שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 152205

לכבוד הרב שליט"א. שמעתי את כבודו פעם בשיעור שיש פוסקים הסוברים שרב גדול בישראל שציווה לא להספידו, אין חייבים לשמוע לו כי הוא על כבודו יוותר, אך על תורתו לא נוותר. יודיעינו

תשובה

בפתחי תשובה יורה דעה סימן שד"מ. כתב "עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם תשו' בית יעקב סי' פ"ג דגדול הדור שמת וצוה שלא להספידו המיקל שלא לשמוע לחכם הלז לא הפסיד ע"ש. ועי' בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קע"ד שהאריך בזה והביא בשם רבי הגאון בעל נודע ביהודה ז"ל שאמר בעת שהספיד להגאון בעל פני יהושע אף שצוה שלא להספידו אין שומעין בזה למי שהוא רבן שכבה"ג ושקיל וטרי בהא וסיים שאין לו היתר ברור לבטל דברי המת ולהספידו במקום שאמר אל תספידוני וע"ש בסי' ר"ז עוד מזה". וכן הוא בערוך השלחן שד"מ, ז.
ועיין בשו"ת מנחת אלעזר חלק ב סימן סג שכתב "גם ראיתי בתשובה מאהבה (ח"א סי' קע"ד) כ' שמצא בכת"י ידידו בשם הגאון בעל נודע ביהודא זצ"ל כשהספיד להגאון פני יהושע זצ"ל אמר בזה"ל ואף שרבינו הגדול בעל פני יהושע צוה שלא להספידו אין שומעין לו בזה שהוא רבשכה"ג מדאז"ל בסנהדרין (דף ס"ח ע"א) דרע"ק הי' מכה בבשרו על ר"א הגדול וכו' וכ' התוס' דמשום שרט לנפש ליכא דמשום תורה קעביד כדאמר הרבה מעות יש לי לרצות ואין לי שולחני לרצותן ואי משום שרט לנפש ליכא כ"ש דליכא בזה מצוה לקיים דברי המת עכ"ד. ואמנם מסקנת דבריו שונים אך הנה לנו עובדא דגברא רבה בזה. ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק ט, סימן קל"ה. ובשו"ת יביע אומר חלק ט, יורה דעה סימן ל"ג.

ורבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב בספרו שו"ת חיים ביד סימן קה "מעשה שהיה במורינו הרב הכולל כמוהר"ר יאושע אברהם קריספין ז"ל שציוה בצואות שלו שלא ידרשו עליו שום דרוש כלל אלא תכף אחר מיתתו יוציאוהו לבית הקברות והמנהג בעירינו אזמיר יע"א שלכל רב מרביץ תור' בהוליכו לבית הקברות מכניסים אותו בארונו לתוך ביה"כ ומניחים את ארונו ע"ג ספסל לפני ההיכל,אם יכולים לשנות מצוואתו שציוה הרב ז"ל או לא".

והאריך בתשובתו ובסוף דבריו כתב "נראה לע"ד כי כיון דמצינו ס' הרב לב שלמה כי קודם קבורה איכא יקרא דחיי וגם בהיות רב העיר איכא כבוד צבור במה שעושים לו הספד ודרוש א"כ ההספד והכנסתו לתוך ביה"כ והדרוש בתוך ביה"כ ע"ג ארונו ובבית הקברות שהוא קודם קבורה שמסתמא הולכים ללוותו רבים מישראל מסיבת היותו רב שלהם ואיכא משום כבוד צבור אין שומעין לו ומ"ג כי בדרוש ע"ג מיטתו בביה"כ ובבית הקברות כתבו המקובלים ז"ל כי היא סגולה נפלאה בדרוש שדורש על מיטתו גבר חכם בעוז ירא ה' כי בזה תעלה ארוכה לעלות כל הניצוצות בכח ד"ת הנאמרים עליו [ועיין בזה בספר מגיד מישרים למרן הבית יוסף ז"ל בפרשת שמות בתחילתו. ובסה"ק תוכחת חיים ס' שמות די"א ע"ב וד"ך ע"א יע"ש בס"ד אכן עיקר התקנה לזה תהיה לדרוש אחר איש ירא אלקים נבון וחכם לדרוש על המת ובכן בכח סגולת ד"ת שאומרים בדמע בוקע חלוני רקיע ומגרש אלו החיצונים ובכן להמת יהיה לו נחת רוח יתירה והטומאה השורה עליו מתבטלת בסגולת ד"ת וכו' כמ"ש הרב ז"ל יע"ש כי כל אלו הב' דרושים הם קודם קבורה וגם שייכי לצבור המוליכים אותו לקוברו ברוב היחידים עם כל הראשים הוא כבוד צבור ברם אחר הקבורה שהדרושים של ז' הימים הוא בביתו של הרב הנפטר כי הגם כי אלו הדרושים המה נתקנו לרב שבעיר דוקא ומשום כבוד הצבור עכ"פ כיון שהדרושים הם בביתו של רב הנפטר והוא המצווה ובניו ובני ביתו אינן רוצים לעשות הפך צוואתו בזה בודאי דאין כח לצבור להכריחם ושב וא"ת עדיף ומצאתי ראיה לדברי דהיכא דאיכא משום כבוד צבור הוי יקרא דחיי ואין שומעין לו ממ"ש הרב יקרא דשכבי דרוש ו' ד"ח ע"ג שכתב דאע"ג דקימ"ל דהספידא יקרא דשכבי מ"מ אם המת אינו חשוב אבל הקרובים חשובים צריכים לעשות יותר בעבור כבוד וחשיבות הקרובים יע"ש וכ"כ בס' קידש ידיד ס' משפטים דח"ן ע"ד יע"ש וכ"ש בנ"ד כי בלא"ה המת עצמו חשוב במאד מאד וגדול כבודו אלא דמשום ענוה יתירה דאית ביה ציוה שימעטו בכבודו תינח שנשמע לו כשאינו נוגע בכבוד צבור משא"כ בדבר הנוגע בכבוד הצבור דאין שומעין לו וכן נעשה מעשה כי דרשתי בקהל רב ק"ק אלגאזי יב"ץ על גבי ארונו ועיקר הדרשה היתה בענין זה ברב שציוה שלא יספידוהו".

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א