שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 190981

לכבוד הרב: האם נכון הדבר שיש לברך ביום חמישי הקרוב ברכת הלבנה משום זריזים מקדימים למצוות או שיש לחכות למוצ"ש?

תשובה

זמן ברכת הלבנה החודש הזה טבת תש"פ בליל שישי בשעה 8.02 ולא קודם לכן, וצריך שתהיה ברקיע מאירה כהוגן, כי החודש בליל ו' היא כבר במערב.

המדקדקים היו מכוונים את שעת המולד, ובדיוק כשהיתה מגיעה השעה של שבעה ימים מעת לעת היו מברכים, וגם כשהיו באמצע לימוד תורה ברבים היו מפסיקים ויוצאים לברך.
כתב בספר אורחות חיים להרא"ש ז"ל [ליום ד, אות נ"ד] "אל תתעצל בברכת הלבנה שאם לא זכו ישראל אלא להקביל פני שכינה בכל חודש דים". וכתב בביאור תוספות יום טוב [שם] אל תתרשל ואל תתעצל כאשר יבוא הזמן לקדש הלבנה, כי מצווה זו נכבדת מאוד למעלה, והכוונה בה היא שנזכור באותו זמן שהוא כמו שמקבל פני שכינה, הקדוש ברוך הוא מעת שהוציאנו ממצרים עד שנחרב המקדש, השכין מעונו אתנו במשכן ובבית המקדש, והיה קרוב אלינו, וזה נקרא שכינה. לפיכך עכשיו שמברך לקדש הלבנה, מתחדש אותו ענין שהקדוש ברוך הוא מקרה שכינתו אלינו, ובכן איך יתכן שלא נהיה זריזים שלא תחסר לנו הברכה".
וכן ראיתי את מור אבי ז"ל נוהג, ואמר שכך הנהיג רבנו יוסף חיים ז"ל בבבל לדקדק בשעה המדוייקת לצאת ולברך, ולא להשהות את הברכה אפילו בחצי שעה, וכן ראיתי למורנו הגאון רבי נסים כדורי ז"ל ראש רבני בבל, וכן נהג רבנו צדקה חוצין ז"ל, ואחריו רבי יעקב מוצפי ז"ל, שהפסיקו באמצע השיעור ויצאו לברך ברכת הלבנה, וחזרו למקומם לשיעור בציבור.
והטעם לכך הוא כי הלבנה רומזת לשכינה, ולאחר שבעה ימים נטהרת מהחיצונים ועל ידי הברכה אנחנו מעטרים אותה בכתרים נפלאים ועולה לרום המעלות, וזה כל מגמתינו ותפקידינו בעולם הזה ליחד השכינה למעלה ולטרה, ובמקביל להוציאה מבין החיצונים ולבטל אחיזתם.
וראה מה שכתב רבנו הרש"ש זיע"א בספרו נהר שלום שכל מצווה שהגיע זמנה לקיימה, הנה בכל רגע שהוא משהה אותה ויש בידו ואינו מקיימה, הרי הוא נותן כח חלילה לחיצונים שיתאחזו בה ויינקו ממנה חס ושלום, וכן הוא בספירת העומר בכל לילה, ובהגיע זמן תפלת ערבית, וכן בקידוש והבדלה.
וכן כתב רבנו יונה החסיד מגירונדי ז"ל בספר היראה "הוי זהיר בברכת הלבנה בכל חודש בזמנה". והרב יוסף אומץ יוזפא [סימן תס"ז] כתב "מה מאוד צריך זהירות גדולה להשגיח במצוות קידוש לבנה מדי חודש בחדשו כי רבה היא. ולאו מילתא זוטרתי היא מה שאמרו חז"ל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דים, דמשמע ששקולה היא ככל המצוות. והרי דרך העולם לקבל פני כל מושל בשר ודם אפילו שאינו נגיד ומצווה לזו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר פניו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאינו נראה, ואפילו הכי רצונו להיראות, ואם כן מי גבר יחיה ולא יבקש לראות פניו. ולכן כל אדם יזרז עצמו על היותר אפשר שלא תהיה המצווה הזאת עוברת ממנו".
וכתב הרב מגן אברהם ז"ל [סימן תכ"ו, ו] "ובכנסת הגדולה כתב שנוהגין במקומו לקדש בליל תענית ולכן נראה לי דיחיד המתענה יקדש עם הצבור משום ברוב עם הדרת מלך (עמ"ש ס"ד) דאפילו תלמוד תורה מבטלים משום זה כמו שכתוב בסימן רח"צ. י"ד. ואפילו ציבור המתענין אם יראו שיעבור הזמן יקדשו בליל התענית".

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א