ליחצו לשליחת שאלה לרב




שיעורים הבאים בימי שלישי
No data to display
חפש בשו"ת
חפש שיעור
Doresh Tzion
     

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א 


ט"ו/תשרי תש"פ

     

נמצאו 400 שאלות / תשובות
שאלה - 186066
לכבוד הרב שלום רב. מדוע ה' ברא את העולם?מה האינטרס או המניע?
ב. למה אנחנו ממליכים את ה' בראש השנה. אוהב גמרא שאלה זו מאוד מטרידה אותי.בן 13

תשובה
ידידי הצעיר, א, תדע שאבינו שבשמיים אינו כבשר ודם כלל, אין בו שום תכונה של בני האדם, כל התכונות שיש לנו הם תוצאה של שני סוגי יצרים. יצר הטוב מושך ומייעץ לדברים טובים, ואילו יצר הרע להיפך. ולכן אין לייחס לורא נטיות של בני האדם.
ב, גם דע כי הבורא יתברך שמו הוא מקור החסד, הטוב, הרחמים, ארך אפים ומרבה להיטיב, ויש לפניו תמיד רצון להשפיע ולעזור. אלא שהוא מעמיד תבל בצדק ובמשפט, וכאשר הבריות נוטות מדרך הישרה, מיד המקטרג הגדול עומד ומשטין עליהם, והוא מאריך אפו אליהם כדי לתת להם אפשרות לשוב בתשובה.
ג, עליך לדעת שעיקר השכר והעונש הוא בעולם הבא, ולא בעולם הזה, ויש פעמים שמסיבות שונות מקבל האדם שכר או עונש מעט כאן, והם מעין איתותים אליו לזכור כי יש משגיח ומנהיג, והאדם עתיד ליתן דין וחשבון.
ד, שאלת אותי מדוע הוא ברא את העולם? שאלה נכבדה זו שאל רבנו האריז"ל בספרו עץ חיים. והשיב כי השם יתברך בהיותו מקור הטוב והחסד, רצה להיטיב ולכן ברא בריות, אדמה וגלמים, צמחים ואילנות, בעלי חיים שונים, וכן בני אדם, כדי לרחם עליהם ולהיטיב עמהם, ומכיוון שהוא נקרא "רחום, חנון, ארך אפים, ורב חסד". כיצד יהא ניכר כל זה ואין יבוא לידי ביטוי? ולכן ברא עולם ומלואו.
ה, עוד שאלת מה שלא מופיע בנוסח שלעיל מפני כבוד שמים, על השם מלך גאות לבש, התורה הקדושה מזהירה אותנו שלא לבוא לידי גאווה או יוהרא, ובעיקר את השרים והמלכים שבכל העולם, שעל כולנו לדעת שהבורא הוא גדול מכולם, ולא יאתה הגדולה והממשלה, כי הוא בפועל מושל בכל, ולכן הגאוה והגדולה היא לחי העולמים. וזו הסיבה שתמצא שנופלים ממשלות, ומודחים מלכים, ומסתלקים שרים. כדי שנדע שהכל זמני ולא קבוע, והממשלה היא שלו, אלא שהוא מאריך אפו כי פעמים שהם מתעוררים וחוזרים למימד הטבעי שלהם, ולכן אומרים בתפילה "משפיל גאים עדי ארץ". ולא שחלילה הוא מתגאה עלינו, אלא שהוא מבקש להיטיב עמנו ולעורר אותנו, ולכן הזהירנו לבלתי נסטה מהדרך הטובה.

כתבתי לך על קצה המזלג כמה מהדברים המופיעים במקורותינו, ואקוה כי תירגע בהם וישקיטו רעיונותיך ומחשבותינו, ותשוב לעבוד את הבורא בהשקט ובבטחה.
בברכת חתימה טובה, עבד השם העומד כפי יכולתו הפעוטה לשרת אתכם. תודה.
שאלה - 185981
לכבוד הרב מוצפי שליט"א, האם במנחה בשבת כשקוראים האזינו יש להפסיק הזיו לך, או לא משנה. ומחילה אם אבקש הטעם לכך.
תשובה
השבת נקרא בעז"ה בפרשת האזינו ומתחילים לשלשת העולים, ה'אזינו, ז'כור ימות עולם. י'רכיבהו על במותי ארץ. כפי שכת הרי"ף ז"ל ועיין ראש השנה ל"א, א, וכן פסק מרן ז"ל בבית יוסף סימן תכ"ח.

והרמב"ם ז"ל כתב הטעם שישמעו העם התוכחה וישובו בתשובה שלימה. וכתב בפענח רזא ז"ל [האזינו] שהוא שם א' משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ועוד כותב שם: ואמרו במדרש שמשה אמר לשירה זו על פי ע"א זקנים כמנין הזיו לך מצאתי עכ"ל. וברבינו בחיי כתב שרמזו חז"ל בזה שאנו מבקשים שיחזור הזיו והזוהר והכבוד והתפארת לישראל כבראשונה ע"כ. ובעיון יעקב [ראש השנה] מתאר את משה רבינו כזיוה והדרה של ישראל, וכיון שמת פנה זיוה והדרה.
והמהרש"א ז"ל כתב דתיבת הזיו לך מרמז על משה רבינו וזיו פניו ע"ש, והחיד"א במראית העין על ר"ה הוסיף עוד מדברי הפענח רזא דאותיות ראשי פסוקי האזינו עד זכור בגי' משה, ועיין עוד בשו"ת זכרון יוסף (או"ח סי' ט"ו) שכתב כהנ"ל דהזיו לך מרמז על קרני ההוד והזיו של משה רבינו ע"ש, והובאו דבריו בחתם סופר (פר' האזינו) ורמז בתיבת לך - על נ' שערי בינה, עוד רמז בתיבת האזינו שהיא הזיו א' נ'.
עוד כתב בדף על הדף בשם ספר ארי במסתרים להגר"א אלטר ז"ל (פר' האזינו) וז"ל: פרשת האזינו מתחלק לשש חלקים שעל זה אמרו הזי"ו ל"ך. והם כנגד שש אלפי שנה של העולם, והמשכיל יתבונן ויראה איך שכל הפרשה מרומז הענינים של אותו האלף, ובאלף השישי הוא תיקון השלם".
שאלה - 185680
לחברים היקרים די בכל אתר ואתר, לעובדים המסורים אשר בדורש ציון, לצוות היקר של תלמידי חכמים גדולים העוסקים בעריכה, בהגה, בסידור ובעימוד, בהדפסה ובהוצאה לאור של הספרים הקדושים, לכל המשתתפים באתר, השואלים המשיבים, המייעצים, לכל אחינו היהודים אשר בגולה, ולכל עם ישראל.
תשובה
תבורכו בברכת שנה טובה ומבורכת, תכתבו ותחתמו בספר חיים טובים, יחדש הקדוש ברוך הוא עליכם ועלינו ועל כל ישראל, שנה טובה ומתוקה, שנת פדות, שנת גאולה וישועה.
יקבל השם יתברך את תפילותינו ברחמים וברצון, ויחוס על עם דל ואביון המוקפים אוייבים ושונאים מכל עבר ופינה. ויגאלינו גאולת עולמים.
ישמור אותנו מיצר הרע, ומכל עוון ומכשול, ידריכינו בדרך טובה וישרה, וינחנו בדרך האמת, יטע בלבנו ובלב בנינו יראתו ואהבתו תמיד.
יפקוד בבנים זכרים זרע של קיימא לכל בניו ובנותיו החשוכי בנים בלי צער וטורח, ימציא לכל הפנויים והפנויות מעמו ישראל זיווגים טובים והגונים, ויתן בלבם להחליט נכון ובזמן את שנכון ומתאים.
ישפיע על כולכם חכמה בינה ודעת טהורים ממרומים, לעבדו בלב שלם לשם שמים, ונגדל את בנינו ובני בנינו בדרך התורה והיראה.ללא שום תערובת חול בקודש.
יפתח השם יתברך לנו ולכם את אוצרו הטוב מהשמיים לתת פרנסה טובה בנחת ובשלווה, בכבוד ובהיתר, בלי בושה וכלימה, ויתן ברכה בכל אשר נעשה.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות. כתיבה וחתימה טובה.
זכרו עשרה ימים מליל ראש השנה שערי שמים פתוחים וי"ג מדות של רחמים מאירים, נתפלל לפניו בכוונת הלב. חזקו ואמצו.
יהיו לרצון אמרי פי דברי בן ציון מוצפי, המתפלל תמיד לשלומכם.
ירושלים עיר הקודש תובב"א. ערב ראש השנה תש"פ.
שאלה - 185590
לכבוד הרב שלום..יש לי קרוב משפחה שהוא יהודי מאמין בה'..אבל לא שומר תורה ומצוות..הוא חושב שמותר לו לפגוע בעצמו חלילה.ואמרתי לו שזה עוון חמור..מה הרב אומר?
תשובה
גופו של אדם אינו קנינו הפרטי, אלא שייך לבוראינו, והפקידו לשמרו, ואם יקלקלו, דמו יבוקש מידו.
ועיין בשו"ת רדב"ז חלק ד סימן סז (אלף קלט)
שאלה שאלת ממני אודיעך במי שאמדוהו שצריך לחלל עליו את השבת והוא אינו רוצה שיתחלל שבת בשבילו מפני חסידות. היש בזה חסידות ושומעין לו או אין שומעין לו:
תשובה הרי זה חסיד שוטה והאלהי"ם את דמו מידו יבקש והתורה אמרה וחי בהם ולא שימות בהם ולא מיבעיא לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפרק ה' מהלכות יסודי התורה כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו אלא אפילו לדעת האומרים שמי שהיה דינו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי הוא במחיצת הצדיקים ומדת חסידות הוא ולזה דעתי נוטה. אפי' הכי בנדון דידן כ"ע מודו שמתחייב בנפשו דבשלמא התם איכא קדוש השם וגדולה בדת הקדושה שמסר נפשו עליה כאשר מפורסם במעשה דדניאל שמסר את נפשו על התפלה וחנניה מישאל ועזריה וכמה חסידים שמסרו נפשם ונתקדש השם על ידם. ואפילו בצנעא יש קידוש השם שהוא פרהסיא אצל העכו"ם אבל בנ"ד אין כאן קדוש השם כלל כי מי יודע מה עושה בתוך ביתו.
שאלה - 185029
לכבוד הרב, נתון למתקפה כי לא הזמנתי אח עם נטייה הפוכה לבר המצוה של בני, אמרתי שאני כפוף לדברי הרב, אמרו שאשאל את הרב, אמי חילונית בוכה וכואבת שלא הזמנתי, האם להזמינו? תודה
תשובה
במקום שאתה תפתח במתקפה שקם אחד המורד בהקדוש ברוך הוא ובתורתו. ונהיה גוי בוגד. ומטיל כתם נורא ועוון על כל המשפחה, ואינך מוחה, אלא אתה מתגונן???
שאלת אתמול וענו לך ואם אתה מפחד איך אתה אומר שמע ישראל, ואיך תבוא ליום הדין בראש השנה. וכן מפחד מאשה טיפשה שתבכה שהביאה בן כזה לעולם ואתה ממנה מפחד, ומהקדוש ברוך הוא בקומו למשפט לא מפחד?
זכור נא כי רבקה אמנו הצדקת והטהורה לא נזכרה פטירתה בתורה בגלל שממנה נולד עשו.
הידעת כי כתב השל״ה ז״ל בשם הרשב״י במקום שנכנס חוטא בנידה השכינה בורחת. וכל שכן איש שעליו עונשים חמורים ונוראים, שאני רועד מלהזכירם.
ואני תמה עליך איך תכניס אל הבר מצוה במקום אנשים טהורים. אדם שהתורה קוראת אותן ״תועבה״ ותבריח את השכינה משם והבאת חלילה לשם קללה. ככתוב בפרשתינו ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת……… ואיך תשרוף נשמות טהורות בהביאך כל זאת ל״בר מצוה״. אני בוכה על בנך הטהור. ומתפלל שלא תיפגע נשמתו הטהורה חלילה. יבורך בכל הברכות ויינצל מהטומאה הנוראה.
שאלה - 184201
יום טוב לנו ולכל בית ישראל, עם צאת המחזור ליום הכיפורים "קול ציון", בן 1308 עמודים, בשני כרכים, הכולל ביאורים, כוונות פשטיות סגולות והלכות מספרי מורנו ורבנו שליט"א לפרטים: mbzm50227@gmail.com‏
תשובה
חסדי השם יתברך ורחמיו המרובים. לאחר יגיעה ועמל של שנים על שנים, יוצא מחזור מתוקן, מוגה, וערוך באופן מקצועי, צוות מורחב של עשרה תלמידי חכמים חשובים מיקירי קרתא קדישא שבירושלים, עליהם נמנים גם חכמי קבלה מובהקים ומוסמכים, אשר עמלו ימים ולילות בעריכה ובהגה, כל אות נבדקה, בעיקר שמות הקודש שהועתקו זה מאות שנים בספרים עתיקים, וחלקם היו משובשים ומוטעים תוקנו שבח לבורא עולם.
האיש אשר על צבא עבודת הקודש הלא הוא ידיד נפשי בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, ירא אלקים מרבים, פאר החכמים, חתני הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף טולדאנו שליט"א, חבר בית הדין בירושלים. אשר מסר נפשו ימים ולילות להוציא דבר מתוקן מתחת ידו הקדושה, במסירות נפלאה יומם ולילה, ועמו תלמידי חכמים רשומים ומובהקים איש איש על מכונו ותפקידו, באופן מפליא ולא טבעי כלל. וכולם באהבה ובמסירות ובאחדות טרחו ועמלו והשקיעו כל כוחם בהוצאת המחזור הנפלא הזה.
אין לי ספק כי מור אבי ז"ל אשר השקיע הרבה משנות חייו בעניני תפילות הימים הנוראים, עמד והתפלל במרום לסייע בגמר המלאכה, שקשה להאמין שהיה ניתן לגומרה, וראינו ממש נפלאות לאורך כל הדרך. אני תפלה כי יעמוד במרומים עם חכמי ישראל אשר יסדו לנו את תפלות יום הכיפורים, הסליחות, הפיוטים, הווידוים, והנוסחאות, להגן בעדם ובעד זרעם ובני ביתם, שיהיו מאושרים כל ימי חייהם, וזכות ההתעוררות בתפלה ביום קדוש זה יעמוד להם להתברך בכל מילי דמיטב.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות ותכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום אתם ובתיכם.
מודה להשם יתברך על חסדיו, הצעיר באלפי ישראל בן ציון.
שאלה - 183897
לכבוד הרב שלום רב, ראש חודש אלול חל בשבת ולמחרת ביום ראשון, ואני עושה כביסה ביום ראשון, אך בראש חודש דוחה למחרת, האם זה שראש חודש שני ימים מותר לי בשני?
תשובה
תחילת הכל עליכם לדעת שבימינו בהפעלת מכונת כביסה הקילו, כמו שכתבו בחזון עובדיה ובאור לציון ועוד, גם בבגדי קטנים ודאי שיש להקל, אך לגבי מה ששאלתם על יום שני של ראש חודש חמור הוא יותר מיום ראשון, ולכן שאר מלאכות יש להימנע ככל האפשר.
כי בספר הרוקח [סימן רכ"ח] כתב "נשים אין עושות מלאכה בר"ח כדאמרי' בפרקא דרבי אליעזר בפרק מ"ד לפי שלא רצו הנשים ליתן נזמיהן לבעליהן לכך נתן להם שכרן הקדוש ברוך הוא בעולם הזה שהן משמרות ר"ח. ומה שכר הוא נותן להן לעולם הבא שהן עתידות להתחדש בר"ח תתחדשי כנשר נעורייכי. וכשהחודש שני ימים לא יעשו מלאכה בשני הימים. אבל לאנשים מותר במלאכה כדאמרינן בפ' ג' דמגילה (דף כב) ושאין בה ביטול מלאכה לעם כגון ראש חדש אינו אסור בעשיית מלאכה והא דאמר במס' ר"ה בפ' אם אינן מכירין (דף כג) משום בטול מלאכה לעם ב' ימים פי' אם נעבר מלא ולא חסר שאין לך ראש חודש שאין מתבטלין בו בני הגולה ממלאכה שני ימים, יום ל' ויום ל"א שמא עיברו בית דין את החודש".
וכתב דבריו מרן בבית יוסף [תי"ז] כי מה שאמרו שהוא מנהג טוב, היינו לומר שאפילו אם יהיה שני ימים ראש חודש, טוב הוא שלא יעשו מלאכה בשני הימים. אמנם הגאון הרב פרי חדש ז"ל [שם א] כתב "ומיהו כשראש חודש שני ימים וירצו להקל ביום ראשון שפיר עבידי כיון דלא הוי אלא תשלום חודש שעבר".
והגאון היעב"ץ ז"ל כתב במור וקציעה [תי"ז] "אבל כשהחודש מעובר, אם צריך לשמור שני ימים, אין בזה אלא מנהג מדינה. כן צריך לומר. ורצונו לומר היכא דנהוג נהוג, נהרא נהרא ופשטיה. והיכא דלא נהוג לא מחמרינן עלייהו והיינו בראשון, אבל שני ודאי הוא עיקר ראש חודש דבר תורה, שממנו מונין למועדים, וראשון אינו אלא דרבנן".
ורבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב בספרו כף החיים [סימן ל"ד, אות ח"י] "ועיין זכור לאברהם חלק א מערכת ר, דלדעת הריק"ש יש להקל ביום ראשון, דהוא מחודש שעבר, ולדעת התשב"ץ שניהם שוין".
שאלה - 183860
לכבוד הרב שלנו היקר. האם מתענים מחר בחמישי או בשישי?
תשובה
כתב בתוספות הרא"ש ז"ל [מגילה ב, א] "מה שאנו מקדימין התענית ביום חמישי כשחל פורים להיות באחד בשבת, ולא רצו לקובעו בערב שבת, מפרש בתשובת הגאונים מפני שהיו מרבים בתפלות ובתחנונים ביום התענית ואם נקבע בערב שבת יהיו טרודים וישכחו טורח כבוד שבת".
וכן כתב האגודה ז"ל [מגילה ג, א] "ובתשובות הגאונים יש אם חל פורים ביום אחד בשבת מקדימין להתענות יום חמישי מפני טורח שבת, ואף כי שנינו [מגילה ה, א] פורענות מאחרין, הני מילי כגון תשעה באב שחל בשבת, אבל תענית אסתר לאו פורענות הוא".
וכן הוא בבית הבחירה לרבנו המאירי ז"ל, [תענית י"ח, א] "ערב שבת הלכה מתענה ומשלים ויש מי שהורה שלא נאמר דבר זה אלא בתעניות הקבועים לאבל כגון ארבע הצומות שאירע אחד מהם בערב שבת שאין להקדים את הפורענות אבל תענית אסתר שאינו לאבל מקדימים אותו לחמישי כל שכן לדברי אלו שאין יחיד מתענה מעצמו בערב שבת אלא אם כן הוא תענית של מצווה ואף על פי שאמרנו [עירובין מ, ב] על התלמידים הנמשכים בשמועתם שמתענים ומשלימים בערב שבת הם מפרשים אותם בתלמידים המתענים לשם צבור ואין דבריהם נראים שאין היחיד מתענה לשם הצבור אלא שני וחמשי כמו שהתבאר בפרק ראשון". והכלבו כתב [סימן ס"ב] שאין מתענים בשישי מפני דרכי האמורי.
שאלה - 183855
שלום לכבוד הרב, מה סדר הלימוד מחר יום רביעי בלילה ערב ראש חודש מוקדם? וכן מה לומדים ביום חמישי? כי חושבים להתענות.
תשובה
לומדים בספר משמרת החודש. ובו סדר הלימוד אשר כולל בתוכו תחילה פרקי משנה, פרק שני ממסכת חלה מסדר זרעים, סדר מועד חלק ממשניות ממסכת ראש השנה העוסקים בענין קידוש החודש, פרק שני מסכת תענית, פרק ראשון ממסכת כתובות מסדר נשים, פרק ראשון מסכת שבועות מסדר נזיקין, פרק שביעי מסכת תמיד מסדר קדשים, פרק שלישי מסכת פרה מסדר טהרות.
אחריהם היו קורין ברייתא דרבי ישמעאל י"ג מדות, ברייתא דמסכת אבות פרק ו. קטע מגמרא ברכות, שבת, פסחים, עירובין, ראש השנה, סוכה, מגלה, תענית, סנהדרין, שבועות, מנחות, חולין, ענין קידוש החודש ממסכת סופרים, מדרש שיר השירים, וכולם המדברים בשבח עם ישראל ואהבתו לתורה.
אחריהם היו קוראים מספר תיקוני זוהר הקדוש, זוהר בראשית בתחילתו, דפים א, ח, כ, קפ"א, רל"ו. מספר שמות דפים כ"ט, קס"ה, קפ"ט, ר, ומחלק ג דפים קס"ד, וסוגיית ההיכלות בגן עדן, בדפים ר"ד, ר"ך, מספר זוהר חדש דפ"ה, סוגיית המאורות. פ"ו.
ועיין בספר אמת ליעקב לרבנו יעקב שאלתיאל ניניו ז"ל [שפת אמת סימן ז] מה שכתב בסדר הלימוד.

ולגבי סדר הלימוד ביום כתב הגאון הרב פרי חדש ז"ל [סימן תי"ז, א] לגבי הלימוד ביום, "נהגו פה ירושלים תוב"ב שביום משמרת ראש חודש מאריכין בתפלות ותחנונים על אורך גלותינו, ואח"כ מתקבצים יחידי סגולה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין קודם חצות פרשת ויקרא אל משה כולה, ופרשת צו את אהרן [שם ו, א] עד להקריב את קרבניהם במדבר סיני [שם ז, לח] ובישעיהו סימן ב' מן נכון יהיה [פסוק ב] עד ולא ילמדו עוד מלחמה [שם פסוק ד], ובסימן י"א מן ויצא חוטר מגזע ישי [פסוק א] עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל [שם יב, ו], ובירמיה סימן ל"א מן מצא חן במדבר [פסוק א] עד ולא יהרס עוד לעולם [שם פסוק ל"ט], וביחזקאל בסימן מ' בעשרים וחמש שנה [פסוק א] עד סופו, ומן יואל סימן ג' מן והיה אחרי כן אשפוך את רוחי [פסוק א] עד סופו, ומשלי [ל"א, י] אשת חיל עד סופו. ואח"כ לומדים מסכת אבות ומסכת מדות ומסכת תמיד וסימנך אמ"ת, ואחר חצות קורין כל ספר תהילים ובין ספר וספר מאריכין בתחנונים ואחר כך לומדים בספר ראשית חכמה עד שיתקבצו הקהל להתפלל תפלת מנחה, הר"י בואינו ז"ל [שלחן מלכים ס"ק ח]".
שאלה - 183700
לכבוד הרב היום כד אב פטירת הרב עזרא שעיו מפורת יוסף אם אפשר כמה דברים על מעלתו לעורר זכותו
תשובה
חובה קדושה עלי לכתוב ברעדה היום על חכם עצום, פקח ונבון, ירא אלקים, בנם של קדושים אראלים ותרשישים, מזרע קודש טהור, אשר בתחילת לימודי בישיבה הקדושה פורת יוסף כשהייתי ילד צעיר לימים, זכיתי להסתופף בצילו וללמוד תורה מפיו יום יום במשך שנה תמימה, באהבה, במסירות, בקדושה, ביראה, חן וחסד, והתייחס לתלמידיו כאב אל בניו.
כדי להשלים את התמונה צריכים לעלות למעלה בקודש, אל זקנו הגאון הצדיק אשר כל רבני ארם צובא היא חלב היו מזכירים שמו בהערצה רבה, הלא הוא הדיין המצויין רבנו עזרא עבאדי שעיו זצ"ל, נצר למשפחת גאוני אר"ץ משפחת עבאדי, אשר ממנה עמדו גאוני עולם. זקנו הנזכר למד תורה בחלב בה נולד בשנת תר"ל [לפני כמאה וחמישים שנה], ולמד תורה מפי הגאון העצום רבנו אברהם ענתבי עדס זצוק"ל, והיה רבנו עזרא ידוע בעומק עיונו בתורה, בענוותנותו היתירה, גדול בתורת הקבלה, ובים התלמוד ובפוסקים.
העמיד תלמידים רבים, ביניהם היה אותו מיוחד שבמיוחדים חריף ובקי, הגאון חכם שאול מטלוב עבאדי זצ"ל, ראש רבני הקהילה החלבית בברוקלין, אשר מורנו עטרת ראשינו רבנו עזרא עטיה היה מזכיר שמו בהערצה יתירה. בשנת התרצ"ה עלה רבנו עזרא הסבא לארץ הקודש, וחי בירושלים והנהיג את עדתו בתוככי העיר החדשה, ונסתלק לבית עולמו ביום ד בשבט התרצ"ט ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
בנו הרב יוסף שעיו ז"ל היה ממקובלי הישיבה הקדושה פורת יוסף, וחבירם של הגאונים הרב אפריים כהן, הרב יהושע שרבאני, והרב יצחק כדורי זצוק"ל.

נכדו מורי ורבי חכם עזרא שעיו ז"ל עוד בהיותו צעיר לימים ניכרה בו חריפות ובקיאות בלימוד התורה, וצלילה במעמקיה לעומק הסוגיא, בהיותו צעיר לימים למד במחזורים הראשונים של הבחורים בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, עוד לפני קרוב ל - 80 שנה, יחד עם מרן רבנו עובדיה יוסף, רבנו בן ציון אבא שאול, רבנו שבתי אטון, רבנו ברוך בן חיים מזרחי, ועוד.
הוא נתמנה למגיד שיעור כללי מדי יום בישיבתינו הקדושה. כאמור נתווגעתי אליו בזה שזכיתי להיות נמנה על תלמידיו בגיל צעיר מאוד, אהבני וקרבני ביותר כמו כל התלמידים שלמדו עמנו, חלקם בארץ חיים. כל יום מהשעה 8.30 בבוקר ועד השעה 12.30 בצהריים, ליבון הסוגיא ללא ליאות עם דקדוקי רש"י, התוספות, והמפרשים שמסביב.

זכינו שמדי יום ביומו בסביבות השעה 9.30 היה מתדפק על דלת הכתה מורנו ראש הישיבה רבנו עזרא עטיה זצ"ל, והיה מתעניין בתלמידים, במצבם הרוחני, ובהתקדמות לימודם. גם הגאון רבנו משה עדס ז"ל בנו חביבו של המקובל הנודע רבנו אברהם עדס זצ"ל, היה מדי יום נכנס אליו לבקרנו בלימודינו והיה שבע רצון מהתקדמות התלמידים.
רבנו עזרא שעיו ז"ל היה בן בית אצל האדמור הקדוש רבנו ישראל מגור זצוק"ל אשר חיבבו מאוד, וגם לימד אצלו תקופה מסויימת בישיבת שפת אמת בירושלים.
איש אמת היה רבנו עזרא, לא סבל שום שינוי או זיוף בהלכות ובמנהגים, לחם על קדושת עם ישראל ועמד בפרץ בכמה אופנים וענינים, באופן יוצא מהכלל. ועל כל אלה שלח ידו הקדושה בכתיבת ספרי תורה ותפילין, ולהידור כתיבתו יצא שם רב בכל העולם כולו, כתב ברור, מאיר לעיניים, אות אות, ללא חששות וספיקות, והעין לא היתה שביעה מלהביט בכתיבתו הנפלאה והמיוחדת.

אישית התקשרתי אתו בעבותות האהבה גם כשהתבגרתי בישיבה, והפכתי להיות נמנה על חברי הכולל, היה בעל עיצה עמוקה, חכמה מיוחדת, קולע אל השערה, לימים בשנת תשל"ו נתמניתי על ידי רבותי למשגיח בישיבה קטנה, והוא היה לי לעזר רב בעיצה בתבונה, בדעת, ובחינוך בעיקר של בני ההתבגרות לנהוג עמם בחכמה ובסבלנות. גם קשר מיוחד היה לו עם מור אבי ז"ל אשר היה בורח מכל דבר בעל שמץ פירסום שהוא, ועמו היה מור אבי מתחבר ומשוחח בעניני לימוד ועוד, כך התוודע אליו האדמו"ר הבית ישראל מגור ז"ל, אשר הביע בפניו הרבה מידיעותיו על פרטי התנהגותו החשאית של מור אבי בעבודת השם יתברך.
חבל על דאבדין ולא משתכחין, היה שייך לדור דיעה של אנשים גדולים בתורה שעבדו את השם יתברך בצניעות יתירה.
שאלה - 183444
לכבוד הרב שלום רב
בני היקר הבר מצוה שלו ביום עשרה באלול, והסתפקנו אימתי יברך ברכת הלבנה, אם בזמנה כשהוא קטן, או ימתין לליל הבר מצוה שיתחייב בה?

תשובה
הנה כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות קרבן פסח פרק ה, הלכה ז] "גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני, וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים, חייבין לעשות פסח שני ואם שחטו עליו בראשון פטור". ומרן בכסף משנה שם, הקשה איכא למידק אטו קטן בר חיובא הוא. ותירץ הר"י קורקוס ז"ל, דכיון דרחמנא רבייה לקטן שישחטו עליו וממנים אותו, נפטר הוא בכך מן השני. ע"כ. והביא דבריהם הרב בשו"ת יביע אומר [חלק ג, אורח חיים סימן כ"ז] וכתב "אלמא דאי לאו דרבייה רחמנא לקטן, אין המצוה שעשה הקטן פוטרתו לכשיגדיל, וכל זמן שלא עבר לגמרי זמן המצוה חייב לחזור לעשותה". והאריכו האחרונים שם לפלפל בענין, שאם קיים המצווה בטנותו, והגדיל תוך זמן קיום המצווה אם צריך לחזור ולקיימה.
וכן מצינו בספר רב ברכות להגאון רבנו יוסף חיים ז"ל [מערכת ב אות ה] שכתב לגבי קטן שהגדיל ונעשה בר מצוה בליל שבת קודש, "נראה לי להורות שלא יקדש עד שיהיה ודאי לילה, שאין הקידוש שמקדש מבעוד יום כשעודנו קטן, מועיל להוציאו ידי חובת הקידוש שהוא מדאורייתא. על פי דברי מרן בכסף משנה. והגם שהמרדכי ז"ל [מגילה פרק ב] אינו סובר כן, מכל מקום לענין דינא ודאי דלכתחלה יש להורות כאמור. ואף שדבר זה לא נמצא מבואר בשום מקום, נראה שהוא מוכרח מדברי מרן הכסף משנה הנזכרים לעיל". ודקדקו בדבריו ממה שלא הצריכו להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים הוא משום דהוי דרבנן ואין להקפיד במצווה דרבנן. וכן כתבו כמה מהאחרונים שדווקא בדאורייתא אומרים לו להמתין, אך בדרבנן לא.
והנה לענין ברכת הלבנה מצינו בספר הליכות שלמה [פרק ט"ו, י"א] בו הובאו פסקים מפי הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך ז"ל, כתוב "נער שעתיד להיות בר מצוה קודם סוף זמן קידוש לבנה, יכול לקדשה מיד בתחילת הזמן ואינו צריך להמתין עד שיגדיל". ומובא שם בהערות הטעם שברכת הלבנה היא מדרבנן, וגם קודם שהגדיל יש לחנכו בה.
וכתבו הגאון רבנו צבי פסח פראנק ז"ל רבה של ירושלים עיר קדשינו, בספר הדרת קודש, ובשו"ת תשובות והנהגות [חלק ג, סימן קי"ב], ובשו"ת משנה הלכות [אורח חיים חלק א, מהדורא תמיינא סימן שמ"ג] ופסקו שאם יום מלאת י"ג שנים הוא עד יום עשרה לחודש ימתין, אך לאחר מכן לא ימתין ויברך מיד. ועיין בילקוט יוסף [תכ"ו, י]. והטעם הוא על פי מה שפסק הרמ""א ז"ל בהגהה [תכ"ו, ב] שיש להמתין לברך למוצאי שבת אם הוא עד עשרה בחודש.
אלא שכתב בשו"ת יביע אומר [חלק ג אורח חיים סימן כ"ז, אות ו] "אולם לפי עניות דעתי נראה שאף במצוה דרבנן יש להורות שלא יעשנה הקטן אם יוכל לעשותה כשיגדיל לפני שיעבור זמנה, וכגון ברכת הלבנה שאם לא יברכנה בקטנותו יוכל להספיק לברך ברכה זו אחר הגיעו לעול מצות, טרם שיעבור זמן ברכתה, אז בודאי שראוי להמתין עד שיגדל ויברכנה בחיוב, ואין לו לברך ברכה זו בזמן פיטורו יחד עם הקהל במוצ"ש וכדומה. כמנהגו מקדמת דנא מעת הגיעו לחינוך. ואף על פי שהוא בר חיובא מדרבנן משום חינוך. הואיל ואין החינוך אלא מדרבנן, לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן.
וכן כתב בשו"ת משנת יוסף ליברמן [חלק י"א, סימן כ"ד] שימתין עד שיגדל בתוך זמן המותר בברכה.
שאלה - 183265
מורנו ורבינו, מדוע הם כופים עלינו את העיוותים שלהם - אנו נשים חרדיות לדבר ה' סבורות שכשיש הפרדה - זה הידור נשים ולא הדרה..כל יום גוזרים עלינו ח"ו גזרות "שמד" איך נוהגים?
תשובה
זה קיים כבר 100 שנה. כי הם שונאים את התורה הקדושה ואותנו ואת הדת. הכל ״הצגה דמוקרטית״.
וראה מה שאומר משה רבן של כל ישראל לאליהו הנביא זכור לטוב בזוהר הקדוש ברעיא מהימנא [פרשת נשא דף קכה עמוד ב]
אמר ליה רעיא מהימנא באומאה עלך בשמא דידו"ד לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי, (שמות ב) ויפן כה וכה וירא כי אין איש עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה דאתמר עלי (ישעיה נג) ויתן את רשעים קברו ולא אשתמודען בי ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקודשא בריך הוא דאתמר בהו (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח, ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון ואפילו חיי שעה וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא חשיבין ככלבים (איכה ד) בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות, דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא (בראשית ו) כי מלאה הארץ חמס מפניהם עלייהו אתמר (איכה ה) היו צריה לראש באומאה עלך זמנא תניינא בחי יי' צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קודשא בריך הוא ולאחזאה דוחקא דלהון".
שאלה - 183232
לכבוד הרב, ביקש לשאול אדם בעל מרץ ואמביציה לנושא: הרב אומר שתשב"ר יכולים להציל את המצב הקשה של עם ישראל. הרב יכול לפרט במה להתמקד בתפילה, תהילים, לימוד. ומתי (שבת/חול).
תשובה
במסכת ״כלה״ פרק ב הלכה ט, איתא ״תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הקדוש ברוך הוא לחבל את העולם ולהפכו כמו שהיה, אלא כיוון שהקב״ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות, מיד נהפך כעסו לרחמים, אמר אביי לרב פפא לא מתקיים העולם אלא בהבל תינוקות של בית רבן, אמר לו רב פפא ושלי ושלך מה ? אמר לו אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא״.

ובמסכת שבת קי״ט, ב . אמר רב המנונא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן, שנאמר (ירמיהו ו, י״א) שפך על עולל בחוץ. מה טעם שפך ? משום שעולל בחוץ. ואמר רב יהודה אמר רב אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן. ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלים אותם אפילו לבנין בית המקדש. וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבים אותה.

ובזוהר הקדוש ויקרא י״ז, ב. כתב שם מאמר קורע לב על החורבן, שהקדוש ברוך הוא געה בבכיה נוראה ואמר אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני ידידי לבין אומות העולם, ובאה השכינה הקדושה לצאת אתנו בגלות ואמרה לפניו ״הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה, אתה השם אהוב נפשי, שכל נפשי ונפש הצדיקים בני דבוקים בך, איך תרעה ותפרנס את העולם מעומק הנחל העליון שאינו נפסק ? כי מי יוריד את השפע מהעדן העליון ? איכה תרביץ בצהריים, איך תפרנס את כל הבריות בעולמך? כי כשהיינו יחד היו יורדים השפע והברכה לכולם, ואני הייתי מחלקת לכל באי עולם ומה יהיה עתה?

השיב לה, אם לא תדעי לך היפה בנשים, אם אין את מקבלת שפע הנך יפה רעיתי וטובת לב ועין, צאי לך בעקבי הצאן אלו הצדיקים שנרמסים בעקבים בגלות והם מקיימים את העולם, ״ורעי את גדיותייך״ אלו תינוקות של בית רבן, שהם יקיימו את העולם והם נותנים כח לשכינה בגלות, ומשכנות הרועים אלו הבתים שבהם הם לומדים תורה.

כמו כן בתיקוני הזוהר תיקון ה, אמר על שילוח הקן אפרוחים אלו הצעירים הלומדים תורה, או ביצים אלו תינוקות של בית רבן, שרק בגללם השכינה שורה על ישראל , והם גומים חיבור בין השם יתברל לבין השכינה, וכתב עוד בזוהר חדש בראשית י״ג, א. כי בדור האחרון יהיו צרות רבות ״ויהיו חצופים ועזי פנים,ותשתכח התורה, ואין דורש ואין מבקש, ויהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה, ולא תלמיד הוגה, והמתעורר לבו בתורה יהיה נבזה וחדל אישים, וי לאותו הדור. ואין אותו הדור מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן״.

ודורשי רשומות עיין ראשית חכמה טרק גידול בנים. אמרו על הפסוק (משלי כ״ה, ט״ו) ולשון רכה תשבר גרם, הם הילדים למטה מגיל 13 ובנות למטה מבנות 12 , שלשונם רכה תשב״ר גר״ם ראשי תיבות ת׳ינוקות ש׳ל ב׳ית ר׳בן ג׳זירות ר׳עות מ׳בטלות.

ולכן הן קריאת תהלים, משניות, פסוקים שונים לשמירה, בקשת רחמים, בכל יום ובכל שעה טובים הם עד מאוד.
שאלה - 183231
שלום לכבוד הרב שליט"א. ערב תשעה באב ביקשתי הסבר על בארה של מרים, והרב הבטיח לאחר התענית, האם השעה מתאימה?
תשובה
עיין בספר שיבת ציון, מוצאי שבת.
ובתלמוד בבלי מסכת שבת דף לה עמוד א "אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים".
והמפרשים הקשו והרי בתלמוד ירושלמי מסכת כתובות פרק יב, הלכה ג איתא אמר רבי חייה בר בא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים אמר ר' יוחנן בר מרה שערינהו רבנן והא היא מכוונא כל קבל תרעא מציעתא דכנשתא עתיקתא דיסרוגנין".

ותירצו שפירוש "הכרמל" איו הר הכרמל שבחיפה, אלא משמעותו כר מלא, שהוא הר מעל טבריה העתיקה שמלא חיטים, והם שבלים מלאים. במדבר רבה פרשת קרח פרשה יח "מעשה בשיחין אחד סומא שירד במים לטבול נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא". ובמדרש ארקים "ולעתיד לבא עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא מירושלם שנים עשר נחלים ועל כל נחל ונחל כל עץ שעושה פירות, ובכל חדש וחודש מבכרין פירותיהן, שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו יבכר וגו' (יחזקאל מ"ז י"ב), ולא עוד אלא שעתיד הקדוש ברוך הוא להעלות בארה של מרים כדכתיב והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם (זכריה י"ד ח')".
ובספר אורחות חיים חלק א הלכות הבדלה לב. "טעם למה נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תכף שישמעו ברכו לפי שמצאנו בהגדה שבארה של מרים נגנז בימה של טבריא וכל מ"ש מחזירין על כל מעינות ובארות וכל מי שהוא חולה ומזדמן לו מאותו מים וישתה אפי' כל גופו מוכה שחין מיד נרפה ומעשה אדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמנה לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאת אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו הפיל כדה מעל שכמה ונשבר הכד ונפלו מטיפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו שם המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת".

והביאו מרן ז"ל בבית יוסף [סימן רצ"ט] בשם הכל בו סימן מ"א. והרב הלבוש שם סעיף י. וכן כתב הרמ"א ז"ל בהגה שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצ"ט, י. "ויש אומרים לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב כל מוצ"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו".
שאלה - 183216
לכבוד הרב שלנו שליט"א, מה בקשר לשחיטת הבקר בחו"ל, אם אפשר לפרט?
תשובה
הפרטים רבים הם והזמן מאוד דוחק, ואני אזכיר בקצרה כמה מהחשובים שבהם.
א, תחילה אנחנו מקפידים כי ראש הצוות יהיה תלמיד חכם מאנשי הבד״צ בקי וחריף ויודע לנהל העבודה ביד רמה ובדקדוק. ומקבל משכורת מיוחדת מהבד״צ.
ב, מוסיפים שוחט נוסף על חשבוננו בתא השחיטה, כי בתקן יש רק שלשה, והאחד שוחט והשני מכין הסכינים, ושלישי ברוב הפעמים הולך להתפלל או לנוח או לאכול, וכשנוצרת בעיה או תקלה חלילה, העבודה נעצרת או מתקלקלת, ולכן מוסיפים מראש שוחט מחליף שם.
ג, מעמידים שוחט תלמיד חכם ובקי לבדוק הוושט שנשחט כהלכה, כי מצוי הוא שלרוב המהירות הושט לא נשחט והבהמה נבילה.
ד, בודק מיוחד משלנו נשלח לצוות והוא בודק פנים לבדוק הריאות בעודן בתוך גוף הבהמה, והוא בקי לדעת במשמוש היד שאם יש ריר או סירכה מצייר אותה בלוח שלפניו.
ה, בודק חוץ מיוחד, שהוא בודק הריאות לאחר שהוצאו מגוף הבהמה, ולפי חומרות הבית יוסף והרמ״א הוא נוהג, ואינו מקיל היכן שמרן אוסר.
משגיח מיוחד עומד ורושם כל בהמה שנשחטה והתוצאה שלה.
ו, משגיח מיוחד על ההכשרה והמליחה שייעשו כהוגן בטמפרטורה מדוייקת, כשהבשר שוקע כולו במים ואינו צף למעלה,
ז, משגיח על ההמלחה, המלח יהיה יבש ולא רטוב, הבשר יהא מכוסה כולו במלח. ולא יקצרו את זמן ההכשרה.
ח, מהירות הליין לא תעבור את 60 ראש בקר בשעה, כי יש מפעלים שם שוחטים עד 140 בשעה ולא ניתן לבדוק כהוגן בלחץ כזה.
ט, משגיח עובר על כל חלקי הבהמה ובידו הפלומבות ותויות המיוחדות שאינן ניתנות לזיוף ומדביק כל אחת על גב האריזה בשלשה סימנין.
י, המקררים נעולים במנעולים מיוחדים כשהמפתח נמצא אך ורק בידי המשגיח הראשי.
שאלה - 183215
לכבוד הרב
רוצים לחזק את התפוצה של כשרות הרב בצפון. האם הרב יכול לפרט מעט על התנהלות מערך השחיטה בעופות והבשר? התשובה אמורה להיות מופצת בקבוצות שונות.

תשובה
א,לפני חמישים שנה היתה כל אמא יהודיה הולכת לשוק קונה תרנגולת והולכת לשוחט השכונתי שכולם סמכו עליו, והיה שוחט לה את העוף, העופות אז גדלו בטבע ובשדות הפתוחות, אכלו מאכלים טבעיים והיו בריאים ולא נמצאו בהם בעיות בדרך כלל, לעמתם בעגלים ובכבשים נמצאו לעתים תקלות, והיו בעיות של סירכות בריאות, ניקור החלב ובדיקת הסכינים.

ב,בדורנו זה למעלה מארבעים שנה התהפכו היוצרות, והבעיות ההלכתיות החמורות נתרבו בעופות פי כמה מהבעיות בצאן ובבקר, הן בגלל שינוי שיטת גידולם, כליאתם במכלאות צפופות, דבר שגורם מזרז להתפשטות מחלות, אי יציאתם לחופש, אוכל מורכב מהורמונים לא טבעיים, התפתחות מהירה של העוף ויחד אתו התפתחות מחלות ותופעות שונות, הממציאות מחלות ריאה שונות, מחלות בצומת הגידים שכיחות, הן בנוסף ההכלאה בכלובים צפופים והתחככות מתמדת יוצרת בעיות צרירות דם בנוסף למחלות מתדבקות שונות. השם יצילנו.

ג,במקביל לכך חלו תמורות ושינויים במערך השחיטה של הבקר, וגם של העופות, השחיטה הפכה להיות מרוכזת, ונתונה תחת שליטה של טייקונים היינו בעלי ממון רב שהם נותנים את המילה, וגם לפעמים מובילים את ההנחיות, וזה משפיע על רמת הכשרות במישרין או בעקיפין, ואזכיר לדוגמא כמה מן הנושאים שמוכיחים בעליל את המצב הנחות יותר של שחיטת וכשרות העופות לעומת שחיטת הבקר.

ד,השוחטים והסכינים : טובי השוחטים, בעלי הנסיון הרב, מומחים ואנשי מקצוע , עוברים לשחיטת הבקר, כך שהמתחילים , המתלמדים, הסטגרים, באים לשחיטת העופות, בד"ץ רציני שמחפש הידור בכשרות, ודוגמת בד"ץ בני ציון, לא מתפשר ולוקח את השוחטים הוותיקים, המנוסים, ובעלי יראת השם וידע רב, דבר שכרוך בהכפלת שכרם, וגורם התייקרות המוצר, בנוסף העמדת סכין והכנתה הנכונה לשחיטה, באופן שתהיה חלקה וחדה כהוגן, מצריכה מיומנות וידע, וכמה פעמים כולל היום ערכתי סיור מקיף בכמה מהמשחטות ברחבי הארץ, נוכחתי מול שוחטים במקומות אחרים שלקח להם יותר מ - 45 דקות להחליק את הסכין ולהכשירה לשחיטה, כי לא כל אחד בקי יודע ומסוגל לכך, ואתה צריך לקחת את הטוב ביותר. ובשחיטת הבשר השוחטים הרבה יותר מיומנים ובקיאים.

ה,פרק זמן בעבודה : השוחט אמור להיות רענן, רגוע, מלא מרץ ועירני, אסור שיעבוד יותר מארבע שעות במשמרת, יש מקומות שלוקחים שוחטים שכבר שחטו במשמרת לפני הצהריים, ומעבידים אותם רצוף עד הערב. בנוסף הוא אמור לעבוד 20 דקות ולנוח להפסקה 20 דקות כדי שיוכל להחליף כח ולחזור רענן לעמדת השחיטה, במקומות רבים זה לא קורה, כי רוצים לחסוך בכסף, והתוצאה שהשוחט נשחק, עייף ולא עירני ומלאכתו משובשת ומליאת תקלות, וזה על חשבון הלקוח, כי הסוחר רוצה להרויח יותר תפוקה בזמן יותר קצר, דבר שאסור לקרות אצלנו בבד"ץ מהדרין.

ו,מהירות הליין : בעידן השכלולים הטכנולוגי והאוטומטים, הפך העובד למשועבד למכונה, ומהירות הליין נקבעת על פי צרכי המסחר והתחרות להפיק כמה שיותר תוצרת ולחסוך בזמן, דבר הפוגע ביעילות השחיטה והבדיקה, זמן סביר בקצב שהשוחט יכול לעבוד נכון , לוודאת ששחט את שני הסימנים בעוף ולא גרם איזה מכשול חלילה, כי נמצא שהוא מאכיל נבילות, הזמן המכסימלי הנו 12 עופות בדקה לשוחט, וכן לבדיקות הריאה וצומת הגידין, צרירות הדם ושאר ענינים. במקומות שהבד"ץ אינו מקפיד ועוקב כל הזמן, מעלים את המהירות, וזה יכול להיות הרה אסון ומכשול נורא, בפרט אם העופות באותו יום חלילה נגועים בחששות.

ז,בדיקת הריאות - עוף חלק : בהחלט יש מושג כזה, לפני ארבעים שנה לא היה מצוי שיש בעיה בריאה של העוף, בימינו זה מצוי לא פחות מהצאן והבקר. הצפיפות, תנאי הגידול, פיתחו את הבעיות הללו והפיצו אותם, ולכן יש בזה הלכה של מיעוט המצוי, ויש פעמים שמגיעים משקי עוף שנגועים ב-40 אחוז טרף או אפילו ב -70 אחוזים, בד"ץ טוב ויעיל לא שוחט אותם וזה עובר לאלה שאינם מקפידים, כי הבודקים מתקשים להחליט ולבדוק היטב בפרק זמן כזה קצר בבעיות כל כך רצופות. וכשיש מעל 10 אחוז טרף מפסיקים את השחיטה.

ח, צומת הגידין : כל מי שמצוי בשחיטת עופות היום יודע כי לפני 10 שנים לא היתה הבעיה מצויה, אך כיום היא בהחלט מצויה, ויש למעלה מ- 5 אחוז טריפות בצומת הגידין שהן קרועות או מקולקלות, וזה טרף גמור. ולכן חובה לבדקם, במקומות שלא בודקים יכולים בקלות להגיע למצב של טריפה.

ט, ההכשרה : במקומות מהודרים מנקים היטב את הצילר, הוא המיכל הענק שבו משרים את העופות ל - 30 דקות לפני ההכשרה, ומקפידים שיהיה נקי לחלוטין ומצוחצח במי סבון, משיירי הדם והשומן של העופות שהושרו בו קודם לכן, כי לעולם לא תדע מה עלה בגורלם ומה היתה רמת הכשרתן, כמו כן יש להקפיד על החלפת המים כל 4 שעות כי הפכו אדומים כדם מרוב העופות שהושרו בתוכם. ויש רבים שאינם מקפידים על כל זה. כמו כן סולם ההמלחה צריך ניקוי יסודי משיירי מלח ודם ושומן של הקודמים, והקפדה שהסולם יעבוד 75 דקות ולא 60 דקות, מפני הפועלים המכשירים שמקפיצים את העוף ולא תמיד העופות הנמלחות מונחות בראשית הסולם אלא כמה צעדים קדימה.

י, ההשגחה : כאן נכנס גורם חשוב ומכריע בטיב הכשרות, חייבים למנות צוות משגיחים ומשגיח כללי, המשגיחים מפקחים כל אחד בגיזרה שהוא מופקד עליה, מהירות הליין, נקיונו, האיברים הפנימיים, מיכלי הטריפות, עגלות הכשר ולא חלק, לבל יתערבו או יבואו בשום מגע בדרך עם העופות החלק. משגיח על צרירות דם ושברים בעוף, הבודק ידנית כל עוף, משגיח צמוד על המליחה, משגיח כללי המסתובב בין האולמות וגם מלווה את המשגיחים לחדרי הקירור ונעילתם במנעול מיוחד כשמפתח בודד בידו בלבד, פיקוח על אולם הפירוקים, שם מתחלק העוף למנות שונות, גרונות, איברי פנים, כנפיים, שוקיים, חזה, שניצל פרוס ועוד, לסמן אותם בשני סימונים שהוא חותם בתוך חותם, עד לחדרי האריזה, ושם לסמן לפחות בשלש סימונים את האריזה האטומה מחשש לפירוקה.

כתבתי רק חלק מעבודת הקודש המתבצעת יום יום שעה שעה וכל רגע מהיממה על ידי משגיחים מסורים ויראי שמים, הנאבקים על כך במסירות נפש שעם ישראל יאכל את העוף הכי כשר ומהודר, ללא כל החששות שאנחנו רואים בעינינו כאשר אין תשומת לב נכונה, לכן, כמה טוב לרדת לשטח, לפקח ולראות, ולא להיות ניזונים משמועות דמיוניות. דבר נוסף שקיים בעוף והוא כי העוף אם תהיה בו שאילת כשרות חלילה לא ניתן יהיה לזהותו ולעלות על עקבותיו, בבקר וצאן יש מספר זיהוי אישי לכל אחד וניתן לזהותו אותו ואת חלקיו.

והשם יתברך יזכנו להמשיך לשרת בנאמנות את עם ישראל שיאכל מאכלים כשרים ומעולים. כותב יהודי שאוהב אתכם מאוד.
שאלה - 183120
שלום, הרב מורה שאין לעשות סעודות באזכרה בבתי הכנסיות.שאלתי האם כוונת הרב שסעודות ללא יוצא מן הכלל או שניתן להגיש ברכות לע"נ בצירוף דברי תורה במטבחון מחוץ לבית הכנסת?
תשובה
מחילה במיוחד לכבודו, מבין דבריך החכמים ניכר שאיש ירא אלקים ומדקדק במצוות אתה לכן אבאר לך בס"ד הענין.
דע, שמעיקר ההלכה נפסק בתלמוד [מגילה כ"ח, א] "תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן וכו". וכן פסק הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק יא הלכה ו] "בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה, ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק".
וכן נפסק בשלחן ערוך [אורח חיים קנ"א, א]. ומה שראית נוהגים קולא כגון בליל חג השבועות וכדומה, הוא מפני ביטול תורה, שלא ישנו התירו להם לשתות תה וקפה כדי שיישארו ערים, ובתנאי שיושבים ולומדים. ובכל זאת עיני ראו רבים מגדולי ישראל שלא היו מכניסים לפיהם מאומה בבית הכנסת, אלא היו עושים באמצע הפסקה של דקותיים, ללכת לשירותים, ובחוץ היו שותים או אוכלים דבר מה כדי להחזיק מעמד. וכך נהג מור אבי ז"ל, רק כשהיה שיעור של רבים והוא היה נותן השיעור היה שותה חצי כוס תה בלבד וגם זה בדוחק לאחר שהיה צמא ביותר, כדי שיישמע קולו.

ועיין מה שכתב הרב בן איש חי ז"ל [שנה ראשונה ויקרא ג] "אין אוכלין ושותין בהם, ולא מטיילין בהם, ואין מתקשטין בהם, ולא נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ויש מחמירין גם בשתיית המים, ונכון להזהר היכא דאפשר. מיהו בני אדם הבאים לבית הכנסת ללמוד זוה"ק איזה שעות קודם מנחה בימות הקיץ שיש חום הרבה ואי אפשר בלא מים, אין להחמיר". ולהלן אות ה כתב "תלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בבית הכנסת מדוחק".
וזכור נא מה דאיתא בתלמוד [יבמות צ"ו, ב] "שמע רבי יוחנן איקפד. עול לגביה רבי אמי ורבי אסי, אמרו ליה לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא, בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי, עד שקרעו ספר תורה בחמתן? קרעו סלקא דעתך? אלא אימא שנקרע ס"ת בחמתן, והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר, תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים, וכן הוה".
ועיין ספר חסידים [סימן ר"ט] שכתב "אם תראה בית של צדיק או בהכנ"ס חרב או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן בהמד"ר שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיו לעבד שיהא כרבו כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה' עד שנהגו בו ישראל שנאמר [ירמיה ז, י"א] המערת פריצים היה הבית הזה ואחר כך וארוה כל עוברי דרך לעולם לא יעשו הערלים רעה אלא אם כן יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה ולא יתבזו תלמידי חכמים, אלא אם כן יבזו זה לזה תחילה, או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם".

ועיין שו"ת אור לציון חלק ב פרק י, ד. ושו"ת יביע אומר חלק י אורח חיים סימן י"ד. ושו"ת יחוה דעת חלק ג, סימן י.

נמצא למסקנא כי מה שעושים סעודות ואזכרות בבית הכנסת, המדקדקים נזהרים מכך, ואינם אוכלים, ומה שיש מביאים מיני תרגימא כגון עוגיות ומיני פירות באזכרה, זהו דווקא כשיושבים ללמוד שם, יש להתיר מדוחק, אך כשמביאים לאחר התפילה או השיעור ואומרים שיש בזה עילוי נשמה, תתרחק מהם. ואם ירצה לטעום יצא חוץ לבית הכנסת ויטעם שם.
שאלה - 182676
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
"לכל" מי שאני מדבר איתו בנושא הרפורמים.....

תשובה
רק סומא, חרש, או שוטה, או לוקה בהבנת הנקרא, או רשע מדאורייתא, יתיר את.
א, פניה לערכאות שהוא כופר בתורה, ואין לו חלק לעולם הבא.
ב, פתיחת אתר הכרויות לכל זב ומצורע ולהכשיל המונים באשת איש ובאיסורי כרת.
ג, מרצים ליצניים שאין בהם ריח של תורה. המבזים את קדושת בית הכנסת.
ד, ערבי בידור עם ארבע שחקניות פרוצות.
ה, פירסומת של דוגמנית ודוגמן מכריחים את הנשים התמימות לבוא אל החינגות של גויים.
ו, למרוד בבית הדין הגדול שבירושלים בראשות הגאון הרב שטרנבוך שליט"א.
ז, למרוד בגדולי התורה הספרדים הגאונים הרבנים משה צדקה, הרב יעקב תופיק, הרב יעקב חיים סופר, הרב יהודה כהן, הרב שלמה זעפראני, הרב יצחק כהן, הרב יצחק ברכה, ועוד עשרות מגדולי הרבנים הספרדים.
ח, פירסום תמונות נשים מכל הסוגים באתרים טמאים. היוצא מן הטמא טמא.
ט, לשקר על הרבנים במצח נחושה ובעזות פנים.
י, לבזות גדולי תורה, ולאיים בדברים נוראים על מי שעומד נגדם.

לך להתלונן מדוע לא מקבלים את בתך לסמינר.
שאלה - 182644
לכבוד הרב
בקהילה בחול מבקשים חיזוק בענין אמירת תחנון. ולא כל דבר קטן מבטלים אותו.בתודה מראש.בעזרת השם הדברים יתפרסמו ברבים.

תשובה
לכם קהילות ישראל הקדושים די בכל אתר ואתר, שלומכם יסגא לעד אמן.
מתנה רבה ועצומה קיבלנו מאת הבורא שברחמיו המרובים נתן לנו בסיום תפלת חזרת השליח ציבור את אמירת התחנונים ונפילת אפים, והמה נחלקים לשלשה חלקים, האחד הוידוי, השני י"ג מדות. השלישי לדוד אליך.

א, הוידוי.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תשובה פרק א, הלכה א] "כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
ומקור אמירת הווידוי בתפלות שחרית ומנחה הוא בזוהר הקדוש [פקודי רס"ב, א], לאחר שדיבר במעלת התפלה והשפע הנפלא היורד באמירת "שים שלום", והשכינה הקדושה מחלקת לכל הנבראים חלקם. מיד באים כוחות הרשע בעולם בראשותו של היצר הרע ומנסים לקטרג על האדם המתפלל ולחטוף ממנו את השפע המגיע אליו, מיד אומרים ישראל את הוידוי, ועל ידי אמירת הוידוי נותנת השכינה לסטרא אחרא את חלקה כדי שתסתלק מעלינו ולא תקטרג, והוא דוגמת שליחת השעיר לעזאזל המדברה ביום הכיפורים כדי שלא יקטרג על ישראל. ורבנו האר"י ז"ל כתב בשער הכוונות [דמ"ב ע"ב], כי יש לכווין שעל ידי אמירת הווידוי נשא השעיר עליו את כל עוונות הקהל והולך לו ונפרש ממקום הקודש.

ב, י"ג מידות.
כתב רבנו הגדול הלא הוא רבנו בחיי בן רבי אשר ז"ל בספר כד הקמח [כיפורים ב]
"אזכיר בכאן ביאור י"ג מדות שאנו נעזרים בהם בעיתות התפלות וזמני הצרות והם מורשה לקהילת יעקב, ואף על פי שלא ידענו לרצותו שאין הדורות יודעין כח המידות ואינן מרגישין היאך הן אדוקות במדת רחמים מכל מקום מידות רחמיו יליצו בעדנו, כי כן הבטיח הקדוש ברוך הוא למשה בסיני כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ואני אמחול להם. ודרשו רז"ל [ראש השנה י"ז, ב] ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר [שמות ל"ד, י] הנה אנכי כורת ברית. והנה הם מפתח גדול לבקש מהם שערי רחמים בכל דור ודור הן ליחידים הן לרבים, ובזמן הזה בהיותנו בגלות ושיעבוד בין האומות, ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו, ולא מזבח להקריב קרבן ולא בית המקדש להתפלל שם, ולא נשאר לנו לפני השם בלתי אם תפילתינו וי"ג מדות אלו".
ובזוהר הקדוש [פקודי רס"ב, א] העמיק מאוד בסוד אמירתם ובסגולתם, ובא רבנו האר"י ז"ל ובספרו שער הכוונות [דמ"ב ע"ג] וכתב דברים נוראים המתרחשים בעולמות העליונים כשאנחנו אומרים אותם, ואיזה אורות עליונים ונשגבים מתגלים ויורדים באותה שעה, ודי אם נזכיר מה שרמז בתיבת "ויעבור" שהוא אותיות "עב ריו". ומשמעותו כי ע"ב הוא גימטריא "חסד", ואותיות "ריו" גימטריא "גבורה", וכשאומר תיבה זו קושר הגבורה בחסד, וממתק אותה והופך מידת הדין למידת הרחמים, ומי שאינו אומר אותה כמה חסדים מפסיד, ועולמו חלילה נשאר תחת שלטון הדין רחמנא ליצלן. ואחר כך מזכיר י"ג מדות ובהם סודות נעלמים ונסתרים ומאירים בשפע גדול ונפלא. מי יכול לספר ומי ישב ויתאר. ראה נא מעט מזעיר בספר תרחם ציון על הסליחות.

ג, מזמור לדוד אליך.
השלישי המשלים את מלאכת הקודש, הוא אמירת המזמור [תהלים כ"ה] לדוד אליך השם נפשי אשא. ובזוהר הקדוש [במדבר ק"ך, ב] כתב שלאחר שהתפלל תפילת ח"י ואמר וידוי וי"ג מדות, עליו לכווין שהוא מחזיר את נשמתו ללקונו, ואשרי מי שיודע לרצות ולפייס את בוראו באמירתו, והעיקר שיאמרנו בכוונת הלב, וכתב עוד [זוהר ויקהל ר, ב] כי מי שמוסר נפשו באהבת הבורא במזמור זה, הקדוש ברוך הוא בעצמו נותן לו שלום, וכל ימי חייו העליונים נותנים לו שלום, ובשעת פטירתו נשמתו בוקעת כל הרקיעים ואין מלאך יכול לעמוד בפניה, והקדוש ברוך הוא קורא לו אליו ואומר לו יבא שלום, והשכינה מכריזה עליו ינוחו על משכבותם, ופותחים לנשמתו אוצרות של י"ג הרים המזילים שמן אפרסמון טהור ומתעדנת בעידון טהור.
וחכמי הקבלה כתבו שיחשוב בלבו לומר להשם יתברך "הנה נפשי בידך עשה בי מה שתרצה". והחסיד שבכהונה הוא עטרת ראשינו רבנו אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר ז"ל [ חי קודם 300 שנה] כתב במדרש תלפיות [דקנ"ג ע"ד] כל האומרו בכוונה, השם יתברך לא יתן לאחרים חילו, דהיינו שלא ימות בקיצור שנים. והרב אליה רבה ז"ל כתב "שהאומרו אינו רואה פני גהינם". והרב הכלבו [סימן ט"ו] כתב כי יש במזמור זה סדר א - ב, חוץ מאותיות ב-ו-ק. לומר לך שכל האומרו לא תהם תפלתו בוקה ומבולקו, והמקטרגים לא יוכלו לה.

ובספר פרי עץ חיים [שער נפילת אפים פרק ז] כתב בשם רבנו האר"י ז"ל זיע"א [שהלילה ליל פטירתו], כי האומרו בכוונה זוכה. א, נעשה בריה חדשה. ב, נותנים לו עוז ותעצומות ללחום נגד יצר הרע. ג, מקבל תוספת שכל בתורה וסודותיה. ד, מקבל תוספת דביקות בבורא יתברך. ה, זוכה שתפילתו עולה במסילה למעלה. ו, משפיע לשכינה האומרת "תן לי בשביל זה בני". ז, אין חטא בא על ידו, ואם יבוא באקראי יתייסר מעט וינקה. ח, בפטירתו אומרים לו שלום בלי עיכוב, מה ששאר הצדיקים ממתינים שבעה ימים. ועיין להגאון החיד"א ז"ל בספרו דבש לפי [מערכת נ, א], ושלמי ציבור [דק"נ ע"ב], וכף החיים פלאג'י [סימן ט"ז, אות י"ז].

לכן בואו אחי בואו רעי, ונחזק את אמירת התחנונים בעיתם ובזמנם בכל יום, ונאמר אותם בכוונה ובמחשבת הלב. ובזכות זה יחוס עלינו לגאלינו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.
שאלה - 182326
שלום לכבוד הרב
בפרשתינו מסעי מי שהרג נפש לא בזדון גולה, בימינו מה עליו לעשות?

תשובה
בספרי [מסעי] "רבי מאיר אומר רוצח מקצר ימיו של אדם וכהן מאריך ימיו של אדם, אין בדין שיהא מי שמקצר ימיו של אדם לפני מי שמאריך ימיו של אדם. רבי אומר רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה בארץ".
וכתב רבנו הקדוש אלעזר מגרמייזא ז"ל בספר הרוקח הלכות תשובה סימן כ"ג,

"רוצח. הכה איש את רעהו ורצחו נפש בין איש בין אשה או הרג את הקטן ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ויאמר רוצח אני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שער זקנו וראשו ולא יכבס את בגדיו ולא ירחץ את בשרו וזקנו ירחץ פעם אחת בחדש ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת ובצוארו וילך יחף ויבכה על רציחתו ויתענה בכל יום עד שיגמור גלותו ואחר כך שנה אחרת יתענה שני וחמישי אף על פי שהתענה ג' שנים בכל יום ולא יעשה לשום אדם רעה וישתוק לכל אדם ואם יאמרו לו רוצח אל יתקוטט אך יהיה כמחריש ולא ילך לשחוק באותן ג' שנים וכשיצאו מבה"כ ישכב בכל יום לפני בה"כ ויעברו עליו ולא ידרכוהו ויכבד את אשתו ואת כל אדם ויתודה בכל יום".

וכן הוא בספר ארחות צדיקים השער העשרים וששה שער התשובה.
רוצח ילך בגולה שלוש שנים, וילקה בכל עיר ועיר, ויאמר: רוצח אני! ולא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא יגלח שער ראשו וזקנו אלא פעם אחת בחודש, ויקשור ידו אשר רצח בה בזרועו ובצוארו, וילך יחף, ויבכה על חטאתו, ויתענה בכל יום עד שיגמור תעניתו וגלותו, ואחר כך יתענה שנה אחת שני וחמישי. אם יחרפוהו - ישתוק. ואותן שלוש שנים לא ילך בטיול ושחוק. וכשיגלה ישכיב עצמו לפני פתח בית הכנסת ויעברו עליו העוברים ושבים, אך לא ידרכוהו".

ובילקוט ראובני ערך הריגה כתב "מכה איש ומת. מי גרם בו מיתה, שלא נסתכל בתורה שכתוב בו שופך דם האדם באד' דמו ישפך. משל לאדם כו', כך אם הרג אדם נפש מישראל אין לו חיים שהאדם נברא בדמות מלאכי השרת". עיין מדרש רבה משפטים.

וכתב בספר ראשית חכמה שער התשובה פרק שביעי.
"רוצח ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ועיר ויאמר רוצח אני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שער ראשו וזקנו ולא יכבס בגדיו ולא ירחץ גופו אך יחוף ראשו פעם אחד בחדש, ויקשור ידו אשר רצח בו וזרועו בברזל בצוארו וילך יחף ויבכה על רציחתו. ואם יחרפהו אדם ישתוק, ואותם שלשה שנים לא ילך בטיולים ובשחוק ובגלותו ישכיב עצמו לפני פתח בית הכנסת ויעברו עליו כל עוברים ושבים אך לא ידרכוהו. מוסר יסיר המלבושים הנאים ויתאבל ויברח ויצטער כל ימי חייו וישפיל רוחו וגאוותו ויתודה שלשה פעמים בכל יום ולא יאכל בשר וישתה יין כי אם בשבתות וימים טובים ולא ירחץ ולא יחוף ראשו כי אם פעם אחת או שנים בחדש, ולא ילך לשחוק ולנישואין רק לשבע ברכות בלבד".
שאלה - 182192
לעט"רמדוע קוראים לתיקון חצות תיקון רחל ותיקון לאה..ומי כתב/תיקן את זה.השם יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים
תשובה
אעתיק לך דברי הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל מה השיב למי ששאל אותו בזה בשו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים סימן א. "ודע כי לאה ורחל אמותינו, שהם נשי יעקב וישראל אבינו, נקראו בשמות אלו על שם שמות העליונים ההם שנקראת בהם המלכות העליונה, מפני כי נשמות שלהם היו כל אחת חלק גדול מן חלק המלכות העליונה הנקראת לאה, ומן חלק הנקרא רחל, ולכן גם הם נקראו בשמות אלו ודי למבין.
ולהיות כי ישראל חוטאין גורמין פגם בעונותיהם בספירות המלכות העליונה, הנקראת בשם שכינה כאמור לעיל, בחלק ממנה הנקרא רחל, ובחלק ממנה הנקרא לאה, וכן נמי כאשר זוכים בתורה ומצות ותפילה עושים תיקון ותוספת אורות שם, על כן נתקן סדר זה של תיקון חצות שהוא תיקון רחל, כדי לתקן בחלק המלכות הנקרא בשם רחל, ותיקון לאה כדי לתקן בחלק הנקרא בשם לאה, ויש בזה טעמים עמוקים, ואין ראוי לפרשם עתה, ולא ארחיב לך הדברים האלה יותר מזה, ואתה תעשה לדעת רשב"י ע"ה, ורבינו האר"י ז"ל, שעשו סדר התיקונים האלה על פי הטעמים הגלויים להם, וכבר באלו הדברים אשר כתבתי לך אתה מבין ויודע פשטות הענין, באיזה מקום אתה עושה ומתקן, ודי בזה לאיש כמוך". וכן הוא בספרו עוד יוסף חי [הלכות, פרשת וישלח אות א].
שאלה - 182151
לכבוד הרב מוצפי שליט"אבענין לעמוד לזקן הרב כתב בתוך מבנה מוקף מחיצות כולו כארבע אמות. ומה שאמרו תוך ארבע אמות מדובר בשטח פתוח. האם הרב זוכר היכן סברא זו כתובה? תודה רבה!
תשובה
כך לשון הרמב"ם, הטור והבית חדש "הרואה חכם עובר ברשות הרבים אינו עומד מלפניו עד שיגיע לתוך ארבע אמותיו". והגאון הרב בן איש חי כי תצא י"ג, כתב "ויש להסתפק אם נכנסו החכם או הזקן לבית הכנסת או לחצר המוקף, אי אמרינן כל הבית חשיב כארבע אמות וחייב לקום אף על פי שהם באו וישבו רחוק מן האדם היושב שם יותר מן ד' אמות, או"ד גם בזה יש דין ד' אמות הנז' ועיין מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בברכי יוסף, ונ"ל כיון דהוי ספיקא דאורייתא אזלינן לחומרא". ועיין בשו"ת דברי שלום יו"ד סימן צ"ד. וכן בשדי חמד, ובילקוט יוסף.

ועיין הרדב"ז במצודת דוד מצוה כ"ג, כנה"ג רמד, ברכ"י שם, שו"ת יביע אומר חלק ד, יו"ד סימן ט"ז. שכתבו גם שמוקף מחיצות רק כשנכנס לארבע אמותיו. ועיין הליכות עולם חלק ח.
אמנם כשהוא אביו או רבו מובהק או גדול הדור, או כשכולם קמים עליו לעמוד גם כשאין מחיצות. מכל מרחק שהוא.

ודימו כן מהליכה בבית בלי נטילת ידים שכן כתבו האליה רבה בשם מנחת יעקב, ופרי מגדים באשל אברהם ד, א. ומקורו ממסכת ברכות כ"ה, ב.
שאלה - 181946
לכבוד הרב שליט"א מורי ורבי שמעתי היום כי הרש״ר מכנה עצמו ר״ראבד ירושלים״ תדר בתשובה והסיר חסותו מעל הרפורמים.
תשובה
לא מיניה ולא מקצתיה. ואין דבריו לא מעלין ולא מורידין ומי מתחשב בדבריו. הרי כל רצונו למצוא חך בעיני אנשי השלטון.
שלח את בנו שליט״א ובתחבולה פיתה את העסקנים להביא טענותיהם לפניו. ואני בידעי ומכירו זה 40 שנה את האיש ואת שיחו הזהרתי אותם מפניהם כי הם טומנים להם מלכודת. והם בתמימותם הלכו אליו כי חשבו שיש בו יושר ומשפט והוכיחו לו על פשעי הרפורמים. ולא חתמו בגלל שאסרתי עליהם. והוא הוציא משפט מעוקל. ולא שעה לטענותיהם. נגד הקדוש ברוך הוא ונגד תורתו.
ואישר את הפשעים של הרפורמים והוא עדיין במרדו.
אין לשמוע אותו ואת פסקיו כי הוא מעוות דין ומשפט. והתיר את האסור. והכל למען יכבדוהו וינשאוהו ומכר את התורה הקדושה בנזיד עדשים. השם ישחק לו……… אוי לאלה המחזיקים בידו. כי הוא חטא רבים נשא. לחזק ידי מרשיעי דת ומחטיאי הרבים. חבר הוא לאיש משחית.
ומרד בבית דינו של הרב שטרנבוך ובבית דינם של הרבנים משה צדקה והרב שלמה זעפראני והרב יעקב חיים סופר שמם ירום לעד. אשר קטנם עבה ממתניו.
ועוד הוסיף על חטאתו פשע בשלחו לבית הדין של הרב וואזנר כי הענין נידון לפניו ושיקר כי חתמו לו. וכי הכל כשר וישר.
ואנחנו ליה עיננו כי יקלקל מחשובתם ויפר עצתם.
ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות. תתפללו על עם ישראל לבל יפלו ברשתם.
שאלה - 181791
שלום וברכה, מו"ר. מדוע כב' כל כך צועק על עיוות דין ומשפט, ועל אלו הנקראים דיינים? הרי אנשים מרצונם פונים אליהם?
תשובה
ידידי דע, כי המשפט לאלהים הוא, ואין זה דבר בעלמא, ראה נא מה שכתב מורנו הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כג, הלכה ח.
"לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו, וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, וידע את מי הוא דן, ולפני מי הוא דן, ומי עתיד להיפרע ממנו, אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל, ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי להשם".
הלכה ט
"כל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל, וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין, הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש, וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תיקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל".

אמור לי עתה מותר לאשר פירסום תמונות נשים בלי בדיקה ועם בדיקה?
מותר לעבור על חרם הטלביזיה?
מותר להזמין שחקניות ודוגמניות ועוד מכספי צדקה?
מותר לערוך ערב ליצנות בבתי הכנסת לנשים?
מותר לרמות ולשקר על חכמי ישראל ולסבך אותם?
מותר לדון בענין שנדון כבר בבית דין של הגאון הרב שטרנבוך?
מותר להכתיר את עצמו בתואר "ראב"ד ירושלים" ללא סמכות?
מותר לעשות בוררות ללא הסכמת שני הצדדים?
מותר לפסוק לפי רצון בעלי אינטרסים?
מותר לחזק ידי רשעים מחטיאי הרבים ומרשיעי ברית?
מותר להתיר לפנות לערכאות, ואין לו חלק לעולם הבא והרי הוא כופר בכל התורה כולה?

הידעת כמה אנשים שפנו לערכאות ומתו בחצי ימיהם השם יצילנו?
שאלה - 181736
שלום לכבוד הרב אהובינו. רציתי לדעת אם הרש״ר שכבודו כתב הוא שמכנה עצמו הראב״ד. ומחילה מה עשה לא כהוגן וכתר כותב בחריפות עליו.
תשובה
כן לצערי זה אותו אדם. חסר עמוד שדרה. שאת הקילקולים של הדור לא מענין אותו. העבירות החמורות לא שייכות אליו כביכול. השאיר בור ברשות הרבית ונתקלים בו המונים.
בוקר אחד קם ו״הכתיר״ את עצמו ראב״ד ירושלים. ללא סמכות. מנהל דיונים ללא אישור והסכמת הצדדים. זה נוגד את ההלכה. את החוק. פלילי. ואת סדרי הדין והמשפט.
עושה דברם של הפוליטיקאים. לקנות שקט ושימשיכו הפושעים במעשיהם המקולקלים. ולא עוד אלא נתן היתר לרפורמים לפנות לערכאות ללא יראת השם.
מרד בתורה. מרד באבינו שבשמיים. מרד בגדולי התורה הספרדים. מרד בפסק דין של זקני הדיינים של העדה החרדית. ופסק שהרפורמי צדיק ומזכה הרבים והרבות.
בעזות מצח כתב לבית הדין של הרב וואזנר שהצדדים חתמו לו לסמכות בורר ושיקר במצח נחושה בעוד שהם לא חתמו לו כלל ועיקר. וכתב שהוא לא התיר פניה לערכאות. כאשר התביעה נמצאת בבית המשפט על שבאו להציל את בנות ישראל מרדת שחת.
כל זה כדי להפיס דעתם של אנשי הפוליטיקה. להחניף להם. בהסכמה מרצון לעוות משפט. להטות דין. לקלקל צדק. ולגזול מיליונים מעסקנים מתנדבים חסרי הכנסה. קשי יום. ולתת לפושעים להמשיך במעשיהם הנפשעים.
שומו שמים על זאת. והשכינה זועקת נתנני השם בידי לא אוכל קום.
תבינו כמה הספרדים יתומים ועזובים ואין לנו אבא. ונועלים בפנינו כל השערים.
שאלה - 181686
כבוד הרב שליט"א, האם נכון הדבר שהנתבעים בערכאות חתמו על שטר בוררות בפני "בית דין" מפוברק של הרש"ר, מול הרפורמים, ושם פסק ללכת לערכאות?
תשובה
א, אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר, זה דרכם כסל למו, וזו לא הפעם הראשונה ולא העשירית שהוא מכניס עצמו לתגר שלא שייך לו וכל מגמתם להחניף לפוליטיקאים ולמצוא חן בעיניהם, מעשה ליצנות עשה והוא משרתם ועושה דברם.
ב, אין טובת הציבור מול עיניו, אלא אינטרסים זרים לתורה וליהדות.
ג, הוא פיתה כמה עסקנים לדון אצלו מול הכופרים, ובשפת חלקות דיבר למען יהיו שבויים בידו, הם בפירוש "לא חתמו לו" שהם מסכימים לדון בבעיה השייכת לכלל ישראל.
ד, מרד במורנו ראש הישיבה הרב משה צדקה שליט"א. וחביריו הרבנים.
ה, מרד בבית הדין הזקן והוותיק של העדה החרדית.
ו, על צוארו כל הפשעים, התועבות, הנעשים באתר הכרויות של הרפורמים, עוונות שחייבים עליהם כריתות ומיתות בית דין.
גם הסיסמא "צפו בי". הכל לזכותו לעד.

ז, שום מילה על פריצת הטלביזיה הארורה, שום תוכחה על ערבי בידור וליצנות, שום דיבור על אתר סחר בנשים מכל הסוגים. שום ביקורת על העסקת דוגמנים ודוגמניות.
אמור לי זה נקרא בית דין? זה מקום יהודי?


ח, החלטה אחת כן קיבל הליצן, הורה לרשעים לפנות לערכאות. על זאת אין לשתוק, ירעשו שמים וארץ.
ט, הרפורמים הרשעים מלאים שקר ותחבולה, ולהלן השתלשלות הענינים.
א, בית דין ראשון של הרב שטרנבוך פסק נגדם.
ב, עקפו את כל הרבנים ומרדו בהם והלכו אל הקקיון הרש"ר עושה דבר הפוליטיקה והפך הקערה על פיה, והעסקנים הצדיקים לא חתמו לו להתדיין בפניו, דבר שהוא "נגד ההלכה" ונגד החוק "ועבירה פלילית".
ג, בית הדין של הגאון הרב וואזנר ביקש לדון, והללו במצח נחושה ובעזות פנים שיקרו ואמרו כי הם דנו כהלכה, והנתבעים חתמו להם, גם עברו על התורה, פרצו את חומת הדת והכשירו את השר"ץ, גם עיוותו דין, גם שיקרו לבית הדין השלישי. ברוב חוצפה כאילו חס ושלום אין דין ואין דיין.

עושק. עושק. עושק. ואחר כך מתפלאים למה יש אסונות........ הזהרו.
שאלה - 181677
שלום לכבוד הרב, הזדעזעתי לשמוע קלטת של רב מסויים שצועק על כך שיש כאלה רק מוכיחים צועקים וביקורת. והוא בעד להשאיר את החוטאים במצבם.
תשובה
ידעתי ידידי ידעתי שרבים נלכדו ברשתו של השטן המסית אותם לשתוק ולא להוכיח.

א, מצוות תוכחה, האם כוונתו לעקור חס ושלום מצווה מהתורה של "הוכח תוכיח"??? הנה משנה מפורשת [סוטה ט, ט"ו] "רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא, וספריא כחזנא, וחזנא כעמא דארעא, ועמא דארעא אזלא ומדלדלה, ואין מבקש, על מי יש להשען על אבינו שבשמים.
בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, והמלכות תיהפך למינות "ו א י ן ת ו כ ח ה" בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים [מיכה ז, ו] בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מי יש לנו להישען על אבינו שבשמים".

