שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 180901

שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי ברכת הלבנה בצאת הכוכבים כשאין עדיין חושך ומה הדין בדיעבד?

תשובה

בשו"ת ציץ אליעזר [חלק י"ז, סימן י"ז] הביא בשם ספר גור אריה יהודה [אורח חיים סימן קמ"ד] שהעלה דבזמן שלא נראית הלבנה כמה ימים ואחר כך נראה משחשיכה קודם לילה, וחוששין פן לא יראה בלילה דמותר לקדש תיכף בין השמשות אף בברכה, והביא ראיה לכך מדברי רש"י על התורה בפסוק [שמות י"ב, ב] החדש הזה לכם, וכתב "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום, שנאמר [שמות ו, כ"ח] ויהי ביום דבר השם, [ויקרא ז, ל"ח] ביום צוותו, [במדבר ט"ו, כ"ג] מן היום אשר צוה השם והלאה, אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשיכה".
וכתב ורצונו לומר, ממה שכתוב שם דסמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פ' זו והראו הקדוש ברוך הוא למשה מולד הלבנה משחשיכה ע"ש. והביאו גם בדעת תורה על או"ח להגאון המהרש"ם ז"ל ומוסיף עוד ראי' נוספת לכך מפני דבש"ס נראה דדמי לקידוש החודש עיין שם, ובאו"ח שם באות ה' מוסיף להביא עוד מספר מאורי אור שמוכיח דבזריחה קצת סגי סמוך לחשיכה עיין שם, וברמב"ם וטור לא נזכר בכלל מהך דינא דאין מקדשין אלא בלילה, וגם המחבר בשלחנו לא הביא מזה הגם שבב"י הביא זאת בשם האגור".
וסיים דבריו וכתב "ואם כן לפי הנזכר לעיל, בשעת הדחק יש מקום להורות ולברך ברכת הלבנה סמוך לחשיכה כשיש זריחה קצת". ועיין בספר מאורי אור [באר שבע, דקט"ז ע"ב], ובשו"ת התעוררות תשובה [אורח חיים סימן קצ"ט].
והן אמנם בשו"ת אור לציון [חלק ג, פרק ד, אות ד] כתב "יש להזהר שלא לברך אלא לאחר צאת הכוכבים, וכמ"ש הגר"ח פאלג'י בספר כף החיים סימן ל"ה אות ז' ובבא"ח שנה שניה פרשת ויקרא אות כ"ב. וכן כתב במ"ב ס"ק ב' שאין לברך עליה בבין השמשות. וראה גם בנימוק"י מגילה דף ה' ע"א. וכבר נתבאר בספר אור לציון תשובות ח"א חיו"ד סימן י' שיש לחשב צאת הכוכבים כעשרים וחמש - עשרים ושבע דקות לאחר השקיעה. (דהיינו שבמשך השנה עשרים וחמש דקות ובחדשי הקיץ מגיע עד עשרים ושבע דקות". מכל מקום בכהאי גוונא שהזמן מצומצם והגיעה הלילה האחרונה, ויש עננים מפוזרים ברקיע ויש חשש שיפסיד הברכה, מודה הוא שיכול לברך, וכפי שכתב להלן [אות ה] שאם הלילה האחרונה בשבת יברך ואפילו שכתב שעל פי הקבלה אין לברך בשבת.
וכתב בספר ילקוט יוסף [תכ"ו, כ"ז] "לכתחילה אין לברך ברכת הלבנה אלא עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, ושתהיה ראויה ליהנות מאורה. אולם בחודש שזמן הברכה הוא מצומצם ויש חשש שיפסיד הברכה, אין צריך להמתין שיהיה לילה ודאי, אלא כל שהוא לאחר שקיעת החמה, וראויה הלבנה שיאותו לאורה יכול לברך. וקודם השקיעה אין לברך ברכת הלבנה".

נמצא למסקנא מי שכבר בירך אחר השקיעה, יצא ידי חובתו, ולכתחילה ימתין שיעברו 20 דקות מהשקיעה.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א