שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 199902

האם אפשר הלילה לברך ברכת הלבנה? כי בלוח כתוב שלא.

תשובה

מי שלא בירך ברכת הלבנה, יכול לברך עד חמשה עשר יום שלמים מעת לעת מזמן המולד באותו החודש. ודעת רוב הפוסקים ומרן השלחן ערוך שעד ליל ט"ו יכול לברך, גם כשעברו מחצית של מחזור הלבנה שהוא כ"ט יום, י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אך לא בליל ט"ז.
בתלמוד [סנהדרין מ"א, ב] "ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן עד כמה מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתה. וכמה? אמר רב יעקב בר אידי אמר רב יהודה עד שבעה, נהרדעי אמרי עד ששה עשר. ותרוייהו כרבי יוחנן סבירא להו. הא למיהוי כי יתרא, הא למיהוי כי נפיא". ופירש רש"י ז"ל "דבמלתא דר' יוחנן פליגי, רב יהודה סבירא ליה דמלוי פגימתה היינו למיהוי כי יתרא, כמו יתר של קשת, שתהא כל פגימת הקשת מלאה עד היתר דהיינו חצי העיגול, והיינו לסוף שבעה. ונהרדעי סבירא להו עד דתהוי כי נפיא עגולה במלואתה כמו נפה.
וכתב האור זרוע [חלק ב, סימן תנ"ו] "ומברכין על החודש עד ששה עשר, כנהרדעי אליבא דר' יוחנן דאמר עד שתתמלא פגימתו, דהיינו למיהוי כי נפיא דהיינו לבנה שלימה ועגולה. דאין הלבנה שלימה קודם, ואם תמצי לומר שהיא שלימה בחמשה עשר, אם כן הוי עד ולא עד בכלל. ואין מברכין כי אם עד חמשה עשר וחמשה עשר בכלל לאפוקי ששה עשר".
ופסק הרמב"ם ז"ל [הלכות ברכות פרק י, הלכה י"ז] "אם לא בירך עליה בליל הראשון מברך עליה עד ששה עשר יום בחדש עד שתתמלא פגימתה". וכן פסק השלחן ערוך [תכ"ו, ג] "עד אימתי מברכים עליה עד ששה עשר מיום המולד, ולא ששה עשר בכלל".
ובספר האשכול [חלק ב, ראש חודש סימן ד] כתב "ומשהגיע ט"ז שהירח הלוך וחסור שוב אין מברכים עליו". וכן הוא בספר אוהל מועד [[שער הברכות, דרך ג] "
ורבנו המאירי ז"ל כתב בספר המאורות [ברכות תפלת השחר בסופו] "וכמה, עד ששה עשר, נראה לפרש דעד ולא עד בכלל קאמר, מכיון דתלינן טעמא בעד שתתמלא פגימתה ותו לא, ובודאי בט"ו יום נתמלאת פגימתה, ובסוף ט"ו יום מתחילה להתחסר, דקיימא לן [ראש השנה כ"ה, א] שאין חודשה של לבנה אלא כ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים". וכן דעת רבנו מנוח ז"ל על הרמב"ם [הלכות ברכות פרק י, הלכה י"ז]. וכן הוא בספר אוהל מועד [שער הברכות, דרך ג] "עד מתי מברכים על החודש עד שתתמלא פגימתו שזהו כל ט"ו יום".
ובספר הכלבו [סימן מ"ג] כתב "ועד מתי מברכין על הלבנה עד שתתמלא פגימתה חצי העיגול, ויש מפרשים עד י"ו שתתמלא פגימת כל העיגול לגמרי ומשניהם נלמוד לומר לכתחילה מברכין עד ז' ואם איחר מברך והולך עד י"ו ולא עוד והטעם כי החמה עומדת כנגד הלבנה בט"ו בחדש ולכך זיו הלבנה בחזקו עומד על מלואה כי חמה במערב ולבנה במזרח רב המקום ביניהם, ולכך מברכין עד שתתמלא פגימתה כי כל מה שתקרב הלבנה אחר חצי החדש לחמה יתכסה אורה ולכך מברכים על התוספת ולא על החסרון כי על הטובה יש לנו לברך".
ומרן הבית יוסף ז"ל [סימן תכ"ו] כתב "מצאתי בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' יט) דטעמא משום דאמרינן עד שתתמלא פגימתה אם כן במילוי תליא מילתא ולאו דוקא ט"ו וי"ו אלא חצי כ"ט י"ב תשצ"ג זהו מלאתו כן נ"ל ולע"ד נראה אם היה ליקוי לבנה שאנו רואים ניגוד אמיתי אמצעות הלקות בודאי שאין לברך אח"כ אבל סתמא סמכינן אחשבונינו שמסרו לנו רבותינו שהוא מולד השוה אפילו אם היה ליקוי חמה שהוא מולד אמיתי קודם לשלנו או אחריו כי הרמב"ם (קידוש החודש פ"ז הל' ז) כתב שרבותינו כיונו לפגוע באמיתי ע"י הדחיות עכ"ל". נמצא לשיטת המהרי"ל הוא עד 14 ימים שלמים ועוד 18.15 שעות מהמולד.
וכן פסק מרן ז"ל בשלחן ערוך [תכ"ו, ג] "עד אימתי מברכים עליה עד ששה עשר, ולא ששה עשר בכלל". וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל [הגהות טור, סימן תכ"ו, ב] "אמר המאסף, רבינו בית יוסף לא הביא חולק בזה, וכן פסק בספר הקצר. אבל אני מצאתי בשיטת סנהדרין לאחד מגדולי האחרונים בשם תלמידי הרב רבנו פרץ והרב המאירי ז"ל, דאפילו ששה עשר בכלל". וכן כתב בשו"ת כנסת הגדולה [אורח חיים סימן י"ג] שיכול לברך בליל ט"ז, וכתב עליו הרב המאסף רבנו רפאל קלמארו ז"ל בהגהת שיורי ברכה, וכתב "לעניות דעתי דדברי הכנסת הגדולה קשים, שהרי כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל, ואם כן מאחר דרובא דרבוותא סבירא להו דעד ט"ז, ולא ט"ז בכלל, הדר דינא דספק ברכות להקל, ואין לברך בליל ששה עשר". וכן כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו [סימן ע"ח].
וכתב הרב אליעזר פאפו ז"ל בספרו חסד לאלפים [סימן תכ"ו, ט] "אין מברכין עליה כי אם עד חמישה עשר שלמים מעת המולד מעת לעת (שם סעי' ג). כגון: אם חל המולד במוצאי שבת שנים או שלוש שעות בלילה, מותר לקדשה תחילת ליל שני. ואם לא קידש עד חמשה עשר, ויום חמישה עשר הוא שבת או יום טוב יכול לקדש. אבל אם שישה עשר בשבת לא יקדש. ולאחר שבת יקדש בלא שם ומלכות".
נמצא לסיכום ההלכה דעת רוב הפוסקים שמברך עד ליל ט"ו, אבל בליל ט"ז אין לברך. וזו דעת רבנו הרמב"ם, האור זרוע, ספר האשכול, המאירי, רבנו מנוח, אוהל מועד, הכלבו, מרן השלחן ערוך, הרמ"ע מפאנו, והחסד לאלפים ועוד. וגם אם עבר מחצית כ"ט יום, י"ב שעות, ותשצ"ג חלקים.

נמצא איפה כי הלילה ליל י"ד באייר אפשר לברך לכתחילה כל הלילה.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א