שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 154333

למורנו ורבנו שלום. העיר אילת האם מעמדה ההלכתי הוא ארץ ישראל, לגבי הפרשת תרומות ומעשרות, שמיטה, יציאה אליה, הנהגת שני ימים טובים כחו"ל ועוד.

תשובה

תחילה וקודם שנכנס לסוגיא מורכבת זאת אשר דנו בה גדולים וטובים, נקדים את דברי הרמב"ם ז"ל לגבי מה נקראת בגדר ארץ ישראל.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תרומות פרק א הלכה ב] "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אף על פי שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו".

והנה ידוע כי אילת חלק מארץ אדום היא ככתוב בדברים [ב, ח] ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר וגו', וכן כתוב במלכים [א' ט, כ"ו] את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום, וכן בדברי הימים ב' (ח' - י"ז), משום כך צריך להיות לכאורה הדין פשוט שבאילת צריכים לנהוג ב' ימים אף אי לא היה ספק אם השלוחין היו מגיעין לשם, דומיא שפוסק בזה הרמב"ם שם בה' קדוש החודש על עמון ומואב שגם המה מגבול העתיד (עיין ב"ב ד' נ"ו ע"א וברש"י עה"ת בראשית ט"ו - י"ט).

אלא שהעיר אילת כידוע נכבשה תחילה על ידי שלמה המלך, ואחרי שנים חזרו בני אדום ולקחוה, ובא אמציה והכה את אדום ולקחה מהם ועזריה בנו בנה אותה מחדש. על ידי מלכי יהודה והתגוררו בה עם ישראל, וכנזכר בספר מלכים [א פרק ט, כ"ו] "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכן הוא בספר דברי הימים ב פרק ח, י"ז] "אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכתוב בספר תהלים [ע"ב, ח] "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ". ופירשו רש"י ורבנו אברהם אבן עזרא ז"ל כי שלמה המלך שלט על כל ארץ ישראל מים סוף ועד ים פלשתים, והמצודות פירש "ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס".

והגאון היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה [סימן ש"ו] כתב "באילת מצינו שנתיישבו בה ישראל לפעמים, כמו בימי שלמה שעשה אני בעציון גבר אשר את אילות [מלכים א' ט, כו]. ובימי אחז נתגרשו משם ככתוב [מלכים ב' טז, ו] וינשל את היהודים מאילת. ובימי בית שני נראה שחזרו וישבו שם. מאותה ששנינו ריש פ"ה דמעשר שני, ואילת מן הדרום, כמדומה לפי שהיה שם נמל לספינות, ומקום סחורה ושפע ימים, היו הכל רצים לשם. גם יש לידע כי בשדה אדום הסמוך לא"י שמה נתיישבו גם בני ישראל בבית שני. גם היו בכמה מקומות מעורבים יחד, כנראה מספר מלחמות החשמונאים ויוסיפון. ואותה הארץ היא הנקראת גבלא (עם ששתי ארצות הנה ששמן גבל, אחת למערב צפון א"י, היא של אומת הגבלים (בוני הבית) בצד צידון. ובספר יחזקאל [כז, ט] זקני גבל וחכמיה. והשנית למערב דרומה של א"י) ומאז שבאה ליד ישראל נחשבת לא"י. הוא ששנינו שלהי סוטה [מט, ב] והגבלן ישום".
והמלבי"ם ז"ל [מלכים ב פרק יד, כ"ב] פירש על עזריה בן אמציה מלך יהודה, "הוא בנה. אילת היתה מאדום כמ"ש (דברים ב, ח) מאילת ומעציון גבר, וכן אמר בדברי הימים (א' ח, יז) אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילת על שפת הים בארץ אדום, והיתה לדוד ושלמה שמשלו באדום, ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום, אמציה לקחה מידם והרסה, ועוזיה בנו בנה אותה וישיבה ליהודה, כי עד עתה היתה חרבה ולא היתה לא לאדום ולא ליהודה ואחרי מות אמציה בנה אותה".
והגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל כתב בספרו שו"ת מנחת שלמה [תניינא ב - ג סימן מו] "בכהאי גוונא שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבארץ ישראל שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יום טוב שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה חס ושלום המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי, דכמו שלענין בבל ומצרים אמרינן שהדין של יום טוב שני משתנה לפי המצב כך גם בזה, ואין לחוש בכגון דא לקלקולא כיון שהכל יודעים שכך הוא הדין דבחו"ל נוהגים ב' ימים ובא"י רק יום אחד. ובר מן דין יש גם להסתפק דאפשר שאילת היא בתוך מהלך עשרה ימים מירושלים (הואיל והמרחק בקו האוירי הוא רק קרוב ל - 250 ק"מ), ולכן בצירוף כל הדברים שכתבנו חושבני שאין זה כ"כ ברור שחייבים שם ביום טוב שני, ואם רק ספק הוא יש לילך אחר דין התורה ולנהוג רק יום אחד בלבד.

ולגבי קביעת שני ימים טובים של גלויות יש שכתבו שאין השלוחים הגיעו לשם תוך עשרה ימים ולכן יש לעשות בה שני ימים טובים, אך דעת הגאון החזון איש ושו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן נ"ה, ושו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כ"ג ועוד שיש לנהוג בה יום אחד בלבד. וכן דעת המנחת שלמה. וממילא מותר לנסוע אליה וכן היא בתוך גבולות ההבטחה. ואין בה חשש איסור יציאה מהארץ.

ולגבי תרומות ומעשרות ושביעית נהגו להקל בה מטעם שכבשה שלמה בעבור גבית מסים, ולא יישב בה יהודים. וצריך שיהיה כיבוש עולי בבל ועולי מצרים, דהיינו יהושע ועזרא. ואילת היא מובלעות חו"ל וכתב הרמב"ם ז"ל שהם פטורות. אך יש בה קדושת ארץ ישראל, ומה שפוטרים מעשרות מפני שלא התיישבו בה יהודים.
כתבתי כל זה בקיצור נמרץ לרגל המלאכה המוטלת עלי, ויש מקום עוד להרחיב הדברים בסייעתא דשמיא.

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א