שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 187563

שלום לכבוד הרב רציתי לשאול בכתר במוסף של ראש חודש בשבתות וימים טובים רשום עם עמך ישראל ובראדי חודשים יש סידורים שרשום ועמך ויש כאלה עם עמך מה הנכון לומר בראש חודש ומה ההבדל?

תשובה

כתב בספר אור זרוע [חלק ב, הלכות שבת סימן מ"ב] "פירשו רבותינו בצפרא בצלותא דיוצר, מבעיא ליה לבר ישראל למדכר של שבת, כגון לאל אשר שבת, ואי אשתלי ולא אדכר מהדרינן ליה ומדכר. ונכתב בצידו דהיינו טעמא שהוסיפו אלו שבחות בשבת, דאשכחן שלא בחר הקדוש ברוך הוא ביום השבת בשבחות של מלאכי השרת, כי אם בשבחות ישראל דאמר במדרש שש כנפים שש כנפים לאחד, מלאכי השרת משוררים כל ימות השבוע, [כל מלאך] משורר בכנף את יומו, דהיינו שש כנפים לששה ימים. ביום השבת אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אין לנו כנף שנשורר לפניך, תן לנו כנף שביעי ונשורר לפניך היום. אומר להם הקדוש ברוך הוא יש לי כנף אחד בארץ שמשורר לפני היום, שנאמר [ישעיה כ"ד, ט"ז] מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק. ונכתב בצידו דהיינו דכתיב [דברים כ"ו, י"ח] את השם האמרת היום, כלומר ביום המיוחד דהיינו שבת. והשם האמירך היום, שחפץ בך יותר ממלאכי השרת".
וכזאת כתב בתוספות הרא"ש ז"ל [סנהדרין ל"ז, ב] "מכנף הארץ זמירות שמענו. בתשובת הגאונים יש שבני ארץ ישראל אין אומרים קדושה אלא בשבת. דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף אומר שירה ביום בששת ימי החול. כשמגיע יום שבת אומרות החיות, רבונו של עולם אין לנו עוד כנף, והוא משיב יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר שירה. שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו".
ולפי זה כתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [סימן תכ"ג, ג] "בנוסח כתר בר"ח יאמר נא "ועמך ישראל" ובשבת וימים טובים "עם עמך ישראל". דבשבת וי"ט ישראל הם עיקר, ולהכי אמרינן עם עמך ישראל על פי המדרש. הרב מהר"ד גרשון הביאו בספר גן המלך סי' קל"ד. וראיתי להגהות מיימוניות [הלכות תלמוד תורה פרק ג, אות ב] שכתבו וז"ל, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, פירש ר"ת דרך ארץ עיקר, כדאמרינן בהחולץ [יבמות ל"ח] מדקתני יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב, שמע מינה יורשי האב עיקר, אבל רבנו אלחנן היה אומר דאדרבא עיקר היא תורה, וכו'. ודיוקא דהחולץ ליתא, דלא דייק התם אלא ממשנה יתירה דקתני יחלוקו יורשי הבעל וכו' ולא קתני יחלוקו סתמא וכו', עכ"ל. ובתוספות ישנים [יומא פ"ה, ב] כתבו על מה דדחי ה"ר אלחנן דיוקא דהחולץ, ולא ידעתי מה רצונו לומר, דהא אם היה מאריך בלשונו יחלוקו יורשי הבעל ויורשי האב, לא הוה דייקינן מידי, וא"כ על כרחין מלשון עם דייק. ולי נראה כי היה ליה למימר יחלוקו יורשי הבעל ויורשי האב. ועם, יתור לשון הוא לדקדק כן, אבל אי תני יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אין זה יתור, כי לא היה לשון לשנות יפה תלמוד תורה ודרך ארץ, דהוה משמע או זה או זה קאמר עכ"ל. ובדפוס זה יש טעות סופר".
"עלה בידינו דלרבנו תם "עם" עיקר, ולה"ר אלחנן נראה קצת דעם טפל. ולתוספות ישנים עם עיקר כשהוא מיותר. ובספר ארחות חיים [הלכות תפלת מוסף אות ב] ובכלבו [סימן ל"ז] כתבו משם ה"ר יוסף דלהכי אמרינן במוסף מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל, לומר שישראל הם עיקר על פי המדרש וכו'. ובספר גן המלך סימן הנזכר הביא דברי הכלבו. ופשטן של דברי ארחות חיים והכלבו כדברי ר"ת. ומצו אתו כדברי תוס' ישנים נמי, דבמוסף "עם" יתר, דמצי לומר ועמך ישראל. אמנם ראיתי להר"ש פ"ז דטהרות (מ"ד) שפירש כר"ח ור"ת, וכתב מצינו עם שהוא טפל כה"ג כדכתיב (קהלת ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת, וכדאמרינן יפה ת"ת עם דרך, וידוע שהתורה עיקר, עכ"ל. משמע דפשט עם [עיקר, ויש עם] שהוא טפל. ואפשר דזו שיטת הרשב"א והר"ן. ולדעת זה מ"ש בהחולץ דייקא נמי עם יורשי האב הכוונה דסתם עם על הרוב עיקרו".
ועיין עוד מחזיק ברכה אות א, פתח עיניים וחסדי אבות על מסכת אבות ב, ב. כסא רחמים מסכת סופרים פרק ט"ז, עין זוכר [מערכת ע, אות כ"ו] ועוד.
ובספר עוד יוסף חי [הלכות פרשת תרומה אות ג] כתב "מיהו גם במוסף יום טוב וראש חודש שחלו בחול שיש להם כנף למלאכים, אין אנחנו משנים הנוסח שאומרים במוסף שבת בכל השבתות, כדי להשוות הקדושה דתפילת המוספים, כי השבתות הם רבים, שבכל שבוע יש שבת ואין ראוי לחלק ביניהם".

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א