מענין אם היה בזמן ירמיהו הנביא מה היה אומר עליו, וכנראה לא ראה דברי המדרש רבה [בראשית פרשה נ"ד] אמר רבי יוסי בר חנינא, כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה, אמר ריש לקיש תוכחה מביאה לידי שלום".
ובזוהר הקדוש [בחוקותי קי"ד, ב] כתב שהשם יתברך אוהב אותנו ולכן מוכיח אותנו. ובמדרש תנחומא [פרשת משפטים] "אהב את התוכחות שכל זמן שהתוכחות בעולם, נחת רוח באה לעולם, טובה באה לעולם, ברכה באה לעולם, רעה מסתלקת מן העולם, שנאמר [משלי כ"ד, כ"ה] ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, על המוכיח ועל המתוכח".

ראה והבט נא מאי דאיתא במסכת חיבוט הקבר "רבי מאיר אומר קשה דין חיבוט הקבר יותר מדינה של גהינם שאין דנין בתוכה אלא רשעים ומי"ג שנה ומעלה ודין חיבוט הקבר אפילו צדיקים גמורים דנין בה ואפילו גמולי חלב ויונקי שדים ואפילו נפלים נידונין בה מכאן אמרו הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת קודם שקיעת החמה ונקבר בשעת תקיעת שופר בערב שבת אינו רואה חיבוט הקבר וכל מי שאוהב את הצדקות ואת "ה ת ו כ ח ו ת" וגמילות חסדים והכנסת אורחים ומתפלל בכוונה אפילו מת בבבל ומת בערב שבת אינו רואה דין חיבוט הקבר ואף לא דינה של גהינם".

ב, מצבנו הכללי. ראה כמה הרוגים כל שבוע לא עלינו מתאונות דרכים, תאונות עבודה, אופניים, כמה תינוקות מתים בעריסה, נשכחים במכוניות. תינוקות נדבקים במחלות שונות, כמה כאלה יש שוכבים במחלקה לטיפול נמרץ, כמה רציחות, שמועות נוראות וקשות, והמלאך ההוא משתולל ואין דורש ואין מבקש.
קרוב ל - 25.000 בני אדם מתים בשנה מהמחלה הארורה. מה זה אם לא עוונותינו? אסור ביקורת!

ג, מצבנו הרוחני. כל בר בי רב יודע ורואה כמה אנחנו מתדרדרים משנה לשנה, ומיום ליום, כמה זלזול יש באיסור הסתכלות בנשים, בדמותן, בשמחות ובאירועים אחרים מה קורה שם, אסור להודיע שהתורה אוסרת? זמרים מופיעים בתערובת והם נקראים "חרדים". ונחשבים לאצולה החברתית, במקום שנתרחק מהם.
מי בכלל יודע או מבין את האיסור של הסתכלות, שמיעת שירי רחוב, דברי כפירה, הסתכלות בפני אנשים מפירי ברית. הרי כל זה מזיק לנשמה והיא בורחת, ואחרי כן צועקים לשמים "אבא תרחם". הוא מרחם אבל בוכה עלינו כי אנחנו לא מרחמים על נשמותינו שהפקיד בידינו.
הרשימה ארוכה, אך אני מפחד שלא לגרום קיטרוגים, הגם שלהוכיח מוריד קיטרוגים וסותם פיות המשטינים, ויהי רצון שהדברים יפלו על אזנים קשובות.
שאלה - 181605
מורנו ורבנו. אתמול ביום התענית הכנסתי בני לבריתו של אברהם אבינו, ולא עשיתי סעודה מפני התענית, וגם בלילה לא מצאתי עשרה לסעודה, ולא מצרכים לסעודה, ואמרו לי משם בכ' לעשות היום היש מקור לדבר?
תשובה
אמת כן כתב בשו"ת רב פעלים חלק ד יורה דעה סימם מ. גבי מילה שהתקיימה ביום הכיפורים, ובמוצאי היום לא נמצאו עשרה לסעודה. כי זה הלך לבני ביתו, וזה היה לאה מהתענית, וחבירו היה טרוד בהכנת צרכי סעודה בביתו, והרביעי היה טרוד בהכנת הסוכה ויעקב נסע סכותה.
ולאחר שפלפל בדבר, הוכיח מבן פקועה שהפריס על גבי קרקע שמברך על שחיטתו מדרבנן, לדעת הגאון הפרי חדש בשם שו"ת הרשב"א ז"ל סימן תקכ"ד, והגאון החיד"א ז"ל בטוב עין [ט, ב] הסכים לדעת הפר"ח, והשיב הרב פעלים כי יועיל לעשות הסעודה ביום י"א בתשרי כי הוא סמוך למצווה עיין שם.
וכתב עוד "אפילו בהיכא דאפשר לו לעשותה בלילה ועכ"ז עושה אותה ביום בשביל שיוכל לעשותה בהרווחה יותר הן בענין תיקון התבשיל הן בענין השתיה שקשה לעשות כל זה כתקונו בלילה סמוך לתענית מחמת יגיעת התענית דהא ודאי דשפיר מצי לעשות הסעודה ביום לכתחלה ולא יעשנה בלילה. דביום עדיף טפי לכבוד המצוה".
ואמנם אינו דומה יום הכיפורים לשבעה עשר בתמוז, כי יותר קל בי"ז למצוא עשרה שישתתפו, גם בימינו בעידן הטכנולוגי' וכלי הקומיניקצי' קל יותר לארגן עשרה, מכל מקום טרח אבי הבן ולא מצא, והא קמן. נפשו לשאול הגיעה לקיים סעודת מצוה, ונראה כי יכול לקיימה כי מקרי סמוך ליום המילה. וירבו שמחות בישראל.
שאלה - 181580
רבנו שליט"א, להלן הקינות הנאמרות בחצות היום בין המצרים.
"קול ברמה נשמע ביללה". "על היכלי".

תשובה
תודה על העזרה והאיכפתיות של כבודו.

הגאון המקובל רבנו חיים הכהן מארם צובה ז״ל כתב אותה. ונהגו לאמרה בחצות היום בימים אלה.

"קול ברמה נשמע ביללה, קול נהי מציון המהוללה,
חישבתי ימים הייתי גברת, ביד אדוני עטרת תפארת, ועתה אני שחרחורת, טבעתי בבור ביוון מצולה.
יחידה רעיה אזי הייתי, וכבוד עליון אני נקראתי, ועתה לתחתיות ירדתי, ודודי ורעי לרום עלה.
יחד יודעי בתולותי ורעותי, בכו נא עמי כי רבות אנחותי, אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי, כי דודי ממני ניסע ונגלה.
ממרום הושלכתי ברוב מגינה, שלח אש בעצמותי וירדנה, ויצאתי בגולה בדד כאלמנה, הגלה יהודה הגלת שלומים כלה.
הייתי כלה בתוך נוה אפריון, וענן יומם על מכון הר ציון, הושלכתי לחוץ כעני ואביון, בגדי לקח צר ואני אומללה.
כהני וזקני טבחו אויבי, מחזיקים בבריתי זרע אוהבי, בני היקרים ובחורי, הלכו בשבי ועוללי בגולה.
הן כל אלה אין דורש לנפשי, אמלאה החורבה ואל עמים ארים ראשי, ואויבי אמר לא תקראי עוד אישי, כי נפלתי לפני בני עוולה.
נא אב רחמן תשוב לציון, עין בעין נראה בבנין אפריון, והבית הזה יהיה עליון, ואז גאולים יפצחו צהלה".

על היכלי חיברו רבי יהודה עבאש ז"ל.

עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם
אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ
וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה
שאלה - 181565
לכבוד הרב מוצפי שליט"א ראינו בפרשת פנחס שהתורה הקדושה כתבה רק חמישה מתוך עשרת בניו של בנימין. יאיר רבינו עינינו בבקשה, מדוע כך?
תשובה
כמה ביאורם בזה.
א, מדרש אגדה במדבר פרשת פינחס פרק כו סימן לח
"והלא עשרה בנים היו לבנימין כשירד למצרים, שנאמר ובני בנימין בלע ובכר וגו' (בראשית מו כא), ולמה חסרו מחצה, לפי שאתה מוצא כשנתקשית אמו בלידתה אותו וחשבה שהוא ימות, שלא יהיה בן של קיימא, וקראה אותו בן אוני, כלומר שהיה מתאונן והולך, אבל אביו קרא לו בנימין בן מיומן, ועמד לו שמו ששם לו אביו, שלא יחסרו בניו עד מלחמת הלוים, והיכן עמד לו שם אמו במעשה פלגש בגבעה, שלא נשאר מכלם אלא שש מאות, אבל במיתת אהרן מתו החמשה בשביל דברי אביו שקראו בנימין".

ב, רבנו החכם אברהם אבן עזרא ז"ל פירש "לאחירם הוא אחי, שפופם הוא מופים, חופם הוא חופים, ואלה ארד ונעמן הם בני בלע, וי"א, כי נעמן וארד מיורדי מצרים הם, והם בני בלע בן בנימין".

ג, הרב המלבי"ם ז"ל כתב "בפרשת ויגש חשב בני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד, ומבואר מפה שנעמן וארד הם בני בלע בני בניו של בנימין, וי"ל כמ"ש הרמב"ן שנעמן וארד בניו של בנימין מתו בלא בנים ויבם בלע את נשותיהם וקרא שם בניו נעמן וארד ע"ש המתים, ונחשבו בין בני בנימין מצד היבום להקים שם המת, והם באמת בני בלע, וי"ל שמ"ש בלע ובכר הוא שם אחד ר"ל בלע הבכור כמ"ש בדברי הימים א ח' את בלע בכורו והוא טעם להיבום מצד שהיה הבכור וכן י"ל מש"ש אחי וראש הוא שם א' ר"ל אחירם, אחי ראש ר"ל אחי רם, כי ראש ורם ענין אחד, ולפ"ז לא נשאר רק גרא שלא היה למשפחה בפני עצמו".
שאלה - 181383
לכבוד הרב מוצפי שליט"א היקר.תודה על תשובתך על הבן בקשר לנדר. אשמח כמה מילים שיעוררו אותו על חומרת נדר. כי יכול להיות שהוא באמת לא מבין חומרת העניין?
תשובה
במסכת שבת ל"ב, ב
"תניא, רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם, שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים, שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך. איזה הן מעשה ידיו של אדם הווי אומר בניו ובנותיו של אדם. תנו רבנן, בעון נדרים בנים מתים דברי רבי אלעזר ברבי שמעון".

וכתב בספר שבלי הלקט סדר יום הכיפורים סימן שיז
"לפי מה שמצינו שהנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן ונקרא רשע וחוטא כמו ששנינו כנדרי רשעים וכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא אם אינו חדל לנדור נקרא חוטא וכתיב ואחר נדרים לבקר שכל הרגיל בנדרים פנקסו מתבקר ועונותיו נזכרין. ועונש הנדרים חמור כדכתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' ובעון נדרים בניו של אדם מתים לכך הנהיגו לומר כל נדרים שיתכפר להם עון הנדר. ומצינו צורך סליחה אפילו בנדר שהופר. כדכתיב ואם הפר יפר אותם אישה ביום שמעו וגו' והשם יסלח לה".
שאלה - 181362
כבוד הרב עטרת ראשינו שלום עליכם.
שמעתי שיעור של כבודו אודות השם א - ג - ל - א, לכווין בתפילה ושכחתי לאיזה דבר זה טוב.

תשובה
שם קדוש זה מסוגל לשני ענינים נפלאים, והוא גדול וקדוש מאוד.
א, הוא נקרא "שר התורה" והכוונה בו מחכימה בתורה מאוד.
ב, מכניע אוייבים ומטיל עליהם מורא ופחד. ומנצח בכל מיני ניצוח.
כנזכר בספרים הקדושים, ברית מנוחה, רזיאל המלאך, שושן סודות, תולעת יעקב, ופרדס רמונים להרמ"ק,
מכוונים בו בתפילת העמידה באמירת "אתה גבור לעולם אד'". והוא יוצא מראשי תיבות ארבעה פסוקים בראשית מ"ט, ח]
[יְהוּדָ֗ה] "אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ:
"גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ:
"לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שילה שִׁיל֔וֹ וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים:
"אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה עִיר֔וֹ וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סותה סוּתֽוֹ".
והובא בזוהר הקדוש בכמה מקומות, ומהם חלק ג ש"ז, א. זוהר חדש מ"ב, א. ועוד. ורבנו האריז"ל הביאו בספרו עץ חיים, ובשער הכוונות ועוד.
שאלה - 181229
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שלום כבוד הרב שליטא
אנו רוצים להגיד תיקון חצות רצינו בבקשה מתי אומרים ומתי לא אומרים ומה אומרים יישר כח גדול בברכת יגדיל תורה ויאדיר אמן.

תשובה
עיין בילקוט יוסף [השכמת הבוקר סימן א, נא] שביאר כי "תיקון חצות נחלק לב' חלקים, הראשון נקרא תיקון רחל, והשני נקרא תיקון לאה. תיקון רחל מדבר על עניני החורבן, ותיקון לאה הוא בעיקר פרקי שבח בקשה והודאה להשי"ת. ברוב לילות השנה אומרים תיקון רחל, ולאחר מכן אומרים תיקון לאה. אולם יש זמנים שבהם אומרים רק תיקון לאה, ואין אומרים תיקון רחל, שאין להזכיר בהם צער [ועוד טעמים על פי הסוד]. ואלו הם הימים שאין אומרים בהם תיקון רחל: ראש חודש [ובער"ח אחר המולד, אף שמתוודים באותו יום], ומראש השנה עד שמיני עצרת, ימי החנוכה, ימי הפורים, כל חודש ניסן, וכל ימי העומר. [אף שמתוודים בימי העומר]. ויש זמנים שאין אומרים בהם לא תיקון רחל ולא תיקון לאה, ואלו הם: ליל שבת, ליל יום טוב, פסח, שבועות, סוכות, שמחת תורה, חול המועד פסח, לילי ראש השנה, וליל יום הכפורים. אבל בחול המועד של סוכות אומרים תיקון לאה".

וכתב בספר הלכה ברורה [חלק א, עמוד י] "אלו הימים שאין אומרים בהם תיקון חצות כלל, בין תיקון רחל בין תיקון לאה, שבת, ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימים טובים של פסח, חול המועד פסח, שבועות, יום טוב של סכות, שמיני עצרת, ובחוץ לארץ בל יום טוב שני של גלויות.
אלו הימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, אבל אומרים בהם תיקון לאה, הימים שאחר מולד החודש, חול המועד סכות, עשרת ימי תשובה, מראש חודש ניסן ועד י"ב בסיוון, בכל שנת השמיטה בארץ ישראל, ראש חודש, ובכל הימים שאין נופלים בהם על פניהם". וכן בבית החתן, בבית האבל, בלילה שקודם המילה - אבי הבן, המוהל, הסנדק".
שאלה - 180901
שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי ברכת הלבנה בצאת הכוכבים כשאין עדיין חושך ומה הדין בדיעבד?

תשובה
בשו"ת ציץ אליעזר [חלק י"ז, סימן י"ז] הביא בשם ספר גור אריה יהודה [אורח חיים סימן קמ"ד] שהעלה דבזמן שלא נראית הלבנה כמה ימים ואחר כך נראה משחשיכה קודם לילה, וחוששין פן לא יראה בלילה דמותר לקדש תיכף בין השמשות אף בברכה, והביא ראיה לכך מדברי רש"י על התורה בפסוק [שמות י"ב, ב] החדש הזה לכם, וכתב "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום, שנאמר [שמות ו, כ"ח] ויהי ביום דבר השם, [ויקרא ז, ל"ח] ביום צוותו, [במדבר ט"ו, כ"ג] מן היום אשר צוה השם והלאה, אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשיכה".
וכתב ורצונו לומר, ממה שכתוב שם דסמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פ' זו והראו הקדוש ברוך הוא למשה מולד הלבנה משחשיכה ע"ש. והביאו גם בדעת תורה על או"ח להגאון המהרש"ם ז"ל ומוסיף עוד ראי' נוספת לכך מפני דבש"ס נראה דדמי לקידוש החודש עיין שם, ובאו"ח שם באות ה' מוסיף להביא עוד מספר מאורי אור שמוכיח דבזריחה קצת סגי סמוך לחשיכה עיין שם, וברמב"ם וטור לא נזכר בכלל מהך דינא דאין מקדשין אלא בלילה, וגם המחבר בשלחנו לא הביא מזה הגם שבב"י הביא זאת בשם האגור".
וסיים דבריו וכתב "ואם כן לפי הנזכר לעיל, בשעת הדחק יש מקום להורות ולברך ברכת הלבנה סמוך לחשיכה כשיש זריחה קצת". ועיין בספר מאורי אור [באר שבע, דקט"ז ע"ב], ובשו"ת התעוררות תשובה [אורח חיים סימן קצ"ט].
והן אמנם בשו"ת אור לציון [חלק ג, פרק ד, אות ד] כתב "יש להזהר שלא לברך אלא לאחר צאת הכוכבים, וכמ"ש הגר"ח פאלג'י בספר כף החיים סימן ל"ה אות ז' ובבא"ח שנה שניה פרשת ויקרא אות כ"ב. וכן כתב במ"ב ס"ק ב' שאין לברך עליה בבין השמשות. וראה גם בנימוק"י מגילה דף ה' ע"א. וכבר נתבאר בספר אור לציון תשובות ח"א חיו"ד סימן י' שיש לחשב צאת הכוכבים כעשרים וחמש - עשרים ושבע דקות לאחר השקיעה. (דהיינו שבמשך השנה עשרים וחמש דקות ובחדשי הקיץ מגיע עד עשרים ושבע דקות". מכל מקום בכהאי גוונא שהזמן מצומצם והגיעה הלילה האחרונה, ויש עננים מפוזרים ברקיע ויש חשש שיפסיד הברכה, מודה הוא שיכול לברך, וכפי שכתב להלן [אות ה] שאם הלילה האחרונה בשבת יברך ואפילו שכתב שעל פי הקבלה אין לברך בשבת.
וכתב בספר ילקוט יוסף [תכ"ו, כ"ז] "לכתחילה אין לברך ברכת הלבנה אלא עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, ושתהיה ראויה ליהנות מאורה. אולם בחודש שזמן הברכה הוא מצומצם ויש חשש שיפסיד הברכה, אין צריך להמתין שיהיה לילה ודאי, אלא כל שהוא לאחר שקיעת החמה, וראויה הלבנה שיאותו לאורה יכול לברך. וקודם השקיעה אין לברך ברכת הלבנה".

נמצא למסקנא מי שכבר בירך אחר השקיעה, יצא ידי חובתו, ולכתחילה ימתין שיעברו 20 דקות מהשקיעה.
שאלה - 180715
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אודה לרב אם אפשר לומר דיברי חיזוק לאמירת הקורבנות בבוקר ללא דילוגים או למי שמתחיל ישר מהודו כמה שאני מנסה להסביר החשיבות לצערי לא מצליח להסביר להם

תשובה
אני טרוד מאוד בימים אלה ואיני פנוי לכתוב מאמר רחב בענין בוער זה.
ובכל זאת אתאמץ לכתוב איזה גרגירים ממקורות עליונים בענין חשוב זה.

א, כתב תלמיד רבנו האריז"ל המקובל רבנו מאיר פאפירש ז"ל בספרו אור צדיקים ,י"ב, י"ד] "יזהר מאוד להתפלל כסדר ולא להפך בזה הצינורות".

ב, כתב מרן קדוש ישראל בספר מגיד מישרים [פרשת בשלח מהדורא קמא]
"והטוב בעיניך מה שאתה עושה כי אינך הולך לבית הכנסת בהשכמה, ולכן אתה צריך לומר התפילה על ידי טלאי להקדים המאוחר ולאחר המוקדם, והלא ידעת כי כל סדר התפילה מיוסדים ומסודרים על יסוד וסדר נכון, ואילו תאחר המוקדם הרי אתה מפריד ומקלקל הסדר, והרע בעיניך להיותך ראשון או שני ממשכימי בית הכנסת, לכן חדל לך מעשות כן וייחד לבבך לעבודתי ויראתי ותורתי ליחד ייחוד גמור כאשר הוריתיך, ובכן לא תדאג משום דבר בעולם כי אם הדברים הנוגעים לעבודתו יתברך".

ג, ובשו"ת חכם צבי סימן לו
אין מדברי הרשב"י הוא לא דיבר אלא בטעם וכוונת הסדר המסודר לנו מפי אנשי כנסת הגדולה וחכמי התלמוד בעצם וראשונה, ולכתחילה הכי עבדינן וכבר ביארו לנו ביותר תלמידו הרב האלקי כמוה"ר יצחק אשכנזי ארבעת רבעיהם כנגד ארבעה חילוקי עולמות הלא בספרתם".

ד, כתב הגאון החסיד רבנו אליעזר פאפו ז"ל בספרו ספר חסד לאלפים סימן נב
"ועל כן ראוי לאדם להשתדל בכל עוז להיות זריז להקדים לבית הכנסת, ואם יש בית הכנסת אחר בעיר שמאחרים להתפלל, ויכול להתפלל שם עמהם בלא דילוג, לא יעשה שקר בנפשו להתפלל בדילוג חלילה. מכל מקום אם אין לו אופן להתפלל בציבור, תפילה בציבור עדיף, ויבחר הרע במיעוטו, כי מוטב לאבד אלפי כסף ולא יאבד אלפי זהב ומרגליות.
וממוצא דבר אתה תשמע, גנות המנהג שנוהגים איזה אנשים באיזהו מקומן, שבשבתות ובמועדים באים בהשכמה ונשארים בעזרה, שמה ישבו כיושבי קרנות עד שיגיע שליח ציבור ל'ברוך שאמר', ואז נכנסין לבית הכנסת ומתפללין תפילה חטופה וקטופה, ישתקע הדבר, וראוי למי שיש בידו למחות שימחה בידם ולא תהא כזאת בישראל.^
ואמרו רבותינו ז"ל במדרש: בשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ומצא שאומרים הזמירות, מקצתם מאחרים ומקצתם מקדימין, שכינה מסתלקת (רדב"ז סי' תתפז וסי' תתקיב בשם מדרש הנעלם). על זה ידוו כל הדווים, וזריזין מקדימין למצוות (פסחים ד, א), והוא זריז ונשכר שכר הרבה".
שאלה - 180493
לכבוד הרב שליט"א, יש בידי חומר רב על הליצן הרפורמי שנלחם והורס את המוסד "מעלה" המחזק את הנושרים, מלמדם תורה, מלאכה ותעסוקה בעיר ביתר.
תשובה
במסכת יומא דף פו עמוד ב
מפרסמין את החנפין מפני חילול השם, שנאמר ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו. תשובת המוחלטין מעכבת הפורענות, ואף על פי שנחתם עליו גזר דין של פורענות. שלות רשעים סופה תקלה, והרשות מקברת את בעליה".
ופירש רש"י ז"ל
מפרסמין את החנפין שהן רשעים ומראין עצמן כצדיקים, אם יש מכיר במעשיו מצוה לפרסמו מפני חילול השם, שבני אדם למידין ממעשיו, שסבורין עליו שהוא צדיק, ועוד, כשבא עליו פורענות בני אדם אומרים מה הועיל לו זכותו".

ועיין בספר אורחות צדיקים שער הענוה
"יש ענוה שהיא רעה כמו הגאוה, כענין שעשו נביאי שקר, שהיו לובשים בגדים כמו נביאי האמת שיקבלו כזביהם ושקריהם, כמו שנאמר (זכריה יג ד): "ולא ילבשו אדרת שער למען כחש". לכך אותם ההולכים בענוה בענין המלבושים ומדברים בנחת, ומנהיגים עצמם בחזקת חסידים וצדיקים, למען יאמינו להם ויסמכו על דבריהם, ויחניפו למי שאין להחניף, ועושים רמאות בסתר, ואין חוששים לקיים המצוות רק ברבים ולא כשהם ביחיד, וגונבים דעת הבריות - אלו הם מחללים השם, ברוך הוא, יותר מכל האדם, וגורמים שאין העולם מאמינים לטובים, והם נחשדים מבני אדם שיאמרו: שמא אלו הם כאלו? והמכיר בהם חייב לפרסם ולהודיע לכל, כאשר אמרו רבותינו (יומא פו ב): מפרסמים את החנפים".
והרב כלי יקר שמות פרק לב
"כי השם יתברך בוחן כל נסתרות ומעניש החוטא על כל נעלם ומפני שהוא מוחזק לצדיק בעיני הבריות יקראו תגר על מדת הדין על כן מצוה לפרסם על כל מעשיהם לגלות רעתם בקהל".
שאלה - 180430
לכבוד מורנו הרב שליט"א, שמעתי מאברך אחד בשם כבודו שאמר כי סגולה שתתקבל תפלתו אם יבקש מהשם יתברך על המים כמו שפת נהר או מעיין?
תשובה
אמת שמעת, כך ראיתי בספר יפה ללב חלק ב דף ו עמוד ג. וכן מפורסם בשם אביו עטרת ראשינו הרב חיים פלאג'י ז"ל שכתב כן בספרו כף החיים [סימן יא , ט"ו]
"מה נורא המקום של בית הכנסת של טוקי'ר דאג'י יכון בצדק, דהוא בנוי על המים, וכמוהו נמצא גם כן בבתי כנסיות של קושטא בקצת מהם דבנוין על המים, והוא דבר גדול דתתקבל צלותיהון, לפי מאמר רבותינו זכרונם לברכה, דטוב להתפלל אצל המים, מדכתיב מקול מחצצים בין משאבים, והגר התפללה על המים, וגם אליעזר התפלל על המים, והתפילה נמשלה למים, כדכתיב שפכי כמים לבך נכח פני ה', יעוין שם, אלא דנראה דזהו בתפילת יחיד, אכן בצבור אפילו ביבשה הוא נחשב בתוך הים, ועל הארץ תשפכנו כמים, דהן אל כביר לא ימאס, והוה ליה מקולות מים רבים, ויתכן לומר טעם. לדבר, דחוף הים יש לו שייכות מארץ ישראל, מדכתיב כי הוא על ימים יסדה, והרי אמרו רבותינו זכרונם לברכה, דהמתפלל בארץ ישראל תפילתו נשמעת ברצון, כמו שהבאתי בספרי הקטן ארצות החיים בסייעתא דשמיא, ומאחר שכן בי כנישתא דעל כיף ימא מותבא, נידון כארץ ישראל, שתקובל תפילתם ברצון כעם היושב עליה, ואם כנים אנחנו בזה, יצא לנו טיבותא אחרת שהתפילות שעושים על קברות הצדיקים באיזמיר יכוננה עליון אמן, הם מועילות ביותר, ותתקבל ברחמים וברצון, כיון שהוא על שפת הים, וכמי החסד אין הפרש בין מתוקים למלוחים, אלא דאם הטעם הוא כענין הלימוד דמשכא שמעתתא, כמו שאמרו בגמרא ואין עומדין להתפלל מתוך עצבות, והמים משמח את הלב, זה לא שייך בזיהרא (השתטחות על קברי צדיקים), אלא דאין נראה כן, מדתלו הדבר דנענה בתפילתו, ולא מתנאי המתפלל".
שאלה - 180014
שלום לכבוד הרב
בברכת הלבנה לאחר אמירת "והיה אור החמה וכו'" האם מוסיפים "ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ומשי ורקמה וכו' ותצלחי למלוכה"?
תודה

תשובה
בהחלט כן, תודה."קבלה מהחסיד מהר"ר יודא מריגינשפורג לומר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, דומה דודי לצבי או לעופר האילים, הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים עכ"ל. וכן כתב משמו הרב מגן אברהם ז"ל [תכ"ו, י].
כן כתב המקובל האלקי רבנו ישראל יעקב אלגאזי ז"ל, בשלמי חגיגה [דרל"ג ע"ב] לומר פסוקים אלו.
[ירמיה י, י"א] כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א וּמִן־תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה.
[ירמיה מ"ו, כ"ז] וְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד.
[שם כ"ח] אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ.
[שמואל ב' כ"ב, ל"א] הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְקֹוָק֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ.
שאלה - 180000
לכבוד הרב שליט"א, מה מצבו של מי שרואה קלקולים ובידו למחות ולהוכיח ואינו מוכיח?
תשובה
א, במדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ו,
"אמר מר כל מי שאפשר לו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כלו נתפס על כל העולם כלו, דא"ר חנינא מאי דכתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג) אם שרים חטאו זקנים מה חטאו, אלא זקנים שלא מיחו בשרים, ואמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב ויאמר ה' אלי עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה (יחזקאל ט) א"ל הקדוש ברוך הוא לגבריאל לך רשום על מצחן של צדיקים תי"ו של דיו כדי שלא ישלטו בהן מלאכי חבלה ועל מצחן של רשעים תי"ו של דם כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו, אמר לה הללו צדיקים גמורים הם והללו רשעים גמורים, אמרה לפניו רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו, אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא קבלו מהן, אמרה לפניו רבש"ע אם לפניך גלוי להם מי גלוי, חזר ואמר זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו, ומאי ממקדשי תחלו, תני רב יוסף אל תקרא ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקבלו ושקיימו את התורה כלה מאל"ף ועד תי"ו, הא למדת שאפילו צדיקים גמורים נתפסים על הדור, וכן הוא אומר והכרתי ממך צדיק ורשע, צדיק על שלא מיחה ברשע, וכן אתה מוצא ביאשיה המלך שנתפס על דורו, וכתיב בו וכמוהו לא היה לפניו מלך וגו' [מלכים ב' כג]".

ב, בספר יחזקאל פרק לג
וַיְהִ֥י דְבַר־יְקֹוָ֖ק אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔ם וְנָתְנ֥וּ אֹת֛וֹ לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה:
וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם:
וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ יִֽהְיֶֽה:
אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽט:
וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּעֲוֹנ֣וֹ נִלְקָ֔ח וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ: ס
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:
בְּאָמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ:
וְ֠אַתָּה כִּֽי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ:
כל הפירושים מיותרים.
שאלה - 179680
לכבוד הרב בן ציון מוצפי שליט"א
יש אנשים הרוצים לתרום לאירגון הצבעוני הנקרא רפורמי, היש לנו למנוע מהם?

תשובה
רפורמים חצופים, עזי פנים, אלופי השקרים, לועגים לגדולי ישראל, פורצי גדר, הורסים מדי יום עשרות בתים של יראי שמים.
מקיימים חינגות ואירועי הוללות פרוצים, בבתי הכנסת לנשים המצחקקות.

עברו על חרם הטלביזיה, אשר נאסרה קודם 40 שנה על ידי כל גדולי הדור.

מפרסמים אתר היכריות פרוץ עם תמונות נשים שונות ללא בדיקה אמיתית, וכבר נכשלו שם בחטאים מהתורה שעונשם כריתות ומיתות בית דין רחמנא ליצלן. ויש שם מדור מטעמם "צפו בי".

פונים לערכאות בתי המשפט, אשר בהלכה מובא שאין להם חלק לעולם הבא, מרימים יד בתורת משה, כופרים בתורה הקדושה, ויש פסק שהם גרועים מהגויים, ובעבורם יש זעם ועברה בעולם.

הם משליכים יהבם על "בתי המשפט", זו המערכת המוחקת כל הקדוש בתורה הקדושה. אשר גם הציבור הרחוק ממצוות מאס בהם ובשיטותיהם, על הכשלונות, והשערוריות המתפרסמות חדשים לבקרים, ההחלטות השרירותיות ללא מורא ופחד מבורא עולם.

האלו חרדים ייקראו? אתה עוד מאמין לפירסומיהם? מושחתים החיים על חשבון העניים וחיים חיי פאר, משכורות עתק, רכבי פאר, הסוגדים לעגל הזהב.
שאלה - 179557
לכבוד הרב חכם... חתם לרפורמים שהם צדיקים ופועלים להשיב בתשובה. מה עלינו לעשות?
תשובה
מה לך נבהל? מה לך משתומם?
א, יצחק אבינו קדש קדשים עולה תמימה, מימיו לא יצא מארץ ישראל, היחיד מכל הצדיקים הקדושים, חשב את עשו לגדול האדמורים שליט"א.
ב, אחיה השילוני נביא השם קדוש וטהור, עליו אמרו רבותינו ז"ל במסכת בבא בתרא קכ"א, ב. "תנו רבנן, שבעה קפלו את כל העולם כולו. מתושלח ראה אדם, שם ראה מתושלח, יעקב ראה את שם, עמרם ראה את יעקב, אחיה השילוני ראה את עמרם, אליהו ראה את אחיה השילוני ועדיין קיים". ובכל זאת אמרו עליו במסכת סנהדרין ק"ב, א. גם "אחיה השילוני טעה וחתם". למי? לגדול הכופרים והמכעיסים בזמנו, ירבעם בן נבט.
ג, משיח השקר המתועב, הש"ץ ימ"ש, עבד עבודה זרה, גילה עריות, החטיא את הרבים, מכשף גדול, הטעה לפני 350 שנה את רוב גדולי ישראל, ולא אוכל להזכיר את שמם, מפני כבודם, קדושי עליון, גדולים בתורה, ענקי ההלכה, האמינו בו, ושם היה אחד בודד רבי יוסף איסקפה ראש ישיבת חכמי איזמיר, ולימים הצטרף רבי יעקב ששפורטש זצ"ל שלחם בכל כוחו נגדו, החרימו אותו, ביאותו, לעגו לו, ולבסוף הכל הודו לו.
כאשר אותו טמא השתמד והמיר את דתו רחמנא ליצלן.



אל תשכח את הסיסמא של תמונות בנות ישראל האומרות "צפו בי".
שאלה - 179381
לכבוד הרב שליט"א
בלימוד ליל שבועות בתרייג מצוותראיתי לאו איסור אכילת בשר בחלב ולאו בישול בשר בחלבשאלתי למה לא מנו לאו הנאה של בשר בחלב

תשובה
שאלה חשובה זו שאל הרמב"ם ז"ל בספר המצוות מצות לא תעשה קפז.
ואעתיק לך לשונו.

"אמרו (מכיל' משפטי' חולין קטו: וש"נ) חד לאיסור אכילה וחד לאיסור הנאה וחד לאיסור בשול. ולמקשה שיקשה ויאמר לאי זה דבר מנית איסור אכילתו ואיסור בשולו שתי מצות ולא תמנ' איסור הנאתו מצו' שלישי', הנה ידע המקש' שאיסור הנאה אין ראוי שיימנה מצוה בפני עצמה מפני שהוא ואיסור אכילה ענין אחד. שהאכילה מין ממיני ההנאה. ואמרו ית' בדבר שהוא לא ייאכל אמנם הוא דמיון מדמיוני ההנאה. והכוונה שהוא לא יהנה בו לא באכילה ולא בזולתו. והוא אמרם ע"ה (פסחי' כא ב וש"נ) כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט בנבלה, שביאר היתר התועלת בה והוא אמרו (ראה יד) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וכו'. ולפי השרש הזה אין ראוי שיימנה איסור אכיל' ואיסור הנאה שתי מצות. ואילו מנינו אותם שתי מצות בבשר בחלב היה ראוי כמו כן בחמץ (ל' קצז) ובערלה ובכלאי הכרם (ל' קצב - ג) שיהיה בכל אחד מאלו הארבע מצות איסור הנאה מצוה בפני עצמה. ומצד שנפל באלו ולא מנה זולת הלאו שבא באיסור אכילתם לבד ובכלל זה איסור הנאה כמו שהנחנו כמו כן יפול בבשר בחלב".
שאלה - 179218
האם זה לא מחלוקת.....?
תשובה
בוש והכלם שוטה, על גדולי ישראל אשר אינם נהנים מאומה מהציבור קמת לדבר?
על הגאון הצדיק הרב משה צדקה שליט"א ראש חכמי הספרדים בירושלים וחביריו הגאונים אתה מלעיז?
מדוע לא שומעים אותך מוחה על חילול השם על פניה לערכאות?
מדוע אינך מוחה על בזיון בנות ישראל למכירה פומבית בחוצות?
איך מלאך לבך המעוקם להתפרץ נגד גדולי ישראל האמיתיים הזועקים בכאב על הפירצות הנוראות בטלביזיה לנשים. לגברים. לדוגמנים ולפרוצות. לערבי תועבה עם ליצים ובזויים אשר אין בהם שמץ יראת השם.
ולמה אין בך זיק של רגש, פחד אלקים, יראה מינימלית מפני ההופעות של הריקים והפוחזים?
אם היו נכנסים לביתך וגוזלים את בנותיך למקומות מכוערים תשתוק כדי להימנע ממחלוקת? האם הרבנים שהתירו כביכול ישלחו שם את בנותיהם?
הידעת שמי ששותק ואינו מוחה יכול לקבל זאת חזרה על ילדיו? תזהיר את חביריך הרפורמים מדין שמים. אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר.
נו. אימתי תופיע ב״היכל הטוטו״??? עם שחקנים ושחקניות??? גולם תבנית.
שאלה - 178937
לכבוד הרב שליט"א, אם אמי נקברה במקום אחד ואבי באחר, יש מצווה להוציאה ולקברה לידו, כי במערת המכפלה נקברו יחד כל אחד ליד אשתו?
תשובה
אין להטריד מנוחתה או מנוחתו ולקברם יחד, הנח להם במנוחתם. כי מה שבמערת המכפלה הם יחד ארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, זה מפני שיש סוד בדבר.
ועל פי הפשט כתב בבית אלוקים להגאון המבי"ט ז"ל [שער היסודות פרק מ"ג], "ולכן הוזכר גם כן מקום קבורת האמהות עם האבות לכלול זכות כולם שיעמוד לזרעם ולא ייתום, שאם היה נחשב זכות האבות כל אחד בפני עצמו אולי שהיה תם לסוף ימים, אבל האל יתעלה צירף זכות כולם ביחד להגדיל ולהוסיף בזכותם, על דרך מה שאמרו אינו דומה מועטין העושין את המצות למרובין העושים אותם, כי תגדל ותוסיף שכר המצוה בהיותה נעשית ברבים יותר הרבה מאד ולא כפי הערך, וכך חושב האל יתעלה זכות האבות כאילו עשו כולם ביחד כל הזכיות שעשה כל אחד ואחד מהם כיון שלימדו זה לזה, וכמ"ש באברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' ושמרו דרך ה' וגו', וזה שאמר לא תמה זכות אבות, על דרך זה בהיות זכותם כלול ביחד, וזה מורה ענין קבורתם ביחד במקום המיוחד, ולכן הטריח יעקב את בניו להעלות אותו למקום קבורת אבותיו".
שאלה - 178932
לכבוד הרב שלום רב, האם אני רוצה ללכת לקבר צדיק, ויש שם קרוב בדרך קברי רשעים, אני יכול ללכת בלי חשש, ומדוע לא לעבור על קבר רשע הרי הוא מת?
תשובה
דבר זה בהחלט יכול להיות גרוע ומקלקל פיזית ורוחנית, ואבאר לך בסייעתא דשמיא.
כפי שכתב רבנו מהרח"ו ז"ל בשם רבנו האריז"ל בספר שער היחודים [פרק ד בסופו] וזה לשונו "באופן שלא תתמה אם נמצא אנשים שמתבודדים ושורה עליהם רוח הטומאה, כי סביב רשעים יתהלכון כנזכר, והם רודפים אחר הקדושה כרודף אחר החיים, כי אין להם חיות אלא משם, ובפרט בעת היחוד וההתדבקות כנ"ל, ואפשר שהם יתדבקו באדם ויטעהו, ויחשוב שהוא רוח הקודש, ואינו אלא רוח הטומאה חס ושלום.
וכן צריך ליזהר מן הצדיקים שהם אצל קברות הגויים, כי שם טומאה רצוצה ותתדבק באדם חס ושלום, ולא ילך שם, ואם לא מי שיסמוך על מעשיו הגדולים, וכן זולת בחינת הנגעים הנ"ל, הנה נפשות רשעים הנכרתות שאינם עולות למעלה, כמבואר אצלינו, הנה הקליפות נדבקות מאד בהם, והם המזיקים, ואלו מצויות בקברות על גופם של הרשעים, ובעבור האדם דרך שם, ומכל שכן אם יתדבק בהשתטחו באיזה צדיק אשר שם, כי שם יתדבקו בו אותן הנפשות של הרשעים ויתעברו בו, ויטעוהו בשקרים חס ושלום, כי כמו שיש עיבור צדיק באדם לטובה, כן יש עיבור נפש הרשע באדם לרעה לו כמבואר אצלינו, לכן יזהר האדם מאד שלא ישתטח על קברי הצדיקים הסמוכות אל קברי אנשים אחרים בלתי הגונים, או הסמוכים אצל קברי גוים, אם לא יהיה האדם כשר ומלומד, ולא זה בלבד, כי גם אפילו השתטחות על שום צדיק, אפילו שלא יהיה בבית הקברות, יש פחד וסכנה שלא יתדבקו בו הנגעים של עצמו, אשר תמיד הולכים סביבו, אשר עליהם נאמר [תהלים צ"א] 'יפול מצדך אלף'.
שאלה - 178730
לכבוד הרב שלום רב, אנא לכתוב לנו למזכרת מעשה הרפורמים וקילקולם למען נודיעם ברבים.
תשובה
אלה פשעי הרפורמים הגלויים והידועים לדיראון עולם.
א, השחתת עם ישראל באירועי ליצנות ובידור כגרועים שבאומות.
ב, חילול המועדים בערבי בידור זולים ומקולקלים.
ג, הופעת שחקניות, דוגמניות, וקילקול בנות ישראל הטהורות והתמימות.
ד, חילול בתי הכנסת הקדושים בהופעת ליצן עם זקן ופיאות במשך שעתיים בפעלולים ובדיחות בעלי תת רמה.
ה, חילול ימי החנוכה בו גברו החשמונאים על היוונים והמתיוונים ב"היכלי" טומאת הספורט.
ו, רמאות ושקר לשנים מגדולי הרבנים הספרדים שכביכול כל מעשיהם טהורים וקדושים, והסתרת מידע גורלי על מעשיהם הנפשעים.
ז, פריצת חרם גדולי הדור שלפנינו על הפעלת טלביזיה בבתי ישראל, עם תכניות מליאות פריצות וחלקם כפירה שחץ ותועבה.
ח, פתיחת אתר הכריות לכל זב ומצורע עם פירסום תמונות של בנות ישראל בצורה מופקרת.
ט, האתר אינו מוגן ויש שם נשים שעדיין נשואות, גם גברים נשואים בזהות שאולה למטרות הפקרות ודי למבין.
י, איום ישיר על גדולי ישראל, הרבנים, ראשי הישיבות, בכל צורה אפשרית, תוך הפעלת לחצים מצד אנשי השררה = פרטים יבואו.
יא, שליחת בריונים לבד"ץ העדה החרדית, בהתפרצות מופקרת בפני דייני ישראל.
יב, פניה לערכאות של גויים שהתובע שם אין לו חלק לעולם הבא, והרי הוא כופר בכל התורה כולה, מרים יד בתורת משה, וכפי דברי הפוסקים גורמים חרון וגזירות קשות בעולם, והם גרועים מאומות העולם.
יג, משחיתים את היהדות בקרב הציבור החרדי התמים, תוך טענות שקר ומרמה שכביכול עיקר פעילותם עם חילונים, בעוד שהם כ"מסיונרים" שפלים ממלאים את בתי הכנסת שלנו בפירסומים של בידור, הכרויות, ועוד.
יד, באתר הכריות שלהם כותב הגבר "מחפש אשה בעלת יראת שמים גדולה". והוא באתר אינטרנט טמא, והגברת מניחה תמונתה הפרוצה ויש להם מדור "צפו בי".
טו, מסע טרור, איומים, קללות, נאצות וגידופים על גדולי ישראל.
האם אלה רבנים? מחזקי היהדות? אוי לדור שכך עלתה בימיו.
שאלה - 178488
בבוקר זה כ"ב בסיוון תשע"ט, לפני 99 שנים נפטר מרן רבנו מהרש"א הסבא קדישא זיע"א שהיה ראש הלוחמים ברבני הערב רב והרפורמים, ודאי היתה לרב נחת רוח לשמוע דברי הרב בשיעור אתמול. זכותו תגן על הרב אמן
תשובה
הגאון הקדוש רבנו שלמה אליעזר אלפנדארי ז"ל אשר ממנו יחתו וירעדו כל גדולי עולם, הוצע לו להתמנות רבה של ירושלים, וכה השיב לשואליו.

"לא די לכם שאתם מטעים את עצמכם, עוד רצונכם להטעות אותי ולהכניס חץ בי, יאמרו נא החפשים באיזה כח באתם למשול בארץ הזאת? הלא על ידי החפשים, אשר אם היו יכולים לעקור את התורה מן העולם חס ושלום היו עוקרים, ואתם מאמינים בהם? בקהלם אל תחד כבודי ולא ארד עמכם בזה, אדרבה אעמוד בכל יכולתי ואודיעכם אחרית דבר מראשיתו, כי עכשיו החילונים בומרים בזקנים, אחר כך ימאסו בם ויכניסו במקומם רבנים שחורי הזקן [כבני 40], ואחר כך מספרי הזקן, אחר כך גלוחי הזקן וכו',
לכן עליכם לדעת כי חורבן התורה והיהדות בארץ הקודש מתחיל מכם, ואתם עתידים ליתן את הדין לשמים על כל חטאים ופשעים של כל הדורות הבאים אחריכם".

ואמר פעם אחת איתא בגמרא סוטה מט עמוד א
"תנו רבנן רבי פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, "על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים" וכו'. ואין שואל ואין מבקש, "על מי יש להשען? על אבינו שבשמים". בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תיהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, "ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים".

ושאל, הרי זה דור מצויין ונאמן כי נשען על אבינו שבשמיים. והשיב כי זו הקללה, שלא ירצו לתקן בעצמם, להוכיח, לעמוד בפרץ, אלא יאמרו יש לנו אבא למעלה הוא יטפל, לא אנחנו.
שאלה - 178466
כבוד הרב די זה לא יכול להמשיך ככה כולם חושבים שהאמת אצל הרפורמים הזה ואנחנו משוגעים כאילו כולם עיוורים והכל כשר כדי להחזיר בתשובה
בהכשר רבנים???

תשובה
כל שוחרי התורה יודעים גם יודעים, מבינים גם מבינים, נשארו כמה צאן תועים הנידחה והצולעה.
אם לא קראת הנה מוגש לך באהבה.

מי התיר??? היכן ההיתר???
א, טלביזיה מקולקלת בה מופיעים פרוצים ופרוצות ותכניות מקולקלות "לנשים".
ב, אתרי היכריות כגרועים שבאומות, תמונות מבהילות למכור את בנות אברהם יצחק ויעקב לכל זב ומצורע.
ג, לבזות את גדולי התורה מרנן ורבנן הגאונים שליט"א, ובראשם את מורנו הגאון הרב משה צדקה, הגאון המפורסם הרב יעקב תופיק אביעזרי, הגאון הרב שלמה זעפראני, הגאון הרב אהרן ירחי, הגאון הרב יהודה כהן, הגאון המפורסם הרב יעקב חיים סופר, הגאון הרב יצחק ברכה, ועוד גאונים מפורסמים.
לכנותם "רדיקלים קיצוניים". בוז לך רשע מחטיא הרבים ראש הרפורמים בארץ ישראל.
ד, לחלל קדושת בתי הכנסת ולערוך שם ערבי בידור עם הגרועים שבליצנים.
ה, לערוך בידור לנשים ולהזמין 4..... שחקניות פרוצות יחד עם "מקובל"... מי התיר לך?
ו, לפרוץ ולעבור על החרם הנורא שגזרו לפני 40 שנה !!!!! כל גדולי הדור הספרדים, ובראשם מרנן הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, האדמור הבבא סאלי, הרב מרדכי שרעבי, הרב יצחק כדורי, ועוד 100 גדולי הדור שלפנינו זיע"א.
ז, לפנות לערכאות של גויים ולהרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום, הלא ינקמו ממך בשמיים.
ח, לפרסם פרומו של שחקן חילוני ושחקנית פרוצה יחד המפתים את בנות ישראל להשתתף בהיכלות הטומאה השונים בפתח תקוה ובחולון.
ט, לרמות את גדולי הדוד, כאילו שאתם פועלים עם הציבור החילוני, בעוד שהרוב המכריע של הנשים המשתתפות באירועים המזעזעים הן חרדיות ודתיות.
י, הופעות של אנשי בוהמה, ספורט, פעלולנים, אנשי בידור זול בפני נשות ישראל, כדי שיהיו להם חלילה וחס בנים כמותם.

תחזור על כך כל יום 77 פעמים, כמנין עז. ואם עדיין לא הבינות תחזור כמנין פר"ה ויועיל לזכרון, ובדוק ומנוסה.
שאלה - 178444
לכבוד הרב שלום רב
נקעה נפשנו מהתנהלות הארגון, עד מתי ירימו ראשם ויקלקלו את הדור? עד מתי ימרדו בגדולי ישראל הנפטרים והחיים? כל החרדים כאן בביתר סובלים ממנו.

תשובה
מי התיר??? היכן ההיתר???
א, טלביזיה מקולקלת בה מופיעים פרוצים ופרוצות ותכניות מקולקלות "לנשים".
ב, אתרי היכריות כגרועים שבאומות, תמונות מבהילות למכור את בנות אברהם יצחק ויעקב לכל זב ומצורע.
ג, לבזות את גדולי התורה מרנן ורבנן הגאונים שליט"א, ובראשם את מורנו הגאון הרב משה צדקה, הגאון המפורסם הרב יעקב תופיק אביעזרי, הגאון הרב שלמה זעפראני, הגאון הרב אהרן ירחי, הגאון הרב יהודה כהן, הגאון המפורסם הרב יעקב חיים סופר, הגאון הרב יצחק ברכה, ועוד גאונים מפורסמים.
לכנותם "רדיקלים קיצוניים". בוז לך רשע מחטיא הרבים ראש הרפורמים בארץ ישראל.
ד, לחלל קדושת בתי הכנסת ולערוך שם ערבי בידור עם הגרועים שבליצנים.
ה, לערוך בידור לנשים ולהזמין 4..... שחקניות פרוצות יחד עם "מקובל"... מי התיר לך?
ו, לפרוץ ולעבור על החרם הנורא שגזרו לפני 40 שנה !!!!! כל גדולי הדור הספרדים, ובראשם מרנן הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, האדמור הבבא סאלי, הרב מרדכי שרעבי, הרב יצחק כדורי, ועוד 100 גדולי הדור שלפנינו זיע"א.
ז, לפנות לערכאות של גויים ולהרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום, הלא ינקמו ממך בשמיים.
ח, לפרסם פרומו של שחקן חילוני ושחקנית פרוצה יחד המפתים את בנות ישראל להשתתף בהיכלות הטומאה השונים בפתח תקוה ובחולון.
ט, לרמות את גדולי הדוד, כאילו שאתם פועלים עם הציבור החילוני, בעוד שהרוב המכריע של הנשים המשתתפות באירועים המזעזעים הן חרדיות ודתיות.
י, הופעות של אנשי בוהמה, ספורט, פעלולנים, אנשי בידור זול בפני נשות ישראל, כדי שיהיו להם חלילה וחס בנים כמותם.
בוש והיכלם!!! מי התיר לך!!!
שאלה - 178112
לכבוד מורנו הרב שליט"א, מחילה לפני כשבוע פגשני איש "הראבד" של הרפורמים ושאל מדוע כבודו לא פנה אליהם, ויסבירו לו את הלחצים וה"שיקולים" הזרים של החלטתו?
תשובה
ידידי, הכל שם מכור מראש, לא אתמול נולדתי, מכיר את המערכת זה 40 שנה. זו בובה מנייר הנמשכת בחוטים על ידי גורמים חיצוניים כמנהגם...
א, מדוע לא כתב שום נימוק הלכתי על החלטתו השרירותית? ולא שמע לנכון את הצדדים?
ב, מי ביקש ממנו להיכנס לנושא זה, לא הלכתי, לא חוקי, הצד התורני לא חתם לו על דיון, הכל עיוות דין, עיוות היהדות, וגם פירצה בחומת הדת לדורות עולם.
ג, איך מותר לו לדון בנושא כאשר ישנה החלטה של בית דין הזקן והוותיק בירושלים ששמעו את כל הטענות ודחו מיידית את דברי הבריונים וגירשו אותם בחרפה ובוז. ומדוע הוא לא פנה אליהם בבקשה?
ד, מדוע סתר את בית הדין הזקן והוותיק ממנו נגד ההלכה "אין בית דין יכול לבטל בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין? ועשה מהתורה פלסתר.
ה, מדוע החלטותיו חד צדדית ופועל "מטעם", ונגועה באינטרסים שונים ונגיעות אישיות, וחיזק ידי הפושעים והבריונים שקמו להשחית כרם ישראל?
ו, מדוע התיר להם לפרסם תמונות פריצות של בנות אברהם יצחק ויעקב, ונמצאות בידי כל זב ומצורע, היש לזה היתר כלשהו? ואיך התרת להרים יד בתורת משה רבנו ולפנות לערכאות של גויים???
ז, האם מותר לפרסם תמונות של בנות מבתים "מסורתיים" ולהפיצם לכל שואל, וכי יש הבדל בהלכה בין דם לדם? והאם נניח בנות גויות מותר להסתכל בתמונותיהם? הלזה ייקרא בוררות הלכתית?
ח, מדוע הוא בראותו הוכחות חותכות של פרסומי תועבה, לא פנה ל"קודקודים" כלשונם העילגת, והזהירם ממכשול זה?
ט, ואין מלאו לבו לצאת נגד גדולי הרבנים הספרדים הגאונים הרב משה צדקה, הרב יעקב תופיק אביעזרי, הרב שלמה זעפראני שליט"א אשר קטנם עבה ממתנינו. איך מרדת בהם? ולחלקת עליהם בריש גלי? האם לא היה צריך לבקש רשותם? האיננו צריכים למחות על כך? ואנשי חסותו מהלכים אימים על כל הרבנים בירושלים ומחוצה לה?

י, ועוד מילה לבנתיים, אין קרא מי שקרא ומכנים את אותן בנות אברהם יצחק ויעקב "אשפה", המוצעות בריש גלי לכל זב ומצורע? וממנים את הרפורמים לאפוטרופסים עליהן? העל זה ישתוק להם השם יתברך?
הרי בהחלטתו עשה את בנות ישראל הפקר!!!. לבנותיו או נכדותיו היית מתיר??? אתה הבנת את זה מר .... מדוע בני אשכנז קוראים לנו "פרענקים"???
אין כאן צדק, אין כאן יהדות, אין כאן תורה. אלא הכל פוליטיקה.
תמשיכו כדרככם לאיים!!! גם האירנים והקוראנים מאיימים!!!
שאלה - 177765
לכבוד מורנו הרב, היש תקדים בהלכה לרב אשר מונה והוא פסול ואין לנהוג בו כבוד?
תשובה
יש גם יש, אך חלילה לקחת את ההחלטה לידים, רק לאלה המורדים בגדולי יראל, שכבר היו בבית הדין של העדה החרדית וכשנפסק נגדם פנו לליצן אחד שמורד ברבותיו ומתנשא על כולם, ומקלקל את עם ישראל ופורץ גדר.

ודוגמא לכך תמצא בתלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג.
רבי מנא מיקל לאילין דמתמניי בכסף. רבי אימי קרא עליהון [שמות כ כ] אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. א"ר יאשיה וטלית שעליו כמרדעת של חמור. אמר רבי שיין זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי. והטלית שעליו כמרדעת של חמור. רבי זעירא וחד מן רבנן הוון יתיבין עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף. אמר יתיה דמן רבנין לרבי זעירא נעביד נפשין תניי ולא ניקום לון מן קמוי. תירגם יעקב איש כפר נבורייא [חבקוק ב יט כ] הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה יודע הוא יורה הנה הוא תפוס זהב וכסף לא בכספייא איתמני וכל רוח אין בקרבו, לא חכים כלום, הוי אומרים בעיתון ממנייה. והשם בהיכל קדשו הא ר' יצחק בר אלעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין".
ועל זה סמכו גדולי ירושלים בחתימתם בימים אלה נגדם ונגד הליצן הנחמד.
שאלה - 177760
שלום לכבוד הרב
האם יש כוח ביד חכמי דורנו לקבוע תקנות שלא יבואו למכשול או רק מה שהגמרא או ראשונים תקנו עושים? תודה רבה

תשובה
בהחלט כן, עיין בתשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ד סימן טז.
"כענין שנאמר וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. ואמרו רבותינו (בבא בתרא דף ח ע"ב) רשאין בני העיר להתנות על השערים ולהתנות על המדות על שכר פועלין ולהשיע /ולהסיע/ על קיצותן. וזה כולו במנין הזקנים. ממקראות ושמועות הללו נלמד שרשות ביד זקני העיר לתקן תקנות לבני עירם ולכוף את בני עירם למה שתקנו. ואין בכל התקנות גדולה מזו שמצילין את עצמם ואת בני עירם מן העוון ומשימין שלום באהליהם וגבר וביתו. וכיון שעושין כן תגדור הפרצה ויתקן המאורע".
וכן כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפירוש המשניות [סדר זרעים] בהדיא וז"ל "הגזירות שתקנו הנביאים והחכמים בכל דור ודור כדי לעשות סייג לתורה ועליהם צוה הקדוש ברוך הוא לעשותם. והוא מה שאמר במאמר כללי ושמרתם את משמרתי. ובאה הקבלה בו עשו משמרת למשמרתי וכו' עכ"ל עיין שם. וכן כתב בפירושו (ריש פ"א דאבות) ובהקדמת חבורו הגדול עיין שם. וכן מבואר בדברי הרמב"ן ז"ל בספר המצוות שורש ראשון בסופו".
וכן הוא במרדכי בבא בתרא רמז תפ"א, מנחת חינוך מצוה תנ"ד, וברבים מהפוסקים בחושן משפט סימן רל"א. ועוד.
ועיין בשו"ת הרא"ש כלל נ"ה, סימן י. ושו"ת התשב"ץ חלק א סימן קכ"ג. ושו"ת מהר"ם מרוטנבורג ז"ל סימן תתקמ"א. ושו"ת הרדב"ז במקומות רבים ומהם חלק ג סימן תע"ב. ועוד.
שאלה - 177600
יום חג הוא לנו בצאת ספרו החדש של מרן שליט"א "נחמת ציון", בענייני חודשים תמוז - אב, עם ביאור הקינות. ימשיך מורנו ורבנו להנהיגנו ולכתוב עוד חיבורים רבים מועילים בכל מקצועות התורה הקדושה.
תשובה
חסדי השם יתברך אזכיר היום הזה כעל כל אשר גמלנו הגומל לחייבים טובות, כי זכינו היום לראות בעיננו את הספר הנכבד "נחמת ציון" יוצא לאור העולם, לאחר טרחות מרובות והשקעה עצומה של צוות הרבנים הנכבדים והיקרים העוסקים במלאכה.
כאן המקום להודות ולברך לאבינו שבשמיים על שזיכני לכך כדי להרבות תורה וידע בקרב בני ישראל על מהות הימים במעגל השנה דבר אשר שנים רבות היה בדעתי לעשותו. זה המקום לברך את הרבנים שטרחו במלאכה ועזרו על ידי בזריזות ובמסירות עילאית, ובהתלהבות מדהימה אשר כמוה לא ראיתי מימי. ימלא השם יתברך כל משאלות לבם לטובה ולברכה, ויראו נחת מרובה מכל יוצאי חלציהם לעד ולעולם.
בראש המערכת הנפלאה עומד חתני היקר כבני, איש חיל ורב פעלים אשר ידיו רב לו בכל שטחי התורה הקדושה, הלא הוא האי גברא רבה ויקירא, חובר חבר'ים מחוכם, בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, מגזע ישישים, סבא דמשפטים, איש תבונה בעל עצה עמוקה, הגאון הגדול כמוהר"ר עובדיה יוסף טולדאנו שליט"א יחי שמו לעד. היושב על מדין בבית הדין בירושלים, והוא עצמו כותב חיבורים נפלאים בנושאי חושן משפט ועוד. ועל כל אלה מוסר נפש ממש להוצאת הספרים לאור, בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. ועומד לימיני תמיד בזריזות ובחריצות נפלאים. הוא אשר טרח וטורח בכל המלאכה מתחילתה ועד סופה. ישלם השם פעלו ותהי משכורתו שלימה לעד. וירווה נחת מבניו ובנותיו בכל מכל כל.

ספר זה הונחו יסודותיו לפני כשנתיים ימים בימים אשר בהם הייתי בשלבי ההחלמה הארוכה לאחר הטיפול הכירורגי המורכב שעברתי בבית החזה ואבינו שבשמיים מכל צרה הצילני ושבתי אל משמרתי הן בשיעורים הן בכתיבת הספרים, ולולי השם שהיה לנו אזי לא הייתי ניצב היום לפניכם. ובשלבי החלמתי הייתי כותב וטורח בספרים הקדושים למצוא שורש וביאור כל ענין, ובהיותי עוסק בעניני החורבן והגלות היו עיני זולגות דמעות מאליהן והותש כוחי, עד שהרופאים ציווני לנוח מעמלי, ולכן עברתי לכתוב את ספר פורים בציון כדי לשמח את לבבי. ושוב הגיעו ימי תמוז אב וחזרתי לעסוק בענינים אלו ועזרני השם יתברך להגיע עד הלום.
הנני מודה כי לא כל המלאכה הושלמה, ומה שהלב חושק הזמן עושק, ואקווה כי לא נצטרך לכל זה שיהיו להלכה בלבד, והימים הללו יהפכו לנו ולכל ישראל לששון ולשמחה, ונזכה לראות בקרוב בנחמת ציון וירושלים, וישוב האדון אל ביתו והיכלו כבתחילה, ותחזינה עיננו בשובו לציון ברחמים רבים וגדולים.
שאלה - 177383
לכבוד הרב מוצפי שליט"אקמתי בבוקר וגיליתי שבעלי שבר לי את הטלפון הלא כשר וזה משגע אותי מעצבים, האגרסיביות הזאתאני לא יודעת מה לעשות..זה רק מרחיק אותי מהדת ההתנהגות שלו
תשובה
השם יתברך נותן לנו עיניים לראות, שכל להבין, אזניים לשמוע, לב לפעול, מח לחשוב, ידים לעבוד, רגליים להלך, מערכת הדם לחיות, מערכת נשימה לספק חמצן, שרירים לנוע, מערכת עיכול להתקיים, כליות לסנן נוזלים בגוף, כבד לייצר דם, מערכת איזון לגוף. מנגנון שינה להחליף כוחות, ועוד מיליוני פרטים בשביל קיום מינימלי.
אני יודע להגיד לו תודה? מישהו חושב שכל זה טבעי ומובן מאליו? הרי כדי לגרד את האוזן אני זקוק ל - 120 פריטים בגוף שיפעלו, תשאלו את אנשי הרפואה, כמה פעולות נעשו שאנחנו החיים כאן נוצרנו במעי אמנו, איך נוצר הריון, איך התפתח, איך הגיעה שעת הלידה, איך התקדמה, מכמה סכנות הוא למעלה הצילנו, כמה חסדים גמלנו, ואת המצוות שנתן לנו כדי לזכות לעולם הבא קשה לנו לשמור???

ומה אם הגבר שבר? [מבלי להצדיק מה היה], העולם נחרב? אני צריך לבעוט בכל? ומה זה שייך לאמונה בבורא עולם? הרי גם הרגע הוא נותן לכולנו חיים! כמה אנחנו חייבים לו! במה נוכל אם בכלל להודות לו!

וכי אנחנו עובדים אותו על תנאי? וכי החיים הם שלנו? וכי העולם הפקר חס ושלום? הלא ברגע אחד חלילה אם יסתיר פניו, האדם איננו. כמה ישנם כאלה שלא התעוררו משנתם! מה אנחנו מתבלבלים מכל שטות! כן זה שטות! מי שרואה חדר טיפול נמרץ ומצפה מתי המטופל יזיז עפעפיים, ינענע שפתיים, ירים אצבעיים, יפעיל ברכיים! כל העולם הבל! תשאלו את מי שהיה שם!!!
אנחנו אומרים תודה מראש על הכל לבורא עולם, מאמינים בו, אוהבים אותו, כי גם הוא אוהב אותנו כפליים. לא לערב את הדת בכל ענין, אנחנו במצב נסיון! כן במבחן! נתחזק יחד ונעמוד בזה. לכן רק אנחנו יהודים!!!
עם ישראל יחיה לנצח נצחים!!! תודה לבוראינו, תודה לשואלת.
שאלה - 177222
לכבוד הרב מוצפי שליט"א תושבי הדרום סובלים בממד ובמקלטים, אפשר נוסח בקשה לשמירתינו?
תשובה
תפלה שכתב מור אבי ז"ל קודם 60 שנה מועתקת מספרו אורח צדיקים סימן כ"ד.
יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו אב הרחמן שתתמלא רחמים עלינו ועל כל עמך ישראל היושבים בעיר זו והיושבים בכל ערי וישובי ארץ ישראל, ועל כל אחינו בית ישראל הגרים בחוץ לארץ, ותצילנו ותצילם ממלחמה, וממצור, מרעב משבי ומביזה, ומפחד ומבהלה, ומכל נזק וחבלה.
והאוייבים הנמצאים בקרבינו תכניעם ותשפילם ותפר עצתם ותקלקל מחשבותם. ותצילנו מכף כל אויב ואורב ושולל ובוזז, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן [יכווין במחשבה תעא"ו]. וכשם שנתת פחד ומורא בלב יושבי הכנעני בימי יעקב אבינו עליו השלום, כדכתיב ויסעו ויהי חיתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב. כן תכניס פחד ומורא בלב כל הקמים עלינו לרעה.
ויהי רצון מלפניך שתשמיד ותאבד מהרה את כל האומות הקמים עלינו לרעה, ותכניע ותשפיל את כל השרים שלהם מלמעלה, ותשמיד פריים ממעל ושרשיהם מתחת. וכמו שכתוב יפקוד אדוני על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה, ותפילם לנוקבא דתהומא רבה. ונאמר יקום אלוהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו [יכווין במחשבה בשם יאיאומ"מ].
רחום, חנון, שומר, תומך, מציל, ישר, פודה [יכווין רח"ש תמי"ף]. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך אדוני צורי וגואלי.
שאלה - 177107
לכבוד הרב שלום רב
הרב שליט"א כתב לי על השבועות המובאות בכתובות קיא. "מימי לא שמעתי שיש איזה שבועה שפג תוקפה", האם כוונת הרב שהשבועות הנ"ל הם ממש שבועות וככל שבועות שבתורה?

תשובה
מקורו בתלמוד כתובות קי"א, א. "ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה. ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם. ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי".
ועוד שם "בצבאות או באילות השדה אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם אתם מקיימין את השבועה מוטב, ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

ומה שכתב רבנו חיים ויטאל ז"ל לא התכווין בדבריו שלאחר אלף שנים הכל מותר, אלא הם דברי הזוהר הקדוש שמות י"ז, א, דאמר רבי חייא לית שולטנו לאומין עלייהו דישראל אלא יומא חדא לחוד, דהוא יומו של הקדוש ברוך הוא והוא אלף שנים הדא הוא דכתיב [איכה א] נתנני שוממה כל היום דוה, יומא חד לחוד ולא יתיר, א"ר יוסי אי יתיר ישתעבדון לא על פום גזרת מלכא הוא אלא על דלא בעיין למיהדר לקבליה וכתיב (דברים ל) והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' וכתיב (שם) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך".

נמצא שאם לא שבים בתשובה חלילה יש אריכות לגלות. והשבועה היתה שישובו בתשובה, ואם עדיין לא שבים קיימת.
גם ההוכחה שעדיין היא קיימת מכך שרואים בעיננו בעוונותינו הרבים איך דם ישראל בארץ ובעולם כולו נשפך כמים, והם כצבאות או כאילות השדה לצערינו, וכמה נרצחים ישנם שגופותיהם חוללו ועדיין לא הגיעו לקבר ישראל. וכל תחבולות והמצאות שעושים אנשי חיל, אינם מועילים כמעט, ובכל תקופה יש צרות מסוג אחר או מכיוון אחר.

גם רבנו חיים ויטאל ז"ל שעל דבריו מסתמכים כל מתירי השבועה, כותב בפירוש [הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות] "ואי תייבין בתיובתא מה כתיב ויורהו ה' עץ דא עץ החיים וביה וימתקו המים ודא משיח דאתמר ביה ומטה האלהים בידי וכו' וכולא איהו בגלותא מחמת דיליה".

נמצא כי האמת הוא גזר על אלף שנה בלבד, ובתנאי שישובו בתשובה, וכשעדיין מתמהמהים לשוב, האלף מתארך והגאולה מתמהמהת, והבעל דבר עומד ופוער פיו. וצריכים לסתמו על ידי לימוד תורה ויראת השם.
שאלה - 177100
לכבוד הרב שלום רב
ראש חודש יוצא בימים ראשון ושני, ויש הרבה שינויים בענין חליצת התפילין, ואין ישימו אותם. גם יש רבים הכורכים התפילין בשעת החזרה, האם נכון עושים? תודה הרב.

תשובה
א, כתב הגאון החסיד רבנו אליעזר פאפו ז"ל בספרו חסד לאלפים [סימן מ, מד, מה, אות א] "ולא יפה עושין אותם האנשים דכשחולצין התפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף, ואין להם פנאי להצניען בכיסן, תולין אותם בסריגי החלונות של בית הכנסת כדי שלא יתערבבו זה בזה, ואיסורא עבדי, וצריך להודיעם איסורו וחומר שבהן, שהרי אמרו בש"ס [ברכות כ"ד, א] התולה תפיליו יתלו לו חייו, ועליו נאמר [דברים כח, סו] 'והיו חייך תלואים לך מנגד'. ואפילו בשעת הנחה יש להחמיר שלא לאחוז בקשר והבית יהיה תלוי עד שמניחו בראשו, אלא יקח בידו הקשר עם הבית דבוקים ויניח הבית במקומו, ואחר כך הקשר במקומו".
וכן כתב מורנו הרב יוסף חיים ז"ל בספרו עוד יוסף חי [פרשת חיי שרה י"ב] "אותם שחולצין התפילין ביום ר"ח קודם מוסף ומניחין אותו על הבימה עד אחר תפילת מוסף לקפלו צריך לדקדק שיניחו אותו כולו על הבימה ולא יהיו הרצועות נתלין ומשתלשלין מן שפת הבימה כנגד הקרקע וכן כל כיוצא בזה. ומכל מקום באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות למטה אין להקפיד".
כריכת רצועות התפילין לא יעשה בשעת חזרת השליח ציבור, אלא בסיום התפלה.
ב, כתב בספר כף החיים פלאג'י [סימן ל"ד, י"ג] "חיים ביד לשון מדברת דרך חיים תוכחות, דבחזרת מוסף ראש חודש, לא יעשה הקשרים ועניבות של זרועותיו, כדי לכסותם מפני הצינה והקור, בעודו שומע חזרת העמידה, כמו שהוזהר בזמירות, שלא יתעסק בשום דבר כשאומר הזמירות, ככתוב למעלה שם, ואפילו ליקח הרצועות של התפילין לכורכם, כדי להניחם בתוך כיסן, אין לו לעשות זה בעודו שומע החזרה מהשליח ציבור, כדי שיכוין דעתו היטב, וגם אינו כבוד שמים בעודו מדבר לפני השם, להשים ידו בעסק אחר, וטוב ויפה שלא יכרכם כי אם אחר עלינו לשבח, אי מצד דלא יהיה קורא פיטום הקטורת וידים עסקניות, זאת שנית דמחזי עליו כמשא, ומגלה דעתו דאינו רוצה להניחם אחר כך, ממה שממהר להצניעם".
שאלה - 177099
שלום לכבוד הרב, במוצאי שבת זו יחול ראש חודש האם אומרים ברכי נפשי? כי אמר מישהו שאין לומר מזמור זה בלילה.
תשובה
כך ראינו בעיננו גדולי חכמי הקבלה בירושלים שהיו נוהגים לאמרו בכל ליל ראש חודש קודם תפילת ערבית. ומור אבי ז"ל נזהר היה מאוד באמירתו, וגם בלילות כשהתפללנו ערבית לאחר צאת הכוכבים. ואמר לי הטעם כי אמירתו הוא בגדר תפילה ולא בגדר מקרא או לימוד בלילה שהמקובלים היו נמנעים לאומרם מכח אזהרת רבנו האר"י ז"ל. .
והרואה יראה כי מצינו במקומות רבים שתיקנו לנו קריאת מקרא בלילה בדרך תפלה ושבח, כפי שתראה בתפילת ערבית לומר פסוקי השם צבאות וגומר, והוא רחום ועוד, וכן שיר למעלת בערבית וכנזכר בסידור תפלה למשה להגאון המקובל האלהי רבנו משה קורדבירו ז"ל, וכן אמירת קריאת שמע שעל המיטה וכמה וכמה פסוקים ומזמורים לאחריה, וכן נוהגים לומר קודם סעודה מזמור לדוד השם רועי לא אחסר, וקודם ברכת המזון למנצח בנגינות, ועוד פסוקים כנזכר במפורש בדברי רבנו האר"י ז"ל, ומזמורים קודם ואחרי ברכת הלבנה, ואמירת למנצח בנגינות בכל לילה לאחר ספירת העומר ועוד.
וכן פסוקי ויתן לך במוצאי שבת קודש להצלחה ולשמירה וכמפורש בדברי רבנו האר"י ז"ל בשער הכוונות [ ד"ס ע"ב], "אותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים כו', הכתובים במחזורים במוצאי שבת בסדר ההבדלה היה נוהג מורי ז"ל לאומרם בכל מוצאי שבת בעת שמבדיל על הכוס בביתו, והנה נזכר בזוהר בהקדמת דפ' בראשית [ד' י"ד ע"ב] ענין זה ועיין שם". והגם שהיה מקפיד בצאת השבת שלא לומר עם הציבור את המזמורים שנהגו לומר קודם תפילת ערבית במוצאי שבת, וכנזכר [שם ד"ס ע"א] "ליל מוצאי שבת כבר ביארתי כי מה שנהגו לומר בכל מוצ"ש סדר האלפא ביתא קודם תפלת ערבית לא היה מורי ז"ל נוהג לאומרה, ולא כל אותם השירים והמעלות כו' והמזמורים כלל ועיקר וכמו שכתבנו בסדר נוסח תפלת שחרית לעיל".
ובתפילת הדרך פסוקים שונים לצורך שמירה, ואמירת תיקון חצות בלילה, הן תיקון רחל ותיקון לאה, וכאלה רבות, ולא חששו משום קריאת מקרא בלילה, והיינו על כרחך לומר, שכל שהוא דרך תפלה ובקשת רחמים אין בכך חשש. ובכל אלו שזכרנו ועוד, לא מצינו שום פוסק או מקובל שהעיר על כך שלא לאמרם בלילה, והיינו שאין בזה כל חשש כלל.
שאלה - 176970
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קיבלתי על עצמי בלנ"ד לתרום סעודה לאברכים בני תורה הלומדים בישיבה.
למתי יש עדיפות, בר"ח אייר או ביום פסח שני?
תודה

תשובה
יום ראש חודש, כי הגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו מחזיק ברכה [תי"ט, א] "מצוה להרבות בסעודת ר"ח וכו'. כמו שהאדם חייב לכבד המועדים כך חייב לכבד ראשי חדשים שגם בו יש הארת נפש. [כן כתב] הרב המקובל המופלא מהר"ר מאיר פאפאראש הכהן זלה"ה בספר אור צדיקים עמוד העבודה סימן י"ז".
והשל"ה ז"ל כתב [מסכת פסחים, נר מצוה ב] "ומצווה להרבות בסעודה בראש חודש כמו מועד, איתקש בתורה [במדבר י, י], וביום שמחתכם ומועדיכם ובראשי חדשיכם, ובנביאים (ישעיה סו, כג), והיה מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, וכתיב (מל"ב ד, כג), מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת, וכתיב (הושע ב, יג), והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה, וכתיב גבי שאול (שמ"א כ, כז), גם היום אל הלחם והשיבו יונתן זבח משפחה לנו, וכתיב, ויהי בחודש השני, שני ימים היה ראש חודש, ובכתובים (איכה א, טו), קרא עלי מועד, ודרשינן מינה בפרק כיצד צולין (פסחים עז, א) דראש חודש איקרי מועד. ואיתא בפרק קמא דמגילה, אבל סעודת פורים וסעודת ראש חודש, אלמא דמצוה היא דחשיב ליה בהדי סעודת פורים. ובפסיקתא (דר"כ כח), כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מה שמוציא בימים טובים ושבתות וראשי חדשים כו'. ועוד מצאתי טעם אחר, משום שאמרינן בו הלל, וכתיב בו (תהלים קיח, כד), זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו:
והרב בן איש חי [שנה שניה פרשת ויקרא י] כתב "מצוה להרבות בסעודת ר"ח, ואם חל בחול, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול, ואם חל בשבת, עושה ג"כ מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות, שיקנה מין פרי לאכלו בראש חודש, וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשלחן ויהיה מיסב בדרך כבוד, ואם חל ר"ח בשבת, איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון, ואף על פי שלא נהגו כן, מ"מ הזהיר בזה תע"ב וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור, אם חל ר"ח בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו, כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח".
ובספר כף החיים [סופר תי"ט, ה] כתב בשם הרב אור צדיקים [סימן ל"א], ובשם הגאון החיד"א ז"ל במחזיק ברכה [תי"ט, א] "כמו שאדם חייב לכבד המועדים כך חייב לכבד את ראש חודש, שגם בו יש הארת הנפש". וכתב עוד שיש לאדם לאכול סעודת ראש חודש על השלחן דרך כבוד כמו בשבת ויום טוב.
כתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו כף החיים [סימן ל"ד, אות כ"ג] "אשרי אדם שיש לו בראש חודש תלמידי חכמים על שלחנו, ומי שחננו השם יתברך דהושיב ישיבה בביתו ראוי שביום ראש חודש יהיה עורך שלחן לפניהם כפי השגת ידו דהוא דבר גדול שתהיה לו הצלחה והרווחה בכל החודש. ובחנוני נא בזאת המארח תלמידי חכמים ועניים בתוך ביתו בראש חודש".
ולהלן [באות כ"ד] כתב "אני מדבר בצדקה דנודע דהמרבה בצדקה בראש חודש שכרו כפול משאר ימים, ומי כעמך ישראל דבכל מקום רודפי צדק אנשית ונשים בריש ירחא יותר משאר הימים ובפרט שבח ויקר יתנו בזה למתא נא אמון יגן עליה אלקים, דסוחריה בקרבה נוהגים להפריש בראש חודש סך גדול כל אחד לפי העסק שלו, כדי לתת ממנו לעניים וארחי פרחי, ואין ספק דהיא שעמדה להם להיות יחד עשירים, דגם השם יתן הטוב וכן ירבה ביראת השם כל היום ולעשות רצון אבינו שבשמים בכל פינות שהם פונים אמן נצח סלה ועד".
שאלה - 176959
שלום לכבוד הרב. אחר מחילה. לא הבנתי מדוע הרב דיבר, בשיעור תורה, כנגד איש פוליטי לשעבר בשס, ואף לעג על הגייתו שאינה לפי הדקדוק. בזמן שזה אחר הבחירות ולא היה בדבר שום תועלת.
תשובה
לא ידעתי ממי אתה פוחד ומדוע אינך מזדהה בשמך המלא, זה מורה שאינך שלם עם מה שהנך מייצג וכותב.
לא איכפת לך ידידי שהאיש הזה בגד במרן מאור ישראל, פאר הדור והדרו, אשר טיפחו וקירבו, נישאו ורוממו, וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו.
ולאחר הסתלקות מרן ז"ל התחיל להחריב, להרוס, לחבל, לנתץ, לפורר, לרסק, לקעקע, לשבור, לעקור, לאבד, לכלות, לפרק, לקרוע, וחלילה להשמיד, את כל מוסדות הפאר אשר ייסדו מרנן הגאונים הרב יהודה צדקה ז"ל, הרב בן ציון אבא שאול ז"ל, מרן גדול ישראל הרב עובדיה יוסף ז"ל, אשר מסרו נפשם ימים ולילות כשהוא היה ילד ב... והם כיתתו רגלם מישוב לישוב להקים מוסדות תורה במדבר, בשממה, בארץ ציה וצחיחה, והביאו את דבר השם לכל מקום בארץ ובתפוצות.

האיש הזה שאתה מקנא לכבודו ולא לכבוד שמים, יצר תנועה דמה של בובות, במטרה אחת, לייצר מחלוקת, ויחל לראות בחורבן המפעל הגדול שהקים מרן ז"ל בזיעת אפו, בדמו, בנפשו, ובנשמתו. ויתלקטו אליו אנשים רקים ופוחזים, ודימו ושאפו בכל כוחם להפלת התנועה. המעיט מכח היהדות החרדית ב -120 אלף קולות שהלכו לאבדון. והם יכלו להציל את השכינה מהגלות, את קדושת הכותל המערבי, את חוק גיוס בני התורה, את גיוס בנות ישראל הכשרות, את קדושת השבת הנרמסת בריש גלי, את הפריצות הנוראה והמזעזעת, מצעדי התועיבה, את השלטון של הכפירה ועיוות המשפט בישראל.

הוא קיווה ליצור שסע וקרע בתוככי היהדות הספרדית המדממת אשר שבה למקורותיה, גרם ללשון הרע ורכילות, לביטול תורה, לבזיון גדולי התלמידי חכמים, למרידה בגדולי הרבנים הספרדים. דבר אשר לא היה לעולמים.

