שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 200314

שלום לכבוד הרב עטרת ראשינו, היום י"ט באייר תש"פ, ימלאו 50 שנה תמימות לפטירתו של רב רבנן הגאון העצום רבנו עזרא עטיה זצ"ל, אולי כמה קווים לדמותו שנלמד מדרכיו.

תשובה

חמישים שנה עברו מאותו יום מר ונמהר, בו הסתלק האבא של כולנו, אני זוכר את אותו רגע בשעה 10,32 בבוקר, נכנס אחד הבחורים והרים את ידיו, וכולנו זעקנו, כי הבינוני שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלקים., כי שלשה ימים רצופים גסס בביתו הסמוך לבנין הישיבה, ובבוקר השיב נשמתו לבוראה, התאלמנו, הזדעזענו, לא יכולנו להוציא הגה, כל הלימודים בישיבה שבתו, דממה נוראה השתררה, גם רבותינו הגאונים הרב יהודה צדקה יד ימינו עשרות בשנים, רבנו בן ציון אבא שאול פאר תלמידיו וכל הרמי"ם בישיבה עמדו משתוממים ולא הוציאו הגה.

ההלוויה יצאה מביתו כשגדולי הדור מספידים אותו, המשיכה מטרים ספורים לשערי הישיבה האבלים, בראש כולם עמד הגאון הראשון לציון דאז הרב יצחק נסים זצ"ל, ואתו כל גדולי התלמידים, מרן הרב עובדיה יוסף, הרב עובדיה הדאיה, הרב שלום לופס, הרב בן ציון אטון, הרב יהושע שרבאני, הרב יצחק כדורי, הרב שלום אזולאי, הרב נתן סאלם, הרב יוסף זרוק, הרב יוסף שעיו, הרב ששון לוי, הרב יעקב סודרי, הרב מנצור בן שמעון, הרב משה עדס, הרב עזרא עדס, הרב רפאל עבו, הרב שאול שרבני, הרב יוסף שרבני, הרב שלמה שרבני, הרב נסים ענתבי, הרב מרדכי עטיה, הרב יחזקאל כהן, הרב יעקב כהן, הרב אליהו שרים, הרב חיים דוד הלוי, הרב יהודה מעלם, הרב עזרא שעיו, הרב ישועה עטיה, הרב עמרם אזולאי, ועוד. כולם גועים בבכיה, ולבנו נשבר לרסיסים.
ויבדלו לחיים טובים הרב שלום כהן, הרב שמעון בעדני, הרב ציון כהן, הרב אברהם סלים, הרב משה תופיק, הרב יעקב תופיק אביעזרי, הרב משה מאיה, הרב בנימין הלוי, בניו ובראשם הרב דוד עטיה ועוד רבים אשר ינקו תורתם ממנו ולמדו מדרכיו.
גדולי הרבנים בישראל בראשות הגאון מהרי"ש אלישיב, וגדולי האדמורי"ם בראשות האדמו"ר הקדוש ה"בית ישראל" מגור אתו היו לו שיחות מרתקות ונפלאות. וכל עמך בית ישראל מכל הארץ.

רבנו נולד בעיר ואם בישראל היא חלב הנקראת ארם צובה, למשפחת רבנים מפורסמת וידועה אשר יחוסה מגיע עד דורו של מרן השלחן ערוך ז"ל, מאותה משפחה עמדו הגאונים הרב יצחק עטיה מחבר רוב דגן, ועוד עשרות גאוני עולם מפורסמים. בילדותו התייתם מאביו, ואמו העלתו ארצה לירושלים עיר הקודש, פה מצאו מגורים בדוחק בחדר בשכונת הבוכרים, הגאון המקובל הנורא הרב שאול דוויק זצוק"ל, אמצו לבן, והיה לומד עמו מדי יום גמרא, פעם הוא סיפר כי חלה, וחומו עלה, בערב הגיע רבו לבקרו, כשהביע צער שהטריחו, השיבו, וכי תיסק אדעתך שאניח הלילה ראשי על הכר מבלי שאראה פניך? מסכתות על גבי מסכתות סיימו עד שהגיע לפרק הנושא, ורבו שידך לו את בת חבירו וידידו הטוב המקובל האלקי רבי אברהם סאלים זצוק"ל, הרבנית בוליסה ע"ה, לימים סיפר לנו כי לא היה לו מעיל ללכת לשידוכין, והשאיל לו מאת חבירו הרב אברהם הררי רפול ז"ל, אחר הנישואין עלה ונתעלה ושמו הגיע למרחוק, והיה לומד בשכונת הבוכרים בישיבת "אוהל מועד".

