שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 170229

לכבוד מורנו הרב שליט"א, היום צום י בטבת מותר לשמוע מוסיקה?

תשובה

ידידי ראה גם ראה בספרי האחרונים כמה החמירו ביום זה, עד שכתב הבית יוסף שאם היה חל בשבת היו מתענים בו משום שכתוב בו "בעצם היום הזה".
ובספר עקידת יצחק [שער כ"ו] כתב שהוא נרמז בתורה בפסוק על כך לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה , כן הוא בשם הזוהר וישלח ק"ע, ובמדרש הנעלם שם. ורבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב במועד לכל חי כ"ט, א. כי הוא יום קשה כי בו ירידת השמש, והתענית מגינה לבלתי יאונה לנו כל רע.
ועיין זכר דוד מאמר שלישי עשרה בטבת שביאר חומרת התענית הזאת, כי ביום זה היה בית המקדש אמור להיחרב, רק שהשם יתברך באריכות אפים המתין להם עוד שלש שנים ומחצה,
גם עיין בספר קרניים ופירוש רבי שמשון מאוסטרופולי ז"ל הי"ד, שכתב בספרו דן ידין, כי חודש זה צריכים זהירות מעשו הרשע כי בו מתגברת קליפת כלב, ורבי מאיר עומד בשמים ומגין עלינו.

ואשר שאלת על שמיעת מוסיקה היום הזה, לא יהא אלא כאחד מימי בין המצרים שאסור לשמוע בהם. והרי אפילו עריכת חופה וקידושין שמותרת לסברת כמה מהפוסקים, בכל זאת לא התירו אלא לעשותה סמוך לשקיעה, והריקודים והמחולות לאחר צאת התענית, וכדכתבו בשו"ת אגרות משה או"ח חלק א, סימן קס"ח, ובשו"ת שרגא המאיר חלק ז, סימן קמ"ה, ב. ובשו"ת אבן ישראל חלק ז, סימן כ"ח. בחזון עובדיה תעניות. קל וחומר שירה סתם לא של מצווה.

ושים נא נגד עיניך מה שאנחנו אומרים ביום זה בתפילת שחרית, אותו כתב רבנו שלמה אבן גבירול ז"ל.
וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי. מְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי. עַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי. לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי אַרְיֵה עָלָה בְחֵמָה. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ בָּנָה עָלַי חוֹמָה. גָּשׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשֹוֹת בְּעַמִּי נְקָמָה. וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה:
מִלְחָמָה שִׁית מִשְֹגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִי. לְאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִי. כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְהֹוָה רוֹעִי. מָגִּנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי דְּלָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶב. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ הֵכִין עָלַי אוֹרֵב. וְעַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵב. אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב:
עֶרֶב יֵהָפֵךְ לַבֹּקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָל. חוֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַל. זְכוֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִֹי לְךָ כַּף וְשַׁעַל. מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי זְאֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵם. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ טָרֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶם. נָמֵר שָׁקַד עַל עָרֵיהֶם:
עָרֵיהֶם שָֹרְפוּ בָאֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת. רוּמָה יְהֹוָה בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹת. בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשֹוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת. קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל יְהֹוָה צְבָאוֹת:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּה. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ כְּאִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה. לְזֹאת חִגְרִי שַֹק עֵדָה עֲדִינָה. גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְֹאִי עַל שְׁפָיִים קִינָה:
ואם אומר "משומם אשב", "אתאבל", "אקונן", "שפיים קינה", כיצד ישמע שירה.
ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים ה, שכתב "וכן צריך להזהר בעשרה בטבת בלילה וביום, שלא לעשות רקודים ומחולות ועיין אליה רבא סק"א ואשל אברהם סוף ס"ק יו"ד ושאר אחרונים".
והמזהיר והנזהר שלומם ירבה כנהר.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א