לא הייתי נזקק לענין זה. אלא שאתה זה כמה פעמים חזרת ושנית בדבר.
ומה שהערת על שפתו המשובשת, הוא משום שהתיימר להחליף לו רב גדול הידוע בהקפדתו על לשון הקודש בדיקדוקיה, ואמרתי נכון למי שחושב עצמו ל"תלמידו" שעליו לדקדק בזה.
שאלה - 176902
לכבוד מורנו הרב, בימים אלה אנחנו אומרים תיקון לאה ולא תיקון רחל, אפשר שהרב יבאר מה המושג הזה?
תשובה
אעתיק לך דברי הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל מה השיב למי ששאל אותו בזה בשו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים סימן א. "ודע כי לאה ורחל אמותינו, שהם נשי יעקב וישראל אבינו, נקראו בשמות אלו על שם שמות העליונים ההם שנקראת בהם המלכות העליונה, מפני כי נשמות שלהם היו כל אחת חלק גדול מן חלק המלכות העליונה הנקראת לאה, ומן חלק הנקרא רחל, ולכן גם הם נקראו בשמות אלו ודי למבין.
ולהיות כי ישראל חוטאין גורמין פגם בעונותיהם בספירות המלכות העליונה, הנקראת בשם שכינה כאמור לעיל, בחלק ממנה הנקרא רחל, ובחלק ממנה הנקרא לאה, וכן נמי כאשר זוכים בתורה ומצות ותפילה עושים תיקון ותוספת אורות שם, על כן נתקן סדר זה של תיקון חצות שהוא תיקון רחל, כדי לתקן בחלק המלכות הנקרא בשם רחל, ותיקון לאה כדי לתקן בחלק הנקרא בשם לאה, ויש בזה טעמים עמוקים, ואין ראוי לפרשם עתה, ולא ארחיב לך הדברים האלה יותר מזה, ואתה תעשה לדעת רשב"י ע"ה, ורבינו האר"י ז"ל, שעשו סדר התיקונים האלה על פי הטעמים הגלויים להם, וכבר באלו הדברים אשר כתבתי לך אתה מבין ויודע פשטות הענין, באיזה מקום אתה עושה ומתקן, ודי בזה לאיש כמוך". וכן הוא בספרו עוד יוסף חי [הלכות, פרשת וישלח אות א].
שאלה - 176225
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שלום כבוד הרב, אמש י"א בניסן התשע"ט נשרפה הכנסיה בפריס, שמעתי כי שם שרפו את התלמוד לפני שנים האם זו שמועה או מציאות?

תשובה
היום הזה י"א בניסן תשע"ט יום פטירת שנים מגדולי האומה, הגאון המפורסם רבנו משה אלשיך ז"ל מפליטי מגורשי ספרד, פוסק מפורסם והמפרש הגדול של התורה, והגאון המקובל השל"ה ז"ל.

אשר לשאלתך מקור העבודה זרה בעולם, היא הכנסיה הגדולה הלזו שנשרפה אמש היתה על שם אמו של אותו האיש ואיני מזכיר שם המקום משום שם "אלהים אחרים" לא תזכירו.
שם מקום הטומאה הגדולה, לפני 890 שנה בזמן הרשע לואי ה - 9 מלך צרפת, התקיים "משפט ליהודים בראשות המלכה המרשעת פלאנאש מקסטיליה, בו נתבעו רבנו יחיאל מפאריס ז"ל ורבנו משה מקוצי ז"ל, על ענינים שונים בש"ס, בפסק הדין נשרפו אלפי עותקים בכתב יד של הש"ס ומפרשיו.

הקדוש רבנו מאיר מרוטנבורג ז"ל ראש רבני אשכנז שישב בגרמניה חיבר קינה "שאלי שרופה באש לשלום אבלייך... אשרי שישלם לך כגמולייך...

היה זה ביום השישי פרשת חקת, ויום זה נקבע לתענית לדורות, ועיין במגן אברהם ז"ל [אורח חיים סוף סימן תק"פ] שהביא דברי הספר תניא לרבנו יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא ז"ל, "ביום השישי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו עשרים קרונות מלאים ספרים בצרפת, ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא".

וכן כתב בעל ספר שיבולי הלקט "ועל זה שאנו עסוקין בהלכות תענית ובעניין שריפת התורה כתבנו זה, לזכר על מה שאירע בימינו על רוב עונותינו אשר גרמו לנו,ונשרפה תורת אלוקינו בשנת חמשת אלפים וד' שנים לבריאת העולם, ביום שישי פרשת וזאת חקת התורה, כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת, כאשר שמענו למשמע אוזן וגם מן הרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאילת חלום לדעת אם גזירה היא מאת הבורא, והשיבו להם 'ודא גזירת אורייתא', ופירושו ביום שישי זאת חוקת התורה היא הגזירה, ומאותו היום ואילך קבעוהו היחידים עליהם להתענות בו בכל שנה ושנה, ביום שישי של פרשת זאת חוקת התורה".

רבי חיים פלאג'י ז"ל כתב "ובעירנו אזמיר יע"א, נהירנא מכד הוינא טליא, דהיו כמה אנשים סוחרים דהיו נזהרים שלא לצאת אפילו לשוק לעסקיהם בערב שבת חוקת. ומה שהיה להם לעשות בערב שבת, היו עושים ומתקנים מיום חמישי. והן עוד היום רבים נזהרים שלא לילך מעיר לכפר ביום הזה". וסיים על כך בברכה: "והשם שומר את עמו ישראל ובכל מקום ובכל זמן שלא תאונה שום רעה. אמן כן יהי רצון".
ומור אבי נהג להתענות ביום זה, והלילה קודם לכן היה עורך תיקון חצות בבכיה עצומה ולימוד כל הלילה. זיע"א.
שאלה - 176027
כבוד הרב, החכם אצלנו הראה לשון כף החיים פלאג'י סימן ג כ"ה בעניין ערבי השירה באישור "רבנים" ואולי אפשר לפרסם לשונו, גם הראה לנו לחמי תודה ששם וגם בדף ז בל"ת על "הדורות נחלשו"
תשובה
שנים רבות הנני זועק על כך, מיום שהקימו את תחנות הרדיו ה"חרדיות". ויש שהצהירו שהם מאזינים להם ונחרדתי כולי, כמה דברי ליצנות והבל נשמעים בהם תצילנה אזנים משמוע.

והנה לכבודכם דברי הגאון העצום רבנו חיים פלאגי ז"ל בספרו כף החיים [סימן ג, כ"ה] "אנא נפשאי כתבית יהבית בספרי הקטן תוכחות חיים פרשת בא מוסר השכל, כי בבוא עת חצות בקיץ בארבע שעות וחצי ובחורף בשבע שעות וחצי, שלא יהיה עוד בשום משתה ושמחה, ואפילו בבית חתונה ובשמירה דברית מילה וכדומה, בתוף וכינור ושירים ושירות, יען הוא זמן שהקדוש ברוך הוא כביכול שואג כארי על חרבן בית המקדש, ואין ראוי להיות משורר בתופים ובכנורות, ויעוין שם באורך, והן עתה אבא בקול תוד'ה, דמצאתי בספר לחמי תודה דף יד עמוד א שכתב וזה לשונו, אמנם באמת הוא עון פלילי, לפי דהשם יתברך בשלוש משמרות של הלילה שואג כארי בכל משמר, אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי, ואם כן איך יתכן ענין רע ומר הלז, להיות ריקוד בתופים ובמחולות בבני ישראל באותן שלוש משמרות עצמן, מבלי משים לב על חורבן הבית ושריפת ההיכל וכו', יעוין שם".
שאלה - 175931
לכבוד הרב שלום רב, האם בכל ברכת הגפן ביין צריך מזיגה? חופה ומילה וארבע כוסות לפי הקבלה?
תשובה
מקורו בזוהר הקדוש תולדות קמ"ב, ב. שיעקב אבינו כיוון בהנחת המים בכוס היין של אביו להכניע מדריגת עשו הרשע שלא ישלוט עליו. וכן הוא בזוהר [בלק קפ"ט, א] "ההוא יין משיך ליה יעקב מרחיק וסחיט ליה מענבים דההוא גפן, כדין יעקב אמשיך ליה ההוא יין דקא אתחזי ליה וחדי ושתה (בראשית קמב ב) הדא הוא דכתיב (שם כז) ויבא לו יין וישת, הכא אתכליל עילא ותתא, ועל דא ארחיק מלה ומשיך לה במשיכו דתרי תנועי והיינו לו, ליה לתתא ליה לעילא (בתרין סטרין אחיד) חנוך מטטרון אמר ויבא לו יין דארמי מיא בההוא יין ואי לאו דארמי ביה מים לא יכיל למסבל".

ובשער הפסוקים פרשת תולדות בפסוק ויבא לו יין. כי לולי שיעקב אבינו ע"ה היה מוזג היין במים, היו נשארים דין קשה והיה עשו נוטל הברכות חס ושלום.

ועיין בספר בניהו בן יהוידע על עירובין דף סה,א שכתב רבנו יוסף חיים ז"ל
"והנה תמצא שזה הכעס והרוגז שבו יתמתק ויתהפך לרצון על ידי שתיית היין ששרשו גבורה, דלכן יוצא מן הענבים שהם מספר ב' שמות אלקים שהם דין בסוד [בראשית כ"ו ה'] עקב אשר שמע אברהם בקולי. ולכך היין צריך לו מזיגה במים שהם חסדא, ולכן אמרו רבותינו ז"ל [בראשית כ"ז כ"ה] ויבא לו יין וישת דארמי ליה מייא ביינא ואם לאו לא הוה יכיל למסבל. וז"ש כל המתפתה ביינו דהיינו שיוסר ממנו כעסו ורגזו בפיוס שמתפייס על ידי שתייתו היין ששרשו גבורה, הנה זה יש בו מדעת קונו רצונו לומר דוגמא של מעלה".

וכתב הרב מנחם מרקאנטי ז"ל פרשת תולדות, כי צריך למזוג היין במים, וכן כתבו הרב מעבר יבק והרב בן איש חי ז"ל, ולא חילקו איפה והיכן, וכן ראיתי לחכמי הקבלה שהיו נזהרים בזה, מור אבי ז"ל, חכם צדקה חוצין וחכם נסים כדורי ז"ל.
שאלה - 175866
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מה המסקנות שאנחנו צריכים להסיק לעצמינו מהתוצאות הזמניות לבחירות הערב הזה?

תשובה
א, שיש דין ויש דיין, והשם יתברך עיניו צופות על דרכי איש, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, והוא שומע תפילת עמו ישראל ותפילת ותחנוני ודמעות חכמי ישראל הטהורים.

ב, שמרן רבנו עובדיה יוסף ז"ל חי, ככתוב "עוד יוסף חי", ושהוא מגן על התנועה, נשמתו הטהורה מתהלכת בתוכינו, כי הוא גידלנו, אהבנו, ונישאנו, והוא רואה מה אנחנו כן עושים ומה אנחנו לא עושים.

ג, שהשם יתברך נותן כח ויכולת למי שמשרת את הציבור ואפילו שסופג בזיונות, רדיפות, השמצות, נאצות, הוצאת שם רע, חירופים וגידופים. ומנחם אותו ומחזקו.

ד, שיש אנשים שמוכנים לאבד את עולמם בזה ובבא, לגרום מחלוקות, קנאה ושנאה ותחרות, קרע בתוך יהודי ספרד, להזיק, לקלקל, לזרוע שנאה, לגרום ביטול תורה, להכניס בסכנה את היהדות כולה בארץ ובעולם כולו, עתיד האומה, שמירת התורה, עתיד חינוך ילדינו וכל הקדוש לנו, והכל כדי כביכול לנקום, לנטור איבה, לא לוותר, להילחם, להסית ולהדיח, לחבור לאנשים אוכלי טריפות, מחללי שבת קודש, ולהסתובב ביניהם כקבצן המבקש פת לחם חריבה. כשיש לו די, פנסיה שמינה על חשבון הציבור, כבוד והדר, אבל נכנס בו החיידק האומר לא אני ולא אתה.

ה, בושתי וגם נכלמתי לראות שיש אנשים המתיימרים לייצג את הציבור החרדי כביכול, ונותנים מחסה למשלמי רעה תחת טובה, ולחזק מי שזמם ברשעות לחבל ולהרוס את היהדות הספרדית הטהורה וחלילה למחוק את כל פעילותה. ודי למבין.

ו, מהיום ומהרגע הזה אנחנו גם בני התורה, גם אנשי העמל, הפועלים, העצמאיים, אנשי המושבים והכפרים, אוהבי התורה, המחזיקים בה, ההולכים בתורת השם. נקבע עתים לתורה, נודה להשם יתברך בלב שלם, נוכיח לעיני השמים כי ראויים הננו לחסדים ולטובות שגמלנו, נקיים את המצוות, נעסוק בתורה הקדושה בכל כוחינו.

ז, ועוד מילה אחת, תודה לאנשי התנועה, לאלה שבחזית ואלה שאחרי הקלעים על המסירות, ההתנדבות, הדאגה והתפלה, העבודה ללא ליאות.
ותרשו לי תודה להרב אריה בן אסתר. חיים טובים וחג כשר ושמח.
שמח עמכם בכל לב, ומודה ומשתחווה לאבינו שבשמיים, בן ציון מוצפי.

עמוד האש הזה ההולך לפני המחנה יאיר במלוא עוזו ויבער לנצח עד בא הגואל.
שאלה - 175818
לכבוד הרב שלום רב,שבורת לב מזה שנים עקב עזיבה, בוכה ללא הפסקה ואיני מוצאת טעם לחיים, שרויה במרה שחורה קשה מאוד.
לא מעוניינת להכיר בחורים אחרים.תעזור לי בבקשה.

תשובה
בת ישראל יקרה, כמה השם יתברך אוהב אותך, נתן לך חיים, נתן לך חן וחסד, נתן לך חכמה בינה ודעת, שומר עלייך, משגיח עלייך, כי בת מלך את.
רבות בנות לפנייך היו שהתאכזבו, ננטשו, נעזבו, הרגישו בודדות, וחלילה אפילו אומללות, לאחר זמן מה קמו מעפר, התעוררו כמתוך חלום, תפסו את עצמן בידים וניווטו את חייהם בבטחה ובתבונה.
יהודים אנחנו, משחר מולדתינו נרדפנו, מארצינו גלינו, את בתינו האוייבים החריבו, את היכלנו העלו באש, וגם בגולה לא מצאנו מנוח, הגויים התעללו בנו, העלילו עלינו, הכונו פצעונו, גירשונו מבתינו ומשדותינו, גזלו את רכושינו, ולא נשבנו, לא החלפנו את אמונתינו, קראנו בשמו הגדול והוא עננו.

ראי בת ישראל יקרה, שאי סביב עינייך וראי, מאומה לא חסר לך, בא אחד ונטש, אבל את היהלום שבנשמתך לא יכול לקחת, נשארת שלימה והגונה, יש עתיד גדול לפנייך, בת אברהם יצחק ויעקב את, אל תחששי, אל תיבהלי, הכל בידך, גורל עתידך לפנייך הוא, בידייך הוא, מה חסר בך? אל נא תשקעי בדמיונות, ולא בדכאונות, חג הפסח לפנינו, בו יצאנו משיעבוד לגאולה, מיאוש לתקוה רבה. חזקי ואמצי והשם יתברך יהא עמך.
תודה על ההקשבה. אם תרצי עיצה אני בס"ד לרשותך.
שאלה - 175816
לכבוד עטרת ראשינו שליט"א, ישר כוחכם על עומדכם בפרץ בעד התנועה הקדושה ש"ס, אך הרבה שואלים איך ה"אשכנזים החרדים" לקחו אליהם חבר המשכלים איש המזרחי להרוס את התנועה של מרן?????
תשובה
אעתיק לך מה שהשבתי לאחד החברים בענין המשכילים הרשעים.

נער הייתי גם זקנתי, ולא שמעתי ולא ראיתי מעולם שום גדול בישראל שעיין בחיבורי המשכילים הארורים. שכולם מלאים כפירה ולגלוג על הבורא יתברך שמו, על משה רבנו עליו השלום, על תורת ישראל, ועל כל גדולי הדורות. לא אני הצעיר באלפי ישראל מתאים להיות נזקק לענין זה, אלא הוא נדרש בגדולים, אך נטפלתי לכך שלא להיות חלילה מאותם הרואים ושותקים ונעשים שותפים לעבירה ולקלקול הדוד.
תמיד היינו שומעים מפיהם הטהורים של מרנן ורבנן רבנו עזרא עטיה, רבנו יהודה צדקה, רבנו בן ציון אבא שאול זצ"ל, וכל גדולי הרבנים אם בישיבתינו פורת יוסף, אם בקרתא קדישא דירושלם קרתא דשופרייא, אזהרות רבות ותוכחות נוראות מליגע בספרים הללו, ואפילו בעיתונים ובכתבי עת שהיו לפעמים נצרכים מאוד לעניני מסחר, תחבורה, רפואה וכדומה.

ואספר לך ידידי היקר שאיני מכירך, אך מדבריך ניכר שחפץ חיים טובים אתה, כי בשנת תשכ"ח אירעו בירושלים שלשה אירועים של סילוק אנשים בחצי ימיהם תוך ששה חודשים, וגדולי הרבנים נזעקו והתאספו אל היכל ישיבת פורת יוסף, וישבו שם הגאונים הרב שלמה זלמן זלזניק ז"ל ראש ישיבת עץ חיים הגדולה בירושלים, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. הרב שלום מרדכי שבדרון, הרב יהודה צדקה, והרב בן ציון אבא שאול ראשי הישיבה.
ענו כולם פה אחד ואמרו כי צריכים לגדור את הפירצה שבחורים היו מביטים בכותרות העיתונים אשר נתלו בקיוסקים שברחובות קריה, וכנראה בשל כך הסערה הזאת, כי הלבלרים הכותבים את החדשות הם מחללי שבת ומטמאים בכתיבתם את עיני הקוראים. בנוסף לכך שיש בהם לשון הרע, שקר, ליצנות והלבנת פנים. מינו אותי עבדך שהייתי בחור צעיר לימים ואתי שני אברכים מבני עדות האשכנזים, ונתנו על שכמינו את המלאכה להחתים את "כל" בני הישיבות בירושלים בהם מתחייבים שלא לעיין בעיתונים למיניהם, וגם אפילו לא בכותרת העיתון. הרבנים עצמם היו הראשונים לחתום ואחריהם כל בני הישיבות ללא יוצא מהכלל.
לאחר מכן קיימו כינוסי חיזוק אחת לשבועיים כל פעם באחת הישיבות ונהרו לשם כל בני התורה בירושלים, והעמידו בכל כינוס שלשה מגדולי הדור שישאו דברי כיבושין שלא לקרוא ולא לעיין בדברי האפיקורסים המינים והכופרים למיניהם, והמגיפה נעצרה.

ואשר שאלת מאתי על מקורות חז"ל, הנה דברים אלו פשוטים הם ואפילו תינוק בן יומו יודע מה שאמרו במשנה סנהדרין צ, א. אלו שאין להם חלק לעולם הבא, רבי עקיבא אומר גם הקורא בספרים החיצונים. ובגמרא תנא בספרי מינים, ועיין יד רמ"ה שכתב "שפירשו את התורה ואת הנביאים עפ"י דעתם ולא סמכו על דברי חכמים ויש בהן שיתוף כדאמרינן בפרק אחד דיני ממונות כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן אעפ"י שיש בהן כמה דברים מיושבין שאין סותרין דברי תורה, כיון שיש בהם דברים שמביאים את האדם לידי ביטול אסור לקרות בהן והא דמיא לההיא דאמרינן בע"ז (ט"ז ב) גבי כשנתפס ר' אליעזר למינות דאמר ליה רבי עקיבא שמא דבר מינות בא לידך והנאך ועליו נתפסת למינות כו' דמשמע מינה דאסור לאדם ללמוד מהן אפילו דברים שאין סותרין ד"ת ואמרינן נמי התם הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות וגבי אלישע אחר אמרינן בחגיגה (ט"ו ב) כשהיה עומד מבית המדרש היו נושרין לו סיפרי מינין מחיקו אלמא מידי דמייתו ליה לאדם לידי ביטול נינהו". ובפסקי רי"ד כתב "דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו".
וראה מה שכתב בספרי [נשא פיסקא ט"ז] על ספרי מינים מה גורמים בעולם דברים נוראים "שמטילים איבה ושנאה וקנאה ובעלי דבבות על אחת כמה וכמה שיימחו מן העולם" רחמנא ליצלן.

וכתב רבינו חננאל ז"ל [מועד קטן יז, א] "וכגון אלישע אחר שהיה מתעסק בספרי מינין ושותה במיני זמר דגרסינן זמר יוני לא פסק מביתו. אמרו עליו על אחר שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינים היו נושרין לו מחיקו וגרסינן נמי השותה במיני זמר כו' וכל צורבא מרבנן דהכי עובדיה מתקריה סנו שומעניה". ובפסקי ריא"ז ז"ל [סנהדרין פרק יא, ט]. כתב אף על פי שקילסו חכמים דברים טובים הכתובים בספר בן סירא, כגון מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכל תביא ביתך, רבים יהיו דורשי שלומך, גלה סודך לאחד מאלף, יש בו דברים שאסור לקרוא בהם, כגון מה שכתוב, דל דקן חכים, עב דקן סכים, דאית ליה מעברתא בדיקניה כל דיירי ארעא לא יכלין ליה, שאלה הדברים וכיוצא בהם הם בלי תועלת, וגורמים לבטלה, והקורא בהם כקורא בספרי מינים, שמושכים לבו של אדם ומאבד בהם ימיו". וכתב עוד בקונטרס הראיות לריא"ז "ואם החכמים הקדמונים שהיה לבם רחב כאולם והיו חסידי עליון, לא היו יכולים לעמוד באלה החכמות ואף על פי שהיו עסוקים בהן על פי הקבלה, כל שכן הדורות האחרונים שדמו לבם לנקב המחטוטות, שאינם יכולים ללמוד בהם אלא מספרי חכמי האומות שהם ספרי מינות, ואפילו דבר טוב אין ראוי ללמוד מהמינים שנאמר הרחק מעליה דרכך, כמו שמפורש בפ"ק דע"ז, הוא שאמר הצדיק אלהים הבין דרכה וגו', שאין דעתו של אדם משגת באלו החכמות, ואין לו לעסוק אלא בתורה שהיא יראת השם".

וכתב בספר שערי תשובה לרבינו יונה ז"ל [שער ג קנג] "עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה [ברכות כד, ב], כי יש בכלל מה שכתוב "כי דבר ה' בזה" המדבר בדברי תורה במבואות המטונפות, וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, והקורא בספרי מינים. ומה שכתוב ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר". גם ראה נא מה שכתב רבנו עובדיה מברטנורא ז"ל [סנהדרין שם] "ספרי מינים, כגון ספרי אריסט"ו היווני וחביריו. ובכלל זה הקורא בספר דברי הימים של מלכי נכרים [ספרי היסטוריה] ובשירים של עגבים ודברי חשק שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד".
ומי לנו גדול מהמקובל רבנו חיים ויטאל ז"ל תלמיד מובהק ונאמן לרבנו האר"י ז"ל אשר כתב והפיץ את תורתו בעולם זה ארבע מאות שנה, ולא עסק בשום ספר מספריהם חלילה, אלא שעסק איזה זמן בלימוד חכמת הכימייה והדבר הפריע לו בלימוד התורה, כפי שתמצא שכתב מהרח"ו ז"ל עצמו בספר שער הגלגולים [הקדמה ל"ח בסופה] "גם אמר לי [רבנו האר"י ז"ל], שראה כתוב במצחי, פסוק לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף וגו', לרמוז אל עוון ביטול זמן, שבטלתי בחכמת אל כימיי"א".

וראיתי פעם אחת למור אבי ז"ל שהיה נצרך להגיע למשרד סוחר אחד מבני קהילתו, והיה פתוח לפניו "שנתון הממשלה" בו מופיעים רשימות המשרדים השונים על מחלקותיהם ושמות ופרטי הממונים עליהם, והיה מעיין במאמר שהיה שם שכתבו פקיד ממשלתי, ומור אבי ז"ל הוכיחו על פניו ואמר לו מה לך לעיין בשאר ההבלים שם, קח לך את הפרטים הנצרכים לעסקך בלבד ואל תקרא דברים שכתב אדם שאינו מניח תפילין ואינו שומר שבת ועוד, כי העיון בדבריו בהכרח פוגם את הנפש חלילה. גם באחרית ימיו לקחתיו לביקור רופאים, ובחזרתינו עברנו קרוב לבנין בו היה אולם של כינוסים בו היו בעלי "כיפות" יושבים בערב ומדברים בעניני השעה ועניני בידור, וקשה היתה עליו ההליכה, ודחפני בידו לרמוז לחצות מיד את הכביש וגרר את רגלו השמאלית שהיתה כבידה עליו מחוליו, ואמר "אל תקרב אל פתח ביתה".

וראה מה שכתב בספר הנהגות ופסקים להגרי"ח זוננפלד ז"ל הלכות תוכחה. "לצערנו הגדול באו פריצים ויחללו את קדושת שפת לשון הקודש, והרבו לחבר הרבה ספרי מינים כפירה ופריצות ר"ל, שהינם נכנסים כארס של עכנאי בלב הילדים הרכים והם נתפסים רחמנא ליצלן בלבותם ונאבדים לכלל ישראל, ובעוה"ר עשו כבר ספרי מינים האלה שמות רבות ונוראות בהרבה ארצות וגם באה"ק תוב"א, וכפי שאומרים הגדילו החפשים והפושעים ר"ל לעשות את הספרות של לשון הקודש ליותר מזיקה ויותר מלאה כפירה מאשר כל שאר השפות, אי לזאת יש חשש גדול שע"י הצורך ללמד את הילדים את השפה של לה"ק בתור שפה כדי שידבר בה, זולת הלימודי קודש שמלמדים אותו, יכשלו המלמדים בספרים וספרי לימוד שאינם מהוגנים, אלה אשר יצטרכו להם לשיטת לימוד השפה, וירעילו את התלמידים בשיטות החדשות נצר מטעי זרים בכרם בית ישראל, ומשום כך נזהרים מאד יראי ה' פעה"ק האשכנזים להנהיג מנהג זה בבתי התלמוד תורה, וכל העם רואים בזה סכנה עצומה לעתידת החינוך ולהיהדות, ובקושי התירו זאת בת"ת "בני ציון" מפני שהילדים הם מהרבה עדות של שפות שונות, אשר הי' לגמרי בלתי אפשר לא להתיר זאת. ולכן אמרתי אני בלבי שהגם שאין זה אסור עפ"י דין צריכים לעיין הרבה מאד בשאלה זו. עוד בהסכמתו לספר יד הלשון [קוסובסקי] שם כתב בזה הלשון ויניבו הבנים והבנות - עם פרי הלולים - טהרת לשון הקודש, ולא יכנוה שפת עבר".

ועיין בשו"ת משנה הלכות [חלק ח, סימן רמז] שאסף איש טהור הפוסקים כעמיר גורנה על גודל המעל הנורא במי שקורא בספריהם, והעתיק דברי רב האיי גאון ז"ל על המעיין בספריהם "יסיר מעליו תורה ויראת שמים ויפסיד באותן הענינים כי יסלק מעליו כל דברי תורה לגמרי ומזאת ההסרה יארע לאדם שישבש דעתו עד שלא יחוש לעזיבת התפלה". וכתב עוד שבתלמוד אמרו "הקורא בהם" ולא אמרו המאמין, כי ספריהם מלאים תועבה וכפירה גם ספרי הטבע והרפואה שלהם. והעתיק דברי הרמב"ם והרשב"א ורבי לוי, ודברי רבנו תם ז"ל בספר הישר [שער ו] שכתב שהקורא בהם "יאבד אמונתו". וספר שבילי אמונה, והשל"ה ועוד, אשר מפיהם לפידים יהלוכו על העוסק בספריהם.
והרב מחנה חיים [אורח חיים חלק ב, סימן א] כתב לאיש יהודי שביקש להתפרנס מהשכרת ספרים שונים בכל מיני חכמות, "לבחור לו עסק כזה אשר הוא דלת לעמק שאול ואבדון והוא הפתח של שער הגיהנם אשר הוא בארץ ר"ל מדעת הזה טוב לבחור לילך לשקוד על פתחי נדיבים ולבקש פרוסת פת כעני בפתח כי יש לו תקוה אם ימות יראה אור פני מלך אבל לעוסק במסחר כזה גיהנם כלה ועונותיו לא תכלינה כי מי הוא זה אשר ימלט נפשו מרדת שחת אם הוא לבדו יהגה בספרי מינות וחשק ואיך ימצא קץ לפדות נפשו אם יהיה כירבעם בן נבט להכשיל בית ישראל תמה אני וקורא בקול גדול איך נהפכה לגפן נכריה וכו', לחשוב מחשבות שיצא העגל מיד בן תורה האיש הזה אשר יעשה הספריה יהי שמו לחרפה ולשימצה וישא עליו עוונות בית ישראל כי גדול חילול השם ורבה המכשלה עד שאין רפואה למכתו עד עולם". ועיין בזה בשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן מ"ז.
וראיתי לסיים פרק זה בדרי הגאון השפת אמת ז"ל באיגרת הקודש אשר כתב ונדפסה בתחילת הספר מבחר הפנינים. "כל הנוגע בהם לא ינקה ויורדים חיים שאולה ר"ל. על כן הנני קורא לכם אחינו בשרנו בני ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב שבאו באש ובמים בעד תוה"ק, חדלו לכם מקרוא בספריהם המלאים דברי מינות וכפירה. ואל יטעה אתכם יצריכם שנחוץ לכם לדעת חדשות או עניני מסחר, כי הוא מעצת היצה"ר והבאים עליכם במחתרת. ואם אבותינו הקדושים פשטו צוארם נשחטו ונהרגו ומאסו בחייהם בעד קידוש שמו יתברך, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שעלינו לוותר על הריוח שבאפשרות רחוק נצמח ע"י הקריאה בהם, הרי זה ספק ושריפת נשמה להקורא בהם, הוא ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי. לבי! לבי! לחללי ישראל שנפלו שדוד בחרבם הקשה אשר כחץ שחוט לשונם, האומרים שפתינו אתנו מי אדון לנו. בטוח אני בעם קדוש כי יטו אוזן קשבת לדברינו ולהכיר הבור אשר כרו להם, ואלו אשר נפלו בשגגה במכמרותיהם ישובון אל ה' אלוקי ישראל ותוה"ק בכל לבבם ונפשם. וממעון קדשו ישפות שלום לעמו ישראל מעתה ועד עולם.
ודי בדברים הללו לחכם ומבין ומשכיל מדעתו.
שאלה - 175467
לכבוד הרב מוצפי שליט"א הרבנים המתחזים הם חרדים, כיצד התירו ללכת לערכאות?
תשובה
דע ידידי כי הכל יכול להיות כשאין יראת השם אמיתית, וכשמערבים שיקולים זרים.
הללו אין להם סדרי דין, לא כללי משפט, לא צדק, ובודאי לא שמירת הלכות דיינים.
כל הדיינים המוסמכים נקעה נפשם מהתנהלותם זה עשרות שנים, וכבר נודע בשערים הטית משפט והפרת כל כללי דיון אמיתי ניטראלי והלכתי. הכל נעשה למצוא חן בעיני בעלי השררה.
נושא הרפורמים עלה במלוא הקיפו בבית הדין הגדול והותיק שבירושלים עליו סמכו גדולי עולם ורבותינו הספרדים מדור דור, בא זה המכנה עצמו "הראבד" ובפיתויים והלשון חלקה הכניס עצמו לענין לא לו לאחר שהיה פסק דין, ומרד ברבותיו וברבנו הגדול הרב משה צדקה שליט"א, ונכנס באופן מגמתי לנושא.

עיוות משפט, היטה דין, הרס צדק, החריב את הדור, המיט שואה רוחנית על בני הספרדים התמימים, העלים עיניו מהקמת טלביזיה שבה יש עשרות איסורי דאורייתא חמורים, שתק מול חילול מועדי ישראל, בלם פיו נוכח הפיכת ימי החנוכה לימי בידור יוונים ורומאים, עצם עיניו מבזיון התורה וחילול בתי כנסת תוך הפיכתם למקום יללות תנין ובנות יענה באירגון אלפיים נשים מול ליצן בזוי במשך שעתיים שהפך את בית הכנסת הקדוש בצפת למקום בידור.

הרבנים בכללותם השתוממו והזדעזעו בראותם את ההתדרדרות הנוראה המתחוללת מתחת לאפם, והם שרויים בהלם מוחלט.
על כל אלה העיז בחוצפתו הרבה ל"התיר" בסתר פניה לערכאות, כשלא מענין אותו חילול השם, איבוד חלקם בעולם הבא, כפירה פומבית בתורה הקדושה, חרס בתי ישראל, חטאי נשים נשואות, מכשולים של איסורי עריות, ועוד מרעין בישין, ואותם בריונים הגדילו חוצפתם נגד שומרי התורה, מאיימים, מפעילים לחצים, כשכל הדרכים כשרים בעיניהם.

בשמים לא ישתקו על כך, משה רבנו לא ינוח שם ולא ישתוק, רבותינו הספרדים שמסרו נפשם על חינוך הדור לא ינוחו ולא ישקוטו.

די לקלקל את בנות ישראל, די להפלות בין בנות הרבנים, לבין בנות פשוטי העם, די להשתוללות הבריונים, די לעושק האלמנות והיתומים ושימוש בכספם לחיי תענוגים. ביד הציבור לעצור את ההשתוללות.
שאלה - 175334
לכבוד הרב קראתי שיש שלש עשרה עיקרי האמונה, אפשר לדעת מה הכוונה?
תשובה
הרי לך אותם בארות המים הלכות תשובה פרק ג
א, להאמין מציאות הבורא יתברך והוא שיש שם נמצא שלם בכל דרכי המציאות .
ב, יחודי השי"ת כלומר שנאמין שזה שהוא סיבת הכל אחד ואינו כאחד הזוג ולא כאחד המין.
ג, שלילת הגשמות ממנו וזה שנאמין כי האחד זה שזכרנו אינו גוף ולא ישיגוהו מאורעות העתים.
ד, שנאמין כי זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט וכל נמצא זולתו בלתי קדמון.
ה, שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיע גדולתו ולעשות מצותיו ושלא יעשו כזה לשום נברא בעולם.
ו, הנבואה והוא שידע האדם שזה מין האדם מכח נפשו מקבל צורת השכל ונאצל לקבל הנבואה.
ז, נבואת משה רבינו ע"ה והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים כי פה אל פה דיבר עמו השי"ת משא"כ בשאר הנביאים.
ח, היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה על ידי משה רבינו ע"ה שהיא כולה מפי הגבורה וכו'.
ט, כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השי"ת לא מזולתו עליה אין להוסיף וממנה.
י, כי הוא השי"ת יודע מעשיהם של בני אדם ואינו מעלים עינו מהם לא כדעת מי שאמר.
י"א, כי הוא השי"ת נותן שכר למי שעושה מצות התורה ויעניש למי שעובר על אזהרותיה לעוה"ב.
י"ב, להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו וכו'.
י"ג, תחיית המתים.
שאלה - 175137
לכבוד מו"ר יבאר לנו כת"ר גודל האיסור לפנות לערכאות. על מעשה הרפורמים.
תשובה
אעתיק לך תשובה שכתבתי אני עבד השם לפני קרוב לשנה כאן.
אוי לדור שכך עלתה בימיו, ירוד ירדנו, הדור הולך ומתדרד, ומיום שהסתלק נזר תפארתינו מרן ז"ל גדלה החוצפה. ומי שמודיע הלכה לרבים נרדף, נמאס, נדרס, מושמץ, ונתעב בעיני הכל, גם בידי אלה הנקראים "חרדים".
תחילה וראש עלינו לדעת כי חומר האיסור הוא "מהתורה" ככתוב [שמות כ"א, א] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ודרשו רבותינו ז"ל [גיטין פ"ח, ב] "ותניא, היה רבי טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים, אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים",

ובמדרש תנחומא [משפטים סימן ג] כתב "מנין לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה עם זה שיודעים שהגויים דנין אותו הדין כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני גויים, "כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה" ואחרי כן כפר בתורה שנאמר [דברים ל"ב, ל"א] כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים. משל למה הדבר דומה לחולה שנכנס הרופא לבקרו אמר לבני ביתו האכילוהו והשקוהו כל מה שרוצה אל תמנעו ממנו כלום נכנס אל אחר אמר לבני ביתו הזהרו שאל יאכל דבר פלוני ואל ישתה דבר פלוני, אמרו לו לזה אמרת לאכול כל מה שהוא רוצה ולזה את אומר אל יאכל, אמר להן החולה הראשון אינו של חיים לפיכך אמרתי להם אל תמנעו לו כלומר בין יאכל ובין לא יאכל ימות, אבל זה שהוא של חיים אמרתי אל יאכל דבר פלוני שלא יכביד את חוליו, וכן חוקות הגויים שנאמר [ירמיה י, ג] כי חוקות העמים הבל הוא וכתיב וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם [יחזקאל כ, כ"ה] אבל לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים שנאמר [ויקרא י"ח, ח] ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ואלה המשפטים אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אם עשיתם את הדין ואין אתם מזדקקין לפני גויים אבנה לכם בית המקדש וישבו בו סנהדרין שנאמר [ישעיה א, כ"ו] ואשיבה שופטיך כבראשונה וגו' וכתיב [ישעיה א, כ"ז] ציון במשפט תפדה וגו', וכתיב [ישעיה נ"ו, א] כה אמר השם שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא".

ובמדרש אגדה [משפטים א] "כל הקובל בפני ערכאות של גויים אין לו חלק לעולם הבא וכפר באלקי ישראל". וכתב רש"י ז"ל [שמות שם] "ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו "כדיני ישראל", אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר [דברים ל"ב, ל"א] כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים, כשאויבינו פלילים זהו עדות לעילוי יראתם". ורבנו יצחק אברבנאל ז"ל [דברים טז] כתב "כי כמו שאף על פי ששחיטת גוי שאם תהיה על האופן הראוי היא אסורה. ככה המשפט שיבא על ידם אף על פי שיהיה כדת וכהלכה הוא פסול ותועבת ה' וכמו שאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' וצריך עוד שלא יהיו השופטים עמי הארץ כי אם מומחים ובקיאים בדינים וכמו שדרשו לפניהם ולא לפני הדיוטות. וצריך עוד שמלבד שיהיו השופטים מזרע ישראל וחכמים עוד יהיו בעלי מדות. וכמאמר יתרו ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע". ורבנו משה אלשיך ז"ל [שמות שם] כתב כי הדן אצלם "גורם שעל הארץ יריקו דם ואש ותימרות עשן".

והרמב"ם ז"ל כתב [הלכות סנהדרין כ"ו, ז] "כל הדן בדייני גויים ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני גויים"
ורבנו יונה ז"ל כתב בספר שערי תשובה [שער ג, כ] "ומן המצוות החמורות שלא לדון בערכאות של עובדי עבודה זרה, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, "לפניהם" ולא לפני גויים, ופושעים יכשלו בם, וכבר הקדמנו לדבר על דרכי מות הנמצאים בעבירה הזאת".
ואעתיק לך דברי הרב צרור המור [פרשת משפטים] שכתב "ולכן אין לדון בדיני הכותים לפי שהם באים מכח הדין. הוא עשו איש אדום. ואין להם פשרה ורחמים. אלא יין חמר מסך מדת הדין הקשה. והבא לפניהם הוא מחלל את השם יתברך. שהוא רחום וחנון ואינו רוצה להדבק בו. ומיקר שם עבודה זרה. שהיא דין וזעם ועברה. וזהו לפניהם ולא לפני גויים. ולכן המביא דין לפני הכותים הוא גורם למדת הדין להתפשט בעולם. ולא יבחין בין צדיק לרשע בין הדיוט לגדול. אחר שהם קשורים במדת הדין. ולכן אמר "ואלה" המשפטים בוא"ו. כלומר כמו שהזהרתיך למעלה לא תעשון אתי אלהי כסף. וכן לא יהיה לך אלהים אחרים. אלא מזבח אדמה תעשה לי וגו'. בכל מקום אשר אזכיר את שמי של רחמים. אבא אליך וברכתיך.

וראה נא מה שכתב גאון עוזנו הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף [קצוש"ע חושן משפט סימן כו "והגאון מהרצ"פ פראנק זצ"ל, כתב בין השאר וכו' ולפיכך הדן בפניהם ה"ז רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה, כדברי הרמב"ם והש"ע, וא"כ מטעם זה עצמו גם יהודי ששופט ע"פ חוקותיהם, בודאי שהוא גרוע יותר מגוי, שהגוי לא נצטווה לשפוט דוקא ע"פ דת ישראל, אבל יהודי זה שמצווה לדון ע"פ התורה, והוא מתנכר אליה ודן ע"פ המג'לה של העותומנים ושאר חוקי אומות העולם, שעליהם נאמר יוצר עמל עלי חוק, יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו, הרי הוא רשע ומרים יד בתורת משה, וכדברי הרשב"א, הרי הוא הורס חומות הדת ועוקר ממנה שורש וענף והתורה מידו תבקש, והוא הדין למי שהולך להתדיין בפניו. וצר לנו מאוד שחוקים אלה אימצה הממשלה וכן הכנסת, לדון בהם במדינת ישראל, ואין לך עלבון לתורה ולנושאי דגלה יותר מזה, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, מהרה יבוא האדון אל ביתו וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. ע"כ.
גם החזון איש זצ"ל (סנהדרין סי' ט"ו אות ד') כתב: שהדבר ברור שאין שום נפ"מ בין הדן בפני עכו"ם, לבין הבא לדון אצל שופט יהודי הדן ע"פ חוקים זרים שבדו אומות העולם, ואדרבה הדבר יותר מגונה ששופטים יהודים המירו את משפטי ה' ותורתו הקדושה למשפטי ההבל של הגוים, ואפילו אם יסכימו כל בני העיר על זה, אין שום ממש בהסכמתם, (עיין רמב"ן ר"פ משפטים), ומשפטם חמס עושק וגזל, ומרימים יד בתורת משה. ע"כ. והגריא"ה הרצוג זצ"ל כתב: שכעת כאשר עם ישראל שוכן בארצו, ולדאבון לבנו הוא דן ע"פ חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהלה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גוים, כי המבלי אין אלקים בישראל וכו' ח"ו. ומוכח מדברי הרשב"ץ (ח"ב סי' ר"צ), שגם הדנים בערכאות של מוסלמים שאינם עובדי ע"ז, הרי הם בכלל מה שאמרו לפניהם ולא לפני עכו"ם, שכיון שאינם מכירים בחוקי התורה, וטוענים שכבר פקע תוקף דת משה, ולכן דנים הם ע"פ משפטי נביאי השקר שלהם, ההולך לדון בפניהם הרי הוא כבועט בתורת אלקים חיים כפי שקבלנו מדורי דורות עד משה רבינו, ותוצאות מצב מחפיר ומביש זה מי ישורן וכו'. עד כאן תורף דבריו".
ועיין בדברי מרן השלחן ערוך חושן משפט סימן כ"ו, והגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף חו"מ סימן כ"ו. ובביאור הגר"א שם ובכל המפרשים שם. וכמה פעמים אין ספור היה מרן ז"ל צווח על כך בשיעוריו בכל מקום ובכל זמן זכותו תגן בעדינו.
והוא רחום יכפר עון. ודי בזה לכל מי אשר נשמה יהודית בקרבו והוא מזרע ישראל.

בוז לפונים לערכאות משה רבנו ייפרע מהם, ובוז לתומכים והמסייעים בעד הרשעים.
שאלה - 175000
שלום לכבוד הרב
מה האיסור להתפקד למפלגה חילונית ולנסות להשפיע בתוכה, כי לאחרונה ראינו קבוצה של אנשים ונשים הנראים חרדים מנופפים בדגליה.

תשובה
תשובה
אקדים ואומר שכל מה שאכתוב כאן לשאלתך הנכבדה הוא דרך עיון ולימוד, וליבון הסוגיא. ואין לי שום שייכות אישית לגבי שום גוף אישיות או קבוצה, וכן איני מתכווין חלילה לפגוע נגד שום אדם או קבוצה. ועוד אומר כי דברי מיועדים למי שיש אמונה ויראה בלבו ואינו בא עם מסקנא מוקדמת והחלטה או דיעה קדומה, אלא להחפץ להבין את האמת בלבד.

א, הטעיית הציבור שומר המצוות.
מפלגה חילונית אינה מכירה בתורה הקדושה, ברבון העולמים, בקיום תרי"ג מצוות, בחכמי ישראל, בשבת קודש, בחשיבות לימוד התורה שהיא סוד הקיום הפיזי והרוחני שלנו בארץ הקודש, בסמכות ההלכה בכל הנוגע ליהדות, בסיפוק שירותי דת כהלכה ללא חסדים, וכדרך הקבצנים בהסכמים צדדיים, ומניחים את התורה ומצוותיה בקרן זווית כאילו חלילה היא בדרגה חמישית או שישית בהעדפה לאומית. הרי כל מי שמשתייך למפלגות אלה, עובר ברגל גסה על השבועה שנשבענו לאבינו שבשמיים בהר סיני לקיים את התורה ולהיות נאמנים לה. עצם ההתפקדות אליה כחבר, גם ללא נשיאת תפקיד ציבורי מטעמה, וללא ייצוגה בכל מוסד ממוסדות השלטון מצביע על כך שהוא מקבל עליו את חוקיה, תקנותיה, ועקרונותיה שהינם בהכרח נוגדים את התורה הקדושה, ומורדים בקבלת עול מלכות שמים חלילה. וכל הנהגתם הינה ככל הגויים עם ישראל, ולפרוק מעלינו עול תורה ומצוות, ולשאת בשקר ובהטעיה את קדושת העם, הארץ, ותורת ישראל. והפרחת סיסמאות נבובות וריקות מתוכן לשוא.

ב, הנושא המרכזי הוא ההשתייכות וההתחברות.
במכילתא דרבי ישמעאל [יתרו, פרשה א] "וכן אתה מוצא ביונדב, שמתחלה היו קוראין אותו יהונדב, וכשבא לאותו מעשה, פחתו לו אות אחת ונקרא יונדב, שנאמר [דברי הימים ב' כ, לז] בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך. מכאן אמרו חכמים, אל יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה".
כתב רבינו] בחיי במדבר כ, כ"ח] "ומה שנסמכה אסיפת אהרן לפרשת מלך אדום אמרו במדרש [תנחומא סימן י"ד] זהו שאמר הכתוב "בהתחברך לרשע פרץ השם את מעשיך". על שנתחברו לרשע זה לעבור גבולו, חסרו אותו צדיק".
וכל כך מזיקה השתייכות לאנשים פורקי עול תורה, עד כי הגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו חומת אנך [משלי ט"ו, ו] "בית צדיק חוסן רב ובתבואת רשע נעכרת. אפשר דהוא אזהרה לצדיק לבל ישתתף עם רשע וזה שאמר ובתבואת רשע אם נתערב תבואת רשע בנכסי הצדיק בדרך שיתוף וכיוצא, נעכרת בית הצדיק".
וכמוהו כתב הרב תפארת ישראל [בועז, קידושין פרק ד, א] "ואמרו עוד [באבות פ"ב] איזה דרך שיבור לו האדם. והשיבו, שיהיה לו חבר טוב. ואמרו עוד [שם פ"א] יהי ביתך בית ועד לחכמים והוה מתאבק בעפר רגליהם. עשה לך רב, וקנה לך חבר. וכן הוא אומר [תהלים קי"ט] חבר אני לכל אשר יראוך. וכן בכל מדה ומדה בין נדיבים תתנדב נפש האדם, ובין רעים תשחת נפשו בו".
והגאון רבנו משה פיינשטיין ז"ל נשאל על הקמת ועד לעניני צדקה באמריקה שחברים בו גם נציגים קונסרבטיבים, והמטרה לעזור למשפחות במצוקה. ואעתיק כאן שורות קצרות מדבריו. בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב, סימן ק] "מעצם הדין צריך להתרחק בכל האפשר מאלו הקונסרבטיבים שהם גם כן כופרים בהרבה עיקרי הדת ובהרבה מצוות התורה ,ורוב "ראבייס" שלהם מסיתים ומדיחים לכפירה ולחילול שבת, ולעוד הרבה עבירות חמורות, ואין חילוק ביניהם ובין כל מיני כופרים, והם נעשים גרועים מיום ליום, ודבר האחרון שעשו שעוד חיזקו ידי הכופרים והרשעים שבכנסת דארץ ישראל להחשיב נכרים גמורים ליהודים, הראה כבר שאין רצונם להיות כלל חלק מישראל מאמינים בני מאמינים, שמסרו נפשם על התורה ומצוותיה ורוצים שיתערבו בני ישראל עם הנכרים חס ושלום. והכתוב אומר בהתחברך לרשע פרץ השם את מעשיך, אף שהיתה כל התחברותו של יהושפט אלא בעניני ספינות להרווחת המדינות. איברא דאם היו זה רק עניני העיר והמדינה שמוכרחין בכל מדינה להתייעץ עם כל אזרחי העיר והמדינה בין נכרים בין ישראלים לא שייך להתחלק, אבל דברים השייכים להמדינה עוסקים בזה מושלי המדינה, והם עושים הוועדים ולא שייך לוועדים שעושים יהודים. דהא הוועד נעשה רק לעניני יהודים בלבד, וליכא שום דבר דלא יהיה שייך לדיני התורה דאף עניני צדקה וכל שכן קולטור וחינוך, שכל עיקרם הם עניני תורה אין בשום אופן להיות בוועד אחד עם כופרים מכל המינים, וצריך לעשות קהילה מיוחדת משומרי תורה לבדם לכל הענינים שנעשה לטובת היהודים".

ג, מרידה בגדולי ישראל.
יש כאן נושא מהותי ויסודי הנוגע לנאמנותינו לאבינו שבשמיים. על כולנו לדעת שלא יתכן לקיים רצונו של השם יתברך ללא ציות לכל דברי התורה, ברוך השם אין אנחנו לא רפורמים, ולא קראים. לא כופרים ולא קונסרבטיבים. התורה הקדושה ורק היא מורה לנו את כל דרכינו, במשא ובמתן, באכילה ושתיה, בחוקי השינה, החיים הפרטיים והציבוריים, ההתנהלות, העסקים, בין אדם לחבירו, הלכות שכנים, שותפים, גזל, גניבה, השאלה, שכירות, שכר שכיר, פקדון, שמירה, אבידה, מציאה, לוה ומלוה, פרעון חוב, זכויות עובדים, ואפילו יחס והתנהגות לבעלי חיים, הדאגה ליתום ולאלמנה, לעניים ולנכים, לחולים, ולהבדיל לנפטרים, ולשמח חתן וכלה. כל צעד מחיינו מחושב על פי התורה הקדושה, ואסור לנו לזוז ממנה כמלא נימא.
התורה הקדושה ציוותה עלינו "ועשית ככל אשר יורוך" והזהירה אותנו "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אם בהלכות שבת, תפילין, ספר תורה, מזוזה, תפילה, מועדים, שחיטה, טריפות, מעשרות, חלה ותרומה, טהרת הבית, נישואין, גירות, יוחסין, כהונה ולויה, מילה ופדיון, ועוד אלפי פרטים, שבכולם אנחנו מצווים לציית לחכמי ישראל האמיתיים שבכל דור ודור, ואין לנו לזוז מדרכם ומהוראותיהם. וכל המימר דבריהם הרי הוא מורד חלילה ברבון העולם ובתורה הקדושה.
על אחת כמה וכמה בהשתייכות מגזרית, ציבורית, קהילתית, ועד בית, הנהלת בית הכנסת, ועד קהילה, ועד עובדים, מועצה מקומית, שלטון אזרחי, צבאי, מדיני, ושלטון מרכזי, עלינו לשמוע בקול התורה. וכל מי שסר אפילו כמלוא נימא מדבריהם מצבו לא טוב בעולם הזה ובעולם הבא. ולכן כיצד יתכן לקיים פורום, להשתייך, להתחבר, להצטרף לגוף או תנועה שעומדים בראשה אנשים שאינם מקיימים את התורה, והצהרותיה הם בניגוד גמור לחוקי התורה. ולעשות דבר השייך לכלל הציבור נגד רבני ישראל האמיתיים ונאמנים לתורה איש מפי איש עד משה רבנו עליו השלום.
שאלה - 174710
כבוד הרב היקר, אולי כדאי לפרסם לשון מרן החבי"ף בגנזי חיים דף עה ע"ד ערך חכם
תשובה
בהחלט כן.
"חכם יש חיוב ומצווה גדולה שיודיע את דעתו להגיד כפי מראה לבו והחזיון אשר חזה וכו', ומכל שכן אם יש חילול השם וחילול התורה, בדבר שאינו חייב למנוע את עצמו, אלא חייב לגלות דעתו, ואין צריך לומר אם הוא לאפרושי מאיסורא, כי על ידי שיגלה דעתו או יסכים בדבר מה שהוא על דבר אמת וענווה צדק יתקיים הענין, ואפילו לא יתקיים היום, יתקיים למחר. שיבואו יראי השם ויקבלו דבריהם, וכל לאפושי גברא שפיר דמי, וכמה נזיקין וחבלות וחילול השם וחילול התורה, יוצא מכמה חכמים שהם מונעים מלהגיד כי ישר מה שהם מסכימים לפי האמת. וכמה מחלוקות מתרבות בישראל על ידי זה.

ואפילו בשתיקה הם נענשים כמבואר בזוהר הקדוש סדר טהרה [דמ"ו ע"ב] על פסוק נאלמתי דומיה החשתי מטוב. ואותם המתחסדים כשיש מחלוקת ורואים חילול השם וחילול התורה, והם עומדים מנגד כדי שלא להתטפל בשום מחלוקת, לא יפה הם עושים, כי במקום שיש חילול תורת קונו צריך לדבר ולהתקוטט נגד בני אדם המתייצבים על דרך לא טוב לחלל קודש.
צא ולמד מה שכתב הרב מורנו הרב שמואל די אוזידה ז"ל בספרו מדרש שמואל [אבות פרק ב, ו] דתנן התם במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. וזה לשונו "פירוש הוא כי מי שאינו נכנס במחלוקת על דרך לא טוב, אינו חושש לעלבון תורת קונו, ואינו נכנס בדרך אנשים, ולזה במקום ההוא השתדל להיות איש, הוא וחזקת והיית לאיש יעויין שם. ודבריו חיים וקיימים דאיך יתכן האדם שהוא ירא השם ורואה שאחרים מבזים את התורה ואת לומדיה והוא יעשה חסידות שלא להתטפל במחלוקת נגד השם ונגד משיחו, כי הוא חסיד שוטה, ועל דרך שאמרו בגמרא איזהו חסיד שוטה שרואה אשה טובעת בנהר ואינו מצילה, כמו כן הוא ענין זה ממש. ומה גם כי התורה עצמה היא בתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ואין יתכן שיהיה האדם רואה לבתו של מלך שרומסים ודורסים אותה ברגליים חס ושלום, והוא עד או ראה או ידע, ויעמוד מנגד, ולא יהיה לו עונש גדול על זה". והשם הטוב יכפר בעדינו.
שאלה - 174503
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
יישר כוח שנלחם מלחמת תורה היום אני שומע שאומרים שצריך לעשות הכל מאהבה ובלי להזכיר יראה ונראה בעצם תחיה איך שנוח לך ואל תפחד מה" אם אפשר להסביר לציבור

תשובה
מי שאומר כן הרי הוא כופר בתורה ועוקר מצוות עשה של יראת השם. שנאמר [דברים פרק י, פסוק י"ב] "וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹקיךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹקיךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹקיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ".
וכתב בספר החינוך פרשת עקב מצוה תל"ב
"להיות יראת ה' על פנינו תמיד לבלתי נחטא, כלומר שנירא ביאת ענשו ולא יהיה לבבנו בלי מגור אליו כל היום, ועל זה נאמר [דברים י', כ'], את ה' אלקיך תירא. והראיה שזהו מצות עשה אחת מחשבון תרי"ג מצוות שנצטוינו, מה שאמרו בסנהדרין [נ"ו ע"א] על דרך הויכוח בפירוש ונוקב שם ה' וגו' [ויקרא כ"ד, ט"ז], ואימא פרושי דכתיב אשר נקבו בשמות ואזהרתיה מן את ה' אלקיך תירא. ירצה לומר על דרך הויכוח, כי אולי נפרש ונוקב בהזכרת השם לבד מבלי שיברך, והעוון שיהיה בזה לפי שהפסידו היראה, כי מיראת השם שלא יזכר שמו לבטלה, והשיבו שם דליכא למימר הכי, דשתי תשובות בדבר חדא דבעינא שם בשם וליכא, כלומר שיברך השם בשם כגון יכה יוסי את יוסי, ועוד אזהרת עשה הוא, וכל אזהרת עשה לאו שמה אזהרה, כלומר, דקרא דאת ה' אלקיך תירא מצות עשה היא. ושורש המצוה ביראת ה' נגלה לכל רואי השמש, כי השמירה הגדולה מן החטא הוא יראת ענשו". ועיין בהרמב"ם ז"ל בהלכות יסודי התורה מה שכתב בזה.

ובזוהר הקדוש כתב כי בכל מצוות עשה שאדם מקיים, כגון ציצית, תפילין, מזוזה, לימוד תורה ועוד, הרי הוא מקיים עוד שתי מצוות מהתורה, והם יראת השם שיפחד פן לא מקיימם כראוי וכהלכה. ומצוות אהבת השם, שמרוב אהבתו אליו ישתדל לקיימה באהבה ובשמחה רבה.
שאלה - 174440
לכבוד הרב שלום רב
אני ספרדי בן עדות המזרח, ואני מתחבר יותר למפלגת יהדות התורנ אשכנזית ורוצה לבחור בהם אם אני יכול?

תשובה
שלום לך ידידי,
א, איך אתה "מפקיר" את המוסדות הספרדים שהם בשרינו, ביתנו, ביתו של מרן?
ב, איך אתה מתעלם מלומדי התורה, מגידי השיעור, פוסקי ההלכה הספרדים אשר עוסקים בתורה יומם ולילה, ומעמידים את ההלכה של אבותינו על תילה, הרי ישנם הבדלים מהותיים, משמעותיים, בהלכות ובמנהגים, את כל זה נמחק, נתעלם ונעלים?
ג, מה יהיה עם אלפים רבים כן ירבו של בני התורה בישיבות הספרדיות, אשר יונקים תורה, הלכה, מנהגים, מסורת אבות בישיבות הספרדיות הנפלאות.
ד, מה עם טפינו ועוללינו דור העתיד של יהדות ספרד המהוללה, מוסדות החינוך מגיל אפס ועד גיל הישיבות אשר המנהלים כורעים תחת עומס המלאכה של החינוך, אספקת הציוד, המבנים, וכל הפרטים מהקטנים ועד הגדולים, את הכל חלילה נשליך מאחרי גבינו?

ה, זכור תזכור את אותו ענק שבענקים, גאון הגאונים, אהוב שבאהובים, קדוש שבקדושים, אבא של כולנו, שאהב אותנו, ביטל תורה עבורינו, רץ מעיר לעיר וממדינה למדינה, והקים אומה שלימה כפליים מיוצאי מצריים מהעפר, מדלי דלות, לימדם תורה, ודאג לכל אחד ואחד באופן אישי.

ו, זכור את האבא היקר של כולנו שדלתו היתה פתוחה מדי יום השישי במשך שעות רבות לכל יהודי ויהודי קטן וגדול, גם בכל בוקר וערב לאחר התפלה, ושמע והקשיב, ליטף, עודד, שימח, ניחם, חיבק, ונישק כל אחד מאתנו, ללא תמורה, ללא אינטרס, איפה יש אדם כזה? והכל עשה כדי שיצמחו דורות של תלמידי חכמים אהובים, יודעי הלכה, חכמים ונבונים.

ז, זכור! כמה גדולי תורה בארץ ובעולם יש כתוצאה של פעולות המוסדות המפוארים הספרדים, ולמעלה ממיליון יהודים ספרדים כן ירבו עוסקים בתורה מדי יום. אנשי עמל ויזע, לצד בני תורה מובהקים, בוגרי ישיבות עם אנשי מלאכה, מסחר, הייטק, בהנהגת רבנים ספרדים בוגרי אותם ישיבות.

ח, יבוא יום ומרן ז"ל ישאלך ויאמר אני סגרתי את מאות הספרים שהיו פתוחים לפני על שלחן ביתי, הפסקתי באמצע כתיבת פסקי הלכה חמורים הנוגעים בדיני נפשות, עגונות, חשש פגם משפחה, עניים ואביונים, כדי לרוץ ולהציל את שרידי היהדות הספרדית המפוארת, ומה אתה עשית בשביל כך???
אני מודה לך שגרמת גם לי לחשוב להתבונן ובעיקר להתעורר לעשות למען אחינו בשרינו.

עניי ביתך קודמים, אל תטוש תורת אמך. אם אתה עורק מי ישמור על הגחלת??? עתיד היהדות הספרדית בידך!!!
חותם באהבה ובהערצה לכל תומכי התורה ומתפלל כי תעלו ותצליחו. בן ציון.
שאלה - 174430
לכבוד הרב מוצפי שליט"א מבולבלת כבר !
תשובה
סתם מתחזה הגברת...... הנה לך יש חכמה ובינה. רעל לא תאכלי, לחצות את הכביש בחוסר מבט לא תחצי, ופתאום מבולבלים.....
הנה העתקתי ל"מבולבלים" את התשובה מראש העמוד
"זה ברור כשמש בצהריים מעל כל ספק שרק מטומטם או עיוור או חסר יראת השם, מופקר ומתהולל, או מחטיא הרבים יכול להתעלם מ״הפעילות״ המרושעת, החולנית, והחילונית, של
א, הפיכת הלילות המקודשים של חול המועד. לילות החנוכה, ימי החופשים, לערבי בידור, ערבי ליצנות, צחוק וקלות ראש.
ב, פתיחת טלוויזיה ״בהכשר״ על כל גווניה המכוערים. דבר שנאסר על ידי כל גדולי הדור שעבר.
ג, פתיחת אתר הכירויות ללא ביקורת, ללא מחסומים, ללא סינון מקצועי, עם פירסום תמונות נשים, בנות תמימות, בפוזות מזוויעות ונוראיות, והולכתם שולל. האם בכלל יש מי מהרבנים אשר קם ואמר שמתיר לבתו להתפרסם שם??? ואם לא התיר? מדוע שאר בנות ישראל כן יפרסמו? אמור לי ידידי היש הבדל בין דם לדם? האם התורה מתירה זאת?
ד, האדרת אנשי הרחוב, בעלי כישורי ספורט, פעלולים, תעלולים, בעלי שרירים, ושאר מרעין בישין המטמאים את בנות ישראל. ובזה הם ״מקרבים״ את הרחוקים כביכול לדת. הלא חכמינו לימדונו ״אין דבר טהור יוצא מן הטמא״.
ה, פירסומים זולים ומהגרועים ביותר של דוגמנים, דוגמניות, והבטחת הופעת ארבע נשים שחקניות בלילות הקדושים של המועדים וימי החנוכה בהם גברו החשמונאים על היוונים ב״היכלי״ הספורט. הטוטו. השמוטו. האיצטדיונים של הפרעונים והרומאים המשוקצים.
הכל בשביל כסף כסף וכסף. ומוכרים את בני ובנות ישראל בעד רכישת ג׳יפים מפוארים. רכבי פרעה, לוס ואגס, שיקגו ופאריס לתפארת מדינת הרפורמים.

בנות ישראל אינן הפקר. יש לנו אבא בשמיים שהוא יריב את ריבם. תתעוררו טרם יהא מאוחר.

ועוד משפט אחד, בימי הגאונים מרן הרב עובדיה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול ז״ל וזיע״א זה לא היה יכול להתרחש".

פושעים ובריונים לא יאיימו עלינו ולא על רבני ישראל. יש דין ויש דיין.
שאלה - 174356
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קו הלכה ספרדי לגבי הרפורמים אין לנו דעה…………

תשובה
זה ברור כשמש בצהריים מעל כל ספק שרק מטומטם או עיוור או חסר יראת השם, מופקר ומתהולל, או מחטיא הרבים יכול להתעלם מ״הפעילות״ המרושעת, החולנית, והחילונית, של
א, הפיכת הלילות המקודשים של חול המועד. לילות החנוכה, ימי החופשים, לערבי בידור, ערבי ליצנות, צחוק וקלות ראש.
ב, פתיחת טלוויזיה ״בהכשר״ על כל גווניה המכוערים. דבר שנאסר על ידי כל גדולי הדור שעבר.
ג, פתיחת אתר הכירויות ללא ביקורת, ללא מחסומים, ללא סינון מקצועי, עם פירסום תמונות נשים, בנות תמימות, בפוזות מזוויעות ונוראיות, והולכתם שולל. האם בכלל יש מי מהרבנים אשר קם ואמר שמתיר לבתו להתפרסם שם??? ואם לא התיר? מדוע שאר בנות ישראל כן יפרסמו? אמור לי ידידי היש הבדל בין דם לדם? האם התורה מתירה זאת?
ד, האדרת אנשי הרחוב, בעלי כישורי ספורט, פעלולים, תעלולים, בעלי שרירים, ושאר מרעין בישין המטמאים את בנות ישראל. ובזה הם ״מקרבים״ את הרחוקים כביכול לדת. הלא חכמינו לימדונו ״אין דבר טהור יוצא מן הטמא״.
ה, פירסומים זולים ומהגרועים ביותר של דוגמנים, דוגמניות, והבטחת הופעת ארבע נשים שחקניות בלילות הקדושים של המועדים וימי החנוכה בהם גברו החשמונאים על היוונים ב״היכלי״ הספורט. הטוטו. השמוטו. האיצטדיונים של הפרעונים והרומאים המשוקצים.
הכל בשביל כסף כסף וכסף. ומוכרים את בני ובנות ישראל בעד רכישת ג׳יפים מפוארים. רכבי פרעה, לוס ואגס, שיקגו ופאריס לתפארת מדינת הרפורמים.

בנות ישראל אינן הפקר. יש לנו אבא בשמיים שהוא יריב את ריבם. תתעוררו טרם יהא מאוחר.

ועוד משפט אחד, בימי הגאונים מרן הרב עובדיה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול ז״ל וזיע״א זה לא היה יכול להתרחש.
שאלה - 174260
אני אוהב את הרב אהבת נפש, גם מכיר מה כתב בספרו על צוואת ריה"ח ומה כתבו עוד חכמים, אך קשיא לי טובא מה עם המחמירים?
תשובה
ידידי היקר והנעלה,
מחילה מכבודו שלא עיין בתשובה בשו"ת מבשרת ציון כל הענין, וכת"ר שולחני לשדות של אחרים. רק שאלה אשאל אם כי ידעתי כי כבודו "מתבצר" בעמדתו הקודמת ושום טענה לא יזיזינו ממקומו.
בצוואת רבנו יהודה החסיד זלה"ה, והרי לך כמה דוגמאות.

טז. "לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו ימים, כי הוא או בניו....., אלא ימכרנו, ושל עץ ספק.
יז. לא יבנה אדם בית על קרקע שלא עמד בו בנין מעולם, ואם הוא אינו רוצה להניחו פנוי אז לא ישב בו שנה תמימה. לא ידור אדם בבית שנבנה על קרקע שלא עמד שם בנין מעולם אם לא שידורו בו בני אדם שנה ראשונה.
יח. לא יעשה אדם מרחץ בתוך ביתו, ואם יעשה הבית יחרב, אלא אם כן עושה לרחוץ רבים בו.
יט. לא יעשה אדם ביתו גבוה מבית הכנסת.

לג. אחים נשואים לא ידורו בעיר אחד, וסימן לדבר כי ישבו אחים יחדיו וגו'.
לד. שלשה בעלי בתים לא ידורו בבית אחד כי אחד מהם יעני או ימות, כל שכן ארבעה או חמשה.

לח. לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור לביתו אם שכח איזה דבר רק יעמוד לפני הבית לישאול מה שצריך.
לט. לא ימשח אדם מנעליו ביום שדעתו לילך לדרך.

מט. לא יתוץ אדם תנור וכריים שאופים בו להשתמש באותו מקום אלא יניח אותו לתקן שנית כי סכנה גדולה כל עושה אלה.
נא. לא יקרא איש מזרעו את בנו יהודה ולא שמואל".

ואמור לי ידידי היש מי מהרבנים ה"נזהרים" בצוואתו, ונזהרים בכל אלה, אנא עיין בתשובה שכתבתי בעניותי בשו"ת מבשרת ציון חלק ג, יורה דעה סימן ל"א.
גדול היה האיש, קדוש שמו, וכתב זאת לזרעו אחריו ולא לכל ישראל.
שאלה - 174153
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א, מחר יום השישי הוא ראש חודש האם מותר לגזור צפרניים? ומה עם תספורת שיער? כי שמעתי שאסור.
תשובה
שלום ידידי וחודש טוב ומבורך, זה לא אסור. אלא זו צוואת רבי יהודה החסיד ז"ל, ואין אנחנו חוששים לכך, כפי שכתבו הפוסקים, אמנם יש מי שחושש ובפרט האשכנזים החסידים הי"ו.
בספר חסידים [צוואת רבי יהודה החסיד אות מ"ח] כתב "לא יגלח אדם הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הצפרניים בראש חודש". וכן כתב הרב חסד לאלפים [סימן רנ"א ור"ס, ב]. והגאון הרב חיים פלאג'י ז"ל תלה זאת במנהג כל אחד ואחד, ועיין מועד לכל חי [סימן ו, אות ג].
וכתב בשו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן קלח "ועל שאלתו אם יש איזה מנהג או איסור להתגלח בראש חודש. בבאר היטב סימן ר"ס ס"ק ב' כתב וז"ל כתב בצוואת ר"י החסיד שלא ליטול הצפורנים ולא לגלח בר"ח, וכתב כנה"ג אפילו אם חל ראש חודש בערב שבת אין להסתפר מפני הסכנה, ויש להסתפר ביום ה' שלפניו".
וכתב בילקוט יוסף [סימן תי"ז, אות ג] "מעיקר הדין מותר להסתפר ולגזוז הצפרנים בראש חודש, וכן המנהג כיום. ובפרט הנשים שאינן נזהרות בזה. אך יש החוששים לצוואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים בראש חודש, ותבא עליהם ברכה".
עוד כתב בילקוט יוסף [שם בהערה] "ובספר שלחן הטהור (סימן רס סעיף ד') כתב, ומי יודע להשיג טעמו אם הוא סכנה או דבר אחר, והעובר על דבריו שנאמרו ברוח הקודש מסתכן בנפשו ועבריין מיקרי. ע"כ. וכתב המגן אברהם (סימן רס) דיש מקומות שאין מגלחין בראש חודש אפילו חל ביום ו', כי כן ציוה רבי יהודה החסיד. וכן כתב הגאון רבי זלמן בשלחן ערוך שלו (סעיף א'), וכן הוא במשנה ברורה (סק"ז). ואמנם בשו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן קנח) הביא משיירי כנסת הגדולה דהאשכנזים מסתפרים בראש חודש אייר, "למאן דלא חייש לצוואת רבי יהודה החסיד", הרי שתלה דבר זה במאן דקפיד ומאן דלא קפיד. אך יש לדחות, דשמא לא כתב כן אלא לענין ראש חודש אייר, דאי אפשר היה להתגלח קודם לכן מפני העומר. ובספר שמירת הגוף והנפש (עמוד ריח) הביא משם ספר שבעים תמרים (סימן נו) שכתב, דיש לומר דגם לפי הכנסת הגדולה [שממנו שאב המגן אברהם דינו לגבי תספורת] אין להחמיר רק בתספורת, אבל בנטילת צפרנים שרגילין בהם בכל ערב שבת שפיר הוי מצוה לכבוד שבת, ואמרינן ביה שומר מצוה לא ידע דבר רע. וכיוצא בזה כתב בספר מנחת שבת (סימן עב אות סו), דאולי בערב שבת שחל בו ראש חודש שייך בו שומר מצוה לא ידע דבר רע. ובבן איש חי (פרשת ויקרא אות כא) מבואר שעל כל פנים אם הם ארוכים שעודפים על הבשר, יש לגזוז אותם גם בראש חודש. וכן כתב בכף החיים (אות יב). וכיוצא בזה כתב בארחות חיים ספינקא בשם שו"ת אלף המגן (סימן יב). ע"ש.
וגדולה מזו כתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ שהרדב"ז לא נהג בזה שלא להסתפר בראש חודש, ואילו מהר"י זאבי ומהר"א יצחקי היו נזהרים בענין גילוח, אך לא נזהרו שלא לקחת צפרנים בראש חודש שחל בערב שבת. ע"ש. ודעת מרן אאמו"ר שליט"א שלא נהגו הכל להקפיד בכל צוואותיו של רבי יהודה החסיד, וכמו שהאריך בזה בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אבן העזר סימן ז'). ושם הביא משם כמה פוסקים שכתבו שלא כתב רבי יהודה החסיד [לענין חתן ששמו כשם חמיו] אלא להוראת שעה ולמשפחתו. שאין כח לאף חכם לאחר חתימת התלמוד לומר דבר נגד התלמוד. ושכן כתב בנודע ביהודה תנינא (חלק אבן העזר סימן עט), ועוד. ואף שבשו"ת דברי חיים מצאנז חלק א' (חלק אבן העזר סימן ח') כתב להצדיק את דברי רבי יהודה החסיד בענין הנ"ל, מכל מקום לענין תספורת וקיצוץ צפרניו בראש חודש מאן דלא קפיד לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד יש לו על מה שיסמוך, ובפרט בראש חודש שחל בערב שבת שמותר לקצוץ את צפרניהם לכבוד שבת, וכמו שכתב בשו"ת רבבות אפרים חלק ד' (סימן צז אות לה), ושם הביא משו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סימן צט), ומשו"ת משיב הלכה חלק ב' (סימן ד') להקל בזה. ע"ש. וכן כתב בספר דברי חכמים (פרק לב) בשם הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג, שלא להקפיד על צוואת רבי יהודה החסיד, רק אם בדרך כלל מקפיד לפי צוואת רבי יהודה החסיד, אז גם בזה יש לו למנוע לא להסתפר ולגלח בראש חודש על פי צוואת רבי יהודה החסיד עיין שם".
ועיין עוד בשו"ת מבשרת ציון [חלק ג, סימן ל"א]. שלמסקנא מותר להסתפר וכל שכן לגזוז צפרניים, ובפרט לכבוד שבת קודש.
חודש טוב ומבורך.
שאלה - 173801
מדוע לא נלמד סניגוריא על רשעים? מחילה מכבודו.
תשובה
כתב מורנו רבנו בחיי אבן פקודה ז"ל בספר חובות הלבבות [שער י, שער אהבת השם פרק ה] "מפסידי האהבה באלקים רבים מאד. מהם, שיקצר האדם בהקדמות, אשר תתילד מהם האהבה בבורא יתעלה. ומהם, מפסידי ההקדמות, ומהם, השנאה באהוביו והאהבה בשנואיו, כמו שכתוב הלרשע לעזר ולשונאי השם תאהב. ואמר מצדיקי רשע, ואמר מצדיק רשע ומרשיע צדיק, ואמר עוזבי תורה יהללו רשע, ואמר אומר לרשע צדיק אתה".

וכתב החסיד הנורא בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג, אות קפ"ט. "החלק השני, החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא, ועל זה נאמר [משלי כח, ד] "עוזבי תורה יהללו רשע", כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצותיה, וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו. גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב, ואת הרע לא יזכור ועל כל פשעיו יכסה, צדיק יחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים, על כן לא נכון להזכיר צדקתם בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם".

ובספר אורחות צדיקים [שער החניפות] כתב "החנף המשבח רשע בפניו, ואומר לו כמה איש נחמד ואדם טוב אתה! אף כי אינו מספר בשבחו ברבים, שלא יהיה לרבים למוקש, גם זה החנף גדול עוונו, דכתיב [משלי י"א, ט] "בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו", כי כשישבחנו יאמין לו ויחשוב שהוא טוב, וירום לבו, ויתגאה, ולא ישוב. כי כל מי שאינו צדיק, כשמשבחים אותו, ויאמר בלבו אמנם ידעתי כי כן הוא, וזה נשחת בחניפותו של זה. אבל הצדיק, אם משבח אותו אדם, לא יתגאה בזה, עבור שאמרו רבותינו, עליהם השלום [נדה ל ב] אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע."
שאלה - 173796
לכבוד הרב
מחילה שהנני מבקש ממעלתו, שכת"ר ישמור על בריאותו, בענין הבריונים.....

תשובה
תודה לך על דאגתך, אך שמתי נגד עיני את ההתדרדרות הנוראה מצד הרשעים המארגנים תכניות בידור לנשים, ואתרי היכרויות מזוויעים, ואסור לשתוק, כי מי שאינו מוחה מצבו לא טוב. ואציג לך רק שני דברים מגדולי עולם, האחד מלפני למעלה מ - 700 שנה, והשני בקודש מלפני 80 שנה.

רבנו בחיי ז"ל כתב בספרו כד הקמח
"מאי וממקדשי תחלו תני רב יוסף אל תקרי וממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו כל התורה מאל"ף ועד ת"ו, הא למדת שאפילו צדיקים גמורים נתפשים על הדור, וכן הוא אומר (שם יד) והכרתי ממך צדיק ורשע צדיק על שלא מיחה ברשע, וכן אתה מוצא ביאשיה המלך שנתפש על דורו וכתוב בו (מ"ב יב) וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו, וכן אמר הכתוב (ויקרא ה) חטאת הקהל הוא. וסמיך ליה אשר נשיא יחטא. לימדך בזה כי חטאת הקהל הוא חטא הנשיא כי הנשיא נתפש על כלן כיון שבידו למחות, וכך כתוב (ביחזקאל ג) ואתה כי לא הזהרת רשע הוא בעונו ימות ודמו מידך אבקש. ועוד דרשו רז"ל (ויקרא כו) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו והעמידו זה בגמרא במי שבידו למחות ואינו מוחה, ועוד דרשו (דברים א) ואשימם בראשיכם ואשמם כתיב ללמדך שאשמן של צבור בראשי הדיינין שיש בידם למחות".

והגאון החפץ חיים ז"ל בספרו נדחי ישראל פרק יח כתב בין דבריו "ואין איש שם על לב למצוא מזור ותרופה לזה שלא תפוג תורה ח"ו, ומה נדבר ומה נצטדק לפני כסא כבודו יתברך כשיתבע ממנו לעתיד עלבונה של תורה והעיקר תלוי בהאנשים החשובים אשר בעיר אשר בידם לחזק ולתקן הדבר כמו שאחז"ל על הפסוק חטאת הקהל הוא וסמיך ליה אשר נשיא יחטא להורות לנו שמה שהקהל חוטאין החטא הוא על החשוב כי הוא נתפס בעונם במה שלא ראה לתקן את הדבר אך מ"מ עתידין הכל ליתן את הדין דחטאת הקהל הוא".
ואני אשתוק?
שאלה - 173750
לכבוד הרב שלום, אפשר לכתוב לנו על גדולת הרבנים החתומים על האזהרה של קדושת עם ישראל, נגד המהרסים אותה? תזכה לאורך ימים ושנות חיים בבריאות גוף ונפש מתוך שמחה אמן.
תשובה
א, בראש הרשימה מורנו הגאון הרב משה צדקה שליט"א, אשר מוביל את המערכה. הוא בנו הבכור של מנהיג היהדות הספרדית בארץ הקודש ובעולם, ראש הישיבה הגאון מרן הרב יהודה צדקה ז"ל.
ב, הגאון המפורסם רבי שלמה זעפראני שליט"א, ראש בית דין בשכונת בית וגן בירושלים, ופוסק מפורסם.
ג, הגאון הגדול הרב מאיר קסלר שליט"א רבה של העיר מודיעין עילית ואב בית הדין, הוא משמש הרב הממונה של מועצת גדולי התורה לעניני קומניקציה ושמירה על קדושת ישראל.
ד, הגאון המפורסם הפוסק הרב אהרן ירחי שליט"א ראש בית דין לעניני צניעות.
ה, הגאון הגדול הרב מנשה שוע שליט"א, דיין בבית הדין אהבת שלום, ותלמיד מובהק לראשי ישיבת פורת יוסף קודם 50 שנה.
ו, הגאון הרב דוד פנירי שליט"א דיין בירושלים תלמיד ראשי ישיבת פורת יוסף.
ז, הגאון הגדול הרב יצחק הכהן שליט"א אב בית הדין בירושלים, ורב איזורי בשכונת שמואל הנביא והסביבה.
ח, הגאון המפורסם הרב יעקב שכנזי שליט"א, דיין בירושלים וחתנו של מרן הגאון רבי יהודה צדקה ז"ל.
ט, הגאון הרב אברהם בן חיים שליט"א, דיין ותיק ומפורסם בירושלים.
י, הגאון הרב אהרן פיינהנדלר שליט"א, ראש ישיבה בירושלים, וממונה מטעם הבד"ץ לעניני תקשורת טהורה.
יא, הגאון הצדיק הרב מאיד דוד שמואלי שליט"א, מגדולי הרבנים הפוסקים בירושלים.
יב, הגאון המפורסם הרב יוסף מוגרבי שליט"א, רב וראש ישיבה בעיר חולון.
יג, הגאון המפורסם הרב יהוידע גדסי שליט"א, רב עמנואת תבנה ותכונן.
יד, אני עבדך בן ציון מוצפי הי"ו, אשר כל חיי שירתתי את מור אבי הצדיק ז"ל, את מרנן רבי עזרא עטיה, רבי יהודה צדקה, רבי בן ציון אבא שאול, ומרן הרב עובדיה יוסף ז"ל. זכותם תגן בעדינו לנצח.

