המפרשים ז"ל [הגהות מיימוניות שם], שפסק כרבי יהודה ולא כרבי מאיר, וכן פסק רבי זירא.
אמנם התוספות ז"ל [מגילה ל"ב, א, דיבור המתחיל גוללו] כתבו "פותחו למקום שירצה לקרות בו וקורא כהן, ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך, כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו, אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה, אבל לאחר שקרא בו ודאי צריך לגוללו קודם שיברך כרבי יהודה".
וכתב הטור ז"ל [סימן קל"ט] "ופותח הספר קודם שיברך ואחר כך יברך, דתניא פותח ורואה וגולל ומברך פירוש לאחר שפתח חוזר וסוגרו, ואז מברך וחוזר ופותח וקורא דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך והלכה כרבי יהודה ולאחר שקרא גולל ומברך". וכן פסק בשולחן ערוך [קל"ט, ד] "כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך, ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך, ולאחר שקרא גולל ומברך".
ובשו"ת הרשב"א ז"ל [חלק ה, סימן י] כתב כשישלים הקורא קריאתו גולל הספר תורה ומברך, קודם הקריאה אינו צריך לחזור ולגלול בין ברכה לקריאה. אבל לאחר שקרא למה, הא הס"ת פתוח בלא קריאה, אינו כבודו של ס"ת שיהא כתבו מגולה בלי קריאה".
והטורי זהב ז"ל כתב [שם ד] "ואיכא למידק מאי טעמא חשו התוספות לדברי רבי מאיר, כיוון דלית הלכתא כוותיה. ונראה לי דהתוספות סוברים כיון שהטעם לרבי יהודה, דברכות ליכא למטעי היינו בזמנם, שהיו הדור בעלי תורה, אבל אח"כ שנתקלקלו הדורות ויש עמי הארץ דלא ידעו כלום, ושייך חיישינן לזה כמו שחש רבי מאיר, ועל כן יש לחוש לכתחילה, ומה שכתב אבל בדיעבד פירוש אם כבר הורה אח"כ אין לחוש לבטל הוראתו, דאף אם יש עכשיו עמי הארץ, מכל מקום לא שכיחי כ"כ כנ"ל לישב דבריהם אבל הפוסקים לא חשו לזה אלא אפי' לכתחלה מברך כשהיא פתוחה, רק שהרב בית יוסף בשם כל בו, כתב גוללו ומברך וי"א שלא לגלול אותו אלא פותח ורואה ומברך וכן דעת הר"מ ז"ל וי"א שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובו' בתורה".
והגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו ברכי יוסף [קל"ט, ג] "ורואה ומברך, הכי איפסיקא הלכתא בתלמודא דידן ובירושלמי סוף מגילה, ומוכח דאפילו לכתחילה, וזהו דעת הרי"ף והרמב"ם [הלכות תפלה פי"ב ה"ה] והרא"ש ורוב הפוסקים. אך באורחות חיים ובכלבו [סימן כ] מייתו סברא דפותח ורואה וגולל ומברך. וכן כתבו התוספות בשילהי מגילה דלכתחילה גולל. ודבריהם קשים כמבואר באחרונים. ומ"ש הרב טורי זהב [שם ד] בפירוש דבריהם אינו מחוור". ולהלן [ד] כתב "וראיתי בפסקי הרב המאירי בסוף מגילה שכתב וז"ל, ואחר שקרא אם רצה לגלגל קודם שיברך לא הוזכר בגמ', אלא שגדולי המחברים כתבו דצריך לגלול, הואיל ואינו צריך לקרות בו, שבראשונה הואיל וצריך לפתוח קודם שיברך לראות היכן הוא צריך להתחיל, לא הטריחוהו לגלגל ולברך ולחזור ולפתוח, אבל באחרונה ודאי צריך לגלגל, אלא מברך אף על פי שהוא פתוח הואיל ומ"מ הוזכר בו טעם שאין חוששין לומר ברכות כתובות בתורה, עכ"ל. ונראה דטעות סופר יש בדבריו, וצ"ל ואין נראה כן אלא מברך אעפ"י שהוא פתוח הואיל ומ"מ וכו' כך צריך לומר".
