שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 200430

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מי שאביו ציווהו שלא יספידו אותו, שמעתי אומרים שאינו חייב לשמוע לו, האם יש בזה משום עובר על מצווה לקיים דברי המת?

תשובה

זכורני בכמה פעמים לפני שנים שנפטרו כמה צדיקים וחסידים שציוו שלא יספידום, אך הרבנים כאן בירושלים הורו שלא ישמעו להם ויספידו אותם, ושמעתי פעם אחת ממור אבי ז"ל כי יש נחת רוח גדולה לנפטר שמספידים ובוכים עליו, ואותם ניצוצי קדושה שנשארו בעולם הזה ושייכים אליו, עולים על ידי ההספד.
ועיין בשו"ת התשב"ץ חלק ב סימן נ"ג, שכתב "שלא בכל דבר אמרו מצוה לקיים דברי המת, שאין האדם בשעת מיתתו נביא ולא מלך ונשיא, שיצווה החיים לקיים דבריו, שאין שלטון ביום המוות, ולא אמרו זה אלא כשציווה שיעשה מממונו כלום, שמצוה לקיים דברו שהרי בממון שלו יכול לצוות, וחייבין הכל לקיים דברו, ונכלל בכלל מצות נחלות ולא בכל ממון גם כן אמרו מצוה לקיים דברי המת". עיין שם שהאריך בזה. וכן פסק הרב שבות יעקב [חלק א, סימן קס"ח], והנודע ביהודה [מהדו"ת אבן העזר סימן מ"ח], וכבר האריך בזה מרן ז"ל בחזון עובדיה [אבילות חלק א עמוד רע"ג].

ולענינינו הנה מצינו למרן הבית יוסף ז"ל בספרו מגיד מישרים פרשת שמות מהדורא קמא, על הפסוק וימת יוסף וכו', ובני ישראל פרו וישרצו. וכתב "כי כאן הרמז סוד שלימדתיך, שהצדיקים במיתתם מולידים נפשות יותר מבחייהם, כי כאשר נפטר צדיק מן העולם כמה נפשות ישראל יש המשוטטות ערטילאיות באויר העולם, ואינן מוצאות מנוחה הולכות לנשמת הצדיק, וכאשר מספידים אותו ואומרים עליו דברי תורה, מתעטפות באותם מילים, ובאמצעותם עולות למדריגות עליונות, ואותן נפשות מתעטפות במילים הקדושים, ונגזר עליהם להתתקן ולבא בגילגול, ועל כל אחת מהם נגזר בשעת ההספד היכן ואיפה תתגלגל. ומתקנים להם מקום שינוחו שם לבנתיים. נמצאו צדיקים מולידים במיתתם יותר מבחייהם, והיינו רזא דהורדת דמעות על אדם כשר רמז להאי שפעא דנחית מלעילא להנהו נפשן, והיינו דלא פרו בני ישראל עד דמית יוסף וכו' וע"י מיתתהון נחתו כל הנך נפשן ואיתגלגלו בישראל, וע"י כך פרו וכו' והיו יולדות ששה בכרס אחד רמיז לשית ספירן".

גם בספי המקובלים כתבו כי הצדיק בהיותו בעולם הזה לומד תורה ומלמדה לאחרים, והקולות היוצאים מגרונו מהדהדות בחלל אויר העולם הזה, וכשמספידים אותו, אותם קולו שלו מתחברות עם קולות ההספד ועולת לשניים ועושות פעולות יקרות.
ועיין בספר ליקוטי הפרד"ס מרש"י [די"ח ע"א] שכתב על שעת מנחה בשבת "ומה שאין עוסקין לא מפני שאסור אלא משום כבוד משה רבינו ע"ה שנפטר באותה שעה ולפיכך הן בטילין ולקיים נשיא שמת כל מדרשות בטילין. ולפיכך הן בטילין. ולפיכך נתנו לומר פרקי אבות משה קיבל תורה מסיני לומר הרי אנו מספרין בכבודו של משה רבינו שנפטר בשעה זו כי כן מנהג אחרי שמת האדם מספרים בכבודו ובמעשיו הטובים. ובכך הוא יהיה לו מנוחה טובה".

וראה נא מה שכתב בפרקי דרבי אליעזר [פרק יז] "ר' נתנאל אומ' שלש מאות שנה עד שלא נולד יאשיהו שמו, ובן שמנה שנים מלך, וכי נער של שמנה שנים מה דעתו, והלא מאס את האלילים ושבר את המצבות וגדע את הפסילים וכרת את האשרים, והיה זכותו מבהקת לפני כסא הכבוד, ובשביל הרעה שהיו ישראל עושין בסתר נאסף הצדיק, שנא' כי מפני הרעה נאסף הצדיק, ונאספו כל יהודה וירמיהו הנביא לגמול חסד ליאשיהו, שני ויקונן ירמיהו על יאשיהו, ר' לוי אומ' השרים אלו הלויים שהיו עומדין על הדוכן בשיר, והשרות אלו נשותיהן, ר' שמעון אומ' לא על הלויים ולא על נשותיהן בלבד הן אמרו אלא גם על הנשים החכמות, שנ' כה אמר ה' התבוננו וקראו למקוננות ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי, מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין כן לכל זקני ישראל ולגדוליהן, שנ' ויתנם לחוק לישראל, ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הב"ה, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבין בין שני שערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעין שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות, והנכנס בשער האבלים והיה שפמו מכוסה והיו יודעין שהוא אבל, והיו אומרין לו השוכן בבית זה ינחמך, והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה היו יודעין שהוא מנודה והיו אומרין לו השוכן בבית הזה יתן בלבך לשמוע דברי חביריך ויתן בלב חבריך לסלוח לך ויקריבוך אצלם כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ומיום שנחרב בית המקדש התקינו חכמים ז"ל שיהיו חתנים ואבלים הולכין לבית הכנסת ולבתי מדרשות ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו ורואין את האבל ויושבין לארץ כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ועליהם הוא אומ' ברוך אתה ה' נותן שכר טוב לגומלי חסדים".

ועיין בספר מעבר יבק [שפת אמת פרק ל] שכתב כי אם המספיד אינו משבחו כפי מעלתו, נענש על כך. וכתב עוד [שפתי רננות פרק כ"א] כי "המספיד צדיק למטה, גם במותו יספידוהו למעלה". וכתב עוד [שפת אמת פרק י"ט] "וההספד למת תועלת גדולה כי על ידי הדמעות יפתחו לנפטר שערי דמעה העליונים, שערים מהמסולקים מן הדין" וכתב עוד [מנחת אהרן פרק ה] "שעל ידי ההספד מקילין צער המת ודוחקו, שהם למנוע מעליו כוחות המזיקים הקשים, והאבילות הוא על צער וטירדת הנפטר". עד כאן ציטטת כמה גרגירים יקרים מדברי הרב מעבר יבק, ומכאן תדע מעלת ההספד.

אלא שהחכם המספיד יעשה בדעת, ולגדול בתורה ישבח למדנותו ותורתו, לעשיר ישבח נתינת הצדקה, ולאדם ירא שמים ישבח במעשיו הטובים. ולמי שאינו יודע מהו, ירבה במוסר על תכלית החיים והשכר לעולם הבא.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א