נגד כל הענקים בתורה הללו, הם יוצאים בעזות מצח וחוצפה רבה.
שאלה - 173738
לכבוד הרב מוצפי שליט"א יישר כוח גדול על מלחמת השם, כדי להעמיד את התורה על תילה כנגד האירגון הרפורמי אנחנו מפיצים בוצאפ את השאלות והתשובות כל יום וגם קבצים וסירטונים של הרב
תשובה
א, זה אירגון של בריונים המהלכים אימים על רבנים ויהודים צדיקים. ולקחו לעצמם אפוטרופסות על עם ישראל.
ב, הפכו את החגים והמועדים לימי הוללות ופריצות. והרי זה דומה לעבודה זרה כנזכר בתלמוד ובפוסקים.
ג,סוחטים את ציבור הנשים התמימות מכספם וחיים חיי מותרות על חשבון העניים.
ד, מרמים בשקרים גסים את גדולי ישראל.
ה, כל בני התורה האמיתיים מזועזעים ממעשיהם, וסולדים ובזים להתנהגותם.
ו, הרבנים זועמים על התנהגותם הפרוצה. הם בשיא חוצפתם ממשיכים בדרכיהם ובעלילותם. כי קרוב יום אידם.
ז, הוציאו עצמם מכלל הציבור שומרי התורה והמצוות בבזותם גדולי הרבנים אשר כל אחד מהם עוסק בתורה 30 עד 80 שנה, ורובם סיימו את התלמוד, דיינים רשומים, פוסקים ידועים, חכמים מפורסמים, מרביצי תורה יומם ולילה, והם מעפרים כבודם בעפר, אין תרופה למכתם.
ח, גדולי ישראל אשר חתמו בקול מחאה מלבם הטהור, הרפורמים הלכו לאיים עליהם לבטל חתימתם בדברי שחץ וחוצפה, אוי לדור ששופט את שופטיו.
האם הללו מתיימרים לקרב את התועים? הם הם התועים.
שאלה - 173358
לכבוד הרב
מדוע שבר משה רבנו עליו השלום את הלוחות?

תשובה
חטא גדול חטאת בניסוח השאלה בהתרסה כאילו אתה מדבר עם אדם במדריגתך, ולא נזהרת בכבוד רבן של כל ישראל הוא משה רבנו עליו השלום, ואינך אשם בדבר, כי אותם "מרצים ממרים" שוטים רקים ופוחזים, מדברים על אבות האומה כאילו היו אנשי שוק, אוי לדור שכך עלתה בימיו. ואלה לא שימשו גדולים. ואני טרחתי וניסחת השאלה מחדש.
ועיין ידידי, במסכת אבות דרבי נתן פרק ב "רבי יהודה בן בתירא אומר לא שבר משה את הלחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר פה אל פה אדבר בו (במדבר י"ב ח') פה אל פה אמרתי לו שבר את הלחות. וי"א לא שבר משה את הלחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר וארא והנה חטאתם לה' אלקיכם (דברים ט' ט"ז) אינו אומר וארא אלא שראה שפרח כתב מעליהם. אחרים אומרים לא שבר משה את הלחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר ויהיו שם כאשר צוני אינו אומר צוני אלא שנצטוה ושברן".
ובמסכת יבמות ס"ב, א] "שיבר את הלוחות מאי דרש? אמר ומה פסח שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות, אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה וישראל מומרים, על אחת כמה וכמה. והסכימה דעתו לדעת המקום, דכתיב אשר שברת, ואמר ריש לקיש, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: יישר כחך ששברת".
שאלה - 173347
לכבוד הרב שליט"א, שלום לך. שמעתי משם הרב כי יום ראש חודש הוא יום מסוגל לתפילה, זה נכון?
תשובה
אמת הדבר, זיכנו השם יתברך לדבר קודם ראש חודש אדר ראשון השנה במעלת הראש חודש, והזכרנו דברי הזוהר הקדוש כי שער הרחמים הוא שער המזרח בהר הבית וכנגדו שער התפלות בשמיים סגור בכל ימי השבוע חוץ משבת וראש חודש כמאמר הפסוק שער החצר הפנימית וכו', וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. ורבנו האר"י ז"ל גילה בזה סודות נעלמים על מעלת ראש חודש שהעולמות העליונים פתוחים לקבלת התפלות.
וידוע הוא מה שאמרו בתלמוד בבא מציעא פ"ה, ב. על רבנו הקדוש הוא רבי יהודה הנשיא שמינה את רבי חייא ובניו להתפלל על ביאת המשיח. והיה זה ביום ראש חודש כפי שאליהו הנביא גילה לו.

וכתב רבנו המהרש"א ז"ל בחידושי אגדות שם, "כי זה היום אשר בו חידוש הלבנה הוא רמוז על התחדש מלכות ישראל לעתיד ויום מוכן להתפלל על דבר זה כמאמר נוסחו וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שגם הם עתידים להתחדש כמותה כו' והוא שאמר דאי תקפי היום בראש חודש ברחמי הוו מייתי ליה למשיח".
ועיין בזוהר הקדוש אחרי מות ע"ט. ופרשת נח ע"ה, א. ותראה נפלאות.
שאלה - 173052
לכבוד הרב שלום. שאנחנו אוכלים עלי גפן ממולאים אורז ובשר, שמענו שיש בהם תולעים, האם להימנע מלאכול?
תשובה
בספר שער המצוות להרב שלמיה!!! רפאל גאליקו ז"ל במצוה קנ"ב, מערכת שרצים, אסר אותם, כי הם מלאים תולעים. וידוע כי חכמי ארם צובא היא חלב התאספו ועשו חרם שלא לאוכלם. וכן נמנה עליהם הגאון רבנו שלמה לניאדו ז"ל ובית דינו, ואליהם הצטרפו כל רבני חלב, וכך שמענו מפי ראש הישיבה רבנו עזרא עטיה ז"ל שיש עליהם חרם שלא לאכלם.
וכן פסקו הגאון רבנו חיים אבולעפייא ז"ל, רבני ירושלים, ורבני חברון לפני שלש מאות שנה. והסכימו עמם רבני בגדאד, כפי שכתב הגאון הרב בן איש חי [שנה שניה פרשת נשא ח] "ועלי גפנים כבר אסרום רבני אר"ץ יע"א לגמרי ולא יועיל להם בדיקה, וכן פה עירנו בגדאד נוהגים בהם איסור", ועוד מדינות. וכתבו שהיו בורחים ממנו כמו מבשר חזיר.
ועיין זבחי צדק אות צ"ט, ואנכי העבד כמה פעמים מצאתי בקופסאות שימורים בהכשר "חשוב" עלים שוריים בחומץ והמה מלאים תולעים.
ועיין בספר אדמת קודש חלק ב יורה דעה סימן א. והם נקראים בלעז יאברק. וכן בספר ארץ חיים סתהון יורה דעה סימן פ"ד, ובכף החיים חלק יורה דעה סימן פ"ד, צ"ד ועוד. וידוע ומפורסם בספרי ההלכה שהם אסורים, וזה שנים שבעוונותינו הרבים נפרצו הגדירות ומגישים אותם עם שרצים שונים בהכשר בשמחות ועוד.
שאלה - 173004
שלום לכבוד הרב
הרב יכול לרשום דברי חיזוק לפעילים של התנועה הקדושה ש"ס ולציבור הכללי לקראת המערכה הגורלית, להמשיך את המפעל הגדול של מר"ן זצ"ל בהנהגת חכם שלום כהן שליט"א

תשובה
מה? אני? תולעת קטנה באדמה. הם זכו! הם יתנו לי ברכה! אשריהם ממשיכי הדרך שסלל מרן ז"ל אשר מביט עלינו מלמעלה, שמח בכם, מברך אתכם, שומרי הדת! מחזיקי התורה! העומדים על המשמר! נושאי הדגל. חיילי השם יתברך, צבא קדוש של הקדוש ברוך הוא.
הציבור המזרחי אשר הרחיקום מהדת בזדון, הרסו לנו את המסורת, את השושלת, את הכבוד להורים, לסבים, לחכמים, לזקנים. וניתקו אותנו ממורשת אבותינו. והנה אנחנו חוזרים כעת למקורות, ללא מתווכים, ללא אפוטרופסים, בלי מחלקי פירורים, אלא על ידי מנהיגים השמים לילות כימים לרווחת הציבור, לשלומו, ולהצלחתו.

כל זה נעשה בהכוונת גדולי הרבנים הקדושים שלנו, ובראשם עטרת ראשינו האיש על העדה מרן חכם שלום הכהן שליט"א, בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, מגזע ישישים, בנם של אריות במסתרים, אשר כל פעולותיו טהורות וישרות, ללא רבב של נגיעות אישיות, לא מינויים ושררה, לא כבוד ותהלה, אלא מסירות נפש עילאית לטובתו הרוחנית של הציבור היקר שלנו.

נגד עיניו שם את טובת העם שבשדות, יהודים קשי יום, אלו שאין להם משען ומשעינה, חסרים להם מורים ומנהיגים, דורש ומבקש. והוא בכוחות עילאיים לא טבעיים משמש לכולם אב ומורה, חכם ומנהיג, מדריך הפורש עליהם כנפיו. ראיתיו בימים, בלילות, בערבי שבתות ומועדים, דבר אחד מעסיק אותו, מצבם הרוחני של אחינו בשרינו הציבור הספרדי, בני עדות המזרח הכשרים והטהורים, לבל יתפזרו כצאן ללא רועה.

אשריכם הפעילים, אשרי יולדתכם, כמה נחת רוח הנכם גורמים לאבינו שבשמים, כמה שמחה שמח בכם מרן הרב עובדיה ז"ל במרומים, הוא קורא שם לצדיקים בגן עדן שיגנו בעדכם ובעד בני ביתיכם, כי אתם מחזיקים את הרחוקים והקרובים, הכלים השבורים, זה חסד אמיתי, וכמה גדולה גמילות חסדים יותר מהצדקה, השם יתברך יצילכם מכל רע, ישמרכם אתכם ואת בני ביתכם, ישמע בבתיכם קול ששון וקול שמחה, אזרו חיל, החזיקו עוז, אמצו ברכים כושלות, הפעם הזאת הכפילו את הפעילות, ולא ישארו איש או אשה קטן או גדול שלא יתגייס אל המערכה הקדושה. תבורכו בכפל כפליים.
שאלה - 172900
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שבוע טוב כבוד הרב מה יהיה נערה צעירה נירצחה בדם קר ע"י בני עוולה השם ירחם

תשובה
על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים, מה אענה ומה אומר, האלקים מצא את עוון עבדיו ודם ישראל נשפך כמים, נחשבנו לצאן טבחה, מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי.

נשמה קדושה וטהורה, למטה מבת עשרים, בלי שום חטא, נבחרה קרבן כפרה בעדינו, אוי לנו כי השברנו, על זה היה דוה לבנו, בת גדולים ממשפחת תלמידי חכמים בישראל, איכה שלטה בה יד זרים אכזרים, יאות לי עשות מספד כתנים ואבל כבנות יענה.

רבותינו לימדונו כי לכל נפטר צריכים להתפלל לעילוי נשמתו שינוח בשלום על משכבו, ואין לבקש בקשות ממנו. כי י"ב חודש פנקסו פתוח והחשבון ערוך כל יום. אך מי שנרצח בידי גויים אין עליו שום דין ונשמתו ישר עולה לגנזי מרומים, וצריכים לבקש מהנשמה הטהורה להתפלל בעד כל עם ישראל בארץ ובגולה, וכאן על אחת כמה וכמה בת טהורה אשר עסקה בעזרה לאנשים חלשים וכלים שבורים, וביותר יגדל הכאב כי עדיין לא הגיעה לגיל עשרים ואינה בת עונשין, ועל מה עשה השם ככה לנו? מרוב עוונינו וחטאינו.

אנא אחי ורעי, נתחזק הרבה בשמירת שבת קדשינו היא בבת עיננו.

עיין סנהדרין מ"ז, ב. פסחים נ, א. זוהר ויחי רפ"ה. פרישה יורה דעה סימן שמ"ה, שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן שע"ג.
שאלה - 172860
לכבוד עטרת ראשינו, "יום כפור קטן" האם הספרדים נהגו? ומי תיקן זאת?
תשובה
הגאון הרב פרי חדש ז"ל [או"ח סימן תי"ז]כתב "יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חדש בשביל מיעוט הירח ומטו משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו יום כפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החדש דומיא דשעיר ר"ח כדאמרי' במוסף זמן כפרה לכל תולדותם והבי' הב"י סי' תכ"ג בשם א"ח כי כינוי תולדותם קאי אל החדשים ר"ל כי עולת ראש חדש היתה באה על תולדות ימי החדש לפיכך קרא ר"ח זמן כפרה".
וכתב השל"ה ז"ל [מסכת פסחים הגה פרק נר מצוה] "ראוי לכל בר דעת לתפוס זה הסדר שאכתוב, ויתנהג כן על כל פנים בכל ערב ראש חודש שהוא יום כפור קטן. ויתענה יום שלם כדין תשעה באב ובכל החומרות, ויפשפש במאד במעשיו וידבק עצמו בשכינה על כל פנים שעה אחת, ויהיה בהסגר עיניו למטה ולבו למעלה, ויזכור ביום המות וימסור עצמו למיתה באהבה בעת שיהיה רצון עת המיתה מן השם יתברך, ויהיה מלובש בטלית ובתפילין, ויעורר את עצמו.
וכתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו כף החיים [סימן ל"ב, ג] "בתוכי ישתומם לבי על כמה גבורי כח, דאינן עושים תענית בערב ראש חודש, דלמה לא ילפי מהני נשי, דכמה נשים צדקניות, אף שהן זקנות וגם משרתות בבתי אחרים, ועם כל זה מתענות בכל ערב ראש חודש, ואיך בחורים כפי כחם אינן מתענים, ויותר יגדל התימה על העושים הפסקה גדולה בימי השובבי"ם, ולא קבילו עלייהו להתענות בכל ערב ראש חודש, דששה לילות וששה ימים יוכלון שאת, ואילו יום אחד בחדש לא יוכלו לסבול, ואיתא בספר החסידים סימן צ"ז, דחכם אחד ציוה לבנו שלא יעברו עליו יותר משלושים יום בלא תענית, ואני מצאתי בספר החסידים שם סימן רכ"ה, דחכם אחד ציוה לבנו דלא יעבור שמונה ימים בלא תענית, כאשר יעויין שם, ואם כן הלואי פעם אחת בחדש דיין להתענות, ביום המשמרה, דקרו ליה יום כפור קטן, ובאליה זוטא כתב, דהתענית הוא במקום שעיר ראש חודש, על מעוט הירח".
שאלה - 172707
לכבוד מורנו שליט"א, שמעתי מכבודו כי בראש חודש יש מקום לאכול פת בסעודה?
תשובה
מצוה לאכול סעודה בראש חודש, ויש מהפוסקים שכתבו שיש לאכול בו לחם ומאכלים ערבים, וצריך ברכת המזון.
בתלמוד ירושלמי [מסכת מגילה פרק א, הלכה ד] "קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין סעודת ראש חדש וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין". וכתב הטור [אורח חיים סימן תי"ט] "ומצוה להרבות בסעודת ראש חודש דגרסינן במגילה [ה, א] באלו אמרו מקדימין וכו' אבל בסעודת פורים וסעודת ר"ח אלמא דמצוה הוא דחשיב ליה בהדי סעודת פורים ואיתקש נמי למועד דכתיב (במדבר י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכתיב (שמואל א כ) גבי דוד כי זבח משפחה לנו ור"ח הי' דכתיב ויהי ממחרת החדש ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות וי"ט ור"ח וחוש"מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו".
וכתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן תי"ט] על דברי הירושלמי "ומדקתני סעודת ראש חדש בהדי סעודת פורים משמע לרבינו שמצוה היא ומיהו לפי מה שפירש הר"ן (ג ע"א ד"ה איזו עיר) אין ראיה לכאן שהוא כתב סעודת ראש חדש פי' שהיו עושין כשהיו נכנסין לעבר את החודש והראיה שהביא מדאיתקש למועד סמך בעלמא היא וגם מה שהביא מדכתיב כי זבח משפחה לנו יש לדחות דאיכא למימר דלאו משום ראש חדש היה אלא שהיה דרכם להאסף המשפחה לשמחת מריעות וקרה מקרה שנאספו ביום ההוא ועוד דאפשר שלא עשו המשפחה זבח כלל אלא דוד היה אומר ליהונתן שיאמר כן לשאול ומיהו אפשר דאפילו הכי מצי לאתויי קצת ראיה מדאמר דוד ליהונתן שיאמר כן לשאול ביום החדש אלמא מנהגם היה לעשות זבח משפחה ביום ראש חדש. והרוקח [סימן רכ"ח] כתב מצוה לאכול בראש חדש כמו במועד והביא כמה ראיות".
"ואיתא בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ראש השנה וכו' ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן. כן כתב הרוקח סי' ש"ז וסי' רכ"ח ונראה דעל שכר המלמד קאמר וכדתניא בריש פרק ב' דיום טוב [ביצה ט"ז, א] כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה וכו' חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה והא דבגמרא לא קתני הוצאות ראש חדש כדקתני בפסיקתא איכא למימר דבכלל יום טוב הוא".
אולם הגאון הב"ח ז"ל שם כתב "ובית יוסף כתב דיש לדחות הראיות ואין דעתי הענייה מקבלת דיחויו דמ"ש דהירושלמי מיירי בסעודה שעושין כשמעברין את השנה וכמ"ש הר"ן איכא להקשות מנא ליה להר"ן לפרש כן אדרבה מדאשכחן דאיתקש ראש חדש למועד וכתיב (ש"א כ כז) ויהי ממחרת החודש ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו וכו' אלמא דבכל סעודה שעושין בראש חדש קאמר דמאחרין וכו' ומה שדחה היקשא דראש חדש דאיתקש למועד דסמך בעלמא הוא הלא בסימן ת"כ מביא רבינו דברי הרי"ץ גיאת משם זקנים הראשונים דראש חדש ימי שמחה נינהו מדכתיב וביום שמחתכם וגו' ואומרים הלל זה היום עשה יי' נגילה וגו' והראיה מדכתיב כי זבח משפחה לנו כתב בית יוסף בעצמו דדחייתו לאו דחייה היא וכו' והכי נקטינן להרבות בסעודת ראש חדש וכשחל נמי ראש חדש בשבת חייב להרבות בסעודה באחד בשבת בשביל סעודת ראש חדש שהיה חייב בשבת אלא שלא נהגו כן".
ומרן בשלחן ערוך [תי"ט, א] כתב "מצווה להרבות בסעודת ראש חודש". וכתב הרב עולת שבת שם "ומשמע בירושלמי [מגילה פ"א ה"ד] שהוא מצוה כמו סעודת פורים. וכן כתבו הטור והרוקח [סי' רכח], ועיין ב"ח". וכן כתבו הרב מגן אברהם, הטורי זהב, והפרי מגדים ועוד.
וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה [בהגהות בית יוסף שם] "ומהמדקדקים ראיתי, שכשחל ר"ח בחול, עושין מאכל אחד יותר לכבוד ר"ח, וכשחל בשבת עושין מאכל אחת יתירה ממה שעושין לכבוד שבת".
והגאון היעב"ץ ז"ל כתב במור וקציעה שם "נשמעינה מתלתא קראי, כתוב בתורה [במדבר י, י] וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. ושנוי בנביא ישעיה [א, יד] חדשיכם ומועדיכם, הרי הוקשו. ומשולש בהושע [ב, יג] והשבתי כל משושה חגה חדשה".
ובספר החזיונות למוהרח"ו ז"ל [חלק ב, אות כ"ח] כתב "ראש חודש טבת היינו בהסגר בכפר עין זיתון והשלמנו מסכת חגיגה. וחשבנו לעשות סעודה לשתי סיבות, האחד משום סיום מסכתא, ועוד משום ראש חודש וחנוכה". ומור אבי ז"ל היה מוסיף אכילת פרי בראש חודש, ובליל ראש חודש היה בא לביתו וקורא עמנו סדר תפלה לראש חודש שכתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו לשון חכמים. ושר שתי שירים לכבוד ראש חודש, "ראש חודש לישראל", "שער הרחמים", ושמח ומחלק מיני מתיקה לכל בני הבית, ומברך את כולם בברכת "ראש חודש טוב ומבורך".
והרב בן איש חי שנה שניה פרשת ויקרא י] כתב "מצוה להרבות בסעודת ר"ח, ואם חל בחול, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול, ואם חל בשבת, עושה ג"כ מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות, שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח, וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשלחן ויהי' מסב בדרך כבוד, ואם חל ר"ח בשבת, איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון, ואף על פי שלא נהגו כן, מ"מ הזהיר בזה תע"ב וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור, אם חל ר"ח בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו, כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח".
שאלה - 172647
לכבוד עטרת ראשינו. האם השלחן ערוך שבידינו נדפס ופורסם בחיי המחבר מרן השלחן ערוך ז"ל? והאם זה אמת שהוא כתב לחזור על השלחן ערוך כל שלשים ימים?
תשובה
בהחלט כן, כפי שתראה בהקדמה לשלחן ערוך דפוס ראשון הוא בווניציה בשנת שכ"ה, עשר שנים קודם פטירתו. ובשנת שכ"ז נדפס עוד פעמיים כי רבים היו שהתרוצצו להשיג את הספר הנפלא הזה, אלא שקטעים ממנו הושמטו מחמת אימת הצנזורה הנוצרית שעשתה שמות בספרי הקודש שלנו.
בשנת שכ"ח הדפיס מורנו הרב יוסף יעבץ ז"ל ממגורשי ספרד, את המהדורה הרביעית בעיר סאלוניקי, וטרח ויגע להשלים את שהחסירו הצנזורים הארורים, מאז ועד ימינו נדפס השלחן ערוך עשרות רבות של פעמים עם הוספות רבות של מפרשים ונושאי כליו באופן מדהים. תודה לך.

שאלת על כך לחזור עליו כל 30 יום, נחמץ לבי, כי זה מחייב מאוד את כולנו ללמוד שלחן ערוך והרבה. וכך כתב מרן ז"ל בהקדמתו וזה לשונו בקצרה "ראיתי בלבי כי טוב ללקוט שושני אמריו בדרך קצרה בלשון צחה וכו', למען תהיה תורת השם תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה לא יגמגם בה, כך יהיה ברור לו כל דין שישאלו עליו הלכה למעשה בהיותו שגור בפיו הספר הזה וכו', לחלקו לחלקים שלשים ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חודש הוא חוזר תלמודו". ברוך אתה להשם.
שאלה - 172555
בסימן טוב ובמזל טוב יהא לנו ולכל ישראל.
משנכנס אדר מרבים בשמחה. עם צאת הספר החדש "פורים בציון" לעט"ר שליט"א. יהי רצון שיזכה להורות לנו הדרך עוד רבות בשנים, ולהוציא לאור עוד ספרים רבים.
חברי המכון.

תשובה
ברגשי תודה עמוקה לאבינו שבשמיים שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וזכיתי היום ערב ראש חודש אדר ראשון התשע"ט לברך על המוגמר ולראות במו עיני את הספר הזה אשר הושקעו בו כוחות רבים, ועברתי עד לידתו לעולם מצבים שונים במשך שנתיים תמימות, ומכל צרה הצילני ובספר חיים כתבני, מה אשיב להשם כל תגמולוהי עלי. מה אני מה חיי, אשר עשה עמדי חסדים רבים ועצומים כאלה.

כאן ההזדמנות לברך את כל חברי המכון תלמידי חכמים יקרים ונחמדים מזהב ומפז חביבים, יראי שמים מרבים, קדושים וטהורים, אשר השקיעו שעות רבות ויקרות להגיה, לערוך, לתקן, לעזק ולסקל ככל אשר היה לאל ידם, ולהכין את המפתחות, מהמסד ועד הטפחות, למען ירוץ הקורא בו, מתוך אהבה ומסירות אין קץ.

ועל צבאם ידידי אהובי חמדת לבי, חתני הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף טולדאנו שליט"א יחי שמו לעד אמן, אשר הקדיש ומקדיש ימים ולילות ערבי שבתות ומועדים, להוציא דבר מתוקן, נאה ומסודר מתחת ידו, איישר חיליה לאורייתא, אשר עם כל לימודיו בתורה הקדושה, וישיבתו בבית הדין אשר בירושלים לדון בענינים עמוקים וחשובים, לא חסך כל מאמץ להוציא ספר זה וגם הקודמים אליו בהידור רב ובדייקנות מירבית, ועוד ידו נטויה.
אברכהו אותו ואת עמיתיו כי ירבה השם כוחם, וירחיב את גבולם בחכמה בתורה ביראה בתבונה ובכל מלאכה, ויזכו עוד לחבר חיבורים מחידושיהם כיד השם הטובה עליהם, מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא, בשלום בהשקט ובבטחה, בהרחבת הדעת מתוך שמחה והשקט.

עוד רגע אדבר ואברך את חתני הגאונים אשר היו לי לעזר רב, את בני היקרים הגאון רבי יחזקאל שליט"א העומד לימיני, ובפרט את מחמד לבי בני הרב הגדול רבי סלמן שליט"א, המוסר נפשו למען בריאותי באופנים שונים מדי שעה בשעה, ומלווני לכל מקום ומקום במסירות נפש. יברכם השם יתברך ותשרה השמחה באהליהם והברכה במעשה ידיהם.
הנני עבד השם עומד היום נכנע ונפעם לגודל חסדו יתברך, יזכני להוציא עוד ועוד ספרים למען תרבה הדעת, החכמה והיראה בישראל עם קדוש.
כה דברי בריה קלה העומד לפני בוראו כתולעת קטנה באדמה.
בן ציון הי"ו בכמוהר"ר סלמן מוצפי ז"ל וזיע"א.
שאלה - 172344
אברך טוען שהרמב"ם אומר שהמצוה של "ועשית ככל אשר יורוך" נאמרה רק על סנהדרין ולא על גדולי הדור. הוא טוען שאין ענין ללכת לשאול רב שלא בעינייני הלכה ואין מושג של "דעת תורה".
תשובה
שלום לידידי עלום השם, יכולת להמציא שם מדפי זהב וכסף ונחושת.
ועכשיו לענין, מדוע מתחבר כבודו עם טפשים וכסילים? סליחה על הכינויים העדינים, כי לא רציתי לכנותו כופר, כי אמרו חז"ל כל הכופר בדברי חכמים כאילו כופר בכל התורה כולה.
ומדוע קראתיו כסיל? מפני שהוא משכיח ממך את כל התלמוד, הזוהר והמדרשים, הראשונים, הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש, רש"י, רבנו תם, הרשב"א והרשב"ם, ועוד אלפי גדולי ישראל אשר כל ישראל הולכים לאור תורתם, וכי הם היו בסנהדרין, וגם אם חלק מדבריהם נאמרו מפי משה ושבעים זקנים, ומהסנהדרין, רוב רובם של ההלכות לא נפסקו בסנהדרין, ובכל זאת נאמר על כך "ועשית ככל אשר יורוך". כי כל גדול פוסק שעמד לישראל בכל הדורות דבריו כדברי משה רבנו מהר סיני.
ומש שקשקש לך שלא בעניני הלכה הנה רבותינו פירשו באותו פסוק על תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, אפילו יאמר לך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל תשמע לו. ומדוע לא אמרו על אסור שהוא מותר, ועל מותר שהוא אסור? הרי זו ה"הלכה". אלא בא לומר לך שגם בעניני החיים כגון עניני רפואה, מוסר, דרך ארץ, והליכות חיים אתה שומע להם. כי הם רואים מה שאתה אינך רואה.
ולכן תמצא בים התלמוד, בפוסקים, בדברי הרמב"ם, בשלחן ערוך, הלכות דרך ארץ בסעודה, שלום בין אדם לחבירו, עניני שכנים, פועלים, שותפים, עניני רפואה, הנהגת השינה, אכילת מוצרים הגורמים לזכרון, הלכות שמירת נפש ועוד, כל התורה הקדושה מליאה עניני ארחות חיים, דרכי מוסר, והנהגה.
תודה לך ידיד יקר עלום השם.
שאלה - 172140
שלום עליכם מורי ורבי. קברי המלכים במזרח ירושלים זה מקום מוסמך? מי טמון שם? לא נותנים לנו הקונסוליה הצרפתית להתפלל שם.
תשובה
קברי כלבא שבוע חמיו של רבי עקיבא זיע"א, ועמו נקדימון בן גוריון, מעשירי ונדיבי ירושלים בתקופת בית שני, וגם הלני המלכה, נמצאים ברחוב שכם פינת סאלח א'דין. והיו גדולי ירושלים ורבניה הולכים שם להתפלל, ובפרט בזמן שהיתה עצירת גשמים לא עלינו.
מור אבי ז"ל היה מתפלל שם, וגם כתב בספרו שפתי צדיקים עמוד ל"ז סדר לימוד ותפלה שם.
אחדים מהמקורות המוסמכים הם רבנו האר"י ז"ל ורבנו משה חגיז ז"ל בספרו פרשת אלה מסעי, וכך כתב בספר חיבת ירושלים [עמוד רמ"ב] להרב חיים הורביץ ז"ל, "ובספר אלה מסעי כתב "האריז"ל קיים מערת נקדימון בן גוריון וכו', ובתוך החצר לצד המערה חקוק על הכותל למעלה, ציור ענבים וגם בייגל, גדולים ועגולים, ואומרים שזה זכר למעשה הצדקה שהיה כלבא שבוע זן ומפרנס לכל הנכנס לביתו.
חסדי השם אזכיר ואגדלנו בתודה שזיכני השם יתברך להיות על מקום הקדוש הלזה כמה פעמים להתפלל שם בתוך קהל ועדה, וזכורני שבשנת "ובחר עוד בירושלים" התקצ"ח, [לפני 181 שנה], נתאחרו הגשמים לבוא על הארץ, וכבר עבר הרביעה השניה [חודש כסלו] וגשם אין, והלכנו לשם ביום הצום עם הרב הגאון תפארת ישראל רבנו ישראל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ז"ל] זלה"ה בעל מחבר ספר פאת השלחן להתפלל שם על הגשמים, ואחר הצהריים בשובנו לביתנו ויעתר השם לארץ ולתפילת ישראל ויהי הגשם על הארץ.
ואגב גררא אספר בקצרה מה ששמענו מפי אנשי יקירי ירושלים תבנה ותכונן ילידי הארץ, ענין נפלא על האבן המצויירת המונחת על קבר כלבא שבוע הנזכרת לעיל, והוא כי הגויים הערלים התאוו תאווה לגנוב האבן כי מצאה חן בעיניהם, לקובעה בבית תיפלתם, ויהי בלילה אחת גנבוה משם, ומגודל הטירחה והעמל שהיו להם כי הוצרכו להוציאה מהמערה, והוצרכו להוציאה דרך הארובה אשר בראש ההר נגד המערה, ויניחוה בראש ההר לפוש, ואמרו כי למחר יוליכוה לבית תיפלתם, ויהי בבוקר ויבואו לבקש האבן ולא מצאוה ויחפשו בחיפוש אחר חיפוש ולא ראוה במקומם מחבואם, עד שמצאוה על מקומה הראשון ממש על קבר הצדיק, ויעשו כן שתים ושלוש פעמים והמציבה שבה למקומה, ולא יספו לנגוע בה עוד, וכעת ראינוה שנשברה ועודנה מונחת על קבר הצדיק ותמיד הולכים עם בני ישראל להתפלל שם על קברו, יהי רצון שיתקבלו תפילותינו ויבנה לנו את בית מקדשינו ותפארתינו במהרה בימינו אמן" עד כאן העתקתי מדברי קדשו.
שאלה - 172115
לכבוד הרב שלום רב האם אני יכול להכין תבשילים לשבת מיום רביעי ולהקפיא?
גם רציתי לדעת מדוע הניגון בלא תרצח וגו' הוא עם פסיק. לא - תרצח.

תשובה
א, תחילה נבאר מה שכתב הזוהר הקדוש בשלח ס"ב, א. כי כל יום יש לו הברכה שלו ככתוב ברוך השם יום יום, ולכן אין לו לאדם לבשל מזון מיום ראשון ליום שני, כי ממעיט השפע של ראשון, ולכן כתוב ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו, חוץ מיום השישי שכן מבשלים לכבוד יום שבת.

ב, מה שקשור לשאלתך להקדים הבישולים מיום רביעי ולהקפיא, נראה שאין זה כבוד שבת כלל, אלא כמה שיצמיד הבישול לשישי הוא מעולה ונכון, כי רבנו האריז"ל כתב בספר שער הכוונות [דרושי סדר שבת דרוש א ענין ויהי נועם דמוצ"ש] "כבר ביארנו ענין מה שאמר הכתוב והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו, כי יום הששי הוא מכין ליום השבת כנ"ל. והנה כמה מיני הכנות יש בע"ש לצורך השבת אם במחשב' ואם בדבור ואם במעשה וג' בחי' אלו יתבארו בהמשך דברינו בע"ה. ענין המחשבה כבר נתבאר' למעל' בענין סדר הכונ' שיכוין בו' ימי החול וע"ש איך יום ששי תלוי במחשבה באותם השמות וזה לצורך הנשמה וגם יתבארו דברים אחרים למטה בעזר' השם יתברך ואם במעשה דע כי צריך האדם ליזהר לקנות כל צרכי שבת ביום ששי לסיבה הנז' ולא ביום ה' וכמו שמצינו חכמי ישראל שרבא מלח דג שיבוטא רב נחמן מכתף ועייל כו' ובכל מה שיקנה יזכיר ויאמר לכבוד השבת". והאריכו בזה חכמי הקבלה עוד, ועיין דבר בעתו, חמדת ימים, שיבת ציון ועוד, בשם חכמי הקבלה.

ג, ומה ששאלת מדוע מפסיקים בניגון הלאוים בעשרת הדברות, הוא מפני שהזוהר הקדוש יתרו צ"ג כתב שיש להפסיק בניגון בין לא לבין תרמח, כי אם לא כן היה אסור לבית דיך להרוג מי שנתחייב מיתה ר"ל. וכן בלא תנאף היה האדם אסור באשתו להוליד ממנה בנים. ובלא תגנוב בא להתיר לך לגנוב דעת רבך כדי שילמדך תורה.וכן הדיין יכול לגנוב דעת הרמאי כדי להוציא משפט צדק.

והגאון היעב"ץ ז"ל כתב בהגהותיו למסכת בבא בתרא מ"ו, ב. על מה שנתנו עמלק סימן. שהם ראשי תיבות "ערב, מלוה, לוקח, קבלן". "חידוש שנתנו סימן כזה, במי שנאמר בו 'תמחה את זכר עמלק', אולי מצאו לו רמז מן הכתוב במאי דסיים קרא 'לא תשכח', שתיבת 'לא' מופסקת בטעם טפחא, להורות שיש בו מקום גם לשכחה, ולהתיר להשתמש בו לאוקמי אגירסא, דכל מה דאסר רחמנא שרי רחמנא, (חולין קט, ב), להכניס מנוול לבית המדרש לשבר כוחו, להוציא ממנו ניצוץ קדושה שבו, דוגמא לדבר מצאתי בספר הזוהר (יתרו צג, ב), מבני בניו של המן למדו תורה ברבים".
שאלה - 172070
13 שנים של תשובה והתחזקות ופתאום מחשבות ופחד, איפה אני עומדת מה יש לי מה עובר אליי אני רוצה להשאר קרובה להשם ולהקים משפחה חרדית וזה נראה רחוק מהמציאות
פוחדת

תשובה
כולנו יהודים ומאמינים בהשם יתברך ובתורתו ללא תנאי, ולא רק כשטוב והכל תקין, זה נסיונות, כולנו עמדו רגלינו על הר סיני ונשבענו להקדוש ברוך הוא ולתורתו, כי נשמור על התורה, ואוי לו למי שיזוז ממנה כמלא נימא, אנחנו מוסרים נפשינו בקר וערב על יחוד קדושת שמו יתברך באמירת שמע ישראל.
אבותינו הלכו לכבשנים, נשרפו, נהרגו, נטבחו, נחנקו, נהרגו, מתו במיתות משונות, אך לא החליפו את אמונתם בהשם יתברך בשום מצב.

נזכור את יהודי ספרד שנהרגו בעינויים נוראים ולא החלךיפו את אמונתם, 300 אלף יהודים גורשו ברעב ובצמא ובחוסר כל, זקנים נשים וטף קטנים וגדולים ונשארו יהודים. זכרו את מרן רבי יוסף קארו ז"ל ילד יתום בן 6 שנים יוצא בגולה, ללא כיוון ללא מטרה, מגיע לפורטוגל ומגורש, מגיע לאנדריפולי ביוון ונודד, לתורכיה ומסתובב. מגיע לצפת נושא אשה, ואחרי מספר שנים מתה עליו אשתו, והוא ממשיך לעסוק בתורה ולא מתייאש, מקים בית, כותב את חיבוריו המקיפים בית יוסף, שלחן ערוך ועוד, גם השניה נפטרת עליו, ולא מתייאש. והוא אחד מתוך שלש מאות אלף יהודים שנשארים יהודים מאמינים.
כמוהו מורנו הגאונים רבי יצחק אברבנאל, רבי יעקב בירב, רבי לוי בן חביב, רבי שלמה אלקבץ הלוי, רבי יום טוב צהלון, רבי משה אלשיך, רבי חיים ויטאל, רבי יונתן סגיס, רבי משה טראני, רבנו משה קורדבירו, תלמידי רבנו האריז"ל, ועוד 200 מגדולי ישראל.
יש לנו מסורת, יש לנו זכות אבות ואמהות, יש לנו עבר, יש לנו עתיד, בשמים שומרים עלינו, בשמים מצילים אותנו מכל מיני פגעים. הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל.

חלילה לנו להיות כפויי טובה, לא נבגוד באבינו שבשמיים.
שאלה - 172022
לכבוד הרב שלום רב, ראיתי שכת"ר התעלם מספר... בעניני אבילות, ולא הגיב על הדברים, ואבקש לדעת היש ממש בדבריו שגדולי המקובלים בירושלים אסרו על הבנים לצאת אחר מיטת אביהם?
תשובה
הספר שהזכרת, יש מחכמי דורנו מחזיקים ממנו כתורה מסיני, ואמנם הוא ספר חשוב ומכיל בתוכו פרטים חשובים רבים, אך לפעמים יש בו דברים שאינם מקוריים כלל. וכמו בענין שכבודו הזכיר שמנהג ירושלים שאין הבן יוצא אחר מיטת אביו, וכבר הרחבתי בזה בס"ד בספר מבשרת ציון חלק ד עמוד פ.
ובספר שכבודו כתב עליו, הזכיר בשם חכמי הקבלה כמו רבנו חיים אבן עטר, הרש"ש, החיד"א, מהר"ח פלאג'י, והרב בן איש חי, שכאילו הם אסרו על הבנים מלצאת אחר מיטת אביהם, וזה לא מוזכר אפילו ברמז דק בספריהם, אלא נזכר בספרי מקובלים מסויימים ובעיקר בדברי רבני האשכנזים, שהם ציוו שזרעם אחריהם לא יצאו אחריהם. וביקשו שיחרימו לכל צאצאיהם החיים עמנו, וגם אחרים. וכוונתם לניצוצות שיצאו ממנו ונבראו מהם המזיקים לא עלינו הבאים לנקום מהמת.
אך כאשר לא מחרימים ומונעים מהבנים מלצאת, ומזיקים כן יוצאים כי אין מונע, מה הועילו בזה ויצא שכרת בהפסדם, כי הנפטר ניחא ליה שבניו יתעסקו בו, ורק אותם המזיקים הוא דואג וחושש מהם.
ועד שהם מרעישים את העולם, שכל זרעו לא יצאו אחריו, הנה המנהג החדש שיצא בימינו שהבנים מספידים, וצועקים "אבא, אבא", הוא הכי מסוכן לנפטר, כי גם ההם צועקים אתה אבינו. וראה מה שכתב הגאון השדי חמד בצוואתו הנוראה בחלק ד, שלא יצעקו אבא. והיה עליו השלום הצדיק רבי יוסף שלוש ז"ל מונע זאת ביד רמה בעוז ותעצומות.
והשם יתברך יגדור פרצותינו ולא ישמע שוד ושבר בגבולינו יחיו מתינו יקיצו וירננו וכו'.
שאלה - 172021
לכבוד הרב שלום רב,
בשבת הקרובה הוא יום פטירתו של אשר בן יעקב נזכה לסיים בלי נדר את מסכת נזיר שנלמדה בחודשים האחרונים עם ילדי שכונת רמות היקרים. נשמח לדברי קודשו של כבוד הרב.

תשובה
ילדי השכונה היקרים שלום לכם וברוכים תהיו.
יום גדול הוא היום הזה שבת יתרו, מתן תורה, ואתם ילדים יקרים מתכנסים מדי שבת ללמוד תורה, כל יום אתם מקבלים את התורה, כמה נחת רוח הנכם עושים לאבינו שבשמים, כמה שמחה לשכינה הקדושה המצטערת בגלות, על שיש אנשים שלא שומרים מצוות, על שיש חולים הנאנקים וכואבים, על שיש אסורים בכלא מעם ישראל, על שיש יתומים ואלמנות, על שיש עקרות שלא נפקדות, על המצפים לזיווגים טובים.
אתם בתורתכם מגינים על כל עם ישראל!!! על כל העולם!!! מאסונות, ממלחמות, משפיכות דמים, מתאונות, מחבלות, ומכל מיני מקרים רעים.
בזכותכם ובזכות לימודכם בתורה הקדושה יורדים לנו גשמים, אנחנו בכלל חיים, זוכים ללמוד תורה ולקיים את המצוות. אנא מכם, הכפילו את מאמציכם בלימוד, הגדילו את השקעתכם, אמצו את כוחכם, כשרונות יש לכם, חכמה ובינה השם יתברך נתן לכם, יראה טהורה נטע בלבכם.
הרבו בלימוד התורה בכל רגע פנוי, כי על התורה העולם קיים, בזכות לימוד התורה העולם עומד ולא נחרב. אבינו שבשמיים שמח בכם, וכל יום מספר למלאכי השרת בגן עדן את הנחת שהוא רווה מכם. בכל לילה בחצות הוא קורא לכל הצדיקים שבגן עדן ומתאר להם את מעשיכם וקורא עליכם "ישראל אשר בך אתפאר".
תוסיפו כח, תוסיפו עז, הגבירו לימוד, הכפילו מאמצים, יש בכם כח וגבורה, היו חיילים אמיצים בתורה והיא תגן עליכם לאורך ימים ושנים.
תבורכו משמים בכפלי כפלים, יבורכו הרב, המארגנים, התומכים והמסייעים, יבורכו הוריכם על המאמצים המשקיעים בכם. גדולים בתורה וביראה תהיו, תעשו ותצליחו. בברכה מעבד השם בן ציון מוצפי יצ"ו.
שאלה - 172000
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א שלום רב, הלילה ליל י"ז בשבט תשע"ט ליל פטירת רבנו חיים פלאג'י ז"ל, אפשר כמה פנינים ממנו.
תשובה
א, כתב רבנו ז"ל בכף החיים שחיבר [י"ד, כ"א] מנהג ישראל כשרואים דבר סכנה קוראים קריאת שמע, וכתב גם שיש אומרים שתי תיבות אלו "שמע ישראל". וכן ראיתי לכמה מרבותי ז"ל עוד בהיותי ילד, כשהיו רואים אפילו אדם מהלך ברחוב ומתקרבת אליו סכנה שהיו אומרים "שמע ישראל" ומיד ניצל. ומקורו במגילה ג, א. האי מאן דמבעית מאי תקנתיה ליקרי קריאת שמע.
ב, כתב בספר ברכת מועדיך לחיים חלק א דרוש א לס"ת, "שמעתי מפי קדוש אבינו מלכינו הגאון הקדוש הגאון המפורסם מרן זקיני ז"ל [הוא הגאון בעל חקרי לב], דקבלה בידם, דכמה חשוכי בנים שלא הולידו כלל, על ידי שקיימו מצות כתיבת ספר תורה, זכו להבנות, והולידו בנים ובנות". והענין הוא כי מצוה ראשונה שבתורה היא פריה ורביה, והאחרונה היא כתיבת ספר תורה.
ג, בספרו רוח חיים כתב "וכבר העידו על האריז"ל כי פעם אחת שכח והניח ידו על זקנו ביום השבת, ולא הוציאו עד שחשכה, שמא יתלוש איזה שער ביציאת היד מעל זקנו. ופירש בזה שומר שבת מחללו. ושומר ידו מעשות כל רע. ושומר ידו לשון המתנה שממתין ידו שלא לחלל את השבת".
ד, בספרו ראה חיים פרשת לך לך, חקר אם יש לעשות מצווה בצינעא או בפרהסיא, והביא דברי דעת זקנים שכתבו בעלי התוספות שאברהם אבינו מל את עצמו בפרהסייא, ותירץ שרצה שילמדו ממנו אחרים, וזה רמוז בפסוק "והצנע לכת עם אלקיך, היינו לבדך עם אלקיך אז הצנע לכת, אך אם יש ללמד לאחרים תעשה בפרהסייא.
ה, עוד כתב מה שנתן יוסף הצדיק לבנימין אחיו חמש חליפות בגדים, הוא בשביל א, שבת, ב, יום טוב, ג, ראש חודש, ד, חול המועד, ה, חנוכה ופורים. כי ימים אלה צריכים בגדים מיוחדים.
ו, הביא ראיה מדברי זוהר הקדוש תצוה קפ"ג שכתב שאם ישראל יהיו שומרים את חג המצות כהוגן לאכול מצות, היו נפטרים מהדין ביום ראש השנה, וכתב בספרו חיים לראש [בתיבת נרצה] "ועוד אני נוהג לשמור מהמצות כדי לאכול בר"ה מהמצה שנעשית לשם חג הפסח".
ז, בכף החיים שחיבר [א, ט] כתב "יתר על כן אזהרה שמענו דאל יקלל אדם לכליו ומלבושיו כדרך שיש אנשים שמקללים את חפצי ביתם כשלא באו על נכון או שהם בכעס, ולפעמים אומרים יקחם השטן או ילכו לאבדון וכיוצא מאלה הדברים, כי עושים פעולה ועל זה נאמר ונשמרת מכל דבר רע, פירוש דבור רע שלא לקלל את עצמו ואת כלי ביתו, כן אמרו בזוהר הקדוש סדר תזריע נ"ב, א".
ח, בספרו רוח חיים רפ"ח, א. כתב שהיה מייעץ למי שחלם חלום לא טוב בליל שבת, שלא יתענה אלא יענג עצמו באכילה ובשתיה ולא ישיח שיחה בטילה ויקרא כל ספר התהלים.
ט, בספרו רפואה וחיים פרק י"ב כתב מי שאחד מקרוביו חולה, ישתדל לוותר אפילו עם עופות השמים, ובדוק ומנוסה שיבקשו עליו רחמים. וכן כתב ברוח חיים תר"ה, ב. "וכן נהגו במי שהוא חולה, ומבקש רחמים, שמשליכים מאכל לעופות על הגגות, כדי לרחם על הבריות. ובזה יזכה שירחמו עליו מן השמים".
י, בספרו כף החיים [כ"ז, ל"ה] כתב ליזהר מאוד ביום השישי ובליל שבת שלא לעשות מחלוקת בביתו חלילה ובזה יהיו כולם שמורים כל אותו השבוע.
יא, בספרו רוח חיים כתב שהנזהר במצוות תפילין כתיקנה עליו נאמר לא תקח האם על הבנים, והיינו שיאריך ימים. בשם הקדמת תיקוני הזוהר ד"ג.
יב, בספרו לב חיים א, סימן ס"ח פסק שאם נגע בגוי אינו צריך ליטול ידיו, ובכל זאת החמיר לעצמו והיה נוטל ידיו.

יג, בספרו רוח חיים יורה דעה קע"ח, ב. אסר על שליח ציבור ללבוש בגד דוגמת הכמרים, והוא מנהג רע ומכוער מאוד, שרוצים להידמות למלבושי הכמרים בשעת עבודת המקום ברוך הוא, ואפילו שיש קצת שינוי ביניהם למראית העין דומים הם, וגם לדעת מהר"י קולון שרש פא, והרמ"א בהגה סימן קע"ח.
יד, שליח ציבור שעבר עבירה אפילו באקראי פסול מלהיות שליח ציבור, ואם עשה תשובה מתקבל, ואין צריך לעשות הסיגופים והתעניות שכתב רבנו האר"י ז"ל ונקבלהו.
טו, כתב בכף החיים שלו י"ג, י. אסור למנות את ישראל, ואם רוצה לדעת את יש מנין, נכון לומר הפסוק ואני ברוב חסדך וכו', או הושיעה את עמך, או ויתן לך וכו'.
טז, פועלים המשכימים להתפלל קודם הנץ, יזהרו לומר פרשת את קרבני לחמי לאחר עלות השחר. לב חיים חלק א, סימן י"ב.
יז, כשמתפלל על החולה הנמצא לידו, לא יזכיר שמו כדי שלא יקטרגו עליו בהזכרת שמו, רק כשלא בפינו יזכיר. רוח חיים תקס"ט, א.
חי, כשמברך את בנו או חתן וכלה ומניח ידו על ראשו, אין להקפיד אם בידו הימנית, או בשתי ידיו. כף החיים כ"ח, ל. ונפש כל חי ב, ל"א.
הרב נולד באיזמיר שבתורכיה י"ז טבת תקמ"ח, נפטר י"ז שבט תרכ"ח.
נפטר לפני 151 שנה, בן פ' שנים.

זכותו תגן בעדינו ובעד כל ישראל.
שאלה - 171897
מה הסיבה שכבודו כתב שצריך לאכול בשר בשבתות ובימים טובים?
תשובה
דע כי בתלמוד אמרו שביום טוב חייב לאכול בשר [פסחים ק"ט, א] "תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר, בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני השם אלקיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש". והרבמ"ם ז"ל [הלכות שבועות פרק ו, הלכה י"א] כתב כי יש מצוות שמחת יום טוב לאכול בו בשר משום מצוות ושמחת בחגיך, וכן בשבת משום עונג שבת. וכן הוא בפוסקים.
וביום פורים הארכנו בזה כי יש מצווה וחובה לאכול בשר בהמה משום שמחה, ובבשר עוף יש חילוקי דיעות אם יוצא ידי חובה. ועיין בדברי הרמב"ם ז"ל הלכות מגילה ב, י"ד. ומגן אברהם תרצ"ו, ט"ו. ויחוה דעת חלק ו סימן ל"ג.

ובספרי הקבלה מצינו ענין גדול באכילת בשר בשבת, כמו שכתב בספר חמדת ימים - שבת קדש - פרק ג "והנה זה מחכמת התורה היא העולה על חכמת הכוכבים והמזלות, שציוותה אותנו במצות שבת אשר כוכב שלו שבתאי, שנעשה בהיפך מכל זה. החכמה ההיא אסרה אכילת בשר ביום שבת ולמעט במאכלים, ואנו נצטוינו שנתענג ביום השבת לאכול בשר ולשתות יין כמו שכתוב וקראת לשבת ענג".
ורבנו האר"י ז"ל האריך בחשיבות כללית של אכילת בשר כדי לתקן את הדומם, הצומח, החי, והמדבר. וכן כתב בשער המצוות פרשת עקב, ובשער הפסוקים פרשת בראשית, ובספר ליקוטי תורה בראשית.
והשל"ה ז"ל [פרשת תצוה תורה אור ב] כתב "טעם אכילת הכהן בשר קדשים רמזתי קצת למעלה. ועוד יש בזה סוד בסוד אדם כי יקריב מכם, שמתגלגל נפש אדם בהקרבן, והכהנים אוכלים והבעלים דהיינו הנפשות אשר שם מתכפרים".

וכתב בפירוש הראב"ד לספר יצירה [בהקדמה] "מה שארז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר זאת תורת הבהמה אדם שיש בו תורה מותר לאכול בשר ושאין בו תורה אסור לאכול בשר, ואם יאכלנו הנה המאכל אשר נאכל לו יתעה ויתגלגל ממעלה למעלה עד שישוב עוד למעלה הראוי לה".
גם כתב בספר חסד לאברהם [מעין ב, נהר מ"ז] "עם הארץ אסור לאכול בשר כי אינו מטהר והוא עצמו עתיד להתגלגל, ויש מתגלגל בבהמה חיה ועוף טהורים ונעשים נבילה בסכין פגומה או נמצאים טרפה, וזה קשה גלגולו מן הקודם, ויש שמתגלגל בשאר מיני בהמה טמאה או בכלב וזה קשה גלגולו למאד מאד עד שכמעט אין לו תקנה, ויש מתגלגל בגוי וזה קשה כמעט כקודם, ויש מתגלגל בעבד ישראל וזה יותר טוב מהקודם".
עוד כתב [מעין ד נהר כ"ז] "ודע כי הבהמות טמאות אין כח באדם לברר קדושה מהם כלל ולכן נאסרו באכילה, אך הטהורים אנו יכולים לבררם, ואדרבה האוכל בהמה טמאה או עוף וכיוצא אדרבה תתאחז הטומאה ההיא באדם עצמו ויאבד הקדושה אשר בו. אך חמורו של רבי בן יאיר לא נתברר על ידי אכילה רק נתקן מעצמו על ידי המשך הזמן, גם נתקן על ידי ר' פנחס שלא על ידי אכילה ועלה לאותו מדריגה. ואמנם אין כח לברר רק תלמיד חכם ולכן עם הארץ אסור לאכול בשר, כי אדרבא יסתלק ממנו אותו מעט הקדושה אשר בו וימשך אחר הבהמה כי אין בו כח".
שאלה - 171847
שמעתי שיעור של כת"ר מלפני שנים בענין ט"ו בשבט על האדם עץ השדה, אפשר כמה גרגירים לכתוב?
תשובה
חכמי המוסר כתבו שיש בענין ט"ו בשבט מוסר השכל לאדם לשפר מעשיו.
א, בפרוח רשעים כמו עשב, לומר לך לעשב אין שורשים, אך לאילן כן והוא צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא.
ב, כל אילן מוציא פירות משלו וממינו ואינו משנה פריו, כך האדם יזהר לא לקלקל דרכיו.
ג, האילן בימי החורף ערום וריק מכל, אך אל יאוש הנה מגיע האביב ואחריו הקיץ והוא מתמלא פרחים ופירות, כך האדם לא להתייאש.
ד, באילנות ריבוי ההשקיה מזיק וצריך הכל במידה, גם דישון האדמה נעשה במידה נכונה. וכן האדם לא ירדוף הנאות ותענוגים יותר מהמינימום.
ה, אילן כדי לפרוח ולשגשג צריך אור השמש והרבה אויר וחמצן, כך האדם זקוק להרבה תורה ולימוד, וקיום מצוות ללא הגבלה.
ו, מזון האילנות הוא אשפה, פירות רקובים ופסולת אילנות, כך האדם אם רצונך לפרוח ולהצליח תשפיל עצמך, תסבול ותשתוק ותעביר על מידותיך וכך תצליח.
ז, אילן שנפגע או התעקם, כשהוא צעיר ניתן לתקנו ויפרח וישגשג, כן האדם המלמד עצמו חכמה ודעת בצעירותו יכול להשתנות לטובה.
ח, תורה. באחד לחודש בשבט ביאר משה רבנו את התורה כנזכר בפרשת דברים, לכן לעולם יחול פרשת יתרו ומתן תורה בשבט. ולכן ביום זה מלבלבים אילני הפירות ונגמרים. לומר לך קיימת מצוות שאין להם שיעור, עתה "ותלמוד תורה כנגד כולם".
ט, אילן, גימטריא "מלאך", פירושו שליח טוב, וכן גימטריא "אמן" שהיא קיום הברכה. וכן גימטריא "סוכה" שהיא הגנה ןצל עלינו לכל ימי השנה.
י, ללמוד הלכות ברכות. כתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל על הפסוק "וברכות לראש צדיק". הלכות ברכות ל"ראש" השנה לאילן, הוא "צדיק" מתקן בימי השובבי"ם.
יא, אילן, כשהוא עומד ומתמר סימן שהוא חי, אם שוכב - השם יצילנו, נותן פירות - אדם שיש בו תורה, ואם אילן סרק עוזר לסביבה, כי נותן צל ומייצרים ממנו רהיטים וחפצים.
יב, הנוסח במשנה ראש השנה לאילן, ולא אמר לאילנות. לומר לך כל אדם ואדם קטן וגדול אם יעמול ויתייגע יתן פירות ויועיל לכולם. גם הפרי אם חלילה נושר הוא ומתקלקל. אך כאשר יוצא ונקטף בזמנו כשהוא בשל, להורות כי הבן דומה להוריו.
שאלה - 171650
לכבוד מו"ר היקר מכל
אני ואשתי בתשובה ורשמנו בתנו היום לבית יעקב בשעה טובה אשתי עדיין בהיותה באה מרקע אחר לא קל לה העניין אנא מכת"ר אם אפשר לתת לה מילות חיזוק שעושה הצעד הנכון

תשובה
אשריכם אשרי חלקכם, יום שמחה היום הזה הוא לעם ישראל כולו. כי כל ישראל ערבים זה לזה, והיום נכתבנו בספר זכיות על אשר נוספה בת מיוחדת שלא גדלה בחממה של יהודים חרדים ומדקדקים במצוות, למעגל הבנות השומרות מצוות, בת זו תגדל ותהיה צדקת ובעלת מעשים טובים ונפלאים, היא תעשה חיל בלימודיה, היא תהפך למחנכת מפורסמת בכל הארץ, אליה ינהרו אלפי בנות ישראל לשמוע את דברי התורה, היא תינשא לבחור תלמיד חכם ותעמיד דורות של גדולי ישראל שירביצו תורה לאלפים, שיחברו ספרים בהלכה, ביראת השם, במוסר, בדרך ארץ, וכל זה ייזקף לזכות מי???
לזכותך אמא יקרה.

תחשבי רק רגע אחד, מה קורה בגן עדן עתה עם האמא של מרן הרב עובדיה, האמא של הבן איש חי, האמא של הגאון מווילנא, האמא של רבנו האר"י, האמא של מרן השלחן ערוך, זכר צדיקים לברכה, האמהות של הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש, והאמהות של רשב"י, רבי עקיבא, וכל התנאים והאמוראים שם בשמים, איזה תענוגים, איזה טיולים, איזה כתרים, איזה שבחים יש להן, היש מי שיכול לתאר בכמה מילים את גודל זכותם ושכרם שם, שהביאו בנים כאלה לעולם? היש מי שיכול לתאר לנו כמה אושר יש להם שם? הרי לא אגזים עשרות מיליוני יהודים בעולם לומדים ולמדו את חיבוריהם והולכים לאורם.

בואו נחשוב לרגע איזו אכזבה יש לאותם שם בעולם העליון שלא זכו לכך, בראותם שבניהם או בנותיהם אינם בדרך הישרה? איזה מפח נפש, אכזבה, תיסכול, כאב, צער, בזיון, עגמת נפש, חרטה ותמהון לבב, על כך שלא דאגו מספיק לחינוך ילדיהם. כי היתה להם הזדמנות חד פעמית, ובגלל רגע של כניעה ליצר הדמיון של תענוגי עולם הזה איבדו עולם ומלואו.

לעומתם האמהות וגם האבות של גדולי ישראל איך הם מאושרים שם, ולא רק פעם אחת, אלא כל יום, כל שעה, כל רגע, מישהו לומד בספריהם, מזכיר את תורתם, והם מקבלים אושר בלתי נתפס בשכל שלנו, עטרות זהב ומעדנים נפלאים, אשרייך שעשית את הצעד הגדול הזה. הוא שכתבתי יום ששון ושמחה היום לכל עם ישראל, כי פנינו בזכות העבר, אל העתיד הזוהר והקיים. תודה ושוב תודה. חותם ברגשי כבוד.
שאלה - 171561
לכבוד הרב מורנו שליט"א, בהמשך לשאלתינו, מה נכון לומר עד שעת הלוויה, וכן בהלוויה עצמה, וכוונתי גם לציבור המלווים.
תשובה
רבים מגדולי ישראל כתבו צוואות ליורשיהם כיצד להתנהג עמם לאחר פטירתם. כמו הגאון רבנו שלמה קלוגר. הרב יסוד ושורש העבודה. הגאון השדי חמד. ועוד גדולים.
אחרי הפטירה יציבו משמרות שנים שנים לומר פרקי תהלים ליד המיטה לשמירה. גם בלילה נהגו לקרוא כיוון שהוא לשמירה.
הגאון האדיר רבנו שלמה קלוגר ז"ל כתב בצוואתו, שיטמנוהו ליד אנשים פשוטים ביותר, ולא יפסיקו אמירת הקדיש כל השנה אפילו לשבוע אחד, כי אינו מחזיק עצמו כצדיק, ומיד אחרי פטירתו ישבו כל תלמידיו סביבו צמודים כתף אל כתף ורוח לא יעבור ביניהם, והוא יהיה מונח על הארץ ממש בלי הפסק כלל, מבלי בגדיו רק כיסוי עליו, ויקראו משניות ותהלים בשבילו עד הלוויה, וביקש שאשתו לא תכנס לאותו חדר כלל, ויעשו לו עשרה תלמידי חכמים התרה על כל הענינים, ויקראו דברי תורה מאחד מספריו, ויניחו מעט עפר מארץ ישראל על ברית קודש, על לבו, על הראש מקום הנחת תפילין ועל עיניו, ולא יספידו עליו דברי שבח כלל אלא דברי מוסר על תועלת חיי האדם, וכתב עוד דברים מבהילים.
לא יכתבו על מצבתו תארים רק הרב שלמה, ולא מורה צדק כי מי יודע אם הוריתי צדק. וביקש כי יעשו בו סקילה.

כמו כן הגאון החסיד רבנו אלכסנדר זיסקינד ז"ל מחבר ספר יסוד ושורש העבודה כתב בצוואתו כי יעשו לו ארבע מיתות בית דין לאחר פטירתו, כדי לכפר על עוונותיו, והתיאור שם מבהיל מאוד, סקילה שריפה הרג וחנק. ועוד ענינים נוראים כי חשש מהדין למעלה. גם כתב ציוויים מבהילים לבניו שינהגו בהם כל ימיהם.

גם עטרת ראשינו הגאון השדי חמד רבי חיים חזקיהו מדיני ז"ל כתב צוואה נוראה שאל יתארוהו בשום תואר, ולא יכתבו במציבה תארים וגם לא יפרסמו בעיתונים שבחים, אלא יכתבו ביום... נפטר... חיים חזקיהו מדיני המכונה חח"מ, ציוה להודיע בקשתו שכל ידידיו יכבדוהו במותו ללמוד ביום שמועתו איזה פרק מתורתו בספרו שדי חמד.....

ומה ששאלת ממני מה יאמרו בהלוויה, תחילת כל דבר יאמר איש יהודי כי הנה הוא מקיים מצות עשה מהתורה שהיא "והלכת בדרכיו" והרי אני מלווה את הנפטר, ובכל ארבע אמות שאלך אחריו הריני מכווין לשם מצוה, והיא תגן בעדו שתנוח נפשו במשכנות מבטחים ושאננים, ולא יפריעו לו המקטרגים ולא המזיקים, ויהיו מלאכי החן מלוים אותו ושומרים אותו.


מנהג ירושלים וכל המקומות בהם דרו היהודים, שהחזן הולך לפני המטה לכיוון בית העלמין ואומר ויהי נעם וכו' ופרק יושב בסתר עליון, והקהל עונה אחריו בצל שדי יתלונן, וכן הלאה פסוק פסוק, החזן אומר חצי הראשון והקהל משיב בחצי השני. ואחריו אנא בכח כולו, וחוזר חלילה, ואם הנפטר היה תלמיד חכם ידוע, אומר פסוקים בשנת מות המלך עוזיהו... עד מלא כל הארץ כבודו. ולאשה אומר אשת חיל כל הפרק. וכן ראוי לנהוג, ויהי רצון שיבולע המות לנצח במהרה בימינו ונזכה לראות בתחית המתים יקיצו וירננו שוכני עפר.
שאלה - 171524
לעטרת ראשינו יחי שמו לעד באריכות ימים טובים ונעימים, עובד בח"ק ורציתי ממע"כ ראשי פרקים בענין הנפטר עד הקבורה. ויהי רצון שיבולע המות לנצח, ולא נצטרך עוד לכל זה.
תשובה
שאלה קשה שאלתני, וצריך אנשים ברי סמכא לכך, אך בראותי גודל ההזנחה והאדישות בנושא זה של מת מצוה, נערתי חצני וישבתי לכתוב לכבודו בענין.
תחילה עלינו לדעת כי הנפטר זקוק להרבה רחמי שמים, ואפילו היה גדול בתורה, שכן מצינו אצל גדולי עולם שכתבו בצוואותיהם דברים מבהילים שיעשו בשבילם לכפר העוונות, כי אין איש בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ואשתדל לבאר לך הענין כמיסת הפנאי, מקורו בפסוק [דניאל ד, י"ג] "לִבְבֵהּ֙ מִן־אֲנָשָׁ֣א יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי".
ועיין בתיקוני הזוהר תיקון ע, דקל"ג ע"א שכתב שהם שבעה כוכבי לכת שהוא נמצא תחתיהם וצריך לעלות מעליהם ולהפרד מהגשמיות.
ובזוהר הקדוש חיי שרה ק"ל, ב. ובויחי ובלק ר"ו, א. וכן הוא באור החמה בשם הרמ"ק ז"ל שם. וקיצור דבריו שיש שבעה שלבים בדין העובר על הנפטר, והם שבעה בתי דינין.
א, בהיותו בעולם הזה ברגע שפושט הגוף מעל הנשמה לא עלינו, ב, אחר הפטירה בעולם הנפשות. ג, בגן עדן תחתון עד שמתלבשת ברוח. ד, בהגיעה אל עמוד בתוך הגן, ושם יש דין של ענן, עשן, אש, ונוגה. ה, בהגיעו אל היכל לבנת הספיר. ו, בהיכל עצם השמים. ז, בהגיעו אל היכל נוגה ושם מתלבשת במעיל וצניף כנזכר בפרשת פקודי. וסיים הרמ"ק ז"ל כי יש שקופץ כל אלה בשעה קלה, ויש מתעכב כמה אלפי שנים.

ובביאור ענין זה עוד אעתיק לך דברי רבנו אברהם אזולאי ז"ל בספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר א
"בזוהר פרשת נשא, שבעה מיני דינים עוברים על האדם, ואלו הן.
א, הראשון, הוא דין הקשה בעת פרידת הנפש מן הגוף שהוא דין ראשון בשיתוף הגוף והנפש, והוא לסיבת העוונות שהוא חוטא בהם בגוף ונפש יחד בחיים, כך בעוד כל חלקיו יחד מקבל עונשו, וזה העונש קשה מאד, וקצר שנעשה במעט זמן כדי עונג העבירה שעה קלה, וניקוי זה אל החלקים כולם יחד, ואם לא שעה זו אין לו שעה אחרת.
ב, השני. הוא מעת שמוציאין אותו מביתו עד שמוליכין אותו לקברו, מכריזין על מעשיו, כמה כרוזין יוצאין עליו לפי רוב מעשיו, ומביישין אותו על מעשיו, ומענישין אותו ומכריזין על כל עבירה ועבירה עונש פלוני על עבירה פלונית, וכל עבירה ועבירה גובה שם חלקו, וזה חלק עונשו כנגד מה שחטא בעולם הזה ממש.
ג, השלישי. בכניסתו לקברו ממש שם פתח הכניסה מעולם זה אל עולם אחר, לכך שם בא בעל חוב וגבה חובו, ובמקום אחר נראה מהזוהר ששם מענישים אותו על בנים זרים הנולדים מטיפי זרע לבטלה והקריין.
ד, הרביעי. דין הקבר, והיינו חיבוט הקבר, ששם מרכיבין הנפש בגוף כמו בזמן היותו בגוף בעוה"ז, ושם נידון על כל המעשה שעשו בשיתוף, ושניהם יחד נפרעים בשיתוף.
ה, החמישי. דין הגוף הנרקב בקבר בגוש רימה ותולעה, והנפש מתאבלת, וקושי רימה בבשר המת כמחט בבשר החי, וזה לכל אחד ואחד בפני עצמו.
ו, הששי. דין גיהנם לנפש לבדה, שכבר נח הגוף, והנפש לעצמה נטהרת ומתלבנת בגיהנם.
ז, השביעי. גלות אחר שיצא מגיהנם, ולא ניתן לה מנוחה בגן עדן ונעה ונדה עד עת קצבת הדבר לפי עונשה, עד ירצה עוונה".
והשם הטוב יכפר. ובלי נדר בזמן אחר אעתיק לך כמה מגדולי ישראל שציוו אין יתנהגו עמם אחר הפטירה, וכן סדר הקריאה בהלוויה, ולא כפי שההמון היום חושב שיש זכות להתברך מהנפטר, אלא הוא מבקש מאתנו עזרה וליווי ובזה עושים חסד גדול עמו.
שאלה - 171497
שלום לכבוד הרב שמעתי שכל הפירות המסוכרים כמו אננס שמים אותם בחומצה וסוכר ועוד חומרים. א"כ אולי יש לברך עליהם שהכל שהרי הם הפכו כמו סוכריה?
תשובה
לברך עליהם ברוך דיין האמת.
העורך, לפי בקשת הרב אעתיק לך התשובה משנה שעברה שהרב שליט"א כתב.

"לפי מה שחקרתי מומחים יודעי דבר המצב מאוד חמור בענין זה, ואזכיר פרטים חלקיים ומעטים מתוכם.
הפירות היבשים מיובאים ממדינות שונות כמו תורכיה, טיוואן, תילאנד, סין והמזרח, שם אין פיקוח רציני וקפדני על תעשית המזון, ושם מוסיפים לפירות היבשים מיני חומרים כימיים המכילים גפרית, זרחן מסוכן, צבעי מאכל, טרטזין, סולפור, חומרי הדברה נגד יתושים ותולעים, עמילן, סוכרים מסוכנים, שמן דקלים מוצק מסוכן למחלה הידועה, שומן רווי מוצק הגורם לכלוסטרול גבוה, חומצות התעשיה, שמן פרפין, SO 2 המסוכן, ועוד מרעין בישין.

כל החומרים הללו מורכבים כדי לשמר את הפירות, לייצבם, לצבוע אותם בצבעים זוהרים, והם מסוכנים ביותר לבריאות, יוצרים אלרגיה, היפר אקטיביות בעיקר לילדים, מתח ועצבנות, בעיקר אסטמה ובעיות נשימה קשות, סרטן קיבה, צריבות עור, ועיניים, חולשה ונזק לכבד ולאיברים הפנימיים.
הפירות נצבעים בצבעים מרהיבים מלאכותיים המזיקים לבריאות האדם.

הצבע הכחול מסוכן ביותר כי הוא מכיל פחם מזיק, וגם זפת!!!
ירוק E133, אדום בוהק E129, צהוב סנטס יולו E110,
בעיקר יש להמנע מאכילת
קיווי מיובש, מכיל טרטזין 102.
אבטיח מיובש,
משמש הצהוב שהוא עם תוספת חומצות וזרחן, האורגני טבעי הוא בצבע חום כהה.
צימוקים בתוספת שמן פרפין המזיק לקיבה,
פרוסות מלון סכנה ממש,
בננות מטוגנות מכילות זפת וגפרית, גם שמן דקלים מוצק המסוכן שבעתיים.
אגוזים יש לקנות עם קליפה, כי הקלופים מאבדים מחצית מערכם התזונתי ועוברים תהליכי "הגנה" בחומרים לא בריאים, וזה כולל פיסטוק קלוף, שקדים קלופים, ולבנים. כל זה ועוד אמר לי היום מומחה לתעשית המזון להזהיר את הציבור, כי בהלכה חמורה הסכנה יתר מאכילת איסור.

לא הזכרנו את הפירות הנגועות בתולעים, רמשים, ושאר מיני יתושים.
שאלה - 171481
לכבוד הרב
סליחה עלל ההפרעה, ביום שלישי בלילה הוא ליל פטירת הרש"ש ז"ל מה עלינו לעשות?

תשובה
הטוב ביותר והכי נכון לשבת באותה לילה וללמוד תורה כמה שעות שאפשר, ומתחילת הלילה, כי היה קדוש מאוד, והיה מתפלל בעד עם ישראל הרבה, וענק בתורה. וקיבלנו עלינו דבריו כדברי רבנו האר"י ז"ל, כי לבו היה לב ארי, והוא סלל את הדרך שלא לסטות מדברי האר"י ז"ל ימין ושמאל.
וכתב בספר נהר שלום דף לד עמוד א במכתב לחכמי [תוניס] המערב.
"וראיתי מה שכתבו מעלת כבוד תורתכם על ענין עבודת השם שקצרתי במקום שהיה ראוי להרחיב מעט הדיבור, אמת הוא כי לכתחילה קצרתי בו יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה המקובלים שקדמו, כי רבים חללים הפילו וחלול כבוד השם וכבוד התורה, השם יכפר בעדם כי כל דבריהם לא עפ"י התורה הם ואינם מיוסדים על האמת ומהם יצאו אבות ומאבות תולדות הריסת יסודי התורה ח"ו ה' יכפר וכ"ז לא שלמדתי בדבריהם ח"ו אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף א' שכתוב בו קצור מה שכתבו בענין זה וכמעט שקרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על השם. ה' יכפר וכבר מילתי אמורה להם כי עדי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען השם אל יהי לכם מגע יד בדבריהם ובפרט בענין זה השמרו לכם פן יפתה לבבכם אלא כל לימודם לא יהיה אלא בספר עץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלקים חיים. ואני קצרתי בענין זה כל מה שאפשר כי יראתי פן יפלו דפים אלו ביד מי שעדיין לא למד דברי האר"י ז"ל כראוי ויחשדני שלמדתי בספרים אחרים ולא כן הוא כאמור ולכן קצרתי בו ופזרתי בהקדמה".
והביא דבריו הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו דעת ותבונה פתיחה ראשונה.
שאלה - 171477
בשלחן ערוך מובא יום תענית י"ז באלול יום מיתת המרגלים, והלא היו רשעים ומדוע מתענים כל ישראל? ולמה לא מתו בתשעה באב שבו הוציאו דיבה?
תשובה
כן כתב הרב הלכות גדולות והביאו דבריו הטור ומרן בשלחן ערוך סימן תק"פ. ויש גירסא בשבעה באלול. וזו שאלת הרא"ש ז"ל בתשובה כלל י"ג סימן כ"א. "קשה על סדר המקראות כי משמע שמתו קודם שאמר משה לישראל שימותו במדבר ומסתמא משה לא המתין להתפלל על ישראל ובתשעה באב התפלל ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא שימותו ומשה אמר מיד לישראל ואז אמרו ישראל חטאנו [במדבר יד מ] ועשו תשובה והיאך ימותו המרגלים בשבעה באלול וכי היו מוציאין דיבה מתשעה באב עד שבעה באלול ודבריו תמוהים ושמא מוציאי דיבה אחרים".
וכתב מרן ז"ל בבית יוסף תקפ "לי נראה דאפשר לומר שענשן של מרגלים היה שמיד נשתרבב לשונם כדברי המדרש [סוטה לה, א] והיו מתמצים בחולאים רעים עד שבעה באלול, מה שלא היה כן לשאר מתי מדבר שלא היתה מיתתם אלא כמשחל ביניתא מחלבא. אבל הא קשיא לי למה התקינו להתענות ביום שמתו מוציאי דיבת הארץ שמחה מיבעי באותו יום דבאבוד רשעים רינה [משלי יא י]? ושמא מפני שלא זכו שתתקבל תשובתם מצטערינן דמסתמא שבו ולא נתקבלו".
שאלה - 171291
לכבוד הרב
האם רש"י פרשן או גם פוסק

תשובה
מי אנחנו??? יתושים זעירים, אפילו לא ביצי כנים!!! מול גדול הפרשנים והפוסקים? אנחנו נקבע ונחלק ציונים ותארים לענק שבענקים? האיש אשר את כל התורה שבכתב והתורה שבעל פה ידע ככף ידו?
70 שנה של תענית לא יספיקו לכפר על פרשנות, ביקורת, חלוקת תארים לאיש הענק והנפלא.
למעלה מאלף !!! מקומות כתבו כל גדולי הדורות שבאו אחריו את דבריו ופלפלו בשיטתו בהלכה, ופסקו לפי דבריו שינויים עצומים ומשמעותיים בהלכה. אנחנו בדור מאוד קטן. מזעזע.

לברר מקחו של צדיק שטרח חינם אין כסף ללמד תורה את כל הדורות, אצטט מעט מהמעט מגדולי הדורות שפלפלו בדבריו בהלכה,
הריטב"א, הר"ן, בעלי התוספות באלפי מקומות, רבנו בחיי, הרי"ד, הרב אהל מועד, אורחות חיים, רבנו ירוחם, האגור, רבנו יעקב בירב, מרן הבית יוסף ובשלחן ערוך, שיטה מקובצת, האברבנאל, התשב"ץ, מהר"ם אלאשקר, הגאון הבית חדש, הטורי זהב, המגן אברהם, הכנסת הגדולה, הפרישה, מהרי"ט אלגאזי, מהר"ש לוריא, מהר"י קורקוס, לחם משנה, המגיד משנה, משנה למלך, מעשה רוקח, מרכבת המשנה, הגאון הפרי חדש, הגאון מווילנא, ההפלאה, הנודע ביהודה, הצל"ח, הראשון לציון, רבנו יצחק מאיו, מהר"ם מלובלין, רבנו עקיבא איגר, החתם סופר, רש"ש, המנחת חינוך, קצות החושן, השפת אמת, הגאון החזון איש, גדולי רבני ליטא, חיי אדם, אבן האזל, מאות מגדולי האחרונים הספרדים, הגאון החיד"א, רבנו חיים פלאג'י, היפה ללב, הישא ברכה, הבן איש חי, מרן הרב עובדיה ועוד אלפי!!! גדולי ישראל.
אני מבקש מחילה מהגדולים שלא הזכרתי. ומבקש מחילה בשם כולנו ממעלתו של רש"י ז"ל אם לא נהגנו בו בכבודו הראוי לו.
שאלה - 171271
סליחה מראש אם בקשתי אינה מתאימה
בימי שובבים בהם מתחזקים
אבקש מכבוד הרב לחבר לנו בנות ישראל תפילה למען הצניעות
על אף התפילה השגורה בלשוננו לא מצאנו תפילה בלשון חכמים.
תודה

תשובה
יהי רצון מלפניך אדו-ני א-לה-ינו וא-לה-י אבותינו, אלה-י אברהם אלה-י יצחק ואלה-י יעקב, שתעשה למען רחמיך וחסדיך עמי ועם כל אחת מבנות ישראל גדולות וקטנות, חסד גדול ורם, למען שמך הגדול והנורא הנכתב ואינו נקרא [הוי"ה], ותשמרנו שאל יכשלו בנו בני אדם.
ותן לנו כח, עוז, ותעצומות, לשמור עצמנו ללכת בדרכי הצניעות כהלכה, בלי שום פגם וחסרון. הן בלבושנו, הן בדיבורינו, הן במעשינו, ותחון זכות אימותינו הקדושות והטהורות שרה רבקה רחל ולאה עלינו ללכת בדרכים ישרים וטובים. וזכותם תגן בעדינו, והן יתפללו עלינו שנהיה מרוצות לפניך ונעשה רצונך בלב שלם. ותזכנו לבני זוג טובים וכשרים, צדיקים וחסידים, עוסקים בתורה ובמצוות, ונזכה להביא בנים ובנות לעולם שילכו בדרכי אבותינו הקדושים, התמימים, והצדיקים. ותצילינו ותצילם מיצר הרע, ותן לנו יצר טוב.
אנא אדו-ני צוה למלאכיך הקדושים והטהורים שישמרונו בדרך אשר אנחנו הולכות, ולא נכשל לעולם, ולא נהיה סיבה לאחרים להכשל בנו לעולם.
רחום, חנון, שומר, תומך, מציל, ישר, פודה. [רח"ש תמי"ף]
אנא רחמיך את רוגזיך יכבשו תעביר אשמותינו [ארארית"א].
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך אדו-ני צורי וגואלי. [לכווין עשר פעמים י בפסוק זה ישמרונו כנגד עשר ספירות, עשרה מאמרות, עשרת הדברות].
שאלה - 171229
לכבוד הרב שלום רב
ברצוני להראות לתלמידי חכמים בחו"ל את מה שכתב מורנו הגאון הרב משה פינשטיין זצ"ל על מעשר בזמן בלימוד לאחרים איפה אפשר למצוא מה שכתב?

