שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 166622

לכבוד הרב שלנו היקר.
האם זה נכון שאסור להסתכל בתמונות של אשה נשואה? ואם היא עצמה מצטלמת לתקשורת?

תשובה

"תנו רבנן ונשמרת מכל דבר רע [דברים כ"ג י'], שלא יסתכל אדם באשה נאה, אפילו היא פנויה, באשת איש ואפילו היא מכוערת. ולא בבגדי צבע אשה".
וכתב הרב רבנו יונה ז"ל "אסור לאדם להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. וארז"ל ליבא ועינא סירסורא דחטאה אינון ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית שכך ארז"ל המסתכל בעריות קשתו ננערת ואשר לא ישא עיניו אל אשת איש זוכה ותחזינה עיניו בנועם השם מדה כנגד מדה חלף עבודתו אשר לא זן עיניו ממראה האיסור שכך ארז"ל כל הכובש עיניו מן העריות זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר עוצם עיניו מראות מרע. ונאמר אחריו מלך ביופיו תחזינה עיניך".

וראה מה שכתב מרן ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן יב
"ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, מאי טעמא, ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קא מתחזיא. ע"כ. ומכאן הוכיח הרשב"א בחי' לברכות (נג:) שראיה ע"י עששית חשיבא ראיה. וכן הוא בפי' הרשב"ץ שם. גם בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' צט) הוכיח מכאן שמותר לקרות בס"ת ע"י בתי עינים, שראיה ע"י זכוכית הויא ראיה מעלייתא, כההיא דקי"ל ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, ע"ש. וכן פסק מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' נ' דכ"ה ע"ג). ע"ש. ובשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' קכו) העלה שדיין הרואה ע"י בתי עינים כשר לחליצה, וקרינן ביה לעיני הזקנים, דראיה ע"י זכוכית חשיבא ראיה, כדקי"ל גבי ערוה בעששית".

ומרן החיד"א בשיורי ברכה הביא דברי רבינו יונה דהמסתכל בנשים נקרא מומר לעבירה אחת. וכן הביאו בעבודת הקודש, וסיים, שזהו מן הדין, ולא חומרא. ובסמ"ק (מצוה ל') כתב, ואף על גב דבגמרא עבודה זרה (כ א) מפיק איסור הסתכלות בנשים מקרא דונשמרת מכל דבר רע, ההוא הסתכלות בנשים שלא לשם זנות רק שנהנה בהסתכלות. ונחלקו הפוסקים בדעתו של הרמב"ם אם איסור הבטה בנשים הוא מן התורה או מדרבנן, שהרי בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב') כתב, דמכין אותו מכת מרדות. וכתב הב"ש שם, שהוא מדרבנן. וכן כתב בשו"ת פני יהושע חלק ב' (אבן העזר סימן מד) דמדכתב הרמב"ם שמכין אותו מכת מרדות מוכח דהוי רק מדרבנן. והובא בשדי חמד חלק ב' (מערכת ה' אות ב'). ע"ש. וכן כתב בספר היראים [הישן] בסימן רלג, שהזהירונו רבותינו שלא להסתכל בעריות ואסמכוהו אקרא. ע"ש. אך בעצי ארזים (סק"א) השיג על הב"ש וכתב, דהא הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה מז) הביא לשון הספרי הנז', ומנה לאו דלא תתורו במנין הל"ת, אלמא דסבירא ליה דדרשה גמורה היא ולאו אסמכתא. ומה שכתב הרמב"ם שמכין אותן מכת מרדות, היינו משום דהוי לאו שבכללות. או משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה. וראה בשדי חמד חלק ב' (מערכת ה' אות ב'),

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א