שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 164121

שלום לכבוד הרב, ראיתי מה שכתב הרב בענין שאסור לדרוך על הקברים, ורציתי לדעת מה המרחק שצריך להיות עפ"י ההלכה בין קבר לקבר, או שאין לזה שיעור? וכן בקבורה בקומות.

תשובה

כתב במסכת שמחות [ברייתות מאבל רבתי פרק ב, הלכה ד] "אין נותנין שתי ארונות זה על גב זה, ואם נתן כופין את בעל העליון שיפנה, שאין נוהגין בזיון במתים. ודוקא בנוגעין אבל בשתי קברות זה למעלה מזה וקרקעיתו של עליון מפסיק בינתים ששה טפחים מותר".
וכן הוא בשולחן ערוך יורה דעה [סימן שס"ב, ד] שפסק "אין נותנין שתי ארונות זה על זה, ואם נתן, כופין העליון שיפנה. ואם יש ביניהם עפר ששה טפחים, מותר". ומקורו בשו"ת רב האיי גאון ז"ל.

ודע, כי אמנם הגירסא בכמה מקומות היא שלשה טפחים הפסק, וכן הוא בתורת האדם להרמב"ן ובבית יוסף, אך כתבו הפרישה ועוד שיש טעות סופר בהעתקה, וצריך לומר ששה טפחים, ולמעשה כתבו המפרשים שגם הגירסא שלשה יב בה מן האמת והכוונה שלשה מכאן ושלשה מכאן כפי שתראה בסמוך.

וכתב הטור ז"ל יורה דעה [סימן שס"ג] "נשאל לרבינו האי גאון מערות שיש בהן כוכין שמכניסין שם המתים, ובשעה שמכניסין שם המת מלקטין העצמות משם, ומערבין אותם ומניחין אותם בגומא שבמערה אי שרי או לא, וכן בית הקברות שנתמלא ואין להם מקום וחופרים בקברים הישנים ומניחין העצמות לבד אי שרי אי לא, והשיב דשלא כדין עבדי דהא חיישי רבנן למקום תפישת שני מתים, אלא צריך שלא יהא בין מת לחבירו פחות מששה טפחים ג' לזה וג' לזה ולענין בית הקברות שנתמלא ודאי אי ליכא דוכתא אחריתי אפי' שיהא רחוק משם מה יעשו אי אפשר ליה למשבקי למת בלא קבר אבל אי איכא דוכתא אחריתי אפי' בטירחא בדוחקא ילך שם ולא ינוול המתים וכמה בתי קברים שנדחקו המתים ודנינו שלא יקבר שם אבל ודאי אם יכול להעמיק שיהא הקבר בעומק ויהא בין מת למת ו' טפחים ש"ד אף על פי שזה למעלה מזה ע"כ". וכזאת מצינו שכתבו בשם רב האיי גאון ז"ל, רבנו יצחק אבן גיאת ז"ל [הלכות אבל עמוד רנ"ז], תורת האדם להרמב"ן ז"ל ועוד.

וכתב הש"ך [שם ד] "כתב הב"ח דאפילו אי אפשר לקבור במקום אחר ולכן צריך למחות בקהלות שהקוברים עושים כן שלא ישימו זה על זה אלא בדאיכא בבירור הפסקת ששה טפחים, מיהו אם אי אפשר לקברו בענין אחר ודאי שרי וכן משמע מתשובת רב האי גאון שהביא הטור בסי' שאח"ז ופשוט הוא". וכתב בביאור הגר"א ז"ל "ששה טפחים. טור אבל בתורת האדם כתב שלשה טפחים אלא שכתב שם ונשאל מר' האי כו' והשיב כו' ואי אפשר שלא יהא בין מת לחבירו ששה טפחים שלשה לתפוסת זה ושלשה לתפוסת זה כו' ועיין רשב"ם בב"ב ק' ב' ד"ה ושנים כנגדו כו' וה"ה למעלה".
נמצא כי המרחק שבין קבורת נפטר אחד לשני צריך שיהיה ששה טפחים שהם 48 סניטימטר, והם 24 לכל אחד ואחד.
וכן הוא בתשובת החכם צבי סימן קמ"ט, ובחידושי רבי עקיבא איגר ז"ל. וערוך השלחן שס"ב, ז.
ועיין בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן רל"ג, שכתב שלכל נפטר נותנים דופן בעובי של שלשה טפחים, ובסך הכל יש מרחק של ששה טפחים ביניהם.

וכן מצאתי שכתב הגאון רבנו יצחק יעקב וייס ז"ל בשו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן קד "דאיתא בטור שם תניא באבל רבתי אין קוברין שני מתים זה בצד זה אלא אם כן היה דופן הקבר מפסיק ביניהן וכו', ובבית יוסף הביא ממה דתנן גבי כוכין אמה בינתים חצי אמה לדופן הכוך, ותנן רשב"ג אומר הכל לפי הסלע, הלכך מרחיקין בכדי שיעמודו כוכין ולא ליתי לאינפולי לפי הארץ עכ"ל, ועי' בש"ס (ב"ב ק"א) ובטוש"ע (חו"מ סי' רי"ז), ועוד הביא הטור שם דאין נותנין ב' ארונות זע"ז, ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים וכו', וכ"כ אח"כ (סי' שס"ג) בשם תשו' רבינו האי דבין זה אצל זה או זה על זה, צריך ששה טפחים ג' טפחים כדי תפישה לזה, וג' טפחים כדי תפישה לזה עיין שם, והב"י (בסי' שס"ב) הביא בשם ת"ה דזה על זה סגי בג' טפחים בינתים, וכתב הב"ח דהוא טעות סופר וצריך לומר ו' טפחים, ובחידושי הגהות שם כתב לפרש דברי התורת האדם דרצונו לומר ג' טפחים לזה וג' טפחים לזה עיין שם".

לסיכום הדברים, בכל קבורה הן מהצדדים, הן זו על גבי זו שהם קבורה בקומות צריך שיהיה הפסק חלל ריק, או עפר מלא בעובי ששה טפחים שהם 48 סנטימטר, וצריכים לעמוד ולהקפיד הקרובים על כך שכך יבצעו הן אם קוברים בקרקע רגילה הן בקומות. ויהי רצון שיבולע המוות לנצח, ויחיו מתינו הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א