תשובה
הרי שלך לפניך בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ה סימן לב שכתב וזה לשונו,
"כמו כן הוא בלמוד התורה אסור להתלמיד חכם לדקדק בזמנו לומר שצריך בזמן זה ללמוד בעצמו שיהיה זה יותר תועלת וכשילמד לאחרים ילמד רק לתלמידים שמחדדין את רבם, אלא צריך לבטל מזמנו וללמד לאחרים אף שלעצמו לא יהיה תועלת מהחיוב ללמד תורה לאחרים אף לאלו שהוא רק להתלמיד יהיה תועלת. ומאחר שלא נמצא שיעור כמה זמן ילמד לאחרים אף באופן שלעצמו לא יהיה תועלת רק להם, אמרתי שהוא חלק עשירית מהזמן שיש לו שיש ללמוד התורה שהוא לפי סדרי הישיבות בזמננו הקבועים לכל התלמידים שעה ליום שיש לתלמידים ללמוד עם תלמידים פחותים, ואף שליכא ראיה לדבר זכר לדבר איכא ממעשר כספים, אך אף דבכספים הוא מצוה מן המובחר ליתן עד חומש כדאיתא בשו"ע יו"ד סימן רמ"ט סעיף א', לא שייך לומר שיהיה מצוה מן המובחר ליתן חומש מזמנו ללמד לאחרים דהרי אינו רשאי להפסיד מהזמן שצריך ללמוד לעצמו שהוא קודם, וכבר נתפרסם דעתי בזה בהישיבות. ובזכות זה לא רק שלא יפסידו מתורתם כלום אלא עוד יעלו מעלה מעלה במדרגה יותר גדולה כדמצינו בחסידים הראשונים בברכות דף ל"ב ע"ב דתניא שם מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת, שאין הכוונה דלכן מצד חסידותם הם מתברכין בלמוד זמן קטן כמו אחרים בזמן גדול, דודאי אינו כן דחסידים מאחר דיודעין גודל חיוב למוד התורה לא שייך שיתברכו אם לא היה מעשיהם בזה כהוגן, מאחר דתורה עדיפא מתפלה כדאשכחן באלו שתורתן אומנותן כרשב"י וחבריו לא היו מפסיקין תורתן לתפלה כדאוקים ר' יוחנן בשבת דף י"א ע"א מתני' דמפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה באלו שתורתן אומנותן כרשב"י וחבריו, אבל הכוונה הוא מתוך דחסידים הם שעשו זה לשם שמים לקיים מצות תפלה כראוי לא מצד התרשלות בלמוד התורה והיו רשאין להתנהג כן דלא מצינו דרשב"י וחבריו היו אסורין להתפלל, אלא שהיו רשאין שלא להפסיק למודם, שלכן חסידים הראשונים רצו לקיים מצות תפלה אף שהוא להפסיק תורתם, ואולי היה צורך כלל ישראל בדור ההוא לעורר בתפלתם רחמי שמים, אבל העיקר כיון שעשו לשם שמים נתברכו בהצלחה גדולה בלמודם בזמן הקצר כמו בכל היום, שלכן גם אלו שלומדין עשירית מזמנם עם אחרים משום שרוצים לקיים גם ללמד לאחריני וגם הוא חסד גדול מאד ודאי מתוך שעושין לשם שמים יתברכו בהצלחה בתורתם עוד יותר ויותר".
שאלה - 171226
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אנו שומעים על גדולי הספרדים שאנו עפר לרגליהם שמתעקשים לשלוח למוסדות ששם משכנזים את הבחורים מה פשוטי העם צריכים להבין מכך

תשובה
אתה בהחלט צודק, זה מצב קיים, אך האמת היית צריך קודם שתעלה לפרסם זאת בפומבי באתר, לשאול את אחד הגדולים לסיבה זו והיית נרגע.
ואומר לך מה הסיבה האמיתית כפי ששמעתי מפיהם של כמה גדולי הרבנים. הבעיה היא שבמוסדות מסויימים לא מקפידים מי ומה באים בשעריו, ולצערינו יש הרבה בתים שלנו שעדיין לא הפנימו את ההתנתקות מכל מיני התחברויות מזיקות של ילדיהם בניהם ובנותיהם כאחד, ואציין לכבודו דוגמא או שתים.

יש הרבה הורים משלנו שלא מבינים מה רע אם הילדים ילכו להם לאיזה ערב שמארגנים כלי התקשורת "החרדים" שם מופיעים אנשים מקולקלים ומקלקלים, שלא לדבר על ערב רפורמי, של ליצנים ובדרנים, והילדים התמימים מתפעלים ובאים למוסד החינוכי ומשתפים את חבריהם וחברותיהן ב"חוויה" שבעיניהם נראית כשירה לחלוטין, כי "רבנים" הופיעו שם, וה"שחקנים" בעלי זקן המה.

יש הרבה בתים טובים וכשרים שלנו, אשר כל היום הרדיו פתוח ותחנות "חרדיות" כשירות ל"מהדרין", קולם של השדרנים עמי הארצות, פליטי הישיבות, בעלי השקפות זרות, רדודים, בעלי תת רמה, משמיעים קולם ופולטים דברי הבל, ופסולת. יש גם "מרצים" ששום דבר בעל תוכן יהודי מקורי לא פולטים מפיהם ואפילו בטעות, הוא משיח מה שמעיו וקורקבנו ספגו מזון גס וספוג גשמיות, והולך בדרך פטפטני השוק ויושבי הברזלים, ללא תורה, ללא ציטוט מדוייק של דברי חז"ל הקדושים והטהורים.

יש גם הרבה משפחות משלנו צדיקים ותמימים אשר בני המשפחה הקרובים עורכים "שמחה משפחתית", ומאיימים עליהם להשתתף שם בתערובת מבהילה ודוחה, פריצות חוגגת, זמרי תועבה, מחולות וריקודים, והילדים מובאים כשבויים שם, כי אם לא כן ה"סבתא" תכעס ותעניש, וכל אלה הילדים התמימים הולכים לשם ובאים לתלמוד תורה או לישיבה ומספרים על כך, והרבנים שלנו חוששים לחינוך ילדיהם, וכמה השקעה משקיעים בגידולם ובחינוכם, ובשמירתם מכל משמר.

ודבר נוסף אגידה לך, הללו קידשו על חינוך בנינו מלחמה, אך שוב יאמרו הרב... פתח בהתקפה חריפה על...
שאלה - 171186
לכבוד הרב מה עמדת ההלכה בגיוס נשים לצבא? ואם הרב לא יענה אקבל זאת.
תשובה
כתב בשו"ת אגרות משה [יורה דעה חלק ד סימן ט]
"הנה לקיחת נשים ובתולות בין לצבא, בין לשירות אחר מהממשלה, הוא נגד תורת השם יתברך. ואם חס וחלילה איזה ממשלה קבעה חוק, אסורות הנשים והבתולות לשמוע לזה, והוא כגזירה הממשלה להעביר על הדת, שאסור לשמוע לזה.
ולכן כאשר נשמע שיש שרוצים במדינה שלנו, ארצות הברית שבאמריקא, לקבוע חוק כזה בהקונגרס והסנאט בוואשינגטון, וכאשר ידוע לנו שאין דרכם של הממשלה והנשיא דמדינתנו ארצות הברית לעשות גזירות על ישראל נגד דיני תורתנו הקדושה, ובודאי בא זה על ידי חסרון ידיעה, מחוייבין לעשות כל האפשר להשתדל שידעו הנשיא וכל אנשי הקונגרס ואנשי הסנאט שהוא נגד התורה, וכגזירה להעביר על הדת הוא, ויהיה אסור לכל בת ישראל לקיים גזירה זו. ובטוח לנו שימנעו מלקבוע דין כזה שהוא גזירה. ויהיה לטוב לנו עם ישראל במדינה זו, אשר הטיבה לנו כל הימים, ואנחנו עם ישראל אוהבים אותה באהבה גמורה, ואנחנו תושבים נאמנים להמדינה ולהממשלה בלב ונפש, שכן יהיה גם להבא.בתקוה גדולה ובטחון גמור אני כותב וחותם בשם התורה הקדושה ובשם כל ישראל.משה פיינשטיין".
שאלה - 171039
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א, בעיר הקודש טבריה מחללים שבת בפרהסיא באירגון הפוליטיקאים, רבנים הכריזו תענית למחר, מה עושים? אני בוכה.
תשובה
אוי להן אלה שתמכו בכח כזה, אין סוף לעונשם משמים. כולנו בוכים, צועקים, השם הושיעה,
עכשיו יום רביעי קודם השקיעה מקבלים תענית, ומחר בלי נדר צמים כולנו מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. ומבקשים כי רבן יוחנן בן זכאי, רבי אליעזר הגדול, רבי יוסי הכהן וחביריו, רבי עקיבא, רבי מאיר, רב המנונא סבא, רבי חייא, בניו יהודה וחזקיה, סומכוס, רבי שמעון נכד הרשב"י, רב הונא, רבי אמי, רבי אסי, רב ברונא, אשת רבי עקיבא, רב כהנא, רבי ירמיה, רב חננאל, תלמידי רבי עקיבא, אמותינו יוכבד, מרים, בלהה, זלפה, אלישבע.
מורנו הרמב"ם, אביו רבי מימון הדיין, רבי דוד הנגיד נכדו, השל"ה, רבנו חיים אבולעפיא, בניו הרבנים, רבנו יעקב חי זריהן, רבי יעקב ועקנין, רבי מאיר ועקנין, רבי רפאל ביבס, רבי חיים אלחדיף, הרב יוסף קובי ובניו, הרבנים יוסף חיים ילוז והרב סמאג'ה, רבנו ישראל משקלוב, רבי שמשון משפיטובקא, רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי נחמן מהורדנקא, רבי אשר וורנר, רבי משה קליערס, רבי רפאל הכהן קוק, וכל קדושי עליון הטמונים בה, יעלו לגן עדן עליון עם האבות הקדושים והאמהות הקדושות ויתחננו יחד עם הסבא של הנבחר לראשות העיר, בכל התחנונים והתפלות, לבטל הגזירה הנוראה של חילול שבת קודש בדמעות שליש, בבכי ובתחנונים, והשם יתברך יבטל חרון אפו מעלינו ומעל כל עמו ישראל, וירחם על תינוקות ישראל שלא יחלו ולא ימותו, השם הושיעה, השם הושיעה, השם הושיעה. למענך עשה ונא אל תאחר. ארארית"א, רח"ש תמי"ף.
החותם בדמעות שליש למען קדושת השבת היא חיינו.
שאלה - 170937
שלום לכבוד הרב רבה של ראש העין נפטר לבית עולמו היום אם אפשר כמה מילים על אישיותו ברוך תהיה כבוד הרב
תשובה
רעדה אחזתנו כי הגאון הצדיק רבנו עזריה בסיס ז"ל נלקח מאתנו.
אויה לי ואבוי לי, בשורה נוראה בישרתני,
נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו, מה אענה ומה אומר ולבי חמרמר, איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה. כבה נר המערבי. נר ישראל.
צדיק היה, קדוש היה, ענוותן היה, גאון בתורה היה, חכם ונבון היה, צנוע ונחבא אל הכלים, בורח מן הכבוד היה, בעל שכל ישר, בעל חכמה מפוארה, איך איבדנו גדול כזה היום, אין זה כי אם עוונותינו הטו אלה.
ארץ תימן הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה ראש העין כי איבדה כלי מלחמתה.
אוי מי יתן לנו תמורתו, מי יתן לנו חליפתו, פאר הדור היה, פאר יהדות תימן המקורית. מאנה הנחם נפשי.

אחי ורעי, בכו נא עמי כי רבות אנחותי, הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום בישראל, לוחם מלחמתה של תורה, מחבר ספרים מחוכם, דמות רבנית נדירה בחכמה ובתבונה, איזה הדר, איזו ענווה, עם ישראל איבד הלילה אחד מבחירי גדולי רבניו. העדה הקדושה בני תימן המהוללים איבדו את נזר החכמים, כולנו איבדנוהו, הפסדנו אותו. מי יגן עלינו מי יסוכך בעדינו.
אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ כעוללות בציר, אין אשכול לאכול ביכורה איוותה נפשי.

נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלקים.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.
שאלה - 170910
לכבוד הרב אני סטודנט לרפואה ובהרצאה מיקרוביולוגיה אמר המרצה שרוב החיידקים מתמקדים בכפות הידים ובאצבעות, ובתקופת החורף יש להמנע כמה שאפשר מלחיצת יד, יש משמעות בקבלה?
תשובה
נכון אמרת ידידי הצעיר. כי בזוהר הקדוש כתב כי בכמה מקומות בגופו של אדם מתמקדים הגבורות, כגון בחוטמו, בפיו, ובעיקר באצבעות ידיו. גם ידוע הוא כי במקום שעומדים הגבורות והדינים, שהם קדושים בהחלט. שם יבואו מתחתיהם כוחות החיצונים. וזהו הטעם אל נטילת ידים כשקם בבוקר משום רוח רעה השורה שם על ידיו ובעיקר באצבעות. וכן נטילה לאכילת פת, ורחיצת הידים אחרי יציאה מהשירותים, תספורת ונטילת צפרניים ועוד.

וזהו טעם היות אצבעות חמשה דוקא לא פחות ולא יותר, הן בידים הן ברגליים, לרמוז לגבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך המופיעות בסוף תיבה, והם כנגד שם אלקי"ם שגם הוא בן חמש אותיות. והזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

ובהיות מקום זה הוא אחיזתם, לכן שם התגברות הכוחות השליליים, כי הם יכולים לינק משם, וכן באיזור הצפרניים כאשר הם גדלים יבואו החיצונים לינק משם, גם בצפרני הרגליים כנ"ל. וכפי זה יובן שגם מבחינה פיסית חיידקים שליליים הבאים לתקוף יימצאו שם יותר מאיזור אחר.
אך מי שהוא עוסק בתורה ובמצוות ולומד בספר, או כותב בידו דברי קדושה לא יחשוש מהם.
שאלה - 170616
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אנא מורינו ורבינו, יכתוב לנו עצות והנהגות לימי השובבי"ם במקום התעניות, כפי שכת"ר מבקש. וכפי שכתב לנו בימים הנוראים. תודה.

תשובה
עזבתי את כל עיסוקי התורניים ביום הקדוש הזה יום פטירתו של מור אבי ז"ל וזיע"א. כדי לכתוב לבקשתכם כמה גרגירים חשובים לתיקון המעשים בימים אלה.
א, בראש הסולם הגדול, יזהר מעוון ביטול תורה, לא לבטל אפילו רגע מחייו בדיבורים מיותרים.

ב, קביעת עתים לתורה, כל יום וכל לילה שעה מינימום קבועה ללימוד תורה בחברותא או עם שיעור מפי רב, או לפחות לבדו.

ג, שמירת העיניים. לצאת לרחוב כמה שפחות, וכן לאירועים. ואם מוכרח ישמור את העיניים. לא יסתכל בעבודה זרה וסמליה, לא בפני אנשיה ראשיה ותמונותיהם. לא יביט בתמונות של אנשים העוברים על התורה.

ד, שמירת הפה. לא להוציא קללות, ניבול פה, שמות גנאי וזילזול, לשון הרע, רכילות, נדר, שבועה, לא לבייש אחרים, לא לבשר בשורות לא טובות, שקר, כזב.

ה, שמירת האזניים. לא ישמע שירי חול כולל שירים של שדרנים כי אינם בני תורה, רק שירים שחיברום גדולי ישראל. לא ישמע רכילות, לשון הרע, דברי גנאי, דברי כפירה וכדומה.

ו, קדושת בית הכנסת. יהיה מעשרה ראשונים, יקבע מקום מושבו ועמידה בתפלה, יקבל עליו לשתוק בבית הכנסת, שום דיבור רק תורה ותפילה, לא לאכול שם מאומה, לא לשתות, לא לשבת בדרך שחץ וגאוה, יתהלך בתוכו באימה וביראה, כשנכנס ילך אל מול ארון הקודש וישתחווה.

ז, אכילה. יזהר בנטילת ידים, יברך בכוונה, יבדוק היטב הכשרות, תולעים, אם זה גזל או אינו שלו, מעושר, מי בישל, מה עורב בהם, מהיכן הכלים, לא אוכלים בחוץ. לא יאכל בגסות, חתיכות גדולות, שבע ואוכל עוד.

ח, זהירות בברכות. יברר היטב מה מברכים על כל מוצר. יאמר הברכה בנחת ובדקדוק, לא לבלוע מילים או אותיות, יכווין בהזכרת השם לכווין היה הוה ויהיה אדון הכל, לא לשכוח ברכה אחרונה.

ט, פתיחת פה לא לטובה. לא יאמר "לא מרגיש טוב" אלא מרגיש לא טוב. לא יאמר לילד "אתה תפול", אלא תיזהר שלא תפול. לא "שכך יהיה לו", לא יספר דבר לא טוב בלשון נוכח, "אתה נפצעת" אתה... אלא הוא, לא תתאר לך שאתה הולך ומישהו יורה בך, אלא יאמר בו, עליו, הוא.

י, קיום מצוות. בזריזות, להזיע בעשייתה מכפר עוונותיו, בשמחה ובאהבת השם, יכבד חכמים והורים, יכבד אנשים אחרים, לעזור, לסייע, לתמוך בחלשים, משפחות חסרות ישע, עידוד אנשים במצוקה. לקום מפני זקן.

כל אלה ועוד יעשה ברצון ובאהבה לכפר עוונותיו וייטב לו. והשם יתברך ידריכנו בדרך התורה ודרך הישרה לעבדו וליראה אותו כל ימינו לעולם.
שאלה - 170491
לכבוד הרב
למודי תורה בכל המקצועות בימים של החגים של הנוצרים?

תשובה
כתב הגאון הגאון הצדיק מאונגוואר ז"ל בשו"ת משנה הלכות [חלק ז סימן קי"ז] "מנהג זה נשתרבב מפני הסכנה שהיו אומות העולם בליל יום אידם רודפים אחרי בני ישראל והיו עושים פוגרומים בשם אותו האיש כידוע. ועוד שהיו גוזרים עליהם שלא ידליקו נרות ביום אידם. ולכן הנהיגו שלא ללמוד באותה הלילה מפני הסכנה. וראיה לדברינו נראה מגמרא גיטין י"ז אדהכי אתי ההוא גברא שקלה לשרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו. ופירש"י שקלה לשרגא שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית ע"ז שלהן. ועיין תוס' שם מבואר מיהו דהיה לפרסיים יום איד שלא הניחו להם להדליק נרות בבתיהם וא"כ אפשר בזה נמי דהיה יום איד שלהם שגזרו שלא להדליק נרות בבתי ישראל ולכן הנהיגו שלא ללמוד בלילה ההוא, והגם דבטלה גזרתם מ"מ המנהג לא נתבטל. ומה"ט נמי נראה דהרבה מאחינו בנ"י שלא הנהיגו כן ולמשל אחינו בני ספרד וגם בליטא היו מקומות שלא חששו לה כן נראה לפי עניות דעתי עכ"פ דהטעם היה שחששו בלילה ההוא מן העכו"ם ולכן הנהיגו לילך לישן וכנ"ל".

ודברי שפתיו אמת מיללו כי כן ראינו שכתבו גאוני עולם שתיקנו לבני התורה בארצות אירופה שלא לצאת בלילה זו מביתם, כי הגויים היו משתכרים ומתנפלים על כל יהודי שהיו רואים בחוצות, ומכים אותו, ורבים מהם נהרגו בלילה זו כנודע. גם היה בשנת 314 לספירתם מנהיג הכנסיה ברומא אנטישמי אשר בלילה זו ערך טבח ביהודים, ושפך דם רבים מאחינו. ועיין בטעמי המנהגים בשם ליקוטי פרדס שבזמנו גזרו גדולי הדור על הרבנים והתלמידים להשאר בביתם ולא לצאת החוצה.
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב אורח חיים סימן ר"מ, ובשו"ת יביע אומר חלק ז, יורה דעה סימן כ.
שאלה - 170490
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בצומות כמו שובבים כבודו אומר ללמוד תורה ולתקן מעשים, ומדוע תיקנו לנו תעניות בשובבי"ם?

תשובה
תיקנו לאנשים בעלי לב זך, לב נקי, לב מתחרט, אדם המשנה את דרכיו מהקצה אל הקצה, הבוכה על עוונותיו, אדם שכל יום אצלו הוא יום הכיפורים, מתבייש במעשיו שעשה, חרד להביט לשמים, מתבושש לבקש מאבא למעלה בקשה לאחר שמרד בו ופשע במעשיו.
לא העיקר גידול זקן, פיאות, ציציות בחוץ, ללבוש שחור לבן, לשנות את החיצוניות, אך בפנימיות נשאר אותו הדבר. צריך ללכת יום יום אצל אחד מגדולי זקני הדור, לשמוע ממנו דברי מוסר, דברי התחזקות, עבודת השם, להגות בתורה, ביראה, בחכמה ובמעשים טובים.

כמה צר וכואב כי עיוותו וסילפו את הקדושה והטהרה של עמינו הטהור והקדוש.
כנביאי השקר בתקופת בית ראשון ש"הרגיעו" את עובדי עבודה זרה ואמרו להם שלום שלום. כדברי הנביא ירמיה עליו השלום [פרק ח, י"א] "וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם".

כי היום הכל עובד על "רייטינג" וממון, זה מקור הכנסה אדיר ועצום לעורכי ה"תיקונים", ולא לשם תיקון. מספיק לראות את התחרות המבישה בין ה"אירגונים" השונים הצצים חדשים לבקרים ולשקרים, ומבטיחים עולם הבא, גן עדן, וכל טוב, בדברים נבובים, חלולים, רקים מכל מעשה.
גם שדרני הרדיו הפכו להיות מנהיגים. הם מחקים את התחנות החילוניות, והחילוניות את תחנות הגויים בארצות הטמיאות. ואיזה הבטחות הם מבטיחים, ומהללים את זמרי הרחוב מחברים לנו שירים, ומקשקשים לפי דמיונם הרדוד והזוהר ברחוב. וקוראים לו "אחי", "צדיק שלי",
מותר להביט ולהסתכל ברחובות, בקניונים, בהופעות זמר.
אמור לי בבקשה אתה מעלה על דעתך כי השם יתברך מקבל שוחד? האם אדם אשר חטא, פגם, החריב. ואחר כך הולך ומתענה, ובערב משתתף בערב בידור עם ליצנים "בעלי זקן" עם תואר רב ריק מתוכן, ורואה סרטים של הופעות שונות, כלי זמר, תופים ומחולות, אשתו הולכת לערב בידור עם ארבע זמרות צמרת "מתחזקות" שלוחות השטן להחטיא אותנו ואת ילדינו. במקום שלפני שנים אחדות בנות ישראל הכשרות היו משתתפות בעצרות חיזוק ומוסר לחינוך טהור וליראת שמים, כיום בידור זול, בדיחות, ליצנות, קומיקאים, המשלחים ארס במוחם ומרעילים בחשאי את נפש הנשים התמימות במסווה של טהרה וקירוב רחוקים.
מה יעזרו גם ארבע מאות אלפי תעניות, אם עובר על הפסוק "יד ליד לא ינקה"... כשנוגע בידי נערה או נשואה, ומרשה לעצמו להביט בה ולשחוק עמה. על חשבון התעניות שהתענה.
המושג "חרדי" הפך להיות ריק מתוכן. אוכלים היכן שבא, העיקר שיש חותמת, "תעודת כשרות". אין משגיח במטבח, ומחליפו איזה תאילנדי או סיני, קמבודי, ופיליפיני, ואין מי שיודע מה מתרחש בסיר ובמחבת. מה בכלל הוכנס שם, מה עורב בתוכו, באיזה כלים השתמשו, ומה אתמול בושל בהם.
על כל אלה זוללים ברחוב, מכל הבא ליד, אין רסן, אין מעצור, אין מתינות ומחשבה. ובמקרה הפחות גרוע ליד שלחן ברחוב לעיני כל עובר ושב, והאוכל בשוק דומה לכלב.
אם הוא מתענה ואחר כך מספר או שומע רכילות ולשון הרע, דברי גנאי, ללעוג, לבזות, לרדוף, להשמיץ, לחרף ולגדף, לבוז לדברי חכמים.
אם נשים מדברות בפני גברים, גברים בפני נשים ונקראים רבנים.
שאלה - 170340
יש לי חבר המעוניין שישרפו את גופתו, (כי שמע היום את הידיעות...)התווכחתי אתו, ושואל מה מיוחד בקבורה באדמה?
תשובה
אמנם ידעתי כי לרגל מה שפורסם היום על מי שציווה כן התעוררו בכך רבים, גם שאלוני באתר וביקשתי להשמיט הנושא, וגם אתה שואל ואיני רוצה להתייחס לנושא זה, אך לא אמנע עצמי מלדון עמך בהלכה בנושא למען יזהרו אחרים.
א, מצות עשה מהתורה שנאמר "כי קבור תקברנו״. ונאמר ״לא תלין״. ומצווה זו דוחה כל מצוות שבתורה, ומוטלת על הקרובים האבלים, וכל כך חמורה שדוחה מצוות ביעור חמץ, ומצוות אכילת מצה בליל פסח כאשר קוברים ביום טוב, וכן מצוות תקיעת שופר בראש השנה,
ב, מכפר עוונותיו, שנאמר וכפר אדמתו עמו.
ג, וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה. כי עפר הוא ואל עפר ישוב. גופו אינו שלו ולא של בני משפחתו, אלא שייך לבעל הבית, בורא שמים וארץ שנאמר הנשמה לך והגוף פעלך. וידונו את המבצע זאת.
ד, כבוד המת, תלי תלים של הלכות ופרטים נכתבו בפוסקים על היחס. הטיפול. ועשית צרכי המת. כל תנועה ותזוזה הנעשית אפילו לצרכו מבקשים ממנו מחילה וסליחה. הטהרה. ההלבשה. הנחתו במשא. ומכל שכן פגיעה כה קשה בגופו של הנפטר.

ה. אבילות. אין חלים דיני השבעה. השלשים. השנה. עד שיקבר באדמה. כי הקרובים תלויים במצבו. וכל עוד לא חזר לעפר אין להם להתאבל ונשארים אוננים. וכן הוא בתלמוד ובפוסקים.
ו. נשמתו אין לה מנוחה שם למעלה עד שהגוף שהיתה שותפה עמו כל ימי חייו ינוח בקבר וישארו עצמותיו. שנאמר אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. וכתב הרב מעבר יבק [אמרי נועם פרק כ"ט] "קבורת גוף האדם מסייע ליחוד עליון בנשמתו, וזהו כי קבור תקברנו קבור למעלה תקברנו למטה, כמו שהגוף נכנס אל הקבר, כן הנפש תכנס אל הלבוש השני המזדמן לה, ואין הנשמה מתקבלת למעלה אל היחוד עד שיקבר למטה". [פל"ד] כתב "סוד הקבורה היא כניסת הנשמה לגן עדן, ולזה לא נקרא אברהם איש החסד עד שמצא קבורה לשרה".
ז, מנהגי הגויים. אסור משום ובחוקותיהם לא תלכו.
ח, אסור לקיים דבריו. ועיין להגאון החיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל חלק א סימן ע"א, ו] שכתב תשובה לחכם אחד "אשר ציוה שלא ישימו לו מצבה נראה דלא ישמעו לו בכל רק יעשו איזה מצבה קטנה שיש תקון לנפש בזה לפי דברי רבינו האר"י זצ"ל כמבואר בשער המצות אשר סידר מהר"ש ויטאל פרשת ויחי ע"ש באורך. ומשנתנו היא זו פ"ב דשקלים בונין לו נפש על קברו. ואילו נזכר החכם שיש בזה סוד ותקון לנפשו לא היה מצווה כך. כן נראה לי".
שאלה - 170244
שלום לכבוד הרב האם רק דרך המוסר בלבד אדם יוכל לחזור בתשובה. או שיש עוד דרכים לתשובה וכולם כשרות לא רק דרך המוסר בלבד?
תשובה
הפסוק [משלי ד, י"ג] אומר החזק במוסר אל תרף. ודרשו בשמות רבה פרשה ל"ו. "וכל מי שאינו עוסק ואינו יודע הוא נכשל, משל למי שעומד באפילה בא להלך מצא אבן ונכשל בה, מצא ביב נופל בו הקיש פניו בקרקע, למה שלא היה בידו נר, כך הדיוט שאין בידו דברי תורה מצא עבירה ונכשל בה ומת שכן רוח הקודש צווחת (משלי ה) הוא ימות באין מוסר, ואין מוסר אלא דברי תורה שנאמר החזק במוסר אל תרף, למה הוא מת לפי שאינו יודע בתורה והולך וחוטא"
וכתב המלבי"ם ז"ל שם, "אחר שיצרי הלב הם מתנגדים לחוקי החכמה, כי ציורי לבו נוטים לרעה והם הפוכים מדרך החכמה, צריך הוא למוסר שבו יאסור כחות נפשו בל יליזו מדרכי החכמה". וראה מה שכתב הקדוש הרוקח [שורש קבלת חכמים] בהכרח לימוד המוסר.
ורבנו אברהם אבן עזרא ז"ל פירש הפסוק [משלי ה, כ"ג] "הוא ימות באין מוסר" בעבור שאין מקבל מוסר ובעבור רוב אולתו ישגה דרך הישרה". ועיין מה שכתב הרלב"ג ז"ל "הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד".

ועיין בספר שם הגדולים חלק ספרים מערכת ר אות ז להגאון החיד"א ז"ל שכתב על ספר המוסר "ראשית חכמה הוא ספר קדוש ונורא המפורסם בכל ישראל. חיברו רבינו אליהו די וידאש תלמיד רבינו מהר"מ קורדובירו. ואשרי אדם שילמד בו כל יום ויעשה קבע שיעור אחד ודאי יתנוצץ בו קדושה וטהרה. והרב עצמו חיבר ספר תוצאות חיים סלת נקיה מס' ראשית חכמה. גם נדפסו קצור מהר"י פוייטו ותפוחי זהב וכיוצא:
והכל לפי מה שהוא אדם ילמוד בקצור שמרגיש שמעוררו לתשובה. ועיין בנדפס מערכת האל"ף אות ל"ז (עיין מ' אליהו די וידאש בח"א). והמגיד אמר למרן ז"ל שכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר. ושמעתי מרב אחד שקבל דהגאון מהרש"ל שהיה ענק שבענקים בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד ציוה למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה אחת ויוכיחנו ויזהירנו כאלו הוא אחד מהמון כי כך רצונו והרשות נתונה לו, ובעת בא המוכיח תיכף מהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעד לפני ה'. אשריו ואשרי חלקו ואשרי העם שככה לו רב חסיד וקדוש זי"ע".
שאלה - 170229
לכבוד מורנו הרב שליט"א, היום צום י בטבת מותר לשמוע מוסיקה?
תשובה
ידידי ראה גם ראה בספרי האחרונים כמה החמירו ביום זה, עד שכתב הבית יוסף שאם היה חל בשבת היו מתענים בו משום שכתוב בו "בעצם היום הזה".
ובספר עקידת יצחק [שער כ"ו] כתב שהוא נרמז בתורה בפסוק על כך לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה , כן הוא בשם הזוהר וישלח ק"ע, ובמדרש הנעלם שם. ורבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב במועד לכל חי כ"ט, א. כי הוא יום קשה כי בו ירידת השמש, והתענית מגינה לבלתי יאונה לנו כל רע.
ועיין זכר דוד מאמר שלישי עשרה בטבת שביאר חומרת התענית הזאת, כי ביום זה היה בית המקדש אמור להיחרב, רק שהשם יתברך באריכות אפים המתין להם עוד שלש שנים ומחצה,
גם עיין בספר קרניים ופירוש רבי שמשון מאוסטרופולי ז"ל הי"ד, שכתב בספרו דן ידין, כי חודש זה צריכים זהירות מעשו הרשע כי בו מתגברת קליפת כלב, ורבי מאיר עומד בשמים ומגין עלינו.

ואשר שאלת על שמיעת מוסיקה היום הזה, לא יהא אלא כאחד מימי בין המצרים שאסור לשמוע בהם. והרי אפילו עריכת חופה וקידושין שמותרת לסברת כמה מהפוסקים, בכל זאת לא התירו אלא לעשותה סמוך לשקיעה, והריקודים והמחולות לאחר צאת התענית, וכדכתבו בשו"ת אגרות משה או"ח חלק א, סימן קס"ח, ובשו"ת שרגא המאיר חלק ז, סימן קמ"ה, ב. ובשו"ת אבן ישראל חלק ז, סימן כ"ח. בחזון עובדיה תעניות. קל וחומר שירה סתם לא של מצווה.

ושים נא נגד עיניך מה שאנחנו אומרים ביום זה בתפילת שחרית, אותו כתב רבנו שלמה אבן גבירול ז"ל.
וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי. מְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי. עַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי. לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי אַרְיֵה עָלָה בְחֵמָה. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ בָּנָה עָלַי חוֹמָה. גָּשׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשֹוֹת בְּעַמִּי נְקָמָה. וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה:
מִלְחָמָה שִׁית מִשְֹגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִי. לְאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִי. כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְהֹוָה רוֹעִי. מָגִּנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי דְּלָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶב. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ הֵכִין עָלַי אוֹרֵב. וְעַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵב. אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב:
עֶרֶב יֵהָפֵךְ לַבֹּקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָל. חוֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַל. זְכוֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִֹי לְךָ כַּף וְשַׁעַל. מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי זְאֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵם. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ טָרֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶם. נָמֵר שָׁקַד עַל עָרֵיהֶם:
עָרֵיהֶם שָֹרְפוּ בָאֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת. רוּמָה יְהֹוָה בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹת. בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשֹוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת. קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל יְהֹוָה צְבָאוֹת:
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִֹירִי הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּה. בֶּעָשֹוֹר לַחֹדֶשׁ כְּאִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה. לְזֹאת חִגְרִי שַֹק עֵדָה עֲדִינָה. גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְֹאִי עַל שְׁפָיִים קִינָה:
ואם אומר "משומם אשב", "אתאבל", "אקונן", "שפיים קינה", כיצד ישמע שירה.
ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים ה, שכתב "וכן צריך להזהר בעשרה בטבת בלילה וביום, שלא לעשות רקודים ומחולות ועיין אליה רבא סק"א ואשל אברהם סוף ס"ק יו"ד ושאר אחרונים".
והמזהיר והנזהר שלומם ירבה כנהר.
שאלה - 170119
לכבוד הרב שלום רב עקב הבילבול שיש בדור שלנו האם אדם יכול לחזור בתשובה בלי לימוד המוסר בלבד שאומר הפלא יועץ בערך מוסר והלואי שזה יועיל לו שזה כל כך קשה לשנות את המידות
תשובה
א, אין בכלל בילבול, תמחקו זאת מהלקסיקון, יש עצלות, אדישות, מחפשים חיים קלים, לחיות על חשבון הזולת, וגרוע מכל לא רוצים ללמוד תורה, מי שלומד תורה באמת לא מבולבל.
ב, אין דבר כזה קשה לשנות את המידות, שום דבר לא קשה, לא רוצים, לא מדבר אליהם, כי לא איכפת להם מכך, אוהבים לחיות פתוח, אישן מתי שבא לי, מה שבא לי, אתעורר מחרתיים בערב, אל תלחיץ אותי, לוקחים את קיום המצוות כבילוי, כפולקלור, וזה כולל גם כאלה המגדירים עצמם כ"חרדים", מחפשים בידור זול, שירה פרועה, שיחות רכילות, מספרי סיפורים, ליצנים, מספרי בדיחות, ממציאי סגולות, בזבוז זמן, חיים על חשבון הזולת, הפכנו להיות אנשים עצלנים, לא רוצים לטרוח ולהתאמץ, הכל לוקחים ח'פיף, ואחר כך משלמים ביוקר בעולם הזה ובעולם הבא, לא מתבוננים שאין ארוחות חינם, ולא חושבים כי יגעת ומצאת תאמין.
אמור לי ידידי אבל בכינות וברצינות. כמה מאות אלפי אנשים שינו את ההרגלים המגונים שלהם, כמה מעשנים כבדים הפכו להיות משוחררים. הנה שתיינים כרוניים נעשו רחוקים מטיפת אלכוהול. גנבים מועדים חדלו לשלוח ידם ברכוש הזולת. בדרנים וליצנים נעשו רציניים וחובשי ספסלי בית המדרש.

מה הנוסחה??? רצון, רצון, ורצון. קצת מאמץ ואתה למעלה משוחרר.
תחשבו על זה, ואם טעיתי הנה אני מתנצל. אוהב אתכם תמיד ובכל מצב.
שאלה - 170068
מישהו שמע את הטענות על הרפורמים, אמר שלא מאמין עד שישמע מהרבנים, יש כאלו שכאילו אטומים לאמת אפילו שהם "חרדים", אמר שכל אחד מתקן איפה שהוא ובדרגה שלו, מה לענות לו?
תשובה
דע ידידי, כי בספר צפנת פענח פרשת יתרו, ובספר דגל מחנה אפרים פרשת עקב, כתבו "שאלו במכתב להרמב"ם ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה, ומה שדרשו חז"ל בגמרא [סנהדרין צ, ב - צ"ב, א] מן הפסוקים אמרו שיש לדורשם באופן אחר, ולא רצה להשיבם הוא בעצמו דבר אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן תבון שהוא ישיבם.
וזה תוכן דבריו בקיצור נמרץ, על פי חכמת הטבע כי מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם, ומהדם יורד אל הכבד, ומהכבד עולה הברירות אל הלב, ומהלב יורד המובחר והדק אל המוח, ושם שורה השכל וחיות של האדם. ומי ששומר עצמו ממאכלות המותרות, והאסור והטמא נעשו דמיו צלולין וטהורין ויש לו לב טהור, והמוח והחיות שלו נעשה חיות טהורות להשיג אמיתית החיות שהוא אלהות של כל העולמות המחיה את כולם. ומי ששומר עצמו יותר ומקדש את אכילתו על פי דרכי השם ותורתו, נעשה מזה בנין אב והוא השכל לכל רמ"ח איבריו ומתקדשים ומתטהרים, וכן להיפוך חס ושלום, נעשה בנין אב שכל עכור ומעופש בדיעות זרות, וחיות שלו נעשה בחינת מת, והיא אבי אבות הטומאה לכולם ורמ"ח איבריו נטמאים וטמא טמא יקרא לכל דבר ונעלם ממנו אמיתת החיות שהוא אלקות של כל העולמות ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים הם אלילים אילמים מתים וזבחי מתים יקראו להם. לכן התנאים והאמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה, הם שמרו נפשם שלא יתגאלו בפת בג המלך וביין משתיו, ולכן האירו אור שכלם והיה שורה עליהם רוח הקודש לפרש כל מאמר סתום בדת התורה הקדושה, כי שרתה עליהם כח אלוה אשר הוא ואורייתא כולא חד, ואור נשמתם גם כן הוא חוט המשולש אשר לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים, אבל אנשים הללו בודאי טמאים ונטמאו דמם, ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם במאכלות האסורות והטמאות, ולכך החיות שלהם נוטה למינות ואפיקורסות, ולא יוכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו, הבנוים על פי שכל אלהי עולם ומלך עליון. והואיל והעיזו פניהם ויצאו לחוץ, פתאום יבוא עליהם הכורת וכרות יכרתו אותם וכל אשר להם. וכך עלתה להם כי לא היו ימים מועטים עד אשר בא עליהם מלך גדול והרג אותם ובזז כל אשר להם עד כאן תוכן דבריו".
וברור הוא כי מי שמורד בגדולי ישראל ובתורה הקדושה, הוא מאותו הענין.
שאלה - 170064
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שאלו בשיעור. האם שייך דין קלי בישול "בעלי תה" בימנו? הואיל והם עוברים יבוש בתנור בחום גבוה
תשובה
עיין בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מד ד"ה ולפי. שיש מי שכתב להתיר עירוי רותחים על התה בשבת משום שהוא קלוי על ידי טסי נחושת מלובנים באור, וכאילו נצלה או נאפה וכו'. ע"ש. וזה אינו, שהתה נידון כסממנים כיון שאין העלים שלו ראויים לאכילה כלל, ורק לטעמא עביד (כמו שכתב בעצמו שם), ולכן אין דינו כנתבשל או נצלה, וכן כתב לחלק בזה בפתחי תשובה או"ח (סימן שיח). וכיוצא בזה כתב בשו"ת אגרות משה ח"ד (חאו"ח סי' פה). ועיין ביערות דבש ח"ב (דף קכא סע"א ודף קכח ע"ב) שהרעיש על המקילים לערות רותחים על התה בשבת. וכן כתב בספר נתיבות השלום על אה"ע (בסוף הספר). וע"ע בפרי מגדים (א"א סימן רנג אות מה). ובשו"ת מהר"ם שיק (סימן קלב). ובשו"ת בנין ציון (סימן יז). ובשו"ת מור ואהלות פוסק (ראשי בשמים ס"ס ז). ובשו"ת משיב דברים (חאו"ח סי' נז). ובשו"ת זכר יהוסף (סימן קב). ובשו"ת תועפות ראם אנקאווה (סימן פ). ובשו"ת עטרת יצחק (סימן סא וסב). ולכן העיקר כמו שכתבו כל האחרונים לאסור עירוי רותחים על התה בשבת, ודבריהם אינם צריכים חיזוק.
שאלה - 170050
לכבוד הגאון העומד בפרץ שליט"א. השבת למדנו בשיעור כי חיוב ברכה אחרונה על משקין הוא "כדי שתית רביעית", והמגיד שיעור ביאר כי אפשר עד שתי דקות.
תשובה
בכלל לא מדוייק, וחשש ברכה לבטלה, ואבאר בס"ד הענין.
מקורו בדברי רבינו הרמב"ם הלכות שביתת עשור פרק ב, הלכה ד. "שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין לשיעור ואם לאו אין מצטרפין".
ומקורו בדברי התוספתא יומא פרק ד, הלכה ג.
וכן פסק מרן ז"ל בשולחן ערוך [הלכות יום הכפורים סימן תרי"ב, י] וכתב "שתה מעט וחזר ושתה, אם יש מתחילת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית, מצטרפין לכשיעור. ואם לאו, אין מצטרפין".
ומה אמר לך החכם מ גיד השיעור הוא לסברת חכמי אשכנז כמ"ש החתם סופר בשמו בשו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן פ"ה, והרבנים שואל ומשיב, והמנחת חינוך שנהגו לברל על קפה ותה בורא נפשות.
אולא אנחנו הספרדים לא נוהגים לברך עליהם ברכה אחרונה ואעתיק לך דברי מרן ז"ל בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כא שכתב "והגאון רבי אברהם יצחק בספרו זרע אברהם הנ"ל (חלק אורח חיים סימן ג'), אחר שהסכים למעשה עם המנהג שלא לברך, סיים שהמברך ברכה אחרונה על הקפה אין זה מברך אלא מנאץ. והסכים לזה הגאון רבי דוד פארדו בשו"ת מכתם לדוד (חלק אורח חיים סימן ג'). וכן כתב הגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ז'), ובספר מטה יהודה (סימן רי), שפשט המנהג שלא לברך ברכה אחרונה אחר הקפה. ע"ש. גם הגאון רבי מסעוד רקח במעשה רוקח על הרמב"ם (פרק ב' מהלכות שביתת עשור, דף רכב ע"ד), הסכים לדעת רוב האחרונים שאין לברך ברכה אחרונה על קפה, וסיים, ולכן השותים מרק חם על ידי כף לא יברכו בורא נפשות רבות, כיון שאינם שותים רביעית בבת אחת, והוא הדין לענין משקים העשויים מחתיכות שלג וקרח, ששותים אותם בתוקף החום שלה קיץ, ואי אפשר לשתותם כי אם על ידי שהיות רבות, אין לברך אחריהם בורא נפשות רבות. ע"ש. ומרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רד ס"ק ה') כתב, שבכל גלילות טורקיה וארץ מצרים וארץ הצבי, נקבעה הלכה שאין לברך ברכה אחרונה על הקפה. וכן כתב עוד בספרו מורה באצבע (סימן ג' אות צו). ע"ש. וכן פסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת מסעי אות ט'). וכן פסק המשנה ברורה (סימן רי סק"א), ושכן המנהג".
שאלה - 169925
לכבוד הרב שלום רב, מה ההבדל בניקוד שיש בסידורים מסויימים "על מזבחך ועל היכלך" יש סידורים שמבטאים בנקבה ויש בזכר??
תשובה
כתב מורנו החיד"א ז"ל בשו"ת יוסף אומץ סימן י "לשנות התיבות התדיריות והמורגלות בפי כל המון ישראל אנשים ונשים וטף ולשנות נקודתן שינוי מורגש וכל העם מקצה יחדיו ירננו מרננו אבתרייהו ונעשה הדבר חוכא ואיטלולא והם משתררים גם השתרר ופערו פיהם שכל ישראל המה וחכמיהם ורבניהם טעו במדבר לא ידעו לקרות התיבות. הא ודאי אינהו הוא דקטעו בנקודות הקצף עושי חדשות ומזלזלים לאלפי רבבות ישראל ויש לבטל דעתם ולכופם לכבוד ה' ותורתו וכבוד גדולי ישראל ראשונים ואחרונים רבים ועצומים מאריות גברו חשיבי דרומאי אשר קטנם של תלמידי תלמידיהם עבה ממתניהם של אלו המשנים. ועדותי זו כי בעה"ק ירושלים ת"ו ששם הורתי ולידתי וגדולי מן הארץ ובעה"ק חברון ת"ו אשר גרתי בה. ועברתי בארץ מצרים ואגפיה ובקושטנדינה רבתי עם רבתי בדעות ואיזמיר עיר המהוללה ותונס מתא מחסיא ובכל ערי איטליא ואמשטרדם ושאר עיירות וכולם עונים ואומרים נקדישך וכיוצא כמנהג קדום. ובכל העיירות האלה מעיד אני גדולה ראיה ושמיעה. וידענו נאמנה שבשאר ערי טורקיאה וארם צובה וארם דמשק וערי פרס וערי מערב הפנימי כלם אומרים כן כנדפס בסדורים. וכבר נודע דבערי איטאליא היו רבנים גדולים ומדקדקים עצומים ולא שינו המנהג ובפרט בעיר מנטובה יע"א שם היו הרב הגדול הרמ"ז ז"ל והרב הכולל מהר"י בריאל ז"ל שחיברו ספרים בדקדוק והחזיקו במנהג העולם".

וכן כתב בשו"ת רב פעלים חלק ב אורח חיים סימן כה "ולפ"ז ברכת פרי הגפן שכל קהילות ישראל אנשים ונשים וטף אומרים בסגול, כך ראוי לנהוג, ואין אנחנו משגיחים על משפט הדקדוק שיש במקראות". ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ב אורח חיים סימן ג "עושי חדשות ומזלזלים לאלפי רבבות ישראל. ויש לבטל דעתם ולכפותם". וכן היתה דעתו של מרן היביע אומר ז"ל כפי ששמעתי מפיו כמה פעמים.
שאלה - 169865
החיים והשלום לכה"ר
א)האם זה מנהג טוב או חובה לנשים הרווקות לכסות את ראשן בעת שמתפללות או מזכירות שם ה'?
ב)בברכת המזון...זוננו. אות ו' הראשונה: בשוּרוק או בחוֹלם?

תשובה
אסור ללמוד תורה, לברך ולהתפלל בגילוי ראש כולל הבנות הרווקות, ובארצות המזרח הקפידו מאוד בזה, גם בבבל ובארץ ישראל ובתוניס ובג'רבא ובתימן ועוד מקומות בארצות המזרח נזהרו בכך, ועתה בדורינו נפרץ הדבר על ידי אנשי אירופה.
ועיין שו"ת ישכיל עבדי חלק ז דרפ"ט, שכתב לאסור להוציא מפיו אזכרה בראש מגולה, העלה, דממילא אין שום הבדל בזה בין איש לאשה ובין קטן לקטנה שכולם שוים לאיסור. וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן ט"ו,
ובספר אבן ספיר [חדרי תימן סימן כ"ז], ובשו"ת איש מצליח אורח חיים סימנים כ"ד וכ"ה שכתב בחריפות נגד הקלקול שמתפללות בגילוי הראש. וכתב "גם הבתולות צריכות לכסות ראשן בשעת ברכה כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא. ואם בשאר הזמנים הוזהרו על זה האנשים בלבד, מכל מקום בשעת ברכה דכשאין עושה מה שגורם לעמוד באימה וביראה הוי קלות ראש, אין חילוק בזה בין אנשים לנשים ובתולות. וזה ברור למודה על האמת".

ומור אבי ז"ל הקפיד בזה מאוד, וגם בביתינו אנחנו מזהירים על כך בתפלה, בקידוש ובברכת המזון ועוד.
ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ה, סימן ו. וילקוט יוסף סימן צ"א, ח. ושארית יוסף חלק ב עמוד שס"ח ועוד.
שאלה - 169790
לכבוד הרב שליט"א
גזלן מסויים דרש ממני אלפי שקלים על תיקוני עריות מסויימים.
האם היה נכון לעשות את התיקונים הללו לבדי.על פי ספר לשון חכמים(קרוש מינימום חצי שקל ודרהם זה 3 גרם)

תשובה
כל מטרת התיקון הוא לכפר על הפגם החמור שנעשה באור השכינה, וקילקול צינורות השפע בעולם, והנוגע לכללות עם ישראל, כשפונים לאדם אכזר, נוכל, מתחזה, שכל מה שמענין אותו זה כסף ותאוות, ולא טובת ישראל ותיקון העולמות, הרי שאתה משיג מטרה הפוכה, ובזה מוסיף על חטאתו פשע, ומקלקל במקום לתקן.
על זה אמרו "אם אין אני לי מי לי" ולב יודע מרת נפשו, אתה עצמך תעשה מה שביכולתך והכל יתקבל ברצון לפניו. אשריכם ישראל הצדיקים, אל תפלו בידי נוכלים.
ושמעתי ממור אבי ז"ל מעשה היה לפני קרוב ל - 100 שנה בירושלים, בא יהודי אחד מחו"ל לישיבת הקבלה "רחובות הנהר" שבראשות המקובל האדיר רבנו שאול דוויק הכהן ז"ל ראש המקובלים בדור. וסיפר את מעשיו ועוונותיו כדי לבקש כפרה, החלו הם לבכות בכי תמרורים, ועל כל מעשה שאמר בכו יותר ויותר.
אמר להם אני נדהם, הוא עשה את העוונות והם הזקנים בוכים? השיבוהו, כל עון שעושה יהודי גורם גלות קשה לכלל ישראל חס ושלום, ומצער את השכינה ועל זה אנחנו בוכים, ביודעינו את גודל הפגם והחסרון הנעשה בעולמות.
לכולנו צריך להיות איכפת, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
שאלה - 169696
לכבוד הרב שלום רב,
מה שעושים בימים אלה שוק לחגיהם של נוצרים, האם מותר ללכת לקנות שם?

תשובה
עיין במשנה [עבודה זרה ב, א] "לפני אידיהן של עובדי עבודה זרה שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפורען ולפרוע מהן". וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה [קמ"ח, א]
"שלשה ימים לפני חגם של עובדי עבודת כוכבים אסור ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים. ומותר למכור להם דבר שאינו מתקיים עד יום חגם, כגון ירקות ותבשיל. וכן אסור להשאיל ולשאול ולהלוותן".
והן אמנם נפסק כי רק שלשה ימים קודם אסור היינו בסתם, אך כשמפרשים דבריהם ברבים ובפרסומת גדולה כי מנהלים שוק לרגל יום אידם, בודאי שיש חילול השם בזה, כי מתפארים ומפרסמים לאחר זה כמה קונים הגיעו, וכמה מבקרים היו שם, ומפארים שם אליליהם.
גם יש חשש גדול כי הציבור התמים יימשך לאחר עניניהם וסמליהם, ומשם יבואו לידי חיבור וקשר מעבר לעניני המסחר.
מה גם שמפרסמים כי תקעו סמלים של עבודה זרה ומדליקים נרות ואורות בצבעים כדרכי הגויים. והחציפו פנים בכך שמחברים ימי החנוכה הקדושים והטהורים לימי חגם. וכל כולו של חנוכה בא להבדילינו מהם ומתועבותיהם, והדלקת הנרות באה להזכיר את פך השמן הטהור שנשמר מכל משמר.
שאלה - 169597
לכבוד הרב בבית הכנסת ישנו זקן סגי נהור, והתווכחו המתפללים אם חייבים לעמוד מפניו, יורנו הרב מה לעשות?
תשובה
כתב הגאון חכם ישועה שבבו ז"ל תלמיד הרב גינת ורדים בשו"ת פרח שושן, [יורה דעה, כלל ד, סימן א] בשם רבו הרב גינת ורדים ז"ל.
"כל כבוד תלמיד חכם שייך יפה, אפילו שיהיה התלמיד חכם סגי נהור, שאם נאמר שיש חילוק בין תלמיד חכם לרבו המובהק לעניין זה, לא היה שותק מזה התלמוד, עתה שהשמיע לנו חילוק של חומרת 'מלוא עיניו', ויודיענו גם חלוק זה, שרבו מובהק חמור אפילו, שיהיה סגי נהור, מה שאין כן בשאר תלמידי חכמים, עד כאן לשונו.
ואחר שאלת המחילה, נראה לעניות דעתי, שאין מכאן ראיה, שדווקא ברבו מובהק, שכיוון שחמור שחייב 'כמלוא עיניו' אף על גב שהווי קימה שאין בה הדור, כמו שמוכח מדברי התלמוד שאמר: 'אי זה הוא קימה, שיש בה הידור? - הוי אומר זה ד' אמות. ופירש רש"י: שיש בה הידור - כבוד ונשיאות פנים, שדבר הניכר הוא שבשבילו הוא עושה. עד כאן לשונו. ואפילו כך, ברבו אנו מחמירים כמלוא עיניו, הוא הדין גם, חייבים גם כן בסומא. אבל בשאר תלמידי חכמים, שאינו חייב אלא בד' אמות, משום שהווי קימה שיש בה הדור, הוא הדין גם שאינו חייב לעמוד מפני תלמיד חכם סגי נהור. ומה שלא הוזכר חילוק זה בגמרא, משום שממילא משמע, וכנזכר לעיל.
ולעניין הלכה, אף על פי שאין הראיות מכריעות, מאחר שכבר הסכימו הרב המחבר והרב שער אפרים ובנו הרב ישמרהו צורו ויחיהו, שחייב לקום, בכך נקטנו, שגדול כבוד הבריות, ועשה שכבוד תורה עדיף, ובכך התורה מתחבבת על לומדיה, והזהיר בזה, זוכה להקביל פני השכינה".
שאלה - 169566
לכבוד הרב מוצפי שליט"א, מה קול הרעם סביב האירגון... הרי הוא מחזיר בתשובה? ויש להם תמיכה מרבנים חשובים?
תשובה
ידידי הצעיר עלום השם, אכתוב כאן חלק מהפרטים, והגם שאתה שייך לצד הרפורמי, אני כותב ליהודים היקרים הנאמנים להשם יתברך ולתורתו תורת אמת.
א, אין מי ששב מדרכו הרעה על ידם ויושב ועוסק בתורה, ונזהר בקלה כבחמורה.
ב, יש גם יש, מאות משפחות שנהרסו, התפוררו, התקלקלו יום אחר יום בשיטת ה"סלמי" והגיעו לעברי פי פחת ושחת.
ג, שאלתי את גדולי ישראל שהם מתהדרים בתמיכתם, ומעולם לא פנו אליהם בשאלה אם לקיים או לא פעילות שונה ומשונה של פריצת גדר היהדות ויראת השם במחנינו. כולם כאחד הגיבו "בתדהמה" לנוכח הקלקול הנורא של מעשיהם.
ואכתוב לך כמה מדרכיהם הנלוזות והרפורמיות המזעזעות.
ד, אחד מה"כוכבים" המשונים זמר החצר, מתהדר בהופעותיו הפומביות, שהוא "זכה" לשורר בפני אבי אבות הטומאה, ראש העבודה זרה אשר ברומא, והיא שהחריבה את בית השם ושרפה את היכלו.
ה, אחד מפעיליהם, גידל שערות בפנים, "ליצן החצר התורן", מופיע במשך שעתיים בערי השדה רחוק ממרכזי החרדים השפויים, ומשמיע דברי ליצנות נטו ללא שמץ יראת השם, באותה מסגרת מופיעה זמרת מתהוללת נודעת כדי לפתות לבות נשות ישראל התמימות ולהוציא מהם הוראות קבע וממון שלא כדין.
ו, ברוב חוצפתם לקחו בית הכנסת קדוש על שם הצדיק רבנו חומני עלוש זצוק"ל ושם עורכים את מופעיהם, ומחללים כל הקדוש לנו. [ודע, כי הרב הקדוש הנ"ל היה רבה של תוניסיה וכינוהו "סיני ועוקר הרים", ועלה לצפת ושם הנהיג את הציבור בחכמה ובתבונה, והגאון רבנו רחמים חי חויתה הכהן ז"ל כתב עליו שבחים נוראים].
ז, והנורא מכל, יש להם אתר היכריות מלווה בתמונות נוראות ומבהילות של גברים ונשים, שחץ ותועבה, וידענו כי גם נשים נשואות נכנסות אליו ומכירות כל מיני ארחי פרחי. לאתר אין פיקוח, ואין מעקב, לא תעודת גירושין, לא תעודת זהות, ולא שום מסמך. והרי אלה מחטיאי הרבים.
ח, ליצן אחד מהחבורה, מכריז בפומבי כי ה"יהדות הוא פלורליסטית נחמדה". והוא אינו מאמין בשכר ועונש.
ט, ברוב טפשותם מכריזים כי אני הצעיר קיבלתי "מידע שגוי". בעוד שאני מצטט את דבריהם המפורסמים ברבים, והם מפארים ומרוממים מקדישים ומעריצים כל דמות חילונית מעלה מעלה.
י, ירעשו אמות הסיפים ותרעש הארץ בטרם יקום השם יתברך לתבוע את עלבונה של תורה, על עריכת נופש באילת כשגם אנשים חרדים נרשמים במוצהר לבילוי ובידור, והם מפרסמים בעיתונם "לא לציבור הדתי". כי השקר נר לרגליהם.

עד מתי יתקלסו בנו ויחריבו כל הקדוש לישראל, הם עצמם חסרי תקנה כי אינם מעוניינים לשוב מדרכם הרעה, אך דברי מכוונים לציבור הישר בני ובנות ישראל הצדיקים הישרים והתמימים, הם קידשו על עמנו מלחמה, ובתים רבים נהרסו כתוצאה מפעילותם, די לראות כי בעיר ביתר עילית החרדית בשנה האחרונה חלה עליה של 61 אחוז בגירושין, ותופסת מקום ראשון בערי הארץ.
החותם בצער בדמעות ובכאב, בן ציון בכמוהר"ר סלמן מוצפי.
שאלה - 169541
שלום לכבוד הרב ראיתי בתשובות שהרב אמר לא לתת צדקה בלילה
מה עושים כאשר מגיע אדם לבית המדרש או מקום אחר ומבקש צדקה? עד כמה יש להחמיר בנידון?

תשובה
להתחמק. רק עני מרוד שאין לו מה לאכול ניתן לו.
ומקומו בתלמוד ירושלמי שקלים פרק ה, הלכה ד. מעשה ברבי "חיננא" שהלך בלילה לקבץ צדקה, ופגשו ראש המזיקים ואמר לו ולא כך לימדו אתכם "לא תסיג גבול רעך". כלומר זמן השייך להם, ויוזמת צדקה מתגרה בהם.
ועיין דרכי חיים ושלום אות תק"ו, שו"ת בצל החכמה חלק ג סימן ל"ג בהשמטות. ושו"ת מהרש"ם חלק ב סימן ג, ושו"ת יביע אומר חלק ט, יורה דעה סימן ט"ו.

ורבנו האר"י ז"ל בשער הכוונות [דנ"ב ע"ב] בענין תפילת ערבית כתב שאין לתת בלילה,
ועיין להגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף רל"ה, א. שכתב "בערבית זמן דין גמור ולכן אז אינו זמן לתת צדקה. וכן כתבו גורי האר"י זצ"ל. וכתב הרב המקובל מהר"י צמח רצונו לומר ליתן צדקה מהכונה, מאותו טעם הנז' בצדקה של שחרית ומנחה, והצדקה בכל עת מועלת, אבל לא בכל הזמנים ובכל התקונים שוה, עכ"ל. ובירושלמי שקלים פרק ה, אמרו ר' חיננא בר פפא היה מפלג מצוה בליליא חד זמן פגע ביה רבהן דרוחתא א"ל לא כדין אלפן דבי לא תשיג גבול רעך א"ל ולא כדין כתיב מתן בסתר יכפה אף והוה מסתפי מיניה וערק מן קומוי, ע"כ. וזה נראה לי ראיה לדברי מהר"י צמח דרבהון דרוחתא קאמר לר"ח בר פפא דלילה זמן דין גמור ולא הוה ליה לחלק צדקה, והשיבו דעם היות שהוא זמן דין, הצדקה בכל עת מועלת, כדכתיב מתן בסתר יכפה אף. ומהר"ר אליה בפירושו לירושלמי פירש דמה שאמר לו לא תשיג גבול רעך היינו שהיה הולך בחוצות, ובלילה הוא זמנם ללכת בחוצות, ובא בגבולם. אמנם לי ההדיוט נראה דמ"ש לו לא תשיג וכו', היינו על שהיה נותן צדקה, דהצדקה בלילה שהוא שליטת הדין אינה צודקת, והשיבו דמכל מקום בכל עת מועלת כמו שביארנו. וראה נא להמקובל רבנו יעקב צמח ז"ל בנגיד ומצוה ערבית, ובלחם מן השמים, ובשו"ת חיים שאל חלק ב סימן כ"ה.

ברם לאחר חצות לילה יש מהמקובלים שהיו מקילים לתת.
שאלה - 169519
לכבוד הרב שלום רב,
ראיתי הלוויה של רב גדול, והיו בחורים מעל הארון עומדים על הגדירות וציציותיהם נגררות ברוח מעליו, זה מותר? ומדוע הרבנים לא מעירים?

תשובה
לא יודע במה מדובר ולא ראיתי, כשאני רואה אני מסביר להם שאסור.
ומקורו בתלמוד [ברכות [יח, א] "רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות, הוה קשדיא תכלתא דרבי יונתן. אמר ליה רבי חייא דלייה, כדי שלא יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו". ועיין בדברי רבינו יונה על הרי"ף שם שכתב "בטליתות שאינם מכוונים בהם למלבוש אלא לקיים המצוה של ציצית בלבד כדי שלא תשתכח תורת ציצית יש לו ליזהר שלא יהלך בבית הקברות משום לועג לרש חרף עושהו מפי מורי הרב". וכן כתב הרא"ש זשם פרק ג, סימן ה.
וכתב רבנו גיקיטלייא ז"ל בספר כללי המצוות שכן הוא להלכה, וכן כתבו כל הפוסקים. ועיין דרך החיים סימן י"ג, ח.
וכתב בילקוט יוסף סימן כג, א. "מותר להכנס לבית הקברות בטלית קטן שלובש תחת בגדיו, שלא אסרו בזה אלא כשלובשו על בגדיו ונראה לעין. ולכן הנוהגים להוציא את ציציותיהם מחוץ לבגדיהם, עליהם להכניסם בבגדיהם כשהם מגיעים לבית הקברות, [ד' אמות סמוך לקברות]. וכל שכן שיש להזהר שלא יהיו הציציות נגררים על הקברות משום לועג לרש, שנראה כלועג למתים שאינם יכולים לקיים מצות ציצית. וההולך בבית קברות במקום שאין שם קברות, והוא רחוק ד' אמות מהקברים, יש אומרים שאין צריך לכסות הציציות. ויש אומרים שיש לחוש שיתקרב תוך ד' אמות, ולכן גם באופן כזה צריך לכסות הציציות".
שאלה - 169449
לכבוד הרב מו"ר שליט"א, האם יש מקור לדבר שאומרים לאכול מאכלי חלב בחנוכה? ומדוע לא קבעו לנו סעודה כמו בפורים.
תשובה
בהחלט כן, וכמה טעמים נאמרו בכך.
כתב הרב בספר כלבו סימן מ"ד "מפורש באגדה בת היתה ליוחנן כהן גדול והיתה יפת תואר מאד, ואמר המלך יון שתבוא אליו, והאכילתו תבשיל של גבינה כדי שיצמא וישתה לרוב וישתכר וישכב וירדם ויהי לה כן וישכב וירדם, ותקח חרבו וחתכה ראשו ותביאהו לירושלים וכראות החייל כי מת גיבורם וינוסו, ועל כן נהגו לעשות תבשיל של גבינה בחנוכה". וכן כתבו הר"ן שבת י, א. ים של שלמה בבא קמא סימן ז, ל"ז. הלבוש תר"ע, ב. פרי חדש שם א. שלטי הגיבורים שבת על המרדכי תנ"ו, אות ג.

ב, בספר בני יששכר כתב [חודש כסלו מאמר ג] שבימים אלה יש זכר לנתינת התורה, כי ישראל שמרוה ומרדו ביוונים שביקשו להשכיחם מנה, ובזכות אברהם אבינו זכינו לה כי האכיל את המלאכים בשר וחלב, כנזכר בפסוק. ולכן לא קיבלו התורה.
ג, והרב בן איש חי וישב כ"ד, כתב כי חל"ב ראשי תיבות אות ראשונה של ח'ודש, אות שניה שב'ת, אות שלישית מיל'ה.

ומה ששאלת מדוע אין סעודה בחנוכה, המפרשים האריכו בכך. א, והרב הלבוש כתב כי היוונים גזרו על הנשמות ולא על איבוד הגוף כמו המן.
ב, הרב בית חדש ז"ל כתב כי בפורים חטאו בסעודה של אותו רשע, ועשו תשובה ותיקנו סעודה יהודית כשירה.
ג, הגאונים החיד"א והמאמר מרדכי ז"ל כתבו כי הישועה בפורים באה דרך הסעודה שעשתה אסתר לאחשורוש והמן.
ד, והרב כף החיים סופר כתב משום שבפורים נמנעה המלחמה ביהודים, והיתה מלחמה באוייבים שהרגנו בהם מה שאין כן בחנוכה.
שאלה - 169063
לכבוד הרב שליט"א
אצלנו בישיבה (בעלי תשובה) שרים בעונג שבת את הפסוק אם תמצאו את דודי וכו" שהוא פסוק משיר השירים , ראיתי שהרב כתב נגד שירת פסוק משיר השירים

תשובה
במסכת כלה פרק א, הלכה ד. "הקורא פסוק משיר השירים ועשהו כמין זמר, וכן הקורא פסוק מדברי תורה שלא בזמנו, מביא מבול לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור המנגנים בו גוים, אומר לה, בתי, אם כן בשעה שהן שמחים מה יהיו עושין, אומרת לפניו רבונו של עולם, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ובתלמוד ובמדרש ובאגדות, ואם עם הארץ הוא יעסוק בהלכות הפסח בפסח, ושל עצרת בעצרת ושל חג בחג. העיד רבי שמעון ואמר כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם".
וראה בפירוש המשנה להרמב"ם ז"ל זיע"א, [מסכת אבות פרק א, ט"ז] שכתב
"אם יצורף לזה שימוש בפסוק מן התורה או משיר השירים לזאת הכוונה, שאז יצא מחלק המאוס לחלק האסור, המוזהר ממנו, הואיל והתורה אסרה שיעשו מילות הנבואה מיני זמר בפחיתויות ובדברים המגונים".
וכן פסקו לאסור הרי"ף והרא"ש וכל הפוסקים. וכן הוא בשו"ת אור לציון [חלק ב, פרק י"ד, אות ל"ה], ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ג אורח חיים סימן ט"ו]. ובשו"ת יחוה דעת חלק ב, סימן ס"ח.
שאלה - 168837
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א. אמירת שלום לאשה שיש לו קירבה או שסייעה לו בענינים שונים.
תשובה
מקור ההלכה בדברי שמואל קידושין ע, א. אין שואלים בשלום אשה כלל. וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר [סימן כ"א, ו] "אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה".

והרב ר' חיים פלטיאל ז"ל פרשת וירא כתב "ואם תאמר היאך שאלו בשלום שרה והלא אין שואלים בשלום אשה כל עיקר, ויש לומר כי מלאכים אין להם יצר הרע, אי נמי ע"י בעלה שאני".
וכתב הר"ן ז"ל קידושין ל, ב. הטעם "שמא מתוך שאלת שלום יהיו רגילים זה עם זה על ידי שלוחן ויבאו לידי חבה ובגמ' אמרינן דאפי' על ידי בעלה אסור והא דאמרינן [בבא מציעא פז א] דעל ידי בעלה שואלים היינו ששואלים לבעלה בשלום אשתו אבל לשגר לה שלום אפי' ע"י בעלה אסור".
ומה שמצינו גבי אלישע ששלח את גיחזי לשונמית לומר לה "השלום לך" עיין בחידושי הריטב"א קידושין פ"ב, מה שתירץ. והגאון רבנו יוסף חיים תירץ בבן יהוידע קידושין ע, "אבל אדם שהוא קרוב שלה או אפילו זר ממנה ונתארח בביתה, כמה פעמים ונהנה על ידה, אם ידרוש בשלומה אינו נראה דכוונתו לעשות קירוב דעת, דבאמת זה חייב לשאול בשלומה משום דרך ארץ ונימוס העולם, כיוון דנתארח בביתה וקיבל טובה ממנה, ואין יהיה כפוי טובה לבלתי ידרוש בשלומה בפוגעו בה, והכי הוה אצל אלישע הנביא עליו השלום".
שאלה - 168825
לכבוד מורנו הרב.
מארגנות שיעור לנשים בבית הכנסת, ולצערינו חלק מהן מפטפטות כל הזמן, מה עלינו לעשות?

תשובה
בתלמוד [מגילה כ"ח, א] "תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהם, ואין מטיילין בהם, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ואין מספידין בהן הספד של יחיד. אבל קורין בהן, ושונין בהן, ומספידין בהם הספד של רבים".

ודע ידידי היקר, כי אתה וכל אחד מישראל הוא יקר, ומצווה עלינו להפרישו מאיסור, כי הפוסקים כתבו שאין להשוות קדושה לעזרת נשים לקדושת בית הכנסת כלל. ולכן כתבו הרב חכמת אדם [כלל פ"ו, סימן ט"ו] שאסור לסתור מכותל בהכ"נ לעשות חלונות לעזרת נשים, משום שאין קדושה בעזרת נשים, ולכן אפילו שאינו דרך השחתה מכל מקום אסור מדרבנן. ע"כ.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק א סימן קיח, ושו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן יא, ושו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן יד ד"ה ובכדי לדעת. ובשו"ת שרידי אש חלק א, סימן ח.
ועיין בספר בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויקרא סעיף טז, שכתב "אסור לנתוץ ולסתור דבר מבית הכנסת אא"כ עושה כדי לתקן ולבנות, ואפילו אבן אחת אסור לנתוץ מבית הכנסת ובהמ"ד דרך השחתה, ואין היתר אא"כ עושה דרך תיקון. ויש אוסרין לסתור כותל בית הכנסת כדי לעשות חלונות לעזרת נשים, משום דעזרת נשים אין בה קדושת בית הכנסת".
ולכן מה שנוהגים היום לערוך כנס נשים באולם בית הכנסת, הוא אינו פשוט כלל. ונכון שיתכנסו באולמות כגון אולם בית הספר ועוד.
שאלה - 168822
לכבוד מורנו ורבנו
האם בפוסקים נזכר דבר אסיפת תרומות באמצע התפילה?

תשובה
עיין פרי מגדים [תקס"ו, משבצות זהב ג] שכתב "ועיין אליה רבה דיש ליתן צדקה במנחה אגרא דתעניתא צדקה וכן נוהגין במקצת קהלות להכריז ליתן כופר נפש, ומ"מ יראה לעשות כן שלא בחזרת ש"ץ התפלה כי מבלבלין וצריך לשמוע להש"ץ, גם בב' וה' הגבאין הולכין במעות קערה כמה פעמים אמרתי להם שלא לילך בשעת קריאת התורה דתקנת עזרא הוא ומבלבלין רק לאחר קריאת התורה ונכון הוא".

ורבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו צדקה לחיים [דרוש ו, אות ד] התלונן על אותם שמסתובבים בבתי הכנסת לאסוף כסף לצדקה באמצע התפלה, וגורמים בלבול הדעת למתפללים, שחושבים כמה ליתן לזה וכמה לזה, ועל כן לא טוב הדבר ויש לבטלו. גם בספר מעם לועז [פרשת ויגש עמוד תשפ"ה] כתב, שאותם הגובים צדקה בזמנים אלה, הרי זו מצוה הבאה בעבירה, מפני שמפריעים לכוונת הקהל, ולכן טוב הדבר שלאחר קדיש תתקבל יקום החזן ויאסוף צדקה, כי אז זמן המצוה.
ועל כל אלה אצטט מה שכתב הרב הלבוש ז"ל [יורה דעה סימן רנ"ז, ט] "כל הנותן צדקותיו לעני הגון ודאי זכותו מרובה משנותנה לעני שאינו הגון, לפיכך לא יתן אדם כל צדקותיו לעני אחד בלבד, דשמא האחר הגון יותר מזה ויהיה זכותו יותר, ועוד שהוא מצער לשאר עניים בזה אם יתן לעולם לאחד". ומה שטעו בזה כי הוא ועוד מהפוסקים דיברו בעניים, אך אותם המשוטטים מדי בוקר אינם עניים אלא מתחזים ושודדים, ואמר לי לפני עשרות שנים הגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל כי הנותן להם הרי הוא עובר על לאו מהתורה של לפני עיוור, כי מכשילו. וכבר כתבנו בס"ד תשובה מליאה בזה בענין הרמאים.
ועוד הרי הללו אינם מתפללים וספק מניחים תפילין, והנותנים להם מחזיקים בידי עוברי עבירה. ובדקתי אותם כמה פעמים ומצאתי כי הם אוספים כסף מתוך תאווה, ולא שנזקקים לכך.
שאלה - 168547
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. שלום לרב מתושבי שדרות. הלילה "ברקים ורעמים", פיצוצים עזים בעירינו ואנחנו חוששים כל רגע מהגויים שסביבינו מה עלינו לעשות?
תשובה
תחילת הכל אסור לפחד. וראה מה שכתב בספר החינוך [מצוה תקכ"ה] "שלא לערוץ מפני האויב במלחמה. שנמנענו שלא לערוץ ולפחד מן האויבים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם, אבל החובה עלינו להתגבר כנגדם ולהתחזק ולעמוד בפניהם, ועל זה נאמר [דברים ז', כ"א], לא תערוץ מפניהם, ונכפלה המניעה במקום אחר [שם ג', כ"ב] באמרו לא תיראום.
משרשי המצוה שיש לכל אחד מישראל לשום להשם יתברך מבטחו, ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת כבוד להשם ברוך הוא ולעמו".
כולנו עם ישראל ביחד כאיש אחד בשעה זו. נקרא לאבינו שבשמים ונתפלל.
א, לקרוא מזמור תהלים צ"א יושב בסתר שבע פעמים ובתחילתו פסוק ויהי נעם.
ב, אנא בכח שבע פעמים.
ג, שיר למעלות תהלים קכ"א שבע פעמים.
ד, עלינו לשבח בכוונה.
מחצות הלילה וכן ביום לומר
ה, סדר פיטום הקטורת מ"אתה הוא" עד "המלך יעננו ביום קראינו".
ו, מזמור יענך תהלים כ. י"ב פעמים.
ז, מזמורי שיר המעלות תהלים ק"כ עד כולל מזמור קל"ד.
והשם יתברך יגן עלינו ועליכם ועל כל ישראל.
שאלה - 168435
שלום לכבוד הרב, מדוע אדם הראשון טמון במערת המכפלה פנימה? והאבות במערה החיצונה, כפי שהרב הסביר בשם הגמרא?
תשובה
בילקוט שמעוני [בראשית רמז ל"ד] "באחד בשבת נכנס אדם במימי גיחון העליון עד שהגיעו המים עד צוארו והיה מתענה שבע שבתות ימים עד שנעשה גופו כלבו, עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי, אמר ומה הלוחות ע"י שהן עתידין לכתוב באצבעו של הקדוש ברוך הוא עתידין מימי הירדן לברוח מפניהם גופי שגבלו שתי ידיו ורוח נשמת פיו שנפח באפי על אחת כמה וכמה ולאחר מיתתי יבואו ויקחו את עצמותי ויעשו להם ע"ז אלא הריני מעמיק את ארוני למטה בארץ מערה לפנים ממערה לפיכך נקראת מערת המכפלה".
ובפרקי דרבי אליעזר פרק כ כתב "בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת נִכְנַס אָדָם בְּמֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ הַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, וְנִתְעַנָּה שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת יָמִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גוּפוֹ כְּמִין כְּבָרָה. אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הַעֲבֵר נָא חַטָּאתִי מֵעָלַי וְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתִי, וְיִלְמְדוּ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ תְּשׁוּבָה וְאַתָּה מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת שָׁבִים. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פָּשַׁט יַד יְמִינוֹ וְהֶעֱבִיר אֶת חַטָּאתוֹ מֵעָלָיו וְקִבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים לב, ה] חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי וְגוֹ'. סֶלָה [שם], מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְסֶלָה מִן הָעוֹלָם הַבָּא. יָשַׁב אָדָם וְדָרַשׁ בְּלִבּוֹ וְאָמַר כִּי יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי [איוב ל, כג]: אָמַר אָדָם עַד שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם אֶבְנֶה לִי בֵּית מָלוֹן לְרִבְצִי חוּץ לְהַר הַמּוֹרִיָּה, וְחָצַב וּבָנָה לוֹ בֵּית מָלוֹן לְרִבְצוֹ. אָמַר אָדָם מָה הַלּוּחוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִכָּתֵב בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲתִידִין מֵימֵי הַיַּרְדֵּן לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם. וְגוּפִי שֶׁגִּבֵּל בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְרוּחַ נִשְׁמַת פִּיו נָפַח בְּאַפִּי, וּלְאַחַר מוֹתִי יִקְחוּ אוֹתִי וְאֶת עַצְמוֹתַי וְיַעֲשׂוּ לָהֶם דְמוּת עֲבוֹדָה זָרָה. אֶלָּא אַעֲמִיק אֲנִי אֲרוֹנִי לְמַטָּה מִן הַמְּעָרָה וְלִפְנִים מִן הַמְּעָרָה, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא כְּפוּלָה, וְשָׁם הוּא נָתוּן, אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת קִרְיַת אַרְבַּע, שֶׁנִּקְבְּרוּ בָּהּ אַרְבַּע זוּגוֹת. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר [ישעיה נז, ב] יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ".
שאלה - 168358
הרב שלום
טבריה עיר מסורתית ומכבדת תורה ונבחר כאן אדם שרודף דת ומכריז שאסור שהחרדים יגיעו ל30% ובעד חילולי שבת ומצעדי תועבה איך נעבור כאנשים דתים 5 שנים איתו ?

תשובה
אל תחשוש היו רבים לפניו בארצינו שדימו לעקור את התורה ולא יכולו, טבריה עיר הקודש בה התחברה המשנה על ידי רבי מאיר זיע"א, בה נטמן רבי עקיבא המאור הגדול של חכמי המשנה, וראש לעשרה הרוגי מלכות, בה נטמן ראש התנאים רבן יוחנן בן זכאי, שכמה שיבחוהו חכמי המשנה על שקידתו ותורתו העצומה, בה טמונים קדושי עליון גדולי התנאים והאמוראים.
בטבריה ישב רבי יוחנן מראשי האמוראים וכתב את התלמוד הירושלמי, ובכל הדורות לא פסקה התורה ממנה, במאתיים השנים האחרונות הנהיגו אותה הגאון הגדול רבנו חיים משה שמואל הכהן קונפורטי ז"ל, המכונה "הסיניור". וזכה שחתנו היה מגדולי המקובלים בדורו רבנו יעקב שאלתיאי ניניו ז"ל המפורסם בספרו "אמת ליעקב".
אתם היו קרוב למאה ענקי תורה כמו הרבנים אבולעפיה, אלחדיף, ועקנין, ילוז, סמאג'ה, ביבאס, שטרית, טולדאנו ועוד. משפחות שיצאו מקרבם מאות רבות של גדולי תורה, ועל כולם הוא הגאון הגדול רבנו יעקב חי זריהן ז"ל שהיה רב העיר ושמו יצא למרחקים, ומכל העולם היו משחרים לפתחו לשמוע את דברי תורתו וחריפותו ובקיאותו.
עיר קדושה היא ותישאר קדושה לנצח, הצדיקים מגינים עליה ועל יושביה.
שאלה - 168347
לכבוד הרב שלום רב. האם דוד היה אמור להיוולד עם יעקב אבינו עליו השלום.
תשובה
ניסחתי לכבודו את השאלה כהוגן, כי מה ששמעת וכתבת היתה טעות חמורה, ומפני כבוד אבותינו תיקנתי נוסח השאלה. ולא מרבנו האר"י ז"ל יצאו הדברים.
אלא מקור הדברים הוא בספר גלי רזיא, והובא בילקוט ראובני [ערך דוד] "המרכבה היתה צריכה להיות ארבעה, אברהם יצחק יעקב דוד, ואחר כך נתחלף יוסף בדוד. ויעקב ודוד היו ראויים לצאת מן יצחק ונתן להם עשו תחתיו. והטעם כי ס"מ קיטרג על בריאת יצחק ועל העקידה כו', לסוף נתרצה באומרו שיהיה לו חלק בזרעו של יצחק בבן הבכור. אמר הראוני ואשים חותמי בו, שלחו לגבריאל והביא לדוד. ושמח ס"מ, אמר אני מכירו שהראה אותו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, והוא יהיה מלך ישראל, וזהו שראיתי אותו אדמוני וחתם בחותמו מלא שער. ובשעת הריון זרק ביה זוהמא כדי שילך בדרכו ולעולם היה חושב שהיה דוד, עד שראה שיעקב רימה אותו ונצחו ולקח ברכתו ובכורתו".
נמצא שהיה צריך להיוולד דוד עם יעקב, אלא שמפני חטא הקדמוני, נולד עשו במקומו. ועיין גם בדרושי מורנו הרב יוסף חיים ז"ל שדיבר בענין זה.
שאלה - 168280
לכבוד רבנו היקר שליט"א, שלום רב. האם מותר לנו לקנות מוצרי חלב מעזים, כי הרי אסור לגדלם בישראל? ומה דעת המקובלים בענין, כי שמעתי שיש לכך התנגדות.
תשובה
במשנה [בבא קמא פרק ז, משנה ז] "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסורייא ובמדברות שבארץ ישראל". ופירש רש"י ז"ל כי הם מזיקים בשדות ובמטעים. ופירוש בהמה דקה הוא עזים וכבשים.
ומרן פסק בשולחן ערוך [חושן משפט סימן ת"ט, א] "אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל, מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי; אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל. והאידנא, שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות, נראה דשרי".
ובשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן פ"ה, כתב כי כשמגדל אותם במקום שמור ומגודר מותר, כי הבעלים מאכילים אותם ואינם יוצאים לשדות לחבל במטעים.

