שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 164120

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
הייתי בבית העלמין בצפת, וכשהלכתי לכמה קברים שמחוץ לגשר המוצב שם לכמה צדיקים מפורסמים, מצאתי שאין מקום להגיע אלא כשדורכים על קברים ישנים האם מותר?

תשובה

ידידי יפה שאלת, מעיקר ההלכה אסור לדרוך על הקברים, מכמה טעמים. והמצב בארץ בכמה ערים עתיקות מאוד לוקה בחסר, וכמה פעמים השתדלתי בענין עם כמה גדולים והעליתי חרס בידי.
בעיקר הבעיה ישנה בהר הזיתים בירושלים שם כפי המובא בספרי יומני מסעות יש קברים שלש קומות זו על גב זו, וכן המצב דומה בעיר צפת, ומעט בטבריה, בחברון לא ידוע לנו על תקלות ממשיות.

לעצם השאלה ההלכתית מצינו שכתב בהגהות אשרי [מועד קטן פרק ג, סימן ע"ט] בשם האור זרוע, שאסור להשען על המצבה, וכן אסור לדרוך על הקבר משום דאסורים בהנאה. ועיין בבית יוסף [שס"ד] ובש"ך [שם ג].
והטור יורה דעה [סימן שס"ד] כתב "קבר אסור בהנאה ודוקא קבר של בנין אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר. כתב ה"ר ישעיה שהעפר שמכסין בו המת בתוך הקבר אסור בהנאה דתלוש ולבסוף חיברו הוא וחשוב כתלוש ואיזה קרקע עולם כגון החופר כוך בסלע שהוא קרקע שלא נתלש. ואינו נראה אלא העפר נקרא קרקע עולם אפי' תלשו ואח"כ החזירו דהא לא משכח תלמודא לימסר אלא בקבר של בנין וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל. וכתב ה"ר ישעיה עכשיו שקוברין הקטנים בקברי הגדולים באיסור הן עושין שקבר מת אסור בהנאה אפי' לקבור בו מת אחר וגם לישב על הקבר אסור ועל האבנים שמכסין בו הקבר או על עפר הקבר דכולהו כתלוש ולבסוף חיברו דמי".

והגאון הב"ח יורה דעה סימן שסד] הביא דברי הרב רבי ישעיה ז"ל וכתב
"פירוש לישב על הקבר של בנין או על עפר הקבר שמכסין בו המת בתוך הקבר דכולהו כתלוש ולבסוף חיברו דמי. וכתב ב"י מה שנתן טעם משום דקבר מת אסור לקבור בו מת אחר לא היה צריך לטעם זה דבלא טעם זה אסור מפני כבוד המתים כמו שנתבאר בסימן שס"ג עכ"ל ואיכא לתמוה דאיפכא הוה ליה להקשות דלא היה צריך לטעם שאמרו מפני כבוד המתים שאינו אלא איסור דרבנן כיון דמדאורייתא אסור בהנאה כדילפינן מגזירה שוה דעגלה ערופה וכן כתב רש"י להדיא בפרק נגמר הדין (מז ב ד"ה פינהו) בקבר המזיק את הרבים דמותר לפנותו פינוהו מקומו טהור ואסור בהנאה וז"ל מקומו טהור דלא גזור עליה מפני הנזק ומיהו אסור בהנאה דאיסורא דאורייתא היא ולא פקעה עכ"ל אבל נראה דזה וזה לא קשיא כלל דפשיטא דאיסורא הנאה דאורייתא אינה אלא הנאה שנהנין בה החיים אבל לקבור בה מת אחר שרי מדאורייתא אלא דחכמים אסרוה גם בהנאה זו מפני כבוד המתים והרב רבי ישעיה שכתב שקבר מת אסור בהנאה אפילו לקבור בו מת אחר היינו לומר דאסור בהנאה מדרבנן לקבור בו מת אחר מפני כבודו של מת מיהו מה שכתב וגם לישב על הקבר אסור וכו' משמע דאיסור דאורייתא נמי אית ביה כדפירשתי".
נמצא שני טעמים יש לאסור לדרוך על הקברים, הן משום שקבר אסור בהנאה, והן משום בזיון המתים.

עוד כתב הגאון הב"ח ז"ל שם "וזה לשון הרב רבינו ירוחם (נכ"ח ח"א רכט ב) בנין שעל הקבר אסור לישב עליו דאין יושבין על ציון הקבר אבל במקום שנוהגים בני משפחה לישב נהגו בהן היתר מטעם שעל דעת כן בונין אותו ולפיכך מותר עכ"ל גם בהגהות אשיר"י כתב דכל מה שנעשה לצורך המת ולכבוד המת אסור בהנאה ומתוך כך אסר למכור מצבה שנשברה ולפי דבריו אסור להשען על המצבה ואם כן אסור לדרוך על גבי בית הקברות משום דאסור בהנאה עכ"ל ואף על גב דב"י פסק כהרא"ש דהתיר במצבה כבר נוהגים איסור אף לדרוך על גבי בית הקברות כל שכן לישב או להשען ואין להקל במקום שנוהגים איסור וכך מצאתי בהגהות מהרש"ל (לטור) וזה לשונו וגם לישב על הקבר אסור וכו' וכן נוהגין העולם איסור".

וזכור לטוב אדוני אבי ז"ל כשהייתי מתלווה אליו לקברי הצדיקים בהר הזיתים בירושלים והיה עובר בין הקברים כדי להגיע לאיזה צדיק, היה אומר שכל השבילים וכן הרווחים שבין הקברים הם על גבי מתים, והיה נוהג בכל ארבע אמות לומר "הנני מבקש מחילה מכם". וכן היה עושה כשהיה בצפת בבית העלמין שם.
ולכן יש להזהיר מה שיש נוהגים מנהג בורים שמביאים מיני מאכל ומניחים על המציבה ואומרים שאוכלים לעילוי נשמתו איסורא קעבדי, שמלבד האיסור להכניס מיני מאכל לבית הקברות משום ששורה עליהם רוח רעה, יש עוד רעה חולה שמשתמשים במציבה כשלחן לעריכת מאכלים וזה אסור כמפורש כאן.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ז יורה דעה סימן לד] שכתב "והכי נקטינן לאסור לישב על העפר שעל הקבר, ונכון להזהר שלא לישב גם על המצבה, ואף על פי שהב"י פסק כדברי הרא"ש שהתיר לישב על המצבה, מ"מ כבר נהגו איסור לדרוך על גבי הקברות, וכל שכן לישב או להשען עליהם. וכמ"ש הגהות אשרי בשם האו"ז. וכ"כ מהרש"ל בהגהותיו שאסור לישב על הקבר, וכן העולם נוהגים איסור בזה. עכת"ד. וכ"כ הפרישה (בסק"ד) בשם מהרש"ל. גם בשו"ת יד אליהו מלובלין (סי' צד), הובא בפתחי תשובה (סק"ב), כתב, שאסור ללכת על גבי הקבר משום כבוד המת, אף שמדין איסור הנאה אין לאסור. ע"ש. והגאון הנצי"ב בשו"ת משיב דבר בסוף חלק יו"ד (בהל' אבל אות ה, דפ"ט ע"ד) כתב, ולענין הליכה על הקברות יש בזה משום בזיון המתים".
ונזכה במהרה לראות התחית המתים בעגלא ובזמן קריב.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א