לימים נפתחה בעיר העתיקה הישיבה ״פורת יוסף״, ושם הזמינוהו לתת שיעורים בתלמוד ובמפרשים, כשראש הישיבה הראשון היה הגאון הרב שלמה לניאדו ז"ל, לאחר שנים מספר נפטר ראש הישיבה והישיבה עברה תחת הנהגת רבנו אשר הנהיגה ביד רמה, בחכמה בתבונה ובדעת. והוציא מתחת ידו מאות רבנים מוסמכים בבתי הדין, ראשי ישיבות, פוקים ומחברים ידועים. בשנת תש"ח גלתה הישיבה ממקומה כי המקום נכבש על ידי הלגיון הערבי האכזרי אשר החריבוה עד היסוד, ושרפו את כל הספריה הנדירה שהיתה בה כולל כתבי יד נדירים ויקרים מרבות בשנים, וביניהם כתבי יד של הגאון רבנו יוסף חיים זלה"ה.
הישיבה נדדה בין בתי הכנסת בשכונת הבוכרים, י"ב בתי כנסיות הכילו את לומדיה, כשרבים מתדפקים על שעריה, ואין מקום ישיבה בה, יהודי אמיד שעלה מבוכרה היתה לו קרקע פנויה ברחוב פרי חדש, וניגש אל רבנו וביקש לתרום את הקרקע לישיבה. אולם רבנו התנגד בכל תוקף. מפני שבסמוך לשם היה בית קולנוע משוקץ ומחלל שבת, ולא אבה שהתלמידים אפילו יעברו דרך שם.

מה רבה שמחתו ביום שחנכו את בנין הישיבה וחזרה עטרה ליושנה בירושלים החדשה בשכונת גאולה, ממש בסמוך לביתו, ברחוב יוסף בן מתתיהו, בה השתתפו גדולי הדור אשכנזים וספרדים, מדי ערב ראש חודש היינו ניגשים אליו למבחן על החומר הנלמד בחודש האחרון, מה רבה התפעלותינו כאשר דקדק על כל דיבור של רש"י בלי לוותר אפילו על אות אחת, ופעם במבחן שאל מדוע כתב רש"י "דהא", ומה היה קשה לו, ומדוע האות דל"ת. העמיד אותנו על הדקדוק כיצד מעיינים ולומדים. וכשלמדנו תוספות והיו כמה תירוצים כמה דקדק בלשונם הטהור. והנפקא מינה בין התירוצים, ומה ההבדל ביניהם, ומדוע אמרו "ויש לומר", "ויש ליישב", ועוד יש לומר", "ונראה לומר", "אי נמי", "וקשה", "ואם תאמר", וכן הלאה. כמה דקדוקים בלימוד ובזה הבהיר לנו את מה שהקשו המפרשים באותה סוגיא. דקדק בדברי המהרש״א ומהרש״ל מאוד.
נפש רכה והומיה היתה לו, רגישות בלתי נתפסת, פעם סיפר, כי כשנפטר הגאון הגדול המקובל האלקי הרב אברהם עדס זצוק"ל, אחרי ארבע שנים כשהיו מזכירים שמועה בשמו היה פורץ בבכי מר ונמהר. כאילו זה עתה נפטר.