ועיין ובשו"ת יביע אומר חלק ג, חושן משפט סימן ז, מה שכתב בזה. שהגזירה במקומה עומדת. ועיין בשו״ת הר צבי חושן משפט בטור סימן ת״ט שכתב שבטלה הגזירה.
ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כ, סימן י"ג. כתב כי בישובים שנוסדו מראש על דעת כן ושומרים אותם מותר. וכן הסכים הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות חלק ד סימן שכ"ב.

ועל מה ששאלת בענין הקבלה לגביו, הנה בזוהר הקדוש כתב על עז שהוא דין קשה חלק ב, דרל"ז, וכן בחלק ג דש"ב בסימן ח. והוא חלקו של יצר הרע, ולכן ביום הכיפורים שולחים אחד ממנו לעזאזל המדברה.

אמנם ודאי שמותר לאכלו, וכן החלב שלו ומוצריו שכן כתב בזוהר הקדוש שמיני מ"א, ב, שאין רוח הטומאה נשארת עליו, אלא פורשת ממנו, ולכן הוא מותר באכילה. ועיין בעץ חיים לרבנו האר"י ז"ל שער מ"ט, פרק ו, שביאר שיריעות עיזים היו על המשכן כי הם דין והיו צריכים להם להגן מהחיצונים. כי הם מקטרגים על מכירת יוסף ששחטו גדי עיזים והטבילו הכתונת בדמו. עוד כתב בספר עץ חיים כי הסופר בכתבו ספר תורה מתייג שלש תגין על אותיות "שעטנז גץ". והתבונן באותיות אלה מה הם אומרות ותבין, כי לכן צריכים לצייר עליהם תגין שהם דוגמת חרבות וחיצים להכניע הכוחות ההם.
ומה שנראה מדברי עוד מחכמי הקבלה, שטוב להמנע מלגדל אותם, אך לאכול מבשרם, ומהחלב שלהם אין חשש.
שאלה - 168126
לכבוד הרב שלום רב; היום פינו פעוטה במצב אנוש מבית שמש. אנחנו התושבים חוששים.… ושואלים הלא כל אחד הולך לפי רבותיו. וגם הכל מאתו יתברך. ולמה כועסים עלינו?
תשובה
אוי לנו כי חטאנו. ועוד תינוקות סובלים בעוונותינו. חס ושלום לומר מה ולמה. אין אנחנו יודעים החשבון למעלה. על מה ולמה. אך אם היו בידינו זכיות המקרים הללו היו נמנעים.

ב. מה שטען כבודו כל אחד ילך לפי רבותיו. הרבה תשובות סותרות טענה זאת. א. כולם היו באחדות תחת הנהגת מועצת חכמי התורה. ההנהגה בידי גאון הדור הוא מרן חכם שלום הכהן שליט״א. וכולם עשרות שנים היו תחתיו ועתה קמו ומרדו.
ב. יחיד ורבים הלכה כרבים…
ג. איסור תורה הוא להרבות מחלוקות בישראל.
ד. היוצאים נגד עשו זאת מנקמה ולא לשם שמים. ודי בזה למבין.
ד. בעצם ההתפצלות גרמו החלשת כח התנועה הקדושה והוותיקה. זו היתה דרכו של גיחזי שהיה ענק בתורה ועזב את הנביא אלישע והלך ופתח בית מדרש בנפרד. וחז״ל אמרו עליו כי אין לו חלק לעולם הבא.

ג. הטענה שהכל משמים את זה אומרים כשלא היתה כאן יד אדם. כגון בהמה שהזיקה. או נחש שהכיש. אך אדם יש בו דעת ותבונה. והוא בחירי. ויש בידו להטות את הכף לכאן או לכאן. והרי ירבעם בן נבט אין לו חלק לעולם הבא ולא אמרו שאינו אשם כי היה זה משמים. וכן בכל דור ודור כל מי שנכשל והכשיל נזכר לדיראון עולם. כי הוא גרם כן. והשם יצילנו מכל מיני מקרים רעים ולא נלך בדרך חטאים. ונהיה שומעים בקול חכמי ישראל המורים.
שאלה - 168013
לכבוד הרב שלום רב האם נכון הדבר כי אין שדים בארץ ישראל?
תשובה
דבר זה נתון בכמה אופנים והסברים, אמנם כך נזכר בזוהר הקדוש אחרי ע"ב, ב. וכן כתב הרמ"ק ז"ל בספרו אור יקר חלק י"ג, עמוד ס"ט. וכן הוא בזוהר הקדוש תרומה ק"מ, ב. ושוב חזר וכתב כן הרמ"ק ז"ל באור יקר חלק ט, עמוד פ"ז. וכן כתב המקובל רבנו אברהם אזולאי ז"ל בחסד לאברהם מעין ג, נהר ב - ג. וכן במעין ז, נהר ט"ו. ועוד.
וכן כתב הרב יחזקאל עזרא ז"ל מערכת ש, דק"י שכתב בשם הקדמת עץ יוסף על עין יעקב, שהשדים אינם מצויים אלא בבבל ארעא דחשוכא, בעבור מזגם המשונה מכל ברואי הארץ. ואינם יכולים לחיות באקלים אחר.

ולמעשה יש ראיות אחרות היפך מזה, כי בכמה מקומות בתלמוד ירושלמי ובמדרשים השונים נזכרו מזיקים שונים, ויש מי שביאר שמדובר בשדים, ויש מי שביאר שמדובר במלאכי חבלה, או בכוחות טומאה. ועיין בחסד לאברהם מעין ז, לארכו ולרחבו, וביאר בהם ענינים נפלאים, וידוע בשם רבנו האר"י ז"ל שההתעסקות בענינם מחזקת אחיזתם, ויכול האדם המתעסק בהם ליפגע לא עלינו. לכן לך לך אל מקומך ואל תתערב בהם כלל.

ואני אין לי עסק בענינים אלו, בפרט כי הם משפחות וצבאות שונים, כי יש רוחות רעות, שהם למעשה נפשות הרשעים שמתו, ויש מלאכי חבלה הממונים להענישם, ויש מזיקים הנבראים מחטאי בני אדם רחמנא ליצלן, ויש את אותם שנבראו בערב שבת בין השמשות. וצריך לדעת במה מדובר בכל מקום, באיזה סוג מדובר, ועיין היטב בחסד לאברהם שם בסופו הרחיב בענינים הללו.
שאלה - 167910
לכבוד הרב עטרת ראשינו, שלומו יסגא לעד אמן.
מה חומר האיסור לתת "צדקה" לאנשים בלתי הגונים ולא כשרים?

תשובה
האיסור הוא כפול, א, ה"עני" המבקש, והוא אינו בגדר עני, ב, הנותן למי שאינו ראוי או הגון, או שמתחזה כעני.
וזה החלי בעזר צורי וגואלי. במשנה [פאה ח, ט] "מי שיש לו חמישים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו הכתוב אומר (ירמיהו יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".

ובפסוק מובא [ירמיה י"ח, כ"ג] אַתָּ֣ה יְ֠קֹוָק יָדַ֜עְתָּ אֶֽת־כָּל־עֲצָתָ֤ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־תְּכַפֵּר֙ עַל־עֲוֹנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־ תֶּ֑מְחִי והיו וְיִהְי֤וּ מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם". ופירשו בתלמוד [בבא בתרא ט, ב] "דרש רבה, מאי דכתיב ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם? אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אפילו בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין, כדי שלא יקבלו עליהן שכר". וכן הוא במסכת בבא קמא [ט"ז, ב].
וכתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו חומת אנך [ירמיה שם] "דצדקה מהפכת מדה"ד למדת רחמים. והשתא ירמיה הע"ה שרוצה לפגוע מדה"ד בהם חש שאם יעשו צדקה היה מהפכת מדה"ד למדת הרחמים ולא עשה כלום לכן אמר שאם יעשו צדקה יעשו עם בני אדם שאינם מהוגנים וכמאן דליתא דמיא ובבוא עת חרון אף יפגע בהם שאין כאן צדקה שמהפכת הדין לרחמים". וכזאת כתב הרב תורת חיים בבבא בתרא, שלא תועיל הצדקה לכפות האף ואפילו שיעשוה בסתר. וכתב רבנו ישעיה רטרני בפסקי הריא"ז [בבא בתרא] כי כל הרודף אחר הצדקה הקב"ה ממציא לו עניים הגונים לזכות בהן ולקבל שכר עליהם.
ומורנו הגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל אמר לי כי הנותן לעני שאינו זקוק עובר על לפני עיור לא תתן מכשול, וכן כתב בספר צדקה ומשפט [פרק ב, נ"ז]. והרב אור זרוע חלק א סימן א] פירש "שמא תאמר כל הבא לקפוץ לעשות צדקה וחסד קופץ ומספיקין בידו וממציאין לו מהוגנין לכך. תלמוד לומר מה יקר חסדך אלהים. צריך לתת לבו לטרוח ולרדוף אחריה לפי שאינה מצויה תמיד לזכות בה למהוגנין.
ויש עוד אריכות ביאורים בכך, ודי במה שהעתקנו למבינים.
שאלה - 167842
לכבוד הרב שליט"א, שלום רב. האם צריכים בימינו להקפיד להעלות בשבת שלישי דווקא תלמיד חכם, וכנזכר בגמרא?
תשובה
בתלמוד [גיטין נט, ב] "שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהן [אחרי כהן ולוי] מי קוראין? לא הוה בידיה. אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, אמר ליה אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונין פרנסים על הצבור, ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור, ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור, ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם". וכן פסק בשלחן ערוך סימן קל"ו.
וכתב הרב הלבוש שם. "וכל זה מיירי במקומות שאין מוכרין המצות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד, אבל במדינות אלו שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה, כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה, ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת".
ורבנו האר"י ז"ל כתב בספר שער הכוונות טוב להקפיש להעלות שלישי ושלישי הרבנים הכי חשובים שבקהל, ויש בזה תועלת מרובה לכל הציבור. ובמדרש בית אל בירושלים עיר הקודש, נהגו כל שבת עליית שישי עולה "הרב החסיד" שהוא ראש הישיבה כגון הרש"ש זיע"א.
לסיכום, אם מוכרים העליות יכול לעלות מי שיחפוץ, אך במקום שמכבדים לעלות יש להקפיד בעליות שלישי ושישי רבנים הגדולים אשר שם, ואם יש אבי הבן או חתן, נוהגים להעלותם לאחד מהם.
שאלה - 167777
לכבוד מעלת מורנו שליט"א. הספרדים נוהגים לומר י"ג מדות של רחמים בשעת המילה, אימתי בדיוק יש לאומרו ומי כתב זאת? וסליחה אבקש האם זה תלוי אם התינוק בוכה?
תשובה
כתב עטרת ראשינו ונזר תפארתינו הגאון החסיד רבנו אליעזר פאפו ז"ל בספרו חסד לאלפים סימן קל"א, י. "אם הציבור בצער על כל מין צרה שלא תבוא, אם יארע מילה באותם ימים יאמרו הציבור י"ג מידות של רחמים בכוונה בין מילה לפריעה, ויראו נפלאות בעזרת השם". וכן כתבו בשמו הגאון החיד"א ז"ל, והרב בן איש חי כי תשא י"ב.

ותדקדק בדבריו שלא הזכיר מאומה על בכי התינוק כלל, ואדרבה מצינו בתלמוד ובפוסקים שיש להמעיט כמה שאפשר את כאבו של התינוק הנימול משום "צערא דינוקא".
וכתבתי קודם לכן בתשובה כי הגאון המקובל רבנו אהרן ברכיה די מודינה ז"ל, שהיה תלמיד הרמ"ע מפאנו ז"ל בספרו הנפלא מעבר יבק [עתר ענן הקטורת פרק ה] כתב כי "וכל העם ההולכים לברית מילה, הם כמקבלים פני שכינה הבאה להופיע מאורה על כל המטפלים במצווה ההיא, ויש להם תוספת נשמה גם כן, לכן אמרו שיום טוב שלהם הוא, כמו שביום טוב יש נשמה יתירה, ולכן חייבים כל העם לעמוד בעמידה בשעת המילה, ואסמכוה אקרא [מלכים ב' כ"ג, ג] ויעמוד כל העם בברית".

ועיין בזכר דוד מאמר ראשון, ב, מאמר שני שכתב שברכת הבשמים על הכוס במילה "על דרך שאמרו בזוהר פרשת תזריע שלשה ימים דמילה התינוק כואב והרוח לא שורה בגופו כשאר הימים, וכתב הרב חיים ויטאל זלה"ה כי בשלשת ימי המילה שאז הרוח הולך לו, כי לא למד ולא ניסה לסבול כל הכאב ההוא, אין באדם רק אותה הנפש שהיתה במעי אמו, אך הרוח ההוא איננו עמו עד עבור השלשה ימים הנזכרים עד כאן לשונו. ומטעם זה מברכים על הבשמים ונותנים גם לתינוק הנימול, כדי שתשאר תוספת הרוח של הוולד בתוכו, ומה שהיה ראוי שיברך הוולד על הבשמים ולכווין בכוונת הריח עושים ומתקנים הציבור.

וראוי לתת טעם אל המנהג ששמש הקהל מחלק אגודת הדסים לכל הקהל וכו', והטעם כי בעת שעושים מצוות המילה למטה, גם למעלה מתגלה היסוד העליון בהארה גדולה ובזמן שהשפע יורד למטה, אזי כל הנמצאים באותו המקום כל אחד מקבל תוספת אור, ואחר כך מסתלק בעת שמסתלק הרוח של הנימול, לכן מריחים בבשמים כדי שתשאר קצת הארה בתוכו".
ואם כן אדרבה בשעה שהנימול בוכה מסתלקת ההארה והשפע. אך מנהג כמה מבני אשכנז לבקש רחמים על עצמם באותה שעה כמובא בספרי סגולות, ומצאו מקור לכך בדברי הרב עוללות אפריים זיע"א.
שאלה - 167753
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האים מותר לנסוע לחו"ל לשם טיול,הנאה בלבד.להנות נהנופים וכדומה…

תשובה
בתוספתא מסכת עבודה זרה פרק ד, הלכה ה, איתא "וכן הוא אומר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת השם לאמר לך עבוד אלהים אחרים. וכי תעלה על דעתך שדוד עובד עבודה זרה היה? אלא דרש דוד ואמר כל המניח את הארץ בשעת שלום ויוצא לחוצה לארץ, כאילו עובד עבודה זרה שנאמר ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי. כל זמן שהן עליה כאילו נטועין הן לפני באמת בכל לבי ובכל נפשי, הא אינן עליה כאילו אינן נטועין הן לפני באמת לא בכל לבי לא בכל נפשי". וכן הוא בספרא בהר פרשה ה, פרק ו, אות ד. ובעוד מדרשים.

וראה נא בספרי [דברים פרשת ראה פיסקא פ]
"מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה +שם /דברים יא לא/+ וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל".
וכתב הרמב"ם [הלכות מלכים פרק ה הלכה יב] "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת השם לאמר לך עבוד אלהים אחרים, ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו".
ועיין בשלחן ערוך אבן העזר סימן ע"ה. ובשו"ת מנחת יצחק חלק י, סימן ק"ח, ובשו"ת משנה הלכות חלק י"א, סימן תל"א.

ובשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נ"ז האריך מאוד בענין וסיים "אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לארץ ישראל".
שאלה - 167748
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א
האם זה נכון שנשמת משה רבנו עליו השלום היתה כוללת שישים רבוא נשמות ישראל?

תשובה
בזוהר הקדוש חלק ג, רט"ז, א. כתב "רעיא מהימנא שזיב שתין רבוא כמה זמנין דאתי בגלגולא, ובגין דא זכות כלהו תלייא קודשא בריך הוא ביה, ובגין דא אוקמוה רבנן, אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא בכרס אחד, ואף על גב דאוקמוה רבנן במלין אחרנין, שבעים פנים לתורה".
וכן בתיקוני זוהר הקדוש קי"א, א. כתב כי ראשי תיבות משה הוא "מ'מכון ש'בתו ה'שגיח, אשרי העם "שככה" לו בגימטריא מש"ה, אשרי העם שה' אלקיו, דעליה אתמר דור הולך ודור בא, ולית דור פחות מששים רבוא, ועליה אתמר דבר צוה לאלף דור, ואתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא, בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא, עד שתין רבוא, לאשלמא לכלהו מפגימו דלהון, ורזא דמלא והוא מחולל מפשעינו, דאיהו שקיל לכלהו, כמה דאוקמוה מארי מתניתין אשה אחת ילדה ששים רבוא, ומנו משה דשקיל לששים רבוא, ובגין דא אתמר עליה דור הולך ודור בא לההוא עלמא"

ועיין בשער הגלגולים שהאריך לבאר בענין זה בהקדמה ל"ח ועוד מקומות.
ומורנו הרב אברהם אזולאי ז"ל בספרו חסד לאברהם מעין ב, נהר י"ח כתב "דע כי כללות כל הנשמות הם ס' רבוא, והתורה היא שורש הנשמות של ישראל ולכן יש כנגדה ס' רבוא פירושים, אשר כפי כל אחד מהפירושים משם נתהווה שורש נשמה אחת מישראל. ולעתיד לבא כל אחד ואחד מישראל יקרא וידע כל התורה כפי הפירוש המגיע לשרשו אשר על ידו נברא, וכן הוא בגן עדן. אמנם יש נשמה שכוללת כמה וכמה פירושים, והנה נשמת משה רבינו עליו השלום היתה כוללת כל הס' רבוא ולכך ידע כל הס' רבוא פירושים".
שאלה - 167645
לכבוד עטרת ראשינו שליט"א, זכיתי אתמול להיות נוכח בתפילתו המרגשת והדומעת, במערת המכפלה, ובבית העלמין היהודי, קברי הר"א אזולאי, הרב שלמה עדני, הראשית חכמה, שד"ח הרא"ם. וגם מי היה החרי"ף?
תשובה
תהמה נפשי בזכרי אבותינו הקדושים, ואימותינו הקדושות, לזכות להיות שם ולהתפלל, ולהוריד דמעה בעד כל קהל ישראל הנמצאים בגלות קשה, ועליכם ועל בני ביתכם. גם קבר הרמב"ן זל הטמון שם, ובעוונותינו הרבים נחלתינו נהפכה לזרים.
בית העלמין העתיק שם גאוני עולם שם טמונים, מורנו הרב אברהם אזולאי, הראשית חכמה, הרב שלמה עדני, השדי חמד, הרב אליהו מאני זכר צדיקים לברכה.
הרב שלמה עדני ז"ל עלה לירושלים בן 15 שנה מתימן, אמו נפטרה בדרך, בירושלים התייתם מאביו הרב ישועה ז"ל, שנתיים היה בלי בית, למד בירושלים אצל הרב בצלאל אשכנזי מחבר שיטה מקובצת, ורבנו חיים ויטאל ז"ל, שיכל 11 בנים במגיפה שפרצה והצדיק עליו את הדין, כתב את חיבורו המפורסם "מלאכת שלמה". פירוש מקיף וחריף על המשניות, בהקדמה הוא מביא ענינים חשובים לתולדות יהודי תימן, נפטר בחברון בשנת שפ"ד בהיותו בן נ"ה שנה.
החרי"ף הוא רבי חיים רחמים פראנקו ז"ל נולד באי רודוס לפני 190 שנה בערך, בן שלשים שנה עלה לירושלים, וישב בבית הדין בראשותו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר היש"א ברכה ז"ל, ואתו הרב שלום חי משה גאגין ז"ל השמ"ח נפש. ראה את העוני הרב ששרר בירושלים נסע לווינה והקיסר יוסף פרנץ קיבלו בכבוד רב, וחזר בידים מליאות. בשנת תרל"ח יצא לחברון והיה הרב ואב"ד בה, בתרנ"ג הקים בית חולים יהודי בחברון בשם "חסד לאברהם" על שם הרב אברהם אזולאי ז"ל, בשנת תרס"ב נפטר והוא בן ס"ז שנה. מילא את מקומו הגאון השדי חמד רבנו חיים חזקיהו מדיני ז"ל. חתן הרב החרי"ף הוא הרב חנוך חסון אב בית הדין שנרצח על ידי הפורעים הערבים בתרפ"ט. בניו עברו לירושלים עיר הקודש.
שאלה - 167534
שלום לכבוד הרב
יש אנשים אצלנו בבית הכנסת שמנשקים זה את זה לשלום בתוך בית הכנסת ובזמן התפילה .האם זה ראוי לעשות כך ? לי נראה שלא ולכן אני שואל. תודה.

תשובה
עיין שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן יב שכתב "בשו"ת בנימין זאב (סימן קס"ג), כתב בשם ספר האגודה: שאסור לאדם לנשק את בניו בבית הכנסת ולהראות להם חבה, כי עליו לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום. וכן כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סימן רנ"ה). וכן פסק הרמ"א [צ"ח סעיף א]. ולפי זה נראה שהוא הדין להתנשק עם חבירו או קרובו בבית הכנסת, מהטעם האמור, ואין מקום לחלק בזה בין לנשק בניו קטנים, או לנשק קרוב או ידיד שהוא גדול בשנים, שעל כל פנים משום אהבת המקום ומורא שכינה שבמקדש מעט צריך להימנע מזה לגמרי. ולכן המנהג שנהגו קצת אנשים להתנשק עם העולה לספר תורה בסיום קריאתו, אינו נכון על פי ההלכה, וראוי לבטלו. וכן העלה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בשו"ת אורח משפט (חלק אורח חיים סימן כ"ב), שאין חילוק בזה בין גדול לקטן, שהכל בכלל האיסור. ודבריו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. וכיוצא בזה פסק הגאון רבי יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת ויקרא סעיף י"א), שאסור לנשק ידי קרוביו בבית הכנסת. וכן פועל שעובד כשכיר אצל בעל הבית, שעלה לספר תורה, כשחוזר למקומו לא ינשק ידי בעל הבית שלו שנמצא אז בבית הכנסת, שאין ראוי להראות כבוד לבשר ודם במקום המקודש הזה, זולת כבוד המקום ברוך הוא. ע"ש.

וכתב מרן ז"ל בשו"ת יחוה דעת חלק ד, סימן י"ב. "ואמנם המנהג פשוט אצלינו, שהבנים מנשקים ידי אביהם, והתלמידים מנשקים ידי רבותיהם, לאחר שסיימו לקרות בתורה, אולם מנהג זה יסודתו בהררי קודש, שכיון שהקדוש ברוך הוא ציונו על מוראם וכבודם, שבאביו נאמר, איש אמו ואביו תיראו, והקיש הכתוב כבודו לכבוד המקום (בבא מציעא לב ע"א), וכן לגבי רבו, אמרו חז"ל (אבות פרק ד' משנה י"ב) מורא רבך כמורא שמים. ודרשו כן מהפסוק את ה' אלהיך תירא, לרבות תלמידי חכמים. (עיין תוספות בבא קמא מ"א ע"ב ד"ה לרבות). ונשיקת היד היא דרך כבוד לאדם גדול ומכובד".
שאלה - 167493
בחדרה משוגע שרף ס"ת, רב העיר אמר להתעורר, האם יש מה להודיע לאנשים גם על הבעיה להצביע? הספרדים צירפו עורך מסיבות חילוני בשביל ה"צעירים" שייצגם והליטאים הצטרפו עם חילונים
תשובה
נורא נוראות, כמה טיפוסים משונים באו בדורינו המסכן הזה. כשאנשים מהחוגים הקרובים לחילונים מורדים בגדולי הדור בעבר ובהווה, ומצפצפים על כל פסקי חכמי ישראל. ומקיימים הופעות פרוצות.
כשיש מורדים בגדולי ישראל ומתחברים עם ממורמרים, מתוסכלים, בעלי הפרעה נפשית של שררה, כבוד מדומה, כסאות עור תחש, מחרחרים ריב ומדון, מעוררים מחלוקת, מפיצים שנאה ומשטימה, גוררים את הציבור למערבולת של מלחמת הכל בכל. מציתים גלי אש של שנאה. ומהרסים ומחריבים בכל הכוח את מוסדות הפאר וההדר של הספרדים החרדים, ומייחלים להריסה כל מה שבנה מרן ז"ל בזיעת אפיו. נוקמים, נוטרים, שונאים, מתעבים, מסיתים ללשון הרע, לרכילות, גורמים ביטול תורה נורא, מקלקלים את לומדי התורה הרכים והעדינים באיסורי תורה של רכילות ולשון הרע, לבזות ולהשמיץ את גדולי וזקני ישראל, ללא מורא ופחד, חותרים תחת סמכותם של מנהיגינו הרוחניים. ומשחיתים את נפש הצעירים למרוד בגדולי ישראל, ועוד מתגאים במעשיהם.
בכל ישוב, עיר, כפר, מושב, שכונה, הם ואנשיהם מתרוצצים כדי להחריב ולהרוס, להאביד, לעקור, לשבור ולנתוץ, כל מוסד תורני, רוחני, ומפוררים כל התאגדות קבוצת עסקנים תמימים בכל מוסדות כלשהם, שמרן מסר נפשו בהקמתן, ונהנים מהרס וחורבן, ולא שמים נגד עיניהם דברי רבותינו כי המבזה תלמידי חכמים אין תרופה למכתו. ולא חוששים שהשם יתברך יבוא עמהם חשבון על כך.
הללו אין בהם ריח של תורה. ריח של יראה. ריח של דרך ארץ והגינות. מחליפים רבנים מהבוקר לצהריים. ומהערב לחצות. אינטרסנטים מובהקים המשתמשים בציבור כשעיר… ואין בהם שמץ של אחריות. ומה הפלא על המקרים המזעזעים המתרחשים מדי שעה לעינינו.
שאלה - 167385
שלום לכבוד הרב
האם בימינו צריכים להיזהר בענינים שמשכחים את הלימוד? ואם אפשר לכתוב כמה מהם?

תשובה
בספר חסידים סימן תתר״ח. כתב "אחד שאל מחכם אמר עכברים אכלו מלחמי אם אוכל לאכול מן הלחם אמר ולמה לא תאכל? אמר לו פן אשכח תלמודי ואני נזהר מלאכול מכל מה שמשכח התלמוד ועתה אני רעב. אמר לו החכם אינך חייב עד שישב ויסירם מלבו ואני רואה שאינך עוסק בתורה ואתה פנוי והיית יכול לעסוק וכל היום אתה בטל מדברי תורה והולך אתה עם עמי הכועסהארץ לשמוע דברים בטלים מוטב היה לך שלא היית נזהר מדברים המשכחים כדי שהיית שוכח דברים בטלים שאתה עוסק בהם".
נמצא איפה כי כל מה שהזהירו חכמים מפני דברים המשכחים את הלימוד אינו כי אם במי שעוסק בתורה, אך אם הוא מתבטל ממנה מה יתן ומה יוסיף לו מה שנוהג בסגולות שונות.

לגבי שאלתך מה הם. עיין בספרים של ענינים אלו אשר ליקטו ממאמרי חז״ל. ופטור בלא כלום אי אפשר. ואכתוב לך כמה מהם כמיסת הפנאי.
ומהם, הקורא שם הנפטר מעל המציבה בכתב בולט. הכועס. המסתכל בפני הכועס. המסתכל בפני נידה בימי ראייתה. העוסק בצרכי ציבור. האוכל משיירי עכבר. שיירי חתול. המתנמנם בשעת שיעור תורה. המזלזל בדברי חז״ל ובאיסורי דרבנן. המניח ספר פתוח והולך לו. הלומד ואינו מוציא דברי תורה בפיו. האוהב תענוגים וטיולים. האוכל לב בהמה. הרגיל לאכול זיתים. השותה מים משיירי רחיצה. הרוחץ רגליו כשהם אחת על השניה. המניח בגדיו או מנעליו מראשותיו וישן. הלובש שני בגדים ביחד ולא זה אחר זה. הנוגע במקומות מכוסים ואינו רוחץ ידיו. ועיין בשלחן ערוך סימן ד.

המסתפר, המתגלח, הנכנס לשירותים, הנוגע ברגליו, החופף ראשו, המהלך בבית החיים, הגוזז צפרניו ואינו רוחץ ידיו אחר כך. האוכל פת שלא נאפתה כהוגן.
שאלה - 167193
שלום לכבוד הרב הגענו בכולל למסכת מועד קטן האם יש לחשוש למה שכתב בעל ספר חסידים סימן רסא בסופו שכדאי ללומדו בסתר מחשש לעין הבריות
תשובה
חס ושלום לומר משהו ביקורתי או חשש מלימוד תורה, הרב כתב שעין הבריות מזקת ולא הלימוד. ועיין בספר חסידים סימן רסא וזה לשונו
"אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם והשיאם להם ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים אלו הייתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך, כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. ועתה למה אומרים שהיא סכנה לפי שכתוב (משלי ג' י"א) ואל תקוץ בתוכחתו הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה אפי' אינו מקום מסוכן מזיק לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת".

והביא דבריו הגאון רבנו אליעזר פאפו ז"ל בספרו יעלזו חסידים אות ער. וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה יורה דעה רמ"ה, הגב"י ג. "ומיהו ימהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות". ועיין בילקוט חדש אות צ, להגאון רבי ישראל מבלזץ ז"ל שכתב בשנת ת"ח "מה שנמנעים ללמוד מסכת מועד קטן ומי שמת וכיוצא בזה, שאומרים שהוא סכנה, לא יפה הם עושים, והם קובלין לפני הקדוש ברוך הוא. אלא מצוה ללמדם ויתפללו להקב"ה שלא יזיקו".

וידועים דברי שו"ת חתם סופר [חלק ב יורה דעה סימן שמ"ו] בתשובתו לחמיו גאון ישראל רבנו עקיבא איגר ז"ל,
"יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מור חמי הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הרני כפרת משכבה, ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט' באב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא".
ובשו"ת שבט הלוי חלק י סימן א כתב בתשובה
"ואשר שאל כב' בענין למוד מס' מועד קטן ובפרט בסדר דף היומי. אין לי להוסיף על מה שהעתיק כב' בקיצור, והעיקר מש"כ בס"ח סי' רס"א דלא זו דאינו מזיק אלא מצוה גמורה היא אלא שיש להתפלל לפני זה שלא יגרום שום דבר רע, ואין היא וכיו"ב ח"ו גורם נזק אלא דברת בני אדם כאשר רמז בס"ח שם, אבל דברי תורה עצמם הם דברי אלקים חיים וגורמים אריכות ימים, אלא שאין רגילים לקבוע ישיבה על זה, אבל מצוה כלימוד ש"ס על הסדר בין ביחידות בין ברבים כדף היומי חלילה לחסר חלק מתורת חיים".

וסיפר לי ידידי הגאון מרן רבי יצחק יוסף שליט"א כי בשבתו לכתוב ספרו ילקוט על הלכות שמחות, דיבר עם הגאון רבנו בן ציון אבא שאול ז"ל, ואמר לו אינך מפחד לעסוק בזה... והלך ושאל את את מרן אביו עט"ר ז"ל, ואמר לו תורה היא ואל תפחד ואל תחשוש. וכן הוא בזבחי צדק ועוד, ויש לי מה לכתוב אלא שהיום קצר והמלאכה מרובה.
שאלה - 166827
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
רב גדול שמעתי אומר ללמוד פילוסופיא וגם שירה של כופרים משום דע מה שתשיב, אפשר?

תשובה
לא ידעתי למה כוונתך, אך ידעתי מה שכתב אור עיננו רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו נפש חיים [מערכת פ, אות י] "פילוסופיא חכמה זאת רעה היא בעיני השם אפילו ללמוד ממנה לדברי תורה ומוסר ודרך ארץ, ועיין בהקדמת ספר מנחת יוסף, ובהקדמתי לספרי הקטן [ראה כמה עניו היה] תוכחת חיים חלק בראשית, ובשו"ת הרשב"א חלק א סימן תי"ד.
ודע אוהבי דבספר חומת אנך בהקדמתי ד"ד ע"א הזכרתי להרב שבילי אמונה שהתמרמר מאוד כל מה שלמד בחכמת הפילוסופיא, והודה ולא בוש על חטאתו אשר חטא שלמד מעט ממנה, ואמר בזה הלשון עם היות שידעתי בעצמי שעישיתי בזה עון אשר חטא, את עווני אני מזכיר ואת חטאתי אני מזכיר".
וראה ראיתי להרב כמוה"ר אברהם הרופא בספר שה"ג בהקדמתו שכתב "כאשר חפץ השם לדכאני, כי חליתי זה שתי שנים חלפו עברו למו כי מתו כל חלקי גופי השמאליים [חלה בשיתוק לא עלינו], ולא יכולתי להשיב ידי לחיכי, גם לא זכיתי להלוך בחוץ על משענתי עבור אפיסת הכוחות חושי איברי אלו ותנועתם כי אבדו, פשפשתי במעשי וראיתי אחרי רואי כי נוסף לעוונותי אשר רבו משערות ראשי, גדלה צעקת ביטול תורה לפני השם, כי בילדי חכמי היוונים פקתי הגבהתי ללכת אחרי פילוסופיא והרפואה, אשר בחלקלקות אמריהם הציקוני ללחם רשע ואפילה ולא הגיתי במורשת קהילת יעקב כדין וכשורה".
וזכור מה שכתב רבנו החיד"א ז"ל בספרו מדבר קדמות "פילוסוף גימטריא בער".
שאלה - 166795
שלום לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מחילה כבוד הרב אני פורשת את ידיי בזמן שהכוהנים מברכים את העם בברכת הכוהנים האם אני נוהגת בסדר
תודה כבוד הרב

תשובה
ראוי להמנע מכך, אם כי היו קהלות מסויימות בחו"ל שנהגו כן בשעת ברכה, והטעם משום "חוקות הגויים",
ואמנם מצינו שמשה רבנו עליו השלום אמר "אפרוש כפי אל השם", וכן שלמה המלך בחנוכת המקדש כתוב בספר מלכים א, פרק ח, כ"ב. "ויפרוש כפיו השמים". וכן בספר עזרא ט, ה. כתוב "ואכרעה על ברכי ואפרוש כפי אל השם אלוקי". ועיין בפירוש הרמב"ן ז"ל על התורה פרשת בשלח [י"ז, ט] שכתב "והטעם שצוה משה את יהושע להלחם בעמלק, בעבור שיתפלל הוא בנשיאות כפים על ראש הגבעה, ועלה שם כדי שיראה את ישראל הנלחמים וישים עינו עליהם לטובה, וגם הם יראו אותו פורש כפיו השמימה ומרבה בתפלה ויבטחו בו ויוסיפו אומץ וגבורה.
ובפרקי ר' אליעזר (פרק מד) עוד, כל ישראל יצאו חוץ לאהליהם וראו את משה כורע על ברכיו והם כורעים על ברכיהם, נופל פניו ארצה והם נופלים על פניהם ארצה, פורש את ידיו לשמים והם פורסים את ידיהם לשמים, כשם ששליח צבור מתפלל כך כל העם עונין אחריו, והפיל הקדוש ברוך הוא את עמלק ואת עמו ביד יהושע. ואם כן יהיה טעם "ומטה האלהים בידי" לומר כי כאשר עלה על ראש הגבעה וראה את עמלק נטה ידו במטה להביא עליהם מכות דבר וחרב ואבדן, כענין הנאמר ביהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה (יהושע ח יח), כי בעת היותו מתפלל וכפיו פרושות השמים לא יתפוש בידו דבר. והיה כל הענין הזה שעשה משה רבינו, מפני שהיה עמלק גוי איתן וחזק מאד, וישראל אינם מלומדי מלחמה ולא ראו אותה מעולם, כאשר אמר פן ינחם העם בראותם מלחמה (לעיל יג יז), והוא עיף ויגע ככתוב במשנה תורה (דברים כה יח), על כן פחד מהם והוצרך לכל התפלה והתחינה הזאת".
מכל מקום כתבו כמה מהפוסקים שבימינו אין לעשות כן, מכיוון ועובדי עבודה זרה נוהגים לעשות כן.
וכן פסק הגאון הרב באר שבע סימן ע"ד, ובהגהות רבי עקיבא איגר אורח חיים סימן פ"ט. ועיין ילקוט יוסף סימן צ"ה בהערות שם.
שאלה - 166650
לכבוד הרב שלום רב
גיליתי שבעבר אמא שלי עשתה 2 הפלות. היא לא שומרת תורה ומצוותיש דרך שאני יכול לתקן את המעשה הזה ואת הנשמות שהלכו? [מתכון ללחם יבש].

תשובה
אפשר לתקן על ידי שלא נזרוק לחם שנשאר, כי בזוהר הקדוש דימה זאת להשלכת פירורים לאשפה. המערכת מציגה כאן מתכון שכתב לנו אחד המשתתפים וכנראה הועתק ממקום כלשהו, המקור הזדהה בשם "שרה" ותבוא בזה על הברכה. והזכויות שמורות למקור.

"לחתוך אותו לקוביות ולהכניס אותו למיקסר ולרסק ויש לך פירורי לחם נהדרים. לייבש את זה בתנור בחום של 100 מעלות כשעה בערך עד שיבש לגמרי ולאחסן בקופסה אטומה עד לשימוש, רק להיזהר ולהשתמש מהר כי עלול להעלות עובש. אפשר להכין מהלחם כופתאות בוואריות - היום במדינת ישראל הכל הפך לבווארי כולל הבירה אז אפשר גם כופתאות לחתוך את הלחם לקוביות קטנות - אפשר כל לחם, לשפוך עליו ביצים, מים חמים, להשהות עד שהלחם ספג את הנוזל חם, להוסיף בצל מטוגן חתוך לקוביות, פטרוזיליה קצוצה דק, או כל עלי ירק, מלח פלפל ואגוז מוסקט ולערבב היטב בידיים לעיסה אחידה. להשהות קצת. בנתיים לחמם בסיר גדול 2 ליטר מים עם מלח, וכשרתחו המים להכין כדורים מתערובת הלחם - אם התערובת נוזלית מידי להוסיף לה לקוביות לחם קטנות ולערבב היטב שוב ולהשהות קצת עד לספיגת הנוזלים. להכין קניידלך בידיים ולבשל במים הרותחים עד שהם צפים למעלה ועוד כמה דקות כדי שיהיו מבושלים גם מבפנים. להגיש עם נקניקיות, או גולש או שניצל ורוטב חום.
ועוד משהו קטן וחסכוני. לחתוך את הלחם לקוביות קטנות ולפזר אותו יפה על תבנית אפיה ולהכניס לתנור על 150 מעלות ל 20 דקות בערך או עד שהלחם הפך לזהוב ויש לך קרוטונים.
לא צריך להיות בזבזן... גם משהו מתוק אפשר להכין מלחם ישן בעיקר לחם או חלה לבנה, לטבול בביצה ולטגן במחבת משני הצדדים עד שזהוב חום, לפזר סוכר עם קינמון ולהגיש. הילדים יאהבו את זה מאוד. בתיאבון. ואגב, גדלתי בשנות החמישים ואמא שלי לא עשתה אף פעם מרק משאריות של ירקות ולחם. אלא את המתכונים האלה שנתתי לך כאן, קצת דימיון לא מזיק באשר לשאריות הלחם".
שאלה - 166622
לכבוד הרב שלנו היקר.
האם זה נכון שאסור להסתכל בתמונות של אשה נשואה? ואם היא עצמה מצטלמת לתקשורת?

תשובה
"תנו רבנן ונשמרת מכל דבר רע [דברים כ"ג י'], שלא יסתכל אדם באשה נאה, אפילו היא פנויה, באשת איש ואפילו היא מכוערת. ולא בבגדי צבע אשה".
וכתב הרב רבנו יונה ז"ל "אסור לאדם להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. וארז"ל ליבא ועינא סירסורא דחטאה אינון ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית שכך ארז"ל המסתכל בעריות קשתו ננערת ואשר לא ישא עיניו אל אשת איש זוכה ותחזינה עיניו בנועם השם מדה כנגד מדה חלף עבודתו אשר לא זן עיניו ממראה האיסור שכך ארז"ל כל הכובש עיניו מן העריות זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר עוצם עיניו מראות מרע. ונאמר אחריו מלך ביופיו תחזינה עיניך".

וראה מה שכתב מרן ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן יב
"ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, מאי טעמא, ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קא מתחזיא. ע"כ. ומכאן הוכיח הרשב"א בחי' לברכות (נג:) שראיה ע"י עששית חשיבא ראיה. וכן הוא בפי' הרשב"ץ שם. גם בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' צט) הוכיח מכאן שמותר לקרות בס"ת ע"י בתי עינים, שראיה ע"י זכוכית הויא ראיה מעלייתא, כההיא דקי"ל ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, ע"ש. וכן פסק מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' נ' דכ"ה ע"ג). ע"ש. ובשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' קכו) העלה שדיין הרואה ע"י בתי עינים כשר לחליצה, וקרינן ביה לעיני הזקנים, דראיה ע"י זכוכית חשיבא ראיה, כדקי"ל גבי ערוה בעששית".

ומרן החיד"א בשיורי ברכה הביא דברי רבינו יונה דהמסתכל בנשים נקרא מומר לעבירה אחת. וכן הביאו בעבודת הקודש, וסיים, שזהו מן הדין, ולא חומרא. ובסמ"ק (מצוה ל') כתב, ואף על גב דבגמרא עבודה זרה (כ א) מפיק איסור הסתכלות בנשים מקרא דונשמרת מכל דבר רע, ההוא הסתכלות בנשים שלא לשם זנות רק שנהנה בהסתכלות. ונחלקו הפוסקים בדעתו של הרמב"ם אם איסור הבטה בנשים הוא מן התורה או מדרבנן, שהרי בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב') כתב, דמכין אותו מכת מרדות. וכתב הב"ש שם, שהוא מדרבנן. וכן כתב בשו"ת פני יהושע חלק ב' (אבן העזר סימן מד) דמדכתב הרמב"ם שמכין אותו מכת מרדות מוכח דהוי רק מדרבנן. והובא בשדי חמד חלק ב' (מערכת ה' אות ב'). ע"ש. וכן כתב בספר היראים [הישן] בסימן רלג, שהזהירונו רבותינו שלא להסתכל בעריות ואסמכוהו אקרא. ע"ש. אך בעצי ארזים (סק"א) השיג על הב"ש וכתב, דהא הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה מז) הביא לשון הספרי הנז', ומנה לאו דלא תתורו במנין הל"ת, אלמא דסבירא ליה דדרשה גמורה היא ולאו אסמכתא. ומה שכתב הרמב"ם שמכין אותן מכת מרדות, היינו משום דהוי לאו שבכללות. או משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה. וראה בשדי חמד חלק ב' (מערכת ה' אות ב'),
שאלה - 166611
לעט"ר מה הביאור במאמר חנוך תופר מנעלים היה והיה אומר בשכמלו על כל תפירה
תשובה
סוד השם ליריאיו, עיין של"ה חיי שרה תורה אור י"ט,
ועיין בשו"ת בית יצחק אבן העזר ב הקדמה שכתב
"ואמרו חז"ל הובא בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ג סי' כ"ב חנוך תופר מנעלים הי' ועל כל תפירה הי' אומר בשכמל"ו. הכונה כי הנה חנוך הוא הגבר אשר זיכך כל כך את גופו עד כי עלה בגופו שמימה. והורה לדעת כי גם את גופו יכול לקדש ולטהר והמליצו ע"ז חז"ל ואמרו תופר מנעלים כי הראה לדעת כי גם במנעלים היינו הלבוש הגשמי נוכל לעבוד את ד' ואמרו חז"ל במדרש בראשית פי"ז ששאל הקדוש ברוך הוא את אדם ואתה מה שמך והשיב לי נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה והיינו כי האדם לא נתפאר בהפעולות אשר יעשה באמצעות הנפש כי אם בהפעולות אשר יעשה בהגוף כי זה היא כבוד להקב"ה אשר נתן כח לבשר ודם יסודו מעפר לעלות שמים באמצעות פעולות הארציות וע"ז אמר חנוך על כל תפירה ותפירה בשכמל"ו שזה תכלית כבודו יתברך לברוא בריה כזאת שיגיע באופן זה למעלת השלימות". ויש בזה אריכות גדולה בספר המגיד למרן ז"ל ובעוד ספרים.
שאלה - 166500
שלום לכבוד הרב איש אמת, אנחנו רואים רוחות זרות במחנה היהדות הספרדית גם בירושלים, כולל מרידה בגדולי הרבנים, מחילה מכבודו נבקש להביע דעתו הצרופה.
תשובה
איני נוהג להתערב בעניני בחירות לא ארציות ולא מקומיות. אך לא אוכל לעמוד מנגד בראותי שהורסים כל חלקה טובה במחנה העברים, ומנסים לגרור אנשים תמימים לעזוב באר מים חיים ולחצוב להם בורות נשברים ומקולקלים.
מאז ומעולם ידוע ומפורסם כי ליהודים הנאמנים לתורה ולחכמי ישראל, אין חלק ונחלה עם ה"פשרנים" למיניהם, אלה אשר ניצבו מן הצד באופן בולט וגס, בכל מערכות ישראל. במלחמות שמירת השבת, גיוס בנות לצבא, גיוס בני התורה, ניתוחי מתים, בריכות מעורבות להמונים, פתיחת בתי קולנוע בשבתות ומועדים, ולא די להם שעמדו מנגד, אלא שניאצו וביזו את גדולי ישראל העומדים על המשמר.

ועל כל זאת שיטת החינוך הקלוקלת ומוסדות "תרבות" שלהם מעורבים הם, ואין שמירה על הפרדה בין בנים לבין בנות, דבר שאין גדול בתורה שמתיר אותו וגובל באיסורי דאורייתא חמורים ואיסורי כרת. והתוצאות גלויות וידועות ונראות לעין כל רואה נכוחה, אני אישית מכיר מאות!!! משפחות בני אחינו מעדות המזרח שילדיהם יצאו לתרבות רעה ועזבו את מצוות התורה בהיותם במסגרות אלו. זוכרים אנחנו את המלחמות הקשות על כל נער ונערה שהגיעו דרך עליית הנוער מארצות הבלקן, מתימן ומצפון אפריקה, מבבל ומסוריה, מפרס ומהודו, מאפגניסטן ומתורכיה, יהודים תמימים שחשבו שהגאולה באה, והללו פיתו אותם בדרכים נלוזות כדי להגביר את כוחם האלקטוראלי.

בתוך האופל הנורא הזה חמל השם על עמו ונחלתו, וקם לנו איש גיבור חיל, ענק בתורה ומורם מעם, ראש ממלכת התורה הקדושה שניתנה לנו מהר סיני, שר צבא ישראל, שליח השם השם יתברך בדורינו, ועשה הרבה יותר מכל יהודי בעולם להציל נפשות תועות בדרכי נועם, בחכמה ובתבונה, הלא הוא מורנו ורבנו, עטרת דורינו, מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. אשר עם היותו יושב על מדין, מוסר שיעורים לאלפים, מחבר תשובות עמוקות בהלכה, סגר את הספרים שבידו, וכיתת רגליו עשרות בשנים מעיר לעיר, וממדינה למדינה, להשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם. ויחד עם מרנן ורבנן הגאונים הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול זצ"ל הקימו מוסדות תורה לתפארת בכל עיר ועיר ובכל ישוב וישוב, במסירות נפש שאין דוגמתה, ולא נראתה זה אלפיים שנה.

והנה עתה קמו רודפי כבוד ושררה, אוחזי קרנות המזבח, בעלי נקם וקנאה, וחותרים בכל כוחם נגד התנועה הקדושה והעומדים בראשה. מרנן ורבנן מרביצי התורה, זה 70 שנה בארצינו הקדושה, אשר הוציאו מתחת ידם אלפים רבים של רבנים, ראשי ישיבות, מורי הוראות, ומנהיגי הציבור, הכהן הגדול מאחיו הוא מרן הרב שלום כהן שליט"א, בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, אשר אביו הקדוש והטהור פשוטו כמשמעו ראש המקובלים בירושלים, חביב נפשו של מרן הבן איש חי ז"ל אשר עוד בהיותו נער צפה ממנו לגדולות ונצורות, ואמר עליו כי תועלת מרובה תצא ממנו לדורות עולם, ובנו חביבו יליד ירושלים עיר הקודש, איש אמת, קדוש ונורא, וחביריו הרבנים, ואתם הגאון הרב שמעון בעדני שליט"א גדול בתורה וביראה, אשר ידיו רב לו בהצלת ילדי העולים מצפרני השמד הרוחני, והם הם ממשיכי דרכו ותנועתו הקדושה של מרן ז״ל. והם אשר שימשו את מרן ז"ל למעלה משבעים שנה, והיו עמו בכל המערכות. להם יש להקשיב ולציית, ותמיהני איך יש כאלו שמלאם לבם למרוד בדרכו של מרן ולסטות מהדרך הסלולה אשר סלל בעמל וביזע רב ומסר נפשו בשביל כלל ישראל. ואשר אותם העמיד להנהיג את הציבור הספרדי הטהור בעולם כולו.

חלילה חלילה להעמיד בסכנה את קיומם של עשרות הישיבות הקדושות, את הכוללים הנפלאים בהם הוגים בתורה הקדושה יומם ולילה, את מאות תלמודי התורה בהם לומדים תינוקות של בית רבן אשר הזוהר הקדוש כתב כי בזכותם יורדת השכינה ושורה עלינו, את בתי החינוך לבנות טהורות, הסימינרים הרבים הקיימים על ידי רבני התנועה הקדושה. לא נעמוד מנגד.
שאלה - 166444
שלום לכל החברים היקרים באתר קדוש זה.
מעשה נורא במרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א.

תשובה
מעשה זה אירע בערב יום הכיפורים התשע"ג, שנה קודם פטירתו למנוחת עולמים. יהודי יקר תושב איזור המרכז, נולד לו בן זכר ראשון ושמח שמחה עצומה, והנה פגש בו חבירו הטוב וראהו שהוא נהפך לאדם עצוב ומבולבל, שאל אותו מדוע פניך זועפים? והשיבו כי חמיו בא אליו בתביעה כי נדר ונשבע שהוא יהיה הסנדק לבן הנולד, אלא שהסבא "הסנדק" מגדל שיער קוקו, וכל גופו מלא שחין קעקועים מצוארו ועד כפות ידיו ורגליו, ואני אנה אני בא ואוי לה לאותה בושה וכלימה.
השיבו חבירו כעת אני פותר את הענין, אסע עכשיו למרן ואציע לו להיות סנדק, אולם דא עקא כי הילד נולד בג' בתשרי, והברית יחול בעצם יום הכיפורים. אמר ועשה ויסע לו לירושלים הישר למעונו של מרן. תחילה היה מי שדחה אותו בגלל מצב בריאותו של הרב, אולם הלה לא ויתר, ופרץ בבכי מר. הגיעו הדברים לאוזן מרן, קרא אותו וניחמו ואמר אני אהיה לו סנדק, והכל יסתדר.
יצא לו הלה בשירה ובשמחה ונסע אל חבירו, אירגן להם דירה בקרבת מקום בשכונה, והכל היה מוכן. בלילה שלפני הכיפורים רואה הודעה על צג הטלפון השעה 1 בלילה, ומרן על הקו, נבהל הלה ומיהר להשיב, ומרן בסבלנות ובאהבה אין קץ אומר "מדבר עובדיה יוסף, באיזה שעה נולד הילד", התברר כי בשעת אחר הצהריים, שמח מרן ואמר, טוב מאוד, היולדת תוך שבעה מעת לעת מהלידה ומותר לה לטעום מהכוס והכל ילך למישרים.
השתוממו היהודים היקרים מגודל מסירותו של מרן וענוותנותו, ועצם פשטותו הגיעו בני המשפחה לירושלים, ובליל הכיפורים ביקש שהיולדת תיכנס לחדרו ובירך אותה שעה ארוכה, ולמחרת קודם תפילת מוסף נערכה הברית מילה בבית מרן ז"ל, והכל בא על מקומו בשלום.
מעשה זה סיפר לי היום בצאתי מסנדקאות בירושלים מפי בעל המעשה בדמעות וגיל.

אגב, ה"סבא" גילח את שער ראשו ועתה הוא קובע עתים לתורה מדי יום.
זכות מרן תגן עלינו ועל כל ישראל.
שאלה - 166339
לכבוד הרב
יאריך ה שנותיו בנעימים
מה האישה שצריכה ללדת אומרת לפני שהיא נושכת את הפיטם של האתרוג?
תודה רבה

תשובה
נא עיין סכת ציון עמוד שט"ז, כתב הרב מטה אפרים
וְאוֹמֶרֶת כָּךְ "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל חַוָּה שֶׁהִיא אָכְלָה מֵעֵץ הַדַּעַת גָּרַם אוֹתוֹ חֵטְא מִיתָה בָּעוֹלָם, וְאִם הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיִיתִי אוֹכֶלֶת וְלֹא הָיִיתִי נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִפְסֹל אֶתְרוֹג זֶה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג שֶׁעָבְרוּ, וְהַיּוֹם שֶׁפָּסַלְתִּי אֵין בּוֹ מִצְוָה, וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי הֲנָאָה בְּפִטָּם זֶה כָּךְ הָיִיתִי נֶהֱנֵית לִרְאוֹת עֵץ הַדַּעַת שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם וְחַוָּה לֹא תֹאכַל וְלֹא הָיִיתִי עוֹבֶרֶת אֶת צִוּוּיוֹ. וּתְקַבְּלֵנִי בְּרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתִי וְאֶת תְּחִנָּתִי שֶׁלֹּא אָמוּת מִלֵּידָה זוֹ. וְתוֹשִׁיעֵנִי לֵילֵד בְּנַחַת וּבְלִי צַעַר. וְלֹא יִהְיֶה לִי וְלֹא לִוְלָדִי שׁוּם נֶזֶק כִּי אַתָּה הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ".

העורך, בהצלחה, נבקש מאוד לא להטריח את הרב כי הוא טרוד מאוד בלימודו, וענינים טכניים תוכלו לפתור בכוחות עצמכם.
שאלה - 166305
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אנו מלמדים בת"ת גם בימי חוה"מ שלוש שעות ביום. ישנם הרבה שאומרים שאנו פורשים מהציבור ואף לועגים על כך. מה דעת הרב?

תשובה
עולם הפוך ראיתי, אלה שסוגרים את התלמודי תורה הם הם פורשים מהציבור. וכי יש יום שמבטלים תלמוד תורה מהילדים? הרי הם קיומינו בעולם. עליכם ועליהם העולם עומד. אנחנו צריכים לנשק כפות ידיכם שאתם מלמדים את ילדי ישראל תורה גם במועדים. הרי לא חרבה ירושלים אלא על שביטלו בה לימוד של ילדי ישראל כנזכר במסכת שבת.
וכמה הרשב"י עליו השלום שיבח בזוהר הקדוש לימוד תינוקות של בית רבן, וכתב בפרשת בא ט"ל, א, כי אין העולם מתקיים אלא בלימודם. ובפרשת וירא י"ז, ב. קרא עליהם את הפסוק ורעי את גדיותייך הם התלמידים הרכים הללו. ובתיקוני הזוהר דכ"א, א, תיקון ו כתב כי בזכותם שורה השכינה על ישראל ומגינה עליהם.
וראה נא מה שכתב רש"י ז"ל [ישעיה ח, י"ח] "ומדרש אגדה בבראשית רבה על אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה אמר אם אין גדיים אין תיישים אם אין צאן אין רועה אגרום לו לסלק שכינתו אמר לו הנביא כל מה שאתה קושר התעודה וחותם התורה לסותמה שלא תמצא בישראל לא יועיל לך".

ולעצם הענין עיין מסכת כלה רבתי פרק ב "תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הקדוש ברוך הוא לחבל את העולם, ולהפכו לכמות שהיה, אלא כיון שהקדוש ברוך הוא מסתכל בתינוקות של בית רבן, ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות, מיד נהפך כעסו לרחמים". ופסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ה, ז. "מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות, מחרימין אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות. ואם לא הושיבו, מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
ולהלן י"ג כתב "אין מבטלין התינוקות, אפילו לבנין בית המקדש".

וראיתי בס"ד לכתוב לך דברי סב סבו של רבנו האר"י ז"ל ורבנו הראש"ל ז"ל הוא הרב רבי יוחנן לוריא ז"ל בספרו משיבת נפש שמות פרק כה שכתב
ארבעה למ"ד באלפא ביתא, אל"ף גימ"ל דל"ת למ"ד, ל' של אל"ף רומז ללימוד תינוקות של בית רבן שהוא תחילת הלימוד, של ג' רומז לתלמיד חכם חריף ההולך מבית המדרש לבית המדרש כי הגימ"ל צורתו כאיש שחרבו על ירכו, וכן רמז דוד ע"ה שהמשיל ת"ח לחיצים שנונים ואומר חגור חרבך על ירך. למ"ד של ד' רמוז לבעל בית המסייע לת"ח וביתו בית וועד לחכמים כי צורת ד' פתוחה מכל צד כן בעל הבית ביתו פתוחה לת"ח, ע"כ יש ל' בדל"ת שיקבל ב"ב שכר ומעלה כאילו הוא עצמו למדן, ובדין שיהיה צורתו הפוכה כזה שתהא פתוחה נגד הגימל שהיא רומז לת"ח, אכן לכבוד הה' היא אות משמו של הקדוש ברוך הוא והיא משרת לו כאשר אבאר, ראוי לכבוד הש"י שהיא פתוחה כנגדה ולא יפנה לה עורף, והל' עצמה שהיא גבוהה ונגלה בפני עצמה, היא רמוזה לאב"ד וכל ראשי המדינות או קהילות הוא הלמ"ד הגדולה, ועוד העירוני מן השמים שאל"ף ולמ"ד ימצא שישרתו למילות אחרות כמו אלך אדבר, או לילך לדבר, אמנם ג' וד' לעולם לא ימצא שישרתו למילות אחרות, והיינו משום שהיא רמוזה לתינוקות של בית רבן עדיין אינם במעלה לבלתי השתמש בהם".

ואם כן מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו להרפות ידיכם העוסקים במלאכת השם יתברך.
שאלה - 166127
שלום לכבוד הרב
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון,
בהלל בנענוע הלולב לצדדים האם צריך לומר בנשימה אחת את התיבות אנא, הושיעה או שאפשר בהפסקה,
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

תשובה
כל תיבה בנשימה אחת ובזריזות, ולא בהפסקה כי אינו יוצא ידי חובה.
ועין להגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בשו"ת תורה לשמה [סימן קפד] שכתב
"הנה בשלשה תיבות אלו שהם אנא ה' הושיעה נא יש שש תנועות, ועל כן נוהגים לעשות בכל צד תנועה אחת, דהיינו בתיבת אנא שיש שתי תנועות עושים דרום וצפון, ובהושיעה שיש שלש תנועות עושים מזרח ומעלה ומטה, ובתיבת נא שיש תנועה אחת עושים מערב. אך אני נוהג כך, לומר תיבת אנא כולה בצד דרום שהוא חסד, ואומר אני בו תיבה שלמה וגם שבזה נמצא אני מזכיר השם קודם שאעשה נענוע הצפון שהוא גבורה, ואח"כ אומר אותיות "הו" דהושיעה בצד צפון שהוא גבורה, ואותיות "שי" דהושיעה בצד מזרח שהוא תפארת, ואותיות "עה" דהושיעה אומר אותם במעלה ובמטה, דהיינו שאאריך בהם עד שאעשה גם נענוע של מטה, יען כי מעלה ומטה הם נצח והוד שהם תרין פלגי גופא ונחשבים כאחד ונכללין ביחד, ולכן תנועה זו של "עה" משמשת לשתיהן ותספיק בעד שניהם, ותיבת נא אומר בצד מערב שהוא יסוד, כן נראה לי נכון והבוחר יבחר".
שאלה - 165980
לכבוד הרב מוצפי שליט"א מה התיקון למי שהפיץ את העלונים הציבעונים שחשב שזה זיכוי הרבים ובסוף התגלה לו שזה החטאת הרבים שאין מספיקין בידו לעשות תשובה כלשון הרמב"ם
תשובה
א, יש שבתמימותם חשבו שמצווה הם עושים.
ב, יש שהציצו בעלון וראו רשעים מצולמים וידעו שזה לא כשר.
ג, יש שידעו אך מחשבות נגד ההלכה הטעו אותם לומר בשביל ל״החזיר בתשובה״ זה מותר. והרי כך מתירים כל איסורי תורה.
ד, יש שכלל לא חשבו. מצאו תעסוקה, אתגר, חשבו שיש ״גן עדן״ מיוחד לאותם ליצים והם יוזמנו לשבת שם אתם. או שפשוט התפעלו מהצבעוניות והפומביות. כי לא קיבלו חינוך תורני נכון.

ולצערינו ולבושתינו הללו פרצו את כל הגדרות וחומות התורה אשר רבותינו בנו לנו להבדיל בין הטמא ובין הטהור. והעדר מתפזר לכל עבר.

וחוטאים, א, דמויות של רשעים המטמאים את העיניים.
ב, האדרת מחטיאי הרבים. הכופרים בדברי חז״ל ומורדים בגדולי התורה.
ונותנים להם במה במחנינו ובבתי הכנסת שלנו.
ג, מתגאים ברשעים הרומסים ברגל גאוה כל הקדוש לנו.
ד, מעמידים זמרים פושעים המופיעים במקומות טמאים ומטמאים את נפשות ישראל הטהורים.
ה, פרצו ברגל גסה את האיסור אשר פירסמו כל רבני ישראל על השתתפות במופעים של זמר חסידי, מזרחי, גם למטרות ״קדושות״.
ו, מעמידים עמי ארצות. ליצנים. קשקשנים. הבודים מליבם התועה סיפורי ליצנות ובדיחות. והופכים אותם למנהיגי הרחוב.
ז, העסקת דוגמנים ו״דוגמניות״ בפירסום ומכשילים את הרבים באיסור ״ולא תתורו״.
ח, העסקת יחצני״ם עזי פנים שבדור. חסרי מינימום של בושה. המתלוצצים מגדולי ישראל.
ט, פרסומי תועיבה של אנשים ונשים שפרצו את צניעות מחנינו.
י, הם הורסים כל דקה את הדת. וטוענים שזה לצורך ״קירוב״.
יא, השחיתו כל חלקה טובה. חצו את כל הגבולות.
יב, הכתירו את עצמם לפוסקי הדור. מורי ההוראה. והציבור התמים אינו מבחין בין יעקב ל...
שאלה - 165414
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מה מעלת הנותן צדקה בסתר ולא בפרהסיה?

תשובה
בתלמוד [בבא בתרא ט, ב] "אמר רבי אלעזר גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, דאילו במשה רבינו כתיב כי יגורתי מפני האף והחמה, ואילו בעושה צדקה כתיב מתן בסתר יכפה אף". ובמדרש משלי [ כ"א, י"ד] "אמר רבי יוחנן כל מי שנותן צדקה בסתר, הקדוש ברוך הוא יכפה מלאך המות שנקרא אף ממנו ומאנשי ביתו".
ובתלמוד ירושלמי והובא בקהלת רבה פרשה י"ב, מעשה היה באדם שנתן פרוטה לעני צנוע בפרהסיה, ואמר לו רבי ינאי מוטב היה שלא נתת לו, כי עתה שנתת לו בפומבי ביישת אותו.
וכתב הרב כלי יקר [ויקרא פרק יט] "ובקצרכם לשון רבים, ואחר כך אמר לא תכלה פאת שדך לשון יחיד, לומר לך שאפילו בזמן קצירה שרבים קוצרים אל תדמה בנפשך לאמר יכול העני להתפרנס משדות של אחרים אף אם לא אניח להם לקט שכחה ופאה, תלמוד לומר לא תכלה, ולא תלקט, החוב מוטל על כל יחיד ואינו יכול לפטור את עצמו בשל אחרים. ורמז עוד בלשון יחיד זה שהצדקה צריכה להיות בסתר שלא יוודע לשום אדם כי אם לנותן ומקבל".
והגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו פני דוד [בראשית פרק ב] על פסוק "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו".
"בפירוש רבינו אפרים כתיבת יד כתב איש צדיק הכתוב מעיד עליו שהיה נותן צדקה בסתר ולכך ניצול שנאמר מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עז"ה גי' המבו"ל עכ"ל ולפי דבריו אפשר לפרש כל הכתוב איש צדיק שהיה עושה צדקה תמים שהיה צדקתו תמימה בשלם שבפנים נותנה ואינו יודע למי נותנה וכיוצא. ועל ידי הצדקה כמצותה וכמשפטה את האלהים התהלך נח אפי' עם מדת הדין כמשמעות אלהים כי הצדקה מהפכת מדת הדין למדת רחמים כמשז"ל על פסוק השקיפה ממעון קדשך וברך כל השקפה לרעה וזו לטובה כי גדולה מתנת עניים שמהפכת מדת הדין למדת רחמים".


ובתלמוד סוכה מט, ב. "אמר רבי אלעזר מאי דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך. עשות משפט זה הדין, ואהבת חסד זו גמילות חסדים, והצנע לכת עם אלהיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה. והלא דברים קל וחומר, ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת, דברים שדרכן לעשותן בצינעא על אחת כמה וכמה". ופירש רש"י ז"ל בפרהסיא הוצאת הנפטר והכנסת כלה שהכל יודעים ורואים, ובצינעא צדקה הניתנת לעני בסתר, שאין צריך להודיע לשום אדם".
שאלה - 165150
שאלה
לכבוד הרב ידוע שחכם סלמן מוצפי זצ"ל לא התערב בבחירות ולא נקט שום צד והיה בסדר עם כולם. ומדוע...

תשובה
תשובה
איני מתערב בבחירות. מחילה מכבודו, מדבריך ניכר בעליל כי בכלל אתה לא הכרת את אבי ז"ל ואפילו לא מפי השמועה, והוצאת עליו שם רע "שהיה בסדר עם כולם". "ולא נקט שום צד". דבר שהוא שקר גמור. לידיעתך, הוא לא הלך לבחירות מטעמים מיוחדים שלו, אבל בכל הזדמנות השמיע קולו בעוז נגד השלטונות עוקרי הדת, ולחם את מלחמות התורה כל ימיו, וגם לחם במיוחד נגד הפשרנים הידועים שהיו חבריהם ושותפיהם המלאים של החילונים והתבטא פעמים רבות בחריפות רבה נגדם. אבי ז"ל ציווני כמה פעמים ללחום מלחמות השם בעוז, ולהשמיע את קול התורה ברמה ללא חת וללא תלות בשום גורם.
הטפת לי מוסר שאיני הולך בדרכי אבי ז״ל. לא הכרת אותו. לא את דרכו. ולא את אופיו. הוא לבחירות לא הלך, כי בימיו עיקר המערכה והמלחמות התבצעו מחוץ למסגרות השלטוניות הממלכתיות והעירוניות. ושם נערכו עיקר המאבקים. ואלה היו ימים שלדעת הקהל ובעיקר לדעתם של גדולי ישראל דאז היתה השפעה עצומה על כל המתרחש סביבנו. היום הזירה הוחלפה והיא נערכת בתוך המסגרות. זה לגמרי אחרת.
ואשר אלי אני חי בתוך הציבור שלנו, אוהב אותו, מקשיב לו, משרת אותו כמה שאפשר, איכפת לי מהציבור. איכפת לי ממוסדות התורה שלא יקרסו חלילה. ושלא יפגע בהם אדם אם בשגגה אם במכוון, איכפת לי מהעומדים בראש המוסדות ובראש התנועה הקדושה שמרן נר ישראל עליו השלום הקים בדמו. וביטל הרבה תורה שלו למעננו, וויתר על כתיבת חיבורים יקרים למען הציבור. גם לעת זקנתו הסתובב כבחור צעיר ברחבי הארץ מישוב לישוב להשמיע את דבר השם, ולהקים מוסדות חינוך לתפארת בדרך הדורות שלפנינו. מצבינו הכללי והרוחני נגע מאוד ללבו, דאג לתפארת יהודי המזרח הרים אותם מעפר, והשקיע רבות לפיתוח תנועה ההולכת על פי חוקי התורה הצרופה, והמרבה תורה טהרה קדושה ויהדות בעם ישראל.

אני יודע היטב כי רבני התנועה הקדושה, הגאונים וראשיה סופגים עלבונות, עלילות, רדיפות והשמצות ללא הפסקה מכל הכיוונים. גם מאנשינו שנהנו ממנה ומהם וממנעמי השלטון, והם כפויי טובה. רק חסר אחריות לא מבחין בכך. או אדם צמא דם ואורב ואויב שמח בכך, ואסור לי להבליג ולשתוק. כי קיומם של כל מוסדות התורה, ובעיקר עיקרי היהדות בסכנה קיומית ומוחשית.
איני יודע מה כוונותיך, מה מטרותיך. מי אתה, מה שמך, אם באמת ובתמים כוונתך היתה לשם שמים ומקנא אתה לכבודו של אבי ז"ל שלא הכרת את הנהגתו, היה לך לפנות אישית ולשמוע את הנימוקים. אך אתה בחרת בדרך ההשמצה וההכפשה, והוספת עוד דברים שהעורך העלימם מעיני. זה קל היום מאוד להכות את רעך בסתר, לעבור על איסורי לשון הרע, רכילות, הוצאת שם רע, נקימה ונטירה, שנאת חינם, ריבוי מחלוקות בישראל, ולאבד את העולם הבא שלך. כי זה דרכם של מקנאים ושונאים, דבר אחד ברור, נעשיתה שליחם של בעלי קנאה ובעלי שנאה, של רודפי שררה, דבקים בכסאות, כבוד מדומה והטבות אישיות. שאין טובת היהדות הספרדית נגד עיניהם, אינך מצוי בענינים המתנהלים. ואינך יודע את הסכנות המוחשיות העומדות לפנינו. ואסור לנו להבליג ולא להזהיר את הציבור.
בתקופת הבחירות האחרונות אושפזתי תשעה ימים, וראיתי איך קמים אנשים רודפי כבוד וחוברים לאנשים שאין להם מאומה עם ערכי התורה האמיתית ועיקריה. שמעולם לא לחמו מלחמות הדת הנוראות במדינה. לא המערכות על שמירת שבת קודש, לא בגזירת ניתוחי מתים, לא בגזירה המזעזעת על חוק גיוס בנות, לא על המאבק של גיוס בני הישיבות, לא על פתיחת בריכת התערובת והתועבה בלב ירושלים עיר קדשינו ועוד. אלא הם חוגים שלהיפך חיבלו במערכות הדת בישראל, ושמו ללעג ולבזיון את קדשי ישראל, ורדפו את גדולי הדור, ואת כל מה שכלל הציבור השומר מצוות נלחם בשבילו, והנה קמו אנשים מתוכנו ובגדו במרן ז"ל וחברו אליהם והטעו את הציבור. ולכן אזרתי כגבר חלצי וכשפנה אחד מהחרדים אלי בענין זה. לא החשיתי. ולא עמדתי מנגד. לא יכולתי לראות את הבגידה במרן ז״ל ובגדולי דורינו אשר בחר ומינה ובמרידה בגדולי התורה. כי זה חורבן היהדות חלילה.
דברי אלה הנכתבים בדם לבי אינם מכוונים אליך. כי מטרת הניגוח וההשמצה עומדת לפניך. ולא אחריות כלפי התורה ומצוותיה. ידעתי כי שלוחם של רודפי הכבוד אתה. גם לא כלפי הליצנים שאיבדו את עולמם בהלבנת פנים ברבים. בהשמצות וברדיפות אישיות ללא סיבה כלל, בהנאה כגויים לרדוף לבזות להשמיץ ולתעב. אלא כתבתי כל זאת כדי להיות נקי מהשם ומישראל ולמנוע חילול השם. בטוחני כי התנועה הקדושה תגדל ותתרחב, ומרן ז"ל מעתיר בעדה ובעד חבריה. תודה לך שנתת לי הזדמנות להביע את כאבי, מברך אותך בשנה טובה ומבורכת, ותזכה לדעת קשט אמרי אמת.
יהיו לרצון אמרי פי, דברי בן ציון מוצפי.
שאלה - 165011
לכבוד הרב השלום והברכה.
אנו זוכים בשבת הקרובה לסיים עם ילדי שכונת רמות מסכת נדרים ע"פ הנחיית הרב
נשמח לדברי ברכה של הרב על מנת להקריא לילדים. האם להמשיך על הסדר למסכת נזיר?

תשובה
ילדי ישראל היקרים, צאן קדשים, כולנו ניצבים ערב ראש השנה לקראת יום הדין הנורא, יראים וחרדים, אך על חסדי השם יתברך בטוחים ונשענים.
אליכם צאן קדשים, אתם עתידנו עתיד האומה כולה, אתם דור ההמשך, אתם מחזיקי התורה, בלעדיכם אין לנו קיום, כי אתם היום, השעה, הרגע, מקיימים את כל העולם, בלימודכם, בתפילתכם, בתורתכם, במעשיכם הטובים, אשריכם ששם חלקכם מיושבי בית המדרש, אשריכם שאתם עוסקים בתורה, אשריכם שאתם ממשיכים את דרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, אשרי יולדתיכם, אשרי הוריכם, אשרי מלמדיכם, אשרי מקימי מוסדות התורה עבורכם. אתם כל חיינו, אתם עתידינו, אתם סוד קיומינו.
דעו בחורים יקרים, איזה נחת רוח הנכם עושים לאבינו שבשמיים שהנכם מתכנסים יחד ועוסקים בתורה, הוא צופה בכם מלמעלה ושמח ואומר לצדיקים שבגן עדן, ראו, איזה ילדים יש לי, ראו את בני חביבי עוסקים בתורה, והשכינה הקדושה היא האור שלנו המהלכת ביננו דוגמת האמא הביולוגית של כל אחד מאתנו רוקדת משמחה עם רחל אמנו, כי נשמותינו ונשמותיכם היו בקרבה לפני ירידתם לעולם הזה, היא שמיחה ועולצת כי אלו הם בניה, גידוליה, ובגלות הקשה והנוראה גורמים לה שמחה ונחת רוח.
השכינה הקדושה סובלת בצער ישראל כל היום וכל הלילה, היא הולכת מחלון לחלון בבתי הרפואה, בכל המרכזים הרפואיים, בבתים הפרטיים של החולים, העניים, הנדכאים, הרווקים, הרווקות, חשוכי הבנים ומצטערת בצערם. היא הולכת לבתי הכלא שם יושבים אסירים יהודים ובוכה עבורם. היא מופיעה באיזורים נידחים שם יש יהודים תועים שלא מכירים את השם יתברך, את שבת קודש, את התורה, את הקדושה והטהרה, ומתחננת לאבינו שבשמיים שיגאלינו.

היא רואה אתכם בחורים יקרים, ואפילו אתם בודדים או מעטים ומתנחמת, הים מעתירה בעדכם, מבקשת עליכם, ומגינה ושומרת עליכם, רבבות מלאכים מקיפים אותה מכל עבר, והיא מפקדת עליהם לשמרכם ולהצילכם בכל רגע ורגע, חזקו ואמצו ילדי ישראל קדושים, התחזקו ביראת שמים, בתורה, במוסר, בעבודת השם.
תכתבו ותחתמו בספר חיים טובים אמן.
שאלה - 165010
לכבוד הרב שליט"א.ילמדנו רבינו מהי עבודת האדם בראש השנה? עבודת ה' בפחד/בשמחהלבקש בקשות אישיות בתפילה או שלא ראוי
יופץ לרבים בעזרת השם.כתיבה וחתימה וטובה למו"ר שליט"א

תשובה
להתפלל עם כוונה בלב, בהתעוררות, בהתלהבות. עיקר הדגש יהיה על תפילות העמידה, כי הפיוטים באים לעורר הלבבות והם רק כלים לכוונה בעמידה, העיקרון היום ל"המליך" את אבינו שבשמים עלינו על כל איבר ואיבר, על הפרנסה, העבודה, ההצלחה, הבריאות, המשפחה, העולם, כל הרשויות למיניהם, השלטונות, הממשלות בעולם. הכל בידו. ולפי מעשינו כך הוא גוזר ומחליט.
הכל בידינו, כפי שנשפר את מעשינו כך נצליח יותר. זה יום בו השם יתברך עיניו פקוחות על כל פרט, צעד, מעשה, מחשבה, פעולה, מכל סוג שהוא אשר בו נפעל. לכן צריכים זהירות יתירה, לבטל את רצונינו מפני רצונו. להתנהג אחרת, ביותר רצינות גם במאכלינו, בדיבורינו, בהתנהלותינו, ביחסינו עם אחרים, כי הכל "מידה כנגד מידה".
אין מי מאיתנו שאין לו מכר, ידיד, קרוב, חבר, שכן, שהלך לעולמו השנה. בכל מיני מקרים, תאונות, צורות, סיבות, ואופנים, כל זה נגזר בראש השנה תשע"ח, זה צריך לשמש לכולנו "תמרור אזהרה". להתנהגות יותר אחראית, רצינית, מכובדת, ובעיקר הכנעה כלפי הנהגת השמים. לדעת שיש דין ויש דיין, יש ביקורת, "וכל מעשיך בספר נכתבים".
זה היום בו לכולנו ההזדמנות לקבוע את גורלינו, לשנות לטובה את גזר דיננו, על ידי אמונה בו, תפלה, מעשים טובים, להיות יותר ישרים, וותרנים, סלחנים, אהובים. אחת הסגולות היא להתפלל בעד זולתינו ולא רק על עצמינו. "עשה למען ישראל השרויים בצרות". אין צורך בבקשות אישיות נוספות על הכתוב במחזור, הכל מופיע בתפילות "אבינו מלכינו", "תענו ותעתרו".
"זכרנו לחיים" זו התפילה המרטיטה, המטלטלת, המעוררת, כי בה יש הכל י"א תיבות שיש בהם הכל, על הגוף ועל הנשמה, נתאמץ ונכווין ותהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת.
תודה לאבינו שבשמיים ששם בפי דברים אלה. ערב ראש השנה תשע"ט.
שאלה - 164892
לכבוד הרב שלום רב האם השם מעניש בעולם הזה את האדם ואם יש לזה מקורות, וכן בעולם הבא. או שבעולם הזה מהרעה שאדם עשה הוא מקבל את העונש שנמצא בעולם הזה? יופץ בוצאפ
תשובה
ידידי היקר והחכם, הטבת לשאול, ואציין מעט מקורות כי הזמן מאוד דוחק.
הכלל בשכר ועונש הוא, כי עיקרם בעולם הבא, והוא גדול מאוד הן השכר הן העונש, אך לפעמים מביא השם יתברך שכר כאן, וכן עונש בין לצדיקים בין לרשעים, ואל יחשוב הקורא שאדם מת ונמחק, לא כן הוא, הוא חי, רואה יודע, שומע, ומבין הכל, וכשיש לו עונש הוא כואב שבעתיים מהעולם הזה. וכשמקבל שכר הוא הוא נהנה פי אלפי אלפים מהעולם הזה.
כתב רבנו משה מקוצי ז"ל חי בצרפת לפני 800 שנה, בספר מצוות גדול [עשין סימן י"ז] "קודם שעשה האדם תשובה היה הקדוש ברוך הוא משלם לו שכר המצות שעשה בעולם הזה כדי לטורדו מן העולם הבא שנאמר (דברים ז, י) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. וכדרך שהוא עושה לשונאיו לשלם להם שכר המצות שעשה בעולם הזה כך משלם לאוהביו [לעולם] עונש העבירות שעשו בעולם הזה כדי שיהיו זכאין וקיימיןא לחיי העולם הבא.

ובספר בית הבחירה להמאירי ז"ל מסכת קידושין ט"ל, ב. כתב
"מפנות האמונה להאמין בגמול ובעונש בין בעולם הזה בין בעולם הבא ואל יבלבלהו מה שיראה מהעדר הסדור בין בני אדם בצדיק ורע לו ורשע וטוב לו שהכל ביושר פעמים שהוא צדיק גמור או שאין עונותיו כדאי להשתלם כל כך ונגמל בזה ובבא ופעמים שמקצת עבירות שבו צריכות מירוק ומריעין לו לנקותו מעונותיו עד שנדמה כאלו הוא רשע וכן הרשע לפעמים רשע גמור ונענש בזה ובבא ופעמים צריך שייגמל לקצת מעשים שבידו ומטיבין לו כדכתיב ומשלם לשונאיו על פניו, כלומר בעוד שהוא חי כדי להאבידו לעולם הבא".
וכן כתב רבנו משה אלשיך ז"ל על הפסוק תהלים פרק קיט. צדיק אתה השם וישר משפטיך.
"אפילו בהיטיבך לרשעים, והוא תואר צדיק, שכך ראוי, הם עושים עיקר מהעולם הזה יקבלו בו שכר מצותיהם. אך וישר, שהוא לפנים משורת הדין כמו שאמרו ז"ל (עי' ב"מ טז ב) שזה תואר ישר, וזה במקום משפטיך שאתה מתנהג בדין ויסורים שהוא לצדיק, כי חסד הוא, שעם עשותם עיקר מאותו העולם ודרכך לדקדק עמהם ועם כל זה מקבלים עונש אשמותם בעולם הזה שהוא הבל בערך עונש אשר שם לנפש".

