שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 197229

שלום לכבוד הרב. בבידוד, אין אפשרות לברך ברכת הלבנה תחת כיפת השמים. יש היתר במצב שלי לברך תחת תקרה ולראות הלבנה דרך החלון?

תשובה

כתב הגאון הבית חדש [סימן תכ"ו] לגבי יציאה תחת כיפת השמים "מיהו כל זה היכא דאפשר אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ אי נמי כששרויין בין הגוים יכול לקדש בביתו דרך חלון ופתח". וכתב בשיירי כנסת הגדולה [הגהות הטור, סימן תכ"ו, ד] "מצאתי כתוב בשם תלמידי הרב רבנו פרץ ז"ל שכתב, שתחת גג ותקרה שהרגילו שלא לברך לא ידעתי.
וכתב הב"ח דהא דאין מברכין אלא במקום מגולה, היינו דוקא היכא דאפשר, אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ, אי נמי כששרויין בתוך הגוים, יכול לקדש בביתו דרך חלון ופתח. עד כאן. ובספר מטה משה [סימן תקל"ז] כתוב, ואני ראיתי את מורי הרב [הוא מהרש"ל] ז"ל שהיה יושב בחבורה שמח וטוב לב, והגיע שעת קידוש הלבנה, ולא היה רוצה לצאת לחוץ, וציווה לפתוח לו החלון נגד הלבנה ובירך ברכת הלבנה. ע"כ.
וכן כתבו הגאון הפרי חדש ז"ל [תכ"ו, א] כי אין לעמוד תחת הגג, אך שיש לו מיחוש יכול לברך בביתו ויביט דרך החלון. ורבי יעקב מליסא ז"ל בדרך החיים [סימן צ"ג, ה], והרב עולת שבת [תכ"ו, ד], והאליה רבה [שם י"ז]
וכתב הרב יוסף אומץ יוזפא [סימן תס"ט] "ומי שרואה את הלבנה בביתו באישון לילה בשעה שבני אדם ישנים, ומתיירא ללכת אנה ואנה לקדשה במקום הגלוי תחת השמים, עד כי רב הפחד עליו שעל ידי כן לא יקדשנה בלילה ההיא ואז יעבור מן קידושה, נראה לי דאין לחוש לדברי המחמירים לקדשה דווקא תחת כיפת השמים, דהיינו המהרי"ל ומהרי"ו, ויש לסמוך על דברי הגאון מהר"ש לוריא ז"ל שכתב בעל מטה משה שראה אותו שמח וטוב לב, והגיעה שעת קידוש הלבנה ולא היה רוצה לצאת לחוץ, וציווה לפתוח החלון נגד הלבנה וקידשה. ומכל מקום טוב בעיני להוציא הראש חוץ לחלון בענים שלפחות לא יהיה ראשו תחת הגג, גם אם בראש כל חוצות יש טינופת מוטב לקדשה בבית ממקום הטינופת. ואם אי אפשר רק לקדשה במקום הטינופת, אל יקדשנה כלל דהוי מצוה הבאה בעבירה גדולה באיסור כרת [במדבר ט"ו, ל"א] דכי דבר השם בזה".
ומרנא הגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו ברכי יוסף [אורח חיים סימן רכ"ד, א] "יש להסתפק אם ראה דבר שמברכין על ראיתו בעד החלון והוא מכוסה בזכוכית לבנה הנקראת ג'אם, אך מן הזכוכית ראה יראה הדבר ההוא ראיה טובא מי נימא דיכול לברך דהא קחזי, או דילמא בעינן ראיה בלי הפסק, ומן הזכוכית לא שמה ראיה". והביא דברי הרב יד אהרן ז"ל [סימן רכ"ה] שכתב בשם הרב שבות יעקב [חלק ב, סימן ל"ח] לגבי ברכת שהחיינו על הפירות שמעיקר ההלכה תיקנו אותה על הראיה, וסומא מברך גם על הראיה מכיוון שהוא בראיה אצל אחרים, ולא דמי למאורות, אלא מכיוון וחזרו ותיקנוה על האכילה יכול לברך. ואפשר להביא ראיה לכך ממה שמצינו גבי רב ששת שהיה סגי נהור ובירך על המלך כדאיתא בגמרא [ברכות נ"ח, א].
והגאון החיד"א ז"ל כתב לחלק בין ברכה על המלך לבין שאר ברכות הראיה, דשאני ברכת המלך דנתקנה שמרגיש בכבוד המלך, ואם יזכה יבחין. ואם כן גם סומא יש לו הרגשה וחוש השכל מבחין בכבוד המלך ויכול לברך, אבל שאר ברכות הראיה, דהיינו לראות הדבר עצמו, הדבר ברור כמו שכתב הרב יד אהרן דבעינן שיראה בעיניו. וכן ראיתי למהריק"ש [סימן תכ"ו] שכתב דמדקאמרי הרואה לבנה וכו' תלו בראיה וסומא פטור, וכן משמע קצת מדברי הרדב"ז בתשובה סימן שמ"א. ואף מהרש"ל בתשובה [סימן ע"ז] ודעימיה שכתבו דסומא מברך ברכת הלבנה, שאני התם דמדמו לה ליוצר המאורות, משמע דשאר מילי דראיה סומא לא יברך כדברי הרב יד אהרן, וכפ"ז בנ"ד אכתי לא שמיע לן אם יברך".
וכתב בספרו מורה באצבע [אות קפ"ה] "נכון לצאת לקראת הלבנה לברך, ואם יש לו מיחוש יכול לברך דרך החלון, ואם מצטער מן הרוח שהוא קצת חולה וירא שלא יזיקנו ושמא יעבור הזמן, יכול לברך כשרואה אותה מן החלון דרך זכוכית הנקארת ג'אם, ובלבד שיראנה מאירה ובהירה".
אולם הגאון הרב שמואל אבוהב ז"ל בספרו שו"ת דבר שמואל [סימן רמ"ב] כתב בתשובה להגאון הרב ישראל לינגו ז"ל שלא לברך כי אמרו בתלמוד שרואה אותה בעששית אינו מעיד עליה בקידוש החודש, ולכן גם אם רואה דרך זכוכית לא יברך מטעם ספק ברכות להקל עיין שם.
ובשו"ת קול אליהו [חלק ב, סימן י"ז] כתב ששאלוהו שהוא מן המתירים לברך בעד החלון היפך הוראת הרב דבר שמואל, ונימק היתרו שאם עברו עליה שבעה ימים שלמים מעת המולד, והיא מאירה יפה כלבנה, והאור נכנס לבית בעד החלון וניכרת פגימתה, וסיים דבריו "כיוון שיודע הוא שהלבנה היא במקום הזה ונהנה מאורה, פשיטא שיברך וזה ברור לעניות דעתי".
והגאון החסיד רבנו אליעזר פאפו ז"ל כתב בספרו חסד לאלפים [תכ"ו, א] "ואין לעמוד תחת הגג (רמ"א שם סעי' ד) אלא תחת אויר הרקיע. אם לא כשלא יכול לצאת החוצה לאיזו סיבה, יכול לברך אפילו דרך חלון המכוסה בזכוכית, ואפילו יש סריגה".
הראת לדעת שבמקרה שלך מותר לברך דרך החלון, רפואה שלימה.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א