והתקופה קשה מבחינה רוחנית, מערכות דת ומדינה התחוללו, קדשי ישראל נרמסו, ויראי חטא נמאסו, חילולי שבת המוניים, הרב קרא יחד עם כל גדולי הרבנים הספרדים לצאת להפגנות השבת, נעל את בתי הכנסת והתפללנו ברחובה של עיר, משאיות גדושות קיבוצניקים הגיעו בעצם יום השבת בחסות השלטונות ואלות בידיהם כשהם מכים וחובטים בכל מי שנקרא בדרכם, והוא לחם כחומה בצורה, אך התנגד לכל גילויי אלימות.
בריכת שחיה מעורבת הוקמה בירושלים לראשונה ברחוב עמק רפאים, הרב קרא ליום תפלה ובכיה בבית הכנסת הגדול ״בזכרון משה״ מונטיפיורי ע"ה. שם נשא דרשה מעומק לבו, עד היום מהדהדים דבריו באזנינו, כמה קדושה ויראת שמים. באחד הימים פגש את אחד מגדולי הרבנים ושאל אותו היום יש הפגנה האם הבחורים הולכים? והנשאל השיבו איני מורה להם מה לעשות. אמר לו, ואם בנך היה נתפס שם ונאסר וחלילה יכוהו היית מסכים? לא עברה שעה קלה וכאשר אמר כן היה.

אהב כל תלמיד כנפשו כאילו היה בנו, כמה דברי עידוד וריצוי שמענו מפיו, כמה חרד מעוון ביטול תורה ואפילו לרגע, עד שאסר על התלמידים מלדבר מילה אחת מפני ביטול תורה, והיה מזהיר אותנו "השם יצילנו מחצי חכם" (היינו הגם היודע סוגיה אך לא בשלימותה.) וכגודל אהבתו אלינו כן אהב את התורה, יום אחד ראיתיו מעיין בגמרא מחבק אותה ומביט בתוספות שבראש העמוד כשלפתע פרץ בצחוק עמוק, והתברר כי היתה לו דחיה על דבריהם, והנה הם עצמם בהמשך הדברים מיישבים ומיישרים את הדבר והיה העקוב למישור, גם כשהלך ברחוב היה ממלמל בדברי התלמוד והיינו שומעים אותו מאחוריו ומתענגים לדבריו, תורה מהלכת היה, כולו תורה ויראה.

אחד הבחורים היו לו צרות בצרורות, הורים חולים, עניות ודלות, ועוד מרעין בישין, בצר לו הלך אל האדמו"ר הבית ישראל מגור ז"ל, כשנכנס לחדרו לתנות את צרותיו, השיבו מיד "מדוע באת אלי? ויש לך את רבי עזרא, לך לרבי עזרא והכל יסתדר". תלמיד אביו שוכב על ערש דוי והרופאים התייאשו ממנו, ניגש אליו ובקשה בפיו אסע לי לצפון ואבכה עבורו במקומות הקדושים, השיבו מיד, בצהריים תלך להר הזיתים שם שוכבים מצוקי ארץ והם יעוררו את כל הצדיקים ויתפללו עבורו ויבריא, וכן היה.

ועוד עובדה אגלה לכם היום, שנה אחת והיה זה בשנת תשכ"ג, הגיע יום ה' באייר, ובירושלים נערכת כנהוג צעדת צה"ל, ויש בחורי שוליים או עולים חדשים ממדינות שונות, שחשבו לצפות בחלקה, המשגיח היה הגאון רבנו שבתי אטון זצוק"ל, והלכנו אבדל לחיים טובים לביתו ושחנו לו את המאורע, הרב החליט לכתוב מכתב "קול קורא" לחיזוק התלמידים, שרבים מהם עלו ארצה לאחרונה ממדינות שונות. והרב ישב במשך עשר דקות וחישב איך להתייחס ליום הזה ומה לכתוב על זהותו, בסופו של דבר כתב "מחר הוא יום המצעד", ולשמחה מה זו עושה. והאריך בדברי תוכחה על כך שהגאולה מתמהמהת להגיע, ואין לומר כוחי ועוצם ידי, וחתם שמו בה. כל הבחורים ישבו על מקומם בלא להרים עיניהם מהגמרא.
אהוב לשמים ואהוב לבריות, מימיו לא הקפיד על שום אדם, ולא הקפידו עליו, נפטר בשם טוב מן העולם. זכותו תעמוד לנו ולכל זרעו אחריו ויאריך השם יתברך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים.
אבקש מחילה מנשמתו הטהורה, כי לא כתבתי אפס קצהו מגדלותו ואישיותו הטהורה. בן ציון.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א