ויש בכללים אלה פרטים נוספים, פעמים שאבותיו עשו מעשים טובים והוא חי ומצליח בזכותם, אך אם לא ידקדק במצוות יבזבז הכל, וישאר עירום ועריה מהמצוות, פעמים שבגילגול קודם קיים מצוות ועתה הוא מקבל השכר. ויש להיפך שאבותיו עשו מעשים לא טובים והוא סובל בגללם כי אין לו מי שיגן בעדו, ויש שבגלגולו הקודם עשה חטאים ובא עתה לכפרם כאשר נכשל בהם שנית. וכל זה חשבונו של מלך מלכי המלכים רחום וחנון.
שאלה - 164601
לכבוד הרב שליט"א, ראיתי את השאלה בקשר לרימונים לר"ה, אני עובד במועצת הפירות והירקות. ואחראי על שיווק הרימון, הוא גדל בחודש אב, ונשמר בקירור עד חודש טבת, כי שימורו מורכב ומסובך. כך שהיוצא באלול לשוק הוא חדש לגמרי.
תשובה
תודה לך, על האינפורמציה המחכימה, דיברתי היום עם איש אירגון החקלאים בארץ, ומסר לי הרבה ידע על גידולו ושימורו, ואיך מצליחים להאריך את "חיי המדף" שלו, כי הוא נוטה להשחיר, נפגעת קליפתו, נרקב, מצטמק, הוא יוצא מהמחזור ולא משתלם להחזיקו ולהשקיע בו. ולכן בחדשי הקיץ המוקדמים הוא אינו בשוק, כי לא ניתן לשמרו עוד בקירור.
חלק גדול ממנו בעיקר הגדולים שבו שכל אחד שוקל ק"ג אחד, נשלח לחו"ל באריזות של 5 יחידות כדי שלא ייפגעו בדרך. והוא פרי בריא מאוד ומגן ממחלות רבות ובפרט מסוכרת, בעיות עור, דלקות, המחלה הממארת, טרשת עורקים, ומחלות לב למיניהם. השם יצילנו.
זנים שונים מופיעים בשוק לפי סדר הבשלתם, עתה תחילת העונה מגיע זן הנקרא "עמק", אחריו יופיעו "שני", "עכו", "קאמל", והאחרון היציב "וונדרפול". כל אחד שונה בטעמו, גדלו, מראהו, עסיסיות גרגריו, ופעולותיו.

מכל זה למדנו כי הרימון שהגיע בימים אלה חודש אלול לשוק בהחלט מברכים עליו שהחיינו. שנה טובה ומבורכת לכולכם.
שאלה - 164260
לכבוד הרב שלום רב, מצבי הכלכלי אינו טוב לאחרונה ויש לי חובות, ואני בפקודת כמה רבנים בב"ב חתמתי הו"ק לתחנות רדיו חרדיות, האם לבטל?
תשובה
בודאי שכן, וצר לי על הסכמות הניתנות היום על ידי לחצים שונים ללא חקירה ודרישה ואמרתי אשמרה לפי מחסום, וכבוד אלקים הסתר דבר.
אך מעי מעי אוחילה ונפשי הציקתני על שעות רבות של ביטול תורה ליצנות ודברי ליצנות, ושירי פסולת שבפסולת של זמרים רשעים מחטיאי הרבים, אשר אין בהם ריח של תורה, ואצלי ספק הוא אם מתפללים שלש תפלות ביום, ההולכים במחשכים כי לא ישנו אם לא ירעו [משלי ד, ט"ז], וכבר דרדרו את בני ובנות ישראל התמימים והאהובים לתהומות, ונשמות עשוקות בידי צר ואויב זה הבעל דבר. ובמקום להשמעת שירי הקדושים רבנו יהודה הלוי, רבנו שלמה אבן גבירול, רבנו אברהם אבן עזרא, רבנו ישראל נג'ארה, רבנו הקדוש אבא שלם שבזי זיע"א, רבנו יוסף חיים ועוד.

ואעתיק לך מה שמובא במסכת אבות דרבי נתן [פרק מ, משנה ד] "כל המזכה את הרבים אין מגלגלין עבירה על ידו, שלא יהיו תלמידיו נוחלין העולם הבא והוא יורד לשאול, שנאמר [תהלים ט"ז, י] כי לא תעזוב נפשי לשאול. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהיו תלמידיו יורדים לשאול והוא נוחל את העולם הבא שנאמר [משלי כ"ח, י"ז] אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס.
ויום אחד חזרתי משיעור תורה לקראת חודש אלול, ובדרך שמעתי ותרגז בטני ולבי ניתר ממקומו, ליצן מדבר דברי הבל ושטות, פחזנות וריקנות, ובעצם הימים המרעידים את הנפש מאימת יום הדין הקרב ובא, ופונה לציבור החרדי ולא לבעלי תשובה ומשמיע להם שירי הבל וקשקושי מילים, ומגבב בנפשו ההזויה שהגיעה מכוש ומיוון ומערי אדום, דברי ליצנות, ומשבח ומפאר ומהלל את הזמרים הרשעים המופיעים בחאפלות ובמסיבות ליצנות. ומרוממם כאילו הם נעשו גדולי הדור ומורי הדרך, והמה נעשו אלילי הנוער התועה ביערות ובכרמים, ובפיהם שירי דברים בטלים ומהלכים בחוקות הגויים, ביטול תורה, וכל דבר רע ותועבה. ומרקיד את המאזינים כאילו הגיעה הגאולה ונבנה בית המקדש, ומשיח בא, וישראל ללא צרות וגזירות. ותבקע הארץ לקולם.

עתה אחזור לעניננו, ראה מה שכתב הגאון תלמיד מהרש"ל ז"ל אשר חי לפני 470 שנה, הרב שלמה מלונטשיץ ז"ל הכלי יקר. כי המחטיא את הרבים אין לו כפרה עד שיכפר גם בעד העם אשר החטיא. ורבנו פינחס בעל ההפלאה כתב כי גם אחר מותו עושים השומעים לקחו מה שלימדם ומוסיפים חטאים על חשבונו. גם הוסיף וכתב כי עליו נאמר "וניקתי מפשע רב" היינו פשע רבים.
והרב משה אבן חביב ז"ל כתב בספרו תוספת יום הכיפורים שאפילו החטיא רק אחד או שנים יורד לשאול, ככתוב כי לא תעזוב נפשי לשאול היינו המלמד לאחרים, לא תתן חסידך הם הרבים לראות שחת. ורבנו המהר"ל ז"ל כתב בדרך חיים על אבות פרק ה "קשיא שהרי אם חזרו הרבים בתשובה ויהיו התלמידים בגן עדן גם כן, למה לא יהא תשובה למחטיא ומשמע שכל המחטיא את הרבים אפילו עשו תשובה. אלא ודאי כמו שאמרנו אף שהרבים עשו תשובה אין מועיל למחטיא", וכתב עוד דבר מבהיל ביותר, והוא בנתיבות עולם [נתיב העבודה פרק י"ד] "אינו דומה להשבת גזל, לא יתכן בזה תשלומין, כי התשלומין הוא שייך אל הממון לא אל דבר שהוא בעצמו של השם יתברך רק השחתה הוא. וזה שאמר שהוא חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל, שהדבר שהוא עושה לרבים נקרא השחתה, כי חטא היחיד אין נחשב השחתה שאפשר בתשובה, אבל המחטיא את הרבים אין תשובה ואין תיקון לו, ודבר זה השחתה נקרא בודאי דבר שאין לו חזרה ותשובה".
וזכור נא את אשר פירש רבנו עובדיה מברטנורא ז"ל כי נחשב לו כל אשר חטאו אחרים כאילו הוא עצמו חטא.
שאלה - 164240
לכבוד הרב שלום רב
בת של חברה סיימה לימודים בסימנר קהילת יעקב בנתיבות.האם מותר לה כעת ללמוד שיעורי נהיגה?

תשובה
חלילה וחס. כתב הגאון החיד"א ז"ל בשם הרב עיר בנימין [סוטה פרק א] בספרו מדבר קדמות [מערכת ג, כ"ב] גלות מצרים. כוונת פרעה להחליף מלאכת האנשים על הנשים [עיין מסכת סוטה דף י"א, ב. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים"]. להרגל עבירה, שהיו צריכים האנשים ללמד אומנות לנשים, והאנשים ללמוד מן הנשים, ותנן [קידושין פ"ב, א. לא ילמד אדם רווק סופרים ואשה לא תלמד סופרים".
וכתב גאון ישראל רבנו שמואל הלוי וואזנר ז"ל בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן א "בענין הצניעות מה שנשים לומדות ומרגילות עצמן לנהוג מכונית אוטא, הנה מן הנסיון למדתי שהוא דבר שראוי לאסרו איסור גמור, כי עצם הלמוד גרם כבר וגורם לפריצות והוא ההיפך הגמור מכל כבודה בת מלך פנימה, כמו שעצם הנהיגה הוא ממש להיפך כל כבודה וגו', האשה חושפת עצמה בזה בשווקים ורחובות לעין כל רואה נכשלת ומכשלת את האחרים, ואין דרכה של אשה במרכב עיין פסחים ג', אף על פי שהמציאות של רכיבה ע"ג בהמה אינו דומה לגמרי להא דידן, מכל מקום בעצם אין דרכה בכך דומה בכמה דברים שקשה לפרש בכתב.
ולבי אומר לי שהוא אחד הסיבות של האסונות הגדולות שנעשים בדרכים בארץ ישראל המפילים כל כך חללים והרגו כבר טובים וצדיקים, וזה מצורף להעבירות הנעשים בדרכים המולידים המלאכים המחבלים שמסכנים הדרכים כאשר בארתי כבר במקום אחר על פי גמ' דפסחים קי"ב ע"ב ע"ש עובדא דר' חנינא בר דוסא ודאביי. וע"ע ח"ז סי' י"א.
ולמעשה היום יש להתיר רק במקרים דחופים ונחוצים כשיש לא עלינו חולה או קשיש או נכה בבית, ויש צורך להעבירו ממקום למקום. והשם יתברך ירפא חולי עמו ישראל בקרוב.
שאלה - 164222
שלום לכבוד הרב שאלה זאת תפורסם בוצא"פ וגם אנשים שעוסקים בחזרה בתשובה איך עושים תשובה מיראה בדיוק ואח"כ מאהבה אם אפשר להרחיב בבקשה בריאות איתנה ונהורא מעליא אהוב ליבנו
תשובה
כתב בספר החינוך פרשת עקב מצוה תלב
מצות יראת השם
להיות יראת ה' על פנינו תמיד לבלתי נחטא, כלומר שנירא ביאת ענשו ולא יהיה לבבנו בלי מגור אליו כל היום, ועל זה נאמר [דברים י', כ'], את ה' אלהיך תירא. והראיה שזהו מצות עשה אחת מחשבון תרי"ג מצוות שנצטוינו,
שורש המצוה ביראת ה' נגלה לכל רואי השמש, כי השמירה הגדולה מן החטא הוא יראת ענשו.
מצות אהבת השם
שנצטוינו לאהוב את המקום ברוך הוא, שנאמר [דברים ו', ה'] ואהבת את ה' אלהיך. וענין המצוה שנחשוב ונתבונן בפקודיו ופעולותיו עד שנשיגהו כפי יכלתנו. ונתענג בהשגתו בתכלית העונג, וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון ספרי [כאן], לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב אדם המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. כלומר, שעם התבוננות בתורה תתישב האהבה בלב בהכרח. ואמרו זכרונם לברכה [שם] שזאת האהבה תחייב האדם לעורר בני אדם באהבתו לעבדו, כמו שמצינו באברהם.
דיני המצוה, שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אחר אהבת השם, ויעריך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם מעושר ובנים וכבוד, הכל כאין וכאפס ותוהו כנגד אהבתו ברוך הוא, וייגע תמיד כל היום בבקשת החכמה למען ישיג ידיעה בו, סוף דבר יעשה כל יכלתו להרגיל מחשבות לבו כל היום באמונתו ויחודו עד שלא יהי רגע אחד ביום ובלילה בהקיצו שלא יהא זוכר אהבת אדוניו בכל לבו. והענין על דרך משל שיהא נזכר באהבת השם תמיד כזכרון החושק תכלית החשק בחשוקתו היום שישיג להביאה אל ביתו.
שאלה - 164190
לכבוד עטרת ראשינו שליט״א. נא ובבקשה מכבודו היש חילוק או היתר להשתתף בנוכחות ובראיית נשים לבושות בצניעות או שלא בצניעות לענין איסור ולא תתורו? כי יש המטשטשים את התחומים בזה?
תשובה
כתב הרמב"ם [הלכות תשובה פרק ד, הלכה א] "ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה, ושם הלכה ד כתב "ומהן חמשה דברים העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהם דברים קלים בעיני רוב האדם ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא, המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".
וכתב מרן בבית יוסף [אבן העזר סימן כ"א] "כתוב בארחות חיים (ח"ב הלכות ביאות אסורות סי' יג) בשם ה"ר יונה (באגרת התשובה [י"ט] אסור להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר (איוב לא א) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית שכך ארז"ל (סנהדרין צב.) כל המסתכל בעריות קשתו ננערת ואשר לא נשא עיניו אל אשת איש זוכה ותחזינה עיניו בנועם השם מדה כנגד מדה שכך ארז"ל (מדרש רבה סוף פרשת אחרי מות כג, יג) כל הכובש עיניו מן העריות זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר (ישעיהו לג טו) עוצם עיניו מראות ברע ונאמר אחריו (שם שם יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך. ואסור מן התורה להרהר באשה ואפילו פנויה וחמור הרהור פנויה ממגעה שעל ההרהור עובר בלאו מן התורה שנאמר (דברים כג י) ונשמרת מכל דבר רע ופירשו רז"ל (ע"ז כ:) שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה".

וכמה חמור הדבר שאנשים וגם נשים מזלזלים בכך, ואינם מבינים שמביאים צרות וגזירות רעות וקשות על העולם כולו, ידידי ראה נא מה שכתב רבנו יעקב בעל הטורים ז"ל [אבן העזר הלכות אישות סימן כ"א] "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד, ואסור לו לקרוץ בידיו וברגליו ולרמוז בעיניו לאחת מן העריות, ואסור לשחוק עמה או להקל ראשו כנגדה, או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה, ואסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונין של אשה שהוא מכירה אפילו אינן עליה שמא יבא להרהר בה. פגע באשה בשוק אסור להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. והמסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה ונתכוון ליהנות ממנה כאילו מסתכל בבית התורף שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה, המתכוון לאחד מאלו הדברים מכין אותו מכת מרדות".

עוד רעה חולה ומרה עד למאוד ראיתי שערוריה שמקיימים "כנסים" וקוראים אותם "ערב התחזקות", ושם יושבים אנשים מכאן ונשים מכאן ואלה מביטים בפניהם ובלבושם של אלה, ויצר הרע מרקד שם, וגם אותם "מרצים בכירים" חצופי הדור ועזי פנים, פורצי גדרי הצניעות שלא היתה כמותה מימי קדם, וה"מרצים" מביטים בפני הנשים, ויש מהם המספרים סיפורי הבאי, ליצנות ובדיחות, הן בימי התשובה, וגם ביום תשעה באב יום שריפת היכלנו וחורבן בית מקדשינו, ובלילות שבת קודש עורכים חינגות ו"הרצאות", ויושבות נשים בפריצות מולם ומתנדנדות על הכסאות מרוב הליצנות והבדחנות כי מצוה לשמחם, והנשים מצחקקות בקולם מר כי כקול הסירים [רש"י, עצי קוצים] תחת הסיר כן קול הכסיל. ומורים היתר לעצמם "רב" פלוני התיר לי, אנחנו רוצים לקרב, וכך מדרדרים את הדור לתהום, והכל מתרחקים. ומסמאים עיניהם מהנזכר בתלמוד על כך.

מסכת סוכה [נ"א, ב] "חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב הכל בכתב מיד השם עלי השכיל, אמר רב קרא אשכחו ודרוש, [זכריה י"ב, י"ב] וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה".

ואספר לך ידידי חביבי מעשה שהיה ומזעזע אותי עד היום הזה, מעשה היה שרבנו הקדוש רבי ישראל אביחצירא ז"ל הגיע מצרפת לארץ הקודש, באחד מביקוריו שם, ושלח לרבנו מאיר הקדוש בנו ז"ל שיבוא לקראתו לשדה התעופה בלוד, כי זה שנתיים שלא ראהו. ורבי מאיר נבוך היה, כי הקפיד לא לצאת למקומות ציבור שלא לפגוש פני אשה, אך כנגד זה חזקה עליו בקשת ומצוות אביו ז"ל, ופרש בפנינו את ספיקו, וביקש אם נתלווה אליו לשם ונעמוד עמו וישוחח בדברי תורה, ולא יבוא לידי ספק ראייה, הגענו לשדה ויכולנו לעמוד לא רחוק ממסלול המטוס, הרב מאיר עמד במרכז ואנחנו מקיפים אותו סביב בצמוד אליו, והנה מעשה שטן דיילת של מטוס ראתה אנשים הדורים מקיפים אדם מורם מעם, והסתקרנה לדעת מיהו, ולהביט בפניו, והקיפה אותנו מכמה עברים עד שראתה פניו, והרב היה מביט בנו והבחין בצידי עיניו הטהורות בה, וספק את כפיו ובכה, בנתיים הגיע רבנו ישראל ז"ל חיבקו ונישקו ושמחו איש לרעהו, ואחר כך נפרד רבי מאיר מאביו לשלום ושב לביתו.
לאחר שנתיים ימים הגענו בעשרת ימי תשובה לביתו לקבל ממנו דרכי מוסר ליום הקדוש, הביט בנו בעיניים נוגות ואמר, "אתם זוכרים את המעשה של איה הקדשה היא בעיניים על הדרך, עד היום עוד לא נתקן הפגם".
נורא נוראות, איך ירדנו.
שאלה - 164188
לכבוד הרב האם אפשר לקטוף חלק מהרימונים שבעץ ולעשר גם על אלו שעל העץ.איך מברכים שהחינו על תמר צהוב הרי זה לא שינוי שם?יש עוד כלל לברכת שהחינו??
תשובה
א, מפורש במשנה [מסכת תרומות פרק א משנה ה] "אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החייב על הפטור, ולא מן הפטור על החייב, "ולא מן התלוש על המחובר" ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש, ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ" ואם תרמו אין תרומתן תרומה".

ב, תחילת הכל דע, כי התמרים יש להם עונה שבה גדלי והיא אלול תשרי מדי שנה, התמרים למיניהם הנמצאים כל השנה בשוק והם מיובשים. אין מברכים עליהם שהחיינו כי מצויים כל השנה.
אך יש סוגי תמרים הנמצאים בשוק הפתוח חודש או פחות בשנה. וזה בערב ראש השנה, והם קטנים יותר הבאים באשכולות, ויש שצבעם חום, ויש אדום, ויש שחור. לפי מידת ההבשלה שלהם, ואחר זמן מה מתקלקלים ולא נשארים. מכיוון שניכרת עונתם ויודעים עליהם שהם באו מחוברים לאשכול שצמחו עתה מברכים עליהם שהחיינו.

יוצא מהכלל מה שנמכר באריזות תמרים גדולים ובשלים בסקיום ארוזות ונקראים תמר לח, והמוכרים בשוק רושמים עליו "שהחיינו", הללו מובאים מבתי הקירור, ורובם משנה שעברה ואסור לברך עליהם שהחיינו.
זה הכלל רק הבאים באשכולות ומחוברים אליהם מברכים שהחיינו. וכן המנהג בסוג מסוים של תפוחים והם תפוחי "ענה" שאינם מתקיימים בקירור, וזמנם קצר בסביבות חג השבועות. וכם האגס הצעיר והקטן ובשרו רך ומגיע לשוק לזמן קצר, מברכים עליהם שהחיינו ועיין בן איש חי ועוד פוסקים.
שאלה - 164183
מה היה המנהג בישיבת פורת יוסף לגבי חתונות באלול. השדח מעיד שהתחתן באלול והיו כל גדולי הדור יורנו המורה
תשובה
נער הייתי וגם זקנתי וראיתי את גדולי עולם. רבנו הגדול רבי עזרא עטיה. רבנו חנניה גבריאל יהושע. רבנו הגאון יהודה הכהן שאקו. רבנו בן ציון אטון. רבנו החסיד צדקה חוצין. רבנו חזקיה שבתי. רבנו יהושע שרבני. רבנו אפרים הכהן זקן המקובלים. רבנו עובדיה הדאיה. רבנו אברהם הררי רפול. רבנו יעקב עדס. רבנו יעקב מוצפי. רבנו יהודה צדקה. רבנו יששכר אבועזיז. רבנו מאיר ואעקנין. רבנו רפאל עבו. רבנו שלום מזרחי. רבנו בן ציון חזן יד ימינו של הבן איש חי. זכר צדיקים לברכה וזכותם תעמוד לנו ולכם ולכל ישראל להכתב ולהחתם בספר חיים טובים.

כולם כאחד עודדו שמחו המריצו בירכו כל בחור הן גדול בתורה הן בנם של פשוטי עם. להתחתן ולהקים בית בישראל. והיו באים בשמחה גדולה להשתתף בחופה לרקוד ולשמוח. והיית רואה על פניהם איזו צהלה. הארת פנים. אהבה. חן וחסד. בראותם זוג נכנס לחופה. כאילו היה בנם.

מעולם לא שמענו. לא אמרו ולא מנעו מלשאת אשה בתאריך כלשהו וכל שכן באלול. אלא היו מעודדים לזרז את הנישואין.
שאלה - 164121
שלום לכבוד הרב, ראיתי מה שכתב הרב בענין שאסור לדרוך על הקברים, ורציתי לדעת מה המרחק שצריך להיות עפ"י ההלכה בין קבר לקבר, או שאין לזה שיעור? וכן בקבורה בקומות.
תשובה
כתב במסכת שמחות [ברייתות מאבל רבתי פרק ב, הלכה ד] "אין נותנין שתי ארונות זה על גב זה, ואם נתן כופין את בעל העליון שיפנה, שאין נוהגין בזיון במתים. ודוקא בנוגעין אבל בשתי קברות זה למעלה מזה וקרקעיתו של עליון מפסיק בינתים ששה טפחים מותר".
וכן הוא בשולחן ערוך יורה דעה [סימן שס"ב, ד] שפסק "אין נותנין שתי ארונות זה על זה, ואם נתן, כופין העליון שיפנה. ואם יש ביניהם עפר ששה טפחים, מותר". ומקורו בשו"ת רב האיי גאון ז"ל.

ודע, כי אמנם הגירסא בכמה מקומות היא שלשה טפחים הפסק, וכן הוא בתורת האדם להרמב"ן ובבית יוסף, אך כתבו הפרישה ועוד שיש טעות סופר בהעתקה, וצריך לומר ששה טפחים, ולמעשה כתבו המפרשים שגם הגירסא שלשה יב בה מן האמת והכוונה שלשה מכאן ושלשה מכאן כפי שתראה בסמוך.

וכתב הטור ז"ל יורה דעה [סימן שס"ג] "נשאל לרבינו האי גאון מערות שיש בהן כוכין שמכניסין שם המתים, ובשעה שמכניסין שם המת מלקטין העצמות משם, ומערבין אותם ומניחין אותם בגומא שבמערה אי שרי או לא, וכן בית הקברות שנתמלא ואין להם מקום וחופרים בקברים הישנים ומניחין העצמות לבד אי שרי אי לא, והשיב דשלא כדין עבדי דהא חיישי רבנן למקום תפישת שני מתים, אלא צריך שלא יהא בין מת לחבירו פחות מששה טפחים ג' לזה וג' לזה ולענין בית הקברות שנתמלא ודאי אי ליכא דוכתא אחריתי אפי' שיהא רחוק משם מה יעשו אי אפשר ליה למשבקי למת בלא קבר אבל אי איכא דוכתא אחריתי אפי' בטירחא בדוחקא ילך שם ולא ינוול המתים וכמה בתי קברים שנדחקו המתים ודנינו שלא יקבר שם אבל ודאי אם יכול להעמיק שיהא הקבר בעומק ויהא בין מת למת ו' טפחים ש"ד אף על פי שזה למעלה מזה ע"כ". וכזאת מצינו שכתבו בשם רב האיי גאון ז"ל, רבנו יצחק אבן גיאת ז"ל [הלכות אבל עמוד רנ"ז], תורת האדם להרמב"ן ז"ל ועוד.

וכתב הש"ך [שם ד] "כתב הב"ח דאפילו אי אפשר לקבור במקום אחר ולכן צריך למחות בקהלות שהקוברים עושים כן שלא ישימו זה על זה אלא בדאיכא בבירור הפסקת ששה טפחים, מיהו אם אי אפשר לקברו בענין אחר ודאי שרי וכן משמע מתשובת רב האי גאון שהביא הטור בסי' שאח"ז ופשוט הוא". וכתב בביאור הגר"א ז"ל "ששה טפחים. טור אבל בתורת האדם כתב שלשה טפחים אלא שכתב שם ונשאל מר' האי כו' והשיב כו' ואי אפשר שלא יהא בין מת לחבירו ששה טפחים שלשה לתפוסת זה ושלשה לתפוסת זה כו' ועיין רשב"ם בב"ב ק' ב' ד"ה ושנים כנגדו כו' וה"ה למעלה".
נמצא כי המרחק שבין קבורת נפטר אחד לשני צריך שיהיה ששה טפחים שהם 48 סניטימטר, והם 24 לכל אחד ואחד.
וכן הוא בתשובת החכם צבי סימן קמ"ט, ובחידושי רבי עקיבא איגר ז"ל. וערוך השלחן שס"ב, ז.
ועיין בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן רל"ג, שכתב שלכל נפטר נותנים דופן בעובי של שלשה טפחים, ובסך הכל יש מרחק של ששה טפחים ביניהם.

וכן מצאתי שכתב הגאון רבנו יצחק יעקב וייס ז"ל בשו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן קד "דאיתא בטור שם תניא באבל רבתי אין קוברין שני מתים זה בצד זה אלא אם כן היה דופן הקבר מפסיק ביניהן וכו', ובבית יוסף הביא ממה דתנן גבי כוכין אמה בינתים חצי אמה לדופן הכוך, ותנן רשב"ג אומר הכל לפי הסלע, הלכך מרחיקין בכדי שיעמודו כוכין ולא ליתי לאינפולי לפי הארץ עכ"ל, ועי' בש"ס (ב"ב ק"א) ובטוש"ע (חו"מ סי' רי"ז), ועוד הביא הטור שם דאין נותנין ב' ארונות זע"ז, ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים וכו', וכ"כ אח"כ (סי' שס"ג) בשם תשו' רבינו האי דבין זה אצל זה או זה על זה, צריך ששה טפחים ג' טפחים כדי תפישה לזה, וג' טפחים כדי תפישה לזה עיין שם, והב"י (בסי' שס"ב) הביא בשם ת"ה דזה על זה סגי בג' טפחים בינתים, וכתב הב"ח דהוא טעות סופר וצריך לומר ו' טפחים, ובחידושי הגהות שם כתב לפרש דברי התורת האדם דרצונו לומר ג' טפחים לזה וג' טפחים לזה עיין שם".

לסיכום הדברים, בכל קבורה הן מהצדדים, הן זו על גבי זו שהם קבורה בקומות צריך שיהיה הפסק חלל ריק, או עפר מלא בעובי ששה טפחים שהם 48 סנטימטר, וצריכים לעמוד ולהקפיד הקרובים על כך שכך יבצעו הן אם קוברים בקרקע רגילה הן בקומות. ויהי רצון שיבולע המוות לנצח, ויחיו מתינו הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל.
שאלה - 164120
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
הייתי בבית העלמין בצפת, וכשהלכתי לכמה קברים שמחוץ לגשר המוצב שם לכמה צדיקים מפורסמים, מצאתי שאין מקום להגיע אלא כשדורכים על קברים ישנים האם מותר?

תשובה
ידידי יפה שאלת, מעיקר ההלכה אסור לדרוך על הקברים, מכמה טעמים. והמצב בארץ בכמה ערים עתיקות מאוד לוקה בחסר, וכמה פעמים השתדלתי בענין עם כמה גדולים והעליתי חרס בידי.
בעיקר הבעיה ישנה בהר הזיתים בירושלים שם כפי המובא בספרי יומני מסעות יש קברים שלש קומות זו על גב זו, וכן המצב דומה בעיר צפת, ומעט בטבריה, בחברון לא ידוע לנו על תקלות ממשיות.

לעצם השאלה ההלכתית מצינו שכתב בהגהות אשרי [מועד קטן פרק ג, סימן ע"ט] בשם האור זרוע, שאסור להשען על המצבה, וכן אסור לדרוך על הקבר משום דאסורים בהנאה. ועיין בבית יוסף [שס"ד] ובש"ך [שם ג].
והטור יורה דעה [סימן שס"ד] כתב "קבר אסור בהנאה ודוקא קבר של בנין אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר. כתב ה"ר ישעיה שהעפר שמכסין בו המת בתוך הקבר אסור בהנאה דתלוש ולבסוף חיברו הוא וחשוב כתלוש ואיזה קרקע עולם כגון החופר כוך בסלע שהוא קרקע שלא נתלש. ואינו נראה אלא העפר נקרא קרקע עולם אפי' תלשו ואח"כ החזירו דהא לא משכח תלמודא לימסר אלא בקבר של בנין וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל. וכתב ה"ר ישעיה עכשיו שקוברין הקטנים בקברי הגדולים באיסור הן עושין שקבר מת אסור בהנאה אפי' לקבור בו מת אחר וגם לישב על הקבר אסור ועל האבנים שמכסין בו הקבר או על עפר הקבר דכולהו כתלוש ולבסוף חיברו דמי".

והגאון הב"ח יורה דעה סימן שסד] הביא דברי הרב רבי ישעיה ז"ל וכתב
"פירוש לישב על הקבר של בנין או על עפר הקבר שמכסין בו המת בתוך הקבר דכולהו כתלוש ולבסוף חיברו דמי. וכתב ב"י מה שנתן טעם משום דקבר מת אסור לקבור בו מת אחר לא היה צריך לטעם זה דבלא טעם זה אסור מפני כבוד המתים כמו שנתבאר בסימן שס"ג עכ"ל ואיכא לתמוה דאיפכא הוה ליה להקשות דלא היה צריך לטעם שאמרו מפני כבוד המתים שאינו אלא איסור דרבנן כיון דמדאורייתא אסור בהנאה כדילפינן מגזירה שוה דעגלה ערופה וכן כתב רש"י להדיא בפרק נגמר הדין (מז ב ד"ה פינהו) בקבר המזיק את הרבים דמותר לפנותו פינוהו מקומו טהור ואסור בהנאה וז"ל מקומו טהור דלא גזור עליה מפני הנזק ומיהו אסור בהנאה דאיסורא דאורייתא היא ולא פקעה עכ"ל אבל נראה דזה וזה לא קשיא כלל דפשיטא דאיסורא הנאה דאורייתא אינה אלא הנאה שנהנין בה החיים אבל לקבור בה מת אחר שרי מדאורייתא אלא דחכמים אסרוה גם בהנאה זו מפני כבוד המתים והרב רבי ישעיה שכתב שקבר מת אסור בהנאה אפילו לקבור בו מת אחר היינו לומר דאסור בהנאה מדרבנן לקבור בו מת אחר מפני כבודו של מת מיהו מה שכתב וגם לישב על הקבר אסור וכו' משמע דאיסור דאורייתא נמי אית ביה כדפירשתי".
נמצא שני טעמים יש לאסור לדרוך על הקברים, הן משום שקבר אסור בהנאה, והן משום בזיון המתים.

עוד כתב הגאון הב"ח ז"ל שם "וזה לשון הרב רבינו ירוחם (נכ"ח ח"א רכט ב) בנין שעל הקבר אסור לישב עליו דאין יושבין על ציון הקבר אבל במקום שנוהגים בני משפחה לישב נהגו בהן היתר מטעם שעל דעת כן בונין אותו ולפיכך מותר עכ"ל גם בהגהות אשיר"י כתב דכל מה שנעשה לצורך המת ולכבוד המת אסור בהנאה ומתוך כך אסר למכור מצבה שנשברה ולפי דבריו אסור להשען על המצבה ואם כן אסור לדרוך על גבי בית הקברות משום דאסור בהנאה עכ"ל ואף על גב דב"י פסק כהרא"ש דהתיר במצבה כבר נוהגים איסור אף לדרוך על גבי בית הקברות כל שכן לישב או להשען ואין להקל במקום שנוהגים איסור וכך מצאתי בהגהות מהרש"ל (לטור) וזה לשונו וגם לישב על הקבר אסור וכו' וכן נוהגין העולם איסור".

וזכור לטוב אדוני אבי ז"ל כשהייתי מתלווה אליו לקברי הצדיקים בהר הזיתים בירושלים והיה עובר בין הקברים כדי להגיע לאיזה צדיק, היה אומר שכל השבילים וכן הרווחים שבין הקברים הם על גבי מתים, והיה נוהג בכל ארבע אמות לומר "הנני מבקש מחילה מכם". וכן היה עושה כשהיה בצפת בבית העלמין שם.
ולכן יש להזהיר מה שיש נוהגים מנהג בורים שמביאים מיני מאכל ומניחים על המציבה ואומרים שאוכלים לעילוי נשמתו איסורא קעבדי, שמלבד האיסור להכניס מיני מאכל לבית הקברות משום ששורה עליהם רוח רעה, יש עוד רעה חולה שמשתמשים במציבה כשלחן לעריכת מאכלים וזה אסור כמפורש כאן.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ז יורה דעה סימן לד] שכתב "והכי נקטינן לאסור לישב על העפר שעל הקבר, ונכון להזהר שלא לישב גם על המצבה, ואף על פי שהב"י פסק כדברי הרא"ש שהתיר לישב על המצבה, מ"מ כבר נהגו איסור לדרוך על גבי הקברות, וכל שכן לישב או להשען עליהם. וכמ"ש הגהות אשרי בשם האו"ז. וכ"כ מהרש"ל בהגהותיו שאסור לישב על הקבר, וכן העולם נוהגים איסור בזה. עכת"ד. וכ"כ הפרישה (בסק"ד) בשם מהרש"ל. גם בשו"ת יד אליהו מלובלין (סי' צד), הובא בפתחי תשובה (סק"ב), כתב, שאסור ללכת על גבי הקבר משום כבוד המת, אף שמדין איסור הנאה אין לאסור. ע"ש. והגאון הנצי"ב בשו"ת משיב דבר בסוף חלק יו"ד (בהל' אבל אות ה, דפ"ט ע"ד) כתב, ולענין הליכה על הקברות יש בזה משום בזיון המתים".
ונזכה במהרה לראות התחית המתים בעגלא ובזמן קריב.
שאלה - 164087
כבוד הרב
כל דבר שקורה לנו בחיים זו השגחתו אם ה' לא נותן ישועה הרבה שנים אזי הוא רוצה לעורר אותנו. ולכן במקום לפנות לרופאים צריך להתחזק בעבודת ה ואז ניוושע , זה נכון? או כפירה?

תשובה
עון גדול הוא, כיון שהשם יתברך נתן רשות לרופא לרפאות והוא אינו הולך אליו הרי זה מתחייב בנפשו ודמו מידו יבוקש,
ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ד - חושן משפט סימן ו שכתב "ומוכח שגם החולה מצווה לשתף פעולה עם הרופא ולציית להוראותיו, ובודאי שיש לסמוך יותר עמ"ש הרמב"ן בתורת האדם להלכה. וע' בחובת הלבבות (שער הבטחון פ"ד) שאסור לסמוך על הנס בזה, שמא אין עושים לו נס ונמצא מתחייב בנפשו, ואם עושים לו נס מנכין לו מזכיותיו, לכן צריך להשתדל בזה ע"פ דרך הטבע. ע"ש. וכיו"ב אמרו בברכות (לה:) הנהג בהן מנהג דרך ארץ. וע' באבן ישראל (דרוש ג די"ד ע"ב). ע"ש. וע' בשבט יהודה עייאש (סי' שלו), שיש חיוב על החולה וקרוביו לחזר אחר הרופא המובהק, ולחזר אחר התרופות המועילים לרפואת אותו חולי, וכל המתעצל ומתרשל בדבר ולא יחוש להתרפאת ע"פ הטבע, אלא יסמוך על הנס שה' ישלח דברו וירפאהו, אינו אלא דעת שוטים ועתיד ליתן את הדין, שהרי אמרו כל עיר שאין שם רופא אסור לת"ח לדור בתוכה (סנהדרין יז:). ומחללים שבת במלאכות גמורות בשביל פקוח נפש. ועיין עוד בפוסקים מה שכתבו בענין זה באורך שחייב האדם להשתדל בכל כוחותיו לדרוש ברופאים כפי שעשו גדולים רבים מחכמי ישראל. ועיין בשו"ת יחוה דעת. וראה בשלחן ערוך יורה דעה סימן של"ו, א. שכתב "מצוה היא, ואם מנע עצמו הרי זה שופך דמים , ואפילו יש לו מי שירפאנו, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".
ויש בזה אורך והיום קצר והמלאכה מרובה.
שאלה - 163881
לכבוד הרב היקר שליט"א, הסתפקנו היום בלימודינו, מדוע מצינו שחז"ל תיקנו תשלומין לתפלה למי שהיה אנוס, ולא מצינו תשלומין לקריאת שמע של ערבית לומר ביום שתי פעמים?
תשובה
חקירה זו חקר הגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף תרפ"ז, א. "כד הוינא טליא שאלני הרב כמהר"ם מזרחי זלה"ה הא דקי"ל (מגילה ד א) שחייב לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום, אם שכח לקרות המגילה בלילה, אי נמי נאנס באונס שהיה פטור מן הדין לקרותה בלילה, אם נזכר ביום, אי נמי ביום שנסתלק האונס, אם יקרא פעמיים ביום לתשלומי לילה, בברכה כדין תפילה. וזו תשובתי שהשבתי להרב הנז' בו בפרק. הנה מי שהיה אנוס ופטור בלילה, נראה דאף דיש למגילה תשלומין, מכל מקום זה שהיה אנוס בלילה ופטור, לא נתנה פריע'ה, וליתיה בתשלומין.

והביא ראיה מדברי הרא"ש ז"ל בתשובה [כלל כ"ז, א] "מעשה שאירע אבל לאדוני אבי שמת לו ילד בשבת שמונה ימים קודם ראש השנה. למוצאי שבת לא התפלל כדין אונן שפטור מן התפלה ומכל המצות ואין לו לברך לא המוציא ולא ברכת המזון ואפילו אם אחרים מברכין אינו עונה אחריהם אמן כדאיתא בירושלמי ואפילו אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולברך אינו רשאי. וגם לא הבדיל וכן יום ראשון בבוקר לא התפלל תפלת הבוקר, ולאחר שקברו המת התפלל תפלת הבקר כיון שעדיין לא עבר זמנה וכן הבדיל כיון שעדיין הוא זמן הבדלה למי שלא הבדיל בלילה. אבל תפלת הערב לא התפלל כיון שעבר זמנה, ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים כיון שמן הדין נפטר בלילה מלהתפלל".

וכן מדברי הרב פרישה יורה דעה שמ"א, ג. שהמתעסק בצרכי ציבור בזמן תפלה והיה פטור ועבר הזמן אין לו תשלומין, כי לא היה חייב באותה שעה, וכן כאן שעיקר החיוב הוא בלילה שהוא זמנה.
וכתב עוד טעם הן משום דדווקא תפלה דרחמי היא תיקנו לה תשלומין, אבל קריאת שמע וקריאת המגילה בלילה שמצוות הם אין להם תשלומין. וכפי שפסק מרן ז"ל בבית יוסף סימן ק"ח. וכן הוא בדברי הרב הלבוש והפרי חדש ושו"ת הלק"ט חלק א סימן רפ"ו, שקריאת שמע הכתוב פסק לה זמן קבוע "ובשכבך ובקומך", וכן במגילה דרשו מפסוק אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי, אך תפילה רחמי נינהו. וכתב שמצא כן בדברי רבנו יעקב מולכו ז"ל, ומה שראינו גבי מי שעלה השחר ונזכר שלא קרא קריאת שמע דערבית שפסק מרן [רל"ה, ד] אם היה אנוס יקרא אחת של לילה קודם הנץ, ושל יום ימתין מלאומרה אחר הנץ, הוא משום שעדיין זמן "ובשכבך" הוא דאיכא אינשי דעדיין ניימי בהאי שעתא.
שאלה - 163820
לכבוד הרב, אחר מהמנהיגים הברטיים הצבועים משווה אותנו לנאצים, סבי סיפר לי אמש כי הבריטים היו שותפים לרצח אלפי יהודים בשלטונם כאן בארץ. הידוע משהו על כך לרב?
תשובה
אמנם אנחנו כאן בתשובות הלכתיות, אך גם זו הלכה שאין לסמוך או להתייחד עם גוי ועיין בשלחן ערוך, אמת דיבר סבך. ואציין כמה עובדות ששמעתי מפי אבא עליו השלום.
א, לך נא לבית העלמין בסנהדריה ותמצא שם מבנה אפלולי ומוסתר בו קבורים 58 חללים, אזרחים תמימים אשר נרצחו רובם בשנתם בפיצוץ אדיר שהתרחש ברחוב בן יהודה והרסו שלשה בנינים ביום י"ב באדר ראשון תש"ח, בשעה 6.30 בבוקר. על ידי ששה חיילים בריטים ש"ערקו" מהצבא.
הפיצוץ גרם הרס רב ונזקים חמורות עד לשכונות המרוחקות גאולה ומאה שערים.
ב, האניה אקסודוס ועליה 4.554 מעפילים יצאה מצרפת לאחר שאספה עקורים יהודים פליטי שואה מגרמניה, נגחו בה שתי משחתות בריטיות והרגו ופצעו כמה מהנוסעים האומללים, וגורשו חזרה לצרפת ביום ב באלול תש"ז.
ג, האניה "סטרומה" נשאה עליה 768 ניצולי שואה מרומניה הארורה, בשנת תש"א, הבריטים עצרו אותה בטורקיה, בתוך האניה פרצו מחלות מידבקות. בלחץ הבריטים סולקה האניה ללב ים שם התפוצצה ביום 24.2.42. למנינם. וטבעה וכל נוסעיה ירדו למצולות השם יקום דמם, ורק שני ניצולים נותרו ממנה.
ד, אונית לילי, יצאה מטורקיה בשנת תש"ג, הופצצה מהאויר ו-11 טבעו.
ה, מפקורה. יצאה מרומניה בשנת תש"ד בעיצומה של מלחמת השמד הגרמני ועליה 300 נפשות והופגזה ונוסעיה ירדו למצולות.
ו, סלבדור, יצאה מבולגריה ביום 3,12,40.. נספו בה 238 נפשות
ז, פנצ'ו. יצאה מאירופה ב 18,5,40. עליה 500 נפשות, כל הנמלים גירשוה ולא הסכימו האכזרים למכור להם מים ומזון.
ח, רפיח, יצאה מיוון 26,11,46. עליה 800 נפשות הופגזה וחלק מהם ניצלו.
זו רשימה חלקית לחובת הבריטים ושותפיהם.

זכור השם לבני אדום את דם בניך השפוך אשר ירדו למצולות על ידי גויים אכזרים אשר נעלו את הארץ בפני בניך הפליטים.
שאלה - 163666
לכבוד הרב שלום רב
זכיתי השבת ראש חודש להתפלל עם הרב שליט"א, וראיתי מקרוב את אהבתו לבני הצאן הצעירים בני הישיבות הקדושות. כשהרב מיוזמתו עשה להם מישבירך בסיום העליה מפטיר, אפשר כמה מילים?

תשובה
אינני ראוי ולא הגון לתאר את מעלת בני התורה היקרים ההוגים בה יומם ולילה ומגינים על כולנו בתורתם, אך כיוון והענין נוגע מאוד ללבי ולציפור נפשי, גם ראוי שנחזיק להם טובה על מסירותם בלימוד התורה, ובפרט בחודש יקר זה בו כולנו מחפשים סניגורים לא אמנע עצמי מלהיענות לבקשתך.

איגרת שלומים לבני הישיבות די בכל אתר ואתר.

בני הישיבות היקרים, תלמידי התלמודי תורה הנפלאים, ובכללם בנות ישראל המסולאות בפז ההולכות ללמוד תורה בבתי הספר החרדים די בכל אתר ואתר.
מה נכבד היום הזה ראש חודש אלול בו אתם הולכים לחבוש את ספסלי בתי המדרש, ובפרט אתם המתחילים בשנה ראשונה את מסגרת הלימודים אם בישיבות הצעירות, אם בישיבות הגדולות. היום הזה הוא יום חג לכל עם ישראל, הוא אינו שייך דווקא לכם ולהוריכם אלא לכלל ישראל ולכלל העולם. מי יכול לתאר את מסירות הנפש שלכם בדור יתום זה לקבלת עול תורה עליכם, אתם הנושאים במשא עם ישראל, אתם מבטיחים את קיומינו הגשמי והפיסי, אתם מקיימים את העולם כולו. אך יותר מכל אתם מבטיחים את עתידה הרוחני של האומה כולה.

היום הזה אתם מקבלים את התורה הקדושה מהר סיני, וממשיכים את שושלת הדורות ממשה רבנו ועד עתה, דעו אהובי חביבי, עיני כולנו נשואות אליכם, כולנו מתפללים להצלחתכם, כי הצלחתכם היא הצלחתינו. עתידכם הוא עתיד כולנו. בלכתיכם ללמוד תורה כל בחור במשמרתו ובמקומו, הנכם שליחים של כולנו איש ואשה, קטן וגדול, עולל ויונק, זקן ובחור, כי בתורתכם אתם מקיימים אותנו כולנו. אחריות עצומה מוטלת על כתפיכם, שליחות הרת גורל היא מתפקידכם, חיילים על משמרת שלום ישראל, הצלחתם, בריאותם, כלכלתם, קיומם, חייהם ועתידם, בגלל תורתכם כולנו ניכתב בספר חיים טובים, ונצליח בכל מעשה ידינו, כי כל ישראל ערבים זה לזה, חיינו מסורים בידכם. אנא מכם, אל תיראו ואל תערצו במשמרתיכם, אנא אל תתרשלו ואל תיחלשו במשימותיכם, כי העולם כולו מוטל בכף מאזניים בכל רגע ובכל שעה, למדתם עמוד גמרא, פירשתם דברי רש"י או דיבור תוספות אחד, אמרתם חידוש תורה, כתבתם איזה סיכום סוגיא, הכרעתם את העולם כולו לכף זכות. הזהרו לא להתרשל, לא להישבר, פן חלילה כולנו ניכשל. זכרו מה שאמרו רבותינו בתלמוד [מכות י, א] "אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב [תהלים קכ"ב, י"ז] עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה".

ובתלמוד ירושלמי [סנהדרין פרק י, הלכה א] "אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם, כך היה אחז סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין חכמים, אם אין חכמים אין נביאים, אם אין נביאים אין רוח הקודש, אם אין רוח הקודש אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל". ואל יאמר לך איזה קל דעת, וכי מה אתה בחור צעיר יכול לומר או להוסיף, יש גדולים בישראל, יש זקני תלמידי חכמים, יש מחברי חיבורים, וכי מה אני יכול להועיל או לתת?
זכור מה שכתב בירושלמי שם, מאמר מבהיל ומדהים ביופיו ובעומקו, "אמר הקדוש ברוך הוא אם שמעת דבר מפי קטן ישראל והנייך, לא יהא בעיניך כשומעו מפי קטן אלא כשומעו מפי גדול, ולא כשומעו מפי גדול אלא כשמעו מפי חכם, ולא כשמעו מפי חכם אלא כשמעו מפי נביא, ולא כשמעו מפי נביא אלא כשמעו מפי רועה, ואין רועה אלא משה כמה דתימר [ישעיה ס"ג, י"א] וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קָדְשֽׁוֹ". לא כשמעו מפי רועה אלא כשמעו מפי הגבורה. ניתנו מרועה אחד, ואין אחד אלא הקדוש ברוך הוא כמה דתימר [דברים ו ד] שמע ישראל השם אלהינו השם אחד".

עוד משפט אחד קטן אדבר באזניך ידידי הצעיר, אהובי וחביבי, אבקש ממך אנא, גם בעתות משבר, וישנם במהלך הימים כמה כאלה מדומים וגם חולפים, כשהרב אינו מאיר פניו, המשגיח אינו מתייחס, חבר מתלחש עליך, מישהו מקניט אותך, או אמרת איזה רעיון או חידוש בלימוד ולא התייחסו לך כפי שחשבת או ציפית, ובצדק התאכזבת, אל תיבהל ואל תתפעל, זה קרה וזה קורה וזה יכול לקרות, כולנו עברנו כזאת, הכרתי רבים מגדולי הדור שלפנינו שחוו כל זאת ויותר מכך, וכזאת על בשרם ועל נפשם, והמשיכו להחזיק בתורה בכל כוחם. והמשיכו ללמוד, הם הרוויחו וכל עם ישראל הרוויח. אל תתן לחולשה של רגע להרוס חלילה את עתידתך, היה חזק, התנהג כצוק איתן, דע, רבבות מלאכים שולח אבינו שבשמים לשמור אותך, לעודד, לחזק, לאמץ את רוחך. גם כשיש בעיות בבית, במשפחה, בכלכלה, במובנים הכלליים, הכל חולף, הכרתי בימי חיי בחורים רבים ועצומים שהיו איתנים ואדישים לקורא מסביבם והצליחו, כל משבריך וגליך עלי עברו.

זכור ידידי הצעיר את הגאון רבנו חיים חזקיהו מדיני ז"ל, הלא הוא המחבר ספרי "שדי חמד", איש אשר רוח אלקים בו, אשר הקיף את כל התורה כולו בקרבו, ומכל העולם פנו אליו בשאלות הלכה ובפתרון סוגיות עמוקות בש"ס ובפוסקים, יתום מאב היה, למד בירושלים לפני כ - 150 שנה, ויש שקינאו בו והעלילו עליו עלילה נוראה ושפלה בהיותו בחור בן ט"ז שנה, והכל האמינו חלילה עליו את השמועה הנוראה. והוא שתק, ונשא את כאבו בדומיה, והמשיך ללמוד בתוספת עוצמה וכח, ולאחר שנים בא מפיץ העלילה לירושלים וביקש לפני קהל ועדה את סליחתו ומחילתו, ולפתע נודע לעין כל כי כל ה"מעשה" לא היה ולא נברא, והכל העריכוהו וידעו את גדולתו כי לא רק שלא נשבר כיתום וילד בודד, אלא אדרבה התחזק יותר, ואמר באחד הפעמים כי התמדתו היא שעמדה לו להחזיק בתורתו.

ושוב אקרא לכם בחורים אמיצים, ילדים רכים, בנים יקרים, לכו לאהלי התורה בששון ובשמחה, בשירה וריקודים, זכיתם לכתרה של תורה, זכיתם להיות בניו המיוחדים אל אבא שבשמיים, הוא ישמרכם, הוא יעזרכם, הוא עומד ויעמוד לימינכם תמיד, כל ישראל עיניהם נשואות אליכם, המלאכים בשמים מצפים למוצא פיכם, אבותינו הקדושים מקשיבים לקול תורתכם, כל הצדיקים בגן עדן מחרישים ומאזינים לדברי תורתכם, עמדו איתנים על המשמר על התורה ולימודה, התמידו בה, חזרו עליה, היא פתי מחכימה, לא מרימים ידים, לא מתייאשים, מחזיקים מעמד, הנה הישועה באה.
מוצאי שבת קודש ראה, א' באלול התשע"ח, ראש חודש לישראל אדיר ומבורך. אוהב אתכם ומחבק כל אחד מכם, בן ציון הי"ו.
שאלה - 163563
שלום כבוד הרב,
מהיכן למדנו שבחו"ל היו מברכים את המלך והממשלה גם שהם גויים? וכי זה לא נותן להם גיבוי?

תשובה
הנביא אומר לישראל [ירמיה כ"ט, ז] "וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְקֹוָ֑ק כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם".
וראה מה שכתב מורנו הרב משה אלשיך ז"ל [שיר השירים א, ו] על פסוק שמוני נוטרה את הכרמים. "והנה בהנחל עליון גוים נחלה לישראל עמו, בהיותנו על אדמתנו ברוב שלום, הלא שלא על ידי שר היינו מתפרנסים [כי אם] מאתו ומידו יתברך. אך כאשר מפני חטאינו גלינו מארצנו, לארץ שפל רומנו, לאכול מתמצית הטוב אשר יריק הוא יתברך אל העיר אשר גלינו בה, על ידי השר שהוא כסילון להריק בהם, וזהו דרשו את שלום וכו' כי בשלומה יהיה לכם שלום. וכדי בזיון, כי נאכל מתמצית שלום הנשפע באומות על ידי השר, תחת היותנו אוכלים על ידי אבינו שבשמים בלי אמצעי".
ובדומה לזה פירש הגאון החיד"א ז"ל בספרו חומת אנך על הפסוק בירמיה הנ"ל. והתשובה היא מתבקשת בהיותינו במדינות זרות ניזונים אנחנו ומקבלים שירות ממשלותיהם, ולכן ציוונו השם יתברך על ידי נביאו להתפלל על המלכות תחתה אנחנו נמצאים.
וכן מצינו בתלמוד ששמעון הצדיק אומא לאלכסנדר הבית בו אנחנו מתפלללים עליך ועל מלכותך שלא תיחרב. וכן תמצא אצל הראשונים שכתבו לגבי שבת קודש ומועדים שהיו מברכים את המלכות. והמקור שבבית המקדש היו מברכים את מלכי עם ישראל, ועתה בעוונותינו צריכים לברך ממלכות זרות.
שאלה - 163400
שלום כבוד הרב היש עוד עצות ליום הדין? הציבור צמא לכך. גם הדפסנו אלפי עותקים והפצנו ברבים, והכל חטפו ושמחו.
תשובה
עצות לחודש אלול

א, שלשה דברים קורעים גזר דין של אדם. צדקה, תפלה, ותענית. והם "צום, קול, ממון". כולם באותה גימטריא 136. שלשתם 407, גימטריא זאת. ב"זאת יבוא אהרן אל הקודש. וזאת התורה, וזאת אשר דיבר אליהם אביהם, בזאת אני בוטח. התענית במקום קרבן ומכפרת, כי מקריב חלב ודם, וישנם רמזים לסודות עצומים, ונחשב לו כאילו מסר נפשו על קידוש השם.

ב, תפלה. המתפלל מהלב ובעיקר בלילה ובוכה, הכוכבים והמזלות בוכים אתו [סנהדרין ק"א, ב]. וכתב המהרש"א כי מתמלאים עליו ברחמים. וארחות חיים כתב תפלתו נשמעת. ורבנו בחיי כתב כי התפלה קרבן והדמעות נסכים. ובספר חסידים [סימן ל"ז] כתב אפילו אינו ראוי יענוהו בגלל דמעותיו. גם המתפלל בכוונת הלב דומה לכהן גדול בבית המקדש. גם כתב הזוהר כי הנשמה נקראת אברהם והגוף שרה, ובחודש אלול הנשמה מתפללת ובוכה על הגוף, ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ובעל רגש מרגיש את בכיתה. ובמדרש תנחומא [כי תבא] כתב הבוכה כאילו הקריב כל הקרבנות שבעולם. והשלמי ציבור כתב שיענו לו כי הוא מבקש ישירות ממי שבידו הכל. ואמרו רבותינו כי מלאך יש ושמו ירחמיאל, וכשרואה מי שבוכה בתפלתו קורא לשש מאות הממונים תחתיו הנקראים "אופנים" ויש להם פתח מיוחד אשר דרכו מעלים תפלתו ומתקבלת.

ויתפלל על בניו ובנותיו שילכו בדרך השם התורה והיראה. ויזכור מה שכתב בתנא דבי אליהו רבה פרשה יח "מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער, מה היה עושה, בכל יום ויום היה מכניסן לבית פנימי, וישב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר מכוער, אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שניה ולא שלישית, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל, והעלה אותו כהן עמהם, לא נכנס אתו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים גדולים ופירחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה, ואחר כך נכנס אותו כהן לבית עולמו". וכתב הרב מאורי אור כי ימי החודש אלול כולם עת רצון ורחמים. והבולם פיו משיחה בטילה יינצל ממחשבות זרות בתפלה [הרב יסוד ושורש העבודה].

ג, ממון, צדקה. יתן לעני אמיתי ולא מתחזה, לעני ירא שמים, כי זה מעיד שהשם יתברך המפרנס ולא תיכנון המשפחה. מדלג על סעודה כמקריב קרבן כי ממעט חלבו ודמו, וכמקריב קרבן, תמיד מתפלל להשם יתברך שיתן לו פרנסה. ואין ביכולתו לעשות עון.
יתפלל האדם תמיד שימציא לו השם יתברך עניים הגונים ונצרכים, וגם בנותנו מסים לרשויות יתפלל קודם לכן שכסף זה ילך למקומות קדושים וטובים. יזהר מאוד לפרוע חובותיו לאחרים, ועוד יותר צריך זהירות לשלם לפועל, לטכנאי, לנהג, לכל נותן שירות את שכרו בו ביום. ובזה מתברך בשמים. יזהר לבל יתערב פרוטה אחת גזל בממונו כי בזה יפסיד הכל חלילה. גם יפרע כל נדריו ונדבותיו לצרכי מצוה שאמר בפיו לתת לצדקה.

ד, תשובה. רצויה בכל עת, אך באלול מתקבלת עשרת מונים כי בהם התרצה השם יתברך למשה רבנו בהתפללו בהר עלינו וקיבל לוחות שניות. וביקש בעד כל הדורות וגם בעד דורינו. ויזהר מאוד גם מעבירות קלות שנכשל בהם כי נקרא "מומר" לדבר אחד, ויצייר במחשבתו תמיד כי גדול הדור עומד עליו ורואהו ויחיל ויירתע מאוד. יתנהג בשפלות ובענווה, וינהגו עמו מדה כנגד מדה,

ה, ירבה בלימוד. תהלים, משניות, נביאים וכתובים, ספר תיקוני הזוהר. גם המליצו לקרוא נעשרת הדברות בחודש זה, כי בהם כת"ר אותיות, ועל ידי כן יינצל מכרת. אך יותר מכולם הוא הער בחצות ואומר תקון חצות. כי אנחנו החרבנו בית המקדש, וכל דור שלא בנה בית המקדש בימיו הוא החריבו. וזוכה שנשמתו מקבלת פני השם יתברך שיורד בחצות ורואה אותנו ושומע קולנו.

ו, ברכת התורה. יברך בשמחה רבה. וכתב הטורי זהב שיכווין בה כי היא עריבה כנגד הכל, יותר מכל ברכה על דבר יקר חשוב ומשמח, ויכווין בה מאוד, כשאומר "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך" ויזכה שיהיו בניו יודעי התורה ולומדיה לשמה, ובמקום שני כשאומר בברכת אהבת עולם "לא נבוש ולא נכלם" יכווין שלא יצא מצאצאיו שום צאצא שיביישהו בעולם ההוא, ובשלישי יכווין לאחר ובא לציון גואל "לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה". ויהיו צאצאיו כשרים וצדיקים. ויתפלל גם בעד ילדי ישראל כולם.

ז, מלחמה. בחודש זה היצר נלחם בכל כוחו בראותו כי נחרב כל עמלו, להיום ער ומקשיב לכל דבר במעשיו להגיב מיד, כי הוא מחפש פתח קטן לכבוש את האדם. ודרשו בזוהר הקדוש "כי" תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה"א בידך, כי גימטריא שלשים, אלו שלשים יום של אלול עם היום שלפניו, בהם ננצח אותו, ויחוס על נשמתו יפת תואר הצנועה והמצטערת על מעשיו וישוב מהם. ועל ידי תורה, צדקה, תהלים ועוד יכניע וישמיד המזיקים כולם חיילותיו של היצר. ובספר חובות הלבבות שער ה, ה. כתב בחסיד שקיבל החיילים בשובם מנצחון המלחמה ואמר שבתם מהמלחמה הקטנה התעתדו למלחמה הגדולה, מלחמת היצר וחייליו. וזכור מה שכתב הרמ"ק ז"ל כי היצר את חייליו הזוטרים שולח לחו"ל להחטיאם, אך בארץ ישראל הוא בעצמו נלחם.

ח, נקיון אישי והיגיינה. תמיד יהיו בגדיו נקיים ובעיקר הפנימיים וכך תתקבל תפלתו בהיותו קרוב לרוחניות. וכן ישגיח כי בני מעיו יהיו נקיים כי כך יתקרב גופו לשמים וישאב קדושה. ישמור על בגדיו שיהיו שלמים ובלתי מזוהמים או קרועים, שלא יתן מקום לסט"א לגעת בו ולעכב תפלתו חלילה, ישמור על ידיו לבלתי יגעו במקומות של מלמולי זיעה. גם הספרים והמחזורים יהיו מכורכים ונקיים. ומור אבי ז"ל היה עוטפם בעטיפה מכובדת ושומר עליהם ונושאם בזרועותיו בכבוד.
שאלה - 163190
לכבוד הרב מוצפי, שמענו מכת"ר בשלשת השיעורים האחרונים עצות נפלאות לחודש אלול, אפשר אם לא קשה תזכורת קצרה?
תשובה
עצות ליום הדין.
כולנו קיבלנו הזמנה לדין ביום ראש השנה בעוד כחודש. מה עושים? איך יוצאים פטורים? בעיות כלכליות, משפחתיות, זרע של קיימא, חינוך הילדים, זיווג, מציאת עבודה, בעיות בטחוניות, מלחמה חלילה, תאונות דרכים חלילה, בעיות בריאות פתאומיות חלילה. בואו נשב יחד ונחפש עצות.

א, יעשה חשבון נפש חצי שעה ביממה לבדוק, סדר התפלות, הכוונה בהם, שתיקה בבית הכנסת, זהירות בברכות לבטלה, ענית אמנים, חינוך הילדים במוסדות תורה, צניעות האשה והבנות,
ב, לא להוציא מפיו מילת גנאי, לא קללה, לא לשון הרע, לא שקר, לא דיבורים בבית הכנסת, לא דברי חול בשבת.
ג, לא יסתכל בפני רשע, מחלל שבת, פרוץ בעריות, גזלן וכדומה. כולל תמונות ודיוקנאות על השטרות, להתרחק מאייפונים, עיתונים כולל "חרדים".
ד, לא להאזין ל"תכניות רדיו", יש שם ליצנות, שריפת זמן, החלשת האמונה, יש גם תכניות עם כפירה, שירה קלוקלת, זמרים רשעים, שבשביל רייטינג שורפים נשמות קדושות של עם ישראל, שדרנים ליצנים, קשקשנים, בדיחות זולות, השוק במיטבו.
ה, שמירת זמני התפלה, קריאת שמע בזמן שחרית וערבית, מנחה חצי שעה קודם השקיעה, להתפלל במקום קבוע כמה שאפשר, לעצום עיניים בעמידה, לכווין בתפלה.
ו, לכבד את השבת, בגדים מיוחדים, אוכל מיוחד רק לשבת, מפות יפות, לחם משובח, שמחה בלב ומאור פנים, תפלות וסעודות בזמן, וללמוד הלכות שבת.
ז, ביטול תורה, העבירה החמורה ביותר, שיחות בטילות, בסלולרי, בקרן הרחוב, בחצר בית הכנסת, בטלה בבית, הקדוש ברוך הוא מצטער ובגמרא אמרו בוכה.
ח, בדיקת מזוזות, תפילין, כשרות הספר תורה לקריאה.
ט, בדיקת המעקה, מרפסות, מדרגות. סורגים בחלונות, סולם רעוע, חפצים מסוכנים, חומרים כימיים בבית ללא בטיחות.
י, רכב לא תקין, נסיעה בזהירות, אביזרי בטיחות יעילים, ציות לכללי התנועה, לאותת כשפונים, כשעוצרים, חניה כפולה גזל, רכב מעשן, מנוע רועש, חסימת מעבר, חניה על מדרכה וגרימת סכנה לילדים, זקנים ונכים.
יא, השלכת פסולת ברחוב, בחצר, גרימת זיהום. החלקה ותקלה לעוברים ושבים, עובר על שמירת קדושת ארץ ישראל, ובירושלים עיר הקודש העוון כפול.
יב, כשרות המזון. בשר חלק, עוף מהודר, מזון מעושר, הרבה יותר חמור ממעשר כספים, כי חייב לא עלינו מיתה בידי שמים, להפריש פירור חלה מכל
מין מאפה, כי לצערינו יש זילזול נורא בנושא. שלא יהיה חשש גזל במאכלו, זהירות מתולעים בפירות ובירקות.


ועשה טוב.
א, לסיים נביאים וכתובים, תרי"ג מצוות, תיקוני הזוהר עד יום הכיפורים, תהלים, לומר סליחות עם דמעות ותחנונים.
ב, כתב הרב יסוד ושורש העבודה. ללמוד תרי"ג מצוות. ייחשב כאילו קיימם, וגם יזכיר לעצמו מה לתקן.
ג, לימוד מוסר. כל יום חצי שעה, ראשית חכמה, שערי תשובה, שבט מוסר, אפילו הוא גדול בישראל.
ד, להתפלל על עם ישראל. להוריד דמעות על העניים, החולים, עקרות, בנים ובנות רווקים, על הנוער הנושר, על חילול השבת, על חילול הכותל המערבי
נפש האומה, על מופעי תועבה בחוצות ערי ארץ הקודש ובעיר ירושלים בעיקר, על הפריצות ברחובות, על בעיות גזל מרמה, מחלוקות ושנאת חינם, על הקנאה וחוסר דרך ארץ.
ה, תיקון חצות. כל חצות לילה ולפחות יתחיל בליל שני וחמישי, ויבכה על בית השם שנשרף, על ירושלים החריבה והבזויה בבתי עבודה זרה, על הריגת עשרה הרוגי מלכות במיתות משונות, על טבח ביהודים בכל הדורות, על חינוך הילדים, על שלום בית, פקידת עקרות, על צאצאיו שילכו בדרך השם יתברך.

ה, הלומד תורה בלילה. הופך מידת הדין לרחמים. מכניע את השטן, מכניע אומות העולם והמחבלים, זוכה שיזכור לימודו, נקרא בן קרוב להשם יתברך, חוט של חסד עליו כל היום, זוכה לבנים תלמידי חכמים, מלאכים מיוחדים שומרים עליו,"זוכה שהוא שולט על כל הגזירות" [זוהר הקדוש אחרי מות].
ו, הגורמים למחילת עוונותינו. שומע דרשה מפי החכם, עונה יהא שמיה רבא מברך בכוונה, שירת הים בכוונה, מקבל היסורים באהבה, נזהר בקריאת פרשת "את קרבני לחמי" שחרית ומנחה. לומד תורה לשמה לא לעילוי נשמת או לרפואת, אומר תיקון חצות, אומר בשחרית "אדון עולם", ירוץ לבית הכנסת ולשיעור תורה.

מאחל לכולנו לקיים כל זה, נכתב ונחתם בספר חיים טובים, שנה טובה ומבורכת, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות. מתפלל תמיד לשלומכם, בן ציון.
שאלה - 163156
שלום לעט"ר,
שכת"ר כתב על 24 דברים שצריך עליהם (נידוי) לא ולא, ובינהם הזכיר כבודו 'אכל מאכל שבת ביום חול' מחילה על הטרחה אם אפשר לשאול את כה"ר למה הכוונה?
בריאות וכל הטובות מאת ה'.

תשובה
א, אקדים ואסביר שבודאי שאם נשאר אוכל משבת מותר ומצוה לאכלו למחרת או בכל יום חול. וחלילה וחס, עירוב נושאים יש כאן, דיברנו על מה שכתב הרמב"ם ז"ל שאחד הדברים "המזלזל בדבר אחד מדברי סופרים". והזכרנו דוגמאות שונות.

ב, כתב הרמב"ן ז"ל "רבותינו אמרו (ספרי פנחס קמז) ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, כלומר שלא יהיה חוקם אצלך כחק שאר הימים, אבל תעשה להם מקרא של קודש, לשנותם במאכל ובמשתה ובמלבוש מחול לקודש".

ג, כתבו המפרשים "דהתורה צותה שהמאכל והמשתה של שבת ויו"ט יהיו שונים מהמאכלים של שאר ימות החול והם חייבים להיות מקרא קודש. ולכן אם שבת הכינה, נאסר המזון כי הוא לא מקרא קודש כי המזון נפגם מאחר והשבת הכינה אותו, משא"כ סעודות חול שאין להם כללים וכל אשר יעשה בו לא יפגמנו".
ד,ועיין ספר חסידים [סימן תתס"ו - תתס"ז] שכתב שאם שלחו לו מאכל לכבוד שבת לא יאכלנו בחול, ועיין באר היטב רמ"ב, א. ושו"ת חות יאיר סימן רל"ב. אשר נשאל אודות עשיר ששלוח לחכם עני יין לקידוש, והחכם אינו חפץ בעולות חינם, אם ישתמש בו בחול אי הוי גזל דאדעתא דהכי נתן לו.
ה, ועיין מקורו במשנה מעשרות פרק ד, "תאנה המיוחדת לאכול בשבת" וכתבו המפרשים והרמב"ם ז"ל שם שהיה מנהגם כשיש לפניו כמה עצי תאינה היה בורר לו עץ עם התאנים הכי יפים ומתוקים ומייחדם לשבת. ועיין שיבת ציון.
שאלה - 163082
לכבוד הרב שליט"א,
רציתי לדעת לגבי ההתרה שעושים מדוע דוקא היום 40 יום קודם ראש השנה? וכן על מה ההתרה ובמה צריכים ליזהר?

תשובה
התרה זו נתקנה לפני כ -500 שנה, והיא על נדרים, שבועות, קללות, חלומות, פתרונות רעים, עין הרע ושאר מיני איסורים, גם אדם שפתח פיו לרעה שלא במתכווין או במתכווין ואיחל איחולים שליליים, או אפילו אמר לילד, "תיזהר אתה תיפול". במקום לומר "שלא תיפול". ואמר "לא הרגשתי טוב", במקום לומר "הרגשתי לא טוב".
וכן אם עבר על 24 דברים שחייב עליהם נידוי, ואמנה אחדים מהם המצויים לצערינו, כגון א, שביזה תלמיד חכם ואפילו לא בפניו, ב, הזכיר שם שמים לבטלה כגון שבירך ברכה שאינה צריכה, ג, זלזל במצוות דרבנן, כגון נטילה שלא כהלכה, נרות שבת, הדליק נר חנוכה לא בזמן, לא שמע כל קריאת המגילה, טלטל מוקצה בשבת, לבש בגדי חול בשבת, אכל מאכל שבת ביום חול, זלזל בקריאת התורה, ועוד כאלה התחייב נידוי. ד, וכן מחזיק ברשותו דבר המזיק, כגון חלון ללא סורג, מרפסת או מדרגות ללא מעקה, בעלי חיים מזיקים או מפחידים, אילן המפריע לעוברים ושבים, השליך זכוכיות או כל דבר תקלה במקום שעוברים ושבים. ה, מכר קרקע לגוי. ו, פנה בתביעה לערכאות ללא רשות בית דין מוסמך. ו, ביטל מצות מתנות כהונה, קנה כבש או עגל ולא הפריש זרוע לחיים וקיבה. גזז את צאנו ולא הפריש ראשית הגז, לא פדה את בנו הבכור אצל כהן ממש, ז, אכל ללא מעשר והפרשת חלה. ח, הכשיל את חבירו בעבירה. ט, ציבור שביקשו לעשות מצוה או שיעור תורה והוא הפריע לקיימו.
על כל אחד מאלה ויש 24 סעיפים מנדים אותו בשמים ואין תפילתו מתקבלת 40 יום עד שישוב. עיים הרמב"ם ז"ל הלכות תלמוד תורה פרק ו, הלכה י"ד.

בזוהר הקדוש [ויקהל רמ"ט, ב] מובא שבשמיים יש שבעה היכלות, והם קומות זו על גבי זו, מרחק בין אחד לשני הוא 80 מיליון שנות אור. בהיכל השלישי ארבעה פתחים לו. בצד דרום שער בו ניצב המלאך "מלכיאל", ובידו כל הפסקי דין היוצאים כל שעה מבית דין שלמעלה. בצד מזרח שער בו ניצב המלאך "עזריאל", בידו גזרי דין לנידונים לחיים ולהיפך, היכל זה נפתח בשבת קודש, בראש חודש, וביום הכיפורים. בצד צפון שער בו ניצב המלאך "קפצי'..., ובידו רשימה מי נגזר עליו חולי, עוני, נזקים והפסדים, ושם נכנסים כל הנשמות של הנפטרים או נהרגים כשהם למטה מגיל עשרים, כי נפטרו בעוון בני אותו הדור. בצד מערב שער בו ניצב המלאך "פדי'..., ובידו רשימה של כל החולים שמגיע להם להתרפאות ביום שעה ומקום. ואם יש להם מלאך מליץ טוב מתרפאים, והכל בפקודה מלמעלה.

באותו היכל השלישי נמצאים ארבעה מזיקים משחית, עון, אף, חימה. ומשה רבנו עליו השלום חשש עלינו מפני אף וחימה, ולכן אמר [דברים ט, י"ח - י"ט] וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְקֹוָק כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְהַכְעִיסוֹ: כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְקֹוָק ... תפקידם של אלה לנסות להפריע לאדם לקיים מצוות, לעסוק בתורה ולהתפלל. אך מי שמעוניין לשמוע בקול השם יתברך יש מלאכים מיוחדים הנקראים "אופנים" והם מסייעים לנו לקיים מצוות.
במרכזו של אותו היכל השלישי יש עשרה עוזרים לכל מלאך מפקד, וכולם הם 40 מלאכים, ומתחברים לפקודת בית דין שלמעלה, ואם אדם הוציא מפיו מילה אחת לא טובה מנדים אותו למשך 40 יום. וברגע שחזר בו והתחרט, "כולם מתקבצים ומתירים לו".
ולכן 40 יום לפני ראש השנה בו נגזר דינו של האדם, אנחנו עושים התרה, ונזהרים מהיום עד ראש השנה לא להוציא דבר איסור מפיו.
כנ"ל ביום חמישי כ"ח לחודש 40 יום לפני יום הכיפורים חוזרים על סדר ההתרה.

מברך את כולכם בברכת כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומבורכת. ומתפלל על כולכם. בן ציון.
שאלה - 163022
שלום לכבוד הרב בשבת זו כבה החשמל במוסד בו התארחנו, והיה שם גוי עובד במקום והרב הורה לו להסתובב עם פנס דולק לאתר את התקלה ולתקנה. ועל עצם התיקון יש צד להתיר, אך הסתפקנו אם יש איסור מוקצה בגוי או לא.
תשובה
הנה שאלה זו נידונה בגדולים, כי כתב הרמ"א ז"ל בהגה לשולחן ערוך [סימן רע"ו סעיף ג] "ומותר לומר לגוי לילך עמו ליטול נר דלוק כבר, הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא". משמע שמותר לומר לגוי לטלטל מוקצה.
ואילו בשולחן ערוך [סימן רע"ט, סעיף ד] מצינו שהחמיר בטלטול מוקצה. שהרי כתב מרן השלחן ערוך "אם התנה מע"ש על נר זה שיטלטלנו משיכבה, מותר לטלטלו אחר שכבה". וכתב עליו הרמ"א בהגה וי"א דלא מהני תנאי, וכן נוהגין במדינות אלו. ודין התנאי ע"ל סי' תרל"ח (הג"א פרק כירה ור"י ח"ב וכל בו). ונוהגין לטלטלו ע"י גוי ואין בזה משום איסור אמירה לגוי הואיל והמנהג כך הוי כאילו התנה עליו מתחלה ושרי כנ"ל". משמע מדבריו אלו שדווקא משום שהמנהג כך הוי כהתנה מראש, אך כשקורה בהפתעה אין לומר לו לטלטל.

והרב מגן אברהם ז"ל רע"ו, י"א. יישב כי מכיוון וכאן במעשה זה גם הגוי צריך את הנר מותר לישראל לומר לו, ועוד הביא דברי הרב הגהות מיימוניות ז"ל שכתב בשם רבנו תם ז"ל שהתיר לומר לגוי לטלטל נר דולק כי לישראל מותר טלטול מהצד.
שאלה - 163006
לכבוד הרב שליט"א, שמעתי בשיעור מכבודו כי מי שאינו מבין תורה, יזכיר שמות הפרשיות וייחשב לו לימוד. האם דייקתי?
תשובה
הדברים שכתבת אמורים למי שיושב במקום בודד ואין בידו ספרים ללמוד, או שהוא לא עלינו חסר הבנה בתורה, ואין לפניו דיסקים או כלים לשמיעת דברי תורה, והוא בוכה ומצטער על שאין בידו ללמוד, יועיל לו הדבר ומקור הדברים הוא:
בדברי הגאון החסיד השל"ה ז"ל [תולדות אדם הגה בית אחרון, בהגה"ה]
"ראיתי וקבלתי, אף מי שהוא עם הארץ גמור, ומצטער מאד על מיעוט הבנתו, ואינו מבין שום דבר, וקורא בכל לבו שמות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כגון המזכיר שמות חמשה חומשי תורה, חומש 'בראשית' 'שמות', תורת כהנים, חומש הפקודים, חומש משנה תורה, ואחר כך מזכיר שמות כל פרשה ופרשה מהחומש: בראשית, נח, לך לך וכו', ואחר כך שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים, כגון יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיה, יחזקאל כו', וכן כולם, ואחר כך שמות שיתא סדרי משנה, זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות, ושמות כל המסכתות ופרקיהן כאשר הם נדפסים בסוף הסמ"ג, ואחר כך שמות מדרשי רבותינו ז"ל, כגון מדרש רבה, תנחומא, ספרא, ספרי, מכילתא, תורת כהנים, מדרש תהלים, מדרש משלי, [מדרש שמואל], אבכיר, ילקוט, ועוד הרבה כיוצא בהם, וכן מדרשים המדברים מסודות אלהיות, זהר ותקוני זהר, ובהיר, ופרקי המרכבה, ופליאה, וקנה, וכיוצא בהן. והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן, ובוכה על שאינו מבינם, אז הוא מרוצה להשם יתברך, ויזכה לזה לעתיד לבוא, ובתנאי שיסייע בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם. על כן יעשה כל אחד לוח, שירשום כל השמות ויקרא אותם, ויהיו שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ, מכל מקום ראיתי בני עליה והנם מועטים (סוכה מה ב), הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו, וישמע חכם ויוסיף לקח״. עד כאן דבריו.
שאלה - 162450
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א,
אחלה נא פניו לאחר בקשת המחילה על אודות שכת"ר כתב שנהגו בחצות היום לומר שתי קינות בימים אלה.

תשובה
זאת הקינה חיברה המקובל והפוסק רבנו חיים הכהן ז"ל מארם צובה תלמיד מהרח"ו ז"ל.
קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה. קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה:

חִשַּׁבְתִּי יָמִים הָיִיתִי גְבֶרֶת. בְּיַד יְהׂוָה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. וְעַתָּה אֲנִי שְׁחַרְחׂרֶת. טָבַעְתִּי בַבּוֹר בִּיוֵן מְצוּלָה:

יְחִידָה רַעְיָה אֲזַי הָיִיתִי. וּכְבוֹד עֶלְיוֹן אֲנִי נִקְרֵאתִי. וְעַתָּה לְתַחְתִּיּוֹת יָרַדְתִּי. וְדוֹדִי וְרֵעִי לָרוּם עָלָה:

יַחַד יוֹדְעַי בְּתוּלוֹתַי וְרַעְיוֹתַי. בְּכוּ עִמִּי כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי. אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתַי. כִּי דוֹדִי מֶנִּי נָסַע וְנִגְלָה:

מִמָּרוֹם הֻשְׁלַכְתִּי בְּרׂב מְגִנָּה. שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה. וְיָצָאתִי בַגּוֹלָה בָּדָד כְּאַלְמָנָה. הָגְלָה יְהוּדָה הָגְלַת שְׁלוֹמִים כֻּלָּהּ:

הָיִיתִי כְכַלָּה בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן. וַעֲנַן יוֹמָם עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן. הֻשְׁלַכְתִּי לַחוּץ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן. בְּגָדַי לָקַח צָר וַאֲנִי אֻמְלָלָה:

כּׂהֲנַי וּזְקֵנַי טָבְחוּ אוֹיְבַי. מַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי זֶרַע אוֹהֲבַי. בָּנַי הַיְקָרִים וּבַחוּרַי. הָלְכוּ בַשֶּׁבִי וְעוֹלָלַי בַּגּוֹלָה:

הֵן כָּל אֵלֶּה אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה וְאֶל עַמִּים אָרִים רׂאשִׁי. וְאוֹיְבִי אָמַר לֹא תִקְרְאִי עוֹד אִישִׁי. כִּי נָפַלְתִּי לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה:

נָא אָב הָרַחֲמָן תָּשׁוּב לְצִיּוֹן. עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן. וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן. וְאָז גְּאוּלִים יִפְצְחוּ צָהֳלָה:
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן. וְאָז גְּאוּלִים יִפְצְחוּ צָהֳלָה:

קינה שניה. חוברה על ידי רבי יהודה בן שמואל עבאס ז"ל [מחבר עת שערי רצון לפני התקיעות בראש השנה].

עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה:
בְּכִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמָיִם. אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלָיִם. וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה:

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה. הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה. עַל זׂאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה:

סִפְדִי תּוֹרָה כִּי חֻלְלָה תִּפְאַרְתֵּךְ. נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ. עַל זׂאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה:

חִזְקִי עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם. נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם. תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּׂן כְּבַתְּחִלָּה. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה.
שאלה - 162447
לכבוד הרב העורך היקר שליט״א.
לאחרונה אני רואה בין השיטין הודעות מאנשים מסויימים ואפילו מאלה המציגים עצמם מחברי ספרים הפונים אל הרב כאילו הוא נער שליח לקחת דברי דואר. לצלצל אליהם. יש למחות על כך.

