שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 174153

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א, מחר יום השישי הוא ראש חודש האם מותר לגזור צפרניים? ומה עם תספורת שיער? כי שמעתי שאסור.

תשובה

שלום ידידי וחודש טוב ומבורך, זה לא אסור. אלא זו צוואת רבי יהודה החסיד ז"ל, ואין אנחנו חוששים לכך, כפי שכתבו הפוסקים, אמנם יש מי שחושש ובפרט האשכנזים החסידים הי"ו.
בספר חסידים [צוואת רבי יהודה החסיד אות מ"ח] כתב "לא יגלח אדם הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הצפרניים בראש חודש". וכן כתב הרב חסד לאלפים [סימן רנ"א ור"ס, ב]. והגאון הרב חיים פלאג'י ז"ל תלה זאת במנהג כל אחד ואחד, ועיין מועד לכל חי [סימן ו, אות ג].
וכתב בשו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן קלח "ועל שאלתו אם יש איזה מנהג או איסור להתגלח בראש חודש. בבאר היטב סימן ר"ס ס"ק ב' כתב וז"ל כתב בצוואת ר"י החסיד שלא ליטול הצפורנים ולא לגלח בר"ח, וכתב כנה"ג אפילו אם חל ראש חודש בערב שבת אין להסתפר מפני הסכנה, ויש להסתפר ביום ה' שלפניו".
וכתב בילקוט יוסף [סימן תי"ז, אות ג] "מעיקר הדין מותר להסתפר ולגזוז הצפרנים בראש חודש, וכן המנהג כיום. ובפרט הנשים שאינן נזהרות בזה. אך יש החוששים לצוואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים בראש חודש, ותבא עליהם ברכה".
עוד כתב בילקוט יוסף [שם בהערה] "ובספר שלחן הטהור (סימן רס סעיף ד') כתב, ומי יודע להשיג טעמו אם הוא סכנה או דבר אחר, והעובר על דבריו שנאמרו ברוח הקודש מסתכן בנפשו ועבריין מיקרי. ע"כ. וכתב המגן אברהם (סימן רס) דיש מקומות שאין מגלחין בראש חודש אפילו חל ביום ו', כי כן ציוה רבי יהודה החסיד. וכן כתב הגאון רבי זלמן בשלחן ערוך שלו (סעיף א'), וכן הוא במשנה ברורה (סק"ז). ואמנם בשו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן קנח) הביא משיירי כנסת הגדולה דהאשכנזים מסתפרים בראש חודש אייר, "למאן דלא חייש לצוואת רבי יהודה החסיד", הרי שתלה דבר זה במאן דקפיד ומאן דלא קפיד. אך יש לדחות, דשמא לא כתב כן אלא לענין ראש חודש אייר, דאי אפשר היה להתגלח קודם לכן מפני העומר. ובספר שמירת הגוף והנפש (עמוד ריח) הביא משם ספר שבעים תמרים (סימן נו) שכתב, דיש לומר דגם לפי הכנסת הגדולה [שממנו שאב המגן אברהם דינו לגבי תספורת] אין להחמיר רק בתספורת, אבל בנטילת צפרנים שרגילין בהם בכל ערב שבת שפיר הוי מצוה לכבוד שבת, ואמרינן ביה שומר מצוה לא ידע דבר רע. וכיוצא בזה כתב בספר מנחת שבת (סימן עב אות סו), דאולי בערב שבת שחל בו ראש חודש שייך בו שומר מצוה לא ידע דבר רע. ובבן איש חי (פרשת ויקרא אות כא) מבואר שעל כל פנים אם הם ארוכים שעודפים על הבשר, יש לגזוז אותם גם בראש חודש. וכן כתב בכף החיים (אות יב). וכיוצא בזה כתב בארחות חיים ספינקא בשם שו"ת אלף המגן (סימן יב). ע"ש.
וגדולה מזו כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ שהרדב"ז לא נהג בזה שלא להסתפר בראש חודש, ואילו מהר"י זאבי ומהר"א יצחקי היו נזהרים בענין גילוח, אך לא נזהרו שלא לקחת צפרנים בראש חודש שחל בערב שבת. ע"ש. ודעת מרן אאמו"ר שליט"א שלא נהגו הכל להקפיד בכל צוואותיו של רבי יהודה החסיד, וכמו שהאריך בזה בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אבן העזר סימן ז'). ושם הביא משם כמה פוסקים שכתבו שלא כתב רבי יהודה החסיד [לענין חתן ששמו כשם חמיו] אלא להוראת שעה ולמשפחתו. שאין כח לאף חכם לאחר חתימת התלמוד לומר דבר נגד התלמוד. ושכן כתב בנודע ביהודה תנינא (חלק אבן העזר סימן עט), ועוד. ואף שבשו"ת דברי חיים מצאנז חלק א' (חלק אבן העזר סימן ח') כתב להצדיק את דברי רבי יהודה החסיד בענין הנ"ל, מכל מקום לענין תספורת וקיצוץ צפרניו בראש חודש מאן דלא קפיד לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד יש לו על מה שיסמוך, ובפרט בראש חודש שחל בערב שבת שמותר לקצוץ את צפרניהם לכבוד שבת, וכמו שכתב בשו"ת רבבות אפרים חלק ד' (סימן צז אות לה), ושם הביא משו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סימן צט), ומשו"ת משיב הלכה חלק ב' (סימן ד') להקל בזה. ע"ש. וכן כתב בספר דברי חכמים (פרק לב) בשם הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג, שלא להקפיד על צוואת רבי יהודה החסיד, רק אם בדרך כלל מקפיד לפי צוואת רבי יהודה החסיד, אז גם בזה יש לו למנוע לא להסתפר ולגלח בראש חודש על פי צוואת רבי יהודה החסיד עיין שם".
ועיין עוד בשו"ת מבשרת ציון [חלק ג, סימן ל"א]. שלמסקנא מותר להסתפר וכל שכן לגזוז צפרניים, ובפרט לכבוד שבת קודש.
חודש טוב ומבורך.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א