והגאון הבית חדש ז"ל [סימן קל"ט] כתב "וזה לשון מהרש"ל ז"ל [בחידושיו לטור] לא דמי ברכה אחרונה לראשונה, דראשונה דבא לצורך הקריאה דין הוא שתהא פתוחה, ויהא רואה מה שיהא קורא. אבל זה שכבר קרא למה תהא פתוחה בשעת ברכה, ודלא כהר"ן ז"ל [בחדושיו מגילה לב א] דהשיג על זה, אבל זה הוא מנהג בורות דמיד לאחר שגולל ומברך חוזרין ופותחין, אלא תהא סתומה עד דאתי גברא ויפתח לצורך קריאתו עכ"ל. וכל זה פשוט ועל כן צריך לבטל מנהג טעות זה שנוהגים בו העולם. ואחר כך כתב "ולפי עניות דעתי נראה הגון שיהא פתוח בשעת ברכה לגמרי, ולא יהפוך פניו כלל, דכך הוא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכך אני נוהג". ועיין במגן אברהם ז"ל [שם ו].
וכתב הרב אליה רבה ז"ל [שם ז] "והרב בית חדש מסיק דנכון והגון שלא יהפוך פניו כלל ויהא פתוח לגמרי, דלא חיישינן שיאמרו ברכות כתובה בתורה, וכך היה נוהג, והביאוהו אחרונים [ט"ז סק"ד, מג"א סק"ו], וכן מצאתי במטה משה [סימן רכ"ז]. ושיירי כנסת הגדולה [הגהות ב"י אות י] כתב אני נוהג שלא להסתכל בכתב אלא להסתכל חוץ". ועיין באליה זוטא [שם ב].
וכן כתבו הרב עטרת צבי ז"ל [שם ו] שאין צריך לגלול בתחילה ולברך, לפי שאיכא טירחא לחזור ולפתוח. והרב עטרת זקנים ז"ל [שם ו],
והרב נחלת צבי ז"ל [שם ה] דייק מדברי מרן השלחן ערוך, שהספר תורה היה מתחילה פתוח כיוון שהכתב מכוסה בסודר. וכן כתב הרב עולת תמיד ז"ל [שם ח] שמכסים הכתב, וכן הוכיח המרדכי ז"ל [מגילה סימן תתל"א], ועיין במגן אברהם ז"ל [שם ט] שכתב "נהגו לכסות. אף על פי שמן הדין להיות מגוללת, מכל מקום נהגו להיות פתוחה ומכסין בסודר קודם הברכה אחרונה כמו שביארנו סעיף ד]".
והרב פרי מגדים ז"ל [משבצות זהב שם ו] כתב "ועיין מגן אברהם [שם ט] מפרש כן, ולא סיים דעת רמ"א מה היא, ואפשר להרב תרתי בעינן גוללו ומכסה בסודר. ומדברי הרב הלבוש [סעיף ה] משמע שהבין בהגהת רבנו כט"ז, מדהשמיט כיסוי כלל. ובשעת קדיש מגוללת ומכוסה, וכן בשעה שמזמרין החתן, אליה רבה אות ח'. ונראה האידנא הסגן מיישב זמן מה לאיזה שיעלה, ראוי לכסות בין גברא לגברא ומגוללת".
וכתב בספר חסד לאלפים ז"ל [סימן קל"ה, אות ט"ו] "נכון שיהא הספר תורה פתוח בברכה ראשונה לגמרי. וכשהוא מברך ברכה ראשונה יהיו פניו נגד הספר תורה, ולא יביט בספר תורה, אלא פעם למעלה פעם למטה, דבזה לא יעלה על לב לומר דהברכה כתובה בתורה".
וכן כתב בלדוד אמת [סימן ו, אות ע"ה] "הספר תורה יהיה פתוח לגמרי בשעת הברכה, והעולה יהיו פניו נגד הספר תורה ולא יסתכל בשעת הברכה בכתב אלא בחוץ".
ורבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב בספר חיים [סימן ד, אות ז] "קודם שיברך יאחוז בשתי ידיו בספר תורה עצמו על ידי המפה, או על ידי הטלית, ואחר כך ישלק השמאל. ספר הכוונות, ועיין בספר פתח הדביר דקס"ג ע"ד, ובמה שכתב בחסד לאלפים".

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א