תשובה
צדקת ידידי. ואני קורא וחורק שיניים. וכשאני אישית רואה את הזלזול בכבוד התורה ומעיר בשיא העדינות תוקפים אותי כי זה מאוד קל. ומכנים אותו בכינויי גנאי זלזול ורמיסה. אנשים שכחו שבאתר זה נותנים שירות חינם ובהתנדבות. כל הצוות כולו בראשות מורנו. אני פעמים יושב ללמוד אתו בלילות עד אור הבוקר ורואה את פניו קורנות מאושר. הרב חלש מאוד. מרוב אהבתו לציבור שוכח ומדלג על ארוחות במשך כל היממה. ואני משתומם.

אין רגע שהוא בטל ממלאכתו מלאכת הקודש. ומדי שעה שולח ידו לראות אם מישהו במצוקה ופונה על בעיות שונות ומשונות מכל הסוגים. אמש חזיתי בו בשעה מאוחרת בשיא העייפות. ולפתע הגיעה משלחת רבנים מכובדת מורכבת מכמה חוגים שבאה להתייעץ ולטקס עיצה בעניני הדת בארץ. והרב לבש עז ותעצומות ודיבר במלוא כוחו שהפליאו את כל הנוכחים בעוצמת דבריו. ולאחר יותר משעה עזבה המשלחת את המקום מלאי התפעלות. והרב שב ללימודו וישב לכתוב תשובה הלכתית מסועפת עד סמוך לעלות השחר.

בקשתי ותחינתי. אל תטילו על הרב משימות טכניות. משלוחי דואר. פניות בבעיות אישיות. אל תשאירו מספרי טלפונים שהרב צריך לפנות אליכם. אנא, תכבדו את התורה והיא תגן בעדכם.
שאלה - 162409
אחד דרש היום ביזדים שרווקים חייבים בתפילין ר"ת מה דעת כתר בענין שרווקים חייבים
תשובה
דעתי עפר ואפר מול מרן השלחן ערוך שכתב בפירוש [סימן ל"ד, ב - ג] "ירא שמים יצא ידי שניהם, ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם, לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות".
ועיין בית יוסף [סימן לד] שכתב "ומצאתי בתשובה אשכנזית (תשובת מהרי"ל סי' קלז) כלשון הזה שני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי ז"ל דעבדי הכי וגופא אזיל בתר רישא וסמכינן על מה שכתב סמ"ג בההוא דקבר יחזקאל גם ר"ת עשה שאלת חלום על ככה וכמדומה הואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא, ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, מה שלא היו כן כל אותם שראיתים נוהגין כן".
אמור מעתה הייתכן??? אדם שעובר כל יום על ביטול מצוות עשה ראשונה שבתורה, של פריה ורביה ולא נשא אשה, מכל סיבה שתהיה. הכיצד יהין לעשות מעשה נגד דברי מרן ז"ל, והוא "מפורסם בחסידות?.... אתמהה. הרי לפי דברי חז"ל אינו קם לא עלינו בתחיית המתים. וכל גדולי עולם ששימשנו אותם מעולם לא התירו למי שלא נשא אשה להתקרב לכך, הגם שהיו מהדרין במצוות.
עוד הרי ידוע הוא בספרים המצויינים בהלכה כי תפילין של שיטת רבנו תם ז"ל קדושתם גדולה מאוד במעלה, וכפי שכתב עטרת ראשינו הוא רבנו האר"י זיע"א, וכן כתבו העטרת זקנים והרב שערי תשובה, ולפי הקבלה עושה יחוד גדול למעלה מעלה, וצריך המניחם להיות טהור וקדוש מהרהורים לא טובים, והיאך נתיר לרווק ללובשם.

וכן פסק הלבוש [שם ג], ועיין לגאון עוזנו החיד"א ז"ל בברכי יוסף שם שכתב כן בשם תשובת מהר"ש הלוי ז"ל והרב יד אהרן, ועיין בשו"ת חיים שאל חלק א, סימן א. ועיין בשולחן ערוך הרב רבנו זלמן ז"ל [סימן ל"ד, ו] שכתב "מכל מקום לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ולא יעשה כן במקום הרואים אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות שכיון שהעולם נוהגים כרש"י נראין להם כיוהרא מי שחושש להחמיר על עצמו בזה אם אינו מוחזק להם שמחמיר על עצמו גם כן בשאר דברים".
ועיין עוד באות חיים ושלום י, תורת חיים סופר ל"ח, ה. שו"ת מנחת יצחק חלק ג, סימן קמ"ד. ושו"ת דברי יציב אורח חיים סימן ל"ו, ומ"ב. שכתב שבחורים יש ליזהר בזה. ושו"ת אור לציון חלק ב פרק ג, י"א.
שאלה - 162393
לכבוד הרב מוצפי שליטא
שמעתי לפני שנים רבות מכת"ר שליט"א כי שבשבת נחמו שלאחר תשעה באב צריך לשמוח בו ופרח מזכרוני מקורו.

תשובה
ספרי המנהגים הביאו ראיה ממה שכתב בחידושי הריטב"א ז"ל [תענית כ"ו, ב] "אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים. פי' יום הכפורים שניתנו בו לוחות שניות, וט"ו באב שבו ידעו שכלו מתי מדבר בשנת הארבעים,
ומפני זה נהגו לעשות סעודה בשבת שלאחר ט' באב".

וכתב רבנו יהושע אבן שועייב ז"ל תלמיד הרשב"א ז"ל [פרשת ואתחנן] "נחמו נחמו עמי, וכל נחמותיו כפולות אנכי אנכי מנחמכם, עברו עברו בשערים, התעוררי התעוררי קומי ירושלם, עורי עורי לבשי עזך, סולו סולו המסלה, והכפל על גלות י' שבטים וגלותינו. ובמדרש אומר נחמות השכינה ונחמתינו, כי השכינה בגלותינו מצטערת עמנו, כמו שכתוב בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינשאם וינטלם כל ימי עולם. ואמרו חכמים ז"ל כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם, ועל זה אמר נחמו פועל יוצא ולא אמר התנחמו אלא נחמו אותי [והמלה חוזרת לנביאים נחמו אותי נחמו עמי] וזהו מאמרינו בקדיש התשבחות והנחמות. ועוד במדרש נחמו ירושלם העליונה נחמו ירושלם התחתונה, וכן דברו על לב ירושלם העליונה וקראו אליה התחתונה, כי לקחה מאת יי' כפלים בכל חטאתיה, והלא כתיב לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו, אלא כפלים רמז לירושלם העליונה והתחתונה שהם כפולות זו כנגד זו כעיר שחוברה לה יחדיו, כי השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ולעתיד ישא אל שמים ידו היא היד הגדולה וזהו כחתן יכהן פאר, שיחזיר לו תפארתו, וככלה תעדה כליה, שישיב לנו כלי הקדש הארון והמזבחות ושאר כלי הקדש, ולכן אמר הנביא נחמו נחמו, ולכן מתחילין שבע נחמות מזו ההפטרה".

ובספר מהרי"ל [הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב כ"ז] כתב
״שבת נחמו הוא השבת הסמוך אחר ט' באב וישמחו כל העם ויבטחו לנחמת ביאת הגואל. ואומר יוצר ארוממך אל חי, אופן שאו מנחה, אמת ויציב של יום טוב, זולת אמת משל. חתן בשבת נחמו יוצר ואופן של נחמו וכן הזולת, ובסוף כל אחד אומר חרוזה אחרונה מפיוטי דחתן, ובזולת נוהגין לעולם להתחיל כראות חתן. ויש מקומות שאומר אלהיכם בקדושה למוסף. הפטרת נחמו גם בחתונה".

וכן כתב הרב יוסף אומץ יוזפא [סימן תתצ"ד] "ומפני זה קורין שבת שאחר תשעה באב "נחמו", על שם ההפטרה, מה שאין כן בשאר שבתות השנה חוץ משבת שובה שנקרא גם כן על שם ההפטרה, ומרבים בו בפיוט ובזמרה, וראוי להתענג בו יותר מבשאר שבתות השנה, וכן כתב הרב אבן שועייב ז"ל שמצווה לעשותו כיום טוב".
תודה לך שנתת לנו קצת נחמה בימי הגלות הקשה הלזו ושיבוש הדיעות והחוצפה הנוראה השוררת ברחובות.
שאלה - 162361
לכבוד הרב, במחילה אפשר מקור לעיין, לגבי מצוות בדור שלנו איך הם נחשבות בשמים? אינה דומה תפילה שלי לתפילה של מור אביך זצ"ל. אם דורות ראשונים לא הביאו את הגאולה איך בדור שלנו?
תשובה
עיין בספר בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק יז. ואעתיק לך שורות אידות ממנו.

"כמה וכמה צדיקים וחסידים התאבלו ולא זכו לראות עדין בנחמתה. ולתשובה זו אני אומר כי כבר נתבאר כי המתפלל על דבר גם כי לא נענה לא יגע לריק, ונראה כי על ענין נפלא כזה שהיא גאולתן של ישראל גאולה נצחית שאין אחריה גלות, צריך להרבות בתפלה, דורות ראשונים ואחרונים. ומועילה תפלת הראשונים לתפלת האחרונים, ויותר נקל הוא לאחרונים הקרובים יותר לזמן הגאולה, שתתקבל תפלתם מהראשונים מב' טעמים.
הטעם הראשון כי הרחוקים מן זמן הגאולה הם צריכים הפצר והעתר יותר לשתקובל תפלתם לדבר רחוק אלף שנים מהזמן מאותם שהם רחוקים ת"ק שנה, ואותם שאינם רחוקים מזמן הגאולה אלא כמאה שנים הוא יותר נקל להם שתקובל תפלתם בהיות תפלתם שוה, וכן הקרוב קרוב קרובה תפלתו להיות נשמעת, דמיון העומד רחוק מן המדינה שלא תקפץ לו הדרך כל כך מהרה כמו העומד קרוב להמדינה.
טעם ב' כי להיות הענין גדול הערך צריך ריבוי תפלות דור אחר דור כדי שתקובל תפלת הגאולה, ובהיות נשלמות תפלות הצריכות וידועות לו ית', אז בדור ההוא תקובל תפלתם, גם כי בזמנים הקודמים לא היתה מקובלת, ובעת שנשלם סכום התפלות הצריכות תקובל התפלה, לא בשביל תפלה זו לבד, כי אם בהצטרף אותה עם התפלות הקודמות, באופן שכל התפלות הקודמות הן מועילות גם כן, וכשתתקבל תפלה זו לדור אחרון כשתצטרף עם הקודמות, הרי הוא כאילו נתקבלה תפלת הראשונים, כיון שהיתה סעד לקבלת תפלה זו".

ועטרת ראשינו רבנו האר"י זלה"ה שהיום יום פטירתו ומלאו 446 שנה להסתלקותו, כתב בספרו שער הגלגולים דס"ב כתב כי מצוה קלה שיעשה האדם בדור זה היא שקולה למעלה כנגד אלץ מצוות שעשו דורות התנאים, כי לא היה להם יצר הרע קשה כמו שיש לנו. ולכן היא חשובה למאוד.
שאלה - 162341
תודה לכבוד הרב, כתבתי קינה על הרוגי פעולות האיבה בארץ וכן על הרוגי המלחמות שעברנו, האם אוכל לאמרם בתוך הקינות ביום תשעה באב, כי אמרו לי שגדולי הדור התנגדו?
תשובה
האמת שכמה מהאחרונים כתבו שיכול האדם אם יודע לחבר ולכתוב בקלמוסו דברי קינה על מאורעות הזמן יכתוב ויבכה באמירתן עם הקינות שחיברו לנו רבותינו הקדושים.
ויש ראיה לכך שבמשך השנים נוספו בכמה מהספרי קינות, כאלה שנכתבו על אירועים שהתרחשו בתקופתם. היו קוראים אותם בתשעה באב.
ומה שהעירו לך, כוונתם שאין לנו לתקן יום מיוחד בשנה על הרוגי השואה, וכן על הרוגי המלחמות במשך השנה. וכפי שכתב מורנו החזון איש על הכוונה לתקן "יום הקדיש הכללי" בעשרה בטבת משום דהוי דבר נלוז על תקנות שחכמי התלמוד תיקנו, ואין להוסיף. גם הגאון הרב משה פיינשטיין ז"ל בשו"ת אגרות מה יורה דעה חלק ד, סימן נ"ז. הביע התנגדות על הוספת יום מיוחד לחללי השואה או חללים אחרים.
וטעמו שאין לקבוע יום לתענית ולבכי, אלא בתשעה באב דווקא נזכיר את כולם שהם בכלל הגלות הארוכה הזאת. וכתב כי על הרוגי השואה שהיה בדעת האוייבים להשמיד חלילה כל זרע ישראל בעולם, וכן ההרוגים כאן בארצינו הקדושה נזכירם בתשעה באב.
ולא תקשה אם כן איפה אם גזרו על כ בסיוון, ועל יום השישי פרשת חקת, ועל גזירות ת"ח ות"ט? ושם הטעם הוא לאותם קהלות שרצו הפולנים הארורים להרוג ולהשמיד חס ושלום, ועל חלק מאותם ערים וישובים ולא על כולם. ולכן תיקנו תענית לאותם יוצאי קהילות בלבד.
והוא ברחמיו יחיש לגאלינו ויפדנו מהגלות בקרוב.
שאלה - 162270
שלום לכבוד הרב
מהו לקרוא בתשעה באב פתח אליהו, חק לישראל, תהלים ומעמדות? למי שרגיל בכל יום?

תשובה
דע ידידי שכמה מהראשונים החמירו מאוד ביום תשעה באב בלימוד תורה, ואפילו קריאת פרשת התמיד, הקטורת, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל בזמנם לא קראו.
וכתב הרמב"ן [תורת האדם, אבילות ישנה] "נהגו קצת העם שלא לקרות פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה. ואין לנו איסור בסדר היום שהרי קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה וכן קורין בתורה ומפטירין בנביא. ופרשת הקרבנות ואיזהו מקומן כנגד התמידין תקנום ואומר כדרכו ואינו חושש". ועיין בדברי הר"ן ז"ל [תענית י, א], והריטב"א ז"ל [תענית ל, א], והטור [סימן תקנ"ד]. ובספר אבודרהם [תפלת התעניות], שבלי הלקט [שער מועד קטן ה, נתיב ז], האגור [סימן תתמ"א], והבית יוסף [סימן תקנ"ד, ד].

וכן פסק בשלחן ערוך [תקנ"ד, ד] "ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל". ועיין ביאור הגר"א, וכן כתב הלבוש [שם ד]. שכל מה שהוא חובת וסדר היום מותר לקרותו.

והיינו דווקא כל מה שהוא סדר תפלה וכדברי רבנו האר"י ז"ל והרש"ש זיע"א, אך מה שיש מנהגים לכל אדם בסדר קריאה מדי יום אסור בהחלט, וגדולה מזו גם תלמידי חכמים בטלים מלימודם הרגיל בכל יום ולומדים רק בעניני הקינות, החורבן והאבל ביום קשה זה. וכן הוא בשערי תשובה [שם ד] שכתב "עיין באר היטב וכתב בר"י דללמוד סדר המעמדות אף שלומד יום ביום אסור ודלא כטועים לקרות מעמדות גם ביום ט"ב".
ועיין ברכי יוסף, שלחן גבוה, שיורי טהרה [אבילות], שו"ת לב חיים [חלק א סימן כ"ג] שאסרו ללמוד כל מה ששאלת גם למי שרגיל בכל יום.

ואמנם כתב הרב מגן אברהם ז"ל [שם ו] "בפוזנא נוהגין שאין אומרים תהלים ושיר היחוד רק למחרתו אומרים של אמש ושל היום (לבוש) ובמדינה זו נוהגין לאמרם במנחה אף על גב דאסור בתלמוד תורה כל היום צריך לומר דסבירא ליה כיון שאומרם דרך בקשה שרי לאומרו במנחה ומהאי טעמא מקילין בתפילין במנחה". הנה כתב הפרי מגדים [אשל אברהם ו] שיותר נכון להשלים למחרת. וכן כתב בשו"ת בצל החכמה [חלק ג סימן פ"ז] "וכיון שיש מחלוקת בדבר הנהיגו בפוזנא שלא לומר תהלים ושיר היחוד רק למחרתו של אמש ושל היום, אף שנראה שגם בפוזנא אמרו פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש ר"י, מ"מ תהלים ושיר היחוד שאינם שייכים לסדר התפילה וגם יש להם תשלומין למחר לומר של אמש ושל היום דחו אותם ליום המחרת".
שאלה - 161942
לכבוד הרב שלום רב
במגילה דף טז כתוב שהמן היה מספר את מרדכי, הבנתי שלפי [גם השלחן ערוך] הקבלה יש איסור להסתפר ע"י גוי אז איך מרדכי עשה זאת?
תודה

תשובה
מי שאמר לך שכח שזו משנה מפורשת ורמב"ם ושלחן ערוך מפורשים.
מקורו במשנה [עבודה זרה כ"ז, א] "מתרפאין מהן ריפוי ממון, אבל לא ריפוי נפשות. ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים ברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו". ובתלמוד [שם כ"ט, א] תנו רבנן, ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה".
וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכות רוצח פרק י"ב, הלכה י"א. "ואסור להסתפר מהן ברשות היחיד שמא יהרגנו, ואם היה אדם חשוב מותר מפני שהוא מתיירא להרגו". וכן הוא בשלחן ערוך יורה דעה סימן קנ"ו, א.

וטעם נוסף בזוהר הקדוש [אמור ק"ד, ב]. כתב שהמסתפר על ידי ספר גוי, גורם שמעביר ממנו צלם אלקים. וכן כתב המקובל האלקי רבנו שלום בוזגלו ז"ל במקדש מלך שם. ובספר ראשית חכמה בתוצאות חיים סימן קמ"ב כתב "כי תערו חרב טמאה ואין להעבירה על ראש קודש".

והתקנה לכך כתב הרב הקדוש דבר בעתו שאם אין ברירה יסתפר ויכווין המסתפר בשם אלקים בריבוע. ועיין כל זה בספר שיבת ציון עמוד כ"ט.
ובזה סרה תלונתך על מרדכי שהיה אדם חשוב, ובודאי היו עמו שומרים מטעם המלכות, וגם כיוון כוונות קדושות.
שאלה - 161917
לכבוד הרב שלום רב, איני יודע אם השאלה נכונה, מצד אחד "ומלכות הרשעה תעקר ותשבר" מצד שני "הוי מתפלל בשלומה של מלכות"
וסליחה מהרב שלפעמים אני שואל שאלות שלא במקום מתוך תמימות

תשובה
אתה בעל נפש טהורה, זכה, אוהב להבין את התורה, כמוך יש לנו כאן מאות צדיקים. איני יודע במה אני העבד זכיתי לכך.

דע שאין סתירה בין הדברים, וכבר אמר הנביא ירמיה כ"ט, ז. "דִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְקֹוָק כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם". הרי שאפילו שהחריבו המקדש ושרפו ההיכל והרגו בנו, מצווה אותנו להתפלל שיהיה משטר מסודר ותקין והכל יתפקד, ולא תשרור אנדרלמוסיה חלילה. כי אם חלילה יקרה כן תתקיים אנרכיה ויתרבו הרוצחים, השודדים, המחבלים והפורעים.
ולכן כתב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק א על הפסוק
"שמוני נוטרה את הכרמים. שמוני בארצות הגוים ולבקש רחמים על שלום ארצם, כענין שנאמר (ירמיה כט, ז) ושאלו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה כי בשלומה יהיה לכם שלום, וישראל מבקשין בשלום המלכות ומבקשים רחמים על ארצות הגוים ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה. כרמי שלי ארצי ומלכותי, לא נטרתי כי גלינו מתוכה ואין מלך ואין שר".

אך מאידך גיסא כיוון שחטאנו וגרמנו חורבן בית המקדש וגלות השכינה וישראל, גברה "מלכות הרשעה" היא כח הטומאה למעלה וממנה יונקים שלטונות הרשכ והרצח והפשע בעולם, ויש מרידה במלכות שמים. ועל זה אנחנו מתפללים ומלכות הרשעה מהרה... זו מלכות השטן. וכבר הזהירנו עטרת תפארת ישראל רבנו האר"י ז"ל שבשבוע הבא ביום שלישי ימלאו תמ"ו 446 שנים להסתלקותו זיע"א. כי בימים נוראים כשתאמר "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", אל תתכווין על ממשלה או משטר מסויים, אלא תכווין על ממשלת ס"מ וחבורתו שיסתלקו מהעולם, ומימלא הכל יהיה מוצלח וטוב.
תודה רבה לך ולכל השואלים, אתם גורמים לי עונג רב.
שאלה - 161824
לכבוד הרב
בשנת אבל, משתדל ללכת לשיעורי מוסר בעיר (בעל בית) ולומר קדיש אחריהם. האם במקום אחד מהשיעורים עדיף ללמוד הלכות בחברותא עם עוד אחד? לא יהיה קדיש בסוף מן הסתם..

תשובה
תלמד הלכות. ואל תחשוב שהקדישים הם מצילים את הנפטר, כי התורה היא פי כמה וכמה, ועיין מה שכתב הגאון הצדיק הרב יוסף אומץ יוזפא סימן של"א] "ענין הקדישים וחברכו, תיקון זה אינו אלא ל"עמי הארץ", אבל לימוד תורה מועיל שבעתיים מכל התפילה, ועל ידי הלימוד מכניס את המת לגן עדן, ואם הבן מחדש חידושי תורה אין ערך לכבוד שזוכה אביו על ידי זה בישיבה של מעלה, ולכן על כל בן להשתדל מאוד להרבות בלימוד תורה לפי חכמתו". וראה בצוואת רבה של צפת ת"ו, הרידב"ז ז"ל [נדפסה בסוף השו"ת] לאחר אריכות ימי ושנותי תזהרו ביום שתאמרו קדיש ללמוד דף גמרא באותו יום, ואם חס ושלום תבטלו השיעור "תיזהרו שלא לומר קדיש באותו יום כלל", כי לא תעשו נחת רוח לנשמתי בקדיש בלי לימוד גמרא, תיזהרו בזה!!!" וכאלה הדברים כתב אותו גדול וקדוש מחבר ספר יסוד ושורש העבודה בצוואתו לבניו הרבנים ז"ל.
ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ג יורה דעה סימן כ"ו שכתב "לטעמו האחרון של מרן הב"י, הואיל וכבודו של מקום באמירת הקדיש שפיר אפשר לקיימו ע"י אחרים, והוא ג"כ הרי עונה אמן, וגדול העונה אמן יותר מן המברך. לדעת ר' יוסי בנזיר (נו:), שרבינו תם בתוס' ב"ק (צא:) ד"ה וחייבו, פוסק כמותו. (אלא דהרמב"ם פ"א מה' ברכות הי"א לא פסק כר' יוסי. שכ' ששכר העונה אמן כמברך".
וראה נא מה שכתב גאון עוזנו החיד"א זלה"ה בספרו ברכי יוסף אורח חיים סימן קלב, ב. "מאנה הנחם נפשי כי פשתה המספחת להרבות בקדישים מאד, שאומרים ג' פסוקים ממש וקדיש, וחוזרים לומר ג' פסוקים וקדיש, וכיוצא. והוי כחוכא ואיטלולא. וכמה צווחות צווחו קמאי על זה ואין שומע ואין מקיץ. וגדול בדורנו מורנו הרב חיים אבולעפיא זלה"ה ראה והתקין בעיר איזמיר, כמפורש בתקנותיו אשר בסוף ספרו חנן אלהים, ומי שדבריו נשמעים ימהר לתקן בקהל עדתו".
וכתב מורנו הגאון הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי ט. "כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה, כך יזהר שלא להרבות בקדישים. מיהו אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש יהא שלמא, ואח"כ למד תורה שבע"פ ואומר קדיש על ישראל, או להפך, לית לן בה, שאין בזה מרבה בקדישים".
שאלה - 161810
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. כבודו כתב שלבקש ברכה מרב מותר. רציתי לדעת אם מותר לבקש ממלאך או מצדיק שנפטר?
תשובה
בתלמוד ירושלמי [מסכת ברכות פרק ט, הלכה א] "רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון, אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הדא הוא דכתיב [יואל ג ה] כל אשר יקרא בשם השם ימלט".
והמפרשים הקשו דמצינו בהרבה מקומות שאפשר לבקש מצדיקים? כפי שמצינו במסכת תענית [דף טז עמוד א] "למה יוצאין לבית הקברות? פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא. חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים". וכן אמרו [סוטה לד, ב] "ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבאו מבעי ליה, אמר רבא מלמד, שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. יהושע כבר בקש משה עליו רחמים, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, יה יושיעך מעצת מרגלים".
כן מצינו שמבקשים ממלאכים, כדאיתא [עבודה זרה יז, א] "אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה. אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר ונמקו כל צבא השמים. אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא".

ותירצו דמה שאסור לבקש הוא במי שחושב בדעתו שיש בהם כח לשנות דבר, ואסור לתת מגמתו אל המלאכים או למתים. אבל כאשר שם מגמתו אל הקדוש ברוך הוא ומבקש מהצדיק שיעזור לו בסניגוריא להתפלל עבורו מותר. וכעין זה פירש הגאון מווילנא ז"ל על מה שאומרים בליל שבת קודש למלאכים "ברכעונו לשלום מלאכי השלום", הוא מותר כי אנחנו מזכירים להם שיעשו שליחותם ויבקשו עלינו ויניחו ידיהם על ראשינו ויברכונו.
ועיין עוד שמש צדקה סימן כ"ג. ושו"ת תשובה מאהבה סימן א.
שאלה - 161780
לכבוד הרב שלום רב
אני יליד מרוקו. רציתי לדעת אם עצם העליה לארץ הקדושה מבטלת את מנהגי מרוקו או שאני חייב להמשיך במנהגי. תודה

תשובה
ידידי הנכבד שלום לך, דע כי כל בני המזרח ועדות הספרדים למיניהם ולעדותיהם קיבלו עליהם אבותינו ואבות אבותינו את הוראות מרן השלחן ערוך בכל הארצות. ובפרט כאן בארץ ישראל ארץ הצבי קיבלנו עלינו הוראתו, כתורה מסיני.
וכתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף חושן משפט סימן כה, כ"ט. "ועתה אמת אגיד אשר שמעתי מפום רבנן קדישי ששמעו מפי הרב הגדול מופת הדור מהר"ח אבולעפייא זלה"ה, שקבל מזקני גאוני דור שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן. אלו דבריו ז"ל". גם כתבו כך הגאון המארנ"ח ז"ל [סימן ק"ט] ושו"ת רבנו יעקב אלגאזי ז"ל [יורה דעה סימן ח], ושו"ת הלק"ט [חלק א, סימן קפ"ב] ושו"ת חיים ביד [סימן ק"ח] ושו"ת גינת ורדים [חושן משפט כלל ה, סימן י"ז], "דכל הני אתרי, אתריה דמרן הוא ולכן כוותיה ראוי לנהוג". וכן כתב בית דינו של שלמה אורח חיים סימן ד.

ובהיותי בזה הרציתי הדברים הללו בפני עטרת ראשינו הגאון הגדול והנפלא רבנו שלום משאש ז"ל רבה של ירושלים וסמך ידיו עליהם, והוסיף עוד משלו וביקשני לכתבם בספר בזה הלשון "שגם במרוקו ובארצות המערב כולם קיבלו עליהם הוראות מרן השלחן ערוך, גם באיסור והיתר גם בערווה החמורה, בלא שום פקפוק וערעור, ומה שקיבלו הוא שתי חיבורים בית יוסף ושלחן ערוך, גם קיבלתי שרבי שלמה אבן דנאן ז"ל מחבר הספר "אשר לשלמה", היה צאצאו של רבי שמואל אבן דנאן זיע"א שנולד במרוקו, והוא היה מבין המאתיים רבנים שסמכו על דברי מרן השלחן ערוך וקיבלוהו עליהם בכל אשר יורה".
שאלה - 161772
לכבוד הרב היקר,
ראינו שהרב ענה שאפשר להגיד ק"ש סמוך לחצות בברכה וזה לא הפסק לעשות תיקון חצות אחרי , האם זה לכתחילה ? ואם אפשר המקורות מהיכן למדנו, תודה רבה לרב רפואה שלמה .

תשובה
דע ידידי, שהסכימו כל הפוסקים, שאין ברכת המפיל דומה כברכות הנהנין כגון מזונות, העץ האדמה וכו', אלא היא ברכת השבח על עצם בריאת השינה שהיא לרפואת החיים עלי אדמות. ובדומה לברכות השחר בבוקר שמברך האדם אותם, הגם שלא ישן ולא היו חבלי שינה על עיניו, ולא תנומה על עפעפיו, וכמאמר חז"ל שעל מנהגו של עולם נתקנו.
וכבודו תמה על תשובתי, וחבל שאין נמצא אתו הספר ארחות ציון חלק א שם הובאו המקורות בדברי חז"ל ובפוסקים בענין זה. ואצטט לך כמה מהם בס"ד.
עיין בספר שיירי כנסת הגדולה אורח חיים רל"ט, הגהת הטור ה. שכתב כי אנחנו מברכים אותה כי אין השינה בידינו לישן בכל שעה שנרצה. ועוד היא ברכת השבח על מנהגו של עולם, כשם שגם מי שלא שמע קול השכוי מברך.
וכן מוכח מדברי רב עמרם גאון ז"ל, וכן בשו"ת הגאונים החדשות [סימן כ"ט], והגאון החיד"א ז"ל ברכי יוסף רל"ט, ג. ומהר"י בסאן ז"ל בשו"ת לחמי תודה סימן כ"א, ופתח הדביר חלק ב, סימן קס"ו. והרב יפה ללב חלק א רל"ט כתב שהיה אומרה בלי שם ומלכות, אולם לאחר שעיין בפוסקים נהג לאומרה בשם ומלכות. וכתב הרב חסד לאלפים רל"ט, י, הגה ז. כי מנהג חסידי בית אל בירושלים לא לאמרה כשעבר חצות. ועיין יחוה דעת חלק ד, סימן כ"א. אך אני העבד שמעתי מפיו פה טהור שאמר שלדעתו גם מי שמברך אחר חצות יש לו על מה לסמוך ואין למחות בידו. ומכל שכן שקודם חצות יכול לברך לכתחילה.
שאלה - 161705
לכבוד עט"ר אותו א' פוער פיו שמרן הרב עובדיה לא למד קבלה והוא לומד קבלה.....
תשובה
כל מי שנקרא בגדר תלמיד ואפילו אינו חכם. שלמד ולומד את השו״ת הנפלא והמבהיל בגאוניותו ״יביע אומר״. מוצא שם שליטה מדהימה בכל חלקי התורה הקדושה. בפשט, ברמז, בדרש, ובסוד. שוטה זה נער כסיל שדיבר אינו ראוי כלל לתגובה. כי אינו אפילו יתוש קטן כנגד האריה בתורה, הוא מרן ז״ל אביר הרועים אשר חי בתוכינו.
כמה פעמים נדהמתי בעיונו בשו״ת יביע אומר על שליטה מוחלטת בכל חלקי התורה. וכיצד נושא ונותן בה ובפרט בעניני קבלה עמוקים. אלא שכיוון והוא נאמן מוחלט להלכה. אינו פוסק כהקבלה. אך בעניני תפילה לכל ימי השנה שבתות חגים ומועדים. פוסק ונוהג כפי הקבלה.
וזכורני לפני עשרות שנים יום שבת קודש לאחר התפלה והיום גדול והייתי שותה בצמא את דבריו ביביע אומר ומתפעל כמדי פעם, מצאתי קושיא שהקשה על דברי קבלה. ואמרתי בעיוני אם הייתי לידו הייתי מביא לו דברי הזוהר הקדוש כסיוע. עברתי שתי שורות והנה הביא הדרים בספרו במילואם. אמרתי שנית אם הייתי לידו הייתי מוכיח מספר אור החמה פירוש הרמ״ק לדברים. והנה גם הם מובאים. מאותו יום ידעתי כי מרן ז״ל כל רז לא אניס ליה.
שאלה - 161602
שלום לכבוד הרב
בשולחן ערוך סי' יא, סע' ב, מרן כתב- טוואן נכרי וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמן להרמב"ם פסול ולהרא"ש כשר. לפי מה פוסקים במצב כזה?

תשובה
ישר כוחך על השאלה.
עיין ילקוט יוסף סימן לב וזה לשונו "שדעת הרמב"ם (פ"א מהלכות ציצית הי"ב), דציצית שעשה אותו כותי פסול. ודעת הרא"ש להכשיר. ומרן בש"ע (סי' יא ס"ב) כתב: טוואן נכרי וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמן, להרמב"ם פסול, ולהרא"ש כשר. הגה, ונוהגין שיסייע הישראל מעט, וכדאיתא לקמן גבי תפילין וספר תורה. ע"כ. וכתב בשלחן גבוה (אות ד') דלפי הכלל שבידינו די"א וי"א הלכה כבתרא, גם כאן דעת מרן נוטה לדעת הרא"ש להכשיר. ואמנם בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאה"ע סי' ח' אות ה') הביא בכיו"ב, דכאשר מרן מזכיר דברי הרמב"ם י"א דס"ל כוותיה. וכן פסק בעוד יוסף חי (פרשת נח ס"ג). ורק בשעת הדחק שאין לו מי שטווה לשמן לא איש ולא אשה ישראלית כי אם גוי, יאמר לגוי שיטווה לו החוטין לשם ציצית, והישראל יסייע קצת בטוויה, וגם יעמוד הישראל אצל הטוויה מתחלה ועד סוף, ויכוין ישראל לשם ציצית, ואפ"ה כאשר ימצא לו אח"כ ציציות שטווה אותם ישראל יחליף ציציות אלו. ע"ש. ועיין בכף החיים (סי' יג אות ז', ד"ה ויש) שהאריך בכלל זה דסתם ויש הלכה כיש, ויש אומרים ויש אומרים דהלכה כיש אומרים בתרא. ע"ש. ובספרו קול יעקב (סי' ער"א אות יו"ד) האריך בענין העיבוד בתפילין דיש פלוגתא בזה, ומרן ז"ל למד דין זה בציצית מתפילין. ודעת מרן שם שאם לא סייע הישראל, יש לפסול. והוא הדין לכאן. וכמו שפסק הרמ"א בהגה כאן, דנוהגין שיסייע הישראל מעט, וכדאיתא גבי תפילין. ובכף החיים (סי' יא אות ז') הביא בשם האליה רבה, והגאון רבי זלמן שכתבו, דאפילו להב"ח דסבירא ליה שם לדעת הרא"ש אפילו אם לא סייע כלל הישראל כשר, גבי טויית ציצית, דכל הטויה צריכה להיות לשמה, והוי דומיא דכתיבת הגט דמודי ביה הרא"ש דגוי אדעתא דנפשיה עביד, ומפני כך פסק הב"ח דלא מועיל אפילו בדיעבד בלי סיוע הישראל. וסיים בכף החיים, ובזה נסתלקה קושית האליה רבה על הב"ח וקושית הדגול מרבבה על מרן ז"ל. ע"ש. ושם (אות ח') הביא מה שכתב החיי אדם (כלל יא אות יג), דבשעת הדחק שאין לו מי שיטוה לשמן, יאמר לעכו"ם שיטוה לו חוטין לשם ציצית, והישראל יסייע ג"כ קצת בטויה, וגם יעמוד אצל הטויה ויכוין לשם ציצית. ואין לעשות כן אא"כ אין עבדנין ישראל.
וראה לעיל בהלכות ציצית סי' י"א, [ובשארית יוסף ח"א עמוד רב]. שהבאנו מדברי מרן אאמו"ר בתשובה, והעלה שם, דלענין מעשה, אף שנכון להחמיר, מ"מ כיון שיש אומרים דלא בעינן טויה לשמה, עיין ברכי יוסף בשם הרב המג"ן שכן הוא דעת הרמב"ם. וכן הוא דעת רש"י, ממילא הוה ליה כספק ספיקא. ועכ"פ יסייע עמו ישראל. וכל זה בשעת הדחק, הא לאו הכי אין להקל. וע"ע בספר כתב סופר (סי' ב' וג'). ע"כ. ומינה לנ"ד שג"כ דעת רש"י שאם לא עיבד לשמה כשר, וגם יש מחלוקת אם מהני עיבוד גוי וישראל עומד על גביו, הוה ליה ספק ספיקא. ומ"מ לכתחלה נכון להחמיר לכתחלה שלא יעבדו גוי.
שאלה - 161562
לעט"ר שליט"א האם יש מקור שאכילה בלילות עשרת ימי תשובה או בערב יוהכפ זה תיקון לחטא עץ הדעת עבדכם יוסף חיים
תשובה
דע ידידי, כי אני איש עני וצעיר באלפי ישראל, אין לי יד בתורת הקבלה ובפרט בדברי רבנו האר"י ז"ל, אך אכתוב לך מה ששמעתי ממור אבי ז"ל פה אל פה.
תחילה אקדים לך דברי הגאון רבנו יוסף חיים שכתב בספרו שו"ת תורה לשמה [סימן קמ"ו] "שאלה מי שרוצה להתענות הפסקה ב' ימים וב' לילות רצופים בימים נוראים אם יתענה זה קודם ר"ה או קודם יום הכפורים דהיינו בעשרת ימי תשובה איזה עדיף טפי. יורינו המורה ושכמ"ה.
תשובה יתענה בסוף אלול קודם ר"ה אבל בעי"ת אינו נכון שיתענה בלילה וביום יען כי כתב רבינו הגדול זצ"ל בספר הכונות בדרושי יוה"כ דרוש א' הטעם שצריך להרבות באכילה ובשתיה בערב יוה"כ מפני שאם אינו מרבה באכילה ושתיה ביום זה אינו מתקן כי אם בחינת אותו היום ויצטרך לאכול ביום עשירי שהוא יוה"כ כדי לתקן בחינתו שהוא יסוד ומלכות כי לא תוכל לעלות ולאכול אכילה ושתיה הפנימית עד שתשתלם בבחינת החיצוניות ונמצא כי המרבה באכילה ושתיה ביום ט' ע"י הכונה שלו וע"י הברכות והמצות שעושה באכילתו ושתייתו הגופני מתקן בחי' התשיעי והעשירי ועי"כ יש בה תיקון לשתוכל לעלות ביוה"כ לאכול ולשתות בחי' הפנימיות ע"י התענית ולכן ארז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי כי אכילת התשיעי גורם תיקון התענית עכ"ד זצ"ל וא"כ נמצא כי התיקון נשלם בימים אלו מן ר"ה עד יוה"כ הוא באכילה ושתיה הגופנית והנה ודאי אם לא היה בידינו חבילות עונות מכל ימות השנה שעברה היה מן הראוי שלא נתענה בכל התשעה ימים כולם ונעשה תיקון יותר ע"י הברכות והמצות שנעשה באכילה ושתיה אך הואיל ועונותינו רבו צריכין אנו לתענית בימים שבין ר"ה ליוה"כ חוץ משבת ויום תשיעי כדי לכפר על כל השנה וזה הוא ג"כ נעשה ע"פ הקבלה שקבל מהר"ם גלאנטי ז"ל מרבינו הגדול האר"י זצ"ל וכנז' בספר הכונות הנז' ואנחנו סומכים בתיקון התלוי באכילה ושתיה על אכילה ושתיה שיש לנו בלילות על כן אין נכון להתענות בתוך עי"ת גם בלילות שנמצא אותו היום חסר מן תיקון שיש של הברכות והמצות באכילה ושתיה לגמרי ואיך ישלים זה.
ודע כי בכל לילות של ימי התשובה הנז' נכון לאכול לחם ולא יפטור עצמו במיני מזונות כדי שיברך בהמ"ז =ברכת המזון= שהוא מ"ע =מצות עשה= מן התורה וגם יברך על הכוס וכה יעשה ביום תשיעי בסעודת שחרית ג"כ. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כה דברי הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

ובספרו בן איש חי [שנה ראשונה פרשת נצבים כד]. כתב בעשרת ימי תשובה אין עושין הפסקה של תענית, דאין נכון להתענות בלילה ג"כ מפני שבימים אלו עיקר התקון נעשה ע"י אכילה ושתיה, ולולי שאנחנו מוכרחים להתענות ביום בעבור תקון עונותינו לא היינו מתענים גם ביום, ועתה שאנחנו מתענים ביום אנחנו סומכים להשלים התיקון ע"י אכילה ושתיה שבלילה, ולכן כתוב בספר תורה לשמה שצריך לאכול פת בכל לילה בעי"ת כדי לברך בהמ"ז".

ובהיותינו עסוקים בסוגיא זו, אמר לי מור אבי ז"ל כי הן נודע מה שכתב בשער הכוונות לגבי הבירור והתיקון הנורא הנעשה בעשרת ימי תשובה, בבנין ספירת המלכות של השנה החדשה, כי בכל יום נברר ונתקן חלק אחד מספירותיה עד ערב יום הכיפורים. וכנזכר בשער הכוונות [ד"ק ע"ג] באורך מה נעשה על ידי אכילה ושתיה בכל יום, ובפרט בעשרת ימי תשובה כי זו"ן ניזונים מאכילתינו ושתיתינו מהרוחניות שבהם. עוד האריך שם [ד"ק ע"ד] מה נעשה בערב יום הכיפורים על ידי אכילתינו ושתייתינו. כי מתקן ספירת ההוד של יום התשיעי, וגם יסוד ומלכות של העשירי.

וזה שאמר לי מור אבא ז"ל כי הוא שימש את רבנו יעקב חיים ז"ל בנו של הרב בן איש חי לאחר פטירת אביו ז"ל, כי היה תלמידו בתלמוד תורה ולמד אצלו גמרא, וסיפר לו רבי יעקב על מור אביו שהיה מנהגו של אביו בעשרת ימי תשובה להתענות כל הימים, כפי שתמצא בספרו לשון חכמים. ובלילות היה אוכל פת אפויה שהרבנית היתה אופה לו במיוחד כדי להשלים התיקון השייך לאותו יום.עוד גילה לי דבר מבהיל, כי מנהגו של הבן איש חי כל ימי השנה בחול שהיה אוכל מצות דקות הנקראות "ג'ראדוק", ומברך עליהם מזונות ולאחריהם על המחיה, אפס בגלל הזמן שהיה יקר לו מאוד בכתיבת חיבוריו, אך בלילות עשרת ימי תשובה וכן בערב יום הכיפורים היה נוטל ידיו ואוכל פת גמורה ומברך עליה המוציא לקיים דברי רבנו האר"י החי. אך לא שמעתי בענין תיקון חטא עץ הדעת, אלא בירור הכללי הנעשה ומסתמא גם לזה התכוונו.
תזכה למצוות שעוררת אותי בענין נפלא זה. והשם יתברך יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים סלה.
שאלה - 161480
לכבוד הרב שליט"א, מדוע.... והאם אנחנו צריכים להיכנע לדבריהם?
תשובה
ידידי, חביבי, אהובי ורעי, השם ישמרך. מאוד הצטערתי לקרוא בצאת תענית י"ז בתמוז את דבריך שנכתבו בתמימות, בהם פיקפקת בגדולי ישראל, והרהרת אחריהם ואחרי הוראתם, ואני מחקתי כמה דברים אסורים והם בגדר כפירה. וזאת מפני שלצערינו היום הרחוב משפיע, ודיעות הכפרניות הנשמעות בשווקים אצל התגרנים חודרות אל בתי המדרש. גם חומות בתי המדרש נפרצו בעקבתא דמשיחא.

ידעת כי איני מכירך, אך אוהב אותך אני ככל אדם מישראל, דע ידידי אהובי, אם אכתוב דברי תוכחה, לא אליך הינם מכוונים אלא לכלל ובעיקר לעצמי, כי כולנו צריכים חיזוק בדברי חכמים, כי כבוד התורה וחכמיה ירד בדורינו פלאים, ואין הבריות מבחינים בין עובד אלקים לבין מי שלא עבדו. ועל זה חרבה ירושלים. כמאמרם בתלמוד בבלי [שבת קי"ט, ב] "אמר רבי יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר [ישעיה כ"ד, ב] וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ. מה כתיב בתריה הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז תִּבּוֹז כִּי יְקֹוָק דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".

בתוספתא מסכת ראש השנה [פרק א, הלכה י"ח] למה לא סיפר שמותן של צדיקים שלא יהא כל אחד ואחד אומ' הריני בא להקיש את ר' פלוני לאלדד ומידד הריני מקיש את ר' פלוני לנדב ואביהוא וכן הוא אומ' ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואומ' וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל זה גדעון בדן זה שמשון יפתח כמשמעו ואומ' משה ואהרן בכהניו וגו' שקל הכתוב שלשה קלי עולם בין שלשה גדולי עולם, ללמדך שבית דינו של ירובעל גדול לפני המקום כבית דינו של משה, ובית דינו של יפתח גדול לפני המקום כבית דינו של שמואל, להודיעך שכל מי שנתמנה פרנס על הצבור אפילו קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים. וכן הוא אומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וגו' אין לך אלא שופט שבדורך".
וראה גם ראה מה שכתב בספר החינוך [מצוה תצ"ה] "ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה [ראש השנה כ"ה ע"ב] ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו.
ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו מבטל עשה זה. וענשו גדול מאד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת".

ועיין מה שכתב הגאון הצדיק בשו"ת חתם סופר [חלק ד אבן העזר ב סימן קב] "ונמצא דברי מהר"י קארו בשתי ספריו מכוונין במקומו ואם אולי הרב בית יוסף לא כיוון לזה, מכל מקום האלקים אנה לידו להמתיק בלשון קולמסו שיהיה אותו הצדיק ניצל מאותו השגיאות כי כן אורחות נותן התורה יתברך שמו עם כל עוסקי תורתו לשמה להכחיד תחת לשון קולמוסם והצלה משגיאותינו ואם יתורצו בדוחק על כל פנים לא תצא תקלה מתחת ידם. וכן כתב בתומים סי' כ"ה.
ואעתיק לך לשון הגאון רבנו יהונתן אייבשיץ ז"ל בספר התומים [סימן כ"ה] "ומי לנו גדול מרבינו מהר"י קארו ז"ל אשר ממש מיום רבה ורב יוסף לא קם כיוסף הזה, סיני ועוקר הרים זקן ויושב בישיבה, ומכל מקום אמר בהקדמתו כי אין בידו להכריע בכח הראיה בין הפוסקים, רק אחרי רבים בבנין ובמנין להטות, וכך יפה לנו, ובגלל כן אף אני אשים לפי מחסום מבלי להאריך בסימן הזה בענין דיעות הפוסקים ז"ל, רק אבא בקצרה מה שנוגע לדינא הנזכר במחבר והגהה".

ואין רצוני להאריך עוד בענין זה, אך דע ידידי, כי אנחנו הספרדים ובני עדות המזרח, הקדוש ברוך הוא ברחמיו המרובים על דורינו זה, נתן לנו את הגאון הגדול מרביץ תורה ברבים זה כ - 65 שנה את חכם שלום כהן שליט"א יחי שמו לעד, ונתן בו חכמה ותבונה, דעת ויראת אלקים. אני העבד למדתי אצלו תורה בילדותי בהיותי בן 6 שנים, בתלמוד תורה, ועד היום אני זוכר כל מילה ואות שהיה אומר ומלמד, נטע בנו יראת השם, קדושה וטהרה, מסר נפשו על הרבצת התורה, ומונה על ידי גדולי הדורות שלפנינו ושלפני פנינו, גודר גדר ועומד בפרץ, לוחם מלחמות השם, בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, זקנים וישישים, חורשי חרשים, אביו הקדוש והטהור מלאך השם צבאות זקן המקובלים אשר בירושלים העיר רבתי עם שרתי במדינות. חכם אפרים כהן ז"ל, אשר שמעו הלך בכל העולם כולו, תלמיד מובהק להגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בעל הבן איש חי.
הידעת כמה פעמים חכם שלום סיים את הש"ס? השמעת מפיו אי פעם שיעור תורני? או את דברות קדשו בתורה, בהלכה, באגדה, במוסר, להבות אש מפיו יהלוכו, זיקוקין די נור שפתיו יביעו, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש. אוהב ישראל מאין כמוהו, קנאי לתורה וליראה אין שני לו. אלפים רבים של תלמידים העמיד בכל העולם כולו, כמה זכויות יש לו. גם הידעת את גדולתו של הגאון הגדול ראש ישיבת פונוביז' המעטירה הוא רבנו גרשם אדלשטיין שליט"א יחשל"א? כמה תורה הרביץ בישראל? איזה צלילות דעת, איזו מחשבה ישרה, חכמה מפוארה, מבהיל הרעיון, וחבירו הענק רבנו חיים קנייבסקי שליט"א, בקי בכל התורה כולה, בנם של קדושים, אראלים ותרשישים. האם חס ושלום כולם חלילה טועים? ורק איזה אברך צעיר שקשקש לך באזניך הוא היודע?

ושים נגד עיניך דברי הגאון החתם סופר כתב בכמה מקומות בספריו וציטטנו דבריו לעיל, כי רוח השם יתברך שורה ונחה בפיהם של גדולי ישראל, וכשבאים לפסוק, להורות, להחליט, להדריך, להוביל, השם יתברך שם בפיהם דבריו לבלתי ישגו ולא יטעו חלילה, כי הם השומרים עלינו, על התורה וקיומה, וחלילה לפקפק ולחשוב אפילו מחשבה כהוא זה שמא תבוא תקלה על ידם, יען חפץ השם בישראל עמו, כי שמו נקרא עלינו. חזור בך ידידי מכל אשר דיברת ומה שיצא מפיך, כי שגגה היא, בטוחני שאם הדברים הללו היו נגד עיניך ותחת ידך לא היית כותב דבריך אלה.
החותם בברכת שים "שלום" טובה וברכה. בן ציון.
שאלה - 161471
שלום לכבוד הרב
קנינו בית חדש מקבלן ולא מספיקים לעשות חנוכת בית מייד שנכנסים.האם מותר לישון מספר ימים עד לחנוכת בית בצורה מכובדת?תודה לרב

תשובה
ידידי היקר, אמור לי בבקשה עד מתי נהיה עבדים לבני אדם? ברית מילה באולם אחר הצהריים בגלל הדודה. חינה בגלל הסבתא. בריתה בגלל השכנה. וחנוכת הבית בגלל החבירות.

מהו חנוכת הבית? כשאדם נכנס לבית חדש המנהג הוא שמקבץ עשרה גברים יראי השם תלמידי חכמים ועוסקים בבית בתורה כמה שעות כדי לחנוך את הבית בדברי תורה. ומתפללים שבבית הזה תשרה השכינה, הקדושה והתורה הקדושה. ויורחקו מאותה דירה כל מרעין בישין, ואם יהיו שם ליצן אחד או שנים, או אנשים שאינם שומרי מצוות הפסיד הכל. לכן היו אבותינו מקפידים בזה ביותר להזמין עשרה תלמידי חכמים לביתם לתת להם צדקה במתנה הגונה ומכובדת כדי שתחול הברכה בבית וביושביו.
הגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו עבודת הקודש סדר קריאה ולימוד עם תפלה יקרה, גם סידר סדר לימוד הגון ונכון של מסכתות משנה, דברי התלמוד, הרמב"ם ז"ל, דברי הזוהר הקדוש על דירת האדם, והכל נעשה בקדושה ובטהרה. אלא שלצערינו הרב החלו בשנים האחרונות ככל המנהגים הקדושים והמקוריים, לחלל את הקודש, והפכו את חנוכת הבית לחגיגה מעורבת עם מתנות יקרות, הצגת הבית ורהיטיו לנקר עיני המבקרים, והכל נגד רוח התורה הקדושה והיהדות הצרופה, ובזה מחטיאים את המטרה, וכשמתחילים הבעיות שם נוצרת אנדרלמוסיה שלימה ומעגל קסמים ומחול שדים שאין לו סוף.

אם כן מה עושים עתה כאשר כל החוגגות והחוגגים יקפצו עליכם? מדוע אינכם מזמינים אותם הרי הם אלה המעמידים פני אוהבים ובליבם אינם אלא אויבים? התשובה פשוטה ביותר, היום, מחר או מחרתיים לכל המאוחר, בשקט בשקט מזמינים 10 אברכים עניים צנועים ולמדנים, והם יבואו לביתכם וילמדו שם תורה ורק תורה למשך לפחות שעתיים, את לימוד הגמרא שלהם בכולל, וגם ובעיקר את ספר "ברית עולם" לימוד לחנוכת הבית מראשיתו ועד סופו ללא דילוגים, ללא קיצורים, ללא חלוקות, בצורה הכי רצינית, יקבלו מתנה הגונה וזו צדקה שתגן עליכם ועל יושבי הבית שלא יאונה לכם כל רע. וגם אם אין אתם מתכוונים להתחיל לגור עתה בדירה.

בעוד כמה שבועות לאחר עבור תשעה באב, אם אתם דווקא מתעקשים ומאוד רוצים "לחגוג". אז תחגגו. אבל על לימוד תורה בעשרה קודם המגורים אם אתם רציניים ולא מחפשים צרות לא מוותרים, הרבה עשו כך והצליחו. תודה על ההקשבה.
שאלה - 161459
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. יורנו המורה לצדקה מה עלינו לעשות היום בצהריים להתאבל על החורבן. ומה קוראים?
תשובה
כתב רבנו האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות בסוף דרוש חג השבועות.
"ענין בין המצרים והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האדם. וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי' בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים עליה".

וכן כתב המקובל רבנו עמנואל חי ריקי ז"ל השם יקום דמו בספרו משנת חסידים [מסכת תמוז ואב פרק א, משנה ו] "וכל אותם הימים של בין המצרים ישב בארץ אחר חצי יום ויבכה ויקונן מעט על חרבן הבית".

והגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו מורה באצבע [ח, רכ"ט] בין המצרים יזהר מאוד במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, ויאמר תיקון חצות בבכיה, כי כל העולמות מצטערים בחורבן הבית והכל תלוי בתשובה, ובעוונותינו הרבים כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו [ירושלמי יומא פרק א, הלכה ה], ונוסף צער בדור האחרון ואם יתבונן בזה יקרע סגור לבו".
וכתב עוד בספרו שם הגדולים [ספרים, ק, צ"ה] "ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל. ויש חברת אנשי חיל שקמים מבתיהם כל לילה בחצות למדרש קדוש ואומרים תיקון חצות וקינ"ת סופרים תרבה הן נותנין אוני"ן תאניה ואניה. ומרגלא בפומייהו דרבנן אשרי כל חוצ"י לומר תקון חצות הנז'. ובימי בין המצרים בבהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל. וכמה פרישות נוהגים הת"ח בימי בין המצרים ככל חומרות הנמצאים בספרים ויותר ויותר".

ובאיגרות הרמ"ז ז"ל [סימן י"ז] כתב "שאלת ממני הסדר שעושים בארץ ישראל בבין המצרים והוא, כי בתיקון של הלילה וכו', ובכל יום אחר חצות אומרים על נהרות בבל, ומזמור לאסף, וזכור השם מה היה לנו, והבט משמים וראה, ושתי קינות גם כן מעוטפים".
ועיין עוד במנהגי רבנו אברהם גלאנטי ז"ל, וזכור לאברהם אורח חיים סימן ט, ושמור שארית ד"ז ע"ב, והרב מגן אברהם תקנ"א, מ"ה. וארץ חיים שם י"ח, ושער המפקד חלק א ד"ו, ע"ב. וברית כהונה אורח חיים ב, י"א, והרב באר היטב תקנ"א מ. ורוח חיים שם ו. ואליה רבה תקמ"ט, ד.

וכן היה מנהג ירושלים זה מאות שנים וטבריה חברון וצפת. ובהרבה מדינות במזרח, וגדולי הרבנים בישיבת פורת יוסף היו מתאספים כולם מקטני קטנים ועד גדולי ההוראה וחכמי הקבלה וקוראים בקול אחד המשבר הלבבות בבכיה עצומה, כולם יושבים לארץ ובוכים כחצי שעה, וזה זוכר אני עוד בהיותי ילד בן 10 שנים. גם בכל השווקים היו מסתובבים ומכריזים תיקון חצות ומתאספים כל הסוחרים, הפועלים, מוכרי הירקות בפינה מיוחדת בשוק וקוראים כולם סדר תיקון חצות, הן בשוק מחנה יהודה שנוסד על ידי צדיקים והן בשווקי הבוכרים, בית ישראל ומאה שערים ועוד. זיע"א.

ויזכור כל אחד מאתנו, את חורבן בית ראשון שלמעלה ממיליון איש ואשה נטבחו בו, וכמה תינוקות מהם, ואיך היה ירמיה הנביא עליו השלום מלקט כל הדרך לנהרות בבל חלקי איברים ידים ורגלים, אפילו שהיה כהן, בוכה מנשק אותם וקוברם. את בית שני וההרוגים הרבים, את עשרה הרוגי מלכות שהיו בגיל סביבות 100 שנה, ונרצחו באכזריות ואת רבי עקיבא מאור עיננו שהיה בן 120 ביום הכיפורים והתעללו בו.
גם נזכור מה קורה עתה אתנו, איך ירדנו במוסר במידות ובדרך ארץ, את הכותל המערבי שריד בית מקדשינו איך מחולל על ידי רשעים בחיפוי השלטונות הכופרים בתורה הקדושה, את השבת הנרמסת, את ההתבוללות ונישואי גויים, את השנאה לתורה וללומדיה, את עזיבת המצוות, את הבנים והבנות היקרים של עם קדוש איך יוצאים מהדרך הנכונה. את האסונות הנוראים, את החולים הנאנקים, את העניים האומללים, את האלמנות והיתומים, את הזוגות המייחלים לבנים, את הרווקים והרווקות היושבים בדד, כי כל זה אנחנו גורמים בעוונותינו והגלות נמשכת. וככל שנרבה בבכיה, תאניה ואניה, תמצח בקרוב הגאולה, לא מתייאשים, לא נשברים, איתנים וחזקים, כי עליו אנחנו סומכים, ובו הננו בוטחים.
ונהגו לומר עוד שתי קינות "קול ברמה נשמע ביללה קול נהי מציון המהוללה". ו"על היכלי אבכה יומם ולילה". והשם ירחם עלינו ויגאלינו בקרוב. היום אחד בשבת קודש צום י"ז בתמוז דחוי התשע"ח.
הכותב בדמע ומתפלל עליכם, בן ציון.
שאלה - 161327
לכבוד הרב מוצפי שליט"א ישנו כולל חצי יום של בעלי בתים לומדים שם דף היומי ואח"כ ספר עץ חיים וכדומה.האם ככה צריך?
תשובה
החשבת שלימוד עץ חיים הוא לכל דכפין?
הנה לכבודך אעתיק לך דברים אחדים מספר עץ חיים.
"הקדמה למוהרח"ו זלה"ה אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונטרסים אלו לידו שיקרא הקדמה זאת ואם אותה נפשו לבוא בחדרת החכמה זאת יקבל עליו לגמור ולקיים כל מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא אליו היזק בגופו ונפשו ובכל אשר לו ולא לאחרים תחת רודפו טוב והבא לטהר ולקרב, ראשית הכל יראת ה' להשיג יראת העונש כי יראת הרוממו' שהוא יראה הפנימית לא ישיגוהו רק מתוך גדלות החכמה ועיקר מגמתו בידיעה הזה יהי' לבער קוצים מן הכרם כי לכן נקראים העוסקים בחכמה הזאת מחצדי חקלא ובודאי שיתעוררו הקליפות נגדו לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא לבוא לידי חטא אפי' שוגג שלא יהיה להם שייכות בו לכן צריך ליזהר מהקלות כי הקב"ה מדרדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע וצריך הזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום בקש שלום צריך להיות רודף שלום ולא להקפיד בביתו על דבר קטן וגדול וכל שכן שלא יכעוס ח"ו:
וצריך להתרחק בתכלית הריחוק סור מרע:
א ליזהר בכל דקדוקי מצות ואפילו בדברי חכמים שהם בכלל לא תסור:
ב לתקן המעוות קודם שיבא לעוה"ב:
ג יזהר מהכעס אפי' בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל ועיקר:
ד גם צריך ליזהר מהגאוה ובפרט בענין הלכה כי גדול כחה והגאוה בזה עון פלילי:
ה בכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה':
ו גם יטבול בעת הצורך לו:
ז גם יקדש את עצמו בתשמיש..:
ח שלא יעבור כל לילה ויחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ויתודה:
ט גם ימעט בעסקיו ואם אין לו פרנסה כי אם על ידי משא ומתן, יכין יום שלישי ויום רביעי מחצי היום ואילך ובכוונה שהוא לעבודת בוראו.
י כל דבור שאינו של מצוה והכרחי יהיה זהיר ממנו ואפי' דבר מצוה ימנע בשעת התפלה":
שאלה - 161186
לרב היקר, אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון, כי אנחנו בצער גדול, ושמעתי מפי כת"ר כי תפלה בתענית מועילה מאוד, ורציתי הסכמה לשמועה זו.
תשובה
כך כתב מאור עיננו המקובל הנורא רבנו אברהם אזולאי ז"ל בספרו חסד לאברהם. ועיין בספר הפוסק המפורסם מקודם 450 שנה אב"ד צפת רבנו משה טראני המכונה המבי"ט בספרו בית אלקים שער התפילה פרק י"ג שם כתב כדלהלן.
"התפלה בתענית היא מועילה הרבה. גם כי תהיה תפלה קודם אכילה, כי כל תפלת שחרית היא בתענית (ברכות י') שאסור לו לאדם לאכול קודם שיתפלל, עכ"ז בהיות התענית מקובל מאתמול גם התפלה קרובה להיות מקובלת, כמו שנאמר לדניאל (דניאל יו"ד) אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך. נראה כי מעת הכנעת לבו של אדם לפני האל ית' וקבלת תעניתו דבריו נשמעים. וענין נשמעו דבריך מורה על צורך כוונת הלב בתפלה. כי מי שמכוון בדברי התפלה שמתפלל תפלתו נשמעת. וכמ"ש מן היום אשר נתת את לבך וכו', כלומר כיון שיש כוונת הלב הדברים נשמעים. עוד הורה במה שאמר נשמעו דבריך ועדין לא דיבר דברי התפלה עד ימי התענית, כי לא לבד על תכלית תעניתו נענה האדם מן היום שנותן את לבו להתענות, אלא גם בדברים הפרטיים של אותו דבר, מדאמר נשמעו דבריך ולא אמר נשמעו תחנוניך. הנה נתבאר כי מצד קבלתו על נפשו עינויו הרי הוא כמצטער מעתה, שטבע האדם הוא להצטער ולדאוג על הצער העתיד לבא טרם בואו. ולזה נענה מאותו העת, על תנאי שישלים צערו ועינויו כמו שאמר נשמעו דבריך, כלומר מה שאתה עתיד לדבר בתפלת תעניתך. והוא ענין העינוי. וכמ"ש הנביא (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע".

עוד כתב שם "ומעלת התפלה בתענית מכמה פנים. הראשון שיש בו הוראה גדולה שמורה ומודה לענין הקרבן יותר משאר התפלות, בהיות חלבו ודמו מתמעט בתענית ההוא, מורה לקרבן שנזרק חלבו ודמו ע"ג המזבח והוא עומד ומתפלל. באופן שנחשב יותר מהקרבן שהוא כאלו מקריב קצת עצמו לעבודת האל, ונוסף עליו תפלתו הגונה בהיותו בתענית שהגוף והלב יחד עובדים האל יתברך בגוף ונפש. כי עינוי הגוף הוא ג"כ עינוי לנפש. וכמו שאמר הכתוב בענין הנזיר (במדבר ו') מאשר חטא על הנפש (נזיר ד' י"ט) שציער עצמו מן היין, ואופן צער הנפש בעינוי הגוף הוא, כי כמו שאין לנפש קיום והעמדה בגוף כשאינו שלם, אלא כשיקרה לגוף מקרה שיסכן אותו, הנפש מסתלקת ממנו, כן בכל מה שהגוף מצטער בו, גם הנפש מצטערת, ועיקר התפלה היא בנפש. כמו שכתוב (שמואל א' א') ואשפוך את נפשי לפני ה', ולכך אמר דוד (תהלים ל"ה) עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב, כי כיון שהעינוי הוא לנפש, התפלה תהיה מוצלחת, ותשוב פריה על חיקו להטיב לו.
השני מצד התפלה שהיא נאמרה בכוונה יותר ביום התענית מיום אחר, לשתי סבות, הראשונה בהיות לבו פנוי ומחשבתו נכונה מצד היות גופו ריקן ונקי מלאכול ולשתות המטרידים מחשבתו וכוונתו, השנית מצד התעוררות לבו בתשובה בהיותו מתענה וחשבו בלבו כי אין חפץ לה' בעינוי וצער גוף האדם כאומרם די לך מה שאסרה תורה, אלא עינוי הגוף הוא כדי שיתן אל לבו שחטא וישוב בתשובה שלימה לפני האל ית' בדברים שבינו לבין הבריות בענין הממון, כי על פת לחם יפשע גבר, וביום התענית יאמר בלבו על מה אני חומס וגוזל, כמו שאני מתענה היום כן אוכל להסתפק בארוחת ירק ברוב הימים, וכן בעבירות שבינו לבין המקום, בין אותם שהם עבירות גופניות, בין אותם שהם עבירות נפשיות. יתן אל לבו לשוב בתשובה שלימה מהם בהתענותו והצטער גופו ונפשו שחטא בהם".
והשם יתברך יקבל תפילתך עם תפילות כל ישראל ברחמים וברצון.
שאלה - 161057
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
דעת גדולים הייתה להתיר לכהנים להכנס למערת המכפלה. בכמה הזדמנויות ראיתי שהרב אסר זאת, אך לא ראיתי הסבר. האם באחד מספריו יש התייחסות?

תשובה
מחילה כבודו נקט עמדה חד צדדית בנושא. תחילת כל הסברת תוך כדי דיבור כי במערה טמונים עשרות כדי חרס גדושות עצמות מתים שהיו מובאים מחו"ל בעיקר מספרד, וכפי שכתב רבנו בנימין מטודילה ז"ל בספרו "מסעות בנימין". מפני שמצאו במקורות וגם בזוהר הקדוש כי תחית המתים תתחיל ממערת המכפלה.
שנית כתבנו על כך בס"ד באורך בשו"ת מבשרת ציון חלק ג - ד. עיין שם.
שלישית כבודו מתעלם מכך כי רבו האוסרים. כפי שתמצא בתלמוד ובספרי הפוסקים.
א, עיין בבא בתרא נ"ח, א, רבי בנאה היה מציין מערות קבורה וכן מערת המכפלה בשביל הכהנים.
ב, סוכה כ"ה, ב. ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. והיו נושאי ארונו של יוסף, והוא ראש לצדיקים.
ג, הריטב"א מגילה ג, ב.
ד, תוספות בבא מציעא קי"ד, א.
ה, שות הרא"ש כלל ל, סימן א.
ו, הראב"ד בספר האשכול חלק ב, עמוד קע"ד.
ז, שו"ת בתי כהונה חלק א, סימן כ"ג.
ח, ספר ההפלאה בפנים יפות פרשת חקת.
ט, רבנו שמואל גרמיזאן ז"ל בשו"ת משפטי צדק סימן ע"ו.
י, רבנו יעקב חאגיז בשו"ת הלק"ט חלק א, סימן קע"ז.
יא, הנודע ביהודה בדגול מרבבה יורה דעה סימן שע"ב.
יב, החתם סופר יורה דעה סימן של"ט.
יג, שו"ת זית רענן חלק ב יורה דעה סימן כ"ו.
יד, הגאון השדי חמד מערכת ט, כלל מ"ד.
טו, רבנו שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת תלילתאי יורה דעה חלק ב סימן רל"א.
טז, גנזי חיים מערכת ת, אות ל.
יז, חכמת אדם בהקדמת עערי צדק.
יח, מורנו הגאון רבי יעקב חי זריהן ז"ל רבה של טבריה בשו"ת ביכורי יעקב סימן כ. יצא חוצץ נגד המקילים בזה.
יט, שו"ת ישכיל עבדי חלק ח במילואים דקצ"ב, ע"ב.
כ, שו"ת יביע אומר חלק ד, יורה דעה סימן ל"ה.
כא, שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן נח.
כב, שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן רו.
שאלה - 161039
לכבוד הרב שלום רב.כבודו מזכיר הרבה את הרמ"ע מפאנו ז"ל. אם זו אינה טירחא עליכם לומר לנו מעט עליו ואימתי חי?
תשובה
נגעת לי ידידי בציפור נפשי, כי הוא אחד האישים הקרובים והאהובים לי מאוד. גם פעמים רבות שמעתי ממורי אבי ז"ל שאמר עליו ועל עוד כמה גדולי הדורות שהעריצם מאוד, משום שהיו ענקים בהלכה וגם בקבלה. כי לא רבים זכו לכך.
ובכן הרמ"ע מפאנו ז"ל שמו היה מנחם עזריה מוצא משפחתו מהעיר פאנו באיטליה. נולד בשנת ש"ח [1548] ונפטר שם ד באב שנת ש"פ [1620], היה דבק בחיבורי המקובל הענק הרמ"ק ז"ל והיה בקי מאוד בספריו. הוא עצמו כתב חיבורים לאין מספר ביניהם שו"ת הרמ"ע מפאנו, וספר אלפסי זוטא שהוא קיצור הלכות להרי"ף ז"ל.
גדולי הדורות מתקופתו והלאה חיבבוהו והעריצוהו. בפרט הגאון החיד"א ז"ל שמזכיר אותו יותר מאלף פעמים!!! המהרי"ט אלגאזי ז"ל, רבנו עקיבא אייגר והחתם סופר ועוד רבים.
כתב רבנו החיד"א ז"ל בספרו שם הגדולים מערכת גדולים אות מ "הרמ"ע (מנחם עזריה) מפאנו בזמן מרן ומהר"ם פאדוב"ה וסיעתם תלמיד הרב מהר"ר ישמעאל חנינה. ובזבז אלף סיקיני להעתיק כתבי הרב מהר"ם קורדוביר"ו כמ"ש בס' מצרף לחכמה. ומהר"י לומברוזו בפירושו ריש איוב כתב שראה ושמע אצל רבו הרמ"ע המגיד. וחיבר תשובות ונדפסו וסידר תקוני תשובה מהרב זצ"ל ונדפסו בראשית חכמה הקצר. וסידר סדר עבודה למועדים ע"ד שסידר מהר"ם די לונזאנו לחול ושבת. וחיבר עשרה מאמרות ונדפסו מאמר חקור דין אם כל חי. מאמר העתים מאמר המדות. עולם קטן. ואלו נדפסו עם פירוש ומאמר יונת אלם נדפס בלי פי'. ואני ראיתי בכ"י מאמר הטוטפות. מאמר המילואים. מאמר שבתות ה' וכיוצא ועוד חיבר בקבלה הרבה ועלה לשמים שנת הש"ף:
הרמ"ע מפאנו היה תלמיד בחכמת האמת ממהר"י סרוק כמ"ש במאמר אם כל חי ח"א סי' טו"ב ומלבד המאמרות כ"י שזכרתי לעיל הגם הלום ראיתי מאמר צבאות ה' נדפס בעיר האמבורגו שנת תכ"ג. ובכ"י ראיתי מאה קשיטה. יונת אלם ח"ב מאמר הנפש. שברי לוחות. ועוד ראיתי לו ז"ל ספר אלפסי זוטא כ"י קצור רב אלפס שאין בו שום שקלא וטריא רק אותה המימרא שהיא ההלכה. והוא ספר נחמד בלשון וסדר צח וברור כלשון הרי"ף. וכמה דינים הוסיף מדעתו הרחבה בדברים מועטים מובלעים בתוך דיני הש"ס. וכמה הלכות מקדשים שבתוך הש"ס מסדר מועד בגמרא דהרי"ף השמיטן. הרב ז"ל כתבינהו להלכותיהן בלשון ברור כנעם שיח הרי"ף. ועוד ראיתי בכ"י שחיבר מאמר היסודות ומאמר הרקיעים ומאמר מעין גנים. ועוד ראיתי כמה ליקוטים ופרושים מהרמ"ע בכ"י. ועוד חיבר קונטרס ימין ה' רוממה על הקפת הלולב. והרב מהר"י סאמיגה חיבר דרך ימין נגדו בתוקף גדול. וכתוב בס' מצרף לחכמה תשובת הרמ"ע בלשון הזה דף פ"ד שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב תשובה אני אני הוא דחתום בי רבנן מ"ע זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון וזו תשובה נצחת לכל מה שנכתב ולכל מה שעתיד ליכתב נגד ימין רוממה דידן כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות כי האמת יורה דרכי ליראי ה' ולחושבי שמו אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה עכ"ל ומה מתקו אמרי קדוש זכותו יגן עלינו:
הרמ"ע ז"ל. כבר נכתב בקונטרסים שקדמו כמה מאמרות שחיבר. ועתה מצאתי בכ"י רוב הספרים שחיבר ואמרתי להעתיקו והגם שרבים כבר נכתבו מקדם. א) מאמר חקור דין. ב) מאמר אם כל חי. ג) מאמר המדות. ד) מאמר העתים. ה) מאמר עולם קטן. ואלו נדפסו עם פי' יד יהודה. ו) מאמר צבאות ה' ונדפס. ז) מאמר מאה קשיטה כ"י. ח) מאמר המילואים כ"י ט) מאמר הרקיעים כ"י. י) מאמר הנפש כ"י. יא) מאמר היסודות כ"י. יב) מאמר שבתות ה' כ"י. יג) מאמר הטוטפות כ"י. יד) יין הרקח כ"י. טו) שברי לוחות כ"י. טז) עסיס רמונים נדפס. יז) יונת אלם נדפס. יח) כנפי יונה נדפס עתה בפולין. יט) ימין ה' רוממה נדפס. כ) ימין ה' עושה חיל. כא) פלח הרמון נדפס. כב) שפת אמת. כג) מעין גנים כ"י. כד) אלפסי זוטא כ"י. כה) שו"ת נדפס. כו) ליקוטים כ"י. כז) גלגול נשמות נדפס. כח) תקוני תשובה נדפס".
שאלה - 161036
לכבוד הרב שלום רב
לגבי אכילת דגים וחלב למה בדיעבד מותר בחמאה ובגבינה אסור ? מה ההבדל בין חמאה וגבינה ולמה ?

תשובה
אין לנו מספיק דעת להבין הכל, ועל זה אנחנו מתפללים כל יום שלש פעמים "חונן הדעת". ובכדי לתת לך ולחברנו הקוראים מעט דבש מדברי רבותינו אעתיק לך דברי הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל.
כתב בשו"ת רב פעלים [חלק ב, יורה דעה סימן י] "בדגים עם חלב מפורש בדברי מרן ז"ל בב"י סי' פ"ז, דאין לאכול מפני הסכנה, וכן כתב בלבוש, ועיין ש"ך וט"ז וכנה"ג הגהב"י אות י"ט, אך בספר חנוך בית יאודה סי' ס"א איתא, דוקא בחלב אסור, אבל בחמאה לית לן בה, וכ"כ בית לחם יהודה דלא אסר מרן אלא בחלב, אבל בחמאה או בשומן הצף ע"ג חלב לית לן בה, והרב פתחי תשובה כתב בשם רבינו בחיי ז"ל, דיש סכנה בדג עם גבינה, והוא הדין עם חלב, וכתב באדני פז, דגים עם חמאה שרי כיון דכל העולם עושים כן.

ובסיום דבריו כתב "אנחנו יש לנו לחוש לזה לאסור דגים, בין עם גבינה בין בחמאה, ועוד המנהג פשוט וידוע פה עירנו בגדאד, דאין אוכלים דגים מטוגנים בחמאה, ורק הגוים אוכלים כן, ושמענו שבכפרים שאין להם שמן שומשמין מטגנים דגים בחמאה, ואין לסמוך על מנהגם בזה, דעבדי מחמת חסרון ידיעה, מיהו אם חיותם תלוי בכך, יש להעלים עין מהם, ואין למחות בידם, אבל בתוך עירנו ודאי נמחה ביד מי שרוצה לאכול דגים מטוגנים בחמאה, והשם יתברך יאיר עינינו באור תורתו, אמן כן יהי רצון.
תודה לך.
שאלה - 161015
לכבוד הרב שליט"א. מחילה שהנני מטריח שנית. נבקש סיכום הענין בתפילת ערבית עם פלג המנחה.
תשובה
במסכת ברכות [כ"ו, ב] נחלקו חכמים עם רבי יהודה. לדעת חכמים זמן תפילת מנחה הוא מחצי שעה אחר חצות היום ועד הלילה. לדעת רבי יהודה זמנה עד פלג המנחה. ופירש רש"י ז"ל שזמן פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם הלילה. ולדעת הרא"ש והטור ז"ל זמנה ממנחה גדולה. אך לדעת הרמב"ם ז"ל [תפלה ג, ב] זמנה מתשע שעות וחצי ביום עד סוף היום.
ובגמרא וכן בפוסקים הובא מכיוון ולא נפסקה הלכה כאחד מהם, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד. וכן הוא בשלחן ערוך רל"ג.

וכן כתב בבית יוסף אורח חיים סימן רל"ג. בשם בעל ההשלמה שעכשיו שנהגו על ידי הדחק שעושים פעמים כרבי יהודה ופעמים כרבנן שפיר דמי דלא גרע מהשכים לצאת לדרך שמקדים וקורא עכ"לב. וה"ר יונה כתב (שם) ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפלת המנחה אחר פלג המנחה כרבנן אין לנו להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה אלא לעשות הכל כרבנן מיהו בדיעבד אם התפלל תפלת ערבית בכוונה לצאת מפלג המנחה ואילך יצא ולא מחייבינן ליה לחזור ולהתפלל עכ"ל. ועכשיו נהגו העולם להקל בכך ואף על פי שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן באותה שעה ואף על גב דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי אפשר שסומכים על מה שכתב הרא"ש בריש ברכות (סי' א) לדעת רבינו תם וז"ל ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללים פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין קריאת שמע חשבינן ליה לילה כמו רבי יהודה והוי תרי קולי דסתרן אהדדי והא דאמרינן לקמן דעבד כמר עבד הכי פירושו לא איפסיקא הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה יעשה הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם ויש לומר דלענין תפלה הקילו וכן כתב גם כן הרשב"א".

ועיין בתוספות ברכות שם שכתבו שנהגו להקל בתרתי דסתרי מפני שאם היו ממתינים עד צאת הכוכבים, היה כל אחד הולך לביתו והיה טורח עליהם להתקבץ שנית, ולא היו מתפללים בציבור. וכן כתב בחידושי הדשב"א ז"ל ברכות ב. וכן כתבו באהל מועד ובאבודרהם ועוד. ועיין כל זה באריכות בשו"ת מבשרת ציון חלק ב סימן נ"ב.

וכתב מרן ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן כ "ומדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי בימי חרפי, ובדידי הוה עובדא, שבהיותי מתפלל ערבית בבהכ"נ מוסאיוף בירושלים ת"ו, לאחר פלג המנחה, (וכמנהג עדות המזרח שנהגו כן, וכמ"ש מרן הב"י סי' רלג, והלחם חמודות ר"פ תפלת השחר אות טו, וע"ע בשלמי צבור דף ק"ס ע"א וב', ובשו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' כט, ועוד,) והגעתי לסוף ברכת מחיה המתים, שמעתי מהמנין הסמוך שהיו מתפללים מנחה שאומרים קדושה, ונסתפקתי אם אני רשאי לומר קדושה עמהם, או הואיל ולא תקנו חז"ל קדושה בתפלת ערבית, הו"ל כהפסק", ולמסקנא העלה שב ואל תעשה.
שאלה - 160953
הרב בקשר אם לפי הארי יש לעמוד בקדיש אחר העמידה
מחילה הרב לא לקנטר אך בספר נגיד ומצוה דף צד הוא מביא שהארי היה נוהג לעמוד בקדיש שלאחר עמידה וזה מובא בשעה״כ דף טז ע״ד ובדף נ״א ע״ד

תשובה
מחילה מכבודו, דבר ידוע ומפורסם בקרב כל הפוסקים כי לפי הזוהר והקבלה רק מי שהיה עומד ותפס אותו קדיש אין לו לשבת. אך אינו חייב לעמוד לקראת הקדיש, ובחינם הנך מקשה. ולא ידעתי מה ראיה הבאת והפכת המסקנא,
בשער הכוונות [ט"ז ע"ד] כתב "מורי ז"ל לא היה קם מעומד בענית אמן יש"ר של הקדיש וא"ל כי הלשון הנז' בירושלמי דמשמע ממנו שצריך לקום מעומד הוא מוטעה ואינו מתלמוד ירושלמי עצמו אלא הגהת איזה חכם היתה והאחרונים הדפיסו אח"כ בתוך דברי הירושלמי אמנם כשהיה בקדיש דאחר העמיד' דשחרית או דערבי' או דמנחה וכן בקדיש תתקבל של אחר חזרת ס"ת להיכל אז היה נשאר מעומד וגומר ענית הקדיש ואח"כ היה יושב".

וכן מה שהבאת להלן [נ"א ע"ד] כתב "גם מורז"ל היה נוהג בזה הקדיש או בקדיש שאחר העמידה או אחר חזרת ס"ת למקומ' שאז כל הקהל עומדין שהיה נשאר עומד עד שיענה אמן יש"ר כו' עד דאמירן בעלמא ואז היה יושב משא"כ בשאר הקדישים שלא היה עומד לענות איש"ר". הרי לך בפירוש שאין צריך לעמוד בענית הקדיש, אלא אם היו עומד